תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), תש״ס-2000 - נוסח והסברים
תקנות אלה הן המסגרת שקובעת כמה מותר ומחייב לשלם לדירקטור חיצוני בחברה ציבורית ובחברת איגרות חוב. כאן תמצאו את הנוסח המלא, את חמש דרגות החברה, את טבלאות הגמול השנתי וגמול ההשתתפות, ואת מנגנון ההצמדה שקובע מה הסכום בפועל בכל שנה. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות ודירקטוריונים בסוגיות תגמול וממשל תאגידי מאז 2007.
גמול דירקטור חיצוני אינו נושא למשא ומתן חופשי: הוא נגזר מדרגת החברה ומטווח סכומים קבוע בתקנות. לפי תקנה 3, החברה מסווגת לאחת מחמש דרגות לפי ההון העצמי במאזן המבוקר של השנה הקודמת, ומהדרגה נגזרים שני רכיבי גמול נפרדים.
- גמול שנתי (תקנה 4): משולם בארבעה תשלומים רבעוניים שווים.
- גמול השתתפות (תקנה 5): לכל ישיבת דירקטוריון או ועדה, 60% בישיבה באמצעי תקשורת ו-50% בהחלטה ללא התכנסות.
- תוספת למומחה (תקנה 5א): דירקטור חיצוני מומחה זכאי לסכומים המרביים שבתוספת הרביעית.
- הצמדה (תקנה 8): כל הסכומים מתעדכנים ב-1 בפברואר לפי מדד המחירים לצרכן.
על כותבת הדף
בעלת תארי LL.B ו-MBA, חברה בלשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007, נוטריון מוסמכת ובוררת רשומה. עוסקת בליווי שוטף של חברות ודירקטוריונים, בקביעת תנאי כהונה של נושאי משרה, באישור עסקאות עם בעלי עניין ובבניית מסמכי ממשל תאגידי.
מה קובעות תקנות הגמול לדירקטור חיצוני ומתי הן רלוונטיות לכם
התקנות הותקנו מכוח סעיפים 244(א), 284 ו-366 לחוק החברות, תשנ״ט-1999, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. הן מחליפות את תקנות הגמול לדירקטור מקרב הציבור משנת 1988, ומטרתן אחת: להבטיח שהדירקטור החיצוני יתוגמל בסכום שאינו נמוך מדי עד שיפגע בעצמאותו, ואינו גבוה מדי עד שייצור תלות בבעל השליטה.
למי התקנות חלות. תקנה 1 מגדירה ״חברה״ כחברה ציבורית וכחברת איגרות חוב בלבד. חברה פרטית רגילה, שאינה חייבת במינוי דירקטורים חיצוניים, אינה כפופה לתקנות האלה כלל, והיא חופשית לקבוע את תנאי הכהונה של הדירקטורים שלה במסגרת התקנון והסכם המייסדים.
שלושת הצירים שהתקנות בנויות עליהם
הציר הראשון הוא סיווג: תקנות 2 ו-3 קובעות שהגמול נגזר מדרגת החברה, וחמש הדרגות מוגדרות בתוספת הראשונה לפי ההון העצמי. הציר השני הוא הרכב הגמול: תקנות 4 עד 6 מפרידות בין גמול שנתי, גמול השתתפות והחזר הוצאות, וכל אחד מהם פועל לפי לוח זמנים אחר. הציר השלישי הוא מסלולי אישור וגמישות: תקנות 7 עד 8ד מסדירות מתי הגמול טעון אישור מיוחד, מתי מותר לחשב אותו ביחס לשאר הדירקטורים, ומתי מותר לשלם אותו בניירות ערך.
⚖️ מה שהתקנות לא מסדירות. התקנות עוסקות בגמול בלבד. כשירותו של הדירקטור החיצוני, היעדר הזיקה שלו לחברה ומשך כהונתו נקבעים בחוק החברות עצמו ובתקנות משלימות: תקנות החברות (ענינים שאינם מהווים זיקה) מגדירות מה אינו נחשב זיקה הפוסלת מינוי, ותקנות התנאים והמבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית הן שקובעות מי ייחשב מומחה לצורך תקנה 5א שכאן.
במקביל, השאלה אם החברה חייבת בכלל במדיניות תגמול מוסדרת בתקנות ההקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול, ולחברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה מחוץ לישראל חלות הוראות נפרדות לפי תקנות ההקלות לחברות דואליות, שאליהן מפנה תקנה 8ד במפורש.
בפועל, רוב השאלות שמגיעות למשרד אינן על גובה הסכום אלא על הפרוצדורה סביבו: מי מאשר, מתי, ומה קורה אם ההון העצמי חצה גבול דרגה באמצע תקופת כהונה. את הבדיקות האלה אנחנו מבצעים כחלק מליווי משפטי שוטף לחברות ולדירקטוריונים, ולצד סוגיות רחבות יותר של תגמול בכירים. ריכוז כל דברי החקיקה בתחום נמצא בעמוד חקיקה בדיני חברות.
כרטיס הביקור של דבר החקיקה
נוסח משולב · עדכון סכומים אחרון: ק״ת תשפ״ה📌 הערה על עדכניות הסכומים. הסכומים המובאים בדף זה הם אלה שבעדכון הסכומים האחרון שפורסם ברשומות. תקנה 8 קובעת שהסכומים משתנים אוטומטית ב-1 בפברואר של כל שנה לפי עליית מדד המחירים לצרכן ביחס למדד שפורסם לחודש דצמבר 2007, ומעוגלים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חמישה שקלים. לכן לפני קביעת גמול בפועל יש לחשב את הסכום המעודכן ליום השינוי האחרון, ולא להסתמך על טבלה משנה קודמת.
נוסח מלא של תקנות הגמול לדירקטור חיצוני
התקנות קצרות יחסית, ולכן מובא כאן הנוסח במלואו, תקנה אחר תקנה, לרבות ארבע התוספות. גללו בתוך התיבה, או פתחו את הנוסח המלא במקור הרשמי.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 244(א), 284 ו-366 לחוק החברות, התשנ״ט-1999 (להלן - החוק), בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה -
״דירקטור״ - (נמחקה);
״חברה״ - חברה ציבורית וחברת איגרות חוב;
״דירקטור חיצוני מומחה״ - אחד מאלה:
(1) דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית;
(2) דירקטור שבשל השכלתו, ניסיונו וכישוריו הוא בעל מיומנות גבוהה והבנה עמוקה בתחום עיסוקה העיקרי של החברה; הערכת מיומנותו והבנתו של הדירקטור תיעשה בידי הדירקטוריון, לאחר שהדירקטור הוסיף להצהרתו לפי סעיף 241 לחוק, הצהרה לגבי השכלתו, ניסיונו וכישוריו, ככל שהם רלוונטיים להערכתו כאמור וצירף מסמכים התומכים בהצהרתו;
״דרגה״ - אחת מחמש דרגות של חברה, כמפורט בתוספת הראשונה;
״רבעון״ - תקופה של שלושה חודשים המסתיימת ביום האחרון של החודש השלישי, השישי, התשיעי, והשנים עשר, של שנת הכספים של החברה.
2. גמול בהתאם לדרגה
הגמול השנתי וגמול ההשתתפות שדירקטור חיצוני זכאי להם מן החברה יהיו בהתאם לדרגה שבה מסווגת החברה אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
3. קביעת הדרגה
דרגתה של חברה תהיה בכל שנת כספים לפי הונה העצמי המופיע במאזן המבוקר שלה לשנה הקודמת, ובחברה שהיא גוף מוסדי, לפי הונה העצמי כאמור, בתוספת שווי הנכסים שהיא מנהלת בעבור אחרים; לעניין זה, ״גוף מוסדי״ - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981, וכן מנהל קרן כמשמעותו בסעיף 4 בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד-1994.
4. גמול שנתי
(א) לכל שנת כספים שבה מכהן אדם כדירקטור חיצוני תשלם לו החברה גמול שנתי.
(ב) סכום הגמול השנתי לדירקטור חיצוני יהיה בטווח המפורט בתוספת השניה, והוא ייקבע ויאושר כאמור בסעיפים 270(3) ו-273 לחוק.
(ג) סכום הגמול השנתי הניתן לכל דירקטור חיצוני בחברה יהיה זהה, ואולם לדירקטור חיצוני מומחה יכול שיינתן סכום גבוה מן הסכום הניתן לדירקטור חיצוני שאינו דירקטור חיצוני מומחה, כאמור בתקנה 5א, ובלבד שסכום הגמול השנתי לכל דירקטור חיצוני מומחה יהיה זהה.
(ד) סכום הגמול השנתי יובא לידיעת המועמד לכהונת דירקטור חיצוני קודם לקבלת הסכמתו לכהן בתפקיד, יאושר באסיפה הכללית שבה הוא מתמנה אם החברה היא חברה ציבורית, אלא אם כן סכום הגמול אינו טעון לפי תקנה 7 אישור של האסיפה הכללית, והוא לא ישונה במשך כל תקופת כהונה של שלוש שנים בהתאם לסעיף 245 לחוק.
(ה) הגמול השנתי ישולם לדירקטור חיצוני בכל אחת משנות כהונתו; כיהן אדם כדירקטור חיצוני בחלק משנת כספים, ישולם לו החלק היחסי לאותה שנה.
(ו) החברה תשלם לכל דירקטור חיצוני את הגמול השנתי בארבעה תשלומים שווים בתחילת כל רבעון בעד הרבעון שקדם לו.
5. גמול השתתפות
(א) בעד השתתפות בישיבה של הדירקטוריון או של ועדת דירקטוריון לרבות ועדת ביקורת, תשלם החברה לדירקטור חיצוני גמול השתתפות.
(ב) השתתף דירקטור חיצוני בישיבה באמצעי תקשורת כאמור בסעיף 101 לחוק, תשלם החברה לדירקטור חיצוני גמול השתתפות בשיעור של 60% מגמול ההשתתפות בישיבה רגילה; התקבלה החלטה של הדירקטוריון בלא התכנסות בפועל, כאמור בסעיף 103 לחוק, תשלם החברה לדירקטור החיצוני גמול השתתפות בשיעור של 50% מגמול ההשתתפות בישיבה רגילה.
(ג) סכום גמול ההשתתפות יהיה בטווח המפורט בתוספת השלישית והוא ייקבע כאמור בסעיפים 270(3) ו-273 לחוק.
(ד) דירקטור חיצוני זכאי לגמול השתתפות אם השתתף בישיבה כולה או ברובה.
(ה) (נמחקה)
(ו) גמול השתתפות ישולם לדירקטור חיצוני לא יאוחר משלושים ימים ממועד הישיבה או, לפי קביעת החברה, בתחילת הרבעון, בעד כל הישיבות וההחלטות בלא התכנסות שבהן השתתף ברבעון שקדם לו.
(ז) הוראות תקנה 4(ג) ו-(ד) יחולו על גמול ההשתתפות, בשינויים המחויבים.
5א. תוספת גמול לדירקטור חיצוני מומחה
לעניין גמול המשולם לדירקטור חיצוני מומחה, יקראו את התוספת השניה והתוספת השלישית כאילו במקום הסכומים הנקובים בהן בטור ״סכום מרבי״, באו הסכומים הנקובים בתוספת הרביעית.
6. החזר הוצאות
(א) הגמול לדירקטור חיצוני לפי תקנות אלה כולל את כל ההוצאות שהיו לו בקשר להשתתפותו בישיבה שנערכה באזור מגוריו; קיים הדירקטוריון ישיבה מחוץ לאזור מגוריו של דירקטור חיצוני שהשתתף בה, תחזיר לו החברה הוצאות נסיעה בלבד; קיים הדירקטוריון ישיבה מחוץ לארץ מגוריו של דירקטור חיצוני שהשתתף בה, תחזיר לו החברה את הוצאותיו הכרוכות במישרין בהשתתפות זו; החזר ההוצאות יהיה בהתאם לאמות המידה שלפיהן משלמת החברה לכל דירקטור שאינו דירקטור חיצוני ושאינו תושב המדינה שבה נערכה הישיבה, בשל החזר ההוצאות בעד השתתפותו באותה ישיבה.
(ב) אין בהוראות תקנות אלה כדי לשלול את זכותו של דירקטור חיצוני להחזר הוצאות בגין העסקת יועץ לפי סעיף 266 לחוק או כדי למנוע מהחברה לשאת בהוצאות של דירקטור חיצוני בגין השתלמויות הנחוצות למילוי תפקידו.
7. הקלה לגבי אישור הגמול השנתי וגמול ההשתתפות
(א) בחרה החברה לשלם לדירקטור חיצוני גמול השתתפות או גמול שנתי, בסכומים שבטווח שבין הסכומים הקבועים לסכומים המרביים שבתוספת השניה ובתוספת השלישית, אין סכום הגמול השנתי וגמול ההשתתפות טעונים אישור בדרך הקבועה בסעיף 273 לחוק.
(ב) בחרה החברה לשלם לדירקטור החיצוני גמול השתתפות או גמול שנתי בסכומים נמוכים מן הסכומים הקבועים בתוספת השניה ובתוספת השלישית, יאושר הגמול בדרך הקבועה בסעיף 273 לחוק.
8. הצמדה
(א) הסכומים המפורטים בתוספת הראשונה, בתוספת השניה, בתוספת השלישית ובתוספת הרביעית ישתנו ב-1 בפברואר של כל שנה (להלן - יום השינוי) לפי שיעור העליה של המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ב) סכום מוגדל כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חמישה שקלים חדשים.
(ג) בתקנה זו -
״מדד״ - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
״המדד היסודי״ - המדד שפורסם לחודש דצמבר 2007;
״המדד החדש״ - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי.
8א. גמול יחסי
(א) בתקנה זו, ״דירקטור אחר״ - דירקטור שאיננו דירקטור חיצוני בחברה, למעט כל אחד מאלה:
(1) דירקטור בעל שליטה;
(2) דירקטור הממלא תפקיד נוסף בחברה או נותן לה שירותים נוספים באופן שוטף;
(3) דירקטור הממלא תפקיד בתאגיד שהוא בעל שליטה בחברה או נותן לו שירותים באופן שוטף;
(4) דירקטור הממלא תפקיד בתאגיד שהוא בשליטת בעל השליטה בחברה או נותן לו שירותים באופן שוטף;
(5) דירקטור שאינו מקבל גמול מהחברה; ״גמול״ לענין פסקה זו אינו כולל גמול בניירות ערך לפי תקנה 8ב.
(ב) חברה רשאית להחליט כי סכום הגמול לדירקטור חיצוני לא יהא גמול כאמור בתקנות 4, 5 ו-7 (להלן - גמול קבוע) אלא גמול הנקבע ביחס לשכרם של הדירקטורים האחרים בחברה (להלן - גמול יחסי) ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) סכום הגמול לא יפחת מן הסכום המזערי הקבוע בתוספת השניה והשלישית ומן הגמול הנמוך ביותר שמקבל דירקטור אחר בחברה ולא יעלה על ממוצע סכום הגמול שמקבלים כל הדירקטורים האחרים, ולגבי דירקטור חיצוני מומחה, בתוספת 33% לממוצע סכום הגמול האמור בחברה והוא ישולם במועדים שבהם הוא משולם לדירקטורים האחרים בחברה;
(2) הגמול הניתן - (א) לכל דירקטור חיצוני מומחה בחברה יהיה זהה; (ב) לכל דירקטור חיצוני בחברה, שאיננו דירקטור חיצוני מומחה, יהיה זהה;
(3) בחברה מכהנים לפחות שני דירקטורים אחרים;
(4) הגמול היחסי ייקבע ויאושר כאמור בסעיפים 270(3) ו-273 לחוק; היה הגמול היחסי גבוה ביותר מ-50% מהסכום המרבי הקבוע בתוספות השניה, השלישית או הרביעית, לפי העניין, יינתן אישור האסיפה הכללית לפי סעיף 239(ב) לחוק.
(ג) חדל להתקיים בחברה התנאי שבתקנת משנה (ב)(3) במהלך כהונת דירקטור חיצוני ששולם לו גמול יחסי, בשל שינוי בהרכב הדירקטוריון -
(1) היה הגמול ששולם סכום קצוב שלא משתנה במהלך הכהונה (להלן - סכום קצוב), תמשיך החברה לשלם את הגמול ששילמה לדירקטור החיצוני עובר לשינוי בהרכב הדירקטוריון;
(2) לא היה הגמול סכום קצוב, תשלם החברה לדירקטור החיצוני גמול בסכום הממוצע ששולם לו בששת החודשים שקדמו לשינוי בהרכב הדירקטוריון (להלן - הגמול הממוצע) או גמול שייקבע לפי תקנות 4, 5 ו-7 תוך שלושה חודשים ממועד השינוי, ובלבד שסכום הגמול לא יפחת מן הגמול הממוצע.
(ד) ההחלטה בדבר תשלום גמול יחסי ואופן קביעתו לפי תקנת משנה (ב) תובא לידיעת המועמד לכהונת דירקטור קודם לקבלת הסכמתו לכהן בתפקיד, תאושר באסיפה הכללית שבה הוא מתמנה והיא לא תשונה במשך כל תקופת כהונה של שלוש שנים בהתאם לסעיף 245 לחוק.
8ב. גמול בניירות ערך
(א) חברה רשאית לקבוע כי נוסף על הגמול הקבוע או הגמול היחסי, לפי הענין, היא תשלם לדירקטור החיצוני גמול בניירות ערך, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) ניירות הערך יוענקו במסגרת תכנית תגמול הכוללת גם את כל הדירקטורים שהם דירקטורים אחרים בחברה, ולנושאי משרה נוספים;
(2) הוראות תקנה 8א יחולו, בשינויים המחויבים, על גמול בניירות ערך; לענין זה יראו כסכום הגמול את כמות ניירות הערך, תנאי ומחיר המימוש, מועדי ותנאי הזכאות, ושאר תנאי ניירות הערך, ואת פסקה (5) להגדרה ״דירקטור אחר״ בתקנה 8א(א) יקראו כ״דירקטור שאינו מקבל גמול מהחברה לרבות גמול בניירות ערך״;
(3) הקביעה של גמול בניירות ערך לדירקטור חיצוני, אופן הקביעה או סכום הגמול, בהתאם לפסקה (2) יובאו לידיעת המועמד לכהן כדירקטור חיצוני קודם קבלת הסכמתו לכהן בתפקיד, תאושר באסיפה הכללית שבה הוא מתמנה אם החברה היא חברה ציבורית והיא לא תשונה במשך כל תקופת כהונה של שלוש שנים בהתאם לסעיף 245 לחוק.
(ב) בתקנה זו, ״ניירות ערך״ - מניות או זכויות לרכוש מניות, למעט איגרות חוב הניתנות להמרה למניות.
8ג. שינוי הגמול בעת מינוי דירקטור חיצוני
על אף האמור בתקנות 4(ד), 5(ז), 8א(ד) ו-8ב(א)(3), חברה רשאית, בעת מינוי דירקטור חיצוני -
(1) לשנות את הגמול אשר נקבע לדירקטור החיצוני המכהן או את אופן קביעתו, ובלבד שהשינוי מטיב עם הדירקטור החיצוני המכהן;
(2) לקבוע כי בתום כהונתו של הדירקטור החיצוני המכהן, ישולם לדירקטור החיצוני המתמנה גמול נמוך מן הגמול המשתלם לדירקטור החיצוני המכהן ובלבד שהגמול או אופן קביעתו יובאו לידיעת המועמד לכהן כדירקטור חיצוני חדש, קודם קבלת הסכמתו לשמש דירקטור כאמור.
8ד. חברות שמניותיהן רשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל
אין בתקנות אלה כדי לגרוע מן הסכומים שחברה רשאית לשלם לפי תקנה 5(ו) לתקנות החברות (הקלות לחברות ציבוריות שמניותיהן רשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל), התש״ס-2000.
9. ביטול
תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור מקרב הציבור), התשמ״ח-1988 - בטלות.
10. הוראת מעבר
גמול שנקבע לדירקטור מקרב הציבור לפי הוראות פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג-1983, יראו אותו כגמול שנקבע ואושר לפי תקנות אלה.
תוספת ראשונה (תקנה 1 - הגדרת ״דרגה״)
הון עצמי (בגוף מוסדי, בתוספת שווי נכסים מנוהל), באלפי שקלים חדשים:
דרגה א׳ - עד 50,333.583
דרגה ב׳ - מעל 50,333.583 עד 100,667.165
דרגה ג׳ - מעל 100,667.165 עד 314,585.898
דרגה ד׳ - מעל 314,585.898 עד 1,342,622.704
דרגה ה׳ - מעל 1,342,622.704
תוספת שניה (תקנה 4(ב)) - גמול שנתי בשקלים חדשים
דרגה א׳ - מזערי 24,570 · מרבי 42,560 · קבוע 33,565
דרגה ב׳ - מזערי 30,210 · מרבי 54,780 · קבוע 42,560
דרגה ג׳ - מזערי 42,560 · מרבי 71,830 · קבוע 57,195
דרגה ד׳ - מזערי 60,420 · מרבי 98,280 · קבוע 79,350
דרגה ה׳ - מזערי 78,545 · מרבי 127,685 · קבוע 103,115
תוספת שלישית (תקנה 5(ג)) - גמול השתתפות בשקלים חדשים
דרגה א׳ - מזערי 710 · מרבי 2,845 · קבוע 1,065
דרגה ב׳ - מזערי 710 · מרבי 2,845 · קבוע 1,065
דרגה ג׳ - מזערי 1,065 · מרבי 3,785 · קבוע 1,475
דרגה ד׳ - מזערי 2,135 · מרבי 3,785 · קבוע 2,955
דרגה ה׳ - מזערי 2,765 · מרבי 4,915 · קבוע 3,840
תוספת רביעית (תקנה 5א) - גמול לדירקטור חיצוני מומחה
דרגה א׳ - מרבי להשתתפות 3,785 · מרבי שנתי 56,660
דרגה ב׳ - מרבי להשתתפות 3,785 · מרבי שנתי 73,040
דרגה ג׳ - מרבי להשתתפות 5,035 · מרבי שנתי 95,730
דרגה ד׳ - מרבי להשתתפות 5,035 · מרבי שנתי 130,905
דרגה ה׳ - מרבי להשתתפות 6,550 · מרבי שנתי 170,380
שבע התקנות שקובעות בפועל כמה ישולם ואיך
מתוך שלוש עשרה התקנות, אלה השבע שמהן נובעות כמעט כל השאלות המעשיות שמגיעות למשרד.
קביעת הדרגה, הצעד שקובע את כל השאר
מה זה אומר בפועל. לפני שמדברים על סכומים בכלל, קובעים דרגה. הדרגה נגזרת מההון העצמי כפי שהוא מופיע במאזן המבוקר של השנה שקדמה, ולא מהערכת שווי, לא ממחזור ולא משווי שוק. בגוף מוסדי מוסיפים להון העצמי גם את שווי הנכסים שהוא מנהל עבור אחרים, מה שיכול להקפיץ חברת ניהול קטנה כמה דרגות למעלה.
דוגמה. חברה שהונה העצמי היה 98 מיליון שקלים ועלה ל-104 מיליון עברה מדרגה ב׳ לדרגה ג׳. הגמול השנתי הקבוע לדירקטור החיצוני קופץ בעקבות זה מ-42,560 שקלים ל-57,195 שקלים. הבדיקה הזאת חייבת להיעשות בכל שנת כספים מחדש.
ליווי משפטי שוטף לחברות ולדירקטוריון ←הגמול השנתי, ולמה הוא מוקפא לשלוש שנים
מה זה אומר בפועל. הגמול השנתי הוא רכיב קבוע שאינו תלוי במספר הישיבות, והוא משולם בארבעה תשלומים רבעוניים שווים, בתחילת כל רבעון בעד הרבעון שקדם לו. הסכום חייב להיות זהה לכל הדירקטורים החיצוניים בחברה, והוא נמסר למועמד לפני שהוא מסכים לכהן, לא אחרי.
דוגמה. דירקטור חיצוני שהתמנה באמצע שנת הכספים מקבל את החלק היחסי לאותה שנה בלבד, לפי תקנה 4(ה). מנגד, לאחר שהגמול נקבע ואושר הוא נעול לשלוש שנות הכהונה, גם אם החברה עלתה דרגה בינתיים ואפילו אם התוצאות העסקיות השתנו לחלוטין.
בניית מבנה תגמול לנושאי משרה ←גמול השתתפות, וההנחה על ישיבות מרחוק
מה זה אומר בפועל. על כל ישיבת דירקטוריון או ועדה, לרבות ועדת ביקורת, משולם גמול השתתפות נפרד. השתתפות באמצעי תקשורת לפי סעיף 101 לחוק מזכה ב-60 אחוזים בלבד, והחלטה שהתקבלה ללא התכנסות בפועל לפי סעיף 103 מזכה ב-50 אחוזים. תנאי הסף לזכאות הוא השתתפות בישיבה כולה או ברובה.
דוגמה. בחברה בדרגה ג׳ שגמול ההשתתפות הקבוע בה הוא 1,475 שקלים, ישיבת זום מזכה ב-885 שקלים והחלטה בכתב ללא התכנסות מזכה ב-737.50 שקלים. חברה שמנהלת את רוב ישיבותיה בזום צריכה להביא את זה בחשבון כשהיא בונה את תקציב הדירקטוריון.
תקנות הליך אישור הדוחות הכספיים ←דירקטור חיצוני מומחה, התוספת שדורשת תיעוד
מה זה אומר בפועל. התקנה אינה מוסיפה אחוז אלא מחליפה את התקרה. במקום הסכום המרבי שבתוספת השניה והשלישית, חלים הסכומים שבתוספת הרביעית, שהם גבוהים משמעותית. בדרגה ה׳, למשל, התקרה השנתית עולה מ-127,685 שקלים ל-170,380 שקלים.
דוגמה. במסלול השני של ההגדרה, הדירקטוריון הוא שמעריך את המיומנות וההבנה העמוקה בתחום עיסוקה העיקרי של החברה, וזאת רק לאחר שהדירקטור צירף להצהרתו לפי סעיף 241 לחוק הצהרה על השכלתו וניסיונו ומסמכים תומכים. בלי התיעוד הזה, ההחלטה חשופה לתקיפה.
תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ←ההקלה ההפוכה, ולמה תשלום נמוך דווקא נבדק
מה זה אומר בפועל. זו התקנה שהכי הרבה חברות מפרשות הפוך. תשלום בטווח שבין הסכום הקבוע ובין הסכום המרבי פטור מהליך האישור המיוחד של סעיף 273 לחוק. תשלום מתחת לסכום הקבוע, לעומת זאת, הוא זה שטעון אישור. ההיגיון פשוט: גמול נמוך מדי עלול לפגוע בעצמאות הדירקטור החיצוני, ולכן הוא זה שנבחן.
דוגמה. חברה בדרגה ד׳ שמשלמת 85,000 שקלים בשנה, סכום שנמצא בין הקבוע 79,350 ובין המרבי 98,280, אינה זקוקה לאישור לפי סעיף 273. אותה חברה, אם תבחר לשלם 70,000 שקלים, תידרש דווקא להליך האישור המלא.
סעיפים 270 עד 275 בחוק החברות ←ההצמדה, והשאלה מה הסכום בשנה הנוכחית
מה זה אומר בפועל. אף אחת מהטבלאות בתקנות אינה מספר קבוע. כל הסכומים, לרבות ספי ההון העצמי שקובעים את הדרגה, צמודים למדד המחירים לצרכן ביחס למדד שפורסם לחודש דצמבר 2007, ומתעדכנים אחת לשנה ב-1 בפברואר. הסכום המוגדל מעוגל לכפולה הקרובה של חמישה שקלים.
דוגמה. מי שמחפש את סכומי הגמול לשנה מסוימת צריך שני נתונים: הטבלה כפי שפורסמה בעדכון הסכומים האחרון, והמדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בפברואר של אותה שנה. הסתמכות על טבלה משנה קודמת בלי חישוב ההצמדה היא הטעות הנפוצה ביותר בתחום הזה.
כל תקנות החברות במקום אחד ←8ב
גמול יחסי וגמול בניירות ערך, המסלול החלופי
מה זה אומר בפועל. במקום הטבלאות, חברה רשאית לקשור את גמול הדח״צ לגמול שאר הדירקטורים. הרצפה היא הסכום המזערי בתוספות וגם הגמול הנמוך ביותר שמקבל דירקטור אחר, והתקרה היא ממוצע הגמול של כל הדירקטורים האחרים, ולדירקטור חיצוני מומחה בתוספת 33 אחוזים לממוצע. נדרשים לפחות שני ״דירקטורים אחרים״ כהגדרתם בתקנה, והגדרה זו מוציאה במפורש דירקטור בעל שליטה או מי שנותן לחברה שירותים באופן שוטף.
דוגמה. אם הגמול היחסי גבוה ביותר מ-50 אחוזים מהסכום המרבי שבתוספות, נדרש אישור אסיפה כללית ברוב המיוחד שלפי סעיף 239(ב) לחוק. במקביל, תקנה 8ב מתירה להוסיף רכיב של מניות או אופציות, אך רק במסגרת תכנית תגמול שכוללת גם את כל הדירקטורים האחרים ונושאי משרה נוספים.
הקלות בחובה לקבוע מדיניות תגמול ←💼 ומה עם החזר הוצאות? תקנה 6 קובעת כלל פשוט: הגמול כולל כבר את כל ההוצאות של השתתפות בישיבה שנערכה באזור המגורים של הדירקטור. ישיבה מחוץ לאזור המגורים מזכה בהחזר הוצאות נסיעה בלבד, וישיבה מחוץ לארץ המגורים מזכה בהחזר ההוצאות הכרוכות במישרין בהשתתפות, לפי אותן אמות מידה שהחברה מחילה על דירקטור אחר שאינו תושב אותה מדינה.
שני דברים נשארים מחוץ למשוואה הזאת ואינם נשללים: החזר הוצאות בגין העסקת יועץ לפי סעיף 266 לחוק, ונשיאת החברה בעלות השתלמויות הנחוצות לדירקטור למילוי תפקידו. אלה רכיבים שכדאי להסדיר במפורש בכתב המינוי ולא להשאיר לפרשנות.
חמש הדרגות זו מול זו, מהסף ועד התקרה
הטבלה מרכזת את שלוש התוספות בשורה אחת לכל דרגה. כל הסכומים בשקלים חדשים, לפי עדכון הסכומים האחרון שפורסם, ולפני חישוב ההצמדה של תקנה 8.
| דרגה | הון עצמי (אלפי ₪) | גמול שנתי: מזערי / קבוע / מרבי | גמול השתתפות: מזערי / קבוע / מרבי | דח״צ מומחה: שנתי / השתתפות |
|---|---|---|---|---|
| א׳ | עד 50,333.583 | 24,570 / 33,565 / 42,560 | 710 / 1,065 / 2,845 | 56,660 / 3,785 |
| ב׳ | עד 100,667.165 | 30,210 / 42,560 / 54,780 | 710 / 1,065 / 2,845 | 73,040 / 3,785 |
| ג׳ | עד 314,585.898 | 42,560 / 57,195 / 71,830 | 1,065 / 1,475 / 3,785 | 95,730 / 5,035 |
| ד׳ | עד 1,342,622.704 | 60,420 / 79,350 / 98,280 | 2,135 / 2,955 / 3,785 | 130,905 / 5,035 |
| ה׳ | מעל 1,342,622.704 | 78,545 / 103,115 / 127,685 | 2,765 / 3,840 / 4,915 | 170,380 / 6,550 |
שלוש המסקנות המעשיות מהטבלה
ראשית, הפער בין הקבוע למרבי הוא מרחב הפעולה של החברה. כל סכום בתוך הטווח הזה פטור מהליך האישור המיוחד של סעיף 273, ולכן שם יושבת רוב הגמישות המעשית. שנית, גמול ההשתתפות אינו עולה באופן ליניארי עם הדרגה. דרגות א׳ וב׳ חולקות בדיוק את אותם סכומים, והקפיצה המשמעותית מגיעה רק בדרגה ד׳. שלישית, מעמד המומחה משנה את התמונה יותר מכל דרגה. בדרגה א׳, מעמד מומחה מרים את התקרה השנתית מ-42,560 ל-56,660 שקלים, זינוק של יותר משליש בלי שהחברה גדלה בכלל.
לצד הטבלה כדאי לזכור שהיא נוגעת רק לדירקטור החיצוני. תגמול יתר נושאי המשרה נבחן במסלול נפרד לגמרי, שכולל מדיניות תגמול ואישור עסקאות עם בעלי עניין לפי תקנות ההקלות בעסקאות עם בעלי ענין. מי שמלווה חברה בהקמתה ימצא את נקודת ההתחלה בעמוד הקמת חברה בע״מ.
שאלה על גמול דח״צ, על דרגת החברה או על מדיניות תגמול?
עו״ד ונוטריון רעות אליהו מלווה חברות ודירקטוריונים מאז 2007, מקביעת תנאי הכהונה ועד לאישור בוועדות ובאסיפה הכללית. שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות וללא תשלום.
שאלות נפוצות על גמול דירקטור חיצוני
התקנות קובעות את הכללים לתשלום גמול לדירקטור חיצוני בחברה ציבורית ובחברת איגרות חוב. הן מסווגות כל חברה לאחת מחמש דרגות לפי הונה העצמי, וקובעות לכל דרגה טווח של גמול שנתי וטווח של גמול השתתפות בישיבה. בנוסף הן מסדירות גמול מוגדל לדירקטור חיצוני מומחה, החזר הוצאות, גמול יחסי המחושב ביחס לשאר הדירקטורים, גמול בניירות ערך, ומנגנון הצמדה שמעדכן את כל הסכומים ב-1 בפברואר של כל שנה.
לפי תקנה 3, דרגת החברה נקבעת בכל שנת כספים לפי ההון העצמי המופיע במאזן המבוקר של השנה הקודמת. בגוף מוסדי מוסיפים להון העצמי גם את שווי הנכסים שהוא מנהל עבור אחרים. התוצאה משייכת את החברה לאחת מחמש דרגות, מדרגה א׳ שהיא הון עצמי של עד כ-50.3 מיליון שקלים ועד דרגה ה׳ שהיא הון עצמי של מעל כ-1.34 מיליארד שקלים.
תקנה 1 מגדירה שני מסלולים: דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, או דירקטור שבשל השכלתו, ניסיונו וכישוריו הוא בעל מיומנות גבוהה והבנה עמוקה בתחום העיסוק העיקרי של החברה. במסלול השני ההערכה נעשית בידי הדירקטוריון, לאחר שהדירקטור צירף להצהרתו לפי סעיף 241 לחוק החברות הצהרה על השכלתו וניסיונו ומסמכים תומכים. לפי תקנה 5א, לדירקטור חיצוני מומחה חלים הסכומים המרביים שבתוספת הרביעית, הגבוהים מהסכומים הרגילים. פירוט המבחנים נמצא בתקנות התנאים והמבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית.
לפי עדכון הסכומים האחרון שפורסם, הגמול השנתי נע בין 24,570 שקלים בדרגה א׳ ובין 127,685 שקלים בדרגה ה׳, ולדירקטור חיצוני מומחה בדרגה ה׳ עד 170,380 שקלים. הסכומים הללו אינם קבועים: תקנה 8 קובעת שהם משתנים ב-1 בפברואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן ביחס למדד שפורסם לחודש דצמבר 2007, ומעוגלים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חמישה שקלים. לכן לפני קביעת גמול יש לחשב את הסכום המעודכן ליום השינוי האחרון.
תקנה 5(ב) קובעת שני שיעורים מופחתים. השתתפות בישיבה באמצעי תקשורת לפי סעיף 101 לחוק החברות מזכה ב-60 אחוזים מגמול ההשתתפות בישיבה רגילה. החלטה של הדירקטוריון שהתקבלה בלא התכנסות בפועל לפי סעיף 103 לחוק מזכה ב-50 אחוזים בלבד. תנאי סף לזכאות הוא שהדירקטור השתתף בישיבה כולה או ברובה, והתשלום מבוצע לא יאוחר מ-30 ימים ממועד הישיבה או בתחילת הרבעון העוקב.
תקנה 7 יוצרת הקלה מכוונת. אם החברה בוחרת לשלם גמול שנתי או גמול השתתפות בטווח שבין הסכום הקבוע ובין הסכום המרבי שבתוספות, הגמול אינו טעון אישור בדרך הקבועה בסעיף 273 לחוק. לעומת זאת, אם החברה בוחרת לשלם סכום נמוך מן הסכום הקבוע, דווקא אז נדרש אישור לפי סעיף 273. ההיגיון הוא שתשלום בחסר עלול לפגוע בעצמאות הדירקטור החיצוני ולכן הוא זה שנבדק. הסעיפים עצמם מופיעים בחוק החברות, תשנ״ט-1999.
כן, בתנאים. תקנה 8ב מתירה לשלם גמול בניירות ערך נוסף על הגמול הקבוע או היחסי, ובלבד שניירות הערך מוענקים במסגרת תכנית תגמול הכוללת גם את כל הדירקטורים האחרים בחברה ונושאי משרה נוספים, ושהוראות תקנה 8א יחולו בשינויים המחויבים. הקביעה או אופן הקביעה יובאו לידיעת המועמד לפני שהוא מסכים לכהן, יאושרו באסיפה הכללית שבה הוא מתמנה בחברה ציבורית, ולא ישונו במשך כל תקופת כהונה של שלוש שנים. ניירות ערך לעניין זה הם מניות או זכויות לרכוש מניות, למעט איגרות חוב הניתנות להמרה.
בכל נקודה שבה טעות פרוצדורלית הופכת לחשיפה: קביעת דרגת החברה כשההון העצמי קרוב לגבול בין שתי דרגות, סיווג דירקטור כדירקטור חיצוני מומחה והתיעוד הנדרש לכך, מעבר ממסלול גמול קבוע למסלול גמול יחסי לפי תקנה 8א, בניית רכיב תגמול בניירות ערך, ובדיקת השאלה אם הגמול טעון אישור אסיפה כללית לפי סעיף 273 או לפי סעיף 239(ב) לחוק. משרד אליהו ושות׳ במשפט מסחרי מלווה חברות ודירקטוריונים בסוגיות האלה מאז 2007.