חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל״א-1970 - נוסח והסברים
מה קובע חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) ומתי הוא רלוונטי לכם?
חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל״א-1970 הוא הבסיס המשפטי לכל תביעה בשל הפרת חוזה בישראל. בעמוד זה תמצאו את נוסח החוק המלא, הסבר מעשי לסעיפים המרכזיים, ומענה לשאלות שחוזרות בפועל: מתי אפשר לדרוש אכיפה, מתי מותר לבטל, ומה גובה הפיצוי. משרד אליהו ושות׳ מלווה תיקי חוזים והפרות חוזה מאז 2007.
החוק קובע שלוש תרופות לצד שנפגע מהפרת חוזה: אכיפה, ביטול ופיצויים. סעיף 2 מתיר לתבוע פיצויים בנוסף לאכיפה או לביטול, או במקומם.
- אכיפה (סעיף 3): זכות שבבסיסה, בכפוף לארבעה חריגים.
- ביטול (סעיפים 6-8): מיידי בהפרה יסודית, ולאחר ארכה בהפרה שאינה יסודית.
- פיצויים (סעיפים 10-15): נזק צפוי, נזק לא ממוני, ופיצויים מוסכמים.
- פטור (סעיף 18): אונס או סיכול פוטרים מאכיפה ומפיצויים.
LL.B ו-MBA, חברת לשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007. עוסקת בליטיגציה חוזית ומסחרית: תביעות בשל הפרת חוזה, אכיפה, ביטול והשבה, פיצויים מוסכמים ותביעות כספיות, לצד ניסוח וליווי הסכמים. לשירות המלא: עורך דין חוזים.
התרופות שהחוק מעמיד לרשות הצד הנפגע
חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) הוא אחד מחוקי החוזים במשפט הישראלי, והוא משלים את חוק החוזים (חלק כללי), תשל״ג-1973. בעוד החלק הכללי עוסק בכריתת החוזה, בפגמים ברצון ובתוכן החוזה, חוק התרופות עוסק בשלב שאחרי: מה קורה כאשר החוזה כבר קיים ואחד הצדדים אינו מקיים אותו. ״הפרה״ מוגדרת בסעיף 1 באופן רחב: מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה, גם אם אין בהם אשם.
החוק מחולק לשלושה פרקים ומונה 25 סעיפים. פרק א׳ קובע הגדרות ואת עקרון היסוד שבסעיף 2. פרק ב׳ מחולק לשלושה סימנים, אחד לכל תרופה: אכיפה, ביטול ופיצויים. פרק ג׳ אוסף הוראות משלימות, ובהן הפרה צפויה, פטור בשל אונס או סיכול, זכות עיכבון וקיזוז.
העיקרון המרכזי: התרופות אינן מוציאות זו את זו
סעיף 2 קובע שהנפגע זכאי לתבוע אכיפה או לבטל את החוזה, וכן זכאי לפיצויים בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן. כלומר: אפשר לבטל ולתבוע פיצויים, אפשר לאכוף ולתבוע פיצויים על הנזק שנגרם בינתיים, ואפשר להסתפק בפיצויים בלבד. מה שאי אפשר הוא לאכוף ולבטל את אותו חוזה בו זמנית, משום שהמסלולים סותרים.
בפועל זהו הצומת המשפטי המרכזי בכל תיק של סכסוך מסחרי סביב הסכם שהופר, והוא נקבע לרוב עוד לפני הגשת התביעה, בשלב ההתכתבות בין הצדדים.
מה החוק אינו מסדיר
החוק אינו קובע תקופת התיישנות. תקופת ההתיישנות נקבעת בחוק ההתיישנות, תשי״ח-1958, ובתביעה שאינה במקרקעין היא שבע שנים. כמו כן, סעיף 22(ב) קובע שהוראות החוק יחולו רק כאשר אין בחוק המסדיר יחסי עבודה או בחוק אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון. לכן, למשל, לחוק המכר ולחוק החוזים האחידים יש הסדרים ייחודיים משלהם שגוברים בתחומם.
בנוסף, השבה שאינה נובעת מביטול חוזה נדונה במסגרת חוק עשיית עושר ולא במשפט.
כרטיס החוק: נתונים, מקורות ותאריך עדכון
חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל״א-1970 - נוסח החוק
להלן נוסח כל 25 הסעיפים, בשלושת פרקי החוק. הטקסט מובא במלואו ולא בעריכה. גללו בתוך התיבה או לחצו על הכפתור להצגה מלאה.
פרק א׳: הוראות כלליות
1. הגדרות
(א) בחוק זה –
״הפרה״ – מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה;
״נפגע״ – מי שזכאי לקיום החוזה שהופר;
״אכיפה״ – בין בצו לסילוק חיוב כספי או בצו עשה אחר ובין בצו לא-תעשה, לרבות צו לתיקון תוצאות ההפרה או לסילוקן;
״נזק״ – לרבות מניעת ריווח.
(ב) כל מקום שמדובר בחוק זה בהפרת חוזה – גם הפרת חיוב מחיוביו במשמע.
2. תרופות הנפגע
הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה.
פרק ב׳: התרופות
סימן א׳: אכיפת החוזה
3. הזכות לאכיפה
הנפגע זכאי לאכיפת החוזה, זולת אם נתקיימה אחת מאלה:
(1) החוזה אינו בר-ביצוע;
(2) אכיפת החוזה היא כפיה לעשות, או לקבל, עבודה אישית או שירות אישי;
(3) ביצוע צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית משפט או לשכת הוצאה לפועל;
(4) אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות הענין.
4. תנאים באכיפה
בית המשפט רשאי להתנות את אכיפת החוזה בקיום חיוביו של הנפגע או בהבטחת קיומם או בתנאים אחרים המתחייבים מן החוזה לפי נסיבות הענין.
5. אכיפה בעסקה טעונת רישום
ניתן צו אכיפה על חיוב להקנות נכס או זכות בנכס וההקניה טעונה רישום בפנקס המתנהל על פי חיקוק, ייעשה הרישום בתוקף צו האכיפה ולפי האמור בו כאילו נעשה לבקשת הצדדים.
סימן ב׳: ביטול החוזה
6. הגדרה
לענין סימן זה, ״הפרה יסודית״ – הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה.
7. הזכות לביטול
(א) הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית.
(ב) היתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם בנסיבות הענין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע טענה שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול.
(ג) ניתן החוזה להפרדה לחלקים והופר אחד מחלקיו הפרה שיש בה עילה לביטול אותו חלק, אין הנפגע זכאי לבטל אלא את החלק שהופר; היתה בהפרה גם משום הפרה יסודית של כל החוזה, זכאי הנפגע לבטל את החלק שהופר או את החוזה כולו.
8. דרך הביטול
ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה; אולם במקרה האמור בסעיף 7(ב) ובכל מקרה אחר שהנפגע נתן למפר תחילה ארכה לקיום החוזה – תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה.
9. השבה לאחר ביטול
(א) משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך.
(ב) בוטל החוזה בחלקו, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על מה שהצדדים קיבלו על פי אותו חלק.
סימן ג׳: פיצויים
10. הזכות לפיצויים
הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה.
11. פיצויים ללא הוכחת נזק
(א) הופר חיוב לספק או לקבל נכס או שירות ובוטל החוזה בשל ההפרה, זכאי הנפגע, ללא הוכחת נזק, לפיצויים בסכום ההפרש שבין התמורה בעד הנכס או השירות לפי החוזה ובין שוויים ביום ביטול החוזה.
(ב) הופר חיוב לשלם סכום כסף, זכאי הנפגע, ללא הוכחת נזק, לפיצויים בסכום הריבית השקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א-1961 על התשלום שבפיגור, מיום ההפרה ועד יום התשלום, אם לא קבע בית המשפט שיעור אחר, ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
12. שמירת זכות
האמור בסעיף 11 אינו גורע מזכותו של הנפגע לפיצויים בעד נזק שהוכיח לפי סעיף 10; אולם אם היתה התמורה שכנגד החיוב שהופר בלתי סבירה, או שלא היתה תמורה כלל, רשאי בית המשפט להפחית את הפיצויים עד כדי האמור בסעיף 11.
13. פיצויים בעד נזק שאינו של ממון
גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין.
14. הקטנת הנזק
(א) אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 10, 12 ו-13 בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין.
(ב) הוציא הנפגע הוצאות סבירות למניעת הנזק או להקטנתו, או שהתחייב בהתחייבויות סבירות לשם כך, חייב המפר לשפות אותו עליהן, בין אם נמנע הנזק או הוקטן ובין אם לאו; היו ההוצאות או ההתחייבויות בלתי סבירות, חייב המפר בשיפוי כדי שיעורן הסביר בנסיבות הענין.
15. פיצויים מוסכמים
(א) הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן – פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה.
(ב) הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14 או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל הפרת החוזה.
(ג) לענין סימן זה, סכומים שהמפר שילם לנפגע לפני הפרת החוזה והצדדים הסכימו מראש על חילוטם לטובת הנפגע, דינם כדין פיצויים מוסכמים.
16. פיצויים וביטוח
בקביעת שיעור הפיצויים לא יובא בחשבון סכום שהנפגע קיבל או זכאי לקבל בשל הפרת החוזה לפי חוזה ביטוח.
פרק ג׳: שונות
17. הפרה צפויה
גילה צד לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה, או שנסתבר מנסיבות הענין שלא יוכל או לא ירצה לקיימו, זכאי הצד השני לתרופות לפי חוק זה גם לפני המועד שנקבע לקיום החוזה, ובלבד שבית המשפט, בנתנו צו אכיפה, לא יורה שיש לבצע חיוב לפני המועד שנקבע לקיומו.
18. פטור בשל אונס או סיכול החוזה
(א) היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.
(ב) במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו.
19. זכות עיכבון
קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות עיכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה.
20. קיזוז
חובות שהצדדים חבים זה לזה על פי חוק זה ניתנים לקיזוז.
21. הוראות בדבר מתן הודעה
(א) הודעה לפי חוק זה תינתן בדרך שקבעו הצדדים, ובאין קביעה כזאת – בדואר רשום או בדרך אחרת המקובלת בנסיבות הענין.
(ב) נפגע שנתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א) ויש יסוד להניח שההודעה הגיעה לתעודתה במועדה, רשאי להסתמך עליה אף אם איחרה להגיע או לא הגיעה כלל.
22. שמירת דינים
(א) אין בחוק זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה או לא-תעשה, לשעה או לתמיד, החלטות ביניים או כל סעד אחר.
(ב) הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק המסדיר יחסי עבודה או בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון.
23. ביטול
סעיפים 106 עד 111 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני מיום 2 רגב 1296 (21 ביוני 1879) – בטלים.
24. עצמאות החוק
בענינים שחוק זה דן בהם לא יחול סימן 46 לדבר-המלך במועצתו לארץ-ישראל, 1947-1922.
25. תחילה והוראת מעבר
תחילתו של חוק זה ביום א׳ בניסן תשל״א (27 במרס 1971); על חוזים שנכרתו לפני תחילתו של חוק זה יוסיף לחול הדין הקודם.
שבעת הסעיפים שמכריעים את רוב תיקי הפרת החוזה
החוק מונה 25 סעיפים, אך בפועל מרבית המחלוקות נסובות סביב מספר קטן שלהם. להלן הסעיפים המרכזיים, כל אחד עם ציטוט קצר מלשון החוק, הסבר מעשי ודוגמה.
שלוש התרופות: אכיפה, ביטול ופיצויים
מה זה אומר בפועל זהו סעיף המפתח של החוק. הנפגע בוחר מסלול: לדרוש שהחוזה יקוים (אכיפה), או לצאת ממנו (ביטול). פיצויים אינם מסלול נפרד אלא נלווים לכל אחד מהם, או עומדים בפני עצמם.
דוגמה קונה דירה שהמוכר מסרב להעביר את הזכויות יכול לתבוע אכיפה של הסכם המכר, וגם פיצוי על עלויות שכירות בתקופת העיכוב.
המסלול נבחר לרוב עוד לפני התביעה. ראו את פירוט השירות בעמוד עורך דין חוזים.
אכיפה: זכות, אך עם ארבעה חריגים
מה זה אומר בפועל במשפט הישראלי אכיפה היא הסעד הראשוני, ולא סעד חריג. היא תישלל רק בארבעה מצבים: החוזה אינו בר-ביצוע, האכיפה כופה עבודה או שירות אישי, הביצוע דורש פיקוח בלתי סביר של בית המשפט, או שהאכיפה בלתי צודקת בנסיבות העניין.
דוגמה בית המשפט לא יכפה על אמן לבצע הופעה שהתחייב לה, משום שזו כפייה לעבודה אישית. לעומת זאת, העברת בעלות בנכס ניתנת לאכיפה, וסעיף 5 אף מאפשר שהרישום ייעשה מכוח צו האכיפה.
הפרה יסודית, זכות הביטול ודרך הביטול
מה זה אומר בפועל בהפרה יסודית מותר לבטל מיד. בהפרה שאינה יסודית חובה לתת קודם ארכה סבירה, ורק אם החוזה לא קוים תוך זמן סביר לאחריה קמה זכות הביטול. סעיף 8 מוסיף דרישת מועד: ההודעה תינתן תוך זמן סביר. סעיף 9 מחייב את שני הצדדים בהשבה הדדית.
דוגמה איחור של יומיים במסירת סחורה לרוב אינו יסודי ומחייב מתן ארכה. אי אספקה מוחלטת של מלאי שנועד לעונת מכירות עשויה להיחשב יסודית.
תניה גורפת שמגדירה את כל ההפרות כיסודיות חסרת תוקף. זהו כשל ניסוח שכיח שנתפס בבדיקת הסכמים מסחריים לפני חתימה.
פיצויים: מבחן הצפיות ונזק לא ממוני
מה זה אומר בפועל סעיף 10 קובע פיצוי על נזק שהיה צפוי בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה. נזק חריג שהמפר לא יכול היה לצפות לא ייפסק. סעיף 13 מוסיף שיקול דעת לבית המשפט לפסוק פיצוי גם על נזק שאינו ממוני.
דוגמה ספק שאיחר באספקה יישא בהפסד הרווח הרגיל של הלקוח, אך לא בהכרח בהפסד עסקה חריגה שהלקוח מעולם לא הזכיר לפני החתימה.
מרכיב הריבית וההצמדה על תשלום שבפיגור מוסדר בסעיף 11(ב), ומשפיע ישירות על סכומי תביעות כספיות.
חובת הקטנת הנזק
מה זה אומר בפועל גם צד שנפגע אינו רשאי לשבת בחיבוק ידיים. נזק שניתן היה למנוע באמצעים סבירים לא יזכה בפיצוי. מנגד, סעיף 14(ב) מחייב את המפר לשפות את הנפגע על הוצאות סבירות שהוציא כדי להקטין את הנזק, גם אם המאמץ לא צלח.
דוגמה שוכר שפינה נכס בהפרה אינו פוטר את המשכיר מלנסות להשכיר לאחר. עלויות תיווך סבירות לחיפוש שוכר חלופי הן הוצאה בת שיפוי.
בשל כך, תיעוד הפעולות שננקטו מיד לאחר ההפרה משנה את התוצאה. זהו שלב מוקדם ומכריע בניהול הליך אזרחי.
פיצויים מוסכמים והסמכות להפחיתם
מה זה אומר בפועל פיצוי מוסכם משולם בלי צורך להוכיח נזק, וזהו יתרונו הגדול. אך בית המשפט רשאי להפחיתו אם נקבע ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לצפות בעת הכריתה. סעיף 15(ב) מבהיר שהנפגע רשאי לוותר עליו ולתבוע במקומו פיצוי מוכח לפי סעיפים 10 עד 14.
דוגמה פיצוי מוסכם של 10% משווי עסקה בהסכם מכר הוא שיעור מקובל. פיצוי בשיעור שנראה עונשי חשוף להפחתה.
גם מקדמה שהוסכם מראש על חילוטה נחשבת פיצוי מוסכם לפי סעיף 15(ג). זהו שיקול מרכזי בניסוח הסכמי מכר.
הפרה צפויה מול סיכול החוזה
מה זה אומר בפועל אלה שני סעיפים הפוכים בכיוונם. סעיף 17 מקדים את התרופות: אין צורך להמתין למועד הקיום כאשר ברור שההפרה תבוא. סעיף 18 פוטר את המפר מאכיפה ומפיצויים כאשר ההפרה נבעה מנסיבות שלא ניתן היה לצפות או למנוע, וקיום החוזה הפך בלתי אפשרי או שונה מהותית.
דוגמה קבלן שמודיע במפורש חודשיים מראש שלא יבצע את העבודה מקים עילה מיידית לפי סעיף 17. מנגד, בטענת סיכול לפי סעיף 18 בתי המשפט נוהגים בזהירות רבה, ולא כל שינוי נסיבות עולה כדי סיכול.
גם כאשר חל סעיף 18, בית המשפט רשאי להורות על השבה ועל שיפוי הוצאות סבירות.
אכיפה מול ביטול מול פיצויים: מה ההבדל המעשי?
הטבלה מסכמת את שלוש התרופות לפי סעיף 2 לחוק, את הסעיפים הרלוונטיים לכל אחת, ואת המצבים שבהם היא מתאימה.
| התרופה | הסעיפים | מה מקבלים | המגבלה המרכזית | מתי מתאימה |
|---|---|---|---|---|
| אכיפה | 3, 4, 5 | צו שמחייב את המפר לקיים את החוזה כלשונו, לרבות רישום זכויות מכוח הצו | ארבעה חריגים בסעיף 3, ובהם חוסר צדק בנסיבות העניין | כאשר החוזה עדיין בעל ערך לנפגע והנכס או השירות ייחודיים |
| ביטול והשבה | 6, 7, 8, 9 | שחרור מהחוזה והשבה הדדית של מה שהתקבל, או תשלום שוויו | דרישת ״זמן סביר״ למתן ההודעה, וארכה מוקדמת בהפרה שאינה יסודית | כאשר האמון נשבר, החוזה איבד ערך, או שהנפגע מעדיף לצאת |
| פיצויים מוכחים | 10, 12, 13, 14 | פיצוי על נזק שנגרם וניתן היה לצפותו, לרבות נזק שאינו ממוני | מבחן הצפיות בעת הכריתה וחובת הקטנת הנזק | כאשר הנזק ניתן לכימות ולהוכחה בראיות |
| פיצויים ללא הוכחת נזק | 11, 15 | פיצוי לפי נוסחה קבועה, או לפי הסכום שהוסכם מראש בחוזה | סמכות בית המשפט להפחית פיצוי מוסכם חסר יחס סביר | כאשר הוכחת הנזק קשה, או שהחוזה כולל תניית פיצוי מוסכם |
שים לב: הבחירה בין ביטול לאכיפה אינה הפיכה
הודעת ביטול שנשלחה ונתקבלה מסיימת את מסלול האכיפה. מנגד, המשך התנהלות לפי החוזה עלול להתפרש כוויתור על זכות הביטול, ובוודאי כחריגה מדרישת ״זמן סביר״ שבסעיף 8. לכן ניסוח ההודעה ותזמונה הם ההחלטה הראשונה בכל תיק, לא האחרונה.
מפת החוק: 25 סעיפים בשלושה פרקים
חוזה שהופר? ההחלטה הראשונה היא החשובה ביותר.
לפני שליחת הודעת ביטול, מתן ארכה או תגובה לצד השני, שיחה קצרה יכולה למנוע ויתור לא מכוון על זכויות ולבנות דרך פעולה נכונה.
שאלות נפוצות על חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)
הבנת החוק
החוק קובע אילו סעדים עומדים לצד שנפגע מהפרת חוזה. סעיף 2 מונה שלוש תרופות: אכיפת החוזה, ביטולו, ופיצויים. הפיצויים ניתנים בנוסף לאכיפה או לביטול, או במקומם.
פרק ב׳ מפרט את התנאים לכל תרופה, ופרק ג׳ עוסק בהפרה צפויה, בסיכול, בזכות עיכבון ובקיזוז. הנוסח המלא של כל 25 הסעיפים מופיע בתיבת הנוסח בעמוד זה.
לפי סעיף 6 לחוק, הפרה יסודית היא הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה. בנוסף, הצדדים יכולים להסכים בחוזה שהפרה מסוימת תיחשב יסודית.
עם זאת, תניה גורפת שמגדירה את כל ההפרות כיסודיות ללא הבחנה ביניהן אינה בעלת תוקף, אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה. ההבחנה חשובה משום שבהפרה יסודית מותר לבטל מיד, ובהפרה שאינה יסודית יש לתת ארכה תחילה.
חוק החוזים (תרופות) עוסק ביחסים בין הצדדים לחוזה עצמו: מה זכאי הנפגע לדרוש מהמפר. גרם הפרת חוזה הוא עניין אחר לגמרי. זו עוולה נזיקית לפי סעיף 62 לפקודת הנזיקין, המופנית כלפי צד שלישי שגרם ביודעין לאחד הצדדים להפר את החוזה.
בפועל אפשר לנהל את שתי העילות במקביל: תביעה חוזית נגד המפר לפי חוק זה, ותביעה נזיקית נגד הגורם החיצוני. סיווג נכון של העילות בכתב התביעה משפיע על הסעדים ועל הצדדים לתיק.
יישום מעשי
סעיף 17 לחוק קובע שאם צד גילה את דעתו שלא יקיים את החוזה, או שמנסיבות העניין מסתבר שלא יוכל או לא ירצה לקיימו, הצד השני זכאי לתרופות לפי החוק כבר לפני המועד שנקבע לקיום.
הסייג היחיד הוא שבית המשפט, בנתנו צו אכיפה, לא יורה על ביצוע חיוב לפני המועד שנקבע לקיומו. משמעות הדבר היא שאין חובה להמתין למועד ההפרה בפועל כדי לפעול, וזהו יתרון משמעותי בתיקים עם לוחות זמנים ארוכים.
סעיף 18 לחוק קובע פטור מאכיפה ומפיצויים כאשר ההפרה נבעה מנסיבות שהמפר לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן בעת כריתת החוזה, לא יכול היה למנוע אותן, וקיום החוזה באותן נסיבות בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם.
גם כאשר מתקיימות דרישות הסעיף, רשאי בית המשפט לחייב כל צד בהשבה, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על הוצאות סבירות שהוציא לשם קיום החוזה, ככל שייראה לו צודק. בפועל, בתי המשפט מפרשים את יסודות הסיכול בצמצום.
כן. סעיף 15(א) קובע שפיצויים מוסכמים משולמים ללא הוכחת נזק, אך בית המשפט רשאי להפחיתם אם מצא שנקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה.
סעיף 15(ב) מבהיר שהסכמה על פיצויים מוסכמים אינה שוללת מהנפגע לתבוע במקומם פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14. סעיף 15(ג) מוסיף שסכומים ששולמו מראש והוסכם על חילוטם דינם כדין פיצויים מוסכמים.
סעיף 8 קובע שביטול החוזה נעשה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה. כאשר ניתנה למפר ארכה לקיום החוזה, המניין הוא תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה. החוק אינו קובע מספר ימים קבוע, והזמן הסביר נבחן לפי נסיבות העניין.
יש להבחין בין מועד הודעת הביטול לבין תקופת ההתיישנות של התביעה עצמה. ההתיישנות נקבעת בחוק ההתיישנות, תשי״ח-1958, ובתביעה שאינה במקרקעין היא שבע שנים.
מוקדם ככל האפשר, ובפרט לפני שליחת הודעת ביטול או ארכה. הבחירה בין אכיפה, ביטול ופיצויים משנה את מסלול התיק כולו, וסעיפים 7 ו-8 קושרים אותה ללוחות זמנים של ״זמן סביר״. גם ניסוח הודעת הארכה, שמירת ראיות והקטנת הנזק לפי סעיף 14 משפיעים ישירות על גובה הסעד.
משרד אליהו ושות׳ מלווה תיקי חוזים והפרות חוזה מאז 2007, בייצוג אישי של עו״ד רעות אליהו. לפירוט השירות: עורך דין חוזים ומשפט אזרחי.