תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל)

שאלה על רישום כפול או על מעמד חברת חו״ל? 074-704-7104  |  💬 WhatsApp
זמינים לייעוץ: א׳-ה׳ 08:00-19:00 | שישי 08:00-13:00
5/5 - (2 votes)
חקיקה · דיני חברות

תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל), תש״ס-2000 - נוסח והסברים

· נכתב על ידי עו״ד ונוטריון רעות אליהו

תקנות ההקלות הן המסמך שמונע כפל רגולציה מחברה ישראלית שניירות הערך שלה נסחרים בחו״ל. כאן תמצאו את הנוסח המלא והמעודכן, את ההבחנה בין חברת חו״ל לחברה כפולה, ואת ההסבר לכל אחת מההקלות בשפה פשוטה. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות ובעלי עסקים בישראל ובחו״ל מאז 2007.

מה קובעות תקנות ההקלות ומתי הן רלוונטיות לכם?

תשובה מהירה

התקנות מתירות לחברה שניירות הערך שלה נסחרים מחוץ לישראל לקיים את דין מדינת החוץ במקום את הדין הישראלי, בשורה של נושאי ממשל תאגידי. הן הותקנו מכוח סעיפים 364 ו-366 לחוק החברות, תשנ״ט-1999, ותחילתן ב-1 בפברואר 2000. ארבעה צירים מרכזיים:

  1. מי זכאי: חברת חו״ל ‎(‎ נסחרת בחו״ל בלבד ‎)‎ וחברה כפולה ‎(‎ נסחרת גם בישראל וגם בבורסת רישום כפול ‎)‎, לפי תקנה 1.
  2. הקלות אסיפה והצבעה: תקנות 3, 3א, 7, 7א ו-7ב - כתבי הצבעה זרים, מועד קובע גמיש וזכויות מיעוט לזימון אסיפה.
  3. הקלות דירקטוריון: תקנות 5, 5א, 5ב ו-5ד - גמול דירקטור חיצוני, הארכת כהונה, דירקטור בלתי תלוי וחברה ללא בעל שליטה.
  4. הקלות הון ודיווח: תקנות 2, 4, 7ג ו-7ד - הצעת רכש, הצעה פרטית, חלוקה בדרך של רכישה ודיווח לרשם החברות.
תש״ס-2000שנת ההתקנה
364-366סעיפי ההסמכה בחוק
מרץ 2024התיקון האחרון
154,945 ₪תקרת גמול דח״צ ‎(‎ תקנה 5(ו) ‎)‎
9 שניםתקרת כהונה רצופה ‎(‎ תקנה 5א ‎)‎

על עורכת הדין

עו״ד רעות אליהו - מומחית בדיני חברות וממשל תאגידי | אליהו ושות׳
עו״ד ונוטריון רעות אליהו

בעלת תארי LL.B ו-MBA, חברה בלשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007, נוטריון מוסמכת ובוררת רשומה. עוסקת בליווי תאגידי שוטף, בסוגיות ממשל תאגידי בחברות ציבוריות ופרטיות, בעסקאות ומשקיעים בינלאומיים וברישום חברות חוץ בישראל.

״התקנות האלה נראות טכניות, אבל הן קובעות דבר אחד קריטי: איזה דין חל עליכם בפועל. חברה שמניחה שהיא חברה כפולה בלי לבדוק את התוספות לחוק ניירות ערך, מסתמכת על הקלה שאולי כלל אינה עומדת לה.״

מפת הדרכים

מה בדיוק התקנות מסדירות, ומה הן דורשות בתמורה

ההיגיון שמאחורי התקנות פשוט. חברה ישראלית שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה זרה כפופה ממילא לכללי הממשל התאגידי של אותה מדינה ושל אותה בורסה. אם יחול עליה במקביל גם פרק הממשל התאגידי המלא של חוק החברות, תשנ״ט-1999, היא תידרש לקיים שתי מערכות כללים במקביל - ולעיתים סותרות. תקנות ההקלות פותרות את הכפילות: בנושאים המנויים בהן, קיום דין מדינת החוץ מספיק.

התנאי שחוזר כמעט בכל תקנה

זאת הנקודה שהכי הרבה חברות מפספסות. כמעט כל הקלה כאן מותנית בכך שהחברה מקיימת בפועל את דין מדינת החוץ באותו עניין, ולא רק שהיא נסחרת שם. תקנה 4 למשל פוטרת מסעיף 274 לחוק רק אם דין מדינת החוץ קובע הוראות לעניין הצעה פרטית והחברה מקיימת אותן כפי שהן חלות על חברות שהתאגדו באותה מדינה. הגדרת ״דין מדינת חוץ״ בתקנה 1 אף מרחיקה לכת ומחילה את הכלל גם על כללים והנחיות של הבורסה עצמה, ובכללים מסוג ״אמץ או הסבר״ - רק אם החברה אימצה אותם בפועל.

המשמעות המעשית: חברה שלא קיימה את דין מדינת החוץ באותו נושא לא הפכה בשל כך לפטורה - היא נשארת כפופה לדין הישראלי, ולעיתים מגלה זאת רק בדיעבד, כשהחלטה של האסיפה או של הדירקטוריון כבר התקבלה. בדיקת התאמה מוקדמת עדיפה בהרבה על תיקון בדיעבד, שלא תמיד אפשרי.

הרובד השני: התקנות שהתקנות האלה מפנות אליהן

התקנות אינן עומדות לבדן. תקנה 3(ה) מחילה על חברי בורסה שלוש תקנות מתוך תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה). תקנה 5(ו) מורה לקרוא את תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני) עם סכומים מוגדלים. ותקנה 7ג מפנה במפורש לתקנות החברות (אישור חלוקה) לעניין זהות הנושים, תוכן ההודעה והמידע שנושה רשאי לדרוש.

לצידן פועלות תקנות משלימות שאינן חלק ממערך ההקלות אך משפיעות על אותה חברה: תקנות התנאים והמבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, תקנות העניינים שאינם מהווים זיקה, ותקנות ההודעה והמודעה על אסיפה כללית. הריכוז המלא נמצא בעמוד חקיקה בדיני חברות.

מה התקנות האלה לא מכסות

שתי הבהרות שחוסכות בלבול. ראשית, אלה אינן ״תקנות ההקלות בעסקאות עם בעלי עניין״ - אלה שתי מערכות נפרדות. ההקלות בעסקאות עם בעלי עניין מוסדרות בתקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי ענין), וחלות על חברות ציבוריות ככלל, לא רק על חברות שנסחרות בחו״ל. שנית, חברות איגרות חוב זוכות למערך הקלות נוסף ונפרד בתקנות ההקלות לסוגים מסוימים של חברות איגרות חוב, מעבר לתקנה 5ב שכאן.

בשורה התחתונה: התקנות האלה עוסקות בשאלה איזה דין חל, לא בשאלה מה מותר לעשות. את התשובה השנייה עדיין צריך לחפש בחוק החברות עצמו, בפקודת החברות [נוסח חדש] בכל הנוגע לשעבודים, ובדין הזר החל. הצלבה בין השלושה היא חלק מליווי משפטי שוטף לעסקים שהמשרד מעניק.

פרטי דבר החקיקה

תקנות ההקלות - כרטיס פרטים

נוסח משולב עדכני · אוגוסט 2026
שם מלאתקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל), תש״ס-2000
סוגתקנות · חקיקת משנה
מקור הסמכותסעיפים 364 ו-366 לחוק החברות, תשנ״ט-1999
מתקיןשר המשפטים, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט
תחילת תוקףכ״ה בשבט התש״ס · 1 בפברואר 2000 ‎(‎ תקנה 8 ‎)‎
תיקון אחרוןתיקון מס׳ 10, התשפ״ד-2024 · פורסם ב-11 במרץ 2024
עדכון סכומים אחרון1 בפברואר, לפי מדד המחירים לצרכן ‎(‎ תקנה 5(ו1) ‎)‎
תחום משפטידיני חברות · ממשל תאגידי · דיני ניירות ערך
היקף8 תקנות ראשיות ‎(‎ 1-8 ‎)‎ ועוד 8 תקנות משנה שנוספו בתיקונים

📖 לנוסח בספר החוקים הפתוח ‎(‎ ויקיטקסט ‎)‎ ←

מקורות נוספים: נוסח משולב בנבו · רשם החברות

הנוסח עצמו

נוסח מלא: תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל), תש״ס-2000

התקנות קצרות יחסית - שמונה תקנות ראשיות ועוד שמונה שנוספו בתיקונים לאורך השנים - ולכן הבאנו כאן את הנוסח במלואו, אחד לאחד. הנוסח שלהלן הוא הנוסח המשולב המעודכן, כולל תיקון מס׳ 10 מ-2024, וכולל תקנות שבוטלו או נמחקו ‎(‎ המסומנות ככאלה ‎)‎, כדי לשמור על מספור מקורי מדויק.

הגדרות

1. בתקנות אלה -

״בורסת רישום כפול״ - בורסה מחוץ לישראל המנויה בתוספת השנייה או השלישית לחוק ניירות ערך;

״דין מדינת חוץ״ - דין המדינה שבה הוצעו ניירות הערך לציבור או שבה רשומים ניירות הערך למסחר בבורסה, לרבות כללים והנחיות הנהוגים בבורסה האמורה, ובלבד שאם הכללים או ההנחיות הם מסוג ׳אמץ או הסבר׳ - החברה אימצה אותם;

״חברת חו״ל״ - חברה ציבורית שמניותיה הוצעו לציבור מחוץ לישראל בלבד או שהן רשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל בלבד;

״חברת חו״ל כפולה״ - (נמחקה)

״חברה כפולה״ - חברה ציבורית שמניותיה רשומות למסחר בבורסה בישראל ובבורסת רישום כפול.

הקלה לענין הצעת רכש מיוחדת

2. על חברת חו״ל או חברה כפולה לא יחולו הוראות סעיפים 328 עד 335 לחוק, אם לפי דין מדינת החוץ קיימת הגבלה על רכישת השליטה בשיעור כלשהו בחברה או שרכישת השליטה בשיעור כלשהו מחייבת את הרוכש להציע גם הצעת רכש לבעלי מניות מקרב הציבור.

הקלה לענין הצבעה בכתב

3. (א) (בוטלה)

(ב) על חברת חו״ל או חברה כפולה לא יחולו סעיפים 87(ב) עד 89 לחוק וההוראות לפיהם, אם היא ממציאה לבעלי מניותיה כתבי הצבעה ומאפשרת להם להצביע ולייפות כוח בנושאים הקבועים על סדר יומה של האסיפה הכללית, לפי דין מדינת החוץ, בעניינים אלה, כפי שהוא חל על חברות שהתאגדו באותה מדינה ‎(‎ להלן בתקנה זו - כתבי הצבעה זרים ‎)‎, ובלבד שהחברה פועלת כאמור כלפי כל בעלי מניותיה, לרבות בעלי מניות לפי סעיף 177(1) לחוק הזכאים להצביע באותו עניין.

(ג) יראו חברה כאילו המציאה לבעלי המניות לפי סעיף 177(1) לחוק, את כתבי ההצבעה הזרים, אם המציאה לרשות ניירות ערך ולבורסה בישראל, לפי תקנות ניירות ערך ‎(‎ חתימה ודיווח אלקטרוני ‎)‎, התשס״ג-2003, את כתבי ההצבעה הזרים, וסיווגה אותם לצורך הדיווח ככתבי הצבעה או הודעות עמדה, לפי הענין.

(ד) מועדי הדיווח וההמצאה בהתאם לתקנה זאת יהיו לפי דין מדינת החוץ.

(ה) על חברי בורסה יחולו תקנות 4(ג), 6(ה), ו-15(ב) לתקנות החברות ‎(‎ הצבעה בכתב והודעות עמדה ‎)‎, התשס״ו-2005, בקשר לכתבי הצבעה זרים.

הקלה לעניין אופן הודעה על קיומו או העדרו של עניין אישי

3א. על אף האמור בסעיף 276 לחוק, בחברת חו״ל או חברה כפולה, רשאי בעל מניה המשתתף בהצבעה להודיע לחברה כי יש לו עניין אישי באישור החלטה, שלא על גבי כתב ההצבעה, או להודיע לחברה כי אין לו עניין אישי באישור ההחלטה בעצם הצבעתו באמצעות כתב ההצבעה, אם בכתב ההצבעה מצוין כי בעצם הצבעתו באמצעות כתב ההצבעה הוא מצהיר שאין לו עניין אישי באישור ההחלטה, למעט עניין אישי שהודיע עליו לחברה.

הקלה לעניין הצעה פרטית מהותית

4. על חברת חו״ל או חברה כפולה לא יחול סעיף 274 לחוק, אם דין מדינת החוץ קובע הוראות לעניין הצעה פרטית, והחברה מקיימת אותו כפי שהוא חל על חברות שהתאגדו באותה מדינה.

הקלה לענין דירקטור חיצוני

5. (א) (בוטלה)

(ב) (בוטלה)

(ג) (בוטלה)

(ד) (בוטלה)

(ה) (בוטלה)

(ו) לענין גמול המשולם לדירקטור חיצוני בחברת חו״ל או בחברה כפולה, אשר דין מדינת החוץ החל עליה מטיל על הדירקטור החיצוני, חובות או דרישות נוספות על החובות והדרישות הקבועות על פי כל דין, הנובעות ממעמדו כדירקטור עצמאי או בלתי תלוי, והמטילות עליו נטל נוסף, יקראו את תקנות החברות ‎(‎ כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני ‎)‎, התש״ס-2000, כאילו במקום הסכומים הנקובים בטור ״הסכום המרבי״ שבתוספת השניה בהן, בא 154,945, ובתוספת השלישית בהן בא 4,660.

(ו1) הסכומים המפורטים בתקנת משנה (ו) ישתנו ב-1 בפברואר של כל שנה ‎(‎ להלן - יום השינוי ‎)‎ לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; סכום מוגדל כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חמישה שקלים חדשים; בתקנה זו -

״המדד החדש״ - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;

״המדד היסודי״ - המדד של חודש אוקטובר 2015;

״מדד״ - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ז) על אף האמור בסעיף 245 לחוק, חברת חו״ל או חברה כפולה רשאית למנות את הדירקטור החיצוני לתקופות כהונה נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1) ועדת הביקורת, ולאחריה הדירקטוריון, אישרו כי לנוכח מומחיותו ותרומתו המיוחדת של הדירקטור החיצוני לעבודת הדירקטוריון וועדותיו, המינוי לתקופת כהונה נוספת הוא לטובת החברה;

(2) המינוי לתקופת הכהונה הנוספת נעשה לפי סעיף 245(א1) לחוק;

(3) התקופה שכיהן בה כדירקטור חיצוני והנימוקים של ועדת הביקורת והדירקטוריון להארכת תקופת הכהונה הוצגו לפני האסיפה הכללית קודם אישורה.

(ח) על אף האמור בסעיפים 219(ג) ו-240(א1)(1) לחוק, על חברת חו״ל או חברה כפולה, לא תחול החובה למנות דירקטור חיצוני בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה בסעיף 240 לחוק, אם מכהן בה דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית שהוא דירקטור בלתי תלוי לענין חברות בוועדת הביקורת על פי דין מדינת החוץ; כל הדירקטורים החיצוניים של חברה כאמור יהיו דירקטורים בעלי כשירות מקצועית לפחות.

הקלות לעניין דירקטור בלתי תלוי

5א. (א) בחברת חו״ל או בחברה כפולה או בחברת איגרות חוב חוץ כהגדרתה בתקנה 5ב(א), רשאית ועדת הביקורת לראות דירקטור עצמאי או בלתי תלוי לפי דין מדינת החוץ, כדירקטור בלתי תלוי, אם מתקיימים תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 240(ב) ו-(ו) בכל הנוגע לזיקה לבעל השליטה, לקרובו ולתאגיד בשליטת בעל השליטה למעט החברה או חברה בשליטת החברה, והוא לא מכהן כדירקטור בחברה מעל תשע שנים רצופות; לעניין זה לא יראו בהפסקת כהונה שאינה עולה על שנתיים כמפסיקה את רצף הכהונה.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), חברה רשאית להאריך את כהונתו של הדירקטור הבלתי-תלוי מעבר לתשע שנים, לתקופות כהונה נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים אם התקיימו הוראות תקנה 5(ז)(1).

(ג) (בוטלה)

(ד) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 249ג לחוק.

הקלות לעניין חברות איגרות חוב חוץ

5ב. (א) בתקנה זו, ״חברת איגרות חוב חוץ״ - חברת איגרות חוב שאיגרות חוב שלה רשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל בלבד או שאותן איגרות חוב שלה רשומות למסחר בבורסה בישראל ובבורסת רישום כפול.

(ב) דירקטוריון של חברת איגרות חוב חוץ רשאי לקבוע כי יראו דירקטור שמונה לפני יום כ״ד בשבט התשע״ב ‎(‎ 17 בפברואר 2012 ‎)‎ ‎(‎ בתקנה זו - המועד הקובע ‎)‎, ואשר מתקיימים בו הסייגים המנויים בסעיף 240(ב), (ג), (ה) ו-(ו) לחוק, כדירקטור חיצוני לפי החוק, אף אם לא מתקיים בו האמור בסעיף 240(ד) לחוק, ואף אם במועד הקובע כיהן כדירקטור בחברה.

(ג) חברת איגרות חוב חוץ רשאית להמשיך לשלם לדירקטור שמונה לפני המועד הקובע ואשר לפי תקנת משנה (ב) דינו כדין דירקטור חיצוני, את אותם סכומים שהתחייבה לשלם לו ערב המועד הקובע.

(ד) על אף האמור בסעיף 245 לחוק, חברת איגרות חוב חוץ רשאית למנות את הדירקטור החיצוני לתקופות כהונה נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים, ובלבד שוועדת הביקורת, ולאחריה הדירקטוריון, אישרו כי נוכח מומחיותו ותרומתו המיוחדת של הדירקטור החיצוני לעבודת הדירקטוריון וועדותיו, המינוי לתקופת כהונה נוספת הוא לטובת החברה.

(ה) על אף האמור בסעיפים 219(ג) ו-240(א1)(1) לחוק, לא תחול על חברת איגרות חוב חוץ החובה למנות דירקטור חיצוני בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה בסעיף 240 לחוק, אם מכהן בה דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית שהוא דירקטור בלתי תלוי לעניין החברות בוועדת הביקורת על פי דין מדינת החוץ; כל הדירקטורים החיצוניים של חברה כאמור יהיו דירקטורים בעלי כשירות מקצועית לפחות.

הקלות לעניין יושב ראש ועדת ביקורת

5ג. (בוטלה)

הקלה לחברת חוץ שאין בה בעל שליטה

5ד. (א) חברת חו״ל או חברה כפולה שאין בה בעל שליטה, ומקיימת את דין מדינת החוץ כפי שהוא חל על חברות שהתאגדו באותה מדינה לגבי מינוי דירקטורים עצמאיים והרכבי ועדות הביקורת והתגמול, רשאית שלא לקיים את הוראות סעיפים אלה:

(1) סעיפים 115 ו-116א לחוק לעניין ועדת הביקורת;

(2) סעיף 118א לחוק לעניין ועדת התגמול, למעט ההוראה לעניין תחולת סימן ח׳;

(3) סעיפים 219(ג), 239(א), 243 ו-249 לחוק לעניין דירקטורים חיצוניים, ובלבד שאם במועד מינוי דירקטור בחברה כל חברי הדירקטוריון המכהנים הם בני מין אחד, ימונה דירקטור בן המין השני.

(ב) דירקטור חיצוני שמונה בטרם החליטה חברה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי להמשיך לכהן כדירקטור בחברה על אף האמור בסעיף 249 לחוק, עד תום תקופת כהונתו או עד תום האסיפה השנתית השנייה לאחר שהחליטה החברה כאמור בתקנת משנה (א), לפי המוקדם.

הקלה לענין פרסום הודעה על אסיפה כללית

6. (בוטלה)

הקלות לענין המועד הקובע

7. על אף האמור בסעיף 182(ב) לחוק, רשאית חברת חו״ל או חברה כפולה, הממציאה לבעלי מניותיה כתבי הצבעה לאסיפה כללית - לרבות כאלה שבהם מייפה בעל מניות כוחו של שלוח להצביע בשמו - בהתאם לדין מדינת החוץ, לקבוע מועד קובע כמשמעותו בסעיף 182(ב) לחוק, לענין אותה אסיפה, אשר לא יעלה על שישים ימים לפני מועד כינוס האסיפה הכללית, ולא יפחת מארבעה ימים לפני מועד כינוסה.

הקלה לעניין הצעת מועמד לכהונה בדירקטוריון או העברה מכהונה של דירקטור

7א. על אף האמור בסעיף 66(ב) לחוק, בחברת חו״ל או חברה כפולה, בעל מניה, אחד או יותר, רשאי לבקש מהדירקטוריון לכלול מועמד לכהונה בדירקטוריון או העברה מכהונה של דירקטור כנושא בסדר היום של אסיפה כללית שתתכנס בעתיד, אם הוא מחזיק חמישה אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית.

הקלה לעניין כינוס אסיפה מיוחדת

7ב. על אף האמור בסעיף 63(ב)(2) לחוק, בחברת חו״ל או חברה כפולה, יכנס הדירקטוריון אסיפה מיוחדת לדרישת בעל מניה, אחד או יותר, שלו עשרה אחוזים לפחות מההון המונפק ואחוז אחד לפחות מזכויות ההצבעה בחברה, או בעל מניה, אחד או יותר, שלו עשרה אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה בחברה, ובלבד שאם דין מדינת החוץ כפי שהוא חל על חברות שהתאגדו באותה מדינה, קובע זכות לדרוש זימון אסיפה כאמור למי שמחזיק שיעור החזקות נמוך מעשרה אחוזים, יחול סעיף 63(ב)(2) האמור.

הקלה לעניין חלוקה בדרך של רכישה שאינה מקיימת את מבחן הרווח

7ג. (א) על אף האמור בסעיפים 301 עד 303 לחוק, דירקטוריון של חברת חו״ל או חברה כפולה רשאי לקבל החלטה על ביצוע חלוקה בדרך של רכישה, בהתקיים התנאים שלהלן:

(1) מתקיים מבחן יכולת הפירעון כמשמעותו בסעיף 302 לחוק;

(2) החברה שלחה לנושים המנויים בתקנת משנה 2(ב) לתקנות אישור חלוקה, לא יאוחר משלושה ימים ממועד קבלת ההחלטה בדירקטוריון, הודעה על כוונתה לבצע חלוקה שלא מקיימת את מבחן הרווח, שתכלול פרטים המפורטים בתקנה 3 לתקנות אישור חלוקה, בשינויים המחויבים;

(3) ההודעה פורסמה באתר האינטרנט של החברה, במועד שליחת ההודעה לנושים כאמור בפסקה (2);

(4) חלפו שלושים ימים ולא הועברה התנגדות לחלוקה בידי נושה כאמור בתקנת משנה (ג).

(ב) נושה כאמור בתקנת משנה (א)(2) של חברה שקיבלה החלטה לבצע חלוקה לפי תקנת משנה (א), רשאי לפנות לחברה ולבקש מידע כמפורט בתקנה 6 לתקנות אישור חלוקה.

(ג) נושה של חברה שקיבלה החלטה לבצע חלוקה לפי תקנת משנה (א), רשאי לפנות לחברה ולהתנגד לחלוקה בתוך שלושים ימים מיום שפורסמה ההודעה.

(ד) אם הועברה התנגדות כאמור בתקנת משנה (ג), טעונה החלוקה הגשת בקשה ואישור לפי סעיף 303 לחוק, וההתנגדות תצורף כנספח לבקשה.

(ה) בתקנה זו -

(1) ״הודעה״ - הודעה ששלחה החברה לנושים לפי תקנת משנה (א)(2);

(2) ״חלוקה״ - חלוקה בדרך של רכישה;

(3) ״רכישה״ - כמשמעותה בהגדרת ״חלוקה״ בחוק;

(4) ״תקנות אישור חלוקה״ - תקנות החברות ‎(‎ אישור חלוקה ‎)‎, התשס״א-2001.

הקלה לעניין חובות דיווח

7ד. סעיף 365(א) לחוק לא יחול על חברת חו״ל, ובלבד שהחברה דיווחה לרשם החברות בעניינים שלהלן, נוסף על הדיווחים האמורים בסיפה לסעיף 365(ב) לחוק:

(1) היכן הוצעו ניירות הערך שלה לציבור מחוץ לישראל או את שם הבורסה שבה הם רשומים למסחר;

(2) מינויים לדירקטוריון ושינויים בהרכבו, כאמור בסעיף 223 לחוק.

תחילה

8. תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ה בשבט התש״ס ‎(‎ 1 בפברואר 2000 ‎)‎.

הנוסח לעיל הוא הנוסח המשולב המעודכן. במקרה של סתירה, נוסח רשומות הוא הקובע. 📖 לנוסח המשולב במקור ←

הלב של הדף

שבע התקנות שקובעות בפועל מה יחול עליכם

התקנות כתובות בלשון מפנה - כל אחת מבטלת סעיף אחר בחוק החברות בתנאים מסוימים. להלן שבע התקנות שמהן נובעות רוב ההחלטות המעשיות, כל אחת עם ציטוט קצר מהנוסח, הסבר בשפת יומיום ודוגמה.

1

ההגדרות - השאלה הראשונה היא בכלל אם אתם בפנים

״בורסה מחוץ לישראל המנויה בתוספת השנייה או השלישית לחוק ניירות ערך״

מה זה אומר בפועל

תקנה 1 מגדירה שלושה מונחים שכל השאר תלוי בהם. חברת חו״ל היא חברה ציבורית שמניותיה הוצעו לציבור מחוץ לישראל בלבד, או נסחרות בבורסה מחוץ לישראל בלבד - כלומר אין מסחר במניותיה בישראל. חברה כפולה נסחרת גם בישראל וגם בבורסת רישום כפול, שהיא בורסה זרה המנויה בתוספת השנייה או השלישית לחוק ניירות ערך. חברה שנסחרת בבורסה זרה שאינה מופיעה בתוספות האלה פשוט אינה עונה להגדרה.

דוגמה

חברה ישראלית שנסחרת בבורסה בתל אביב וגם בזירה זרה שאינה מנויה בתוספות - אינה ״חברה כפולה״ לצורך התקנות, ולכן אינה זכאית לאף אחת מההקלות שלהלן. הבדיקה הזאת היא תמיד הצעד הראשון, והיא נבדקת מול נוסח התוספות במועד הרלוונטי, לא לפי הנחה.

ליווי חברות בעסקאות ומשקיעים בינלאומיים ←
2

הצעת רכש מיוחדת - מתי הפרק הישראלי כולו נופל

״לא יחולו הוראות סעיפים 328 עד 335 לחוק״

מה זה אומר בפועל

סעיפים 328 עד 335 לחוק החברות הם מנגנון הצעת הרכש המיוחדת - החובה של מי שרוכש שליטה לפנות לכלל הציבור. תקנה 2 מבטלת את כל הפרק הזה לגבי חברת חו״ל וחברה כפולה, בתנאי אחד: שדין מדינת החוץ כבר מטיל הגבלה כלשהי על רכישת שליטה, או מחייב את הרוכש להציע הצעת רכש לבעלי מניות מקרב הציבור.

דוגמה

ההיגיון הוא מניעת כפילות, לא מתן פטור. אם הדין הזר מסדיר את השאלה - אין צורך בשכבה ישראלית נוספת. אבל אם הדין הזר שותק בנושא רכישת שליטה, התנאי אינו מתקיים והפרק הישראלי חוזר לחול במלואו. זו בדיקה שנעשית לפני העסקה, לא אחריה.

ליווי בעסקאות בעלי מניות והסכמים מסחריים ←
3 · 3א

כתבי הצבעה זרים ועניין אישי - איך מצביעים בחברה כפולה

״ובלבד שהחברה פועלת כאמור כלפי כל בעלי מניותיה״

מה זה אומר בפועל

תקנה 3(ב) מבטלת את סעיפים 87(ב) עד 89 לחוק - מנגנון ההצבעה בכתב הישראלי - לחברה שממציאה במקומם כתבי הצבעה זרים לפי דין מדינת החוץ. התנאי המהותי הוא שוויון: החברה חייבת לפעול כך כלפי כל בעלי מניותיה, כולל מי שמחזיק דרך חבר בורסה לפי סעיף 177(1). תקנה 3(ג) מקלה על ההמצאה - דיווח לרשות ניירות ערך ולבורסה בישראל לפי תקנות הדיווח האלקטרוני נחשב המצאה, ובלבד שהמסמכים סווגו נכון. תקנה 3א מוסיפה שבעל מניה רשאי להצהיר על היעדר עניין אישי בעצם ההצבעה, אם כך נכתב בכתב ההצבעה.

דוגמה

חברה שמעבירה כתבי הצבעה זרים רק לבעלי מניות רשומים, ומשאירה את המחזיקים דרך חבר בורסה עם הטופס הישראלי, מפרה את תנאי השוויון - ולכן ההקלה כולה אינה עומדת לה. בנוסף, תקנה 3(ד) מעבירה גם את מועדי הדיווח וההמצאה לדין מדינת החוץ, כך שלוח הזמנים הישראלי מפסיק להיות רלוונטי.

לתקנות ההצבעה בכתב והודעות עמדה ←
5

דירקטור חיצוני - גמול מוגדל, כהונה ארוכה ופטור ממומחיות חשבונאית

״בא 154,945, ובתוספת השלישית בהן בא 4,660״

מה זה אומר בפועל

תקנה 5 מרכזת שלוש הקלות נפרדות. תקנת משנה (ו) מעלה את תקרת הגמול לדירקטור חיצוני, כשדין מדינת החוץ מטיל עליו נטל נוסף, ל-154,945 שקלים בתוספת השנייה ול-4,660 שקלים בתוספת השלישית לתקנות הגמול. תקנת משנה (ו1) קובעת שהסכומים האלה מתעדכנים ב-1 בפברואר של כל שנה לפי מדד המחירים לצרכן, ביחס למדד אוקטובר 2015, ומעוגלים לחמישה שקלים. תקנת משנה (ז) מתירה, על אף סעיף 245 לחוק, למנות דירקטור חיצוני לתקופות כהונה נוספות של עד שלוש שנים כל אחת, בכפוף לשלושה תנאים מצטברים. תקנת משנה (ח) פוטרת מהחובה למנות דירקטור חיצוני בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, אם מכהן בחברה דירקטור בלתי תלוי בעל מומחיות כזאת.

דוגמה

שימו לב שהסכומים בתקנה הם סכומי בסיס, והסכום האפקטיבי משתנה מדי שנה. בדף הזה מופיע הסכום לפי הנוסח המשולב העדכני. חברה שנשענת על נתון ישן - ויש כאלה שמסתובבים ברשת מלפני עשור - עלולה לאשר גמול שאינו תואם את התקרה, וזו טעות שנחשפת רק באסיפה הכללית.

לתקנות הגמול וההוצאות לדירקטור חיצוני ←
5א · 5ב

דירקטור בלתי תלוי וחברות איגרות חוב חוץ - תשע שנים, ואז מה

״והוא לא מכהן כדירקטור בחברה מעל תשע שנים רצופות״

מה זה אומר בפועל

תקנה 5א מתירה לוועדת הביקורת להכיר בדירקטור עצמאי או בלתי תלוי לפי דין מדינת החוץ כדירקטור בלתי תלוי לצורך הדין הישראלי, בשני תנאים: שמתקיימים תנאי הכשירות שבסעיף 240(ב) ו-(ו) בכל הנוגע לזיקה לבעל השליטה, ושהוא לא כיהן מעל תשע שנים רצופות. הפסקת כהונה של עד שנתיים אינה שוברת את הרצף. תקנת משנה (ב) מאפשרת בכל זאת להאריך מעבר לתשע שנים, לתקופות של עד שלוש שנים, בתנאי תקנה 5(ז)(1). תקנה 5ב מוסיפה מערך מקביל לחברת איגרות חוב חוץ, כולל הסדר מעבר לדירקטורים שמונו לפני 17 בפברואר 2012.

דוגמה

דירקטור שכיהן שבע שנים, יצא לשנה וחזר - נחשב כמי שממשיך ברצף, כי ההפסקה לא עלתה על שנתיים. הספירה מגיעה לתשע בשנה השמינית שלאחר החזרה, ואז נדרשת החלטה מודעת: אישור ועדת ביקורת ודירקטוריון להארכה, או סיום כהונה. תקנה 5א(ד) מבהירה שאין בכל אלה כדי לגרוע מסעיף 249ג לחוק.

להקלות הנוספות לחברות איגרות חוב ←

חברה ללא בעל שליטה - ההקלה הרחבה ביותר בתקנות

״ימונה דירקטור בן המין השני״

מה זה אומר בפועל

זאת ההקלה המשמעותית ביותר בתקנות. חברת חו״ל או חברה כפולה שאין בה בעל שליטה, והמקיימת את דין מדינת החוץ לגבי מינוי דירקטורים עצמאיים והרכבי ועדות הביקורת והתגמול, רשאית לוותר על שלוש חבילות שלמות: סעיפים 115 ו-116א ‎(‎ ועדת ביקורת ‎)‎, סעיף 118א ‎(‎ ועדת תגמול, למעט תחולת סימן ח׳ ‎)‎, וסעיפים 219(ג), 239(א), 243 ו-249 ‎(‎ דירקטורים חיצוניים ‎)‎. נשאר סייג אחד: אם במועד מינוי דירקטור כל חברי הדירקטוריון בני מין אחד, יש למנות דירקטור בן המין השני.

דוגמה

חברה שבחרה במסלול הזה בזמן שכבר מכהן בה דירקטור חיצוני אינה חייבת להפסיק את כהונתו מיד. תקנת משנה (ב) מתירה לו להמשיך עד תום תקופת כהונתו או עד תום האסיפה השנתית השנייה שלאחר ההחלטה, לפי המוקדם. זו נקודה חשובה לתכנון לוח הזמנים של המעבר.

ליווי תאגידי לחברות ולדירקטוריון ←
7ג · 7ד

חלוקה בדרך של רכישה ודיווח לרשם - שני מסלולים חלופיים

״חלפו שלושים ימים ולא הועברה התנגדות לחלוקה בידי נושה״

מה זה אומר בפועל

תקנה 7ג יוצרת תחליף לאישור בית המשפט לפי סעיף 303 לחוק, כשמדובר בחלוקה בדרך של רכישה שאינה עומדת במבחן הרווח. במקום פנייה לבית המשפט, הדירקטוריון רשאי להחליט לבדו אם מתקיימים ארבעה תנאים מצטברים: מבחן יכולת הפירעון מתקיים, נשלחה הודעה לנושים בתוך שלושה ימים מההחלטה, ההודעה פורסמה באתר החברה באותו מועד, וחלפו שלושים ימים בלי התנגדות. תקנה 7ד פוטרת חברת חו״ל בלבד מסעיף 365(א) לחוק, בתמורה לשני דיווחים ייעודיים לרשם החברות.

דוגמה

לוחות הזמנים כאן נוקשים. איחור של יום בשליחת ההודעה לנושים, או פרסום באתר במועד מאוחר מהשליחה, מפיל את המסלול המקוצר. ואם נושה אחד מגיש התנגדות - החלוקה חוזרת למסלול בית המשפט, וההתנגדות מצורפת כנספח לבקשה. לכן נוהגים לתעד את מועדי השליחה והפרסום בזמן אמת.

לתקנות החברות (אישור חלוקה) ←
השוואה

חברת חו״ל, חברה כפולה וחברת איגרות חוב חוץ - מי זכאי למה

שלושת המעמדות שהתקנות מכירות בהם אינם זהים. הטבלה מסכמת אילו הקלות עומדות לכל אחד מהם.

ההקלהחברת חו״לחברה כפולהחברת איגרות חוב חוץ
הצעת רכש מיוחדת ‎(‎ תקנה 2 ‎)‎✔ חלה✔ חלה✖ לא חלה
כתבי הצבעה זרים ‎(‎ תקנה 3 ‎)‎✔ חלה✔ חלה✖ לא חלה
הודעה על עניין אישי ‎(‎ תקנה 3א ‎)‎✔ חלה✔ חלה✖ לא חלה
הצעה פרטית מהותית ‎(‎ תקנה 4 ‎)‎✔ חלה✔ חלה✖ לא חלה
גמול מוגדל לדח״צ ‎(‎ תקנה 5(ו) ‎)‎✔ חלה✔ חלה✖ לא חלה
הארכת כהונת דח״צ ‎(‎ תקנות 5(ז), 5ב(ד) ‎)‎✔ חלה✔ חלה✔ חלה ‎(‎ מסלול נפרד ‎)‎
פטור מדח״צ בעל מומחיות חשבונאית ‎(‎ תקנות 5(ח), 5ב(ה) ‎)‎✔ חלה✔ חלה✔ חלה
הכרה בדירקטור בלתי תלוי זר ‎(‎ תקנה 5א ‎)‎✔ חלה✔ חלה✔ חלה
ויתור על ועדות בהיעדר בעל שליטה ‎(‎ תקנה 5ד ‎)‎✔ חלה✔ חלה✖ לא חלה
מועד קובע גמיש ‎(‎ תקנה 7 ‎)‎✔ חלה✔ חלה✖ לא חלה
סף 5% להצעת מועמד לדירקטוריון ‎(‎ תקנה 7א ‎)‎✔ חלה✔ חלה✖ לא חלה
סף לזימון אסיפה מיוחדת ‎(‎ תקנה 7ב ‎)‎✔ חלה✔ חלה✖ לא חלה
חלוקה בדרך של רכישה ‎(‎ תקנה 7ג ‎)‎✔ חלה✔ חלה✖ לא חלה
פטור מדיווח לפי סעיף 365(א) ‎(‎ תקנה 7ד ‎)‎✔ חלה✖ לא חלה✖ לא חלה

המסקנה המעשית

ההבדל המשמעותי ביותר בין חברת חו״ל לחברה כפולה הוא תקנה 7ד. חברה כפולה, שנסחרת גם בישראל, נשארת כפופה לחובת הדיווח המלאה לרשם החברות לפי סעיף 365(א) לחוק. חברת חו״ל פטורה ממנה, אך מקבלת במקומה שתי חובות דיווח ייעודיות: היכן הוצעו ניירות הערך לציבור או שם הבורסה שבה הם נסחרים, ומינויים ושינויים בהרכב הדירקטוריון לפי סעיף 223 לחוק. זהו פטור מותנה, לא ויתור.

לחברת איגרות חוב חוץ, לעומת זאת, עומדות רק ההקלות שבתקנות 5א ו-5ב, ולא מערך ההקלות המלא. מי שמתכנן הנפקת חוב בחו״ל צריך לקרוא את התקנות האלה יחד עם תקנות ההקלות לסוגים מסוימים של חברות איגרות חוב.

ראו גם: רישום חברות חוץ בישראל · הקמת חברה בע״מ - שירות מלא · ההקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול.

שאלה על מעמד חברת חו״ל, על רישום כפול או על הקלה ספציפית?

עו״ד ונוטריון רעות אליהו מלווה חברות ובעלי עסקים בישראל ובחו״ל מאז 2007 - מבדיקת הזכאות להקלה ועד ליישום מול הרשויות. שיחת ייעוץ ראשונה ללא התחייבות.

שאלות ותשובות

שאלות נפוצות על תקנות ההקלות

הבנת התקנות

התקנות, שהותקנו מכוח סעיפים 364 ו-366 לחוק החברות, פוטרות חברות שניירות הערך שלהן נסחרים מחוץ לישראל מכפל רגולציה. במקום לקיים גם את הדין הישראלי וגם את דין מדינת החוץ, החברה רשאית לקיים את דין מדינת החוץ בלבד בשורה של נושאים: הצעת רכש מיוחדת, הצבעה בכתב, הצעה פרטית מהותית, כהונת דירקטורים חיצוניים, המועד הקובע לאסיפה, כינוס אסיפה מיוחדת, חלוקה בדרך של רכישה וחובות דיווח לרשם החברות. הבסיס לכל אלה נשאר חוק החברות, תשנ״ט-1999.

תקנה 1 מגדירה את שתיהן. חברת חו״ל היא חברה ציבורית שמניותיה הוצעו לציבור מחוץ לישראל בלבד, או רשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל בלבד, כלומר אין לה מסחר בישראל. חברה כפולה היא חברה ציבורית שמניותיה רשומות למסחר גם בבורסה בישראל וגם בבורסת רישום כפול. רוב ההקלות חלות על שתיהן, אך תקנה 7ד, שפוטרת מדיווח לפי סעיף 365(א) לחוק, חלה על חברת חו״ל בלבד.

לפי תקנה 1, בורסת רישום כפול היא בורסה מחוץ לישראל המנויה בתוספת השנייה או השלישית לחוק ניירות ערך. הרשימה הזאת היא שקובעת אילו זירות מסחר זרות מזכות חברה במעמד של חברה כפולה. חברה שנסחרת בבורסה שאינה מנויה בתוספות האלה אינה עונה להגדרה, ולכן אינה זכאית להקלות המיועדות לחברה כפולה. זו הבדיקה הראשונה שיש לבצע, לפני כל השאר.

יישום מעשי

תקנה 5 מרכזת שלוש הקלות. תקנת משנה (ו) מעלה את תקרת הגמול לדירקטור חיצוני ל-154,945 שקלים בתוספת השנייה ול-4,660 שקלים בתוספת השלישית לתקנות הגמול, כשדין מדינת החוץ מטיל עליו נטל נוסף. תקנת משנה (ז) מתירה, על אף סעיף 245 לחוק, למנות אותו לתקופות כהונה נוספות של עד שלוש שנים כל אחת, באישור ועדת הביקורת והדירקטוריון. תקנת משנה (ח) פוטרת מהחובה למנות דירקטור חיצוני בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית אם מכהן בחברה דירקטור בלתי תלוי בעל מומחיות כזאת. הסכומים מתעדכנים מדי שנה ב-1 בפברואר לפי תקנות הגמול.

לא בהכרח. תקנה 3(ב) קובעת שסעיפים 87(ב) עד 89 לחוק לא יחולו על חברת חו״ל או חברה כפולה שממציאה לבעלי מניותיה כתבי הצבעה זרים לפי דין מדינת החוץ, ובלבד שהיא פועלת כך כלפי כל בעלי מניותיה. תקנה 3(ג) קובעת שהמצאה לרשות ניירות ערך ולבורסה בישראל לפי תקנות הדיווח האלקטרוני נחשבת המצאה לבעלי המניות, ותקנה 3(ד) קובעת שמועדי הדיווח יהיו לפי דין מדינת החוץ.

תקנה 7ג יוצרת מסלול חלופי לאישור בית המשפט לפי סעיף 303 לחוק. הדירקטוריון רשאי להחליט על החלוקה אם מתקיים מבחן יכולת הפירעון שבסעיף 302, החברה שלחה לנושים הודעה בתוך שלושה ימים מההחלטה, ההודעה פורסמה באתר החברה באותו מועד, וחלפו שלושים ימים בלי שנושה התנגד. הוגשה התנגדות, החלוקה חוזרת למסלול הרגיל של בקשה ואישור בית המשפט, וההתנגדות מצורפת כנספח לבקשה. תוכן ההודעה נגזר מתקנות החברות (אישור חלוקה).

תקנה 5ד מתירה לחברת חו״ל או לחברה כפולה שאין בה בעל שליטה, המקיימת את דין מדינת החוץ לגבי דירקטורים עצמאיים והרכבי ועדות הביקורת והתגמול, שלא לקיים את סעיפים 115 ו-116א לעניין ועדת הביקורת, את סעיף 118א לעניין ועדת התגמול, ואת סעיפים 219(ג), 239(א), 243 ו-249 לעניין דירקטורים חיצוניים. הסייג: אם במועד המינוי כל הדירקטורים המכהנים בני מין אחד, ימונה דירקטור בן המין השני. דירקטור חיצוני שכבר מכהן רשאי להמשיך עד תום כהונתו או עד תום האסיפה השנתית השנייה, לפי המוקדם.

בכל נקודה שבה ההקלה מותנית בתנאי מקדים. השימוש בהקלה אינו אוטומטי: כמעט כל תקנה כאן דורשת שהחברה תקיים בפועל את דין מדינת החוץ, ולעיתים גם החלטת אורגן או פרסום במועד מדויק. נקודות ההכרעה השכיחות הן מעבר לכתבי הצבעה זרים, מינוי דירקטור חיצוני לתקופה נוספת, חלוקה בדרך של רכישה, ובחינה אם החברה עונה כלל להגדרת חברת חו״ל או חברה כפולה. טעות בסיווג מבטלת את ההקלה למפרע. פרטים על שירותי המשרד במשפט מסחרי.