פקודת השטרות [נוסח חדש] - נוסח והסברים
מה קובעת פקודת השטרות ומתי היא רלוונטית לכם?
פקודת השטרות [נוסח חדש] היא הבסיס המשפטי של דיני השטרות בישראל, והיא זו שקובעת מה קורה כששיק חוזר, כשמסרבים לפרוע שטר חוב או כשמסמך סחיר עובר מיד ליד. בעמוד זה תמצאו את הסעיפים המרכזיים בשפה פשוטה, מה מגיע לכם כאוחזי השטר, מהם המועדים שאסור לפספס, ומתי כדאי לפנות לעורך דין. משרד אליהו ושות׳ מלווה תובעים וחייבים בתיקים שטריים מאז 2007.
- הסעיפים המרכזיים: 3 (הגדרת שטר), 19 (שטר חסר), 28 (אוחז כשורה), 47-49 (הודעת חילול), 64 (שינוי מהותי), 73 (שיק ושיק מאוחר), 76-81 (שרטוט), 96 (התיישנות).
- מה ניתן לתבוע: את סכום השטר בתוספת ריבית ממועד ההצגה או מיום החלות, לפי סעיף 58.
- מועדים קריטיים: הודעת חילול בתוך זמן סביר, ובהיעדר נסיבות מיוחדות בתוך שלושה ימים (סעיף 48(12)); התיישנות של 7 שנים, ו-2 שנים בלבד כלפי מסב (סעיף 96).
- מתי פונים לעורך דין: כששיק חולל, כשהתקבלה אזהרה על ביצוע שטר בהוצאה לפועל, או כשיש מחלוקת על תמורה או על זהות האוחז.

חברת לשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007. עוסקת בליטיגציה אזרחית ומסחרית, ובכלל זה תביעות שטריות, גביית שיקים שחוללו, התנגדויות לביצוע שטר והליכי גבייה מול חייבים ובעלי עסקים.
מה מסדירה פקודת השטרות בפועל
פקודת השטרות היא חוק מנדטורי במקורו. הנוסח המקורי, פקודת שטרי חליפין, נחקק ב-1929 והתבסס על חוק שטרי החליפין האנגלי משנת 1882. בשנת 1957 פורסם הנוסח החדש בעברית, ומאז תוקן מספר מצומצם של פעמים: בתשי״ח-1958 (סעיף ההתיישנות), בתשכ״ד-1964, בתשל״ג-1973 ובתש״ם-1980. סעיף 2 לפקודה עדיין מפנה במפורש לדיני אנגליה בענייני שטרי חליפין, שיקים ושטרי חוב, ככל שאינם סותרים את הוראותיה, וזו אחת הסיבות לכך שהפסיקה הישראלית בתחום נשענת גם על מקורות אנגליים.
התכונה המרכזית שהפקודה מעניקה למסמכים האלה היא הסחרות. שטר אינו רק ראיה לחוב, אלא נכס עצמאי שאפשר להעביר הלאה. מי שרוכש אותו בתנאים שהפקודה מציבה יכול לגבור על טענות שהיו לחייב מול הצד המקורי. בכך הפקודה מאפשרת לשיקים ולשטרות לתפקד כאשראי מסחרי: הספק שקיבל שיק דחוי יכול להעביר אותו הלאה, והמקבל יודע שהוא מקבל זכות חזקה יחסית ולא רק העתק של סכסוך חוזי.
בפועל, רוב התיקים שמגיעים לבתי המשפט מכוח הפקודה אינם עוסקים בשטרי חליפין קלאסיים אלא בשיקים שחוללו ובשטרי חוב שניתנו כביטחון. שטר שלא כובד מקנה מסלול גבייה מהיר: אפשר להגישו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, והנטל עובר לחייב להגיש התנגדות ולשכנע שיש לו הגנה. הנושא הזה נדון בהרחבה בדף הליכי הוצאה לפועל וגביית חובות, ובמקביל בדף חוק ההוצאה לפועל שמסדיר את ההליך עצמו.
פקודת השטרות - כרטיס פרטים
נוסח הסעיפים המרכזיים בפקודת השטרות
הפקודה משתרעת על 96 סעיפים בחמישה פרקים, ולכן מובאים כאן הסעיפים המרכזיים בלשונם המדויקת - אלה שחוזרים כמעט בכל תיק שטרי. הנוסח להלן הוא הנוסח המשולב העדכני. לנוסח המלא של כל הפקודה, כולל פרקי שטרי החוב, המסמכים האבודים וברירת הדין, יש לעיין במקור הרשמי המקושר בסוף הקטע.
סעיף 3 - שטר חליפין מהו
(א) שטר-חליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ״ז, סכום מסויים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה.
(ב) מסמך שלא נתקיימו בו תנאים אלה, או שיש בו פקודה לעשות מעשה בנוסף על פרעון כסף, איננו שטר-חליפין.
סעיף 19 - מסמך לא שלם או חתימה על החלק
(א) היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו.
(ב) מסמך כאמור שהושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה, יהא אָכיף על כל אדם שנעשה צד לו לפני ההשלמה; זמן סביר, לענין זה, הוא שאלה שבעובדה; ואולם אם סיחרו את המסמך לאחר השלמתו לאוחז כַּשׁוּרה, יהא השטר בידו כשר ובר-פעַל לכל דבר, והוא יכול לֶאֱכוֹף אותו כאילו הושלם בתוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה.
סעיף 23(א) - חתימה שזוייפה או שנחתמה שלא ברשות
חתימה על שטר שהיא מזוייפת או שּׂוּמה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פרעונו על כל צד שבו, אלא אם האדם שכנגדו באים להחזיק את השטר או שעליו באים לאכוף פרעונו מָנוע מלטעון טענת זיוף או העדר הרשאה, והכל בכפוף להוראות פקודה זו.
סעיף 28 - אוחז כשורה
(א) אוחז כַּשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה: (1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חוּלל לפני כן, אם אמנם חוּלל; (2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסַחֵר פגומה.
(ב) ביחוד זכות קנינו של מסַחר שטר פגומה כמשמעותו בפקודה זו, אם השיג את השטר, או את הקיבּוּל, על ידי רמאות, כפיה, או אלימות ופחד, או באמצעים אחרים שאינם כדין, או בתמורה אי-חוקית, או כשהוא מסחר את השטר אגב מעילה באמון, או בנסיבות העולות כדי רמאות.
סעיף 29 - חזקה על תמורה ועל תום לב
(א) כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך.
(ב) כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהא אוחז כַּשׁוּרה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר.
סעיף 37 - זכויותיו של אוחז
אלה זכויותיו וכוחו של אוחז שטר: (1) יכול הוא לתבוע על פי השטר בשם עצמו; (2) היה אוחז כַּשורה, הריהו אוחז השטר כשהוא נקי מכל פגם שבזכות קנינם של צדדים קודמים לו, וכן מכל טענות-הגנה אישיות גרידא שהיו להם בינם לבין עצמם, ויכול הוא לאכוף תשלומו על כל צד החב על פי השטר; (3) היה פגם בזכות קנינו, הרי אם סיחר את השטר לאוחז כַּשׁוּרה, רוכש אותו אוחז זכות קנין טובה ושלמה, ואם השיג פרעונו של השטר, מי שפרע לו כַּשורה מופטר מן השטר הֶפטר כשר.
סעיף 46 - חילול באי-פרעון
(א) השטר מחולל באי-פרעון באחת משתי אלה: (1) כשהציגוהו לפרעון כראוי וסירבו לפרעו או שאין להשיג את פרעונו; (2) כשהיו פטורים מלהציגו לפרעון ועבר זמנו ולא נפרע.
(ב) מקום שחולל השטר באי-פרעון, עולה מיד הזכות לאוחז, בכפוף להוראות הפקודה, לחזור על המושך ועל המסיבים.
סעיף 47 - הודעת חילול ודין העדר הודעה
בכפוף להוראות הפקודה, מקום שהשטר חולל במיאון או באי-פרעון, יש ליתן למושך ולכל מֵסֵב הודעת חילול, וכל מושך או מסב שלא ניתנה להם ההודעה - מופטר; ואולם - (1) שטר שחולל במיאון ולא ניתנה הודעת חילול; לא יפגע המֶחדָל בזכויותיו של אוחז כשורה לאחר המחדל; (2) שטר שחולל במיאון וניתנה הודעת חילול כראוי, שוב אין צריך ליתן הודעה על חילול באי-פרעון שבא אחר כך, אלא אם כן קוּבּל השטר בינתיים.
סעיף 48(12) - הזמן למתן הודעת חילול
ההודעה יכול שתינתן מיד לאחר חילול השטר וצריך שתינתן תוך זמן סביר לאחר החילול; בהעדר נסיבות מיוחדות לא יראו הודעה כנתונה תוך זמן סביר אלא - (א) כשנותן ההודעה ומי שצריך לקבלה גרים באותו מקום, וההודעה ניתנה לאחרון תוך שלושה ימים לאחר חילול השטר או נשלחה לו בעוד מועד להגיע אליו תוך שלושה ימים כּאמור; (ב) כשנותן ההודעה ומי שצריך לקבלה גרים במקומות שונים, וההודעה נשלחה תוך שלושה ימים לאחר חילול השטר, אם יש דואר תוך שלושת הימים האלה, או בדואר הראשון שלאחריהם, אם אין בהם דואר.
סעיף 55 - חבותו של מושך ושל מסב
(א) מי שמשך שטר, הריהו, במעשהו זה - (1) מתחייב שהשטר, לכשיוצג כראוי, יקובל וייפרע ככתבו, ושאם יחולל - יפצה את האוחז או כל מסב שהיה אנוס לפרעו, ובלבד שכל ההליכים הדרושים לאחר חילול ננקטו כראוי; (2) מנוע מלכפור בפני אוחז כַּשורה בקיומו של הנפרע ובכָשרו להסב בשעה שהסב.
סעיף 57 - ערבות לשטר
(א) פרעונו של שטר יכול שיהא נערב על ידי אדם שאינו צד לשטר, או על ידי אדם שהוא צד לשטר; ובלבד שהערבות במקרה הנזכר אחרון תהא מוסיפה על זכויות החזרה של האוחז.
(ג) ערב לשטר חב עם האדם שלחתימתו ערב, ביחד ולחוד; הוא חב אף אם התחייבותו של הצד שבעדו ערב פסולה מכל סיבה שאינה פגם בצורה; ערב לשטר שפרע את השטר זכאי לחזור על הצד שבעדו ערב ועל הצדדים החבים כלפי אותו צד.
סעיף 58 - שיעור דמי נזק מידי צדדים לשטר שחולל
חולל השטר, יהא שיעור דמי הנזק כפי האמור להלן, ויש לראותם כדמי נזק קבועים מראש: (1) האוחז זכאי להיפרע מכל צד החב על פי השטר, והמושך שהיה אנוס לפרוע את השטר זכאי להיפרע מן הקבָּל, ומסב שהיה אנוס לפרוע את השטר זכאי להיפרע מן הקבל או מן המושך או ממסב שקדם לו - (א) את סכום השטר; (ב) את הריבית על אותו סכום מיום שהוצג לפרעון, אם היה השטר בר-פרעון עם הדרישה, או מיום חלותו של השטר - בכל מקרה אחר.
סעיף 64 - שינוי השטר
(א) שטר או קיבול שנעשה בהם שינוי מהותי בלא הסכמת כל הצדדים החבים על פי השטר, השטר מתבטל, אך לא כלפי צד שעשה בעצמו את השינוי, או הרשה לעשותו או הסכים לו, ולא כלפי המסיבים שלאחריו; אולם מקום שנעשה בשטר שינוי מהותי, אלא שהשינוי אינו נראה, והשטר הוא בידי אוחז כשורה, יכול אותו אוחז להשתמש בשטר כאילו לא נעשה בו שינוי, ויכול הוא לֶאֱכוֹף פרעונו לפי כתבו המקורי.
(ב) ביחוד מהותיים הם שינויים אלה: כל שינוי בתאריך, בסכום העומד לפרעון, בזמן הפרעון או במקום הפרעון, ומקום שקיבולו של השטר הוא כללי - הוספת מקום הפרעון בלי הסכמתו של הקבל.
סעיף 73 - שיק מהו
(א) שיק הוא שטר חליפין משוך על בנקאי ובר-פרעון עם דרישה; הוראות פקודה זו החלות על שטר חליפין בר-פרעון עם דרישה יחולו על שיק, חוץ מענין שיש לו הוראה אחרת להלן.
(ב) שיק יכול שהתאריך הנקוב בו יהיה מאוחר מיום הוצאתו, אולם שיק כזה (שיק מאוחר) לא יהיה בר-פרעון ולא יהיה ניתן לקיבול, אלא מהתאריך הנקוב בו.
סעיף 75 - ביטול רשותו של הבנקאי
חובתו ורָשותו של הבנקאי לפרוע שיק שמשך עליו לקוחוֹ חֲדֵלוֹת על ידי - (1) ביטול הוראות הפרעון; (2) ידיעה על מות הלקוח; (3) ידיעה על פשיטת רגל של הלקוח.
סעיף 76 - שרטוט בכללות ושרטוט במיוחד
(א) היתה אחת התוספות שלהלן חוצה את פני השיק, הרי זה שׂרטוט והשיק משׂוּרטט בכללות. והן: (1) המלה ״ושותפיו״ או כל קיצור ממנה, בין שני קווים חוצים מקבילים, עם המלים ״לא סחיר״ או בלעדיהן; (2) שני קווי אלכסון מקבילים בלבד, עם המלים ״לא סחיר״ או בלעדיהן.
(ב) היתה תוספת שמו של בנקאי חוצה את פני השיק, עם המלים ״לא סחיר״ או בלעדיהן, הרי זה שרטוט והשיק הוא משורטט במיוחד ולאותו בנקאי.
סעיף 78 - השרטוט חלק מהותי של השיק
שרטוט שהותר בפקודה זו הוא חלק מהותי של השיק, ואסור לאדם להוסיף עליו או לשנותו אלא כפי שהותר בפקודה זו, ואסור למחקו.
סעיף 81 - פעלו של שרטוט ״לא סחיר״ על האוחז
מי שנטל שיק משורטט שכתוב עליו ״לא סחיר״, אין לו ואין בכוחו ליתן זכות קנין בשיק טובה מן הזכות שהיתה לאדם שממנו נטלו.
סעיף 84 - שטר חוב מהו
(א) שטר חוב הוא הבטחה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם לחברו, חתומה בידי עושה השטר, בה הוא מתחייב לפרוע לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ״ז, עם דרישה, או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה, סכום מסויים בכסף.
(ג) אין שטר חוב נפסל מחמת זו בלבד שיש בו גם שעבוד של בַּטוּחַת-לואי עם הרשאה למכרה או להעבירה.
סעיף 96 - התיישנותן של תובענות
(א) אין להיזקק לתובענה על פי שטר חליפין או שיק או שטר חוב כנגד מי שהוא צד להם ואינו מסב, לאחר שעברו שבע שנים, וכנגד מסב - לאחר שעברו שנתיים, מן הזמן שבו נולדה לראשונה לאוחז באותה שעה עילת התובענה כנגד אותו צד; ואולם צד לשטר חליפין, לשיק או לשטר חוב, יכול לוותר על טענת ההגנה שאין להיזקק לתובענה נגדו על פי מסמך כאמור, משום שעברה התקופה האמורה בסעיף קטן זה, ומותר לרשום את הוויתור בין בגוף המסמך כאמור ובין בתעודה נפרדת, בין לפני תחילת התובענה ובין לאחריה, ואם נרשם הויתור בתעודה נפרדת לא יהיה מחייב, אלא אם האדם שרשם אותו בתעודה קיבל בעדו תמורה בת-ערך.
(ג) לגבי המושך או מסב תתחיל התקופה האמורה מן התאריך שבו נתקבלה הודעת חילול.
הסעיפים החשובים בפקודת השטרות בשפה פשוטה
שבעת הסעיפים שמשפיעים בפועל על מי שמחזיק שטר או שקיבל דרישת תשלום על פיו.
שטר חליפין - מה הופך מסמך לשטר
מה זה אומר בפועל? לא כל מסמך שכתוב עליו סכום הוא שטר. נדרשים חמישה מרכיבים: כתב, חתימה, הוראת תשלום ללא תנאי, סכום מסוים בכסף, ומועד פרעון קבוע או בר-קביעה. מסמך שמתנה את התשלום בקיום תנאי כלשהו אינו שטר, ולכן גם לא נהנה ממסלול הגבייה המהיר.
דוגמה: פתק שנכתב בו ״אשלם 30,000 ש״ח אם העסקה תושלם״ אינו שטר, כי התשלום מותנה. אותו פתק בלי המילים ״אם העסקה תושלם״, ועם תאריך פרעון וחתימה, יכול להיות שטר חוב לכל דבר.
אוחז כשורה - הסעיף שקובע מי מנצח
מה זה אומר בפועל? מי שעומד בתנאי הסעיף מקבל מעמד מיוחד: לפי סעיף 37(2) הוא אוחז בשטר נקי מפגמים ומטענות הגנה אישיות שהיו בין הצדדים המקוריים. החייב לא יוכל לומר לו ״הסחורה לא סופקה״ או ״ביטלנו את העסקה״, כי אלה טענות מול הצד המקורי ולא מולו.
דוגמה: קבלן מסר לספק שיק דחוי, הספק העביר אותו לצד שלישי תמורת סחורה, והעבודה של הקבלן לא בוצעה. אם הצד השלישי הוא אוחז כשורה, הקבלן עלול לשלם לו במלואו ולתבוע את הספק בנפרד.
חילול השטר והודעת החילול
מה זה אומר בפועל? שטר מחולל כשהוצג לפרעון וסורב. מרגע זה קמה לאוחז זכות לחזור על המושך ועל המסבים, אבל רק אם ניתנה להם הודעת חילול. סעיף 48(12) קובע שבהיעדר נסיבות מיוחדות ההודעה צריכה להינתן או להישלח בתוך שלושה ימים. סעיף 49 מונה חריגים שפוטרים מהודעה, למשל כשהמושך ביטל את הוראת הפרעון.
דוגמה: שיק חזר ביום ראשון עם הערת ״אין כיסוי מספיק״. אם ההודעה למסב נשלחת רק כעבור שבועיים ואין נסיבות מיוחדות, המסב עלול להיות מופטר, והגבייה תתמקד רק במושך.
התיישנות שטרית - 7 שנים, ומול מסב שנתיים
מה זה אומר בפועל? הפקודה קובעת תקופת התיישנות עצמאית, שונה מזו של חוק ההתיישנות הכללי. המניין מתחיל מהמועד שבו נולדה עילת התובענה, ולגבי מושך או מסב מהתאריך שבו התקבלה הודעת החילול. הפער בין 7 שנים לשנתיים הוא מלכודת נפוצה: מי שממתין שנים ומגלה שהמושך חדל פירעון, כבר לא יוכל לחזור על המסבים.
דוגמה: שיק שחולל בשנת 2019 עדיין ניתן להגשה נגד המושך בשנת 2026, אך התביעה נגד מי שהסב אותו התיישנה כבר ב-2021.
שיק ושיק מאוחר - התיקון מתש״ם
מה זה אומר בפועל? שיק הוא שטר חליפין שמשוך על בנק ופרעונו עם דרישה. תיקון תש״ם-1980 הכשיר במפורש את השיק הדחוי וקבע שהבנק אינו רשאי לפרוע אותו לפני התאריך הנקוב. סעיף 75 מוסיף שרשות הבנק לפרוע פוקעת עם ביטול הוראת הפרעון או עם ידיעה על מות הלקוח או על פשיטת רגלו.
דוגמה: שיק שנמסר בינואר עם תאריך אפריל אינו ניתן להצגה בפברואר. מנגד, מרגע שהגיע התאריך הוא הופך לבר-פרעון, ומירוץ הזמנים מתחיל.
שיק משורטט והכיתוב ״לא סחיר״
מה זה אומר בפועל? שני קווים מקבילים על פני השיק מגבילים את אופן הפרעון: שיק משורטט בכללות נפרע רק לבנקאי, ומשורטט במיוחד רק לבנק ששמו נכתב בשרטוט. תוספת המילים ״לא סחיר״ לפי סעיף 81 שוללת מהמקבל את היכולת לרכוש זכות טובה מזו של מי שממנו קיבל, כלומר מנטרלת בפועל את יתרון האוחז כשורה.
דוגמה: שיק משורטט עם ״לא סחיר״ שנגנב והועבר לצד שלישי תמים לא יקנה לאותו צד מעמד עדיף, ובעליו האמיתי של השיק יוכל לדרוש אותו חזרה.
שטר חסר ושינוי מהותי בשטר
מה זה אומר בפועל? סעיף 19 מאפשר למחזיק להשלים פרט חסר בשטר, אך רק בגבולות ההרשאה שניתנה ובתוך זמן סביר. סעיף 64 קובע שהצד השני של אותו מטבע: שינוי מהותי שנעשה בלי הסכמת כל החייבים מבטל את השטר כלפיהם. שינוי בסכום, בתאריך או במועד הפרעון הוא מהותי מעצם טיבו.
דוגמה: שטר ביטחון שנמסר ריק מסכום, והמחזיק מילא בו סכום גבוה מהמוסכם. זו חריגה מההרשאה, והיא בבסיס טענת ההגנה השכיחה ביותר בהתנגדויות לביצוע שטר.
שטר חליפין, שיק ושטר חוב - מה ההבדל
שלושת המסמכים מוסדרים באותה פקודה, אך שונים במבנה, בצדדים ובאופן הפרעון.
| היבט | שטר חליפין (סעיף 3) | שיק (סעיף 73) | שטר חוב (סעיף 84) |
|---|---|---|---|
| מהות | פקודה ללא תנאי לשלם | שטר חליפין המשוך על בנקאי | הבטחה ללא תנאי לשלם |
| מספר צדדים | שלושה: מושך, נמשך, נפרע | שלושה: מושך, הבנק, נפרע | שניים: עושה השטר והנפרע |
| מי משלם בפועל | הנמשך, לאחר שקיבל על עצמו | הבנק, מתוך חשבון המושך | עושה השטר עצמו |
| מועד פרעון | עם דרישה או במועד עתידי | עם דרישה; שיק מאוחר מהתאריך הנקוב | עם דרישה או במועד עתידי |
| צורך בקיבול | קיים (סעיפים 16-18) | אינו נהוג בפועל | אינו חל (סעיף 90(ג)) |
| שימוש נפוץ היום | נדיר יחסית, בעיקר בסחר בינלאומי | נפוץ מאוד, כולל שיקים דחויים | נפוץ כביטחון להלוואות ולשכירות |
| התיישנות | 7 שנים, ומול מסב שנתיים | 7 שנים, ומול מסב שנתיים | 7 שנים, ומול מסב שנתיים |
מה זה אומר בפועל - שני מסלולים
מסלול התובע: מהשיק שחזר ועד לגבייה
שטר שחולל מקנה יתרון דיוני משמעותי. במקום להגיש תביעה כספית רגילה ולהוכיח את העסקה שמאחוריה, אפשר להגיש את השטר עצמו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. החייב מקבל אזהרה, ואם ברצונו להתגונן עליו להגיש התנגדות בתוך המועד הקבוע. בשלב הזה נטל השכנוע מוטל עליו, ולא על מי שמחזיק בשטר.
כדי לשמור על היתרון הזה חשוב לפעול לפי הפקודה משלב החילול: לתעד את סיבת ההחזרה, לשלוח הודעת חילול בזמן לכל מי שרוצים לגבות ממנו, ולוודא שהשטר לא שונה ולא הושלם בחריגה מההרשאה. במקביל כדאי לבדוק אם קיימת ערבות לפי סעיף 57, שכן ערב לשטר חב יחד ולחוד עם מי שלחתימתו ערב. הדף תביעות כספיות מרחיב על בחירת מסלול התביעה, והדף פקודת פשיטת הרגל רלוונטי כשהחייב נקלע לחדלות פירעון.
מסלול החייב: מה עומד מולכם כשמוגש שטר לביצוע
מי שקיבל אזהרה על ביצוע שטר אינו חסר הגנות, אבל התמונה תלויה בזהות התובע. מול הצד המקורי לעסקה ניתן להעלות טענות של כישלון תמורה מלא או חלקי, הטעיה, כפייה או חריגה מהרשאה בהשלמת פרטי השטר לפי סעיף 19. מול אוחז כשורה לפי סעיף 28 מרבית הטענות האלה נחסמות, ולכן השאלה הראשונה בכל תיק היא מיהו המחזיק ובאילו נסיבות קיבל את השטר.
טענות נוספות שכיחות הן זיוף חתימה לפי סעיף 23, שינוי מהותי לפי סעיף 64, והתיישנות לפי סעיף 96. חשוב לזכור שסעיף 29 קובע חזקות לטובת האוחז, ולכן נטל ההוכחה על החייב אינו קל. הפרק הכללי של דיני החוזים משלים את התמונה, ואפשר לעיין בו בדף חוק החוזים (חלק כללי) ובדף חוק החוזים (תרופות).
שיק שחולל או שטר שהוגש לביצוע?
המועדים בדיני שטרות קצרים ומכריעים. שיחת ייעוץ קצרה מאפשרת לבדוק את מעמד השטר, את מי אפשר לחייב על פיו, ואילו טענות עומדות לרשותכם.
שאלות נפוצות על פקודת השטרות
פקודת השטרות [נוסח חדש] היא דבר החקיקה המרכזי בישראל בדיני שטרות. היא מגדירה שלושה מסמכים סחירים, שטר חליפין, שיק ושטר חוב, וקובעת מי חייב על פיהם, כיצד מעבירים אותם מיד ליד, מה קורה כשהשטר אינו נפרע, ותוך כמה זמן אפשר לתבוע. הפקודה בנויה מחמישה פרקים ומסתיימת בסעיף 96.
שטר חליפין הוא פקודה ללא תנאי מאדם אחד לאדם אחר לשלם סכום מסוים, לפי סעיף 3. שיק הוא סוג של שטר חליפין המשוך על בנקאי ובר-פרעון עם דרישה, לפי סעיף 73. שטר חוב הוא הבטחה ללא תנאי של אדם לפרוע סכום בעצמו, לפי סעיף 84. בשטר חליפין ובשיק יש שלושה צדדים, ובשטר חוב יש שניים.
המושך הוא מי שכתב את השיק וחתם עליו, כלומר בעל חשבון הבנק. הנמשך הוא הבנק שעליו השיק משוך ושאמור לפרוע אותו. הנפרע הוא מי שהשיק נכתב לפקודתו. לפי סעיף 55 לפקודה, המושך מתחייב שהשטר ייפרע כשיוצג כראוי, ואם יחולל, שיפצה את האוחז או את המסב שנאלץ לפרוע אותו.
הודעת חילול היא הודעה שנותן אוחז השטר למושך ולמסבים כשהשטר לא כובד. לפי סעיף 47, מושך או מסב שלא ניתנה להם ההודעה מופטרים מחבותם. סעיף 48(12) קובע שההודעה תינתן בתוך זמן סביר לאחר החילול, וכי בהיעדר נסיבות מיוחדות שלושה ימים נחשבים לזמן סביר. סעיף 51 מבהיר שהקבל אינו זקוק להודעת חילול כדי להיות חייב על פי השטר.
לפי סעיף 28, אוחז כשורה הוא מי שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין למראהו, לפני שעבר זמנו, בתום לב ובעד ערך, ובלי ידיעה על פגם בזכות הקניין של מי שסיחר לו אותו. לפי סעיף 37(2), אוחז כשורה מחזיק בשטר נקי מפגמים ומטענות הגנה אישיות שהיו בין הצדדים המקוריים, ולכן קשה מאוד להתגונן מפניו. סעיף 29 אף קובע חזקה לכאורה שכל אוחז הוא אוחז כשורה.
סעיף 96 קובע תקופת התיישנות מיוחדת: שבע שנים כלפי מי שהוא צד לשטר ואינו מסב, ושנתיים בלבד כלפי מסב, מהמועד שבו נולדה עילת התובענה. לגבי מושך או מסב, המניין מתחיל מהתאריך שבו התקבלה הודעת החילול. אפשר לוותר על טענת ההתיישנות, בגוף המסמך או בתעודה נפרדת, ואם הוויתור נרשם בתעודה נפרדת הוא מחייב רק אם ניתנה בעדו תמורה בת ערך.
שרטוט הוא שני קווים מקבילים על פני השיק, לפי סעיף 76. שיק משורטט בכללות ניתן לפרוע רק לבנקאי, ושיק משורטט במיוחד רק לבנקאי ששמו נכתב בשרטוט. סעיף 78 קובע שהשרטוט הוא חלק מהותי של השיק ואסור למחוק אותו. תוספת המילים ״לא סחיר״ לפי סעיף 81 שוללת מהמקבל את האפשרות לרכוש זכות טובה יותר מזו של מי שממנו קיבל את השיק.
כדאי לפנות מוקדם ככל האפשר, משתי סיבות. ראשית, מועדי הודעת החילול לפי סעיף 48 קצרים, ואיחור עלול להפטיר בדיוק את הצד שממנו רוצים לגבות. שנית, בצד החייב, התנגדות לביצוע שטר בהוצאה לפועל מוגשת בתוך מועד קצוב, ואיחור בהגשתה מייתר את הדיון בטענות ההגנה. משרד אליהו ושות׳ מלווה תובעים וחייבים בתיקים שטריים מאז 2007.
חוקים נוספים שרלוונטיים לתיק שטרי
פקודת השטרות אינה פועלת לבדה. אלה דברי החקיקה שמופיעים לצידה כמעט בכל תיק גבייה.
עמודים נוספים באתר
האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. נוסח החוק המחייב הוא הנוסח המתפרסם ברשומות.