תקנות החברות (הקלות לסוגים מסוימים של חברות איגרות חוב)

לתיאום שיחה עם המשרד: 074-704-7104  |  💬 WhatsApp
זמינים לייעוץ: א׳-ה׳ 08:00-19:00 | שישי 08:00-13:00
5/5 - (2 votes)

תקנות החברות (הקלות לסוגים מסוימים של חברות איגרות חוב), תשע״ב-2012 - נוסח והסברים

· מאת עו״ד רעות אליהו, נוטריון

מה קובעות תקנות ההקלות לחברות איגרות חוב ומתי הן רלוונטיות לכם?

תקנות החברות (הקלות לסוגים מסוימים של חברות איגרות חוב), תשע״ב-2012 הן החריג הממוקד ביותר בדיני הממשל התאגידי הישראלי. הן מחריגות שלושה סוגי חברות שהנפיקו איגרות חוב לציבור מחלק מכללי המינוי והפיקוח שחוק החברות מטיל עליהן. כאן תמצאו את הנוסח המלא, הסבר לכל תקנה בשפה פשוטה, ומתי כדאי לפנות לעורך דין. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות בסוגיות דיני חברות וממשל תאגידי מאז 2007.

התשובה בקצרה

התקנות פוטרות שלושה סוגי חברות איגרות חוב מכללי ממשל תאגידי מרכזיים בחוק החברות. הן הותקנו לפי סעיפים 365א ו-366 לחוק החברות, התשנ״ט-1999, ותחילתן ב-17 בפברואר 2012.

  1. חברת הנפקה של תאגיד בנקאי או מבטח: פטורה מוועדת ביקורת, ועדת תגמול ודירקטורים חיצוניים (תקנה 3)
  2. מנפיק מוצרי מדדים: פטור מכללי ההרכב של הוועדות בתנאים מוגדרים (תקנה 4)
  3. מנפיק מוצרים מובנים: הפטור הרחב ביותר, כולל מנהל כללי ומבקר פנימי (תקנה 5)
  4. פטור ממדיניות תגמול: לשלושתם, בהתקיים שלושה תנאים מצטברים (תקנה 5א)
2012 שנת התקנת התקנות
0 סוגי חברות מוקלות
0 הוראות בתקנות
תשע״ג התיקון האחרון (2013)
★ 5.0 דירוג גוגל
עו״ד רעות אליהו - מומחית בדיני חברות וממשל תאגידי | אליהו ושות׳
עו״ד ונוטריון רעות אליהו

מייסדת משרד אליהו ושות׳ ובעליו, חברה בלשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007, בעלת תואר במשפטים ו-MBA. מלווה חברות פרטיות וציבוריות בסוגיות דיני חברות: מבנה אורגנים, מינוי דירקטורים ונושאי משרה, עסקאות עם בעלי עניין ותנאי כהונה והעסקה.

״בחברות איגרות חוב, ההקלות שבתקנות אינן פטור גורף אלא הסדר מותנה. חברה שמסתמכת עליהן בלי לבדוק את תקנה 6 ואת התנאים המצטברים בתקנה 5א, עלולה לגלות בדיעבד שהיא פעלה בלי האורגנים שהחוק דרש ממנה.״
מה קובעות התקנות

שלוש חברות, שלושה מסלולי הקלה, וסייג אחד שמבטל הכל

כשחברה פרטית מנפיקה איגרות חוב לציבור, היא הופכת לחברת איגרות חוב. הציבור נושא בסיכון האשראי שלה, ולכן חוק החברות מחיל עליה חלק ניכר מכללי הממשל התאגידי שחלים על חברה ציבורית: חובה למנות ועדת ביקורת, ועדת תגמול, דירקטורים חיצוניים, מנהל כללי ומבקר פנימי, ולקבוע מדיניות תגמול. ההיגיון ברור: מי שגייס כסף מהציבור חייב מנגנוני בקרה פנימיים.

אלא שבפועל, חלק מחברות איגרות החוב בישראל אינן גופים עסקיים עצמאיים אלא צינור טכני להנפקה. חברת בת של בנק שכל תפקידה לגייס חוב עבור הבנק, או חברה ייעודית שמנפיקה תעודות סל. לחברות כאלה אין עובדים, אין החלטות עסקיות ואין ניגודי עניינים מהסוג שכללי הממשל התאגידי נועדו למנוע. שר המשפטים, לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, קבע להן מסלול נפרד. את המסגרת הכללית לכך אפשר לראות בחוק החברות, תשנ״ט-1999, שסעיף 365א שלו הוא מקור הסמכות לתקנות.

מה התקנות עושות בפועל

התקנות אינן מבטלות את מעמד החברה כחברת איגרות חוב, ואינן פוטרות אותה מחובות הדיווח שלה כלפי מחזיקי איגרות החוב או מהתחייבויותיה לפי שטר הנאמנות. הן נוגעות אך ורק למבנה האורגנים הפנימי: מי חייב למנות ועדות, כמה דירקטורים חיצוניים נדרשים, והאם צריך מנהל כללי ומבקר פנימי. הפיקוח החיצוני נשאר במקומו.

כשחברה נהנית מהפטור ולא מינתה ועדת ביקורת או ועדת תגמול, החוק קובע מנגנון החלפה: כל מקום שדורש את אישור הוועדה, את הצעתה או את עמדתה, נקרא כאילו נאמר בו ״הדירקטוריון״. הסמכות אינה נעלמת, היא עוברת לדירקטוריון במלואה.

למי שמלווה חברות כאלה, נקודת ההכרעה המעשית היא בדרך כלל לא בתקנה 3 או בתקנה 5 אלא בתקנה 6: הסייג שמבטל את כל ההקלות למנפיק מוצרים מובנים ברגע שהוא מציע מוצרים מובנים לציבור או מתקשר בעסקה עם בעל שליטה. זו סוגיה שמומלץ לבדוק לפני כל התקשרות, ולא אחריה. לליווי משפטי שוטף של חברה יש כאן ערך מוחשי: הוא מזהה את הרגע שבו התקנות מפסיקות לחול, לפני שהחברה כבר פעלה בהסתמך עליהן.

פרטי החקיקה

כרטיס התקנות: מקור, תיקונים ותחולה

📗 נוסח משולב עדכני · אוגוסט 2026
שם מלא תקנות החברות (הקלות לסוגים מסוימים של חברות איגרות חוב), תשע״ב-2012
מקור הסמכות סעיפים 365א ו-366 לחוק החברות, התשנ״ט-1999
פרסום מקורי ק״ת תשע״ב מס׳ 7092 מיום 16.02.2012
תחילה כ״ד בשבט התשע״ב, 17.02.2012 (תקנה 7)
התיקון האחרון תק׳ תשע״ג-2013, ק״ת תשע״ג מס׳ 7216 מיום 28.01.2013; תחילתו 12.12.2012
הליך התקנה לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
תחום משפטי דיני חברות · ממשל תאגידי · ניירות ערך
היקף 8 הוראות (תקנות 1 עד 7, בתוספת תקנה 5א)

התיקון היחיד לתקנות מאז התקנתן פורסם בינואר 2013, כחלק מחבילת תקנות שהתאימה את דיני החברות לתיקון 20 לחוק החברות בנושא תנאי כהונה והעסקה. מאז לא תוקנו התקנות.

הנוסח המלא

תקנות החברות (הקלות לסוגים מסוימים של חברות איגרות חוב), תשע״ב-2012

התקנות קצרות ומובאות כאן במלואן. בתוקף סמכותו לפי סעיפים 365א ו-366 לחוק החברות, התשנ״ט-1999, לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

1. הגדרות

בתקנות אלה -

״חברת הנפקה של תאגיד בנקאי או מבטח״ - חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב ושמתקיימים בה כל אלה:

(1) היא חברת בת בבעלות מלאה של תאגיד בנקאי או של מבטח;

(2) עיסוקה היחיד הוא הנפקת איגרות חוב וקבלת פיקדונות בעבור התאגיד הבנקאי ותאגידים בנקאיים שבשליטתו או עבור המבטח ומבטחים שבשליטתו או בשליטת בעל השליטה בו, לפי העניין;

(3) היא הציעה איגרות חוב לציבור, ועל הצעתן חלה תקנה 51(ב)(2) לתקנות פרטי תשקיף;

(4) תאגיד בנקאי או מבטח כאמור בפסקה (2), לפי העניין, התחייב כלפי מחזיקי איגרות החוב, באופן בלתי הדיר ובלתי מותנה, לפרוע את איגרות החוב באופן מלא לפי תנאיהן;

״מבטח״ ו״תאגיד בנקאי״ - כהגדרתם בתקנה 44ב(א1) לתקנות פרטי תשקיף;

״מוצר מובנה״ - איגרת חוב מגובה בנכסים פיננסיים לכיסוי התחייבויות החברה על פיה, שמתקיימים בה כל אלה:

(1) פירעון ההתחייבויות לפי איגרת החוב מובטח בשעבוד ראשון על הנכסים הפיננסיים המגבים לטובת מחזיקי תעודת ההתחייבות;

(2) המקורות הכספיים העיקריים לפירעון ההתחייבויות על פי איגרת החוב הם הכספים שהחברה זכאית לקבל מכוח זכויותיה בנכסים הפיננסיים המגבים;

״מנפיק מוצרי מדדים״ - חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, אשר ייעודה הנפקת מוצרי מדדים, כהגדרתם בפרק ט׳ בחלק השני לתקנון הבורסה וכן תעודות פיקדון;

״מנפיק מוצרים מובנים״ - חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב שעיסוקה היחיד הוא הנפקת מוצרים מובנים, והיא הנפיקה מוצרים מובנים בלבד;

״נכסים פיננסיים״ - כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה-1995;

״תעודת פיקדון״ - איגרת חוב שהנכס נושא ההתחייבות בה הוא מטבע או ריבית, ושהמקורות הכספיים לפירעון ההתחייבויות על פיה הם כספים שהחברה זכאית לקבל מכוח הפקדתם בפיקדונות בנקאיים;

״תקנות פרטי תשקיף״ - תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), התשכ״ט-1969.

2. הקלה לחברה שתחדול להיות חברת איגרות חוב עד סוף שנת 2012

הוראות החוק החלות על חברות איגרות חוב, אך אינן חלות על חברה פרטית, לא יחולו על חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב אם היא צפויה לחדול להיות חברת איגרות חוב עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012), ובלבד שכל עוד היא חברת איגרות חוב לא מתקיים לגביה האמור בפסקאות (1) עד (7) של ההגדרה ״הסדר חוב על רקע קשיים פיננסיים״ שבתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש״ל-1970.

3. הקלות לחברת הנפקה של תאגיד בנקאי או מבטח

חברת הנפקה של תאגיד בנקאי או מבטח פטורה מהוראות אלה:

(1) החובה למנות ועדת ביקורת לפי סעיף 114 לחוק; לא מינתה ועדת ביקורת, יראו כל מקום בחוק שנדרשים בו אישור של ועדת הביקורת, הצעה או עמדה שלה, כאילו במקום ״ועדת הביקורת״ נאמר ״הדירקטוריון״;

(1א) החובה למנות ועדת תגמול לפי סעיף 118א לחוק; לא מינתה ועדת תגמול, יראו כל מקום בחוק שנדרשים בו אישור של ועדת התגמול, המלצה או החלטה אחרת שלה, כאילו במקום ״ועדת התגמול״ נאמר ״הדירקטוריון״;

(2) החובה למנות דירקטורים חיצוניים לפי סעיפים 219(ג) ו-239(א) לחוק.

4. הקלה למנפיק מוצרי מדדים

(א) מנפיק מוצרי מדדים פטור מהוראת סעיף 115(ב)(1) לחוק לעניין הרכב ועדת הביקורת ולעניין הרכב ועדת הדירקטוריון לבחינת הדוחות הכספיים לפי סעיף 171(ה) לחוק, וכן פטור לעניין הרכב ועדת התגמול, מהוראות סעיפים 115(ב)(1) ו-118א(ב) סיפה לחוק, החל במילים ״ושאר חבריה יהיו״, אם מתקיימות בוועדות כאמור הוראות סעיף 20א(ג) ו-(ד) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד-1994, כנוסחו בחוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה), התשע״ב-2011.

(ב) לא יראו כהונה של דירקטור חיצוני במנפיק מוצרי מדדים, כשלעצמה, כזיקה כהגדרתה בסעיף 240(ב) לחוק, לעניין כהונה כדירקטור חיצוני במנפיק מוצרי מדדים אחר שבשליטתו ובבעלותו המלאה של אותו בעל שליטה, ויראו את הכהונה בכל מנפיקי מוצרי המדדים כאמור ככהונה אחת לעניין הגמול המשולם לדירקטור חיצוני לפי סעיף 244(א) לחוק.

5. הקלות למנפיק מוצרים מובנים

(א) מנפיק מוצרים מובנים, אשר אינו מבצע שינויים הכרוכים בהפעלת שיקול דעת בנכסים המגבים לפני מועד פירעון איגרת החוב, אלא באישור מאת הנאמן או אסיפת מחזיקים באיגרות החוב, פטור מהוראות אלה:

(1) החובה למנות ועדת ביקורת לפי סעיף 114 לחוק; לא מינה ועדת ביקורת, יראו כל מקום בחוק שנדרשים בו אישור של ועדת הביקורת, הצעה או עמדה שלה, כאילו במקום ״ועדת הביקורת״ נאמר ״הדירקטוריון״;

(1א) החובה למנות ועדת תגמול לפי סעיף 118א לחוק; לא מינה ועדת תגמול, יראו כל מקום בחוק שנדרשים בו אישור של ועדת התגמול, המלצה או החלטה אחרת שלה, כאילו במקום ״ועדת התגמול״ נאמר ״הדירקטוריון״;

(2) החובה למנות מנהל כללי ומבקר פנימי לפי סעיפים 119 ו-146 לחוק;

(3) החובה למנות דירקטורים חיצוניים לפי סעיפים 219(ג) ו-239(א) לחוק.

(ב) על מנפיק מוצרים מובנים שלא מתקיים בו האמור בתקנת משנה (א) רישה, תחול ההקלה כאמור בתקנה 4(ב), בשינויים המחויבים.

5א. הקלה לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול

חברה שהיא חברת הנפקה של תאגיד בנקאי או מבטח, מנפיק מוצרי מדדים או מנפיק מוצרים מובנים (בתקנה זו - חברה), רשאית שלא לקבוע מדיניות תגמול לפי הוראות פרק רביעי א׳ בחלק השישי לחוק, אם מתקיימים בה כל אלה:

(1) היא אינה מעסיקה עובדים, לרבות עובדי קבלן כמשמעותם בתוספת הראשונה א׳ לחוק, ואין מכהנים בה נושאי משרה, למעט כאמור בפסקאות (2) ו-(3);

(2) דירקטור המכהן בחברה אינו מקבל מן החברה גמול בשל כהונתו או שהגמול המשולם לו אינו עולה על הסכום המרבי לפי תקנות 4 עד 7 לתקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש״ס-2000;

(3) מכהן בחברה מנהל כללי או נושא משרה אחר שאינו דירקטור - הוא אינו מקבל מן החברה שכר או כל הטבה או תשלום אחר בשל כהונתו והעסקתו בחברה.

6. סייג לתחולה לגבי מנפיק מוצרים מובנים

תקנות אלה לא יחולו על מנפיק מוצרים מובנים אם לאחר תחילתן של תקנות אלה עשה אחד מאלה:

(1) הציע לציבור מוצרים מובנים;

(2) התקשר בעסקה עם בעל שליטה או שלבעל השליטה יש בה עניין אישי, למעט אם העסקה תוארה בתשקיף שעל פיו הונפקו איגרות החוב, וטעונה לפי תנאי התשקיף אישור הנאמן שמונה לאיגרות החוב לפי חוק ניירות ערך.

7. תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ד בשבט התשע״ב (17 בפברואר 2012).

הנוסח מובא כנוסח המשולב העדכני. נוסח חקיקה אינו מוגן בזכות יוצרים לפי סעיף 6 לחוק זכות יוצרים, התשס״ח-2007. במקרה של סתירה, הנוסח המחייב הוא זה שפורסם בקובץ התקנות.

הסעיפים החשובים בשפה פשוטה

שש התקנות שקובעות מי מקבל את ההקלה, ממה, ומתי היא נשמטת

להלן שש ההוראות המרכזיות בתקנות, כל אחת עם ציטוט קצר מהנוסח, הסבר מעשי ודוגמה מהשטח.

1

תקנה 1 - שלוש ההגדרות שקובעות מי בכלל נכנס בשער

״חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב ושמתקיימים בה כל אלה״

מה זה אומר בפועל? תקנה 1 היא לב התקנות. היא מגדירה שלושה סוגי חברות בלבד, ורק הן זכאיות להקלות. כל הגדרה בנויה מתנאים מצטברים: די שתנאי אחד אינו מתקיים כדי שהחברה תיפול מחוץ להגדרה ותחזור לחובות המלאות של חוק החברות.

דוגמה חברת בת של בנק שמנפיקה איגרות חוב, אך גם מבצעת פעילות עסקית נוספת מעבר להנפקה ולקבלת פיקדונות, אינה עומדת בתנאי ״עיסוקה היחיד״ ולכן אינה ״חברת הנפקה של תאגיד בנקאי״ לעניין התקנות. סוגיית סיווג החברה היא סוגיה משפטית שראוי לבחון עוד בשלב עיצוב מבנה התאגיד.

2

תקנה 2 - הוראת המעבר שמיצתה את עצמה

״אם היא צפויה לחדול להיות חברת איגרות חוב עד יום... 31 בדצמבר 2012״

מה זה אומר בפועל? זו הוראת מעבר בעלת תאריך יעד קשיח. היא נועדה לחברות שכבר היו בדרך החוצה כשהתקנות נכנסו לתוקף, ובלבד שלא היה לגביהן הסדר חוב על רקע קשיים פיננסיים. מאחר שהתאריך חלף, לתקנה אין תחולה מעשית כיום.

דוגמה חברה שסדרת איגרות החוב שלה נפרעה במלואה במהלך 2012 יכלה להסתמך על התקנה. חברה שנמצאת היום בסוף חייה כחברת איגרות חוב לא תוכל, ותצטרך לפעול לפי הכללים המלאים עד לחדילה בפועל, למשל במסגרת הליך פירוק מרצון של חברה.

3

תקנה 3 - הפטור לחברת הנפקה של בנק או מבטח

״כאילו במקום ׳ועדת הביקורת׳ נאמר ׳הדירקטוריון׳״

מה זה אומר בפועל? שלושה פטורים: ועדת ביקורת (סעיף 114), ועדת תגמול (סעיף 118א) ודירקטורים חיצוניים (סעיפים 219(ג) ו-239(א)). הסמכות אינה נעלמת אלא עוברת לדירקטוריון. שימו לב למה שאין ברשימה: הפטור אינו חל על מינוי מנהל כללי ומבקר פנימי.

דוגמה חברת הנפקה של בנק שמבקשת לאשר עסקה שדורשת אישור ועדת ביקורת, תביא אותה לאישור הדירקטוריון. הפרוטוקול צריך לשקף במפורש שהדירקטוריון פעל בכובע זה, אחרת קשה יהיה להוכיח בדיעבד שהאישור ניתן כדין.

4

תקנה 4 - מנפיק מוצרי מדדים והרכב הוועדות

״פטור מהוראת סעיף 115(ב)(1) לחוק לעניין הרכב ועדת הביקורת״

מה זה אומר בפועל? כאן ההקלה שונה באופייה: היא אינה פוטרת מהחובה למנות ועדות אלא מכללי ההרכב שלהן, ובתנאי שמתקיימות הוראות סעיף 20א(ג) ו-(ד) לחוק השקעות משותפות בנאמנות. תקנת משנה (ב) מוסיפה כלל חשוב: כהונה כדירקטור חיצוני בכמה מנפיקי מוצרי מדדים של אותו בעל שליטה אינה ״זיקה״, ונחשבת כהונה אחת לעניין הגמול.

דוגמה בית השקעות המחזיק שלושה מנפיקי מוצרי מדדים יכול למנות אותו דירקטור חיצוני בשלושתם, בלי שהדבר יפסול אותו ובלי לשלם לו שלושה גמולים נפרדים. שאלת ה״זיקה״ מוסדרת גם בתקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה).

5

תקנה 5 - הפטור הרחב ביותר, עם תנאי כניסה

״אשר אינו מבצע שינויים הכרוכים בהפעלת שיקול דעת בנכסים המגבים״

מה זה אומר בפועל? מנפיק מוצרים מובנים מקבל את הפטור הרחב ביותר, כולל פטור ממינוי מנהל כללי ומבקר פנימי (סעיפים 119 ו-146). אבל יש תנאי כניסה: הוא אינו רשאי להפעיל שיקול דעת בנכסים המגבים לפני מועד הפירעון, אלא באישור הנאמן או אסיפת מחזיקי איגרות החוב. לא עמד בתנאי, נותרת לו רק ההקלה המצומצמת של תקנה 4(ב).

דוגמה חברה שמנפיקה איגרת חוב מגובה בסל נכסים פיננסיים ומחליטה להחליף נכס בסל בלי לפנות לנאמן, איבדה בכך את התנאי המקדמי. מכאן ואילך היא חייבת במינוי מנכ״ל, מבקר פנים, ועדות ודירקטורים חיצוניים.

6

תקנות 5א ו-6 - הפטור ממדיניות תגמול, והסייג שמבטל הכל

״התקשר בעסקה עם בעל שליטה או שלבעל השליטה יש בה עניין אישי״

מה זה אומר בפועל? תקנה 5א מאפשרת לשלושת סוגי החברות שלא לקבוע מדיניות תגמול, בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: אין עובדים ואין נושאי משרה, גמול הדירקטורים אינו עולה על התקרה שבתקנות הגמול לדירקטור חיצוני, ומנכ״ל או נושא משרה אחר אינו מקבל שכר. תקנה 6, לעומתה, היא מתג כיבוי: היא מבטלת את התקנות כולן ביחס למנפיק מוצרים מובנים.

דוגמה מנפיק מוצרים מובנים שהתקשר בעסקת שירותים עם חברה בשליטת בעל השליטה שלו, איבד את כל ההקלות, אלא אם העסקה תוארה בתשקיף וטעונה את אישור הנאמן. זו בדיוק הנקודה שבה כדאי לבחון את העסקה מראש, לצד יתר ההיבטים של סכסוכים והתקשרויות מסחריות.

טבלת השוואה

מי פטור ממה: שלושת סוגי החברות זה מול זה

החובה בחוק החברותחברת הנפקה של תאגיד בנקאי או מבטח (תקנה 3)מנפיק מוצרי מדדים (תקנה 4)מנפיק מוצרים מובנים (תקנה 5)
ועדת ביקורת (סעיף 114)פטורה מהחובה למנותחייב למנות, אך פטור מכללי ההרכב שבסעיף 115(ב)(1)פטור מהחובה למנות, בהתקיים תנאי תקנה 5(א) רישה
ועדת תגמול (סעיף 118א)פטורה מהחובה למנותחייב למנות, אך פטור מסיפת סעיף 118א(ב) לעניין ההרכבפטור מהחובה למנות, בהתקיים תנאי תקנה 5(א) רישה
דירקטורים חיצוניים (סעיפים 219(ג) ו-239(א))פטורה מהחובה למנותחייב למנות; כהונה מקבילה אינה זיקה לפי תקנה 4(ב)פטור מהחובה למנות, בהתקיים תנאי תקנה 5(א) רישה
מנהל כללי ומבקר פנימי (סעיפים 119 ו-146)חייבתחייבפטור, בהתקיים תנאי תקנה 5(א) רישה
ועדה לבחינת הדוחות הכספיים (סעיף 171(ה))לא נזכר בתקנה 3פטור מכללי ההרכבלא נזכר בתקנה 5
מדיניות תגמול (פרק רביעי א׳ בחלק השישי)רשאית שלא לקבוע לפי תקנה 5ארשאי שלא לקבוע לפי תקנה 5ארשאי שלא לקבוע לפי תקנה 5א
סייג שמבטל את ההקלות (תקנה 6)לא חללא חלחל: הצעה לציבור או עסקה עם בעל שליטה

שלוש המסקנות המעשיות מהטבלה

ראשית, אין ״פטור אחיד״. שלושת המסלולים שונים במהותם. חברת הנפקה של בנק פטורה מהחובה למנות, מנפיק מוצרי מדדים חייב למנות ופטור רק מכללי ההרכב, ומנפיק מוצרים מובנים מקבל את החבילה הרחבה ביותר אך גם את התנאי המגביל ביותר.

שנית, הפטור אינו נקודתי אלא מתמשך. תקנה 5(א) מנוסחת בלשון הווה: ״אשר אינו מבצע שינויים״. משמע, הבחינה נעשית לאורך כל תקופת חיי איגרת החוב, ולא רק במועד ההנפקה.

שלישית, תקנה 6 היא הסיכון הגדול. היא אינה מבטלת הקלה אחת אלא את התקנות כולן ביחס למנפיק מוצרים מובנים, ובאופן שאינו הפיך. ההסתמכות על התקנות מחייבת בחינה מקדימה של כל התקשרות עם בעל שליטה.

איפה זה נפגש עם הפרקטיקה של המשרד

חברות איגרות חוב ייעודיות נבנות בדרך כלל בשלב מוקדם, יחד עם התשקיף ושטר הנאמנות. ההחלטות שמתקבלות אז, מי בעל המניות, מה בדיוק ״עיסוקה היחיד״ של החברה, ואילו עסקאות מתוארות מראש בתשקיף, הן שקובעות אם החברה תוכל להסתמך על התקנות בהמשך. תיקון בדיעבד יקר בהרבה מניסוח נכון מלכתחילה.

משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות בשאלות מהסוג הזה במסגרת הפרקטיקה של המשפט המסחרי ודיני החברות, כולל מבנה תאגידי, מינוי נושאי משרה ובחינת התקשרויות שעלולות להשפיע על מעמד החברה. לחברות עם בעלי מניות או משקיעים מעבר לים, הסוגיה נפגשת גם עם היבטי עסקאות ומשקיעים בינלאומיים.

שאלה על מבנה האורגנים בחברה שלכם?

בדיקה מוקדמת של תחולת התקנות, לפני מינוי דירקטורים או לפני התקשרות עם בעל שליטה, חוסכת תיקונים יקרים בדיעבד. שיחה קצרה מספיקה כדי להבין איפה אתם עומדים.

שאלות ותשובות

שאלות נפוצות על תקנות ההקלות לחברות איגרות חוב

הבנת התקנות

התקנות מחריגות שלושה סוגי חברות איגרות חוב מחלק מכללי הממשל התאגידי שחוק החברות מטיל על חברות שהנפיקו איגרות חוב לציבור: חברת הנפקה של תאגיד בנקאי או מבטח, מנפיק מוצרי מדדים ומנפיק מוצרים מובנים. ההקלות נוגעות לוועדת ביקורת, ועדת תגמול, דירקטורים חיצוניים, מינוי מנהל כללי ומבקר פנימי, וקביעת מדיניות תגמול. התקנות הותקנו לפי סעיפים 365א ו-366 לחוק החברות, התשנ״ט-1999.

חברת איגרות חוב היא חברה פרטית שהנפיקה איגרות חוב לציבור והן מוחזקות בידי הציבור. מאחר שהציבור נושא בסיכון האשראי שלה, חוק החברות מחיל עליה חלק ניכר מכללי הממשל התאגידי שחלים על חברה ציבורית, גם אם מניותיה עצמן אינן נסחרות. תקנות ההקלות משנת 2012 יצרו חריג ממוקד לחברות שהן צינור טכני להנפקה ולא גוף עסקי עצמאי, ושבהן אין את ניגודי העניינים שהכללים נועדו למנוע.

ראשית, חברת הנפקה של תאגיד בנקאי או מבטח: חברת בת בבעלות מלאה שעיסוקה היחיד הנפקת איגרות חוב וקבלת פיקדונות עבור הבנק או המבטח, שהתחייב כלפי מחזיקי איגרות החוב באופן בלתי הדיר ובלתי מותנה לפרוע אותן. שנית, מנפיק מוצרי מדדים, שייעודו הנפקת מוצרי מדדים כהגדרתם בתקנון הבורסה וכן תעודות פיקדון. שלישית, מנפיק מוצרים מובנים, שעיסוקו היחיד הנפקת איגרות חוב מגובות בנכסים פיננסיים, והוא הנפיק מוצרים מובנים בלבד.

יישום מעשי

לא. תקנה 3 פוטרת חברת הנפקה של תאגיד בנקאי או מבטח מהחובה למנות ועדת ביקורת לפי סעיף 114 לחוק, מהחובה למנות ועדת תגמול לפי סעיף 118א, ומהחובה למנות דירקטורים חיצוניים לפי סעיפים 219(ג) ו-239(א). כשלא מונתה ועדה, כל מקום בחוק שדורש את אישורה, הצעתה או עמדתה נקרא כאילו נדרש אישור הדירקטוריון. חשוב לשים לב שהפטור אינו חל על מינוי מנהל כללי ומבקר פנימי, שנותרים חובה.

לפי תקנה 6, התקנות חדלות לחול על מנפיק מוצרים מובנים אם לאחר תחילתן הוא הציע לציבור מוצרים מובנים, או אם התקשר בעסקה עם בעל שליטה או בעסקה שלבעל השליטה יש בה עניין אישי. החריג היחיד הוא עסקה שתוארה בתשקיף שעל פיו הונפקו איגרות החוב ושטעונה לפי תנאי התשקיף את אישור הנאמן. בנוסף, ההקלות בתקנה 5(א) מותנות מלכתחילה בכך שהמנפיק אינו מפעיל שיקול דעת בנכסים המגבים בלי אישור הנאמן או אסיפת המחזיקים.

תקנה 5א מאפשרת לשלושת סוגי החברות שלא לקבוע מדיניות תגמול לפי פרק רביעי א׳ בחלק השישי לחוק, בהתקיים שלושה תנאים במצטבר. ראשית, החברה אינה מעסיקה עובדים, לרבות עובדי קבלן, ואין מכהנים בה נושאי משרה למעט האמור בשני התנאים הבאים. שנית, דירקטור המכהן בה אינו מקבל גמול, או שהגמול אינו עולה על הסכום המרבי לפי תקנות 4 עד 7 לתקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני). שלישית, מנהל כללי או נושא משרה אחר שאינו דירקטור אינו מקבל שכר או הטבה כלשהי בשל כהונתו.

שתי מערכות התקנות נושאות שם דומה אך פועלות בשכבות שונות. התקנות שבדף זה עוסקות במבנה האורגנים: מי חייב למנות ועדות, דירקטורים חיצוניים ונושאי משרה, והן חלות רק על שלושה סוגי חברות מוגדרים. תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין) עוסקות במסלול האישור של עסקאות ותנאי כהונה, והן חלות על חברות ציבוריות וחברות איגרות חוב באופן רחב יותר. חברה יכולה להיות זכאית לשתיהן, לאחת מהן או לאף אחת.

לפני ההנפקה, כשקובעים את מבנה חברת ההנפקה ואת סעיפי התשקיף שמעצבים את תחולת ההקלות. בעת מינוי דירקטורים או שינוי בהרכב הוועדות. לפני כל התקשרות עם בעל שליטה, שעלולה להפיל את ההקלות לפי תקנה 6. וכשמתקרב אירוע שמשנה את מעמד החברה, כמו פירעון מלא של הסדרה. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות בסוגיות מסוג זה מאז 2007, במסגרת ליווי משפטי שוטף לעסקים.