חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 - נוסח והסברים
מה קובע החוק על סוד מסחרי, גניבת עין ותחרות עסקית לא הוגנת
חוק עוולות מסחריות הוא הבסיס המשפטי להגנה על עסק מפני תחרות לא הוגנת ומפני גזל סוד מסחרי. כאן תמצאו את הנוסח המלא, את הסעיפים המרכזיים בשפה פשוטה, מה ניתן לתבוע ומתי כדאי לפנות לעו"ד. משרד אליהו ושות׳ מלווה עסקים בסכסוכים מסחריים ובהגנה על נכסים עסקיים מאז 2007.
- הלכות מסחר לא הוגנות - גניבת עין, תיאור כוזב והתערבות לא הוגנת (סעיפים 1-4)
- איסור גזל סוד מסחרי - הגדרת הסוד, דרכי הגזל וחזקת שימוש (סעיפים 5-10)
- סעדים חזקים - פיצוי עד 100,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, וצו תפיסת ראיות (סעיפים 11-21)
- אכיפה - עוולה בנזיקין, סמכות בית הדין לעבודה וצווי סודיות (סעיפים 22-29)
הדף נערך על ידי משרד המלווה עסקים בסכסוכים מסחריים, בהגנה על סוד מסחרי ובניסוח הסכמי סודיות ואי-תחרות. התוכן הוא הסבר משפטי כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני.
מה קובע חוק עוולות מסחריות ומתי הוא רלוונטי לכם?
חוק עוולות מסחריות נחקק בשנת 1999 כדי להסדיר את כללי המשחק ההוגנים בין עוסקים מתחרים. הוא בא לענות על שני צרכים: מצד אחד, הגנה על עסק מפני מתחרה שמנסה "לרכב" על המוניטין שלו או להטעות את לקוחותיו; ומצד שני, הגנה על המידע העסקי הסודי שמעניק לעסק את היתרון התחרותי שלו. לפני חקיקתו, הגנות אלה היו מפוזרות בפסיקה ובעקרונות כלליים, והחוק ריכז אותן למסגרת אחת ברורה עם סעדים חדים.
החוק בנוי מארבעה פרקים. פרק א' עוסק בהלכות מסחר לא הוגנות: גניבת עין, תיאור כוזב והתערבות לא הוגנת. פרק ב' מוקדש כולו לסוד מסחרי - מהו, מתי נטילתו נחשבת גזל, ואילו חזקות מקלות על בעל הסוד להוכיח את תביעתו. פרק ג' קובע את הסעדים, ובראשם פיצוי ללא הוכחת נזק וצו תפיסת ראיות רב-עוצמה. פרק ד' מכיל הוראות שונות, לרבות סמכות בית הדין לעבודה בסכסוכי סוד מסחרי בין עובד למעסיק.
החוק נכנס לתמונה במגוון מצבים עסקיים שכיחים:
- עובד בכיר עוזב ולוקח עמו רשימת לקוחות, נוסחה או שיטת עבודה של המעסיק
- מתחרה מחקה מוצר, אריזה או מותג באופן שמטעה את הצרכנים (גניבת עין)
- מופץ מידע כוזב על עסק, מוצר או שירות שפוגע בו בשוק
- דליפת סוד מסחרי לצד שלישי או שימוש בו בניגוד להסכם סודיות
- הצורך בצו מניעה דחוף או בתפיסת ראיות לפני שהמידע מתפזר
למה סוד מסחרי הוא לב החוק
בעוד שגניבת עין ותיאור כוזב מוכרים גם מדינים אחרים, ההסדר של סוד מסחרי הוא החידוש המרכזי של החוק. הוא נותן לעסק כלי ממשי להגן על הנכס הלא-מוחשי היקר ביותר שלו - הידע. סעיף 5 מגדיר במדויק מהו סוד מסחרי, סעיף 6 מפרט מתי נטילתו אסורה, וסעיף 10 קובע חזקת שימוש שמעבירה את נטל ההוכחה אל הנתבע. יחד עם צו תפיסת הראיות שבסעיף 16, מדובר במערך הגנה חזק במיוחד.
אם אתם מנהלים סכסוך מסחרי או זקוקים לליווי בהגנה על נכסי העסק, תוכלו לקרוא עוד על ניהול תביעות וסכסוכים מסחריים בליווי המשרד, או על ליווי משפטי שוטף לעסקים שמונע סכסוכים מראש.
כרטיס החוק
נוסח חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999
להלן הנוסח המלא של החוק (29 סעיפים). הנוסח מובא כלשונו; לגלילה בתוך התיבה השתמשו בסרגל הצדדי.
פרק א': הלכות מסחר לא הוגנות
גניבת עין
1. (א) לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.
(ב) שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין.
תיאור כוזב
2. (א) לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע, אשר הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר (להלן – תיאור כוזב).
(ב) המפיץ פרסום של עוסק אחר או מטעמו הכולל תיאור כוזב, או מי שהחליט בפועל על פרסום תיאור כוזב כאמור, לא יישא באחריות לפי סעיף זה, אלא אם כן ידע שהתיאור כוזב, או שהתיאור כוזב על פניו.
התערבות לא הוגנת
3. לא ימנע ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השירות של עוסק אחר.
המעוול והנפגע
4. החובות בפרק זה יחולו על עוסק, אשר עשה את המעשה האסור על פי פרק זה, במהלך עסקו או בהקשר לעסקו, כלפי עוסק אחר אשר נפגע או ניזוק מהפרת החובה, במהלך עסקו או בהקשר לעסקו.
פרק ב': גזל סוד מסחרי
הגדרות
5. בפרק זה –
"בעלים" – לרבות מי שסוד מסחרי נמצא בשליטתו כדין;
"סוד מסחרי", "סוד" – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;
"שימוש" – לרבות על ידי העברה לאחר.
גזל סוד מסחרי
6. (א) לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר.
(ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:
(1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל; לענין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;
(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;
(3) קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2), או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו.
(ג) גילוי סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת, לא ייחשב, כשלעצמו, אמצעי פסול כאמור בסעיף קטן (ב)(1); לענין סעיף קטן זה, "הנדסה חוזרת" – פירוק או ניתוח של מוצר או של תהליך במטרה לפענח סוד מסחרי, בהילוך חוזר.
סייגים לאחריות
7. (א) לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם התקיים אחד מאלה:
(1) הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים;
(2) השימוש בסוד המסחרי מוצדק בשל תקנת הציבור.
(ב) עשה אדם שימוש בסוד המסחרי כאמור בסעיף קטן (א)(2) וזכה עקב כך בטובת הנאה, רשאי בית המשפט אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, לחייב אותו בהשבת טובת ההנאה, כולה או חלקה, לבעל הסוד.
רכישה בתום לב ובתמורה
8. (א) אדם אינו אחראי לפי סעיף 6(ב)(3) בשל שימוש שעשה בסוד מסחרי, אם רכש וקיבל את הסוד המסחרי בתום לב ובתמורה, אלא אם כן ראה בית המשפט כי לשם עשיית צדק בין הצדדים, יש להטיל עליו אחריות בשל גזל סוד מסחרי.
(ב) הטיל בית המשפט אחריות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפטור את האחראי לגזל הסוד המסחרי מהסעדים שלהם זכאי בעל הסוד, כולם או חלקם.
דמיון מהותי
9. יראו כשימוש בסוד מסחרי אף שימוש בסוד שנעשו בו שינויים, ובלבד שמתקיים דמיון מהותי בין הסוד המסחרי לבין המידע שבו נעשה השימוש.
חזקת שימוש
10. חזקה על הנתבע כי השתמש בסוד המסחרי שבבעלות התובע, אם התקיימו שניים אלה:
(1) הסוד המסחרי הגיע לידיעתו של הנתבע או שהיתה לו גישה אליו;
(2) המידע שבו משתמש הנתבע דומה דמיון מהותי למידע נושא הסוד המסחרי.
פרק ג': נזיקין וסעדים
עוולה בנזיקין
11. הפרת הוראה מהוראות פרקים א' ו-ב' היא עוולה בנזיקין, ופקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין) תחול עליה, כפוף להוראות חוק זה.
תחולת סעדים
12. הסעדים שבסעיפים 13 עד 21, לא יחולו על עוולות לפי סעיפים 2 ו-3.
פיצוי בלא הוכחת נזק
13. (א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע, לפסוק לו, לכל עוולה, פיצויים בלא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
(ב) לענין סעיף זה יראו עוולות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כעוולה אחת.
(ג) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את הסכום שבסעיף קטן (א).
עיון מחדש בצו מניעה
14. ניתן צו מניעה לטובת בעליו של סוד מסחרי, זכאי הצד שכנגד לבקש, בכל עת, כי ייערך עיון מחדש בצו, בטענה שהסוד המסחרי פורסם; ראה בית המשפט כי המבקש הפיק יתרון לא הוגן מההחזקה בסוד לפני פרסומו, רשאי הוא, כל עוד מתקיים אותו יתרון, להשאיר את הצו בתוקפו.
מתן חשבונות
15. בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע, בדרך שנקבעה בתקנות, במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי העוולה.
כונס נכסים
16. (א) הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בתצהיר או בעדות אחרת, כי קיים חשש של ממש לביצועה של עוולה, רשאי הוא למנות, בצו, כונס נכסים, ולהסמיכו להיכנס לחצרים המוחזקים על ידי הנתבע או על ידי אדם אחר שאינו הנתבע (להלן – צד שלישי), לשם חיפוש ותפיסת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע העוולה או שימשו לביצועה, או לשם תפיסת ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן; בחיפוש ובתפיסה לפי פרק זה, של מחשב, חומר מחשב או פלט, כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, יחולו הוראות סעיפים 23א ו-32(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, בשינויים המחויבים.
(ב) כונס נכסים מוסמך להשתמש בכוח במידה סבירה לשם ביצוע הצו, ובלבד שהתלווה אליו שוטר; בית המשפט רשאי להורות למשטרת ישראל לסייע לכונס הנכסים בביצוע תפקידו על פי הצו.
(ג) הכניסה, החיפוש והתפיסה ייעשו על ידי כונס הנכסים בנוכחות שני עדים; הכונס יגיש לבית המשפט, בתוך שבעה ימים מיום הביצוע, דין וחשבון על החיפוש והתפיסה.
צו במעמד צד אחד
17. (א) הוגשה בקשה למתן צו למינוי כונס נכסים והוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בתצהיר או בעדות אחרת, כי קיים חשש סביר שהשהיה עד לדיון במעמד שני הצדדים עלולה לגרום למבקש הצו נזק חמור או להעלמת הנכסים, רשאי בית המשפט לתת צו אף במעמד צד אחד.
(ב) ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים דיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-7 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג) צו לפי סעיף זה יכול שיינתן אף בטרם הגשת התובענה; לא הוגשה התובענה בתוך 7 ימים מיום נתינתו, יפקע הצו, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.
ערובות
18. בית המשפט לא ייתן צו זמני לפי פרק זה אלא כפוף להמצאת ערובה מספקת להנחת דעתו, לטובת מי שכנגדו ניתן הצו לפי סעיפים 16 או 17, לשם פיצוי בשל כל נזק שייגרם לו כתוצאה ממתן הצו, אם תידחה התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת, וכן כפוף להמצאת ערבון כאמור בסעיף 19.
ערבון
19. (א) ערבון כאמור בסעיף 18 יהיה בהפקדת סכום שלא יפחת מ-1,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 25,000 שקלים חדשים, כפי שיקבע בית המשפט; סכום הערבון יופקד במזומן או בערבות בנקאית; בית המשפט רשאי, אם שוכנע שקיימים טעמים מיוחדים לכך, להתנות את מתן הצו במתן ערבון אחר.
(ב) לבקשת הנתבע, רשאי בית המשפט, אם שוכנע תוך כדי ההליך המשפטי שהדבר מוצדק, להגדיל את סכום הערבון מעבר לסכום האמור בסעיף קטן (א).
(ג) נדחתה התובענה או פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי להורות על חילוט הערבון, כולו או מקצתו, לטובת מי שניתן נגדו צו לפי סעיפים 16 או 17, אם שוכנע שבקשת הצו לא היתה סבירה בנסיבות הענין; חילוט הערבון אינו מותנה בגרימת נזק של ממש למי שהצו ניתן נגדו.
(ד) חילוט הערבון אינו גורע מזכותו של מי שהערבון חולט לטובתו להיפרע בשל נזקיו, באמצעות הערובה שנקבעה לפי סעיף 18 או בהתאם לכל דין, בדרך של הגשת תובענה.
זכויות צד שלישי
20. (א) במתן צו לפי סעיפים 16 או 17, המסמיך כניסה לחצרים המוחזקים בידי צד שלישי, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באפשרות –
(1) שקיימות זכויות של הצד השלישי בנכסים או בראיות שלגביהם מתבקש הצו, וטיבן של זכויות כאמור;
(2) שהצד השלישי שותף לעוולה.
(ב) היו הנכסים או הראיות שלגביהם מתבקש צו לפי סעיפים 16 או 17 מצויים בחזקתו של צד שלישי, יודיע לו בית המשפט על זכותו להצטרף להליך בתוך המועד שיקבע.
(ג) טוען צד שלישי לזכויות בנכסים או בראיות שנתפסו לפי פרק זה, רשאי הוא להצטרף להליך בתוך 14 ימים מן היום שנודע לו על תפיסתם.
(ד) התברר לבית המשפט במהלך דיון כי לצד שלישי עשויות להיות זכויות בנכסים או בראיות שנתפסו לפי פרק זה, יודיע לו בית המשפט על זכותו להצטרף כצד להליך, בתוך המועד שיקבע; הצירוף יכול שיהיה בכל שלב משלבי המשפט.
(ה) הצטרף צד שלישי להליך, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצד השלישי בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום קבלת בקשת הצירוף של הצד השלישי.
השמדת נכסים
21. בית המשפט רשאי להורות, בסיום הדיון בתובענה, על אחד מאלה:
(1) על השמדת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע עוולה או אשר שימשו לביצועה (בסעיף זה – הנכסים);
(2) אם ביקש זאת התובע – על העברת הבעלות בנכסים לידיו, בתמורה לתשלום שוויים של הנכסים, כערכם אלמלא ביצוע העוולה;
(3) על עשיית כל פעולה אחרת בנכסים.
פרק ד': שונות
סמכות בית הדין לעבודה
22. (א) לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון –
(1) בתובענה בין עובד לבית מעביד או חליפו, שעילתה בהפרת הוראה מהוראות פרק ב', והנובעת מיחסי עובד ומעביד;
(2) בתובענה שעילתה בהפרת הוראה מהוראות פרק ב', הנובעת מחוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור.
(ב) בתובענות שבית דין לעבודה דן בהן לפי סעיף זה, תהיה לשופט לבדו סמכות לתת צו מניעה זמני וכן סעדים לפי סעיפים 15 עד 20.
אי גילוי סוד מסחרי
23. (א) בית המשפט רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לתת צו להבטיח כי סוד מסחרי של בעל דין או של אדם אחר שהתגלה בהליך משפטי לא יפורסם.
(ב) בית המשפט רשאי, לבקשת אדם, לתת צו בהליך משפטי, בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי.
(ג) בהליך משפטי בענין אזרחי, רשאי בית המשפט, לבקשת אדם, לתת צו בדבר אי גילוי ראיות שיש בהן סוד מסחרי, ובלבד שראה כי הענין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק, וכי במתן הצו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), אין כדי להגן על הסוד המסחרי.
(ד) בסעיף זה, "בית משפט" – לרבות בית דין, רשות, גוף או אדם, בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות לפי כל דין.
שמירת דינים
24. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988, או מהוראות כל דין אחר.
ביצוע ותקנות
25. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובמיוחד בדבר הסדרת פעולות כונס הנכסים על פי חוק זה, לרבות –
(1) הוראות בדבר מתן דין וחשבון לפי סעיף 15;
(2) דרכי הגשת הבקשה לצו כינוס נכסים;
(3) הוראות בדבר הצטרפות צד שלישי;
(4) כללים לביצוע חיפוש ותפיסה של נכסים;
(5) אופן רישום נכסים שנתפסו;
(6) אופן הטיפול בנכסים שנתפסו ומקום שמירתם;
(7) כללים לביצוע הוראת בית משפט בדבר השמדת נכסים;
(8) כללים לשמירת הסודיות באשר לממצאי חיפוש.
תיקון חוק בתי המשפט – מס' 26
26. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בסעיף 68(ב), אחרי פסקה (7) יבוא:
"(8) לשם הגנה על סוד מסחרי."
תיקון חוק הגנת הצרכן – מס' 8
27. בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 –
(1) בסעיף 2(א), אחרי פסקה (19) יבוא:
"(20) היות מקורו של הנכס הנמכר בפשיטת רגל, בכינוס נכסים או בפירוק של חברה.";
(2) בסעיף 31, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) הזכות לסעדים בשל עוולה כאמור נתונה לצרכן שנפגע מהעוולה, וכן לעוסק שנפגע, במהלך עסקו, מהטעיה כאמור בסעיף 2.
(א2) פרק ו'1 לא יחול על עוסק שנפגע מעוולה כאמור במהלך עסקו."
תיקון פקודת הנזיקין – מס' 8
28. בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיף 59 – בטל.
תחילה
29. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.
הסעיפים החשובים בשפה פשוטה
בחרנו את שבעת הסעיפים שמשפיעים ביותר על זכויות העסק, ותרגמנו כל אחד לשפה מובנת - מה הוא אומר בפועל, ודוגמה מהחיים.
גניבת עין - הגנה על המוניטין שלכם
אסור למתחרה לעצב מוצר, אריזה, שם או מותג באופן שגורם ללקוחות לחשוב בטעות שהם קונים ממכם. החוק מגן על המוניטין שבניתם. שימוש של עוסק בשמו האמיתי בתום לב אינו נחשב, כשלעצמו, גניבת עין.
תיאור כוזב - איסור הפצת מידע שקרי
אסור לפרסם מידע כוזב על עסק, מקצוע, מוצר או שירות - בין אם שלכם ובין אם של מתחרה. גם המפיץ פרסום של אחר יכול לשאת באחריות אם ידע שהתיאור כוזב, או שהכזב גלוי על פניו.
מהו סוד מסחרי - ההגדרה שקובעת הכל
לא כל מידע פנימי הוא "סוד מסחרי". נדרשים שלושה תנאים: המידע אינו ידוע לציבור, סודיותו נותנת יתרון תחרותי, והבעלים נוקט אמצעים סבירים לשמור עליו. בלי נקיטת אמצעי הגנה - קשה יהיה לטעון לסוד.
גזל סוד מסחרי - מתי זה אסור
גזל מתקיים בשלושה מצבים: נטילה באמצעים פסולים, שימוש בניגוד לחוזה או לחובת אמון, וקבלת סוד תוך ידיעה שהגיע בדרך אסורה. חשוב: פענוח סוד באמצעות הנדסה חוזרת (פירוק וניתוח מוצר) אינו נחשב, כשלעצמו, אמצעי פסול.
חזקת שימוש - היפוך נטל ההוכחה
בדרך כלל קשה להוכיח שמישהו השתמש בסוד. הסעיף מקל: אם לנתבע הייתה גישה לסוד, והמידע שהוא משתמש בו דומה דמיון מהותי לסוד - חזקה שהוא השתמש בו, ועליו הנטל להוכיח אחרת. זהו כלי דיוני חזק לתובע.
פיצוי עד ₪100,000 ללא הוכחת נזק
גם כשקשה לכמת את הנזק הכספי המדויק, בית המשפט רשאי לפסוק עד 100,000 ש"ח לכל עוולה. עוולות שבוצעו במסכת אחת של מעשים נספרות כעוולה אחת. הסעד הזה אינו חל על תיאור כוזב (§2) והתערבות לא הוגנת (§3).
צו תפיסת ראיות (Anton Piller)
כשיש חשש שראיות יועלמו, בית המשפט יכול למנות כונס נכסים שייכנס לחצרים ויתפוס נכסים או ראיות. לפי §17 הצו יכול להינתן במעמד צד אחד ואף לפני הגשת התביעה. זהו אחד מכלי האכיפה החזקים בדין האזרחי, הכפוף להפקדת ערבון וערובה.
שלוש העוולות של פרק א' - במבט אחד
שלוש העוולות בפרק א' נראות דומות אך נבדלות במהות, בנפגע ובסעדים הזמינים. הטבלה מסייעת לזהות איזו עילה מתאימה למצב שלכם.
| העוולה | מה נאסר | הנפגע האופייני | פיצוי ללא הוכחת נזק (§13) |
|---|---|---|---|
| גניבת עין (§1) | גרימה לכך שנכס/שירות ייחשב בטעות כשל עוסק אחר | העוסק שהמוניטין שלו נוצל | ✔ חל - עד 100,000 ש"ח |
| תיאור כוזב (§2) | פרסום מידע שקרי על עסק, מוצר או שירות | העוסק שתואר בכזב | ✘ לא חל (סעיף 12) |
| התערבות לא הוגנת (§3) | מניעה או הכבדה לא הוגנת על גישת לקוחות/עובדים לעסק מתחרה | העוסק שגישת לקוחותיו נחסמה | ✘ לא חל (סעיף 12) |
| גזל סוד מסחרי (§6) | נטילה או שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמה | בעל הסוד המסחרי | ✔ חל - עד 100,000 ש"ח + צו תפיסה |
מתמודדים עם גזל סוד מסחרי או תחרות לא הוגנת?
בסכסוך מסחרי, כל יום קובע. משרד אליהו ושות׳ מלווה עסקים בהגנה על סוד מסחרי, בבקשות לצו מניעה ולתפיסת ראיות, ובתביעות עוולות מסחריות - מאז 2007.
שאלות נפוצות על חוק עוולות מסחריות
חוק עוולות מסחריות תשנ"ט-1999 אוסר על תחרות עסקית לא הוגנת בין עוסקים. הוא מגדיר שלוש עוולות מרכזיות בפרק א' (גניבת עין, תיאור כוזב והתערבות לא הוגנת) ומסדיר בפרק ב' את איסור גזל הסוד המסחרי. הפרת הוראותיו היא עוולה בנזיקין, ובית המשפט מוסמך לפסוק פיצוי עד 100,000 ש"ח ללא הוכחת נזק.
סעיף 5 לחוק מגדיר סוד מסחרי כמידע עסקי מכל סוג שאינו נחלת הרבים ואינו ניתן לגילוי בנקל, שסודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על מתחריו, ובלבד שהבעלים נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו. רשימת לקוחות, נוסחה, שיטת עבודה או תמחיר עשויים להיחשב סוד מסחרי אם מתקיימים התנאים. ניסוח נכון של הסכמי סודיות מחזק את ההגנה.
סעיף 1 לחוק אוסר על עוסק לגרום לכך שנכס או שירות שלו ייחשבו בטעות כנכס או שירות של עוסק אחר, או כקשורים אליו. זו הגנה על המוניטין של העסק מפני חיקוי מטעה. שימוש של עוסק בשמו שלו בתום לב אינו נחשב, כשלעצמו, גניבת עין.
סעיף 13 מאפשר לבית המשפט לפסוק, לכל עוולה, פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 ש"ח. עוולות המתבצעות במסכת אחת של מעשים נחשבות עוולה אחת. הסעד הזה אינו חל על עוולות של תיאור כוזב (סעיף 2) והתערבות לא הוגנת (סעיף 3).
סעיף 10 קובע חזקה משפטית: אם הסוד המסחרי הגיע לידיעת הנתבע או שהיתה לו גישה אליו, והמידע שבו הוא משתמש דומה דמיון מהותי לסוד, חזקה שהנתבע השתמש בסוד של התובע. החזקה מעבירה את נטל ההוכחה אל הנתבע ומקלה משמעותית על בעל הסוד להוכיח את תביעתו.
סעיף 16 מאפשר לבית המשפט למנות כונס נכסים ולהסמיכו להיכנס לחצרים לשם חיפוש ותפיסת נכסים או ראיות שקיים חשש להעלמתן. לפי סעיף 17 ניתן לתת את הצו אף במעמד צד אחד ובטרם הגשת התביעה. זהו כלי אכיפה חזק במיוחד במקרי גזל סוד מסחרי, הכפוף להפקדת ערבון וערובה. לליווי בבקשה כזו ראו תביעות וסכסוכים מסחריים.
כדאי לפנות מוקדם ככל האפשר: כאשר עובד בכיר עוזב עם ידע רגיש, כשמתגלה חיקוי מטעה של מוצר או מותג, כשמופץ מידע כוזב על העסק, או כשיש חשש לדליפת סוד מסחרי. פנייה מהירה מאפשרת לבקש צו מניעה זמני וצו תפיסת ראיות לפני שהנזק מתרחב. משרד אליהו ושות׳ מלווה עסקים בתחום מאז 2007.
הפרת הוראות החוק היא עוולה בנזיקין (סעיף 11), ולכן חלה עליה תקופת ההתיישנות הכללית בנזיקין של שבע שנים ממועד היווצרות העילה. עם זאת, בתביעות סוד מסחרי חשוב לפעול במהירות רבה יותר, שכן ערך הסוד נשחק עם הזמן ולעיתים נדרש צו מניעה דחוף.