תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי ענין), תש"ס-2000 - נוסח והסברים
מתי עסקה עם בעל שליטה או נושא משרה פטורה מאישור האסיפה הכללית, ומה חייב להופיע בפרוטוקול
תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי ענין), תש"ס-2000, הן החריג לכלל הגדול של דיני החברות: עסקה של חברה ציבורית עם בעל שליטה טעונה אישור משולש של ועדה, דירקטוריון ואסיפה כללית. התקנות מגדירות במדויק את המקרים שבהם אפשר לוותר על השלב השלישי והיקר. כאן תמצאו את נוסח התקנות במלואו, את פירוט עילות הפטור ואת מה שחייב להופיע בפרוטוקול כדי שההסתמכות תחזיק. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות בסוגיות ממשל תאגידי ותגמול נושאי משרה מאז 2007.
התקנות אינן מבטלות את הפיקוח אלא מעבירות אותו. במקום אסיפה כללית, האחריות עוברת במלואה אל ועדת הביקורת או ועדת התגמול ואל הדירקטוריון, שנדרשים לאשר במפורש שעילת הפטור מתקיימת. שש עילות מנויות בתקנה 1, ולצדן מסלול נפרד לתנאי כהונה והעסקה בתקנות 1א עד 1ב4. אישור שאינו מציין על איזו עילה הסתמכו הוא הפגם הנפוץ ביותר בתחום.

עוסקת בדיני חברות ובמשפט מסחרי, ומלווה חברות בהיבטי ממשל תאגידי: הכנת החלטות לוועדת ביקורת ולוועדת תגמול, עיצוב מדיניות תגמול, בחינת עסקאות עם בעלי עניין וניסוח הסכמי העסקה של נושאי משרה. מלווה גם חברות לקראת הנפקה ובשנים שאחריה, שבהן חלות הוראות המעבר של תקנה 1ב(ב).
״בתקנות האלה הכשל כמעט אף פעם אינו בבחירת העילה. הוא בפרוטוקול. התקנות דורשות שהוועדה והדירקטוריון יאשרו את התקיימות העילה, ולא רק את העסקה. החלטה שכתוב בה ׳הוחלט לאשר את ההתקשרות׳ בלי לומר לפי איזו פסקה, משאירה את החברה בלי הגנה בדיוק ביום שבו היא תזדקק לה.״
מה קובעות תקנות ההקלות ומתי הן רלוונטיות לכם?
התקנות קובעות מתי מותר לאשר עסקה עם בעל עניין בלי אסיפה כללית. לפי סעיף 275 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, עסקה חריגה עם בעל שליטה טעונה שלושה אישורים. התקנות, שהותקנו מכוח סעיפים 284 ו-366 לחוק, מגדירות ארבעה מסלולי פטור.
- עסקה חריגה (תקנה 1): שש עילות, כל אחת מספיקה לבדה
- תנאי כהונה והעסקה (תקנות 1א-1ב4): דירקטור, מנהל כללי ובעל שליטה
- ביטוח נושאי משרה (תקנות 1א1 ו-1ב1): אישור ועדת התגמול בלבד
- גופים ייחודיים (תקנות 2-2ג): בנקים וחברות שבשליטת המדינה
התקנות רלוונטיות לכם בשלוש נקודות זמן: כשעסקה עם בעל עניין עולה לסדר היום, כשמגבשים או מעדכנים מדיניות תגמול, וכשחברה מתקרבת להנפקה או יוצאת ממנה. לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות ←
כדאי להבין מה עומד מאחורי ההסדר. מנגנון האישור המשולש נועד לפתור את בעיית הנציג: כשבעל השליטה יושב משני צדי השולחן, קשה להניח שהעסקה נבחנה בעין נקייה. אלא שהאסיפה הכללית היא כלי כבד. זימונה עולה כסף, גוזלת שבועות, וחושפת לציבור פרטים מסחריים. המחוקק זיהה קבוצת מקרים שבהם החשש לניגוד עניינים נמוך ממילא, ובהם ויתר על השלב הזה.
התוצאה המעשית היא שהאחריות מתרכזת בוועדה ובדירקטוריון. זה בדיוק המקום שבו ליווי משפטי שוטף של החברה מוכיח את ערכו, משום שהעבודה האמיתית נעשית לפני הישיבה ולא אחריה.
הערה על גרסאות: תקנה 1ג, שאפשרה לבעל מניה המחזיק אחוז אחד לפחות להתנגד להקלות ולסכל אותן, בוטלה. מנגנון התנגדות דומה נותר בתוקף רק לגבי חברות ממשלתיות, לפי תקנה 2א(ב). תקנה 3, שעסקה בהצעה פרטית, בוטלה אף היא.
נוסח תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי ענין), תש"ס-2000
להלן הנוסח המשולב במלואו. מדובר בתקנות קצרות יחסית, ולכן הן מובאות כאן בשלמותן ולא כמבחר סעיפים. נוסח חקיקה אינו מוגן בזכות יוצרים לפי סעיף 6 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 284 ו-366 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הקלות בענין ניגוד ענינים בין חברה ציבורית לבין בעל שליטה בה
1. עסקה חריגה של חברה ציבורית כאמור בסעיף 270(4) לחוק לא תהא טעונה את אישור האסיפה הכללית אם נתקיים בה אחד מאלה וועדת הביקורת והדירקטוריון במי מהמתקשרים שהוא חברה ציבורית אישרו את התקיימותו:
(1) היא מאריכה עסקה קיימת (להלן - עסקה נוספת) ובלבד שהעסקה הקיימת בין אותם הצדדים אושרה לפי סעיף 275 לחוק או לפי תקנות ניירות ערך (הגבלות בענין ניגוד ענינים בין חברה רשומה לבין בעל שליטה בה), התשנ"ד-1994 (להלן - תקנות ניירות ערך), ולא חל שינוי של ממש בתנאי העסקה הנוספת וביתר הנסיבות הצריכות לענין לעומת העסקה הקיימת או שאין בשינוי אלא כדי לזכות את החברה;
(2) אין בעסקה אלא כדי לזכות את החברה;
(3) היא עסקה של החברה הציבורית עם בעל שליטה בה או עם אדם אחר, שלבעל השליטה יש בה ענין אישי, והיא תואמת את התנאים שנקבעו בעסקת המסגרת; בפסקה זו -
"עסקת המסגרת" - עסקה שאושרה כדין המתירה להתקשר, במהלך העסקים הרגיל, בעסקאות מסוג שנקבע בה, והקובעת מראש את התקופה, ויתר התנאים לעסקאות כאמור;
"שאושרה כדין" - שאושרה לפי סעיף 275 לחוק או לפי תקנות ניירות ערך, או החלטת מסגרת שקיבלו ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית לפני יום כ"ז באייר התשנ"ח (23 במאי 1998);
(4) היא עסקה של החברה הציבורית עם בעל שליטה בה או עם אדם אחר, שלבעל השליטה יש בה ענין אישי, לשם עסקה שלהם עם גורם אחר או לשם הגשת הצעה משותפת להתקשרות עם גורם אחר, ותנאיה לגבי החברה הציבורית אינם שונים באופן מהותי מתנאיה לגבי בעל השליטה או תאגיד בשליטתו, בשים לב לחלקם היחסי בעסקה;
(5) היא עסקה בין חברות הנמצאות בשליטת אותו בעל שליטה, בינן לבין עצמן, או בין החברה הציבורית לבין בעל השליטה בה, או בין החברה הציבורית לבין אדם אחר, שלבעל שליטה יש בה ענין אישי, וההתקשרות היא בתנאי שוק ובמהלך העסקים הרגיל וכי אינה פוגעת בטובת החברה.
(6) במועד אישור העסקה בוועדת הביקורת והדירקטוריון, שיעור ההחזקה בזכויות ההצבעה בחברה, של בעלי המניות שאין להם עניין אישי באישור העסקה, אינו עולה על שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה.
הקלות בענין התקשרות של חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב עם דירקטור באשר לתנאי כהונה והעסקה
1א. התקשרות של חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב עם דירקטור באשר לתנאי כהונה והעסקה כהגדרתם בסעיף 270(3) לחוק, לא תהא טעונה אישור אסיפה כללית אם נתקיים אחד מאלה וועדת התגמול והדירקטוריון אישרו את התקיימותו:
(1) התנאים האמורים בתקנה 1(2);
(2) השכר המשולם לדירקטור אינו עולה על הסכום המרבי לפי תקנות 4, 5 ו-7 לתקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000 (להלן - תקנות הגמול).
הקלה לגבי ביטוח למנהל הכללי
1א1. ההקלה לפי תקנה 1ב(5) תחול, בשינויים המחויבים, גם לעניין התקשרות בקשר לתנאי הביטוח של המנהל הכללי.
הקלות בענין התקשרות של חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב עם בעל שליטה שהוא נושא משרה בה או עובד או עם קרוב של בעל שליטה
1ב. (א) התקשרות של חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב עם בעל שליטה בה שהוא גם נושא משרה בה או עם קרוב של בעל שליטה בה שהוא גם נושא משרה בה - באשר לתנאי כהונתו והעסקתו, ואם הוא עובד החברה ואינו נושא משרה בה - באשר לתנאי העסקתו בחברה כאמור בסעיף 270(4) לחוק לא תהא טעונה אישור האסיפה הכללית לגבי התקשרות עם בעל שליטה - אם נתקיים אחד התנאים שבפסקאות (1) עד (5), ולגבי התקשרות עם קרוב של בעל שליטה, אם נתקיים אחד התנאים שבפסקאות (1), (3) עד (5), וועדת התגמול והדירקטוריון אישרו כי נתקיים בה אחד מאלה:
(1) התנאים האמורים בתקנה 1(2) או (6);
(2) העלות לחברה אינה עולה על 29,792.45 שקלים חדשים; הקלה לפי פסקה זו יכול שתינתן לבעל שליטה בחברה אחת לשנתיים בלבד, בין באופן חד-פעמי ובין לשיעורין, ובלבד ששאר תנאי כהונתו והעסקתו של בעל השליטה לא אושרו לפי תקנה זו בשל ההקלה שבפסקה (4), והעלות המצטברת לחברה במהלך שנתיים לא תעלה על האמור בפסקה זו; הסכום הקבוע בפסקה זו ישתנה ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה -
"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
"המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תחילתן של תקנות אלה;
(3) השכר המשולם לבעל שליטה או לקרובו כדירקטור, אינו עולה על הגמול הנמוך ביותר המשולם לדירקטור אחר בחברה, ואינו עולה על הסכום המרבי שניתן לשלם לדירקטור חיצוני לפי תקנות 4, 5 ו-7 לתקנות הגמול;
(4) השכר החודשי המשולם לבעל שליטה או לקרובו, אינו עולה על השכר החודשי הממוצע במשק, והוא סביר בהתחשב בהיקף ההעסקה, באופי התפקיד ובכישורי בעל השליטה או קרובו, לביצוע התפקיד; לא יכהנו או יועסקו בחברה, לפי תקנת משנה זו, באותו מועד, יותר משני אנשים;
(5) ההתקשרות היא בקשר לתנאי הביטוח של בעל שליטה או קרובו, שהוא נושא משרה בחברה, ובלבד שתנאי ההתקשרות פחותים מתנאי ההתקשרות של שאר נושאי המשרה בחברה, או זהים להם, והיא בתנאי שוק ואינה עשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה.
(ב) על אף האמור בסעיף 275(א1) לחוק, התקשרות של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה או עם קרובו המכהן כנושא משרה בה, במישרין או בעקיפין לרבות באמצעות חברה שבשליטתו, לעניין קבלת שירותים בידי החברה או לעניין תנאי כהונתו והעסקתו -
(1) שהחלה לפני שהחברה הציעה לראשונה מניות לציבור, טעונה אישור רק בתום חמש שנים מהמועד שהחברה הפכה לחברה ציבורית, ובלבד שתוארה בתשקיף או במסמך ההצעה לציבור, לפי העניין;
(2) שאושרה כדין לאחר שהחברה הפכה לחברה ציבורית, טעונה אישור בתום חמש שנים מהמועד שהחברה הפכה לחברה ציבורית או בתום שלוש שנים ממועד אישורה, לפי המאוחר.
הקלה לגבי אישור ביטוח אחריות נושאי משרה
1ב1. התקשרות של חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, בקשר לביטוח אחריותם של נושאי המשרה בחברה, לא תהיה טעונה אישור האסיפה הכללית וניתן לאשרה בידי ועדת התגמול בלבד, אם תנאי ההתקשרות נקבעו במדיניות התגמול של החברה וזו אושרה בידי האסיפה הכללית של החברה לפי סעיף 267א(א) לחוק ובחברה ציבורית גם לפי סעיף 267א(ב) לחוק, ובלבד שההתקשרות היא בתנאי שוק ואינה עשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה.
הקלה לגבי אישור תנאי כהונתו והעסקתו של המנהל הכללי
1ב2. (א) התקשרות של חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, עם המנהל הכללי של החברה, באשר לתנאי כהונתו והעסקתו, אינה טעונה אישור האסיפה הכללית אם החברה אימצה מדיניות תגמול הפטורה מאישור האסיפה הכללית לפי תקנה 2א לתקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013, וההתקשרות היא לפי מדיניות כאמור.
(ב) על אף האמור בסעיף 272(ג1) לחוק, חידוש או הארכה של התקשרות חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב עם המנהל הכללי של החברה לגבי תנאי כהונתו והעסקתו, לא תהיה טעונה אישור של האסיפה הכללית אם התקיימו שני אלה:
(1) חידוש או הארכת ההתקשרות הם לגבי תנאי כהונה והעסקה שאינם מטיבים לעומת אלה שבהתקשרות הקודמת, או שאין שינוי של ממש בתנאים ובשאר הנסיבות הצריכות לעניין;
(2) תנאי הכהונה וההעסקה תואמים את מדיניות התגמול של החברה וההתקשרות הקודמת אושרה לפי סעיף 272(ג1) לחוק.
(ג) על אף האמור בסעיף 272(ג1) לחוק, התקשרות של חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב עם מי שהתמנה לכהן כמנהל הכללי של החברה בתוך חמש שנים מהמועד שבו הציעה לראשונה ניירות ערך שלה לציבור (להלן - המנהל הכללי החדש), לגבי תנאי כהונתו והעסקתו, לא תהיה טעונה אישור של האסיפה הכללית אם התקיימו שני אלה:
(1) תנאי הכהונה וההעסקה של המנהל הכללי החדש אינם מטיבים לעומת תנאי הכהונה וההעסקה של מי שכיהן כמנהל הכללי במועד הצעת ניירות הערך של החברה לראשונה לציבור, כפי שתוארו בתשקיף או במסמך ההצעה לציבור, לפי העניין, או שאין שינוי של ממש בתנאים בין שתי ההתקשרויות ובשאר הנסיבות הצריכות לעניין;
(2) תנאי הכהונה וההעסקה תואמים את מדיניות התגמול של החברה.
הקלה לגבי אישור שינויים לא מהותיים בתנאי העסקה של נושאי משרה הכפופים למנהל הכללי
1ב3. על אף האמור בסעיף 272(ג) ו-(ד) לחוק, בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, שינוי לא מהותי בתנאי כהונתו והעסקתו של נושא משרה הכפוף למנהל הכללי של החברה, לא יהיה טעון אישור של ועדת התגמול אם אושר בידי המנהל הכללי של החברה והתקיימו כל אלה:
(1) מדיניות התגמול של החברה קבעה כי שינוי לא מהותי בתנאי הכהונה של נושא משרה כאמור בסעיף 272(ג) לחוק, בגבולות הקבועים במדיניות התגמול, יאושר בידי המנהל הכללי של החברה;
(2) תנאי הכהונה וההעסקה תואמים את מדיניות התגמול של החברה.
הקלה בעניין אישור התקשרות החברה עם דירקטור או מנהל כללי בידי האסיפה הכללית
1ב4. על אף האמור בסעיפים 272(ג1)(1) ו-273(א) לחוק, עסקה של חברה ציבורית עם המנהל הכללי של החברה או עם דירקטור בחברה באשר לתנאי כהונתו והעסקתו, לא תהיה טעונה אישור של אסיפה כללית ביחס לתקופה שממועד ההתקשרות ועד מועד האסיפה הכללית הקרובה שתכנס החברה, אם התקיימו כל אלה:
(1) תנאי הכהונה וההעסקה אושרו בידי ועדת התגמול והדירקטוריון לפי הסעיפים האמורים;
(2) תנאי הכהונה וההעסקה תואמים את מדיניות התגמול של החברה שנקבעה לפי סעיף 267א לחוק;
(3) תנאי הכהונה וההעסקה אינם מטיבים לעומת תנאי הכהונה וההעסקה של מי שכיהן קודם לכן בתפקיד או שאין שינוי של ממש בתנאים בין שתי ההתקשרויות ובשאר הנסיבות הצריכות לעניין, לרבות היקף ההעסקה.
התנגדות להקלות
1ג. (בוטלה)
עסקה חריגה בין בנק לבין המדינה
2. הוראות סעיף 275 לחוק לא יחולו על התקשרות בעסקה חריגה -
(1) בין בנק לבין המדינה, במישרין או באמצעות חברת נכסים, ושענינה שיתוף פעולה; בפסקה זו -
"בנק", "חברת נכסים" - כהגדרתם בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993;
"שיתוף פעולה" - כמשמעותו בסעיף 33 לחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993;
(2) (נמחקה)
(3) (נמחקה)
עסקה באשר לתנאי כהונה והעסקה בחברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית
2א. (א) על אף האמור בסעיפים 272(ג1) ו-273(ב) לחוק, התקשרות של חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית עם מי מן המפורטים להלן לגבי תנאי כהונה והעסקה שלו לא תהיה טעונה את אישור האסיפה הכללית של החברה אם נערכה בהתאם למדיניות התגמול של החברה, ולפי הנחיות שנקבעו מכוח חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, או אישור שנותנת רשות החברות הממשלתיות מכוח החוק האמור או לפי תנאי העסקה קיבוציים שאושרו לפי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן - חוק יסודות התקציב):
(1) דירקטור בחברה, לרבות לעניין תנאי העסקתו כעובד החברה אם הוא דירקטור נבחר מקרב עובדי החברה;
(2) המנהל הכללי.
(ב) ההקלות על פי תקנה זו לא יחולו על חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית שהיא חברה ציבורית, אם בעל מניה אחד או יותר המחזיק אחוז אחד לפחות מההון המונפק או מזכויות ההצבעה בחברה, הודיע על התנגדותו למתן ההקלה כאמור, ובלבד שההתנגדות הוגשה לחברה בכתב לא יאוחר מארבעה עשר ימים מהיום שבו הגישה החברה הציבורית דוח לפי חוק ניירות ערך, על קבלת ההחלטה על ההתקשרות או מן היום שבו הגישה דוח מתקן לדוח האמור; הוגשה התנגדות כאמור, טעונה ההתקשרות אישור כקבוע בסעיפים 272(ג1) ו-273(ב) לחוק, לפי העניין.
(ג) אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב.
עסקה חריגה של חברה ציבורית שבשליטת המדינה
2ב. עסקה חריגה כאמור בסעיף 270(4) לחוק של חברה ציבורית שבשליטת המדינה, לא תהיה טעונה את אישור האסיפה הכללית של החברה כאמור בסעיף 275 לחוק, אם מתקיים בה אחד מהתנאים שלהלן וועדת הביקורת והדירקטוריון של החברה אישרו את התקיימותו:
(1) ניתנה החלטת הפרטה לגבי החברה, וועדת השרים החליטה כי לשם הכנת החברה להפרטה או לשם ביצוע החלטת הוועדה כאמור, יש צורך שהחברה תתקשר בעסקה; החלטת הוועדה כאמור תתקבל לפי הצעת רשות החברות הממשלתיות, שתוגש לוועדת השרים עם חוות דעת רשות החברות הממשלתיות ולפיה ההתקשרות נחוצה כאמור; בפסקה זו, "הפרטה", "החלטת הפרטה" ו"ועדת השרים" - כהגדרתם בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;
(2) הממשלה החליטה כי ההתקשרות בעסקה או בסוג עסקאות שהעסקה נמנית עימו נדרשת לה לצורך שמירה על ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או עניין חיוני אחר של המדינה; לעניין זה, "סוג עסקאות" - עסקאות שמתקיימים בהן מאפיינים ואמות מידה שעליהן החליטה הממשלה; החלטה כאמור לגבי סוג עסקאות מסוים תעמוד בתוקפה לתקופה של עד 3 שנים;
(3) היא עסקה בין החברה לבין תאגיד אחר שבשליטת המדינה, או לבין תאגיד אחר שהמדינה היא בעלת עניין בו (להלן - התאגיד האחר), והכול ובלבד שהתאגיד האחר אינו שולט בחברה ושאין תאגיד כלשהו השולט בחברה ובתאגיד האחר;
(4) בית המשפט אישר לפי סעיף 36ג(ב) לחוק ניירות ערך לפטור את החברה מגילוי פרט הנוגע לעסקה, ובלא פרט זה משקיע סביר לא יוכל לקבל החלטה על אופן הצבעתו על אישור העסקה באסיפה הכללית של החברה;
(5) העסקה אינה עשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה, היא במהלך העסקים הרגיל של החברה, וועדת הביקורת אישרה, לפי אמות מידה שעליהן החליטה מראש, כי העסקה היא לטובת החברה, ומתקיים לגביה אחד מאלה:
(א) ניתן פטור מחובת מכרז לגבי העסקה לפי תקנה 3(4) או (29) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן בפסקה זו - תקנות חובת המכרזים);
(ב) ניתן פטור מחובת מכרז לגבי העסקה לפי תקנה 3(2), (6), (8) או (11) לתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון), התשנ"ג-1993;
(ג) העסקה היא "הסכם מסגרת" כמשמעותו בתקנה 3ד לתקנות חובת המכרזים או שניתן פטור מחובת מכרז לגבי העסקה לפי תקנה 3(5) לתקנות חובת המכרזים.
עסקה חריגה של תאגיד מדווח שבשליטת המדינה
2ג. עסקה חריגה כאמור בסעיפים 270(4) או (4א) לחוק של חברה שבשליטת המדינה, לא תהיה טעונה את אישורם של ועדת הביקורת והדירקטוריון כאמור בסעיף 275 לחוק, ובעסקה חריגה כאמור בסעיף 270(4) לחוק - גם את אישור האסיפה הכללית כאמור בסעיף 275 לחוק, אם היא עסקה שהיקפה זניח שנעשתה במהלך העסקים הרגיל של החברה, ומתקיימים לגבי ההתקשרות בה תנאים אלה:
(1) היא עסקה לרכישה, חכירה או מכירה של טובין, שירותים, או לביצוע עבודה, המשמשים או שנועדו לשמש למטרות האלה:
(א) לחימה, מניעת לחימה ופעילות עוינת, תמיכה בלחימה, אימונים צבאיים, התגוננות מפני לחימה או פעילות עוינת;
(ב) פיתוח, ייצור, בדיקה, החזקה, תיקון או טיפול בכל דרך אחרת בציוד המשמש למטרות המנויות בפסקת משנה (א);
(ג) מטרות דומות לאלה המנויות בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
והכול גם אם העסקה נוגעת לטובין, שירותים או ביצוע עבודה שמשמשים או נועדו לשמש לצרכים שאינם ביטחוניים, ובלבד שהשימוש העיקרי בהם הוא לצרכים ביטחוניים;
(2) ועדת הביקורת החליטה מראש, ואחת לשנה, על אמות מידה מדידות לסיווג עסקה שהיקפה זניח ולכך שהעסקה היא לטובת החברה, וכן על ההיקף השנתי המרבי של עסקאות שניתן לאשר מכוח פסקה זו;
(3) נושא משרה שמינתה לעניין זה ועדת הביקורת (להלן בפסקה זו - נושא המשרה המאשר), אישר כי העסקה עומדת באמות המידה והתנאים שעליהם החליטה ועדת הביקורת לצורך אישור עסקאות מכוח פסקה זו;
(4) ועדת הביקורת תבחן אחת לשנה את עמידתן של העסקאות שאישר נושא המשרה המאשר בשנה שחלפה בתנאי פסקה זו ובאמות המידה והתנאים שעליהם החליטה.
הצעה פרטית
3. (בוטלה)
התקנות החשובות בשפה פשוטה
שבע תקנות הן שנוגעות למרבית המקרים שמגיעים לחדר הישיבות. לכל אחת מהן מובא ציטוט קצר מלשון התקנה, הסבר מה היא אומרת בפועל, ודוגמה מהשטח.
שש העילות שמייתרות את האסיפה הכללית
״לא תהא טעונה את אישור האסיפה הכללית אם נתקיים בה אחד מאלה״
מה זה אומר בפועלתקנה 1 מונה שש עילות, וכל אחת מהן מספיקה לבדה. הן נחלקות לשני הגיונות: העילות בפסקאות (1) עד (5) אומרות שהעסקה עצמה נקייה מהחשש, משום שהיא מאריכה עסקה שכבר אושרה, מזכה את החברה בלבד, תואמת עסקת מסגרת מאושרת, מציבה את החברה ואת בעל השליטה באותו צד מול גורם שלישי, או נעשית בתנאי שוק במהלך העסקים הרגיל. העילה בפסקה (6) שונה: היא אומרת שהאסיפה ממילא לא תשקף דבר.
דוגמהחברה מחדשת חוזה שכירות למשרדיה מחברה בבעלות בעל השליטה, באותם תנאים בדיוק. זו עילה (1). אם דמי השכירות ירדו, זו גם עילה (2).
ליווי משפטי שוטף בהחלטות דירקטוריון ←הסף של שני אחוזים - כשהאסיפה כבר לא מייצגת
״שיעור ההחזקה... של בעלי המניות שאין להם עניין אישי... אינו עולה על שני אחוזים״
מה זה אומר בפועלההיגיון של האישור באסיפה הכללית הוא שרוב מקרב בעלי המניות שאין להם עניין אישי יבחן את העסקה. כשציבור המיעוט מצטמצם עד שהוא מחזיק בשני אחוזים או פחות מזכויות ההצבעה, המנגנון מתרוקן מתוכן: הצבעה של מחזיקים בודדים אינה מספקת בקרה אמיתית, אך היא כן מייקרת ומעכבת כל עסקה. הבדיקה נעשית במועד אישור העסקה בוועדת הביקורת ובדירקטוריון, ולכן היא צריכה להיות מתועדת לאותו יום.
דוגמהחברה שרוב מניותיה נרכשו בהצעת רכש, והציבור נותר עם אחוז וחצי. כל עסקה שוטפת עם בעל השליטה הייתה מחייבת זימון אסיפה. תקנה 1(6) מייתרת זאת.
תקנות ההצבעה בכתב והודעות עמדה ←גמול דירקטור - התקרה של תקנות הגמול
״השכר המשולם לדירקטור אינו עולה על הסכום המרבי לפי תקנות 4, 5 ו-7 לתקנות הגמול״
מה זה אומר בפועלתקנה 1א מטפלת בתנאי כהונה והעסקה של דירקטור כהגדרתם בסעיף 270(3) לחוק. במקום דיון פרטני בכל מינוי, נקבע עוגן חיצוני: אם הגמול אינו חורג מהתקרה שנקבעה לדירקטור חיצוני בתקנות הגמול, די באישור ועדת התגמול והדירקטוריון. שימו לב שהמאשר כאן הוא ועדת התגמול, לא ועדת הביקורת, בשונה מתקנה 1.
דוגמהחברה ממנה שלושה דירקטורים חדשים באותו גמול השתתפות שנקבע לדירקטורים החיצוניים. הכול נסגר בוועדת התגמול ובדירקטוריון, בלי אסיפה.
תקנות הגמול לדירקטור חיצוני - הנוסח המלא ←תקרת העלות לבעל שליטה - ומגבלת השנתיים
״העלות לחברה אינה עולה על 29,792.45 שקלים חדשים״
מה זה אומר בפועלזו ההקלה הכמותית היחידה בתקנות. התקשרות עם בעל שליטה שהוא נושא משרה, שעלותה לחברה אינה חורגת מהתקרה, פטורה מאסיפה כללית. שלוש מגבלות נלוות: ההקלה ניתנת לאותו בעל שליטה אחת לשנתיים בלבד, העלות המצטברת בשנתיים לא תעלה על הסכום, ואי אפשר לשלב אותה עם ההקלה שבפסקה (4). הסכום מוצמד ומשתנה ב-1 בינואר של כל שנה, ולכן יש לוודא את הסכום התקף במועד ההחלטה עצמה.
דוגמהמענק חד פעמי לבעל שליטה המכהן כסמנכ״ל בגין פרויקט שהושלם. אם העלות המלאה לחברה, כולל נלוות, אינה חורגת מהתקרה, ועדת התגמול והדירקטוריון מסיימים את העניין.
ליווי בסוגיות תגמול בכירים ←חמש השנים שאחרי ההנפקה
״טעונה אישור רק בתום חמש שנים מהמועד שהחברה הפכה לחברה ציבורית״
מה זה אומר בפועלחברה שעוברת מפרטית לציבורית נושאת עמה מערכת הסכמים קיימת עם בעל השליטה. לולא ההקלה, כולם היו נדרשים לאישור מיידי של אסיפה כללית ביום שאחרי ההנפקה. תקנה 1ב(ב) נותנת חלון: התקשרות שהחלה לפני ההנפקה טעונה אישור רק בתום חמש שנים, ובתנאי מפורש אחד - שתוארה בתשקיף או במסמך ההצעה לציבור. התקשרות שאושרה כדין לאחר ההנפקה טעונה אישור בתום חמש שנים מההנפקה או שלוש שנים מהאישור, לפי המאוחר.
דוגמההסכם ניהול בין החברה לחברת ניהול בבעלות המייסד, שנחתם שנתיים לפני ההנפקה. אם הוא תואר בתשקיף, הוא ממשיך לפעול בלי אסיפה עד תום חמש השנים. אם נשמט מהתשקיף, החלון לא נפתח כלל.
ליווי עסקאות ומשקיעים ←כשהמנהל הכללי מאשר בעצמו
״לא יהיה טעון אישור של ועדת התגמול אם אושר בידי המנהל הכללי של החברה״
מה זה אומר בפועלזו ההקלה שמשנה את שגרת העבודה היומיומית. שינוי לא מהותי בתנאי כהונתו של נושא משרה הכפוף למנהל הכללי אינו מחייב כינוס ועדת תגמול, אלא מאושר בידי המנהל הכללי. שני תנאים מצטברים: מדיניות התגמול חייבת לקבוע זאת במפורש ולתחום את הגבולות, ותנאי הכהונה חייבים להיות בתוך אותה מדיניות. המשמעות היא שהעבודה מוקדמת אל שלב ניסוח המדיניות. מדיניות שלא כוללת את ההסמכה הזו אינה מאפשרת להשתמש בהקלה.
דוגמהעדכון שכר שנתי בשיעור בודד לסמנכ״ל שיווק, בתוך הטווח שהוגדר במדיניות. במקום זימון ועדה, החלטה של המנהל הכללי ותיעוד.
תקנות ההקלות בחובה לקבוע מדיניות תגמול ←חברה ציבורית שבשליטת המדינה
״לא תהיה טעונה את אישור האסיפה הכללית... אם מתקיים בה אחד מהתנאים שלהלן״
מה זה אומר בפועלבחברה ציבורית שבשליטת המדינה, ״בעל השליטה״ הוא המדינה עצמה, וכמעט כל התקשרות עם משרד ממשלתי או עם תאגיד מדינה אחר עלולה להיחשב עסקה עם בעל עניין. תקנה 2ב מונה חמישה מצבים שבהם ניתן לוותר על האסיפה: הכנה להפרטה בהחלטת ועדת שרים, החלטת ממשלה מטעמי ביטחון המדינה או יחסי חוץ שתוקפה עד שלוש שנים, עסקה בין שני תאגידי מדינה שאינם שולטים זה בזה, פטור מגילוי שאישר בית המשפט, ועסקה זניחה במהלך העסקים הרגיל שקיבלה פטור ממכרז. תקנה 2ג מוסיפה מסלול לעסקאות רכש ביטחוני זניחות.
דוגמההתקשרות בין חברה ביטחונית ציבורית שבשליטת המדינה לבין משרד הביטחון, שקיבלה פטור ממכרז ומוגדרת זניחה לפי אמות מידה שקבעה ועדת הביקורת מראש.
תקנות התחולה על חברה לתועלת הציבור ←מי מאשר מה - לפי סוג ההתקשרות
הבלבול הנפוץ ביותר בתקנות הוא בין ועדת הביקורת לוועדת התגמול. הכלל פשוט: עסקה מסחרית הולכת לוועדת הביקורת, תנאי כהונה והעסקה הולכים לוועדת התגמול. הטבלה מרכזת את כל המסלולים.
| סוג ההתקשרות | התקנה | מי מאשר | התנאי המרכזי |
|---|---|---|---|
| עסקה חריגה עם בעל שליטה | תקנה 1 | ועדת ביקורת + דירקטוריון | אחת משש העילות, ואישור מפורש שהיא מתקיימת |
| תנאי כהונה והעסקה של דירקטור | תקנה 1א | ועדת תגמול + דירקטוריון | גמול שאינו חורג מתקרת תקנות הגמול |
| בעל שליטה שהוא נושא משרה | תקנה 1ב(א) | ועדת תגמול + דירקטוריון | אחד מחמישה תנאים, ביניהם תקרת 29,792.45 ₪ |
| קרוב של בעל שליטה | תקנה 1ב(א) | ועדת תגמול + דירקטוריון | תנאים (1), (3) עד (5) בלבד - התקרה הכספית אינה חלה |
| ביטוח אחריות נושאי משרה | תקנה 1ב1 | ועדת תגמול בלבד | התנאים נקבעו במדיניות תגמול שאושרה כדין |
| חידוש התקשרות עם מנהל כללי | תקנה 1ב2(ב) | ועדת תגמול + דירקטוריון | התנאים אינם מטיבים והם תואמים את מדיניות התגמול |
| שינוי לא מהותי לנושא משרה | תקנה 1ב3 | המנהל הכללי | מדיניות התגמול הסמיכה אותו במפורש ותחמה גבולות |
| גישור עד האסיפה הקרובה | תקנה 1ב4 | ועדת תגמול + דירקטוריון | פטור זמני בלבד, עד האסיפה הכללית הקרובה |
| חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית | תקנה 2א | לפי הנחיות רשות החברות הממשלתיות | בעל מניה המחזיק אחוז אחד יכול להתנגד תוך 14 ימים |
| חברה ציבורית שבשליטת המדינה | תקנה 2ב | ועדת ביקורת + דירקטוריון | אחד מחמישה מצבים, ביניהם הפרטה וביטחון המדינה |
הטבלה מתמצתת את הוראות התקנות ואינה תחליף לקריאת הנוסח המלא. בכל מסלול קיימים תנאי משנה נוספים, ובעיקר הדרישה שהגוף המאשר יקבע במפורש שהתנאי מתקיים.
שתי סוגיות שחוזרות בכל חברה
הפרוטוקול הוא ההקלה - לא העסקה
נוסח התקנות חוזר על אותה מילה שוב ושוב: ועדת הביקורת והדירקטוריון ״אישרו את התקיימותו״ של התנאי. לא ״אישרו את העסקה״. זו אינה דקדקנות לשונית אלא מהות. ההקלה אינה קיימת בזכות עצמה, אלא נולדת מרגע שהגוף המוסמך קבע פוזיטיבית שהעילה חלה. פרוטוקול שכתוב בו רק ״הוחלט לאשר את ההתקשרות פה אחד״ אינו מפעיל את התקנות.
ההחלטה צריכה לענות על ארבע שאלות, וכולן צריכות להופיע בכתב:
- על איזו תקנה ואיזו פסקה בדיוק מסתמכים
- מה העובדות שמבססות את התקיימות אותה פסקה, ולא רק המסקנה
- מי חבר ועדה נמנע או לא השתתף בשל עניין אישי
- ובתקנה 1ב(2), מה העלות המלאה לחברה ומתי ניתנה הקלה קודמת לאותו בעל שליטה
ההבדל מתגלה מאוחר, בדרך כלל בסכסוך או בבדיקת נאותות. סעיף 280 לחוק החברות קובע שלעסקה שאושרה שלא כדין אין תוקף כלפי החברה וכלפי הצד השני שידע. כשההסתמכות אינה מתועדת, קשה מאוד לשחזר בדיעבד מה בדיוק נשקל. זו אחת הסיבות שבגללן ליווי משפטי קבוע של החברה משתלם דווקא בהחלטות שנראות שגרתיות.
מדיניות התגמול הפכה לתנאי סף
התקנות בגרסתן הנוכחית בנויות סביב מדיניות התגמול של החברה. תקנה 1ב1 מתנה את ההקלה בביטוח נושאי משרה בכך שהתנאים נקבעו במדיניות שאושרה לפי סעיף 267א לחוק. תקנה 1ב2 מתנה את ההקלה למנהל הכללי בהתאמה למדיניות. תקנות 1ב3 ו-1ב4 חוזרות על אותה דרישה. המשמעות המצטברת ברורה: חברה שהמדיניות שלה נוסחה בכלליות, מוצאת את עצמה בלי גישה לרוב ההקלות.
בפועל זה מעביר את מרכז הכובד מהדיון בעסקה הבודדת אל שלב ניסוח המדיניות, שנעשה אחת לכמה שנים. מדיניות טובה מגדירה מראש טווחים כמותיים, קובעת מהו ״שינוי לא מהותי״ ומסמיכה במפורש את המנהל הכללי לאשר אותו בגבולות שנקבעו. מדיניות שמסתפקת בעקרונות כלליים מחייבת את החברה לחזור לוועדת התגמול על כל עדכון שכר קטן.
זה גם המקום שבו התקנות נפגשות עם דיני העבודה. תנאי כהונה והעסקה הם בו זמנית החלטת ממשל תאגידי והסכם העסקה מחייב. ניסוח שמתאים לאחד ולא לשני יוצר פער שמתגלה בדרך כלל בעת סיום העסקה. בעניין זה ראו את דף תגמול בכירים באתר.
יש לכם עסקה עם בעל עניין על סדר היום?
בין אם אתם לפני ישיבת ועדת ביקורת, מגבשים מדיניות תגמול חדשה, או בודקים אם התקשרות קיימת עדיין מוגנת - שיחת ייעוץ ראשונית תבהיר על איזו עילה אפשר להסתמך ומה צריך להופיע בהחלטה.
שאלות נפוצות על תקנות ההקלות
התקנות קובעות מתי עסקה של חברה ציבורית או של חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב עם בעל שליטה, עם קרובו או עם נושא משרה, פטורה מאישור האסיפה הכללית הנדרש לפי סעיף 275 לחוק החברות. תקנה 1 מונה שש עילות פטור בעסקה חריגה, תקנות 1א עד 1ב4 עוסקות בתנאי כהונה והעסקה של דירקטורים, מנהל כללי ובעלי שליטה, ותקנות 2 עד 2ג קובעות הסדרים נפרדים לבנקים ולחברות שבשליטת המדינה. התקנות הותקנו מכוח סעיפים 284 ו-366 לחוק החברות, התשנ"ט-1999.
תקנה 1 קובעת שש עילות שכל אחת מהן לבדה מספיקה לפטור, ובלבד שוועדת הביקורת והדירקטוריון אישרו במפורש שהעילה מתקיימת. העילות הן: הארכת עסקה קיימת שאושרה כדין בלי שינוי של ממש בתנאיה, עסקה שאין בה אלא כדי לזכות את החברה, עסקה התואמת את התנאים שנקבעו בעסקת מסגרת שאושרה כדין, עסקה משותפת של החברה ובעל השליטה מול גורם שלישי בתנאים שאינם שונים מהותית, עסקה בתנאי שוק ובמהלך העסקים הרגיל שאינה פוגעת בטובת החברה, ומצב שבו שיעור ההחזקה של בעלי המניות ללא עניין אישי אינו עולה על שני אחוזים.
לפי תקנה 1ב(א)(2), התקשרות עם בעל שליטה שהוא נושא משרה פטורה מאישור האסיפה הכללית אם העלות לחברה אינה עולה על 29,792.45 שקלים חדשים. ההקלה ניתנת לבעל שליטה אחת לשנתיים בלבד, בין בבת אחת ובין לשיעורין, והעלות המצטברת במהלך שנתיים לא תעלה על הסכום האמור. הסכום מוצמד למדד ומשתנה ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי, ולכן יש לוודא את הסכום המעודכן במועד ההחלטה.
החלוקה נגזרת מנושא העסקה. בעסקה חריגה לפי תקנה 1 ובעסקאות של חברה ציבורית שבשליטת המדינה לפי תקנה 2ב, האישור נדרש מוועדת הביקורת ומהדירקטוריון. בכל הנוגע לתנאי כהונה והעסקה לפי תקנות 1א ו-1ב, האישור נדרש מוועדת התגמול ומהדירקטוריון. תקנה 1ב1, בעניין ביטוח אחריות נושאי משרה, מאפשרת אישור בידי ועדת התגמול בלבד. תקנה 1ב3 מאפשרת שינוי לא מהותי בתנאי נושא משרה הכפוף למנהל הכללי באישור המנהל הכללי עצמו.
תקנה 1ב(ב) מקלה על חברות שהפכו לחברות ציבוריות. התקשרות עם בעל השליטה או קרובו המכהן כנושא משרה, לרבות באמצעות חברה שבשליטתו, שהחלה לפני ההנפקה הראשונה לציבור, טעונה אישור רק בתום חמש שנים מהמועד שבו הפכה החברה לציבורית, ובלבד שתוארה בתשקיף או במסמך ההצעה לציבור. התקשרות שאושרה כדין לאחר שהחברה הפכה לציבורית טעונה אישור בתום חמש שנים מאותו מועד או בתום שלוש שנים ממועד האישור, לפי המאוחר מביניהם.
לא על כל חברה פרטית. תקנה 1 מדברת על חברה ציבורית בלבד. תקנות 1א, 1ב, 1ב1, 1ב2 ו-1ב3 חלות על חברה ציבורית או על חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, כלומר חברה פרטית שהנפיקה אגרות חוב לציבור. חברה פרטית רגילה, שאין לה ניירות ערך בידי הציבור, אינה כפופה מלכתחילה למנגנון האישור המשולש של סעיף 275 לחוק החברות, ולכן התקנות אינן רלוונטיות לה. תקנות 2א עד 2ג חלות על חברות ממשלתיות וחברות שבשליטת המדינה.
ההקלות פועלות כחריג לכלל האישור שבסעיף 275 לחוק החברות, ולכן אם התנאי שבבסיס ההקלה אינו מתקיים בפועל, העסקה אושרה שלא כדין. סעיף 280 לחוק החברות קובע שלעסקה שאושרה שלא כדין אין תוקף כלפי החברה וכלפי הצד השני שידע על כך. חשוב לשים לב שהתקנות דורשות שהוועדה והדירקטוריון יאשרו במפורש את התקיימות העילה, ולא רק את העסקה עצמה, ולכן פרוטוקול שאינו מציין את העילה עלול להותיר את ההסתמכות חשופה.
פנייה מוקדמת מומלצת בכל אחד מהמצבים האלה: לפני הבאת עסקה חריגה לוועדת הביקורת, כדי לקבוע על איזו עילה בתקנה 1 מסתמכים ואיך לנסח את ההחלטה; בעת עיצוב או עדכון מדיניות תגמול, משום שתקנות 1ב1 עד 1ב4 מותנות בכך שתנאי הכהונה תואמים אותה; לקראת הנפקה לציבור, כדי לתאר בתשקיף התקשרויות קיימות עם בעל השליטה ולהפעיל את חלון חמש השנים; ובעת חידוש או הארכה של הסכם העסקה עם מנהל כללי או דירקטור. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות בהיבטים אלה מאז 2007. צרו קשר עם המשרד.
להמשך העיון באתר
קריאה נוספת: פקודת החברות [נוסח חדש] · תקנות החברות (מיזוג) · תקנות החברות (אישור חלוקה)