תקנות החברות (העברת דיבידנד באמצעות מסלקת הבורסה), תשס״ב-2002 - נוסח והסברים
מה קובעות תקנות העברת הדיבידנד באמצעות מסלקת הבורסה ומתי הן רלוונטיות לכם?
תקנות החברות (העברת דיבידנד באמצעות מסלקת הבורסה), תשס״ב-2002 הן ארבע תקנות קצרות שמסדירות שאלה אחת ומדויקת: כיצד חברה שמחלקת דיבידנד דרך מסלקת הבורסה נמנעת מלשלם דיבידנד על מניות רדומות שהיא עצמה מחזיקה. כאן תמצאו את הנוסח המלא, את משמעות כל תקנה בשפה פשוטה, ואת נקודת הכשל שחוזרת בפועל: חלון הזמן של יום עסקים אחד. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות בסוגיות חלוקה וממשל תאגידי מאז 2007.
התקנות מאפשרות לחברה להעביר למסלקת הבורסה סכום דיבידנד מופחת, שאינו כולל את המניות הרדומות שלה, בתנאי שהודיעה על כך בכתב. לפי תקנה 2 לתקנות החברות (העברת דיבידנד באמצעות מסלקת הבורסה), תשס״ב-2002, ההיתר מותנה בהגשת הודעה כבר ביום העסקים הראשון שלאחר המועד הקובע.
- מי מחריגים: מניות רדומות כמשמעותן בסעיף 308 לחוק החברות
- מתי מודיעים: יום העסקים הראשון שלאחר המועד הקובע
- למי מודיעים: החברה לרישומים, מסלקת הבורסה וחבר הבורסה
- מה כוללת ההודעה: שם חבר הבורסה, מספר החשבון וכמות המניות
התקנות מסדירות את הצינור הטכני בלבד, ולא את חוקיות החלוקה עצמה. לשש התקנות בשפה פשוטה ←

בעלת תארי LL.B ו-MBA, חברה בלשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007, נוטריון מוסמכת ובוררת רשומה. עוסקת בליווי תאגידי שוטף, בבניית לוחות זמנים להחלטות חלוקה, בבדיקת עמידה במבחני החלוקה ובטיפול בסכסוכי בעלי מניות.
״התקנות האלה נראות טכניות עד שמפספסים את יום העסקים היחיד שבו אפשר להגיש את ההודעה. מאותו רגע זו כבר לא שאלה של מסלקה, אלא של השבת כספים ממי שכבר קיבל אותם.״
איפה התקנות האלה יושבות במפת דיני החברות
כדי להבין את התקנות צריך להפריד בין שתי שאלות שונות לגמרי, שנוטות להתערבב. השאלה הראשונה היא האם מותר לחלק דיבידנד. זו שאלה מהותית, והיא מוכרעת בחוק החברות עצמו: סעיף 302 מתנה כל חלוקה בשני מבחנים מצטברים, מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון, וסעיף 307 קובע שההחלטה מתקבלת בדירקטוריון. השאלה השנייה, וזו שהתקנות שלפנינו עוסקות בה, היא איך הכסף מגיע בפועל לבעלי המניות כשמדובר בחברה שמניותיה נסחרות בבורסה.
בחברה ציבורית אין קשר ישיר בין החברה לבין רוב המחזיקים. המניות מוחזקות בשרשרת: המשקיע מחזיק חשבון אצל חבר בורסה, חבר הבורסה מחזיק במסלקת הבורסה, והמסלקה רשומה במרשם בעלי המניות של החברה באמצעות החברה לרישומים. לכן החברה אינה מעבירה כסף לכל בעל מניה בנפרד, אלא סכום אחד כולל למסלקה, שמפצלת אותו הלאה. הפרטים המהותיים של החלוקה עצמה מוסברים בהרחבה בעמוד חוק החברות, תשנ״ט-1999.
הבעיה שהתקנות באו לפתור
אם החברה תעביר למסלקה את הסכום המלא לפי כל המניות הרשומות, היא תשלם דיבידנד גם על מניות שהיא עצמה מחזיקה, במישרין או דרך גוף קשור. אלה המניות הרדומות. מבחינה כלכלית מדובר בכסף שיוצא מהקופה וחוזר לאותה קבוצה, ומבחינה משפטית זו העברה שלא הייתה צריכה לצאת מלכתחילה. הבעיה היא שהמסלקה אינה יודעת אילו מניות רדומות ואילו לא, משום שהן יושבות בחשבון רגיל אצל חבר בורסה כמו כל מניה אחרת.
התקנות פותרות זאת בדרך הפשוטה ביותר: החברה היא זו שיודעת, ולכן החברה היא זו שמודיעה. תקנה 2 מתירה לה להעביר סכום מופחת, בתנאי שהיא מספקת לשלושת הגורמים הרלוונטיים את המידע המדויק שיאפשר להם לזהות את החשבון ואת הכמות.
התקנות הותקנו מכוח שלושה סעיפי הסמכה בחוק החברות: סעיף 305, סעיף 335 וסעיף 366, ולאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. הרובד הזה, של תקנות שמשלימות את החוק, מכיל חלק גדול מהפרקטיקה היומיומית. כך למשל אישור חלוקה שאינה עומדת במבחן הרווח מוסדר בתקנות החברות (אישור חלוקה), ואילו הוכחת הזכאות להצבעה באסיפה הכללית, שגם היא נשענת על אותה שרשרת החזקה, מוסדרת בתקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית).
בפועל, אותה שרשרת החזקה שמחייבת הודעה על מניות רדומות מחייבת גם תשומת לב למועדי הזימון של האסיפה הכללית לפי תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית), ולחברות שניירות הערך שלהן רשומים למסחר גם מחוץ לישראל יש הסדר נפרד בתקנות ההקלות. הריכוז המלא של דברי החקיקה בתחום נמצא בעמוד חקיקה בדיני חברות.
פרטי התקנות
מקורות נוספים: ויקיטקסט · ספר החוקים הפתוח · חוק החברות בנבו · רשם החברות
נוסח מלא של תקנות החברות (העברת דיבידנד באמצעות מסלקת הבורסה)
התקנות קצרות במיוחד, ולכן מובא כאן הנוסח המלא שלהן, ארבע התקנות במלואן. נוסח חקיקה אינו מוגן בזכות יוצרים, והבאתו במלואה מאפשרת לקרוא את הלשון המדויקת ולא רק פרשנות שלה.
תקנות החברות (העברת דיבידנד באמצעות מסלקת הבורסה), תשס״ב-2002
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 305, 335 ו-366 לחוק החברות, התשנ״ט-1999 (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה -
״בעל מניה״ - כמשמעותו בסעיף 177(1) לחוק;
״דיבידנד״ - לרבות מניות הטבה;
״המועד הקובע״ - המועד האמור בסעיף 182(א) לחוק;
״חברה״ - חברה אשר הון מניותיה כולל מניות רדומות;
״יום עסקים״ - יום שבו רוב הבנקים בישראל פתוחים לקהל;
״מניות רדומות״ - כמשמעותן בסעיף 308, לרבות מניות כאמור בסעיפים 181, 333 ו-340 לחוק;
״מסלקת הבורסה״ - מסלקה של בורסה בישראל.
2. העברת דיבידנד
חברה המחלקת דיבידנד לבעלי מניותיה באמצעות מסלקת הבורסה, תעביר למסלקת הבורסה, באמצעות החברה לרישומים, סכום שאינו כולל דיבידנד לבעלי מניות רדומות, ככל שהם ידועים לה, ובלבד שהגישה, ביום העסקים הראשון לאחר המועד הקובע, לחברה לרישומים, למסלקת הבורסה ולחבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות המניות הרדומות, הודעה בכתב הכוללת פרטים אלה:
- שם חבר הבורסה המחזיק במניות הרדומות;
- מספר החשבון אצל חבר הבורסה אשר בו מוחזקות המניות הרדומות;
- כמות המניות הרדומות במועד הקובע בכל חשבון שבו מוחזקות המניות הרדומות.
3. שמירת זכויות
אין בתקנות אלה משום מתן זכות לקבלת דיבידנד על ידי מי שאינו זכאי לכך על פי כל דין ואין בהן כדי לפגוע בזכות לתבוע השבת דיבידנד ממי שלא היה זכאי לקבלו על פי כל דין.
4. תחילה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
התיבה נגללת פנימה. לנוסח הרשמי המלא: התקנות בנבו ←
שש הנקודות שקובעות בפועל מה יקרה לכסף
ארבע תקנות, ובתוכן שש הכרעות מעשיות. לכל אחת מהן יש השלכה ישירה על סכום שיוצא או לא יוצא מקופת החברה, ועל מי שיצטרך להתמודד עם התוצאה אם משהו השתבש.
ההגדרות שקובעות את הכל: מניות רדומות והמועד הקובע
מה זה אומר בפועלתקנה 1 אינה יוצרת הגדרות חדשות אלא מפנה לחוק החברות, וזו נקודה חשובה: כדי לדעת אילו מניות רדומות צריך לקרוא את סעיף 308 לחוק, ולהוסיף עליו את המניות שבסעיפים 181, 333 ו-340. המועד הקובע מוגדר לפי סעיף 182(א) לחוק, כלומר התאריך שבו נסגרת רשימת הזכאים לדיבידנד. שימו לב גם להגדרת ״חברה״ עצמה: התקנות חלות רק על חברה שהון מניותיה כולל מניות רדומות.
דוגמהחברה שרכשה בעבר מניות של עצמה, או שחברת בת שלה מחזיקה במניותיה, נכנסת להגדרה. חברה שאין לה מניות רדומות כלל אינה צריכה לעשות דבר מכוח התקנות האלה, ומעבירה למסלקה את הסכום המלא.
מה החברה מעבירה בפועל: סכום מופחת, לא מלא
מה זה אומר בפועלזהו לב התקנות. החברה אינה מעבירה למסלקה את מלוא הדיבידנד ואז מבקשת החזר, אלא מנכה מראש את החלק המיוחס למניות הרדומות. ההעברה נעשית דרך החברה לרישומים, שהיא הגורם הרשום במרשם בעלי המניות. ההיתר מסויג במילים ״ככל שהם ידועים לה״, כלומר החברה נדרשת לפעול לפי הידוע לה בפועל.
דוגמהחברה שהכריזה על דיבידנד של 10 מיליון שקלים, ומתוך הון המניות שלה שלושה אחוזים הן מניות רדומות, תעביר למסלקה 9.7 מיליון בלבד. שלוש מאות אלף השקלים נותרים בקופה. זה ההבדל שהתקנות יוצרות.
חלון הזמן: יום עסקים אחד, וזו הנקודה שנופלים בה
מה זה אומר בפועלהמילים ״ובלבד ש״ הופכות את ההודעה מפעולה טכנית לתנאי. אם ההודעה לא הוגשה ביום העסקים הראשון שלאחר המועד הקובע, ההיתר להעביר סכום מופחת פשוט אינו חל. תקנה 1 מגדירה יום עסקים כיום שבו רוב הבנקים בישראל פתוחים לקהל, ולכן שישי, שבת וחגים אינם נספרים. בפועל זהו החלון הקצר ביותר בתהליך החלוקה כולו.
דוגמהמועד קובע שנופל ביום חמישי לפני חג מזיז את יום העסקים הראשון בכמה ימים קדימה, וזה דווקא מקל. מועד קובע ביום ראשון רגיל משאיר את יום שני בלבד. מי שמתחיל לאסוף את מספרי החשבונות מחבר הבורסה בבוקר יום שני כבר מאחר.
תוכן ההודעה: שלושה פרטים ושלושה נמענים
מה זה אומר בפועלתקנה 2 מגדירה רשימה סגורה: שם חבר הבורסה המחזיק במניות הרדומות, מספר החשבון אצל אותו חבר בורסה, וכמות המניות הרדומות במועד הקובע בכל חשבון. ההודעה מוגשת בכתב לשלושה נמענים במקביל, ולא רק לאחד מהם: החברה לרישומים, מסלקת הבורסה, וחבר הבורסה. שימו לב לניסוח ״בכל חשבון״: אם המניות מפוזרות בכמה חשבונות, כל חשבון מדווח בנפרד.
דוגמההודעה שנשלחה למסלקה ולחברה לרישומים אך לא לחבר הבורסה אינה עומדת בלשון התקנה. כך גם הודעה שמציינת כמות כוללת בלי לפרט את החלוקה בין החשבונות.
שמירת זכויות: התקנות לא מכשירות תשלום שגוי
מה זה אומר בפועלתקנה 3 סוגרת פרצה אפשרית משני כיוונים. מצד אחד, היא קובעת שהתקנות אינן מקנות זכות לדיבידנד למי שאינו זכאי לו לפי הדין. כלומר, אי אפשר לטעון ״קיבלתי דרך המסלקה, ולכן מגיע לי״. מצד שני, היא משמרת במפורש את הזכות לתבוע השבה ממי שקיבל ולא היה זכאי. התקנות מסדירות צינור העברה בלבד.
דוגמהאם בשל השמטה בהודעה שולם דיבידנד גם על מניות רדומות, החברה אינה נותרת בלי מענה. עילת ההשבה נשארת פתוחה, בין לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט ובין לפי ההוראות בחוק החברות בעניין חלוקה אסורה. ההליך פשוט מורכב ויקר בהרבה מהודעה בת עמוד.
תחילה ותחולה: על מי התקנות חלות בכלל
מה זה אומר בפועלתקנה 4 קובעת תחילה של 30 ימים מיום הפרסום ברשומות, כלומר התקנות בתוקף מזה למעלה משני עשורים ולא תוקנו מאז. התחולה המהותית נקבעת דווקא בתקנה 1, בהגדרת ״חברה״: התקנות מדברות על חברה אשר הון מניותיה כולל מניות רדומות, ומחלקת דיבידנד באמצעות מסלקת בורסה בישראל. חברה פרטית שמחלקת דיבידנד ישירות לבעלי מניותיה אינה בתמונה.
דוגמהגם ההגדרה של ״דיבידנד״ רחבה כאן: היא כוללת מניות הטבה. לכן חלוקת מניות הטבה בחברה שיש לה מניות רדומות מחייבת את אותו הליך הודעה בדיוק, ולא רק חלוקה במזומן.
מניה רגילה מול מניה רדומה: מה באמת שונה
ההבחנה הזאת היא שעומדת מאחורי כל התקנות. הטבלה מסכמת את ההבדלים שמשפיעים בפועל על חלוקה ועל אסיפה כללית.
| היבט | מניה רגילה | מניה רדומה |
|---|---|---|
| זכות לדיבידנד | מזכה בדיבידנד לפי חלקה בהון | אינה מזכה, ולכן מוחרגת מההעברה למסלקה |
| זכות הצבעה | מקנה זכות הצבעה באסיפה הכללית | אינה מקנה זכות הצבעה |
| מי מחזיק בפועל | המשקיע, דרך חבר בורסה ומסלקה | החברה עצמה או גוף הקשור אליה |
| איך המסלקה רואה אותה | מניה רגילה בחשבון אצל חבר בורסה | זהה לחלוטין, אלא אם החברה הודיעה |
| מה נדרש מהחברה | לא נדרשת פעולה מיוחדת | הודעה בכתב לשלושה נמענים ביום עסקים אחד |
| מה קורה בלי הודעה | הכסף מגיע לזכאים כרגיל | הדיבידנד יוצא מהקופה ונדרשת השבה בדיעבד |
| מקור ההגדרה | סעיף 177(1) לחוק החברות | סעיף 308 לחוק, וגם סעיפים 181, 333 ו-340 |
ראו גם: עריכת הסכם מייסדים · מהי חברה בע״מ ומה יתרונותיה · חוק תובענות ייצוגיות
שאלה על חלוקת דיבידנד, על מניות רדומות או על לוח הזמנים מול המסלקה?
עו״ד ונוטריון רעות אליהו מלווה חברות ונושאי משרה מאז 2007, מהחלטת הדירקטוריון ועד להעברה בפועל. שיחת ייעוץ ראשונה ללא התחייבות וללא תשלום.
שאלות נפוצות על העברת דיבידנד באמצעות מסלקת הבורסה
הבנת התקנות
התקנות, שהותקנו בשנת 2002 מכוח סעיפים 305, 335 ו-366 לחוק החברות, תשנ״ט-1999, מסדירות נקודה טכנית אחת בעלת משמעות כספית גדולה: איך חברה שמחלקת דיבידנד דרך מסלקת הבורסה נמנעת מלשלם דיבידנד על מניות רדומות. תקנה 2 קובעת שהחברה רשאית להעביר למסלקה סכום שאינו כולל את הדיבידנד למניות הרדומות, ובלבד שהגישה הודעה בכתב ביום העסקים הראשון שלאחר המועד הקובע לחברה לרישומים, למסלקת הבורסה ולחבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות המניות.
תקנה 1 מפנה להגדרה שבסעיף 308 לחוק החברות, ומרחיבה אותה גם למניות כאמור בסעיפים 181, 333 ו-340 לחוק. בפועל מדובר במניות של החברה שנמצאות בידי החברה עצמה או בידי גוף הקשור אליה. מניה רדומה אינה מקנה זכויות הצבעה ואינה מזכה בדיבידנד, שכן אין היגיון כלכלי בכך שחברה תשלם דיבידנד לעצמה. התקנות רק מסדירות את הדרך הטכנית שבה ההחרגה הזאת מתבצעת בפועל דרך מסלקת הבורסה.
תקנה 1 מגדירה את המועד הקובע כמועד האמור בסעיף 182(א) לחוק החברות. זהו התאריך שבו נקבעת רשימת הזכאים: מי שמחזיק במניה באותו יום הוא שיקבל את הדיבידנד, גם אם ימכור אותה למחרת. בדף הזה המועד הקובע הוא נקודת הפתיחה של שעון קצר במיוחד, משום שההודעה על המניות הרדומות חייבת להיות מוגשת כבר ביום העסקים הראשון שאחריו.
יישום מעשי
תקנה 2 קובעת חלון של יום עסקים אחד בלבד: ההודעה מוגשת ביום העסקים הראשון שלאחר המועד הקובע. תקנה 1 מגדירה יום עסקים כיום שבו רוב הבנקים בישראל פתוחים לקהל, כך שסופי שבוע וחגים אינם נספרים. משמעות מעשית: את ההודעה מכינים לפני המועד הקובע, לא אחריו, שכן אין די זמן לאסוף את הנתונים מחבר הבורסה לאחר מכן.
ההודעה מוגשת בכתב לשלושה נמענים במקביל: החברה לרישומים, מסלקת הבורסה, וחבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות המניות הרדומות. לפי תקנה 2 היא חייבת לכלול שלושה פרטים: שם חבר הבורסה המחזיק במניות הרדומות, מספר החשבון אצל חבר הבורסה שבו מוחזקות המניות, וכמות המניות הרדומות במועד הקובע בכל חשבון. השמטה של אחד השלושה, או השמטה של אחד הנמענים, פוגמת בהודעה.
ההיתר שבתקנה 2 להעביר למסלקה סכום מופחת מותנה בהגשת ההודעה במועד ובנוסח הנדרש. כלומר, ההודעה אינה פורמליות אלא תנאי. חברה שלא עמדה בו מעבירה למסלקת הבורסה את הסכום המלא, לרבות החלק המיוחס למניות הרדומות, והתוצאה היא תשלום שלא היה אמור לצאת מקופת החברה. תיקון המצב בדיעבד מחייב פנייה למי שקיבל את הכספים, ולא עוד פעולה טכנית מול המסלקה.
כן. תקנה 3 קובעת במפורש שאין בתקנות כדי להקנות זכות לקבלת דיבידנד למי שאינו זכאי לו על פי כל דין, ואין בהן כדי לפגוע בזכות לתבוע השבת דיבידנד ממי שלא היה זכאי לקבלו. במילים אחרות, התקנות מסדירות צינור העברה בלבד ואינן מכשירות תשלום שגוי. עילת ההשבה נשארת פתוחה, בין לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט ובין לפי הוראות חוק החברות בעניין חלוקה אסורה.
בכל נקודה שבה החלטת חלוקה נפגשת עם לוח זמנים קשיח או עם חשיפה אישית של דירקטור: בבניית לוח הזמנים שבין החלטת הדירקטוריון למועד הקובע, בבדיקה האם החלוקה עומדת במבחן הרווח ובמבחן יכולת הפירעון לפי סעיף 302 לחוק החברות, באיתור ובתיעוד של מניות רדומות לפני המועד הקובע, ובטיפול בתשלום שיצא בטעות. פרטים על שירותי המשרד במשפט מסחרי.