כשאדם נפטר בחו״ל והותיר נכסים בישראל - חשבון בנק, דירה, מניות - ויש צוואה, מגישים בישראל בקשה לצו קיום צוואה כדי לממש את הנכסים. לא משנה היכן נערכה הצוואה והיכן מתגוררים הזוכים; הקובע הוא שהמנוח נפטר בחו״ל והשאיר נכסים בארץ.

צו קיום צוואה מוצא כשקיימת צוואה, ותפקידו לאשר את תוקפה ולחלק לפיה. צו ירושה מוצא כשאין צוואה, והחלוקה לפי חוק הירושה. לתיקים ללא צוואה ראו צו ירושה לתושב חוץ.

לא. את כל ההליך ניתן לנהל מרחוק באמצעות ייפוי כוח, בין אם הזוכים בישראל ובין אם בחו״ל. המשרד מטפל בהגשה, בייצוג מול הרשם ובמימוש הנכסים.

סעיף 137 לחוק הירושה (תשכ״ה-1965) קובע שעל הירושה חל דין מקום מושבו האחרון של המנוח. לכן כשהמנוח התגורר בחו״ל, נדרשת חוות דעת דין זר ממומחה באותה מדינה כדי לקבוע את תוקף הצוואה ואת זהות הזוכים.

כשהמנוח היה תושב מדינה אחרת בעת פטירתו. חוות הדעת מאשרת שהצוואה תקפה לפי דין מקום מושבו ומגדירה את הזוכים, ומוגשת לרשם יחד עם הבקשה. ראו שירות חוות דעת דין זר.

יש לעדכן תחילה את מרשם האוכלוסין על הפטירה - בלי עדכון זה הרשם אינו יכול לטפל בבקשה. המשרד מטפל גם בעדכון זה כחלק מההליך.

לאחר הגשת בקשה מלאה - מינימום 14 ימים להתנגדויות, ולרוב 4 עד 6 חודשים עד למתן הצו. הגורם המעכב העיקרי הוא הכנת חוות דעת הדין הזר ואיסוף המסמכים, לא הרשם.

שלוש עלויות עיקריות: אגרת רשם (כ-507 ₪ פתיחת בקשה מקוונת + 66 ₪ פרסום, נכון ל-2026), שכר טרחת עו״ד המשתנה לפי מורכבות, וחוות דעת דין זר אם נדרשת. משרד אליהו ושות׳ מוסר הצעת מחיר בכתב לפני תחילת הטיפול.

כן. הרשם מפרסם הודעה בעיתון וברשומות, כדי לאפשר הגשת התנגדות תוך 14 ימים. הפרסום הוא שלב חובה בכל בקשה לצו קיום צוואה.