תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011 - נוסח והסברים
מה קובעות התקנות ומתי הן רלוונטיות לכם?
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) הן הבסיס הפרוצדורלי לרישום זכויות בלשכת רישום המקרקעין (הטאבו). כאן תמצאו את הסעיפים המרכזיים, מה כל תקנה קובעת בפועל, ומתי כדאי לפנות לעורך דין. משרד אליהו ושות׳ מלווה לקוחות בהליכי רישום מקרקעין מאז 2007.
- תקנות 9-16 - הגשת עסקה, חתימת שטר ואימות בפני עורך דין או רשם
- תקנות 21-24 - רישום ומחיקת הערות אזהרה
- תקנות 54-63 - רישום בית משותף בפנקס הבתים המשותפים
- תקנות 74-76 - עררים לממונה וערעור לבית המשפט המחוזי (15 ימים)

משרד אליהו ושות׳ מלווה לקוחות בהליכי רישום מקרקעין: אימות שטרי עסקה, רישום הערות אזהרה, רישום בתים משותפים ופעולות בלשכת רישום המקרקעין. לפרטים על עריכת דין ברישום בפנקסי המקרקעין או בכל עניין קנייני אחר.
נוסח התקנות - הסעיפים המלאים
התקנות כוללות 99 תקנות ב-6 פרקים. להלן הנוסח המשולב המלא בתיבת גלילה. לנוסח הרשמי המחייב אפשר לעיין בספר החוקים הפתוח.
פרק א': פרשנות
1. הגדרות. בתקנות אלה: "בעל דירה" – כהגדרתו בסעיף 52 לחוק; "הממונה" – הממונה על המרשם כמשמעותו בסעיף 118 לחוק; "המנהל הכללי" – המנהל הכללי של משרד המשפטים; "המרשם" – כמשמעותו בפרק ט' לחוק; "הפנקסים" – כמשמעותם בסעיף 123 לחוק; "חלקה תלת-ממדית" – כהגדרתה בסעיף 14א לחוק; "לשכה" – כמשמעותה בסעיף 115 לחוק; "מודד" – כהגדרתו בפקודת המדידות; "מפקח" – מפקח על רישום מקרקעין כמשמעותו בסעיף 117(א) לחוק; "נסח" – העתק מרישום בפנקסי המקרקעין המאושר על ידי לשכת רישום; "עורך דין" – בעל רישיון לעריכת דין בישראל; "רשם" – כמשמעותו בסעיף 116(א) לחוק.
פרק ב': ארגון המרשם
2. הממונה. הממונה העומד בראש המרשם יפעל בסמכויות ובתפקידים שנקבעו לו בחוק ובתקנות לפיו.
3. המפקח. נוסף על סמכויותיו לפי החוק: קביעת סדרי עבודה ופיקוח על עובדי לשכתו; פיקוח על הרשמים באזור סמכותו; ביצוע כל תפקיד שיטיל הממונה.
4. הרשם. נוסף על סמכויותיו לפי החוק: ניהול הפנקסים בלשכת הרישום; פיקוח על עובדי הלשכה; ביצוע כל תפקיד שיטיל הממונה.
5. מוסמך בסמכויות רשם. חתימת שטר ואישור עסקה לרישום; רישום הערות; ביטול רישום של משכנתה לפי תקנה 72; ביצוע כל תפקיד שיטיל הרשם. רשם רשאי להורות שסוג פעולות לא ייעשה אלא באישורו.
6. ייחוד פעולות למפקח. הממונה רשאי להורות שסוג פעולות מסוים של רשם לא ייעשה אלא באישור המפקח.
7. הפנקסים. אלה הפנקסים: פנקס זכויות; פנקס בתים משותפים; פנקס שטרות (למקרקעין בלתי מוסדרים). הפנקסים יכולים להתנהל בכל שיטה, לרבות אמצעי אלקטרוני או ידני.
8. צורת הרישום. הממונה יורה על אופן ניהול הפנקסים וצורת הרישום בהם.
פרק ג', סימן א': רישום עסקאות
9. הגשת עסקה לרישום. רישום עסקה ייעשה על פי בקשה ועל סמך שטר שנערך כדין בידי הצדדים ואומת ואושר. הבקשה תיחתם בידי בעל המקרקעין, תכלול פרטי זיהוי ומהות העסקה, ותוגש לרשם הממונה על הלשכה. לבקשה יצורפו שטר עסקה, מסמכי כשירות, הוכחות תשלום אגרות ומסים, והסכמת צד שלישי אם נדרשת. הגשה מקוונת של שטר סרוק בחתימה אלקטרונית תיחשב כהגשת מקור.
10. עסקה שהחותם בה תאגיד. יצורפו תעודות על קיום התאגיד, כשירותו והחלטתו לבצע את העסקה, ומסמך מעורך דין או רואה חשבון המאשר זאת. בתאגיד זר – אישור עורך דין הבקיא בדיני מדינת הרישום.
11. צירוף תכניות מאושרות. אם הרישום הקיים אינו מבוסס על תכנית מאושרת – תצורף תכנית שהוכנה בידי מודד. בשכירות או זיקת הנאה בחלק מסוים – תצורף תכנית אף אם הרישום מבוסס על תכנית מאושרת.
12. חתימת השטר בלשכה. התייצבו הצדדים לפני הרשם – יבדוק את המסמכים, יחתים את הצדדים ויאמת חתימותיהם, לאחר שזיהה אותם והסביר את מהות העסקה ותוצאותיה, ושוכנע שהובן והם חותמים מרצונם.
13. אישור העסקה לרישום. נחתם השטר ואומת – יאשר הרשם את העסקה, יעבירה לביקורת, ואם נמצאה כשרה תירשם בפנקס.
13א-13ב. (פקעו).
14. חתימת השטר בפני עורך דין. עורך דין יחתים את הצדדים ויאמת חתימותיהם לאחר זיהוי והסבר. נוסף על כך יאשר בכתב שבדק את הפרטים והמסמכים ומצאם מתאימים. השטר יוגש לרשם סמוך לאחר האימות; הרשם יבדוק ויאשר לרישום.
15. שלילת הסמכה לאמת שטרי עסקה. שר המשפטים רשאי, על פי המלצת ועדה, לשלול מעורך דין את סמכות האימות לתקופה או לצמיתות.
16. זיהוי צדדים לעסקה. המחתים יזהה את הצדדים לפי תעודת זהות או דרכון בר-תוקף; ניתן להחתים אף בלא הצגתם אם הוכחה הזהות להנחת דעת המחתים.
פרק ג', סימן ב': רישום ירושה
17-20. רישום ירושה (לרבות צו ירושה, צו קיום צוואה, הסכם וצו חלוקת עיזבון, מינוי מנהל עיזבון) נערך על פי בקשת מעוניין. הבקשה מוגשת ללשכה שבה רשומים המקרקעין בצירוף הצו. בשכירות מתבטלת עקב מוות – יעוכב הרישום ותימסר הודעה למשכיר. הוראות רישום עסקאות חלות בשינויים המחויבים.
פרק ג', סימן ג'-ה': הערות, הערות נוספות, פסקי דין וצווים
21. רישום הערת אזהרה. על פי בקשה חתומה בידי המתחייב או הזכאי, מאומתת בידי עורך דין או רשם, בצירוף ההתחייבות בכתב, כתב הסכמה (אם המתחייב אינו בעל הזכות) ומסמכי זיהוי.
22-24. מחיקת הערת אזהרה. בקשה מוגשת ללשכה שבה רשומה ההערה, מאומתת כשטר עסקה. הרשם רשאי לדרוש מסמכים נוספים. הוראות הסימן חלות גם על הערות לפי סעיף 128 לחוק.
25-30. הערות נוספות. ביטול הרשאה; ייעוד מקרקעין מכוח חוק התכנון; מקלט או מחסה ציבורי; אי-התאמה להיתר; נכסי הקדש ציבורי.
31-33. רישום פסקי דין וצווים. הרשם ירשום פסק דין, צו או החלטה של בית משפט או רשות מוסמכת, אם הורו על רישומם או אם הדין מחייב זאת.
פרק ג', סימן ו'-ז': זכות קדימה, הסכם שיתוף וזיקת הנאה
34-39. זכות קדימה. זכות קדימה על פי הסכם נרשמת כעסקה. מוסדרים רישום זכות קדימה של יורש, הערה על הצעה, הפקדת מחיר וביצוע ההעברה.
40-42. הסכם שיתוף וזיקת הנאה. הסכם שיתוף נרשם על פי בקשה חתומה בידי כל הבעלים. זיקת הנאה על פי חוזה נרשמת כעסקה. המפקח נותן חוות דעת לפירוק שיתוף בדרך של הפיכה לבית משותף.
פרק ג', סימן ח': רישום ראשון, חידוש רישום ותיקון שטח או גבולות
43-53. בקשה לרישום ראשון, לחידוש רישום או לתיקון שטח/גבולות מוגשת למפקח באמצעות הרשם, בצירוף תשריט מודד, מסמכי זכויות ורשימות בעלי זכויות סמוכים. נמסרת הודעה למעוניינים ומתפרסמת ברשומות. הוגשה התנגדות – מתקיים דיון; לא הוגשה – המפקח נותן צו רישום. הצו מועבר לרשם לביצוע.
פרק ג', סימן ט': רישום בית משותף
54-63. בקשה לרישום בית בפנקס הבתים המשותפים מוגשת למפקח בצירוף תשריט מאושר, תקנון (או אימוץ התקנון המצוי) והמלצה למינוי נציגות זמנית. המפקח נותן צו רישום כשהבית ראוי להירשם. מוסדרים תיקון צו הרישום, ביטול הרישום, רישום בית משותף מבתים אחדים, בית בבעלות משותפת והעברת בעלות לחוכר.
פרק ג', סימן י': חלוקה, פיצול ואיחוד
64-67. רישום פעולת תכנון או חלוקה חדשה נעשה על סמך בקשה חתומה, בצירוף תכנית לצורכי רישום מאושרת, סדר פעולות והוראות ייחוד שעבודים וזיקות הנאה. חלקה תלת-ממדית נרשמת במקרקעין מוסדרים בלבד.
פרק ג', סימן י"א: ביטול רישומים
68-73. מוסדרים ביטול רישום נפרד של מחוברים, מיזוג זכויות, ביטול זכות רשומה שפקעה, ביטול רישום בידי הצדדים, הפקעת משכנתה בעקבות הפקדה ומחיקת עיקולים.
פרק ד': עררים
74-76. ערר לממונה על החלטת רשם או מפקח – בתוך 15 ימים ממסירת ההחלטה (הממונה רשאי להאריך). ערעור על החלטת הממונה לבית המשפט המחוזי – אף הוא בתוך 15 ימים.
פרק ה': בתים משותפים - יישוב סכסוכים, ניהול ופיקוח
77-86. תביעה לפני מפקח להכרעה בסכסוך מוגשת ללשכה שבה רשום או עשוי להירשם הבית. חלות תקנות סדר הדין האזרחי בשינויים המחויבים. ערעור לבית המשפט המחוזי – 45 ימים. מוסדרים רישום תקנון, נציגויות נפרדות וסכסוך בבית שנהרס.
פרק ו': הוראות שונות
87-99. מוסדרים ביטול סוגי מקרקעין עותמניים, אישור עסקאות במקרקעי ייעוד, חובת החלטות בכתב ומנומקות, טפסים, עיון בפנקסים וקבלת נסחים, עיון באוסף תעודות, העברה מרשם לרשם, תיקון טעויות סופר ופרסום בעיתונים. תחילת התקנות ב-1 בינואר 2012, והן מבטלות את תקנות התש"ל-1969.
הנוסח לעיל הוא נוסח משולב מתומצת לנוחות הקריאה. לנוסח המחייב המלא, לרבות תיקונים עדכניים, יש לעיין במקור הרשמי.
הסעיפים החשובים בשפה פשוטה
בחרנו את התקנות שמשפיעות ישירות על מי שרושם זכות, קונה או מוכר נכס, או מטפל בבית משותף. לכל תקנה - מה היא אומרת בפועל, ודוגמה מהחיים.
הגשת עסקה לרישום - אילו מסמכים צריך
מה זה אומר בפועל? כדי לרשום עסקה בטאבו לא מספיק חוזה. צריך שטר עסקה חתום, בקשה חתומה בידי בעל הזכות, והוכחות ששולמו כל המסים והאגרות. הגשה מקוונת של שטר סרוק בחתימה אלקטרונית נחשבת כהגשת מקור.
דוגמה: מכרתם דירה. עד שלא הוגשו כל אישורי המס ושטר המכר החתום ואומת, הרישום על שם הקונה לא יבוצע - והזכות נותרת רשומה על שמכם.
ליווי בעסקאות מכר ורכישה ←אימות שטר בפני עורך דין
מה זה אומר בפועל? עורך דין מוסמך לאמת את חתימות הצדדים ולאשר בכתב שבדק את המסמכים ומצאם מתאימים לעסקה. זו הדרך הנפוצה כיום - במקום להתייצב בלשכה מול הרשם.
דוגמה: בעסקת רכישת דירה, עורך הדין מזהה את הצדדים, מסביר את משמעות החתימה, מאמת אותה ומגיש את השטר ללשכה - כך שהעסקה כשרה לרישום.
רישום זכויות בטאבו - ליווי מלא ←רישום הערת אזהרה - הגנה על הרוכש
מה זה אומר בפועל? הערת אזהרה נרשמת על פי בקשה מאומתת, בצירוף ההתחייבות בכתב וכתב הסכמה של בעל הזכות הרשומה. היא מזהירה כל צד שלישי שהנכס כבר "תפוס" בהתחייבות.
דוגמה: חתמתם על חוזה לרכישת דירה. רישום הערת אזהרה מיד לאחר החתימה מונע מהמוכר למכור את אותה דירה לקונה נוסף.
עורך דין לרכישת דירה ←רישום בית משותף
מה זה אומר בפועל? כדי לרשום בניין כבית משותף מגישים למפקח תשריט מאושר, תקנון והמלצה למינוי נציגות זמנית. המפקח נותן צו רישום כשהבית ראוי להירשם.
דוגמה: קבוצת דיירים בבניין חדש רוצה לרשום כל דירה בנפרד עם החלק היחסי ברכוש המשותף - כאן נכנס הליך רישום הבית המשותף.
ליווי בבתים משותפים ←רישום ראשון ופירוק שיתוף
מה זה אומר בפועל? רישום ראשון של מקרקעין לא מוסדרים דורש תשריט מודד, מסמכי זכויות ורשימת בעלי זכויות סמוכים. אם מוגשת התנגדות - מתקיים דיון בפני המפקח. ההליך רלוונטי גם כשמפרקים שיתוף בדרך של רישום בית משותף.
דוגמה: יורשים המחזיקים בחלקה משותפת מבקשים להסדיר את הרישום ולפרק את השיתוף - ההליך עובר דרך המפקח.
פירוק שיתוף במקרקעין ←קבלת נסח טאבו ועיון בפנקסים
מה זה אומר בפועל? כל אדם רשאי לקבל נסח בהגשת בקשה ותשלום אגרה, לרבות כמסר אלקטרוני מאושר. שימו לב: פלט נייר של נסח מקוון אינו קביל כהעתק נאמן להוכחת זכויות בהליך שיפוטי.
דוגמה: לפני רכישת דירה מוציאים נסח טאבו כדי לוודא מי הבעלים הרשום ואילו שעבודים או הערות רשומים על הנכס.
בדיקת רישום זכויות ←חוק המקרקעין מול תקנות הניהול והרישום
שני המקורות עובדים יחד: החוק קובע את הזכות, והתקנות קובעות איך רושמים אותה בפועל.
| היבט | חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 | תקנות הניהול והרישום, התשע"ב-2011 |
|---|---|---|
| מה קובע | את הזכויות הקנייניות עצמן | את הפרוצדורה לרישומן |
| דוגמה | מהי בעלות, חכירה, משכנתה, זיקת הנאה | אילו מסמכים מגישים ומי מאמת חתימות |
| סוג | חקיקה ראשית (הכנסת) | חקיקת משנה (שר המשפטים) |
| סמכות | עומד בפני עצמו | מכוח סעיפים 77, 89, 121-123, 133, 168 לחוק |
| מתי רלוונטי לכם | בשאלת "מה הזכות שלי" | בשאלת "איך רושמים אותה בטאבו" |
למה זה משנה בפועל?
אפשר להיות בעל זכות מלאה לפי החוק, ובכל זאת להיתקל בעיכוב או דחייה בלשכה בגלל פגם פרוצדורלי לפי התקנות - מסמך חסר, אימות לא תקין או תשריט שלא אושר. עורך דין שמכיר את שני המקורות מוודא שהזכות לא רק קיימת, אלא גם נרשמת בפועל בלי תקלות. לפרטים על ההליך המלא: רישום בפנקסי המקרקעין, או עיינו בנוסח חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.
צריכים ליווי בהליך רישום מקרקעין?
אימות שטרי עסקה, רישום הערות אזהרה, רישום בתים משותפים או טיפול בהתנגדות - משרד אליהו ושות׳ מלווה לקוחות בהליכי רישום מאז 2007, עם ייצוג אישי בכל תיק.
שאלות ותשובות על התקנות
התקנות קובעות את נוהל העבודה של לשכות רישום המקרקעין (הטאבו): כיצד מוגשת ונרשמת עסקה, כיצד נרשמת הערת אזהרה, כיצד נרשם בית משותף וירושה, ומהם ההליכים לרישום ראשון, פירוק שיתוף וביטול רישומים. הן הותקנו מכוח סעיפים 77, 89, 121, 122, 123, 133 ו-168 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובע את הזכויות הקנייניות עצמן (בעלות, חכירה, משכנתה, זיקת הנאה). תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) הן חקיקת משנה שמפרטת את הפרוצדורה: אילו מסמכים מגישים, מי מאמת חתימות, וכיצד בפועל מבצעים את הרישום בלשכה. אפשר לעיין בנוסח חוק המקרקעין.
לפי תקנה 1, נסח הוא העתק מרישום בפנקסי המקרקעין המאושר על ידי לשכת רישום. תקנה 92 קובעת שכל אדם רשאי לקבל נסח בהגשת בקשה ותשלום אגרה, לרבות באמצעות מסר אלקטרוני מאושר או חתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת. חשוב לדעת: פלט נייר של נסח מקוון אינו נחשב העתק נאמן להוכחת זכויות בהליך שיפוטי.
לפי תקנה 14, עורך דין בעל רישיון בישראל מוסמך לאמת את חתימות הצדדים על שטר העסקה ולאשר בכתב כי בדק את המסמכים ומצאם מתאימים. לחלופין, לפי תקנה 12, ניתן לחתום על השטר בפני הרשם בלשכה עצמה. ליווי מלא בהליך: רישום בפנקסי המקרקעין.
לפי תקנה 21, רישום הערת אזהרה נעשה על פי בקשה חתומה בידי המתחייב או הזכאי, מאומתת בידי עורך דין או רשם, בצירוף ההתחייבות בכתב ומסמכים המוכיחים את זהות החותמים. הבקשה מוגשת ללשכה שבה רשומים המקרקעין. הערת אזהרה חשובה במיוחד ברכישת דירה.
לפי תקנה 54, הבקשה מוגשת למפקח שבתחומו נמצאים המקרקעין, בצירוף תשריט מאושר, תקנון הבית או הודעה על אימוץ התקנון המצוי, והמלצה למינוי נציגות זמנית. המפקח נותן צו רישום כאשר הבית ראוי להירשם כבית משותף. לליווי בנושא: בתים משותפים.
לפי תקנה 74, ערר לממונה על המרשם מוגש בתוך חמישה עשר ימים מיום מסירת ההחלטה. לפי תקנה 76, ערעור על החלטת הממונה לבית המשפט המחוזי מוגש אף הוא בתוך חמישה עשר ימים. הממונה רשאי להאריך את המועד מטעמים שיירשמו. בהליכי סכסוך בבית משותף (פרק ה'), המועד לערעור הוא 45 ימים.
מומלץ לפנות לעורך דין לפני חתימה על שטר עסקה, בעת רישום הערת אזהרה, בהליכי רישום ראשון או בית משותף, ובכל מקרה של סכסוך רישום או התנגדות. עורך דין מוודא שכל המסמכים תקינים ומונע עיכובים ודחיות בלשכה. משרד אליהו ושות׳ מלווה לקוחות בהליכי רישום מאז 2007 - ניתן ליצור קשר בטלפון 074-704-7104.