סעיף 1 — הגדרות

״בית המשפט״ - בית המשפט המחוזי.

״גוש״ - שטח מוגדר מתוך מקרקעי ישוב, המכיל חלקה או חלקות והמהווה יחידה למדידה ולרישום.

״העברת מקרקעין או העברת שעבוד״ - עבירתם של מקרקעין או של שעבוד מאדם לאדם מכוח מעשה שלהם או מכוח צו בית המשפט.

״חלקה״ - יחידה רצופה של מקרקעין בתוך גוש, השייכת לאדם.

״ישוב״ - לרבות מקרקעין של ישוב שבתחום עיריה או שבתחום אזור שבטי או הגובלים עם תחומים כאמור, או חלק ממקרקעין אלה, וכל מקרקעין שבתוך אזור הסדר כפי שקבע פקיד הסדר בהודעה מוקדמת לפי סעיף 5.

״מושאע כפרי״ - מקרקעין של כפר או חלק של כפר, המוחזקים על ידי תושבי הכפר או חלק מהם בבעלות בלתי מחולקת ומתחלקים ביניהם מפקידה לפקידה לצורך עיבוד.

״המנהל״ - מי שהשר מינהו לנהל את ההסדר והרישום לפי פקודה זו ולפקח עליהם.

״מסמך״ - לרבות שטר, פסק דין, צו או תעודה אחרת, הטעונים רישום או הניתנים לרישום לפי פקודה זו.

״מקרקעין״ - לרבות בנין וכל דבר אחר המחובר למקרקעין חיבור של קבע, ולרבות זכות הנובעת ממקרקעין, חלק בלתי מחולק במקרקעין וטובת הנאה במקרקעין הטעונה רישום או הניתנת לרישום לפי פקודה זו.

״עסקה״ - כל פעולה המשפעת על זכויות במקרקעין או מעליהם, או יוצרת שעבוד או משפעת עליו, למעט הסכם להעביר מקרקעין או לשעבד מקרקעין.

״פנקס חדש״ - פנקס מקרקעין שהוכן לפי פקודה זו; ״פנקס קיים״ - פנקס מקרקעין שמלפני ההסדר.

״פקיד הסדר״ - לרבות מי שהוסמך כהלכה לפעול במקום פקיד הסדר למטרה מפורשת; ״רשם״ - לרבות עוזר לרשם וכל אדם שהמנהל הסמיכו כהלכה לפעול במקום הרשם.

״תובע״ - לרבות שבט או קבוצת בני אדם; ״השר״ - שר המשפטים.

סעיף 2 — צו הסדר

ראה השר שמן הראוי לערוך הסדר ורישום של הזכויות במקרקעין באזור פלוני, יפרסם ברשומות צו הסדר ובו יקבע את מקומו וגבולותיו של אזור ההסדר ואת היום שבו יוחל, באזור ההסדר, בתחימת חלקות ובהגשת תביעות (יום תחילת ההסדר).

סעיף 3 — הוצאת שטחים מאזור ההסדר

השר רשאי, בהודעה, להוציא כל שטח מאזור הסדר, ומשעשה כן לא תיעשה שום פעולת הסדר בשטח שצויין בהודעה, זולת פעולה הנחוצה לתחימה בין אזור ההסדר ובין השטח האמור.

סעיף 4 — פקיד הסדר ועוזרים

עם פרסום צו הסדר או לאחר מכן ימנה השר פקיד הסדר ועוזרים לפקיד ההסדר ככל הנחוץ לביצוע ההסדר.

סעיף 5 — הודעה מוקדמת

(א) לפחות שלושים יום לפני יום תחילת ההסדר יפרסם פקיד ההסדר הודעה מוקדמת על כך.

(ב) ההודעה תודיע שמתכוונים לערוך מדידות, הסדר ורישום זכויות בישוב פלוני, ותכיל הוראות לתחימת מקרקעין והגשת תביעות, אזהרה על התוצאות למי שלא יגיש תביעתו במועד ולא יתחום את חלקתו ועל הענשים הצפויים, והוראות להשגת עזרה וידיעות.

סעיף 6 — פרסום ההודעה המוקדמת

ההודעה המוקדמת תפורסם במשרדי מינהל המחוז שבו נמצא הישוב, במשרדי מינהל הנפה ובמקומות מתאימים שבסביבות הישוב, ותישלח גם לבית המשפט ולמנהל.

סעיף 7 — מחסום בפני תובענות

משנתפרסמה בישוב הודעה מוקדמת ועד לפרסום לוח זכויות לפי סעיף 57 לא תוגש תובענה לשום בית משפט בענין זכויות במקרקעין שבישוב, פרט לאמור בפקודה זו.

סעיף 8 — תובענות שהוגשו לפני הודעה מוקדמת

(א) תובענה שהוגשה לפני ההודעה המוקדמת תידון ותוכרע, אם אפשר, לפני יום תחילת ההסדר, או יינתן לחזור ממנה ברשות בית המשפט; לא ניתן להחליט בה לפני כן — רשאי בית המשפט להורות על עיכובה ולדחות את פסק הדין עד פרסום לוח הזכויות.

(ב) אין בכך למנוע מבית המשפט להשלים דיון שהתחיל בתובענה שהיתה תלויה ועומדת ביום פרסום ההודעה המוקדמת.

סעיף 9 — הודעת הסדר

לא יאוחר מעשרה ימים לפני יום תחילת ההסדר יפרסם פקיד ההסדר, בישוב שנתפרסמה לגביו הודעה מוקדמת, הודעת הסדר שתכיל את הפרטים שנקבעו.

סעיף 10 — פיצול לאחר הודעת הסדר

פיצול מקרקעין שנעשה לאחר פרסום הודעת הסדר, המכוון לחלוקת משנה של מקרקעין שהוחזקו בחלקים אישיים או לחלוקת קבע של מקרקעין שהוחזקו במשותף — לא יהיה לו תוקף, אלא לפי סעיף 36; פיצול שנעשה לפני פרסום הודעת ההסדר רשאי פקיד ההסדר לאשרו ולקבלו.

סעיף 11 — הודעות התקדמות

במשך ההסדר יפרסם פקיד ההסדר הודעות בדבר התקדמות ההסדר וסדרי המשך העבודה, במשרדי מינהל הנפה, בישוב ובמשרדו או במחנהו.

סעיף 12 — מינוי ועדת הסדר

(א) הממונה על המחוז ימנה, לבקשת פקיד ההסדר, ועדת הסדר לישוב, מקרב אנשים שהציעו התושבים ואנשים הידועים כבעלי מקרקעין בישוב.

(ב) לא הוגשה הצעה — ימנה הממונה אנשים שיראם מתאימים.

סעיף 13 — כוחות ותפקידים

(א) הועדה תייצג את הישוב בכל דבר שיש לכלל ענין בו, ורשאית לתבוע ולהיתבע בשם עצמה ולעשות כל פעולה משפטית הכרוכה בהסדר; בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות לזכותה או לחובתה.

(ב) הועדה תביא לתשומת לב פקיד ההסדר, בית המשפט או המגן על ענייני נעדרים, קטינים ופסולי-דין, את שמו של כל אדם שתביעתו לזכות לא הוגשה.

(ג) לא נתמנה מייצג לבעל שנעדר — רשאית הועדה לייצג עניניו.

(ד) הועדה תהיה נוכחת ומסייעת בביצוע ההסדר לפי דרישת פקיד ההסדר או בית המשפט.

סעיף 14 — ייצוג חלק מן הישוב

פקיד ההסדר רשאי, בהתייעצות עם הממונה על המחוז, למנות שניים או יותר מחברי הועדה לייצג ענייני חלק מן הישוב, ולהם יהיו כוחות הועדה לגבי אותו חלק.

סעיף 15 — הרשאה מטעם הועדה

הועדה רשאית בכל עת, באישור פקיד ההסדר, לייפות כוחם של שניים או יותר מחבריה לפעול מטעמה.

סעיף 16 — שכר הועדה והוצאותיה

(א) הממונה על המחוז רשאי להורות על תשלום שכר לועדה, ופקיד ההסדר יחלקו בין החברים.

(ב) הועדה רשאית, באישור פקיד ההסדר, להטיל על התושבים דמי השתתפות בהוצאותיה.

(ג) הממונה יחלק את הסכומים בין בעלי המקרקעין והתושבים, והם ייגבו כמסי מדינה.

סעיף 17 — תזכיר תביעה, התייצבות וייצוג

(א) משנתפרסמה הודעת הסדר, כל תובע מקרקעין יתייצב במועד ובמקום שיורה פקיד ההסדר ויגיש תזכיר תביעה בטופס שנקבע.

(ב) התובע רשאי להתייצב בעצמו או על ידי מורשה בכתב או בעל פה לפני פקיד ההסדר, וימציא את המסמכים הנוגעים למקרקעין.

(ג) מורשה שהוא בן משפחתו של מרשהו — כתב ההרשאה פטור ממס בולים, אלא אם המורשה עורך דין.

סעיף 18 — פעולה באין התייצבות

לא התייצב תובע, בעצמו או על ידי מורשה, אפשר לתחום, לרשום או לעשות כל פעולת הסדר אחרת בהעדרו.

סעיף 19 — התייצבות בשם קבוצה

התייצבות אחד הבעלים המשותפים בחלקה — כהתייצבות כולם, אם לא הורה פקיד ההסדר אחרת; והוא הדין באחד מיורשי תובע או בעל, או באחד מקבוצת יורשים שיש לה ענין נפרד.

סעיף 20 — ייצוג הקדש

תביעת הקדש או וקף לזכות יגיש האפוטרופוס של ההקדש, המותולי של הוקף או אדם אחר שמינתה הרשות המוסמכת של העדה שעמה נמנים הנהנים.

סעיף 21 — ייצוג רשויות ותאגידים

רשות מקומית או דתית, איגוד, חברה או מוסד צדקה התובעים זכות באזור הסדר רשאים למנות מורשה שיגיש תביעתם ויגן עליה במשך ההסדר.

סעיף 22 — זכויות המדינה

זכויות המדינה במקרקעין ייחקרו ויוסדרו בין אם נתבעו רשמית ובין אם לאו, וכל זכות במקרקעין שלא הוכחה בתביעתו של אחר תירשם על שם המדינה.

סעיף 23 — מקרקעין שיועדו לצרכי ציבור

מקרקעין שיועדו כדין לצרכי ציבור יירשמו על שם המדינה; אולם אם יועדו לשימוש עיר או כפר והוקם תאגיד שבכוחו להחזיק מקרקעין בשבילם — יירשמו על שם התאגיד.

סעיף 24 — בעל זכות שלא תבע

ראה פקיד ההסדר או בית המשפט כי יש זכות במקרקעין לאדם שלא הגיש תביעה, רשאי לפעול כאילו הגיש אותו אדם תביעה במועד שנקבע.

סעיף 25 — תחימה

כל תובע, פרט למדינה, יתחום או יציין על האדמה באופן אחר את גבולות החלקה שהוא תובע כפי שיורה פקיד ההסדר.

סעיף 26 — סמכויות כלליות

בכפוף לפקודה רשאי פקיד ההסדר, בין היתר: לפרסם הודעה המצווה על תובעים להתייצב; לצוות על תחימת מקרקעין ואם לא צייתו — להביא לתחימה על חשבונם; לדרוש נוכחות או הצגת תעודה ולהטיל קנס על סירוב; לוותר על נוכחות או הצגת תעודה; להשביע בחקירה; להעתיק ולאמת תעודות; להאריך מועדים; ולמנות שליחים להמצאת מסמכים.

סעיף 27 — קביעת גבולות כפר או גוש

(א) פקיד ההסדר יכריע בכל ספק או סכסוך בדבר גבולות ישוב או גוש.

(ב) חלקה מנותקת — רשאי, באישור השר, להכלילה במקרקעי ישוב סמוך.

(ג) לענין זה רשאי להשתמש בכל סמכות של ממונה על מחוז לפי פקודת המדידות.

סעיף 28 — קביעת גבול חדש

היה הגבול בין חלקות קו עקום או מפותל, או שאינו נוח לשימוש, רשאי פקיד ההסדר, אגב תחימה, לקבוע גבול חדש ולתאם את זכויות הבעלים בחילופי מקרקעין בעלי ערך שווה או בתשלום פיצויים לפי סעיף 31.

סעיף 29 — שיוור גבולות וזכות מעבר לטובת הציבור

(א) מקרקעין הסמוכים לדרך ציבורית שלא הוחלה עליה פקודת הדרכים — רשאי פקיד ההסדר לשור גבולותיהם ככל הנחוץ לציבור.

(ב) רשאי, אגב תחימה, ליצור בהם זכות מעבר לטובת הציבור.

סעיף 30 — דרכים וזכויות מעבר לציבור וליחיד

פקיד ההסדר רשאי, אגב תחימה, לתחום דרך או שביל קיימים, או לציין זכות מעבר קיימת או חדשה אל דרך ציבורית לטובת בעל מקרקעין המוקפים חלקות אחרות.

סעיף 31 — פיצויים

ראה פקיד ההסדר שראוי לשלם פיצויים עקב פעולה לפי סעיפים 28 עד 30, יורה על כך ויקבע מי ישלם.

סעיף 32 — ריכוז

על פי בקשת שני בעלים או יותר רשאי פקיד ההסדר לרכז מקרקעיהם לחלקה אחת או למספר חלקות, אם אין בכך פגיעה בחלקות אחרים.

סעיף 33 — סמכויות בית המשפט

הסמכויות לפי סעיפים 28 עד 32 נתונות גם לבית המשפט תוך כדי דיונו בסכסוך שהובא לפניו לפי פקודה זו.

סעיף 34 — לוח תביעות והצגתו

(א) לכל גוש יערוך פקיד ההסדר לוח תביעות שיכיל את הפרטים שנקבעו.

(ב) נקבע סופית — ייחתם ויוצג במשרד פקיד ההסדר או במחנהו, והעתק במשרדי מינהל הנפה.

סעיף 35 — סגירת פנקסים קיימים

משהוצג לוח תביעות למקרקעין, לא ייעשו בפנקסים הקיימים רישומים חדשים באותם מקרקעין; פקיד ההסדר רשאי לקבוע בהודעה תאריך שממנו לא ייעשו רישומים חדשים.

סעיף 36 — הגבלת העברות

(א) בין סגירת הפנקסים הקיימים להצגת לוח הזכויות לא תיעשה העברה מרצון של זכויות, חוץ מהעברה שפקיד ההסדר הרשה מטעמי דחיפות.

(ב) על העברה שלא מרצון בתקופה זו (פטירה או אחרת) יודיע תובע הזכות לפקיד ההסדר.

סעיף 37 — הוספת תביעות ללוח

(א) רשאי פקיד ההסדר להוסיף תביעה חדשה ללוח כל עוד לא הוסדרו הזכויות באותו גוש, אם היתה סיבה סבירה לאיחור וההוספה לא תפגע בבירור.

(ב) הודעה על ההוספה תפורסם בדרך שיראה לנכון.

סעיף 38 — תחילת בירור והסדר

עברו חמישה עשר יום לפחות מהצגת לוח התביעות — יתחיל פקיד ההסדר בבירור תביעות ובהסדרן.

סעיף 39 — הודעה על הבירור

תובעי חלקה ששמותיהם בלוח יוזמנו במודעה בישוב להתייצב בעת בירור התביעות.

סעיף 40 — פומביות

כל תביעה שנכללה בלוח יברר אותה פקיד ההסדר בפומבי.

סעיף 41 — הפניית אבעיה לבית המשפט

פקיד ההסדר רשאי להפנות לבית המשפט או לבית הדין הדתי המוסמך אבעיה בענין פירושו, תקפו או פעלו של מסמך; סוג המקרקעין; טיב או היקף זכות; או הקמת הקדש/וקף והנהלתו הפנימית.

סעיף 42 — דיון באבעיה שהופנתה

בית המשפט או בית הדין ירשה לכל צד מעונין להתייצב, רשאי להזמין צד אחר ולהורות על הצגת מסמך, ורשאי לפסוק, להורות על פתיחת הליכים או ליתן הוראות לפקיד ההסדר.

סעיף 43 — הסמכות

הסמכות לדון ולפסוק בכל סכסוך בנוגע למקרקעין שבאזור הסדר תהא בידי בית המשפט בלבד, ואם היו תביעות סותרות — יעביר פקיד ההסדר את הסכסוך לבית המשפט.

סעיף 44 — הדין החל בבית המשפט

(א) בית המשפט ידון לפי דיני המקרקעין שבתוקף בשעת הדיון ויתחשב בזכויות לפי הדין והיושר.

(ב) אינו חייב לנהוג לפי כללי החוק העותמני האוסרים לדון בתביעות המבוססות על מסמכים שלא נרשמו, או לפי דיני הראיות העותמניים.

סעיף 45 — קביעת תובע ונתבע

בסכסוך שאיש מהצדדים לא ביקש להיות בו תובע, רשאי בית המשפט לקבוע את התובע והנתבע ולציין את מי ייצג כל אחד.

סעיף 46 — הודעת פסק דין

בכל תביעה על ריב יודיע בית המשפט את פסק-דינו בעת הדיון; תובע שלא נכח או יוצג — תישלח לו הודעה.

סעיף 47 — צו ביניים

(א) בכל עת לאחר הודעת הסדר, ובכל שלב בהליך בעלות בבית המשפט, רשאי בית המשפט ליתן צו ביניים להחזקת המקרקעין, וכן לבטלו או לשנותו.

(ב) הצו יכול שיינתן לטוען להחזקה, בתביעה או בתביעה שכנגד, ביוזמת בית המשפט או לבקשת הטוען.

סעיף 48 — העברה לבוררות

על אף סעיף 43, בהסכמת כל הצדדים יעביר פקיד ההסדר את הסכסוך לבוררות; בהסכמה כאמור רשאי גם בית המשפט, בכל שלב, להעביר לבוררות סכסוך שהועבר אליו.

סעיף 49 — קיום פסק בוררים

הועבר סכסוך לבוררות — יקיים בית המשפט את הפסק תוך שלושים יום, בכפוף לסמכויות שבסעיף 50; פסק שקויים כוחו ככוח פסק דין, ולענין מס בולים כפסק בוררים שמונו בידי בית המשפט.

סעיף 50 — החזרת פסק בוררים או ביטול

(א) בית המשפט רשאי להחזיר פסק לעיון שנית אם יש סתירה גלויה על פניו, אם הבוררים הודו בשגיאה וביקשו זאת, או אם הושגו ראיות חשובות שלא ניתן היה לגלותן קודם.

(ב) רשאי לבטל את הפסק אם הושג במרמה או בהעלמת תעודות חשובות או אם הבוררים התנהגו שלא כשורה.

סעיף 51 — חזקת שנים כנגד רישום

שוכנע פקיד ההסדר שפלוני מחזיק מקרקעין החזקה שתקופתה ותנאיה יש בהם למנוע כל תובענה לקבלתם, והמקרקעין רשומים על שם אחר — ירשום את המחזיק בלוח הזכויות כבעל, לגבי טובת ההנאה שהיתה לאדם שעל שמו רשומים.

סעיף 52 — חזקת שנים בהעדר רישום

(א) שוכנע פקיד ההסדר שפלוני מחזיק מקרקעין החזקה כאמור ואין אדם רשום כבעל — ירשום את המחזיק כבעל.

(ב) שוכנע שהמחזיק מכוח העברה לא רשומה מידי מי שהחזיק ביום ההעברה ואינו רשום כבעל — ירשום את המחזיק כבעל, אם אין לאחר טובת הנאה רשומה.

(ג) אין בסעיף זה לגרוע מהוראות סעיף 78 לחוק הקרקעות העותמני.

סעיף 53 — התנגדות

הוגשה התנגדות או תביעה נוגדת בענייני סעיפים 51 ו-52 — יעביר פקיד ההסדר את הענין לבית המשפט, ובית המשפט רשאי לצוות על רישום המחזיק כבעל אם נתקיימו התנאים.

סעיף 54 — שמירת זכות מכוח הצדק חוקי

אין באמור בסעיפים 51 עד 53 כדי לפגוע בזכותו של אדם שיש לו הצדק חוקי לפי חוק ההתיישנות, תשי״ח-1958, לתבוע זכות למקרקעין שנרשמו על שם אחר מכוח החזקה בתקופה שנקבעה בדין.

סעיף 55 — חלוקת הגוש

לאחר בירור הזכויות יחלק פקיד ההסדר את הגוש לחלקות או ליחידות רישום, כך שכל סוג קרקע יצויין כחלקה נפרדת, ויערוך לוח זכויות בטופס ולפי הפרטים שנקבעו.

סעיף 56 — קריאת הלוח

הושלם לוח הזכויות — יקרא אותו פקיד ההסדר, לאחר הודעה, בפני ועדת ההסדר והתובעים; העדר חבר ועדה או תובע לא יעכב את הקריאה.

סעיף 57 — הצגת הלוח

לוח הזכויות ייחתם ויוצג שלושים יום במשרד פקיד ההסדר או במחנהו ובמשרדי מינהל הנפה; הודעה על ההצגה תפורסם ברשומות.

סעיף 58 — תיקוני טעות סופר

לאחר ההצגה רשאי פקיד ההסדר לתקן בלוח טעויות סופר ולהכניס תיקוני או הוספות סופר.

סעיף 59 — תיקון הלוח

תוך שלושה חדשים מהצגת לוח הזכויות רשאי כל תובע זכות לפנות לבית המשפט בבקשת תיקון, ובית המשפט רשאי, לאחר הודעה לנפגעים, לשנות את החלטת פקיד ההסדר.

סעיף 60 — משלוח לרשם

נגמר הטיפול בלוח — ישלח פקיד ההסדר לרשם עותק הלוח עם תכנית החלקות, חתומים בידו.

סעיף 61 — לוח נפרד

העברת מקרקעין או שעבוד שנעשתה בחלקה לאחר הסדר הזכויות בה ולפני הצגת לוח הזכויות — תירשם בלוח נפרד.

סעיף 62 — משמורת הלוח

לאחר שכל לוחות הזכויות בישוב נרשמו בפנקס החדש — יהיו הלוחות במשמורת המנהל.

סעיף 63 — משהוצג הלוח אין חלוקה

משהוצג לוח הזכויות לא תירשם העברת חלק מחלקה בלתי מחולקת שבעליה נוהגים לחזור ולחלקה, כל עוד לא חולקה לפי פרק י׳.

סעיף 64 — הנוהל בחלוקה

חלקה השייכת לבעלים משותפים, וכן מושאע כפרי, לא תבוצע בהם חלוקה אלא לפי הוראות פרק זה.

סעיף 65 — חלוקה אימתי

פקיד הסדר לא יבצע חלוקה לפני תום המועד לערעור על החלטתו שנרשמה בלוח הזכויות, ואם הוגש ערעור — לפני פסק דין סופי; אך אם נושא הערעור אינו משפיע על סך חלקי הבעלות המשותפת — רשאי לבצע את החלוקה גם קודם.

סעיף 66 — הפרדת חלק

(א) רשאי פקיד ההסדר, לבקשת בעל חלק במקרקעין בלתי מחולקים, להפריד את חלקו ולרשום את החלקות המופרדות, אלא אם ההפרדה תפגע בשימוש.

(ב) הבקשה תוגש בשעת הגשת התביעה לפי סעיף 17.

סעיף 67 — חלוקת מושאע כפרי

רשאי פקיד ההסדר, לבקשת בעלים של שני שלישים לפחות מחלקי המושאע הכפרי הרשומים, לחלק את המושאע ולרשום את החלקות בלוח החלוקה; הלוח יוצג חמישה עשר יום ואז יישלח לרשם.

סעיף 68 — חלוקה לטובת הציבור

על אף האמור, רשאי השר להורות בכל עת על חלוקת מקרקעין שבבעלות בלתי מחולקת אם היא לטובת הציבור.

סעיף 69 — ביצוע החלוקה

ביצוע החלוקה יהיה לפי הסכם בין בעלים של שני שלישים לפחות מן החלקים שבלוח הזכויות, ובאישור פקיד ההסדר.

סעיף 70 — חלוקה על פי הגורל

(א) באין הסכם — יבצע פקיד ההסדר, בהתייעצות עם ועדת ההסדר, חלוקה על פי הגורל, בהתחשב בשטח ובערך.

(ב) לבקשת בעלים של שני שלישים לפחות — רשאי לרכז את מקרקעי כל בעל לחלקה אחת או יותר.

סעיף 71 — לוח חלוקה

פקיד ההסדר יערוך לוח חלוקה לגבי מקרקעין שחולקו, והלוח יכלול את הפרטים שנקבעו.

סעיף 72 — הודעה, הצגה ורישום

(א) ההודעה על לוח החלוקה והצגתו כדרך לוח הזכויות.

(ב) עותק מקויים עם תכנית הגוש יועבר לרשם לרישום בפנקס הישוב.

(ג) החלוקה תירשם לפי הלוח על אף ערעור תלוי ועומד.

סעיף 73 — זכות שהוכחה אחרי הצגת הלוח

הוכיח אדם, לאחר הצגת לוח הזכויות או החלוקה, זכותו לחלק בחלקה בלתי מחולקת — רשאי בית המשפט לצוות על תיקון הפנקס או על תשלום פיצויים; אך במושאע כפרי, כשהזכות משפיעה על סך כל החלקים — יצווה על פיצויים בלבד.

סעיף 74 — זכות שהוכחה במושאע כפרי

רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים למי שהוכיח זכותו לחלק במושאע כפרי לאחר שבוצעה החלוקה אך לפני הצגת לוח החלוקה, או לאחר פיצול שאישר פקיד ההסדר לפי סעיף 10 אך לפני הצגת הלוח.

סעיף 75 — פיצויים כשעבוד

פיצויים לפי סעיפים 73 ו-74 יהיו שעבוד על מקרקעי בעלי החלקים עד שישולמו במלואם.

סעיף 76 — פתיחה ורישומים

לכל ישוב ייפתח פנקס חדש, ובו ירשום הרשם את המקרקעין, על אף ערעור תלוי ועומד, בהתאם ללוח הזכויות ולתכניות שנשלחו לפי סעיף 60 ולהכרעות בית המשפט בזכויות השנויות במחלוקת.

סעיף 77 — זכויות שלא הוסדרו במועדם

הכריע פקיד ההסדר או בית המשפט, לאחר משלוח הלוח לרשם, בזכות שלא הוסדרה קודם — יודיע לרשם, וזה ירשום את פרטי הזכות בדף המתאים בפנקס החדש.

סעיף 78 — זכות לנסח מהפנקס

(א) הרשום כבעל טובת הנאה זכאי, לאחר ששילם כל אגרה והיטל, לקבל ללא תשלום נוסף העתק מאושר של הרישום.

(ב) שולמו האגרה וההיטל בשיעורים — זכאי להעתק או נסח מאושר מיד לאחר תשלום השיעור הראשון.

סעיף 79 — תוקף עסקאות ברישום

עסקה שלאחר הצגת לוח הזכויות לא יהיה לה תוקף עד שתירשם בפנקס החדש של הישוב.

סעיף 80 — תיקון עקב פטירה

נפטר בעל זכות הרשום בלוח הזכויות בין ההצגה לרישום — האדם שהזכות עברה אליו יפנה לרשם, ישלם אגרות הרישום הראשון ויהיה פטור מתשלום נוסף בעד רישום ההעברה.

סעיף 81 — תוקף לזכות רשומה בלבד

הרישום של מקרקעין בפנקס החדש יבטל כל זכות הסותרת אותו רישום, אם אין בפקודה זו הוראה אחרת לענין זה.

סעיף 82 — משמורת פנקסים ותעודות

פנקס, תעודה או רשומה מקוריים המשמשים יסוד לרישום לא יוצאו ממשמורת המנהל, ומפה או תכנית מקוריות לא יוצאו ממשמורת מנהל המרכז למיפוי ישראל; בית המשפט רשאי להורות על הגשתם לבית המשפט במועד שיקבע.

סעיף 83 — סמכות בתי המשפט לדרוש העתק מאומת

(א) בית משפט אזרחי רשאי לדרוש מהמנהל או ממנהל המרכז למיפוי ישראל העתק מאומת של רישום, מסמך המשמש יסוד לרישום, או מפה/תכנית/רשומת מדידה.

(ב) רשאי לשגר פקיד לבקר בלשכות המרשם או המדידות ולברר אמיתות ההעתק מול המקור.

(ג) העתק מאומת יתקבל כראיה לתוכן המקור.

סעיף 84 — רישום על פי פסק דין

נתן בית משפט אזרחי פסק דין ובו צו בענין מקרקעין רשומים — יישלח העתק מאומת לרשם, ומששולמו האגרות ירשום הרשם את הצו בפנקס הישוב.

סעיף 85 — רישום אזהרה או איסור עסקה

רשאי כל בית משפט, לבקשת מעונין, להורות לרשם לרשום אזהרה או איסור על עסקה בחלקה עד למתן החלטה במשפט.

סעיף 86 — רישום פיגורים

על פי פניית המנהל ירשום הרשם הערה בדבר פיגורים בתשלום מסי מקרקעין, ולא תירשם עסקה באותה חלקה עד שיתברר שהמסים שולמו.

סעיף 87 — רישום מחזיק כבעל

אדם שפקיד הסדר רשם בלוח זכויות לפני ט״ז בניסן תשי״ח (6.4.1958) כבעל זכות החזקה במקרקעין הרשומים על שם אחר — מפני שהבעל הרשום נעלם או אינו תובע, או שההחזקה תמנע בעתיד תובענה — רשאי המנהל, אם המחזיק או יורשיו מחזיקים והבעל הרשום לא הגיש תובענה או הסכים, לבטל את רישום הבעל הרשום ולרשום את בעל ההחזקה כבעל, ואז יפקעו זכויות הבעל הקודם.

סעיף 88 — ערעור על החלטות פקיד ההסדר

(א) הנפגע מהחלטה שנרשמה בלוח הזכויות או החלוקה רשאי לערער לבית המשפט תוך שלושים יום מההצגה; על החלטה לפי סעיפים 51 או 52 — תוך שלושה חדשים.

(ב) הנפגע מהחלטה לפי סעיפים 19, 28 עד 32 או 77 רשאי לערער תוך שלושים יום מיום ההחלטה (אם ניתנה בפניו) או מיום שנמסרה לו (אם שלא בפניו).

סעיף 89 — ערעור לבית המשפט העליון

לענין סעיף 19 לחוק בתי המשפט, תשי״ז-1957: פסק-דין או החלטה לפי סעיפים 33, 43, 47, 53, 59 או 74 — כערכאה ראשונה; פסק-דין לפי סעיף 88 — כפסק-דין בערעור.

סעיף 90 — סדרי דין בערעור

תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על הדיון וההכרעה לפי פקודה זו.

סעיף 91 — רישום צו בפנקס

העתק מאומת של פסק דין של בית המשפט המחוזי או העליון הכולל צו בנוגע למקרקעין יועבר לרשם ולפקיד ההסדר, ומששולמו האגרות ירשום הרשם את הצו בפנקס החדש.

סעיף 92 — ערעור לאחר המועד

לאחר עבור המועד שבסעיף 88 לא תהיה זכות ערעור, אלא אם סבר בית המשפט כי הוכחה עובדה חדשה שלא היתה ידועה, או כי מחלה, קטינות, העדר מהארץ או מניעה דומה קיפחו אדם התובע זכות.

סעיף 93 — תיקון הפנקס

שוכנע בית המשפט לאחר ההסדר שרישום זכות הושג במרמה, או שזכות שהיתה רשומה בפנקס קיים הושמטה מן הפנקס החדש או נרשמה שלא כשורה — רשאי, בכפוף לדין ההתיישנות, להורות על תיקון הפנקס; אך לא יורה על תיקון אם רכש אדם מקרקעין בתום לב ובתמורה מבעל רשום אחרי ההסדר.

סעיף 94 — פיצויים עקב מרמה

(א) נעשה רישום במרמה ולא ניתן לתקנו — הנפגע זכאי לתבוע פיצויים מן האחראי למרמה.

(ב) אין בכך להטיל על המדינה או עובדיה אחריות למעשה או מחדל שנעשו בתום לב לפי סמכויותיהם בפקודה.

סעיף 95 — תיקון טעויות סופר בפנקס

(א) פקיד ההסדר, ובהעדרו המנהל, וכן בית המשפט, רשאים להרשות לרשם לתקן טעות או השמטת סופר בפנקס.

(ב) כל שינוי ייחתם בידי הרשם, ורשומת תיקונים תנוהל בנפרד.

סעיף 96 — תיקון עקב השמטת זכות או אי-דיוק

הוכח לאחר הצגת לוח הזכויות שזכות שהיתה רשומה בפנקסים הקיימים הושמטה או נרשמה שלא כשורה — רשאי פקיד ההסדר או בית המשפט להרשות לרשם לתקן בכל עת לפני השלמת הרישום, ויודיעו על התיקון לבעל המקרקעין ולבעל הזכות.

סעיף 97 — תיקון הפרשי מדידות

(א) נמצאה לאחר הרישום סתירה בין הגבולות או השטח שבשטח לבין תכנית המדידה, או בין שטח לפי מדידה חדשה, השטח הרשום והשטח שלפי התכנית — יכריעו הפרטים שבתכנית המדידה, בכפוף לסעיף זה.

(ב) הוכח שהיתה טעות או השמטה במדידה המקורית — ירשה המנהל למנהל המרכז למיפוי ישראל לתקן את התכנית ולרשם לתקן את הפנקס; אך שטח שנקבע בפסק דין יתוקן על פי צו בית המשפט בלבד.

סעיף 98 — קביעת אגרות

(א) השר רשאי בצו לקבוע תעריף אגרות ותשלומים בעד הדיון בתובענות, בעד הרישום בפנקסים של זכויות שנרשמו בלוח, ובעד כל דבר אחר הדרוש לביצוע הפקודה.

(ב) הצו יכול להורות על תוספת של עד עשרים אחוז אם האגרה לא שולמה במועד.

(ג) הצו שבתוספת לפקודה נחשב כצו לפי סעיף זה כל עוד לא תוקן או בוטל. (התוספת המקורית בוטלה — ק״ת תשל״ח.)

סעיף 99 — תשלום אגרות בשיעורים

(א) המנהל, ובאגרות בית משפט — בית המשפט או הרשם, יחליטו על תשלום בשיעורים.

(ב) אגרה או שיעור שלא שולמו יהיו שעבוד ראשון על המקרקעין, בכפוף לשעבוד שהיה ביום הרישום.

(ג) בעסקה (למעט ירושה) רשאי הרשם לדרוש תשלום יתרת האגרות.

(ד) האגרות ייגבו כמסי מדינה.

(ה) הוראות הסעיף חלות גם על תוספת לפי סעיף 98.

סעיף 100 — פטור לרישום בעלות קיימת

(א) מקרקעין שהיו רשומים בפנקסים הקיימים על שם התובע, זוהו בתכנית זהה למאושרת, ובעלותם נרשמה בלוח ללא שינוי — לא תיגבה אגרה בעד רישום הבעלות בפנקסים החדשים.

(ב) ״תכנית מאושרת״ — תכנית שאושרה בידי מנהל המרכז למיפוי ישראל לצרכי רישום.

סעיף 101 — פטור לרישום זכות קיימת

זכות שאינה בעלות, שהיתה רשומה בפנקסים הקיימים על שם התובע ונרשמה בלוח ללא שינוי — לא תיגבה אגרה בעד רישומה בפנקסים החדשים.

סעיף 102 — פטור לגבי הפרדת חלק וחלוקת מושאע

(א) בקשה להפרדת חלק לפי סעיף 66 או לחלוקת מושאע כפרי שהוגשה תוך חודש מהצגת לוח הזכויות הסופי — לא תיגבה בעדה אגרה.

(ב) אין בכך לפטור מאגרה בעד רישום זכות הרשומה בלוח חלוקה בפנקסים החדשים.

סעיף 103 — מרמה

המשתמש באמצעי מרמה או המציג בשם כוזב שטרות או תעודות של אחר, וגורם לרישום על שמו או על שם אחר בלוח תביעות, זכויות או חלוקה — דינו מאסר שלוש שנים או קנס.

סעיף 104 — עדות שקר

המעיד עדות שקר או אומר אמרת שקר בפני פקיד ההסדר כדי להשיג רישום על שמו או על שם אחר — דינו מאסר שלוש שנים או קנס.

סעיף 105 — הפרעה לפקיד הסדר

מי שאינו מציית לצו או הוראה של פקיד הסדר, מפריע לביצועם, או מפריע לעבודת ועדת הסדר — דינו מאסר ששה חדשים או קנס.

סעיף 106 — פגיעה בסימנים

המסיר או מטשטש סימן תחימה או סימן מדידות, קבע או עראי — דינו מאסר ששה חדשים או קנס.

סעיף 107 — תחומי שיפוט

השר רשאי, בצו, לייחד לבית משפט מחוזי פלוני את השיפוט לפי פקודה זו בכל שטח המדינה או בחלק ממנו.

סעיף 108 — סייג לסמכויות

הוראות סעיפים 7, 8 ו-43 לא יחולו על תביעות שבסמכות בית משפט שלום לפי סעיף 28(3) לחוק בתי המשפט, תשי״ז-1957, ולא על תביעות לפי חוקי הגנת הדייר או חוק דמי מפתח.

סעיף 109 — תביעת סילוק יד אגב סכסוך בעלות

(א) על אף סעיף 108(1), בית המשפט הדן לפי סעיף 43 בסכסוך על בעלות או חכירה מוסמך לפסוק גם על סילוק ידו של צד לדיון.

(ב) הדין יהיה הדין הרגיל בתביעות סילוק יד.

(ג) הסעיף לא יחול על סכסוך שהחל בדיון בו לפני י׳ בכסלו תשכ״ז (23.11.1966).

סעיף 110 — דיינים לעזרת ההסדר

(א) ״בית דין דתי״ — בית דין רבני, שרעי, של עדה נוצרית ודתי דרוזי; ״דיין״ — לפי חוק הדיינים, חוק הקאדים, שופט בית הדין הנוצרי, או קאדי מד׳הב.

(ב) לבקשת המנהל ימנה בית הדין דיין שיתן תעודות ירושה ויפעל בכל ענין של המעמד האישי בתחום סמכותו.

(ג) בית המשפט הדן במקרקעי הקדש יזמין דיין שנתמנה לפי סעיף זה לשבת כיועץ בדבר דין ההקדש.

סעיף 111 — הוראות מעבר

(א) ענין שפקיד הסדר פסק בו לפני א׳ באייר תש״ך (28.4.1960) — תחול עליו הפקודה כנוסחה לפני אותו יום.

(ב) הוראות סעיף 108 חלות גם על תביעות שהוגשו לבית דין לשכירות לפני יום תיקון הפקודה.

(ג) ענין שהיה תלוי ועומד לפני פקיד הסדר וסמכותו עברה לבית המשפט — רשאי בית המשפט להמשיך בו מהשלב שאליו הגיע.

סעיף 112 — סייג לתביעה ולתובענה

לא תהא תביעה לפיצויים ולא תישמע תובענה נגד המדינה על כך שבזמן ההסדר לא אותרה חלקה שאליה מתייחס רישום או שטר קיים; על שלא נקבעה זכות המבוססת לפי הנחזה על רישום או שטר קיים; או על טעות בסימון גבול, בחלוקה או בקביעת שטח.

סעיף 113 — צווים בדבר שטח ורוחב מינימליים

השר רשאי, בצו, לקבוע שטח או רוחב מינימום לרישום כחלקה נפרדת או כחלק בלתי מופרד; כיצד יתואמו גבולות חלקה קטנה מן המינימום עם חלקות סמוכות; וכיצד תיווסף פיסת מקרקעין שאין לרשמה אל מקרקעין סמוכים ויקבעו הפיצויים.

סעיף 114 — תקנות ביצוע וסדרי דין

השר רשאי להתקין תקנות לביצוע הפקודה ותקנות סדרי דין להליכים משפטיים לפיה.

סעיף 115 — תחילה

תחילתו של נוסח חדש זה היא ביום כ״ג בטבת תש״ל (1 בינואר 1970).

צו הסדר זכויות במקרקעין (אגרות רישום והפרדה), תשכ״ט-1969

התוספת המקורית, שקבעה את צו האגרות (אגרת רישום בעלות, אגרת חלוקה, פיגורים, אגרת שכירות ומשכנתה ופטורים), בוטלה בק״ת תשל״ח (1978). האגרות העדכניות נקבעות כיום לפי תקנות המקרקעין (אגרות). הנוסח ההיסטורי של התוספת אינו מובא כאן כדין קיים.