הגדרות

1. בחוק זה - ״מקרקעי ישראל״ - כמשמעותו בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל ( להלן - חוק-היסוד ); ״קרקע עירונית״ - קרקע שייעודה לפי תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ״ה-1965, הוא למגורים או לתעסוקה; ״תעסוקה״ - תעשייה, מלאכה, משרדים, מסחר, תיירות או מלונאות, למעט חקלאות או גידול בעלי חיים.

היתר העברת בעלות

2. ואלה סוגי העסקאות שסעיף 1 לחוק-היסוד לא יחול עליהן:

(1) פעולות רשות הפיתוח לפי חוק רכישת מקרקעים ( אישור פעולות ופיצויים ), תשי״ג-1953;

(2) העברת בעלות במקרקעי ישראל, לפי כללים שייקבעו בתקנות, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לנפקדים הנמצאים בישראל או ליורשיהם הנמצאים בישראל, תמורת מקרקעין שהוקנו לאפוטרופוס לנכסי נפקדים מכוח חוק נכסי נפקדים, תש״י-1950;

(3) העברת בעלות במקרקעי ישראל למילוי התחייבות שנתחייבו בה כדין או חבות שנוצרה כדין לגבי אותם מקרקעין לפני תחילת חוק-היסוד;

(4) העברת בעלות במקרקעי ישראל תוך חליפין במקרקעין שאינם מקרקעי ישראל או כפיצוי בעד מקרקעין כאלה שהופקעו על פי חוק, ובלבד שלא תוחלף קרקע חקלאית בקרקע עירונית אלא בנסיבות מיוחדות ובאישור שר החקלאות;

(5) העברת בעלות במקרקעי ישראל במידה שיש בכך צורך ליישר גבולות או להשלים נחלאות, ובלבד ששטח המקרקעין לא יעלה על מאה דונם כל פעם; היתה ההעברה ללא תמורה, טעונה היא אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;

(6) העברת בעלות במקרקעי ישראל בין המדינה, רשות הפיתוח והקרן הקימת לישראל לבין עצמם; ואולם העברת בעלות במקרקעי המדינה או במקרקעי רשות הפיתוח לקרן הקימת לישראל בשטח מקרקעין העולה על 16 דונם טעונה אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;

(7) העברת בעלות במקרקעי המדינה או במקרקעי רשות הפיתוח שהם קרקע עירונית, ובלבד ששטח כל ההעברות מכוח פסקה זו יחד לא יעלה על 400 אלף דונם - בתקופה שמיום י״ב באלול התשס״ט ( 1 בספטמבר 2009 ) עד יום ה׳ באלול התשע״ד ( 31 באוגוסט 2014 ) ( בפסקה זו - התקופה הראשונה ), ו-400 אלף דונם נוספים למשך חמש שנים מתום התקופה הראשונה; ובלבד שהעברת בעלות במקרקעי הקרן הקימת לישראל לא תיעשה אלא באישורה.

הגבלה על הקניה או העברה של זכויות במקרקעין לזרים

2א. ( א ) בסעיף זה - ״זכויות במקרקעין״ - זכות בעלות, או זכות שכירות לתקופות שבמצטבר עולות על חמש שנים או שיש עמה ברירה להאריך את תקופתה לתקופה כוללת העולה על חמש שנים, לרבות זכות על פי התחייבות להקנות או להעביר בעלות או שכירות לתקופה כאמור;

״זר״ - כל אחד מאלה: (1) יחיד שאינו אחד מאלה: ( א ) אזרח ישראלי או תושב ישראל; ( ב ) מי שזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש״י-1950; (2) תאגיד שהשליטה בו בידי יחיד אחד או יותר, שאינו אחד מהמנויים בפסקה (1); (3) מי שפועל בעבור יחיד או תאגיד כאמור בפסקאות (1) או (2);

״חוק רשות מקרקעי ישראל״ - חוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך-1960; ״יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל״ - כמשמעותו בחוק רשות מקרקעי ישראל; ״מנהל רשות מקרקעי ישראל״ - כמשמעותו בחוק רשות מקרקעי ישראל; ״מקרקעי ישראל״ - לרבות מקרקעין שזכות הבעלות בהם הוקנתה לפי חוק רשות מקרקעי ישראל; ״שליטה״ - כמשמעותה בחוק הבנקאות ( רישוי ), התשמ״א-1981;

״מדינה״ - לרבות כל אחד מאלה: (1) איחוד, חבר או ארגון שנוסד בידי שתי מדינות לפחות, או בידי ארגונים שנוסדו בידי שתי מדינות לפחות; (2) אורגן, רשות או נציגות של מדינה או של איחוד מדינות; (3) ישות מדינית שאינה מדינה שקבע שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

( ב ) (1) לא יקנה ולא יעביר אדם זכויות במקרקעי ישראל לזר, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא לפי הוראות חוק זה; (2) המבקש להקנות או להעביר זכויות במקרקעי ישראל לזר, יגיש בקשה לאישור ההקניה או ההעברה ליושב ראש מועצת מקרקעי ישראל; (3) יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל רשאי לתת אישור, על פי המלצה של ועדת משנה של המועצה ולאחר התייעצות עם שר הביטחון ושר החוץ, ובהתאם לייעוד הקרקע ולזהות המבקש - גם עם גורמים נוספים שייקבעו בתקנות.

(4) בבואו להחליט על מתן אישור, יביא יושב ראש המועצה בחשבון, בין השאר: ( א ) טובת הציבור וביטחונו; ( ב ) זיקתו של הזר לישראל, לרבות נתוניו האישיים, תקופות מגוריו בישראל וקרבה משפחתית שלו למי שאינו זר; ( ג ) המטרה שלשמה מבוקשת ההקניה או ההעברה; ( ד ) היקף המקרקעין שנקנו בידי אותו זר או שהועברו לו קודם לכן; ( ה ) תכונות המקרקעין המבוקשים, לרבות גודל השטח, מקומו וייעודו.

(5) על אף האמור, מנהל רשות מקרקעי ישראל ( או מי שהוסמך ) רשאי לאשר הקניה או העברה לזר יחיד הרוכש יחידת מגורים אחת שאין לו נוספת; לזר שאושר לו מענק לפי חוק לעידוד השקעות הון; או למדינה, בהתאם להתחייבות בין-לאומית של ישראל.

( ג ) הוראות סעיף קטן ( ב ) יחולו גם על הקניה או העברה בדרך של מכירת מקרקעין מעוקלים, מימוש משכנתה, ביצוע פסק דין או מסמך אחר הניתן לביצוע כפסק דין, או מכירת נכס בידי לשכת ההוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין.

( ד ) (1) לא יהא תוקף להקניה או להעברה של זכויות במקרקעין או להתחייבות כאמור שנעשו בניגוד להוראות סעיף זה; (2) לא תירשם עסקה בפנקסי המקרקעין בניגוד להוראות סעיף זה; (3) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, או בעל עניין, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה להצהרה על בטלות עסקה שנעשתה בניגוד להוראות סעיף זה, או בבקשה לסעד אחר, לרבות מחיקת רישום מפנקסי המקרקעין.

שמירת מצוות שמיטה

3. חוק-היסוד לא יפגע בפעולות הבאות לאפשר קיום מצוות שמיטה בלבד.

ביצוע ותקנות

4. ( א ) שר האוצר ושר החקלאות יחד ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. ( ב ) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיף 2א, לרבות לעניין דרך הגשת בקשה לאישור, זהות הגורמים שעמם יש להתייעץ, אופן ההתייעצות והמועדים למענה לבקשה.

המקור הרשמי המלא: ויקיטקסט - חוק מקרקעי ישראל ←