תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)

לשאלות על שכר טרחת בעל תפקיד או כינוס נכסים: 074-704-7104  |  💬 WhatsApp
זמינים לייעוץ: א׳-ה׳ 08:00-19:00 | שישי 08:00-13:00
5/5 - (2 votes)

תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ״א-1981 - נוסח והסברים

· מאת עו״ד רעות אליהו, נוטריון

מה קובעות תקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) ומתי הן רלוונטיות לכם?

תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) הן הבסיס המשפטי לשאלה מי יכול להתמנות לבעל תפקיד בהליכי כינוס נכסים ופירוק, וכמה הוא מקבל. כאן תמצאו את הנוסח המלא של 19 התקנות, את מדרגות שכר הניהול והמימוש, ואת ההסבר המעשי לכל תקנה מרכזית. משרד אליהו ושות׳ מלווה נושים, בעלי מניות ובעלי תפקיד בהליכים אלה מאז 2007.

בקצרה: מה קובעות התקנות

התקנות קובעות מי כשיר להתמנות לכונס נכסים, מפרק או מנהל מיוחד, וכיצד מחושב שכרו. לפי תקנה 2(א)(1) ימונה לתפקיד רק חבר לשכת עורכי הדין או בעל רישיון לראיית חשבון, ולפי תקנות 7 ו-8 השכר נגזר באחוזים יורדים מתקבולי ההכנסה ומתקבולי המימוש.

  1. שכר ניהול (תקנה 7): אחוזים מתקבולי הכנסה שוטפים, לא יותר מפעם בשלושה חודשים
  2. שכר מימוש (תקנה 8): אחוזים מגביית חובות וממכירת נכסים, החל ב-20 אחוזים
  3. שכר לפי חלוקה בפועל (תקנה 8א): מסלול חלופי, לפי אחוז הנשייה שחולק לנושים
  4. סייגים (תקנות 10 עד 13): 75 אחוזים לנושה מובטח, איסור שכר כפול, והגדלה או הקטנה
19תקנות ב-4 פרקים
1981שנת ההתקנה
20%מדרגת המימוש הראשונה
75%שכר מול נושה מובטח
תשפ״אהתיקון האחרון (2021)
עו״ד רעות אליהו - מומחית בכינוס נכסים ופירוק חברות | אליהו ושות׳
עו״ד ונוטריון רעות אליהו · מייסדת משרד אליהו ושות׳ · LL.B ו-MBA · חברה בלשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007

המשרד מלווה נושים מובטחים, נושים רגילים, בעלי מניות ובעלי תפקיד בהליכי כינוס נכסים ופירוק, לרבות בקשות לפסיקת שכר טרחה, התנגדויות לשכר, ומימוש נכסים במסגרת הליכי פירוק שיתוף במקרקעין.

״הטעות הנפוצה ביותר שאנחנו רואים היא הנחה ששכר הטרחה נקבע לפי הסכמה בין בעל התפקיד לנושה. הוא נקבע על ידי בית המשפט, לפי נוסחה שכתובה בתקנות, ולנושים יש זכות עמידה בדיון.״

רקע משפטי

מה מסדירות התקנות, ומדוע הן עדיין רלוונטיות ב-2026

התקנות הותקנו בשנת 1981 בתוקף הסמכות שבסעיפים 136(3), 137, 162(6)(ב)(1), 163 ו-258 לפקודת החברות [נוסח חדש], ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. הן מחולקות לארבעה פרקים: הגדרות, מינוי, שכר, והוראות שונות. הפרק המרכזי מבחינה מעשית הוא פרק ג׳, העוסק בשכר, משום שהוא זה שקובע כמה כסף מהקופה מגיע לבעל התפקיד ולא לנושים.

מאז חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018 תחולת התקנות צומצמה, אך הן רחוקות מלהיות אות מתה. תקנה 19, שנוספה בתיקון תשפ״א-2021, מוציאה מתחולת פרק ב׳ בלבד את המינויים שחלים עליהם סעיפים 33, 37, 125 ו-126 לחוק החדש. פרק ג׳, כללי השכר, ממשיך לחול על הליכים שהתקנות חלות עליהם, וכן על הליכי פשיטת רגל מכוח כללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם), תשמ״ה-1985, שמאמצים אותם בשינויים המחויבים.

בפועל, התקנות הן נקודת הייחוס המקובלת גם כשבתי משפט פוסקים שכר לכונס נכסים שמונה בהליכים אחרים, למשל בכינוס לצורך מימוש נכס. כך למשל בהליכי מינוי כונס נכסים בפירוק שיתוף, שבהם בתי המשפט נוהגים להיעזר במדרגות שבתקנה 8 כבסיס להערכת שכר סביר, ולעתים גם בחוק ההוצאה לפועל כשהמימוש נעשה במסגרת תיק הוצאה לפועל.

פרטי החקיקה

כרטיס התקנות: שם, מקור, תיקונים ומקורות רשמיים

🟢 נוסח משולב עדכני · אוגוסט 2026
שם מלאתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ״א-1981
פרסום מקוריק״ת תשמ״א, עמ׳ 646 · כ״ח באדר א׳ התשמ״א (4 במרס 1981)
תיקון אחרוןתשפ״א-2021 (ק״ת עמ׳ 1368) · הוספת תקנה 19
תחום משפטידיני חברות · חדלות פירעון · כינוס נכסים

⚠️ שימו לב: הסכומים בתקנות צמודי מדד

הסכומים המשמשים בסיס לחישוב השכר בתקנות 7(א), 8(א) ו-9א מתעדכנים לפי תקנה 15 ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן, ובלבד ששיעור השינוי עלה על אחוז אחד. הכונס הרשמי מפרסם ברשומות את נוסח התקנות בהתאם לשינויים. הסכומים המופיעים בדף זה משקפים את הנוסח המשולב העדכני, אך לפני הגשת בקשה לפסיקת שכר יש לוודא את הסכום התקף למועד ההגשה מול הפרסום האחרון ברשומות.

נוסח מלא

נוסח מלא של תקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ״א-1981

להלן הנוסח המשולב המלא של כל 19 התקנות, לפי סדר הפרקים. הטקסט מוצג בתיבה עם גלילה פנימית, וניתן להרחיב אותה לקריאה רציפה.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 136(3), 137, 162(6)(ב)(1), 163 ו-258 לפקודת החברות (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

פרק א׳: הגדרות

1. הגדרות

בתקנות אלה -
״המדד״ - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
״חוק החברות״ - חוק החברות, התשנ״ט-1999;
״מנהל מיוחד״ - מי שמונה לפי סעיף 318 לפקודה, או מי שמונה בידי בית המשפט בהליך לפי סעיף 350 לחוק החברות כנאמן לביצוע הסדר נושים;
״נושה מהותי״ - מי שהחברה חבה לו חוב אשר במועד הבקשה עולה על סכום של 100,000 שקלים חדשים או סכום של 10% מסך החובות של החברה שאינם חובות מובטחים, לפי הגבוה מביניהם;
״תקבולי הכנסה״ - תקבולים ממכירת מוצרים או שירותים שהם עיסוקה של החברה שבפירוק או בכינוס נכסים (להלן - החברה) והנמכרים תוך כדי הניהול;
״תקבולי מימוש״ - תקבולים, שאינם תקבולי הכנסה, ומקורם גביית חובות, מכירת נכסים וכל תקבול אחר שקיבל בעל תפקיד;
״נכסים״ - לרבות אמצעי ייצור, חמרי גלם ומלאי בתהליך ייצור;
״ניהול״ - הפעלה שוטפת של עסקי החברה;
״תפקיד״ - כונס נכסים, מפרק זמני, מפרק, שמונו לפי הפקודה או לפי חוק החברות או מנהל מיוחד.

פרק ב׳: מינוי

2. כשירות למינוי

(א) בית המשפט ימנה -
(1) לתפקיד כונס נכסים, מפרק זמני או מפרק לפי הפקודה אדם שהוא חבר לשכת עורכי הדין או בעל רישיון לראיית חשבון בלבד;
(2) לתפקיד מנהל מיוחד, אדם, שבית המשפט ראה כי יש לו ניסיון מוכח בניהול עסק או בנושאים כלכליים או מסחריים או מינהליים הנדרשים למילוי תפקידו באותו ענין.
(ב) בנסיבות מיוחדות ואם שוכנע בית המשפט שחיוני לעשות כן, רשאי הוא, בהמלצת הכונס הרשמי, למנות לתפקיד אדם בעל הכשרה מקצועית הדרושה, לדעת בית המשפט, לצורך אותו תפקיד, אף אם לא נתקיים בו תנאי מהתנאים האמורים בתקנת משנה (א).
(ג) בבואו למנות אדם לתפקיד יתן בית המשפט את דעתו, בין היתר, לנסיונו המקצועי, לכישוריו ביחס לצרכים המיוחדים של התפקיד ולאפשרותו לעמוד בנטל התפקיד.

3. ניגוד עניינים

לא ימנה בית המשפט אדם לתפקיד אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדו בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי התפקיד.

4. סייגים למינוי

הוצע אדם כמועמד לתפקיד, והכונס הרשמי סבור - מתוך נסיון קודם עם המועמד או מטעם אחר - שאין הוא מתאים להתמנות לתפקיד האמור, יודיע על כך לבית המשפט ויפרט בהודעתו את נימוקיו לכך; בית המשפט יחליט בדבר המינוי לאחר שיתן למציע ולמועמד הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

5. רשימת מינויים

המזכיר הראשי של בית המשפט יכין ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנה רשימה ובה פירוט שמותיהם של אלה שמונו לתפקיד לפי תקנות אלה בלבד באותו בית משפט בשלושת החדשים שקדמו להכנה, ויציין בה פרטים אלה: שמו של כל אחד מהאנשים שנתמנו, מקצועו, מהות התפקיד, שם החברה שלגביה נעשה המינוי, תאריך המינוי, שם הממנה ומספר התיק בבית המשפט; הרשימה תישלח אל נשיאי בתי המשפט ואל הכונס הרשמי ותעמוד לעיון הציבור במזכירויות בתי המשפט; עותקים מן הרשימה יישלחו אל לשכת עורכי הדין ואל לשכת רואי החשבון בישראל.

פרק ג׳: שכר

6. בקשה לשכר טרחה

(א) בית משפט יקבע את שכרו של מי שנתמנה לתפקיד (להלן - בעל תפקיד) על פי בקשתו.
(ב) הבקשה תלווה בדו״ח כספי של בעל התפקיד, כשהוא מאומת בתצהיר ומבוקר בידי רואה חשבון; אולם רשאי בית המשפט, מטעמים שיירשמו, לפטור בעל תפקיד מהחובה למסור את הדו״ח לבקורת האמורה.
(ג) המשיב בבקשה לשכר בפירוק יהיה הכונס הרשמי, והוא יהיה רשאי, בנוסף לסמכותו לפי כל דין, לחוות את דעתו על הדו״ח ולייעץ לבית המשפט הדן בבקשה בכל ענין הכרוך בה.
(ג1) המשיב בבקשה לשכר בכינוס נכסים יהיה הנושה המובטח; בבקשה לשכר בהליכים לפי סעיף 350 לחוק החברות תישלח הודעה על הגשת הבקשה לכל נושה מהותי ולכונס הרשמי, אשר רשאים להתייצב ולהביע את עמדתם בבקשה; כונס הנכסים יהיה חייב להתייצב לדיון בבקשה כאשר הנושה המובטח קיבל דיבידנד מעל ל-90% מגובה חובו.
(ד) בית המשפט הדן בבקשה רשאי להיוועץ בכל אדם ובמיוחד בועדת הביקורת, אם קיימת כזו.
(ה) השכר ייקבע לבעל תפקיד לפי הכללים שבתקנות 7 עד 11.

7. שכר ניהול

(א) לבעל תפקיד ייקבע, לא יותר מאשר פעם בשלושה חדשים, שכר ניהול באחוזים מתקבולי הכנסה שנתקבלו במזומנים בתקופה שבעדה הוא נקבע, כמפורט להלן:
(1) לגבי 544,898 השקלים החדשים הראשונים - 5%
(2) לגבי 1,128,716 שקלים חדשים נוספים - 4%
(3) לגבי 2,257,429 שקלים חדשים נוספים - 3%
(4) לגבי 3,386,144 שקלים חדשים נוספים - 2%
(5) לגבי 6,772,290 שקלים חדשים נוספים - 1%
(6) לגבי 22,053,613 שקלים חדשים נוספים - 0.5%
(7) לגבי כל שקל חדש נוסף - 0.2%.
(א1) נוסף על השכר הקבוע בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט, לאחר שניתנה לנושה המובטח ולנושה המהותי הזדמנות להביע את עמדתם, לקבוע לבעל תפקיד שכר ניהול מיוחד שישולם מן הרווח שהופק בתקופה שבעדה הוא ישולם; בית המשפט רשאי לקבוע, על פי שיקול דעתו, שתשלום השכר האמור יהיה מותנה בהסכמת רוב, לפי ערך, מבין הנושים המובטחים, אם ישנם, וישולם מתוך הסכום המגיע להם, וכן רשאי הוא לקבוע כי התשלום יהיה מתוך נשייתם של הנושים הרגילים, בשים לב לדיבידנד שמוצע לשלמו להם; בתקנת משנה זו, ״רווח״ - רווח תפעולי שנוצר מתקבולי הכנסה שוטפים, שאינם נובעים ממכירת נכסי החברה, בניכוי הוצאות לרבות שכר הניהול ומסים שוטפים; הפסדים וריבית שנוצרו לפני תחילת הפירוק לא ייכללו בחישוב הרווח התפעולי לפי תקנת משנה זו, כאשר סכומי ההפסדים צמודים למדד.
(ב) לא ייקבע שכר על פי תקנה זו בשל כספים שנתקבלו כתקבולי מימוש.

8. שכר מימוש

(א) לבעל תפקיד ייקבע שכר מימוש באחוזים מתקבולי מימוש, כמפורט להלן, למעט ממזומנים שהיו בידי החברה או שעמדו לזכותה ביום תחילת עבודתו בפועל של בעל התפקיד, ולמעט הכספים שהועברו לבעל התפקיד מכונס נכסים או ממפרק אחר:
(1) לגבי 77,842 השקלים החדשים הראשונים - 20%;
(2) לגבי 778,423 שקלים חדשים נוספים - 10%;
(3) לגבי 3,892,116 שקלים חדשים נוספים - 5%;
(4) לגבי כל שקל חדש נוסף - 1%.
(א1) שילם החייב, בעל מניות של החייב או אחר תשלומים עתיים לבעל התפקיד יראו אותם כתקבולי מימוש.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט לקבוע שכר על פיה על הפרש ערך מזומנים שנוצר לטובת החברה, כתוצאה מהשבחתו בידי בעל התפקיד, אם מצא כי ההשבחה נבעה ממאמץ מיוחד שבעל התפקיד השקיע בהשבחה זו.
(ג) לענין תקנה זו, ״מזומנים״ - לרבות איגרות חוב, מניות ומסמכים סחירים אחרים, ופירותיהם של אלה, שהיו בידי החברה או שעמדו לזכותה ערב תחילת עבודתו של בעל התפקיד, או שנרכשו למטרות השקעה עבור החברה בתקופת עבודתו של בעל התפקיד.

8א. שכר טרחה על פי חלוקה בפועל

(א) בעל תפקיד, אשר לא ביקש שכר טרחה כאמור בתקנות 7 ו-8, רשאי לבקש שכר טרחה מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל לכל הנושים בכסף או בשווה כסף על פי המפורט להלן (שיעור חלוקה בפועל באחוזים לכל הנושים מסך כל נשייתם המוכחת, מול שכר מזערי ומרבי באחוזים מסך כל הנשייה לחלוקה):
(1) 80 ומעלה - 11 עד 12
(2) 70 עד 79 - 10 עד 11
(3) 60 עד 69 - 9 עד 10
(4) 50 עד 59 - 7 עד 9
(5) 40 עד 49 - 5 עד 7
(6) 30 עד 39 - 4 עד 5
(7) 20 עד 29 - 3 עד 4
(8) 10 עד 19 - 2 עד 3
(9) 0 עד 9 - לא יותר מ-2
(ב) על אף האמור בפסקה (1) בטבלה שבתקנת משנה (א), בנסיבות מיוחדות שיירשמו, שנבעו ממאמץ מיוחד, שעות עבודה רבות, הצלחה מוכחת בביצוע התפקיד וחלוקת הרכוש ומשך זמן קצר במיוחד לסיום תפקידו, רשאי בית המשפט לפסוק לבעל תפקיד שפעל כאמור באותה פסקה לא יותר מ-15% ולא פחות מ-12% מסך הנשייה לחלוקה.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) בעל תפקיד אשר קיבל במהלך ביצוע תפקידו שכר טרחה על פי תקנות 7 ו-8, יוכל לבקש שכר טרחה על פי תקנה זו ובלבד שהסכומים שניתנו לו על פי התקנות האמורות יופחתו משכרו על פי תקנה זו.

9. מס ערך מוסף

(א) שכר הטרחה יחושב מהתקבול בלא מס ערך מוסף, למעט אם נדרש הליך מיוחד לגבייתו או בעסקאות ייצוא.
(ב) לשכר הטרחה הקבוע בתקנות אלה ייתוסף מס ערך מוסף.

9א. בדיקת תביעות חוב של עובדים

לבעל תפקיד ישולם שכר בסכום של 314 שקלים חדשים בעד תביעת חוב של עובד שהוגשה לו על פי סעיף 189 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה-1995.

10. סייגים לשכר

(א) על אף האמור בתקנה 8 שכרו של כונס נכסים, שמימש רכוש בעבור נושה מובטח, יהיה 75% מהסכום הקבוע בתקנה 8.
(ב) נתמנה כונס נכסים או מפרק זמני לפני צו פירוק, לשם תפיסת הרכוש ושמירתו בלבד, לא יחולו הוראות פרק זה, ושכרו ייקבע על ידי בית המשפט בהתחשב בהיקף עבודתו.
(ג) בעל תפקיד לא יקבל שכר או תמורה אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, נוסף על הקבוע בתקנות אלה בשל תפקידו בחברה, אלא באישור בית המשפט; קיבל בעל תפקיד שכר כאמור בלא אישור בית המשפט, רשאי כל נושה לפנות לבית המשפט בבקשה להשבתו לחברה או לחלוקתו.

11. שירותים מקצועיים

(א) בעל תפקיד לא יהיה זכאי לשכר מיוחד בעד שירותיו המקצועיים, ורואים אותו ככלול בשכר הטרחה שייקבע לפי כללים אלה.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם שוכנע בית המשפט, כי בעל התפקיד ביצע פעולות החורגות מתפקידיו הרגילים, רשאי בית המשפט לפסוק לו שכר מיוחד עבורן, לפי התעריף המינימלי הקיים במקצועו של בעל התפקיד.
(ג) פסק בית המשפט שכר מיוחד לפי תקנת משנה (ב), לא ייקבע לבעל התפקיד שכר ניהול ושכר מימוש מההכנסות או מהכספים שנתקבלו בתקופת הפירוק או הכינוס כתוצאה מביצוע הפעולות החורגות שעבורן נפסק לו השכר המיוחד.

12. העסקת בעלי מקצוע

בעל תפקיד לא יעסיק במסגרת תפקידו פקיד, עורך דין, רואה חשבון, מנהל חשבונות, כלכלן, מהנדס, שמאי או בעל מקצוע אחר אלא באישור מראש מאת הכונס הרשמי או מבית המשפט; היתה ההוצאה בעד ההעסקה כאמור צפויה להגיע לסכום של 100,000 שקלים חדשים ומעלה, תינתן לנושים המובטחים הזדמנות להשמיע את עמדתם קודם למתן האישור.

13. נימוקים להגדלת השכר או להקטנתו

(א) בעת פסיקת שכרו של בעל התפקיד, יביא בית המשפט בחשבון את ההוצאות שהוציא בעל התפקיד במהלך מילוי תפקידו וכן יבחן בכל מקרה, לפי שיקול דעתו, את מידת המאמץ והטרחה שהשקיע בעל התפקיד ומשך הזמן לסיום התפקיד ובהתאם לכך רשאי הוא, מנימוקים שירשמו, להקטין את שכרו או להגדילו.
(א1) ביצע בעל תפקיד פעולות החורגות באופן משמעותי ממסגרת התפקידים השגרתיים שבעדם נקבע לו שכר, רשאי בית המשפט - אם הגיש לו הכונס הרשמי בקשה לכך - לקבוע לבעל התפקיד שכר מיוחד בעד הפעולות האמורות, בהתחשב בתועלת שהן הביאו לנושים ולמעונינים האחרים בפירוק.
(ב) עיכב בעל תפקיד את סיום תפקידו ללא סיבה מספקת, רשאי בית המשפט, מנימוקים שירשום, להקטין את שכרו.
(ג) הפסיק בעל תפקיד למלא את תפקידו לפני סיומו ושולם לו לפני כן סכום כסף על חשבון שכרו, רשאי בית המשפט, מנימוקים שירשום, לצוות על החזרת הסכום ששולם, כולו או חלקו, בתוספת הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א-1961, מיום שהסכום שולם ועד ליום החזרתו בפועל.
(ד) הועסק בעל מקצוע כאמור בתקנה 12 ושכרו שולם מקופת החברה, רשאי בית המשפט לנכות את הסכום ששולם, כולו או מקצתו, משכרו של בעל התפקיד.
(ד׳) בבוא בית המשפט להגדיל שכר בעל תפקיד או להקטינו יתחשב גם בסכומים ששולמו לבעל התפקיד על פי תקנה 7(א1), אם שולמו.

14. מועדי התשלום

(א) במהלך ביצוע העבודה ישולם לבעל תפקיד שכר ביניים, אשר לא יעלה על חמישים אחוזים מהשכר הסופי המשוער, אולם בית המשפט רשאי לאשר תשלום שיעור גבוה יותר מנימוקים שיירשמו.
(ב) השכר הסופי ישולם עם שחרורו של בעל תפקיד מתפקידו.

15. הצמדה

(א) הסכומים המשמשים בסיס לחישוב השכר לפי תקנות 7(א), 8(א) ו-9א ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי ובלבד ששיעור השינוי עלה על 1%.
(ב) סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
(ג) בתקנה זו - ״מדד״ - (נמחקה); ״המדד היסודי״ - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם; ״המדד החדש״ - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי.
(ד) הכונס הרשמי יפרסם ברשומות את נוסח תקנות 7(א), 8(א) ו-9א בהתאם לשינויים שחלו בו על פי האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).
(ה) לשכר שנקבע לבעל תפקיד לפי תקנה 6(א) יווספו הפרשי הצמדה, לפי השינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפי תקנה 6(א) ועד למדד שפורסם לאחרונה לפני תשלום השכר בפועל, אלא אם קבע בית המשפט אחרת.

פרק ד׳: הוראות שונות

16. ביטול

בתקנה 135 לתקנות החברות (פירוק), 1936, תקנות משנה (1), (2) ו-(3) - בטלות.

17. הוראת מעבר

הוראות פרק ג׳ יחולו על כל בעל תפקיד אשר ביום תחילתן של תקנות אלה טרם קיבל את שכרו, כולו או מקצתו, בעד מילוי תפקידו.

18. תחילה

תחילתן של תקנות 2(2), 3 ו-4 ביום ב׳ באלול התשמ״א (1 בספטמבר 1981).

19. סייג לתחולה

פרק ב׳ לא יחול על מינוי בעל תפקיד שעל מינויו חלים סעיפים 33, 37, 125 ו-126 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018.

הלב של התקנות

שבע התקנות החשובות ביותר, בשפה פשוטה

אלה התקנות שמשפיעות בפועל על הכיס: מי ימונה, מה יקבל, ומה זכויותיכם כנושים או כבעלי מניות מול הבקשה לשכר.

2

כשירות למינוי: רק עורך דין או רואה חשבון

״אדם שהוא חבר לשכת עורכי הדין או בעל רישיון לראיית חשבון בלבד״

מה זה אומר בפועל? בית המשפט אינו חופשי למנות מי שירצה. לתפקידי כונס נכסים, מפרק זמני ומפרק יש דרישת סף מקצועית קשיחה. לתפקיד מנהל מיוחד הדרישה שונה, ומתמקדת בניסיון מוכח בניהול עסק או בנושאים כלכליים ומינהליים.

דוגמה: חברת בנייה נכנסת לפירוק ומוצע למנות את המנכ״ל לשעבר כמפרק. תקנה 2(א)(1) חוסמת זאת, אלא אם התקיימו הנסיבות המיוחדות שבתקנה 2(ב), ובהמלצת הכונס הרשמי.

ליווי משפטי בפירוק חברה ומינוי מפרק ←

3

ניגוד עניינים: העילה השקטה לפסילת מינוי

״קשריו עם החברה, מעמדו בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים״

מה זה אומר בפועל? זו הוראה רחבה במכוון. היא מכסה לא רק קשר ישיר לחברה, אלא גם עיסוקים אחרים של המועמד שעלולים להתנגש בתפקיד. נושה שסבור שהמועמד נגוע בניגוד עניינים יכול להעלות את הטענה בשלב המינוי, לא רק בדיעבד.

דוגמה: עורך דין שייצג בעבר את הנושה המובטח בעסקה מול החברה, ומוצע כעת ככונס נכסים לאותה חברה.

ייצוג בסכסוכים מסחריים והתנגדויות ←

6

הבקשה לשכר: מי המשיב ומי זכאי להתייצב

״המשיב בבקשה לשכר בכינוס נכסים יהיה הנושה המובטח״

מה זה אומר בפועל? זו התקנה החשובה ביותר לנושים. בפירוק המשיב הוא הכונס הרשמי; בכינוס נכסים המשיב הוא הנושה המובטח; ובהליך לפי סעיף 350 לחוק החברות נשלחת הודעה לכל נושה מהותי. הבקשה חייבת להיות מלווה בדוח כספי מאומת בתצהיר ומבוקר בידי רואה חשבון.

דוגמה: נושה שחובו עולה על 100,000 שקלים חדשים נחשב ״נושה מהותי״ וזכאי לקבל הודעה, להתייצב ולהביע עמדה מנומקת נגד גובה השכר המבוקש.

7

שכר ניהול: אחוזים מהפעלת העסק

״שכר ניהול באחוזים מתקבולי הכנסה שנתקבלו במזומנים״

מה זה אומר בפועל? כשבעל התפקיד ממשיך להפעיל את העסק במקום לפרק אותו, הוא זכאי לשכר על ההפעלה עצמה. המדרגות יורדות מ-5 אחוזים ועד 0.2 אחוזים, והשכר נקבע לא יותר מפעם בשלושה חודשים. תקנה 7(ב) אוסרת לגבות שכר ניהול על כספים שהם תקבולי מימוש.

דוגמה: מפעל בפירוק שממשיך למכור מלאי ללקוחות קיימים. ההכנסות ממכירות אלה הן תקבולי הכנסה. מכירת קו הייצור עצמו היא תקבול מימוש, ועליה חלה תקנה 8.

8

שכר מימוש: 20 אחוזים על המדרגה הראשונה

״לגבי 77,842 השקלים החדשים הראשונים - 20%״

מה זה אומר בפועל? זו הנוסחה המרכזית בפועל, והיא פרוגרסיבית הפוכה: ככל שמממשים יותר, האחוז יורד. שתי החרגות חשובות: מזומנים שכבר היו בידי החברה ביום שבעל התפקיד התחיל לעבוד אינם נכללים, וכך גם כספים שהועברו אליו מכונס נכסים או ממפרק אחר. תשלומים עתיים מהחייב או מבעל מניות נחשבים תקבולי מימוש.

דוגמה: מימוש דירה בשווי מיליון שקלים חדשים. השכר מחושב בשלוש מדרגות, ולא כאחוז אחיד. ראו גם מדריך רכישת דירות בכינוס נכסים.

שכר לפי חלוקה בפועל: המסלול החלופי

״מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל לכל הנושים בכסף או בשווה כסף״

מה זה אומר בפועל? במקום להיגזר מהיקף המימוש, השכר נגזר מהתוצאה לנושים. ככל ששיעור החלוקה גבוה יותר, כך האחוז גבוה יותר, מ-2 אחוזים לכל היותר בקצה התחתון ועד 11 עד 12 אחוזים כשחולקו 80 אחוזים ומעלה. בנסיבות מיוחדות שיירשמו רשאי בית המשפט לפסוק בין 12 ל-15 אחוזים.

דוגמה: בעל תפקיד שהצליח לחלק 85 אחוזים מהנשייה המוכחת ירוויח יותר במסלול 8א מאשר במסלול המימוש. אם כבר קיבל שכר לפי תקנות 7 ו-8, הסכומים יופחתו.

10

הסייגים: 75 אחוזים, ואיסור שכר כפול

״שכרו של כונס נכסים, שמימש רכוש בעבור נושה מובטח, יהיה 75%״

מה זה אומר בפועל? שלושה סייגים בתקנה אחת. ראשית, הפחתה של רבע לכונס שפעל עבור נושה מובטח. שנית, כונס או מפרק זמני שמונה רק לתפיסת רכוש ושמירתו אינו נכנס לנוסחאות כלל, ושכרו נקבע לפי היקף העבודה. שלישית, איסור מוחלט על שכר או תמורה נוספת בלא אישור בית המשפט, וכל נושה רשאי לבקש השבה.

דוגמה: בנק שמינה כונס נכסים למימוש שעבוד. השכר יעמוד על 75 אחוזים מהחישוב לפי תקנה 8. ראו גם חוק המשכון לעניין מימוש בטוחות.

מדרגות השכר

כמה מקבל כונס נכסים או מפרק? המדרגות המלאות

מדרגות שכר המימוש (תקנה 8(א))

מתוך תקבולי מימוש, לא כולל מזומנים שהיו בידי החברה ביום תחילת העבודה
מדרגהבסיס החישובשיעור השכר
177,842 השקלים החדשים הראשונים20%
2778,423 שקלים חדשים נוספים10%
33,892,116 שקלים חדשים נוספים5%
4כל שקל חדש נוסף1%

מדרגות שכר הניהול (תקנה 7(א))

מתוך תקבולי הכנסה שנתקבלו במזומנים, נקבע לא יותר מפעם בשלושה חודשים
מדרגהבסיס החישובשיעור השכר
1544,898 השקלים החדשים הראשונים5%
21,128,716 שקלים חדשים נוספים4%
32,257,429 שקלים חדשים נוספים3%
43,386,144 שקלים חדשים נוספים2%
56,772,290 שקלים חדשים נוספים1%
622,053,613 שקלים חדשים נוספים0.5%
7כל שקל חדש נוסף0.2%

השוואה: שלושת מסלולי השכר

הבחירה בין המסלולים היא של בעל התפקיד, בכפוף לאישור בית המשפט
היבטשכר ניהול (תקנה 7)שכר מימוש (תקנה 8)חלוקה בפועל (תקנה 8א)
בסיס החישובתקבולי הכנסה שוטפיםתקבולי מימושסך הנשייה שחולקה בפועל
טווח האחוזים0.2% עד 5%1% עד 20%עד 2% ועד 11% עד 12%
מתי משתלםהפעלה שוטפת ארוכהמימוש נכס משמעותישיעור חלוקה גבוה לנושים
תדירות קביעהלא יותר מפעם ב-3 חודשיםלפי הבקשהבסיום ההליך
חריג מיוחדשכר ניהול מיוחד מהרווח (7(א1))שכר על השבחה (8(ב))12% עד 15% בנסיבות מיוחדות (8א(ב))
שילוב מסלוליםאפשרי במקבילמותנה בהפחתת מה שכבר שולם

לשכר בכל המסלולים מתווסף מס ערך מוסף לפי תקנה 9(ב), והוא מחושב מהתקבול בלא מס ערך מוסף. בנוסף, תקנה 9א קובעת תשלום נפרד של 314 שקלים חדשים בעד בדיקת כל תביעת חוב של עובד שהוגשה לפי סעיף 189 לחוק הביטוח הלאומי.

משמעות מעשית

מה התקנות אומרות לכם, בפועל

אם אתם נושים: יש לכם זכות עמידה, ורוב הנושים לא מממשים אותה

הטעות היקרה ביותר שאנחנו רואים היא נושים שמניחים ששכר בעל התפקיד הוא נתון קבוע שאין מה לעשות איתו. תקנה 6 קובעת אחרת. בבקשה לשכר בכינוס נכסים המשיב הוא הנושה המובטח, ובהליך לפי סעיף 350 לחוק החברות נשלחת הודעה לכל נושה מהותי, שרשאי להתייצב ולהביע עמדה. הבקשה חייבת להיות מלווה בדוח כספי מבוקר בידי רואה חשבון, ואת הדוח הזה אפשר ורצוי לבחון.

יתרה מזו, כשהנושה המובטח קיבל דיבידנד של מעל 90 אחוזים מגובה חובו, כונס הנכסים חייב להתייצב לדיון בבקשה. תקנה 10(ג) מוסיפה שכבת הגנה נוספת: אם בעל התפקיד קיבל שכר או תמורה נוספת בלא אישור בית המשפט, כל נושה רשאי לפנות בבקשה להשבת הכסף לחברה או לחלוקתו.

לעמוד המשפט המסחרי של המשרד ←

אם אתם בעלי מניות או חייבים: איפה השכר נשחק והיכן הוא נבלם

שלוש הוראות פועלות לטובתכם. תקנה 13(ב) מאפשרת לבית המשפט להקטין את השכר אם בעל התפקיד עיכב את סיום תפקידו ללא סיבה מספקת, ותקנה 13(ג) מאפשרת לצוות על החזרת כספים ששולמו מראש, בתוספת הפרשי הצמדה. תקנה 12 אוסרת על בעל תפקיד להעסיק עורך דין, רואה חשבון, שמאי או בעל מקצוע אחר ללא אישור מראש, וכשההוצאה צפויה להגיע ל-100,000 שקלים חדשים ומעלה, לנושים המובטחים יש זכות להשמיע עמדה לפני האישור. תקנה 13(ד) מאפשרת אף לנכות את שכרם של אותם בעלי מקצוע מהשכר של בעל התפקיד.

מנגד, תקנה 14(א) קובעת שבמהלך העבודה משולם שכר ביניים שלא יעלה על 50 אחוזים מהשכר הסופי המשוער, כך שמחצית מהשכר נותרת כמנוף עד סיום ההליך. בהליכי מימוש נכס מקרקעין, חשוב לקרוא את התקנות יחד עם כללי המכירה בכינוס נכסים ועם ההליך של התמחרות בין השותפים.

קיבלתם בקשה לפסיקת שכר, או שאתם נדרשים להגיש אחת?

משרד אליהו ושות׳ מלווה נושים, בעלי מניות ובעלי תפקיד בבחינת חישוב שכר לפי תקנות 7, 8 ו-8א, בהתנגדויות לשכר ובבקשות להגדלה או להקטנה לפי תקנה 13. שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות וללא תשלום.

שאלות נפוצות

שאלות ותשובות על תקנות מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם

הבנת התקנות

התקנות, שהותקנו בשנת 1981 מכוח פקודת החברות, מסדירות שני נושאים. פרק ב׳ קובע מי כשיר להתמנות לתפקיד כונס נכסים, מפרק זמני, מפרק או מנהל מיוחד, ובאילו נסיבות בית המשפט לא ימנה אדם לתפקיד. פרק ג׳ קובע את שיטת חישוב שכר הטרחה של בעל התפקיד, לפי מדרגות אחוזים יורדות מתוך תקבולי ההכנסה ותקבולי המימוש. סך הכול יש בתקנות 19 תקנות בארבעה פרקים.

לפי תקנה 2(א)(1), לתפקיד כונס נכסים, מפרק זמני או מפרק ימונה רק מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין או בעל רישיון לראיית חשבון. לתפקיד מנהל מיוחד ימונה, לפי תקנה 2(א)(2), אדם בעל ניסיון מוכח בניהול עסק או בנושאים כלכליים, מסחריים או מינהליים. תקנה 2(ב) מאפשרת לבית המשפט לחרוג מדרישות אלה בנסיבות מיוחדות ובהמלצת הכונס הרשמי, ותקנה 2(ג) מחייבת אותו לשקול את הניסיון, הכישורים והיכולת לעמוד בנטל התפקיד.

התקנות עדיין בתוקף, אך תחולתן צומצמה. תקנה 19, שנוספה בתיקון תשפ״א-2021, קובעת שפרק ב׳ של התקנות, העוסק בכללי המינוי, אינו חל על מינוי בעל תפקיד שחלים עליו סעיפים 33, 37, 125 ו-126 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018. פרק ג׳, שעוסק בשכר הטרחה, ממשיך לחול על הליכים שהתקנות חלות עליהם. ראו גם את פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש].

יישום מעשי

תקנה 8(א) קובעת שכר מימוש לפי ארבע מדרגות אחוזים יורדות מתוך תקבולי המימוש: 20 אחוזים על 77,842 השקלים הראשונים, 10 אחוזים על 778,423 שקלים נוספים, 5 אחוזים על 3,892,116 שקלים נוספים, ואחוז אחד על כל שקל נוסף. החישוב אינו כולל מזומנים שהיו בידי החברה ביום תחילת עבודתו של בעל התפקיד, ואינו כולל כספים שהועברו אליו מכונס נכסים או ממפרק אחר. הסכומים צמודי מדד ומתעדכנים ב-1 בינואר של כל שנה לפי תקנה 15.

שכר ניהול לפי תקנה 7 משולם על הפעלה שוטפת של עסקי החברה, ומחושב מתקבולי הכנסה, כלומר מכירת מוצרים או שירותים שהם עיסוקה של החברה. שכר מימוש לפי תקנה 8 משולם על גביית חובות ומכירת נכסים, ומחושב מתקבולי מימוש. תקנה 7(ב) אוסרת במפורש לקבוע שכר ניהול על כספים שהתקבלו כתקבולי מימוש, כדי למנוע כפל תשלום על אותו תקבול.

תקנה 8א מאפשרת לבעל תפקיד שלא ביקש שכר לפי תקנות 7 ו-8 לבקש במקום זאת שכר מתוך סך הנשייה שחילק בפועל לנושים. השיעור עולה ככל שאחוז החלוקה גבוה יותר, מ-2 אחוזים לכל היותר כשחולקו עד 9 אחוזים מהנשייה, ועד 11 עד 12 אחוזים כשחולקו 80 אחוזים ומעלה. תקנה 8א(ב) מאפשרת לבית המשפט לפסוק בין 12 ל-15 אחוזים בנסיבות מיוחדות שיירשמו. המסלול משתלם בעיקר בתיקים שבהם שיעור החלוקה לנושים גבוה.

תקנה 10(א) קובעת שכונס נכסים שמימש רכוש עבור נושה מובטח יקבל 75 אחוזים מהסכום שהיה מגיע לו לפי תקנה 8. ההיגיון הוא שמימוש עבור נושה מובטח יחיד הוא הליך ממוקד יותר מפירוק מלא, ואינו כרוך בטיפול במסת הנושים כולה. חשוב לזכור גם את תקנה 10(ג), האוסרת על בעל תפקיד לקבל שכר או תמורה נוספת מעבר לקבוע בתקנות בלא אישור בית המשפט, ומאפשרת לכל נושה לבקש השבה.

כדאי לפנות בשלושה מצבים עיקריים. הראשון, כשאתם נושה מובטח או נושה מהותי שקיבל הודעה על בקשה לפסיקת שכר, ורוצים לבחון אם החישוב תואם את התקנות. השני, כשאתם בעל תפקיד המגיש בקשה לשכר ונדרשים לדוח כספי מבוקר לפי תקנה 6(ב). השלישי, כשמדובר בהתנגדות להגדלת שכר לפי תקנה 13 או לשכר מיוחד בעד פעולות חורגות. שיחת ייעוץ ראשונית במשרד אליהו ושות׳ היא ללא עלות וללא התחייבות.