שישה סעיפים מתוך השמונה נוגעים ישירות לזכויות שלכם. לכל אחד מהם מובאים כאן ציטוט קצר מהחוק,
מה הוא אומר בפועל, ודוגמה מהחיים.
1
סעיף 1 - מהי בכלל מתנה
״מתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה״
מה זה אומר בפועל
שני תנאים בלבד: מעבר של נכס, ואפס תמורה. הנכס יכול להיות דירה, מכונית, כסף או זכות חוזית.
החוק מרחיב את ההגדרה גם למקרים שאין בהם ״חפץ״ כלל: ויתור על זכות כלפי המקבל, או מחילה על חוב שהוא חייב לנותן.
דוגמה
הורה שמוותר על החזר הלוואה שנתן לבנו ביצע מתנה לכל דבר, גם אם איש לא כתב את המילה ״מתנה״ על שום מסמך.
כשהנכס הוא דירה או קרקע, נכנסים לתמונה גם דיני המקרקעין. ראו את
ליווי משפטי בעסקאות מכר והעברת זכויות בנדל״ן.
2
סעיף 2 - מתנה לאלתר, הרגע שבו אין דרך חזרה
״מתנה נגמרת בהקניית דבר-המתנה על-ידי הנותן למקבל״
מה זה אומר בפועל
זהו הסעיף החשוב ביותר בחוק. מתנה לאלתר היא מתנה שניתנת כאן ועכשיו, והיא משתכללת בשני רכיבים מצטברים:
הקניה בפועל של הנכס, והסכמה בין הצדדים שהדבר ניתן במתנה. אין דרישת כתב ואין צורך בטקס.
דוגמה
סבתא שמוסרת תכשיט לנכדתה ואומרת ״זה שלך״ השלימה מתנה. גם אם תתחרט למחרת, התכשיט כבר אינו שלה.
ההשלכה הקשה: מרגע ההשלמה, חרטה אינה עילה. לכן ההבחנה בין הסעיף הזה לבין סעיף 5 מכריעה כמעט בכל סכסוך.
3
סעיף 3 - שתיקה כהסכמה
״חזקה על מקבל המתנה שהסכים למתנה״
מה זה אומר בפועל
בניגוד לדיני החוזים הרגילים, שבהם שתיקה אינה קיבול, כאן החוק הופך את הכלל.
מקבל המתנה נחשב כמי שהסכים לה, אלא אם הודיע לנותן על דחייתה תוך זמן סביר מרגע שנודע לו עליה.
דוגמה
אדם שנודע לו כי אחיו העביר על שמו חלק בקרקע חקלאית שכרוכות בה חובות, ולא הודיע על דחייה, עלול למצוא את עצמו בעליה.
החוק אינו נוקב במספר ימים. ״זמן סביר״ נבחן לפי נסיבות המקרה, ולכן דחייה נכון לעשות בכתב ובלי להשתהות.
4
סעיף 4 - מתנה על תנאי ומתנה בחיוב
״מתנה יכול שתהיה על תנאי״
מה זה אומר בפועל
מתנה אינה חייבת להיות ״נקייה״. אפשר להתנות אותה בתנאי, ואפשר להטיל על המקבל חיוב לעשות מעשה בדבר המתנה או להימנע ממנו.
את מילוי החיוב רשאי לדרוש הנותן, וגם מי שהחיוב נועד לטובתו. כשיש בדבר עניין לציבור, רשאי לדרוש זאת היועץ המשפטי לממשלה.
דוגמה
הורים שמעבירים דירה לילדם בתנאי שיוסיפו לגור בה עד סוף ימיהם. זהו חיוב שניתן לאכוף, ולכן חובה לנסח אותו במפורש בהסכם.
ניסוח רופף של התנאי הוא המקור השכיח ביותר לסכסוכים משפחתיים בהמשך הדרך.
5
סעיף 5 - התחייבות לתת מתנה ודרישת הכתב
״התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב״
מה זה אומר בפועל
הבטחה בעל פה לתת מתנה בעתיד אינה מחייבת. נדרש מסמך בכתב, והרציונל הוא מניעת הבטחות שנזרקות בקלות דעת.
סעיף קטן (ב) מאפשר לנותן לחזור בו כל עוד המקבל לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, אלא אם ויתר בכתב על זכות החזרה.
שתי עילות חזרה נוספות
סעיף קטן (ג) מאפשר חזרה גם אחרי שינוי מצב, בשני מצבים: התנהגות מחפירה של המקבל כלפי הנותן או כלפי בן משפחתו,
והרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן.
דוגמה
אב שהתחייב בכתב להעביר דירה לבתו, והיא נטלה משכנתה והשקיעה בשיפוץ על סמך ההתחייבות, שינתה את מצבה. החזרה חסומה בפניו.
6
סעיף 6 - איך עוברת הבעלות
״בעלות בדבר-המתנה עוברת למקבל במסירת הדבר לידו״
מה זה אומר בפועל
שלוש דרכי הקניה: מסירת הנכס עצמו, מסירת מסמך שמזכה בקבלתו, ואם הנכס כבר נמצא ברשות המקבל, די בהודעה של הנותן.
אלא שסיפת הסעיף היא הקריטית: כל זה חל ״כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות״.
דוגמה
במקרקעין הדין האחר הוא חוק המקרקעין, שלפיו עסקה נגמרת ברישום. מסירת מפתח או חתימה על הסכם מתנה אינן מעבירות בעלות בדירה.
לכן השלמת הרישום בפנקסי המקרקעין אינה פורמליות, אלא הרגע שבו המתנה הופכת למוגמרת.