מימוש צוואה של תושב חוץ - צו קיום צוואה ותהליך מלא מחו״ל
כשהמנוח השאיר צוואה ונכסים בישראל, היורש בחו״ל ניצב בפני אתגר כפול: לאמת את הצוואה הזרה ולממש את הזכויות. הנה כל מה שצריך לדעת על צו קיום צוואה, חוות דעת דין זר, אפוסטיל וההליך - מבלי להגיע לארץ.
כאשר תושב חוץ או אזרח זר הלכו לעולמם והותירו אחריהם נכסים בישראל (דירה, חשבון בנק, מניות, קרקע) - יש צורך בהוצאת צו קיום צוואה ישראלי בקשר לאותם נכסים שנותרו בארץ, כדי שניתן יהיה להעבירם על שם היורשים. הצו מוצא על-ידי הרשם לענייני ירושה ומאשר את תוקף הצוואה. צוואה שנערכה בחו״ל אינה תקפה אוטומטית בישראל, וצו זר שאישר אותה אינו מקנה זכויות בנכסים הישראליים - גם אם התקיים הליך Probate במדינת המגורים. נדרש הליך נפרד בישראל, הכולל לרוב חוות דעת דין זר. כל ההליך ניתן לבצע מחו״ל באמצעות עו״ד וייפוי כוח נוטריוני, מבלי להגיע לארץ.
תוכן עניינים
- מהו צו קיום צוואה ומתי תושב חוץ זקוק לו
- צו קיום צוואה לעומת צו ירושה - מה ההבדל
- תוקף צוואה זרה בישראל - מה החוק קובע
- המסמכים הנדרשים מחו״ל - רשימה מלאה
- חוות דעת דין זר - ליבת ההליך לתושב חוץ
- שלבי ההגשה והטיפול בבקשה
- מצבים מורכבים - Trust, Probate, וצוואות מרובות
- סתירה בין צוואה זרה לחוק הישראלי
- אחרי הצו - מימוש הנכסים בפועל
- שאלות נפוצות
מהו צו קיום צוואה ומתי תושב חוץ זקוק לו
המצב הוא כזה: אדם נפטר בחו״ל - בין אם היה תושב חוץ ובין אם היה אזרח זר - והותיר אחריו נכסים בישראל. דירה בתל אביב שעדיין רשומה על שמו, חשבון בנק בחיפה, קרקע בירושלים, מניות בחברה ישראלית. הוא גם הותיר צוואה - בין אם נערכה בישראל ובין אם בחו״ל - שמסדירה כיצד יחולקו הנכסים בין יורשיו.
כדי שניתן יהיה להעביר את הנכסים הללו על שם היורשים, הבנקים, רשם המקרקעין, ושאר הרשויות בישראל - דורשים מסמך משפטי המאשר את תוקף הצוואה ביחס לנכסים בארץ. המסמך הזה הוא צו קיום צוואה ישראלי.
צו קיום צוואה הוא החלטה משפטית של הרשם לענייני ירושה המאשרת רשמית את תוקפה של צוואה ומקנה לה מעמד של פסק דין. ללא הצו, הצוואה היא מסמך פרטי - בנקים, רשם המקרקעין ושאר הרשויות לא יכבדו אותה. סעיף 39 לחוק הירושה קובע במפורש: "לא ניתן לתבוע על-פי צוואה ואין להיזקק לה, אלא אם כן ניתן צו לקיומה."
עבור תושב חוץ - אדם שאינו מתגורר דרך קבע בישראל - צו קיום צוואה ישראלי נדרש בכל אחת מהסיטואציות הבאות:
ארבעה מצבים אופייניים שבהם תושב חוץ זקוק לצו קיום צוואה ישראלי
- אזרח ישראלי שגר בחו״ל ונפטר שם, והשאיר נכסים בישראל - דירה שלא נמכרה, חשבון בנק שנותר פעיל, או זכויות פנסיוניות. הילדים/בני המשפחה היורשים מתגוררים בארה״ב, קנדה, אנגליה, צרפת או כל מדינה אחרת.
- אזרח זר (שלא היה ישראלי) שנפטר בחו״ל והשאיר נכסים בישראל - למשל, אזרח אמריקני שרכש דירה בישראל להשקעה, או יהודי מארגנטינה שירש קרקע מהוריו. הירושה כפופה לדין מקום מושבו, אבל הנכסים הישראליים דורשים צו ישראלי.
- צוואה נערכה במדינה אחרת אך מתייחסת לנכסים בישראל - לעיתים אזרחי ישראל שגרו בחו״ל ערכו צוואה לפי הדין המקומי. צריך להוכיח שהצוואה תקפה לפי הדין הישראלי.
- צוואה שנערכה במסגרת Trust אמריקני או הסדר משפטי אחר - מצב מורכב הדורש הליך נפרד והכרה משפטית מיוחדת.
לקריאה רחבה יותר: צו קיום צוואה - כל זכות · הרשם לענייני ירושה - ויקיפדיה.
צו קיום צוואה לעומת צו ירושה - ההבדלים הקריטיים
בלבול נפוץ בקרב תושבי חוץ: מה ההבדל בין שני ההליכים? איזה צריך להגיש? התשובה תלויה בשאלה אחת בלבד - האם המנוח השאיר צוואה תקפה:
| היבט | צו ירושה | צו קיום צוואה |
|---|---|---|
| מתי מגישים | אין צוואה | יש צוואה |
| מי היורשים | לפי חוק הירושה | לפי הצוואה |
| חלוקת העיזבון | חוק קובע (חצי לבן זוג, חצי לילדים וכו׳) | הצוואה קובעת |
| מסמכים מרכזיים | תעודות לידה/נישואין להוכחת קרבה | הצוואה המקורית + אימותה |
| חוות דעת דין זר | נדרשת לעיתים | נדרשת כמעט תמיד |
| מורכבות | בינונית | גבוהה יותר |
| זמן ממוצע (תושב חוץ) | 2-4 חודשים | 3-6 חודשים |
| סיכון להתנגדויות | נמוך-בינוני | גבוה יותר |
תוקף צוואה זרה בישראל - מה החוק קובע
אחת השאלות הקריטיות לתושב חוץ: האם צוואה שנערכה בחו״ל בכלל תקפה בישראל? התשובה אינה אוטומטית. סעיף 137 לחוק הירושה, תשכ״ה-1965 קובע את הכללים:
חמשת המבחנים של סעיף 137 - צוואה תקפה אם תואמת אחד מהם
צוואה זרה תוכר בישראל כתקפה אם היא עומדת בדרישות הצורה לפי אחד מהדינים הבאים:
- דין מקום עשייתה - אם הצוואה תקפה לפי החוק במדינה שבה היא נערכה (למשל, צוואה שנערכה בקליפורניה לפי דיני קליפורניה).
- דין מקום מושבו של המצווה בעת עשייתה - אם המנוח גר בניו יורק כשערך את הצוואה, הדין של ניו יורק.
- דין מקום מגוריו - לעיתים שונה ממקום המושב הרשמי.
- דין אזרחותו - אזרח ישראל יכול להסתמך על הדין הישראלי גם אם ערך את הצוואה בחו״ל.
- דין מקום הימצאם של המקרקעין - אם הצוואה נוגעת לדירה בישראל, הדין הישראלי.
גם אם רק תנאי אחד מתקיים - הצוואה תקפה. זוהי הגנה משמעותית לתושבי חוץ.
סוגי הצוואות המוכרות בישראל - והקבילות לצוואות זרות
- צוואה בכתב יד - חתומה ע״י המצווה. תקפה ברוב מדינות העולם.
- צוואה בעדים - חתומה ע״י שני עדים. הסוג הנפוץ ביותר בארה״ב וקנדה.
- צוואה בפני רשות - נחתמת בפני נוטריון, שופט או דיין. נפוצה בצרפת, ספרד, ארגנטינה.
- צוואה בעל-פה - בנסיבות חריגות. נדירה ופחות מקובלת.
צוואה אמריקנית טיפוסית עם עדים - תקפה לרוב גם בישראל. צוואה בכתב יד מצרפת - לרוב תקפה. הבעיה מתעוררת בצוואות יוצאות דופן: וידאו, הקלטות, או הסדרי Trust שאינם צוואה במובן הקלאסי.
לקריאה נוספת על המסלול האמריקני: דיני ירושה וצוואה בארצות הברית ביחס למנוח שהותיר נכסים בישראל.
המסמכים הנדרשים מחו״ל - רשימה מלאה
הכנת המסמכים הנכונים מראש היא הגורם המכריע בזמן ההליך. רשימת המסמכים שונה ולרוב מורכבת יותר מאשר בצו ירושה רגיל.
הצוואה המקורית
חובה - לא העתק. אם הצוואה נמצאת בכספת בנק, אצל עו״ד או במשרד נוטריון בחו״ל - צריך לאסוף את המקור. אם הצוואה רק בעותק - נדרש הליך מיוחד להוכחת אובדן המקור.
תרגום נוטריוני של הצוואה
צוואה בעברית או בערבית - אינה דורשת תרגום. צוואה באנגלית - לרוב אינה דורשת תרגום, אך הרשם רשאי לדרוש זאת. צוואה בכל שפה אחרת (צרפתית, ספרדית, רוסית, פורטוגזית וכו') - חובה תרגום נוטריוני לעברית או לערבית.
חוות דעת דין זר
החשוב ביותר. מומחה במדינת המנוח מאשר שהצוואה תקפה לפי הדין הזר ומסביר את כללי הירושה במדינה. בלעדיו - הרשם ידחה את הבקשה.
תעודת פטירה עם אפוסטיל
תעודה רשמית עם חותמת אפוסטיל מהמדינה שהנפיקה. אם המנוח אזרח ישראל שנפטר בחו״ל - חובה גם לעדכן את משרד הפנים דרך הקונסוליה.
ייפוי כוח לעו״ד
ייפוי נוטריוני המאפשר לעו״ד ישראלי לפעול בשם היורש. נחתם בפני נוטריון בחו״ל ומאומת באפוסטיל. דרוש פעם אחת בלבד לכל ההליך.
אישור Probate זר (לא חובה)
אופציונלי - לא חובה. אם הצוואה כבר אושרה במדינת המגורים (Probate Order בארה״ב, Grant of Probate באנגליה) - ניתן לצרף את האישור עם אפוסטיל. זה מקל על הרשם ומחזק את הבקשה, אך אינו מחליף את ההליך הישראלי ואינו תנאי להגשה.
אגרת רשם - תשלום
אגרת הגשת בקשה ואגרת פרסום בעיתון - שתיהן משולמות ברשם. עו״ד מבצע את התשלום במקומכם.
חוות דעת דין זר - ליבת ההליך לתושב חוץ
חוות דעת דין זר היא המסמך המרכזי בהליך צו קיום צוואה לתושב חוץ. ללא חוות דעת תקפה - הרשם ידחה את הבקשה. הנה כל מה שצריך להבין:
מי כותב את חוות הדעת ומה היא כוללת
חוות הדעת נכתבת על-ידי עו״ד מומחה בדין במדינת המנוח - לא בישראל. עו״ד צריך להיות בעל רישיון פעיל באותה מדינה ולהיות בקיא בדיני הצוואה והירושה שם. החוות דעת כוללת:
- הצגת הדין הזר - מהן דרישות הצורה לצוואה במדינה, מה נחשב לצוואה תקפה.
- ניתוח הצוואה הספציפית - האם היא תואמת את הדרישות, חתימות, עדים, כשרות.
- מי היורשים לפי הצוואה - זיהוי הזוכים, חלקיהם, וכל הוראה ייחודית.
- כללים מיוחדים - Forced heirship (חובת ירושה לקרובים), הליכי Probate, וכל היבט שעלול להשפיע.
- הצהרת המומחה - שיש לו רישיון פעיל באותה מדינה ושהוא מוסמך לתת חוות דעת.
החוות דעת מתורגמת לעברית בתרגום נוטריוני ומוגשת לרשם יחד עם שאר המסמכים.
הבדלים בולטים בין מדינות - דוגמאות מעשיות
- ארה״ב - כל מדינה (state) חוק נפרד. צוואה מקליפורניה שונה מצוואה מניו יורק. נדרש מומחה ספציפי לאותה state. בארה״ב גם Trust נפוץ - דורש טיפול נפרד.
- קנדה - דומה לארה״ב - כל פרובינציה נפרדת. קוויבק שונה משאר הפרובינציות (שם נהוג הקוד האזרחי בסגנון צרפתי).
- אנגליה - מערכת Probate מסודרת. צוואות אנגליות לרוב מאומתות בקלות.
- צרפת - Forced heirship - חוק מחייב לתת חלק מינימלי לילדים. אסור להוריש את הכל לבן זוג. משפיע מהותית.
- אוסטרליה - חוקי Probate סדורים, דומים לאנגליה.
- אמריקה הלטינית - Forced heirship נוקשה. ארגנטינה, ברזיל, צ׳ילה - אסור להוריש מעבר לחלק מוגדר.
שלבי ההגשה והטיפול - מקצה לקצה
איתור הצוואה ומסמכים נלווים
הצעד הראשון - מציאת הצוואה המקורית. בדקו את כל המקומות: כספת בנק של המנוח, משרד עו״ד שטיפל בענייניו, ביתו, מקומות העבודה שעבר בהם. בדקו גם במרשם הצוואות אצל הרשם לענייני ירושה אם הצוואה הופקדה. בשלב זה חשוב לתאם עם עו״ד ישראלי שייתן הכוונה מקצועית.
הזמנת חוות דעת דין זר
פנייה לעו״ד מומחה במדינת המנוח. עו״ד הישראלי לרוב מוצא את המומחה ומתאם איתו. זמן ההכנה: 2-6 שבועות. השלב הזה הוא הארוך והקריטי ביותר - לכן רצוי להתחיל בו מוקדם.
אפוסטיל ותרגום נוטריוני
על כל המסמכים מחו״ל (צוואה, תעודת פטירה, חוות דעת, ייפוי כוח) - חותמת אפוסטיל מהמדינה המוסמכת. הצוואה והמסמכים הזרים מתורגמים לעברית בתרגום נוטריוני בישראל.
הגשת הבקשה לרשם
עו״ד ממלא את טופס הבקשה (חובה הגשה מקוונת כשמיוצגים בידי עו״ד), משלם את האגרות, ושולח את הצוואה המקורית בדואר רשום או מוסר אותה במשרד הרשם. ההגשה היא לרשם במחוז שבו התגורר המנוח בעת פטירתו - או אם נפטר בחו״ל, לפי מיקום הנכסים בישראל.
פרסום בעיתון יומי וברשומות
הרשם מפרסם הודעה על הבקשה בעיתון יומי וברשומות. תקופת ההתנגדויות - 14 ימים ממועד הפרסום. כל אדם המעוניין בעיזבון - יורש פוטנציאלי לפי הדין, נושה, או צד שלישי - יכול להגיש התנגדות.
בדיקת תיק ועמדת האפוטרופוס הכללי
הרשם בודק את התיק. גם האפוטרופוס הכללי מקבל את הבקשה ויכול להגיב אם יש לו עניין (למשל, אם יש נכסים נטושים או חוסר ביורש). זמן ממוצע: 4-12 שבועות.
קבלת הצו
אם הכל תקין - הרשם מוציא את הצו. הצו מקנה לצוואה מעמד של פסק דין. עותקים מאומתים נשלחים לעו״ד, שיכול לפתוח בהליכי מימוש הנכסים.
Trust, Probate וצוואות מרובות - מצבים מורכבים
תושבי חוץ נתקלים לעיתים במצבים שאינם "צוואה רגילה". הנה שלושת המורכבים ביותר:
מצב 1: Trust אמריקני (Living Trust / Testamentary Trust)
בארה״ב נפוץ מאוד ש"צוואה" מתבטאת ב-Trust - מעין נאמנות שבה המצווה מעביר את נכסיו לנאמן (Trustee) לטובת נהנים (Beneficiaries). יש שני סוגים:
- Living Trust - נוצר בחיי המצווה. נכנס לתוקף מיד. נפוץ בקליפורניה ובמדינות חוף מערב.
- Testamentary Trust - נוצר במסגרת צוואה ונכנס לתוקף במות המצווה.
הבעיה בישראל: Trust אינו זהה לצוואה. ייתכן שיידרש הליך נפרד של הכרה ב-Trust מול בית המשפט לענייני משפחה - לא רק צו קיום צוואה רגיל. נדרשת חוות דעת מקצועית שמסבירה את מעמד ה-Trust, מי הנהנים, ואת זכויותיהם בנכסים שבישראל.
מצב 2: צוואה אושרה ב-Probate זר
בארה״ב ואנגליה, הליך אישור הצוואה נקרא Probate. אם הצוואה כבר עברה הליך זה במדינת המגורים והוצא Probate Order - האם זה משחרר מההליך הישראלי?
התשובה: לא לחלוטין. ה-Probate הזר אינו תקף אוטומטית בישראל. נדרש הליך ישראלי נפרד. אבל ה-Probate הזר מקל משמעותית - הוא משמש כראיה חזקה שהצוואה תקפה. במקרים מסוימים ניתן להגיש בקשה ל"הכרה בפסק חוץ" לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי״ח-1958 - אך הליך זה מורכב יותר.
ברוב המקרים, גם כשיש Probate זר - מומלץ פשוט להגיש בקשה ישראלית נפרדת לצו קיום צוואה. זה מהיר יותר וחוסך הוצאות.
מצב 3: צוואות מרובות במדינות שונות
תכנון נפוץ של עורכי דין: צוואה לכל מדינה. למשל, צוואה אמריקנית לנכסים בארה״ב + צוואה ישראלית לנכסים בישראל. שני המסמכים יכולים לחיות זה לצד זה, אם הם מסונכרנים ולא סותרים.
הבעיה - מה קורה אם הצוואות סותרות זו את זו? למשל, הצוואה הזרה מורישה הכל לבן זוג, והצוואה הישראלית מורישה הכל לילדים. במצב כזה - בית המשפט קובע לפי הצוואה המאוחרת יותר (אם זה ברור), או לפי הצוואה הספציפית לנכסים (אם זה ברור).
אם המנוח לא הותיר הוראות ברורות - ההליך הופך מורכב מאוד ועלול להגיע לבית משפט לענייני משפחה. רצוי תכנון מוקדם - לוודא שכל הצוואות תואמות.
סתירה בין צוואה זרה לחוק הישראלי - מה קורה
סוגיה רגישה במיוחד: צוואה תקפה לפי הדין הזר - אבל תוכנה מנוגד לחוק הישראלי או לתקנת הציבור. בית המשפט הישראלי לא ייתן תוקף לצוואה כזו, גם אם היא תקפה במדינתה.
דוגמאות לסתירות אפשריות
- הפליה בין ילדים על בסיס מין - הוראה המנשלת בת מירושה רק בגלל היותה אישה. אסור בישראל גם אם תקף במדינות מסוימות.
- הוראות בלתי מוסריות - תנאי שיורש יקבל את חלקו רק אם יתגרש מבן זוגו, או יחליף דת. ייפסל כסותר את תקנת הציבור.
- הוראות בלתי אפשריות - תנאי שלא ניתן לקיים בעולם המעשי.
- הפקעת זכויות יורש על-פי דין ללא הצדקה - במקרים מסוימים. כל מקרה לגופו.
- הוראות הנוגדות חוקי הירושה הקוגנטיים - חוקים מחייבים שאי-אפשר להתנות עליהם.
מתי הליך עובר לבית המשפט לענייני משפחה?
הרשם לענייני ירושה מוסמך לטפל בבקשות פשוטות. אם מתעוררות שאלות מורכבות - הרשם מעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה. המצבים השכיחים:
- התנגדויות שהוגשו ולא נפתרו בהסכמה.
- שאלות על תוקף הצוואה לפי הדין הזר.
- סתירות בין צוואות שונות.
- מורכבות הנוגעת ל-Trust או הסדרים משפטיים אחרים.
- חוסר ודאות לגבי זהות היורשים.
הליך בבית משפט מאריך משמעותית את הזמן ומייקר משמעותית את העלויות. טיפול מקדים נכון על-ידי עו״ד מנוסה - מונע מצבים כאלה.
קיבלתם את הצו - מה עכשיו?
הצו הוא הכלי שמאפשר לפעול - אבל מימוש הנכסים בפועל דורש פעולות נוספות. כל גוף דורש את הצו, את הצוואה ואת תעודות הזהות של היורשים, ונוהל נפרד.
חשבונות בנק
הצגת הצו לבנק (יחד עם הצוואה, תעודת פטירה ותעודות זהות של היורשים) פותחת תהליך של סגירת חשבון המנוח וחלוקת הכספים לפי הצוואה. כל בנק דורש נהלים מעט שונים. תושב חוץ יכול לתת ייפוי כוח לעו״ד הישראלי גם לפעולה זו, או לקבל העברה ישירה לחשבון בחו״ל. מדריך מורחב למימוש חשבון בנק בירושה.
נדל״ן (דירה, קרקע)
הצגת הצו והצוואה ללשכת רישום המקרקעין (טאבו) מאפשרת רישום היורשים כבעלים החדשים לפי הוראות הצוואה. ההליך כולל גם הצגת תעודת פטירה, אישור על תשלום ארנונה, ולעיתים חוות דעת שמאי. לאחר רישום הזכויות - ניתן למכור, להשכיר או להעביר ללא הגבלה.
שיקול מס: מכירת נכס מירושה פטורה ממס שבח אם מתבצעת תוך שנתיים, ובכפוף לתנאים נוספים. רצוי תכנון מס מוקדם עם רואה חשבון או עו״ד.
מניות, פיקדונות וניירות ערך
הצגת הצו לבית ההשקעות או לחברה המנפיקה (אם זה רישום ישיר) מאפשרת העברת הניירות לחשבון היורשים לפי החלוקה בצוואה. ניתן להעביר את הניירות עצמם (ולשלם מס רק במכירה עתידית) או למכור ולקבל מזומן.
לתכנון נכון של הצוואה לקראת מצב כזה - קראו: ייפוי כוח מתמשך וצוואה - כך תבטיחו את הרצון שלכם.
תושב חוץ עם צוואה לממש בישראל? אנחנו כאן.
שיחת ייעוץ ראשונית - בעברית, באנגלית או בספרדית - תסביר בדיוק אילו מסמכים נדרשים במצב שלכם, איך ננהל את חוות הדעת בדין הזר, מה לוח הזמנים הצפוי, ומהי הצעת המחיר. ללא התחייבות. פגישות בזום, באימייל או בטלפון.
שאלות נפוצות - מימוש צוואה של תושב חוץ
בסיס משפטי וזכויות
צו קיום צוואה הוא צו שיפוטי המוצא על-ידי הרשם לענייני ירושה בישראל ומאשר את תוקפה של הצוואה, מאפשר לרשת ולממש את הנכסים שבה. תושב חוץ שזכאי לרשת נכסים בישראל (דירה, חשבון בנק, מניות) - חייב בצו ישראלי גם אם הצוואה כבר אושרה במדינת מגוריו. צו זר אינו תקף אוטומטית בישראל.
צו ירושה מוצא כשהמנוח לא הותיר צוואה - היורשים נקבעים לפי חוק הירושה. צו קיום צוואה מוצא כשיש צוואה - תפקיד הצו לאשר את תוקפה ולתת לה מעמד של פסק דין. שני ההליכים מתבצעים מול הרשם לענייני ירושה, אך דורשים מסמכים שונים. צוואה דורשת בעיקר את הצוואה המקורית, אימותה, ולעיתים חוות דעת דין זר. למידע על ההליך השני: צו ירושה לתושב חוץ - המדריך המלא.
לא אוטומטית. צוואה זרה צריכה לעבור הליך אישור משפטי בישראל. סעיף 137 לחוק הירושה קובע שצוואה תקפה אם היא תואמת לדין אחד מהבאים: דין מקום עשייתה, דין מקום מושב המצווה, דין מקום מגוריו, או דין אזרחותו. במידה ולא - ייתכן שהצוואה תיפסל בישראל, גם אם תקפה במדינתה.
כן. כל ההליך - הגשת הבקשה, אימות הצוואה, חוות דעת דין זר, התנגדויות אם יש, ועד קבלת הצו ומימוש הנכסים - ניתן לבצע באמצעות עו״ד ישראלי וייפוי כוח נוטריוני מאומת באפוסטיל. תושב חוץ אינו חייב להגיע פיזית. כל ההתכתבות באימייל, וידאו וטלפון.
מסמכים וחוות דעת דין זר
הצוואה המקורית, תעודת פטירה זרה עם אפוסטיל ותרגום נוטריוני (אם אינה בעברית או אנגלית), חוות דעת דין זר על תוקף הצוואה, ייפוי כוח לעו״ד ישראלי עם אפוסטיל, תעודות זיהוי של היורשים, ולעיתים תעודות לידה/נישואין. אם הצוואה כבר אושרה במדינה אחרת (Probate) ניתן לצרף את האישור הזר באפוסטיל - הדבר אינו חובה אך מקל על ההליך.
חוות דעת דין זר היא מסמך משפטי הנערך על-ידי עו״ד מומחה בדין הזר, המתאר את הוראות החוק במדינת מושבו של המנוח לעניין ירושה וצוואה. נדרשת כשהמנוח היה תושב מדינה אחרת. החוות דעת מאשרת שהצוואה תקפה לפי הדין הזר, ומסבירה לרשם הישראלי כיצד יש לפעול. נדרשת עבור כמעט כל תושב חוץ. קראו עוד על שירות חוות דעת דין זר.
מצבים מורכבים ולוחות זמנים
Trust אמריקני אינו זהה לצוואה ישראלית. במצב כזה לעיתים נדרש הליך הכרה ב-Trust ולא רק צו קיום צוואה. נדרשת חוות דעת מקצועית של עו״ד אמריקני המסבירה את מעמד ה-Trust, מי הנהנים, ואת זכויותיהם בנכסים שבישראל. הליך זה מורכב יותר ולרוב דורש פנייה לבית המשפט לענייני משפחה.
גם אם צוואה תקפה לפי הדין הזר, בית המשפט הישראלי לא ייתן לה תוקף אם הוראותיה מנוגדות לתקנת הציבור בישראל. למשל, הוראה המפלה בין ילדים על בסיס מין, או הוראה הנוגדת ערכי יסוד. במצב כזה, רק חלק מהצוואה ייתן תוקף, או שתידחה לחלוטין.
איסוף המסמכים בחו״ל (כולל חוות דעת דין זר) - 4-10 שבועות. הגשה ועד פרסום - 1-2 שבועות. תקופת התנגדויות - 14 ימים. בדיקה רשמית והוצאת הצו - 4-12 שבועות. סך הכל: 3-6 חודשים לתיק רגיל. תיק מורכב עם התנגדויות או Trust - 9-18 חודשים.
שלוש עלויות עיקריות: אגרת רשם (אגרת הגשה + אגרת פרסום בעיתון), שכר טרחת עו״ד ישראלי המשתנה לפי מורכבות התיק, וחוות דעת דין זר ממומחה במדינת המנוח. אם יש Trust או נכסים מורכבים - עלויות גבוהות יותר. משרד אליהו ושות׳ מציע הצעת מחיר שקופה מראש לפני תחילת הטיפול, ללא התחייבות.