תקנות סדר הדין האזרחי, תשע״ט-2018 - נוסח והסברים
מה קובעות תקנות סדר הדין האזרחי ומתי הן רלוונטיות לכם?
תקנות סדר הדין האזרחי הן הבסיס המשפטי לניהול כל הליך אזרחי בבתי המשפט בישראל - מהגשת כתב התביעה ועד פסק הדין. כאן תמצאו את מבנה התקנות, את התקנות המרכזיות בשפה פשוטה, את המועדים המחייבים ואת ההבדל מהתקנות הישנות. משרד אליהו ושות׳ מלווה לקוחות בהליכים אזרחיים מאז 2007.
תקנות סדר הדין האזרחי, תשע״ט-2018 קובעות את סדר הדין לניהול ההליכים האזרחיים בבתי המשפט. הן כוללות 180 תקנות ונכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2021, במקום התקנות משנת תשמ״ד-1984.
- עקרונות יסוד - תקנות 1 עד 5א מגדירות הליך שיפוטי ראוי והוגן, חובת תום לב דיוני ואיסור שימוש לרעה בהליכי משפט.
- כתבי טענות במבנה קבוע - תקנות 9 עד 18 מחייבות שלושה חלקים והיקף מוגבל בעמודים.
- דיון מקדמי וגילוי - תקנות 34 עד 60 מחייבות את הצדדים לברר את המחלוקת ביניהם עוד לפני קדם-המשפט.
- מסלולים ומועדים - תקנה 78 קובעת מסלול דיון מהיר לתביעות עד 75,000 שקלים חדשים.
חברת לשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007. מלווה תובעים ונתבעים בהליכים אזרחיים ומסחריים בבתי משפט השלום והמחוזי, מהשלב שלפני הגשת התביעה ועד לערעור.
מה מסדירות תקנות סדר הדין האזרחי
התקנות הותקנו מכוח סעיפים 108 ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984. תקנה 1 מגדירה את מטרתן: לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים שביסוד הליך שיפוטי ראוי והוגן - כדי להגיע לחקר האמת ולפתרון צודק של הסכסוך.
ההבדל המהותי מהתקנות שקדמו להן אינו טכני. התקנות פותחות בחלק שלם של עקרונות יסוד, ותקנה 5א קובעת שעקרונות אלה ישמשו את בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו לפי התקנות או לפי כל חיקוק אחר המפנה אליהן. במקביל, התקנות מעבירות משקל רב לשלב שלפני הדיון: הצדדים מחויבים בדיון מקדמי ביניהם, בגילוי הדדי ובריכוז כל בקשותיהם ברשימה אחת מסודרת.
מי שמנהל תביעה כספית, סכסוך חוזי או תביעה מסחרית פוגש את התקנות האלה בכל שלב. בפרקטיקה, חלק ניכר מהתיקים נסגר או מצטמצם עוד לפני שמיעת הראיות, ולכן ההיערכות בשלבים המוקדמים היא זו שקובעת. אנחנו נותנים ליווי משפטי בניהול סכסוכים אזרחיים משלב בחינת העילה ועד סיום ההליך.
- חלק א׳ - עקרונות יסוד: תקנות 1 עד 5א
- סמכות מקומית וכתבי טענות: תקנות 6 עד 33
- דיון מקדמי, איחוד, סילוק ותיקון: תקנות 34 עד 48
- בקשות, גילוי ועיון, קדם-משפט: תקנות 49 עד 63
- הדיון, דיון מהיר, עדים ומומחים: תקנות 64 עד 93
- סעדים זמניים: תקנות 94 עד 128
- ההחלטה, ערעור, הוצאות והמצאות: תקנות 129 עד 180
תקנות סדר הדין האזרחי - כרטיס פרטים
מבנה תקנות סדר הדין האזרחי - פרק אחר פרק
התקנות כוללות 180 תקנות; להלן מפת הפרקים המלאה, כדי שתוכלו לאתר במהירות את התקנה הרלוונטית. לנוסח המילולי המלא של כל תקנה מומלץ לפנות למקור הרשמי המקושר בסוף הסקשן.
- חלק א׳: עקרונות יסוד - תקנות 1 עד 5א
- מטרות התקנות, הליך שיפוטי ראוי והוגן, ניהול המשפט וחובת בעלי הדין, איסור שימוש לרעה בהליכי משפט, איזון בין האינטרס של בעלי הדין לאינטרס הציבורי.
- פרק א׳: הגדרות - תקנה 6
- הגדרות המונחים המרכזיים, ובהם כתב טענות, טענה מקדמית, עילת תביעה, מומחה, ערובה, תצהיר ומנגנון חלופי ליישוב סכסוך.
- פרק ב׳: סמכות מקומית - תקנות 7 עד 8
- מקום השיפוט לפי מגורי הנתבע, מקום עסקו, מקום המעשה או מקום המקרקעין; כללים מיוחדים לפרסום או סחר ברשת האינטרנט.
- פרק ג׳: כתבי טענות - תקנות 9 עד 33
- מבנה כתב תביעה וכתב הגנה בשלושה חלקים, מגבלות היקף בעמודים, נספחים, כתב תשובה, תביעה שכנגד, הודעה לצד שלישי, איחוד עילות, טענות מקדמיות וקבלת מסמך לרישום.
- פרק ד׳: דיון מקדמי ופגישת מהו״ת - תקנות 34 עד 39
- חובת הצדדים לקיים דיון מקדמי ביניהם, לתחם את הפלוגתות ולבחון מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך; מינוי מגשר מהו״ת ודיווח לבית המשפט.
- פרק ה׳: איחוד תובענות - תקנה 40
- איחוד הדיון בתובענות תלויות ועומדות לשם ייעול ומניעת הכרעות סותרות.
- פרק ו׳: סילוק כתבי טענות - תקנות 41 עד 45
- מחיקת כתב תביעה, מחיקה מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט, דחיית תביעה, הפסקת תובענה ומחיקה מינהלית מחוסר מעש.
- פרק ז׳: תיקון כתב טענות - תקנות 46 עד 48
- סמכות בית המשפט להורות על תיקון כתב טענות, צירוף בעל דין או מחיקתו, והמועדים להגשת כתב טענות מתוקן.
- פרק ח׳: בקשות ורשימת בקשות - תקנות 49 עד 55
- רשימה סגורה של בקשות שמותר להגיש לפני קדם-המשפט, חובת הגשת רשימת בקשות, אופן הגשת בקשה בכתב, דיון בעל פה והוצאות הבקשה.
- פרק ט׳: שאלונים, גילוי ועיון במסמכים - תקנות 56 עד 60
- שליחת שאלון והמענה בתצהיר, החלפת תצהירי גילוי מסמכים, השלמת הליכי העיון, וסנקציות על מי שלא קיים את חובת הגילוי.
- פרק י׳: קדם-משפט - תקנות 61 עד 63
- מועד ואופן קיום ישיבת קדם-משפט, לרבות בהיוועדות חזותית, הגשת רשימת עדים, וסמכויות בית המשפט לעיצוב מתכונת ניהול ההליך.
- פרק י״א: הדיון - תקנות 64 עד 77
- רציפות הדיון, סדר הטיעון, דרך הבאת הראיות, התנגדויות, עדות בהיוועדות חזותית, עדות מוקדמת, סיכומים ואי-התייצבות לדיון.
- פרק י״ב: דיון מהיר - תקנות 78 עד 82
- מסלול מקוצר לתביעות עד 75,000 שקלים חדשים ולתביעה לפינוי מושכר; מועדים מקוצרים, ישיבת קדם אחת ופסק דין מנומק בתמצית.
- פרק י״ג: עדים - תקנות 83 עד 86
- הזמנת עדים, ערובה להוצאות העדים, חובת ההתייצבות ושכר עדים.
- פרק י״ד: מומחים - תקנות 87 עד 93
- חוות דעת מטעם בעלי הדין בעניין שברפואה ושלא ברפואה, מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ניגוד עניינים, שאלות הבהרה ושכר המומחה.
- פרק ט״ו: סעדים זמניים - תקנות 94 עד 128
- מטרת הסעד הזמני, התחייבות עצמית וערובה, עיקול זמני, צו מניעה זמני, כינוס נכסים זמני, תפיסת ראיות ועיכוב יציאה מן הארץ.
- פרק ט״ז: ההחלטה השיפוטית - תקנות 129 עד 133
- מועד מתן ההחלטה ותוכנה, פסק דין בהעדר הגנה, ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד ופסיקתה.
- פרק י״ז: הערעור - תקנות 134 עד 150
- מבנה כתב הערעור ומגבלות היקפו, ערובה להבטחת הוצאות המשיב, מועדים, דרכי הדיון בערעור, ראיות חדשות, עיכוב ביצוע וסמכויות ערכאת הערעור.
- פרק י״ח: הוצאות - תקנות 151 עד 157
- תכלית פסיקת ההוצאות, שיעור שכר טרחת עורך הדין, הוצאות משפט, הארכת הליך שלא לצורך וערובה לתשלום הוצאות.
- פרק י״ט: המצאות - תקנות 158 עד 169
- מטרת ההמצאה ודרכיה - המצאה אלקטרונית, בפקסימיליה, בדואר ובמסירה אישית; תחליף המצאה והמצאה מחוץ לתחום המדינה.
- פרק כ׳: הוראות כלליות - תקנות 170 עד 180
- ייצוג בעלי דין וייפוי כוח, טענת פסלות שופט, שינוי מועד דיון, סמכות כללית של בית המשפט למתן הוראות, תצהירים, מניין הימים והוראות מעבר.
שבע התקנות המרכזיות - בשפה פשוטה
אלה התקנות שמשפיעות בפועל על מי שמנהל תביעה אזרחית. לכל אחת: מה היא אומרת, מה זה אומר בשטח, ודוגמה מהחיים.
תקנה 3 - חובת ההגינות הדיונית של בעלי הדין
מה זה אומר בפועל
בית המשפט אחראי על ניהול ההליך ורשאי ליזום החלטות בעצמו. במקביל, מוטלת על הצדדים ועורכי דינם חובה אקטיבית לסייע לו, לא רק להימנע מהפרעה. הטענות צריכות להיות אמיתיות וממוקדות.
דוגמה
נתבע שמכחיש באופן גורף כל עובדה בכתב התביעה, כולל עובדות שאינן שנויות במחלוקת, פועל בניגוד לרוח התקנה - וזה עלול לחזור אליו בפסיקת ההוצאות.
תקנה 9 - מבנה כתבי הטענות ומגבלת העמודים
מה זה אומר בפועל
ההיקף מוגבל: בבית משפט השלום עד שני עמודי תמצית ותשעה עמודי פירוט; במחוזי שלושה ושנים עשר. בתביעה כספית במחוזי מעל שניים וחצי מיליון שקלים חדשים, וכן בתביעות נזק גוף - חמישה ועשרים וחמישה.
דוגמה
כתב תביעה של 30 עמודים בבית משפט השלום לא יתקבל לרישום. תקנה 33 מאפשרת למזכירות לדחות מסמך שאינו עומד במגבלה, ואז רואים אותו כאילו לא הוגש.
תקנה 10 - מה חייב להופיע בכותרת כתב התביעה
מה זה אומר בפועל
התקנה מונה רשימה סגורה של פרטים: הערכאה, שמות ומספרי זהות, מען ופרטי התקשרות, סוג התביעה, רשימת הסעדים ושווי נושא התובענה, סכום האגרה, וקיומו של הליך נוסף באותה מסכת עובדתית.
דוגמה
בתביעה שעילתה עבירות מין, אלימות או הטרדה מאיימת, התקנה פוטרת מציון המען ופרטי ההתקשרות של התובע - ומחייבת לציין את עובדת קיום העילה.
43
תקנות 41 עד 43 - סילוק תביעה על הסף
מה זה אומר בפועל
אלה התקנות שהחליפו את תקנות 100 ו-101 המוכרות מהנוסח הישן. תקנה 41 עוסקת במחיקה, תקנה 42 במחיקה בשל שימוש לרעה בהליכי משפט, ותקנה 43 בדחייה מחמת מעשה בית דין, התיישנות או כל נימוק אחר.
דוגמה
ההבחנה קריטית: מחיקה לפי תקנה 41 אינה מהווה מעשה בית דין וניתן להגיש תביעה חדשה. דחייה לפי תקנה 43 סוגרת את העילה. בסכסוך כספי זה ההבדל בין הזדמנות שנייה לבין סוף הדרך - ראו גם ניהול תביעות כספיות.
תקנה 49 - רשימת הבקשות
מה זה אומר בפועל
זהו אחד השינויים המשמעותיים ביותר. בין כתב הטענות האחרון לקדם-המשפט מותר להגיש רק בקשות מרשימה סגורה. שאר הבקשות מרוכזות ברשימה שמוגשת עשרים ימים לפני הישיבה, עמוד אחד לכל בקשה, ולאחר פנייה מוקדמת של שבעה ימים לצד שכנגד.
דוגמה
בקשה שלא נכללה ברשימה לא ניתן להגיש מאוחר יותר אלא ברשות בית המשפט, שתינתן רק אם לא היה ניתן לצפות אותה או שיש הצדק סביר. שכחה כאן עולה ביוקר.
58
תקנות 56 עד 58 - שאלונים, גילוי ועיון
מה זה אומר בפועל
תוך שלושים ימים מכתב הטענות האחרון אפשר לשלוח שאלון של עד 25 שאלות, ובתיקים גדולים עד 50. באותו פרק זמן מחליפים הצדדים תצהירי גילוי מסמכים, ותוך שלושים ימים נוספים משלימים את העיון.
דוגמה
לפי תקנה 60, מי שלא גילה מסמך לא יוכל להגישו כראיה מטעמו - אלא ברשות בית המשפט. חברה שמסתירה התכתבות פנימית עלולה לגלות שהיא חסומה מלהסתמך עליה בהמשך.
תקנה 78 - מסלול דיון מהיר
מה זה אומר בפועל
המסלול חל אוטומטית על תביעות עד 75,000 שקלים חדשים ועל תביעה לפינוי מושכר. הוא מחריג תביעות ייצוגיות, תביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ותובענות לפיצויים בשל נזק גוף. המועדים מקוצרים והדיון אמור להסתיים ביום אחד.
דוגמה
בתביעה על חוב של 60,000 שקלים חדשים, כתב ההגנה מוגש תוך 45 ימים, קדם-המשפט נקבע תוך 90 ימים מכתב ההגנה האחרון, והדיון תוך שישה חודשים. גם התנגדות בהוצאה לפועל מתגלגלת לעיתים למסלול הזה.
128
פרק ט״ו - סעדים זמניים ועיקול
מה זה אומר בפועל
סעד זמני מותנה בהתחייבות עצמית ובערובה. עיקול זמני יינתן אם קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין. צו עיכוב יציאה מן הארץ מוגבל לשנה, ולא יינתן בתביעה ששוויה עד 100,000 שקלים חדשים, למעט מזונות.
דוגמה
בקשת עיקול נדונה בדרך כלל במעמד צד אחד, אך הצו והבקשה חייבים להימסר למשיב במסירה אישית תוך שלושה ימים - אחרת הצו פוקע.
מחפשים תקנה מהנוסח הישן? כך תמצאו אותה בחדש
הרבה מסמכים, פסקי דין ומאמרים שנכתבו לפני 2021 מפנים למספרי התקנות של הנוסח משנת תשמ״ד-1984. התקנות ההן אינן בתוקף עוד. הטבלה מסייעת להתמצא לפי נושא ולא לפי מספר.
| הנושא שאתם מחפשים | בנוסח החדש - תשע״ט-2018 | מה השתנה |
|---|---|---|
| מחיקה ודחייה על הסף הידועות כתקנות 100 ו-101 הישנות | תקנות 41 עד 45, פרק ו׳ | הנושא פוצל: מחיקה, מחיקה בשל שימוש לרעה, דחייה, הפסקת תובענה ומחיקה מינהלית |
| מקום השיפוט | תקנות 7 עד 8 | נוסף כלל ייעודי לתביעות בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט |
| מבנה כתב התביעה | תקנות 9 עד 15 | חלוקה מחייבת לשלושה חלקים ומגבלת עמודים מספרית |
| שאלונים וגילוי מסמכים | תקנות 56 עד 60, פרק ט׳ | מועדים קבועים בתקנות עצמן, והגבלה מספרית על כמות השאלות |
| בקשות ביניים | תקנות 49 עד 55, פרק ח׳ | חידוש: רשימה סגורה של בקשות מותרות ורשימת בקשות מרוכזת |
| סעדים זמניים ועיקול | תקנות 94 עד 128, פרק ט״ו | המבנה נשמר במידה רבה, עם הסדרה מפורטת של תפיסת ראיות וכינוס זמני |
| ערעור ובקשת רשות ערעור | תקנות 134 עד 150, פרק י״ז | מגבלת עמודים לגוף הערעור וטבלת ערובות בתוספת השלישית |
| הוצאות ושכר טרחה | תקנות 151 עד 157, פרק י״ח | שכר הטרחה לא יפחת מהתעריף המינימלי המומלץ, אלא מטעמים מיוחדים |
שימו לב להוראת המעבר בתקנה 180
התקנות חלות על הליך, לרבות ערעור, שנפתח ביום 1 בינואר 2021 או לאחריו. על הליכים שנפתחו קודם לכן חלות מיום התחילה הוראות מסוימות בלבד - ובהן חלק א׳ כולו, פרקים ה׳ עד ז׳, וכן כל תקנה אחרת שבית המשפט הורה לבעלי הדין לקיימה. מי שמנהל תיק ותיק צריך לבדוק איזו הוראה חלה עליו בפועל.
מפת ההליך האזרחי - מכתב התביעה עד פסק הדין
כך נראה הליך אזרחי רגיל לפי התקנות, על ציר הזמן והמועדים המחייבים.
שלב 1 · פתיחת ההליך
ההליך נפתח בהגשת כתב תביעה. כתב ההגנה מוגש תוך שישים ימים ממועד ההמצאה, ובתביעה שעניינה רשלנות רפואית תוך 120 ימים. התובע רשאי להגיש כתב תשובה תוך ארבעה עשר ימים, בהיקף של עד שלושה עמודים.
שלב 2 · דיון מקדמי בין הצדדים
תוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון, בעלי הדין המיוצגים מנהלים ביניהם דיון מקדמי: מתחמים את הפלוגתות, בוחנים מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך ומאפשרים עיון במסמכים הנחוצים. הדיווח לבית המשפט מוגש לא יאוחר מעשרים ימים לפני קדם-המשפט הראשון.
שלב 3 · פגישת מהו״ת
בתובענה שסכומה עולה על 40,000 שקלים חדשים, ימנה הממונה מגשר מהו״ת לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים לאחר כתב הטענות האחרון. הפגישה מתקיימת ללא עלות תוך שלושים ימים ממועד ההודעה על המינוי, ואי-התייצבות אליה גוררת חיוב בהוצאות.
שלב 4 · גילוי, עיון ורשימת בקשות
במקביל מתנהלים הליכי השאלונים והגילוי לפי פרק ט׳, ורשימת הבקשות מוגשת עשרים ימים לפני קדם-המשפט. זה השלב שבו נקבע בפועל מה ייכנס לתיק הראיות ומה יישאר בחוץ.
שלב 5 · קדם-משפט
בית המשפט מעצב את מתכונת ניהול ההליך: שלבי הדיון, אופן שמיעת העדויות, מינוי מומחה, עריכת הפלוגתות ולעיתים הצעת פשרה. התקנות מבקשות שלא לעבור שתי ישיבות בבית משפט השלום ושלוש במחוזי.
שלב 6 · שמיעת ראיות, סיכומים והחלטה
הדיון מתקיים ברצף, וככלל חקירה נגדית תבוא מיד לאחר החקירה הראשית. הסיכומים נשמעים בעל פה בהקדם האפשרי לאחר סיום הראיות. ערכאה ראשונה תיתן את החלטתה לא יאוחר מ-תשעים ימים לאחר תום הדיון. המועד להגשת ערעור הוא שישים ימים ממועד ההמצאה.
התקנות חלות על כל עניין אזרחי, אך תקנה 180(ב) מסייגת: במקום שבו נקבעו בדין סדרי דין מיוחדים, אלה גוברים. כך למשל בהליכים המתנהלים לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה, שלגביהם נקבעו סדרי דין ייעודיים, והתקנות הכלליות משלימות אותם.
מנהלים הליך אזרחי? המועדים מתחילים לרוץ מהיום הראשון
התקנות קובעות מועדים קצרים ומגבלות צורניות מחייבות. פגם בשלב מוקדם קשה מאוד לתקן בהמשך. שיחת ייעוץ ראשונית תבהיר איפה אתם עומדים ומה נדרש עכשיו.
שאלות נפוצות על תקנות סדר הדין האזרחי
תקנות סדר הדין האזרחי, תשע״ט-2018, קובעות את סדר הדין לניהול ההליכים האזרחיים בבתי המשפט בישראל. הן כוללות 180 תקנות ונכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2021, במקום תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ״ד-1984. התקנות מסדירות את מבנה כתבי הטענות, הסמכות המקומית, הדיון המקדמי, גילוי מסמכים, קדם-משפט, סעדים זמניים, ערעורים והוצאות.
תקנות תשמ״ד-1984 היו בתוקף עד 1 בינואר 2021, ומאותו מועד חלות תקנות תשע״ט-2018. השינוי אינו רק במספור: התקנות החדשות נפתחות בחלק של עקרונות יסוד, מגבילות את היקף כתבי הטענות במספר עמודים, מחייבות דיון מקדמי בין הצדדים לפני קדם-המשפט, ומרכזות את הבקשות ברשימת בקשות אחת. לפי תקנה 180, התקנות חלות על הליך שנפתח ביום התחילה או לאחריו, ועל חלק מההליכים הקודמים חלות הוראות מעבר.
לא. תקנות 100 ו-101 לתקנות תשמ״ד-1984, שעסקו במחיקה ובדחייה של תביעה על הסף, אינן בתוקף עוד. בתקנות תשע״ט-2018 הנושא מוסדר בפרק ו׳, בתקנות 41 עד 45: תקנה 41 עוסקת במחיקת כתב תביעה, תקנה 42 במחיקה מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט, תקנה 43 בדחיית תביעה, תקנה 44 בהפסקת תובענה ותקנה 45 במחיקה מינהלית מחוסר מעש.
תקנה 3 קובעת שבית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי, ורשאי ליזום ולהחליט כל החלטה כדי לקדם הליך ראוי והוגן. תקנת משנה (ב) מטילה על בעלי הדין ובאי כוחם חובה לסייע לבית המשפט, לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית, ולהעמיד את הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת, למקדן ולבררן.
תקנה 49 מגבילה את הגשת הבקשות בין הגשת כתב הטענות האחרון לבין ישיבת קדם-המשפט הראשונה, ומונה רשימה סגורה של בקשות שמותר להגיש באותו פרק זמן. בעל דין נדרש להגיש רשימת בקשות לא יאוחר מעשרים ימים לפני ישיבת קדם-המשפט הראשונה, ולפרט בה כל בקשה בהיקף שלא יעלה על עמוד אחד. לפני הגשת בקשה עליו לפנות לבעל הדין שכנגד שבעה ימים מראש לפחות.
לפי תקנה 9(ב), כתב הגנה יוגש תוך שישים ימים ממועד המצאת כתב התביעה לנתבע. בתביעה שעניינה רשלנות רפואית המועד הוא 120 ימים. במסלול דיון מהיר, לפי תקנה 80(א), המועד הוא ארבעים וחמישה ימים, ובתביעה לפינוי מושכר לפי תקנה 81(ב) - שלושים ימים. בית המשפט רשאי להאריך את המועדים אם השתכנע שקיימים טעמים המצדיקים זאת.
תקנה 180 קובעת שחלק א׳ של התקנות, שעניינו עקרונות היסוד, חל על כל עניין אזרחי המובא לפני בית משפט. חלק ב׳ חל אף הוא על כל עניין אזרחי, זולת אם נקבעו בדין באותו עניין סדרי דין מיוחדים אחרים. מאחר שלהליכים בבית המשפט לענייני משפחה נקבעו סדרי דין ייעודיים, אלה גוברים במקום שבו הם חלים, והתקנות הכלליות משלימות אותם.
מומלץ לפנות לעורך דין לפני הגשת כתב התביעה או מיד עם קבלת כתב תביעה. התקנות קובעות מועדים קצרים ומגבלות היקף מחייבות, ותקנה 33 מאפשרת למזכירות שלא לקבל מסמך לרישום אם אינו עומד בדרישות הצורניות. איחור או פגם צורני עלולים לגרום לכך שכתב טענות ייחשב כאילו לא הוגש כלל. אפשר לקרוא עוד על תחום המשפט האזרחי במשרד.