תקנות החברות (מיזוג)

לשאלה על הליך מיזוג חברות: 074-704-7104  |  💬 וואטסאפ
זמינים לייעוץ: א׳-ה׳ 08:00-19:00 | שישי 08:00-13:00
5/5 - (2 votes)

תקנות החברות (מיזוג), תש״ס-2000 - נוסח מלא והסברים

· מאת עו״ד רעות אליהו, נוטריון

מה קובעות תקנות החברות (מיזוג) ומתי הן רלוונטיות לכם?

תקנות החברות (מיזוג), תש״ס-2000 הן כללי המשחק המעשיים של הליך מיזוג חברות בישראל. חוק החברות קובע את המסגרת ואת הסמכויות, והתקנות קובעות את הפרטים שבלעדיהם המיזוג פשוט לא יאושר: איזה טופס מגישים לרשם, מתי ואיך מודיעים לנושים, ואילו מסמכים ומידע חייבת החברה למסור לנושה ששואל. כאן תמצאו את הנוסח המלא של עשר התקנות, הסבר מעשי לכל אחת מהן, ולוח המועדים המחייב. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות בעסקאות ובהליכי מיזוג מאז 2007.

בקצרה: מה יש בתקנות? התקנות מסדירות את הפרוצדורה של מיזוג לפי סעיפים 318(ב), 326 ו-366 לחוק החברות, התשנ״ט-1999. הן מחייבות הגשת הצעת מיזוג בטופס 1 בידי כל אחת מהחברות המתמזגות, הודעה לנושים בשני עיתונים יומיים ובדואר רשום לנושים מהותיים, ודיווח לרשם בטופס 2. במקביל הן מקנות לנושה זכות למידע ולדוחות כספיים, ומגדירות את המקרים שבהם סירוב למסור מידע עלול להצדיק עיכוב המיזוג לפי סעיף 319 לחוק.
10תקנות
2טפסים בתוספת
100,000 ₪סף נושה מהותי
21 ימיםמענה לבקשת מידע
1.2.2000תחילת התקנות
עו״ד רעות אליהו - מומחית בדיני חברות ומיזוגים | אליהו ושות׳
עו״ד ונוטריון רעות אליהו

מייסדת משרד אליהו ושות׳, בעלת תארי LL.B ו-MBA, חברה בלשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007, נוטריונית מוסמכת ובוררת רשומה. מלווה חברות ובעלי מניות בדיני חברות ותאגידים, לרבות הליכי מיזוג, שינויי מבנה ועסקאות בעלי עניין.

״במיזוג, רוב הכשלים אינם מהותיים אלא פרוצדורליים. חברה ששכחה לשלוח דואר רשום לנושה אחד, או שאיחרה בשלושה ימים בדיווח לרשם, נותנת בידי מתנגד עילה מוכנה לעיכוב ההליך.״

מה קובעות התקנות

מה מסדירות תקנות החברות (מיזוג) בפועל?

התקנות מסדירות את הפרוצדורה של מיזוג חברות: איך מגישים את ההצעה לרשם, איך מיידעים את הנושים, ומה מותר להם לדרוש. לפי תקנה 2 לתקנות החברות (מיזוג), תש״ס-2000, הצעת המיזוג נערכת בטופס 1 שבתוספת ומוגשת בידי כל אחת מהחברות המתמזגות.

  1. הגשת ההצעה: טופס 1 חתום בידי דירקטור מוסמך, עם אימות עורך דין
  2. יידוע הנושים: פרסום בשני עיתונים יומיים ודואר רשום לנושים מהותיים
  3. דיווח לרשם: טופס 2 תוך שלושה ימי עסקים ממשלוח ההודעות
  4. זכות המידע: דוחות כספיים תוך 14 ימים ומענה לבקשת מידע תוך 21 ימים

למה בכלל צריך תקנות נפרדות למיזוג?

מיזוג לפי חוק החברות, התשנ״ט-1999 אינו עסקה בין שני צדדים בלבד. הוא מעביר את כל הנכסים והחבויות של חברת היעד אל החברה הקולטת, ובכך משנה בפועל את זהות החייב מול כל נושה של החברה. המחוקק ראה בכך סיכון ממשי לנושים, ולכן התנה את המיזוג בשקיפות מוקדמת ובזכות התנגדות.

התקנות הן הכלי שממיר את העיקרון הזה לפעולות מדידות: אילו פרסומים, לאילו נושים, באיזה ערוץ ובתוך כמה ימים. זו הסיבה שבדיקת עמידה בתקנות היא הבדיקה הראשונה שרשם החברות עורך, ובאותה מידה הנקודה הראשונה שבה מתנגד למיזוג יחפש פגם.

📍 נקודה מעשית: התקנות אינן עוסקות ביחסים שבין החברות המתמזגות אלא ביחסים שבינן לבין נושיהן ורשם החברות. את התנאים המסחריים, מנגנוני ההתאמה ותנאי סגירה מסדירים בהסכם המיזוג עצמו, ולכך רלוונטיים הסכמים וחוזים מסחריים ולא התקנות.
פרטי החקיקה

תקנות החברות (מיזוג), תש״ס-2000 - כרטיס החקיקה

שם מלאתקנות החברות (מיזוג), תש״ס-2000
סוגתקנות (חקיקת משנה)
מקור הסמכותסעיפים 318(ב), 326 ו-366 לחוק החברות
מתקיןשר המשפטים, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט
תחילהכ״ה בשבט התש״ס · 1 בפברואר 2000
היקף10 תקנות + תוספת ובה טופס 1 וטופס 2
נוסח משולבעדכני ל-18 בספטמבר 2023 · ללא סימוני תיקון
📅 על עדכניות הנוסח: הנוסח המשולב שלהלן נבדק מול ספר החוקים הפתוח ומול מאגר נבו. בנוסח אין סימוני תיקון, כלומר התקנות עומדות בלשונן משנת 2000. לפני הסתמכות בתיק חי מומלץ לוודא שלא פורסם תיקון חדש באתר רשם החברות.
הנוסח המלא

נוסח תקנות החברות (מיזוג), תש״ס-2000 - כל עשר התקנות

התקנות קצרות יחסית, ולכן הן מובאות כאן במלואן ובלשונן, ולא כתקציר. הטקסט גלול בתוך התיבה; לפריסה מלאה אפשר להשתמש בכפתור שמתחתיה.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 318(ב), 326 ו-366 לחוק החברות, התשנ״ט-1999 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1. בתקנות אלה –

״חוב״ – סכום כספי או התחייבות חוזית לספק נכס או שירות;

״יום עסקים״ – יום שבו רוב הבנקים בישראל פתוחים לקהל;

״נושה מהותי״ –

(1) מי שהחברה חבה לו חוב אשר במועד ההודעה עולה על סכום של 100,000 שקלים חדשים או סכום של 15% מן ההון העצמי של החברה לפי הגבוה מביניהם;

(2) הנאמן לתעודות התחייבות כמשמעותן בסעיף 35א לחוק ניירות ערך, התשכ״ח-1968, ובלבד שהסכום הכולל באותה סדרת התחייבויות לא נמוך מהסכומים המפורטים בפסקה (1); הסכום האמור יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והוא ישתנה אם השתנה המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו נחתמה הצעת המיזוג לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילתן של תקנות אלה, בשיעור השינוי במדד.

הצעת מיזוג

2. (א) הצעת מיזוג כאמור בסעיף 317(א) לחוק תיערך כנדרש בטופס 1 שבתוספת, ותוגש לרשם בידי כל אחת מהחברות המתמזגות.

(ב) הצעת המיזוג תיחתם בידי דירקטור של כל אחת מהחברות המתמזגות אשר הדירקטוריון של החברה שבה הוא מכהן הסמיך אותו לכך, וזהותו של החותם תאומת בידי עורך דין.

(ג) הרשם לא יאשר מיזוגן של חברות מתמזגות אשר לא מילאו את הנדרש בטופס 1 שבתוספת ולפיו.

הודעה לנושים

3. (א) חברה מתמזגת תפרסם, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית הנפוצים בישראל, הודעה לנושיה ובה תציין כי הגישה הצעת מיזוג לרשם החברות וכי הם רשאים לעיין בהצעה במשרד רשם החברות, במשרדה הרשום וכן במקומות נוספים שקבעה, אם ראתה זאת לנכון, בשעות העבודה המקובלות, הכל כפי שתקבע בהודעה.

(ב) חברה שלה נושים מהותיים בחו״ל או שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל, תפרסם גם הודעה, כאמור בתקנת משנה (א), בעיתון נפוץ במדינה שבה נמצאים רוב הנושים המהותיים האמורים או שבה נסחרים ניירות הערך שלה.

(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף 318 לחוק, תשלח חברה מתמזגת, לא יאוחר מארבעה ימי עסקים מיום משלוח הצעת המיזוג לרשם החברות, הודעה, בדואר רשום, לכל אחד מהנושים המהותיים הידועים לה, ובה תציין כי הגישה הצעת מיזוג לרשם החברות וכי ניתן לעיין בה במקומות נוספים, אם קבעה כאלה בהודעה לפי תקנת משנה (א), ובמועדים שנקבעו בהודעה האמורה.

(ד) היו לחברה מתמזגת חמישים עובדים או יותר, תמסור החברה לועד העובדים או תפרסם במקום בולט לעין במקום העבודה, עותק מההודעה שפורסמה בעיתון לפי תקנת משנה (א).

(ה) הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תפורסם ביום משלוח הצעת המיזוג לרשם החברות; הודעות כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ד) יישלחו או יפורסמו, לפי הענין, לא יאוחר משלושה ימי עסקים ממועד ההמצאה של הצעת המיזוג לרשם החברות.

הודעה לנאמן

4. בחברה שהציעה לציבור תעודות התחייבות, כמשמעותן בסעיף 35א לחוק ניירות ערך, התשכ״ח-1968, יראו משלוח הצעת מיזוג לנאמן של אותה סדרת תעודות כהמצאת הצעת המיזוג לבעלי תעודות ההתחייבות.

דיווח על מתן הודעה לנושים

5. חברה מתמזגת תמסור לרשם החברות הודעה לפי טופס 2 שבתוספת, על משלוח הצעת המיזוג לנושים המובטחים שלה כאמור בסעיף 318(א) לחוק, ועל מתן הודעה לנושים הלא מובטחים שלה, בהתאם לתקנה 3, לא יאוחר משלושה ימי עסקים לאחר משלוח ההודעות לנושים.

דוחות כספיים

6. (א) חברה מתמזגת תמסור לנושה שיבקש זאת ממנה, בתוך ארבעה עשר ימים ממועד הדרישה, את הדוחות הכספיים המבוקרים האחרונים של כל אחת מהחברות המתמזגות שתאריך המאזן הכלול בהם לא יקדם ביותר משישה חודשים מהמועד שבו הוגשה הצעת המיזוג, ואם חלפה תקופה של יותר משישה חודשים מאז תאריך המאזן הכלול בדוחות הכספיים המבוקרים יצורפו גם הדוחות הכספיים הסקורים האחרונים ובלבד שתאריך המאזן בדוח הסקור לא יקדם ביותר מחמישה חודשים מהמועד שבו הוגשה הצעת המיזוג לרשם.

(ב) להצעת המיזוג תצורף הסכמתו של רואה חשבון מבקר של כל חברה מתמזגת לכך שחוות דעתו לדוחות הכספיים תימסר לנושים.

מידע לנושה מהותי

7. (א) נושה מהותי של חברה מתמזגת רשאי לבקש מן החברה המתמזגת, כל מידע נוסף שיפרט בדרישתו, הדרוש לו במישרין, לשם גיבוש החלטתו באשר ליכולתה של החברה הקולטת לפרוע לו את חובותיה (להלן – מידע הדרוש במישרין) ובכלל זה מידע כמפורט להלן:

(1) זהות בעלי המניות המהותיים שיהיו בחברה הקולטת לאחר המיזוג, למיטב ידיעת החברה;

(2) האם חלה הוראת סעיף 320(ג) לחוק לגבי ההצבעה באסיפה הכללית במי מן החברות המתמזגות, ופירוט בעלי המניות שלגביהם חלה ההוראה כאמור, למיטב ידיעת החברה;

(3) התייחסות הדירקטוריון של חברה מתמזגת, לאירועים או להחלטות דירקטוריון, שהיו מאז תאריך המאזן הכלול בדוחות הכספיים המבוקרים או הסקורים, שעשויים להיות להם, לדעת הדירקטוריון השפעה מהותית על הנתונים הכלולים בדוחות הכספיים;

(4) רשימת השעבודים על נכסי החברות המתמזגות לרבות שעבודים אשר יש התחייבות לתיתם לאחר המיזוג וכתוצאה ממנו.

(ב) החברה תמסור את המידע שביקש נושה לפי תקנה זו אלא אם כן מתקיימות הנסיבות האמורות בתקנות 8 או 9, שבשלן רשאית החברה שלא למסור את המידע המבוקש.

(ג) תשובת החברה לנושה שביקש את המידע, לרבות סירוב לתיתו, תינתן בתוך תקופה שלא תעלה על 21 ימים.

דרישת סודיות

8. (א) חברה מתמזגת רשאית להתנות את מסירת המידע האמור בתקנות 6 ו-7 בדרישה מן הנושה שיתחייב כלפיה כי לא יעשה שימוש במידע שקיבל ולא ימסור אותו לאחר אלא למטרה שלשמה קיבל את המידע ובכלל זה בדיקה האם המיזוג יפגע בזכותו כנושה כלפי החברה המתמזגת.

(ב) סירב נושה להתחייב כאמור בתקנה זו, לא יהיה רשאי לפנות לבית המשפט לפי תקנה 9 בטענה כי החברה סירבה למסור לו את המידע שביקש.

סירוב החברה למסור מידע

9. (א) החברה רשאית לסרב לבקשתו של נושה למידע לפי תקנה 6 או תקנה 7, אם לדעתה המידע שביקש הנושה אינו מידע הדרוש לו במישרין כאמור בתקנה 7(א), או אם לדעתה הבקשה הוגשה שלא בתום לב או שיש בדוחות הכספיים או במסמכים הנדרשים סוד מסחרי או פטנט, או שגילוי הדוחות או המסמכים עלול לפגוע בדרך אחרת בטובת החברה.

(ב) סירוב למסור מידע כאמור בתקנת משנה (א) יהווה עילה לעיכוב המיזוג בידי בית המשפט, לפי סעיף 319 לחוק, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי אין לעכב את המיזוג בשל אי מסירת המידע מאחר שלא מצא כי נתקיים האמור בסעיף 319 או שראה ליתן הוראות אחרות כאמור באותו סעיף; לענין תקנה זו, סירוב של חברה – לרבות אי מתן מענה בתוך התקופה הקבועה בתקנות אלה.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), סירוב של חברה מתמזגת לנושה שביקש ממנה מסמכים או דוחות כספיים, לא יראו אותו כעילה לעיכוב המיזוג אם חובו של אותו נושה נפרע או אם הוצע לו לפרוע את חובו והוא סירב או לא השיב להצעה, או אם ניתנה לו הגנה הולמת אחרת להבטחת זכויותיו; בתקנה זו, ״הגנה הולמת״ – דרכים להבטחת פירעון חובו של נושה, לרבות בדרך של מתן ערובות שאינן מטעמה של חברת היעד.

תחילה

10. תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ה בשבט התש״ס (1 בפברואר 2000).

תוספת

טופס 1 (תקנה 2) - הצעת מיזוג

טופס 2 (תקנה 5) - הודעה על מתן הודעות לנושים

הנוסח מובא לצורכי מידע. נוסח חקיקה אינו מוגן בזכות יוצרים לפי סעיף 6 לחוק זכות יוצרים, התשס״ח-2007. 📖 לנוסח הרשמי בספר החוקים הפתוח ←

התקנות בשפה פשוטה

שש התקנות שקובעות בפועל אם המיזוג יאושר

לא כל עשר התקנות נושאות משקל זהה. שש התקנות שלהלן הן אלה שמייצרות חובות אופרטיביות עם מועדים, ולכן הן גם אלה שסביבן מתעוררות רוב המחלוקות בפועל.

1

תקנה 1 - מי נחשב ״נושה מהותי״ ולמה זה קריטי

״עולה על סכום של 100,000 שקלים חדשים או סכום של 15% מן ההון העצמי של החברה לפי הגבוה מביניהם״

מה זה אומר בפועל?
הסף נקבע לפי הגבוה מבין שני המדדים, ולא לפי הנמוך. בחברה קטנה הסף האפקטיבי יהיה 100,000 ש״ח, ובחברה עם הון עצמי של 10 מיליון ש״ח הוא יטפס ל-1.5 מיליון ש״ח. גם נאמן לסדרת תעודות התחייבות נכנס להגדרה, ובמקרה שלו בוחנים את הסכום הכולל של הסדרה.

דוגמה
לחברה הון עצמי של 4 מיליון ש״ח. 15% מכך הם 600,000 ש״ח, ולכן ספק שהחברה חייבת לו 250,000 ש״ח אינו נושה מהותי - אף שהסכום גבוה מ-100,000 ש״ח. הוא יקבל את ההודעה בעיתון, אך לא בדואר רשום, ולא תעמוד לו זכות המידע לפי תקנה 7.

מיפוי נכון של הנושים המהותיים לפני ההגשה הוא חלק מהליווי המשפטי של חברות ובעלי מניות בעסקה.

2

תקנה 2 - הצעת המיזוג: טופס 1, חתימה ואימות

״הרשם לא יאשר מיזוגן של חברות מתמזגות אשר לא מילאו את הנדרש בטופס 1״

מה זה אומר בפועל?
ההצעה אינה מסמך חופשי אלא טופס קבוע שבתוספת, והיא מוגשת בנפרד בידי כל אחת מהחברות המתמזגות. החותם חייב להיות דירקטור שהדירקטוריון הסמיך אותו במפורש, וזהותו מאומתת בידי עורך דין. תקנת משנה (ג) הופכת את מילוי הטופס לתנאי סף: רשם החברות אינו מוסמך לאשר מיזוג של חברות שלא עמדו בו.

דוגמה
טופס שנחתם בידי מנכ״ל שאינו דירקטור, או בידי דירקטור שהחלטת ההסמכה שלו לא תועדה בפרוטוקול, ייחשב פגום. התיקון בשלב מאוחר גורר הגשה מחדש ואיפוס לוח הזמנים.

לפרטי הרישום והטפסים הכלליים ראו תקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים).

3

תקנה 3 - הודעה לנושים בשלושה ערוצים במקביל

״בשני עיתונים יומיים בשפה העברית הנפוצים בישראל״

מה זה אומר בפועל?
התקנה בונה מערכת יידוע מדורגת: פרסום בשני עיתונים ביום משלוח ההצעה לרשם, דואר רשום לכל נושה מהותי ידוע תוך ארבעה ימי עסקים, ומסירה לוועד העובדים או פרסום במקום העבודה כשלחברה חמישים עובדים או יותר. חברה עם נושים מהותיים בחו״ל, או שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה זרה, מפרסמת גם בעיתון נפוץ באותה מדינה.

דוגמה
חברה ישראלית עם ספק מהותי בגרמניה תפרסם בשני עיתונים בישראל, בעיתון גרמני נפוץ, ותשלח לספק דואר רשום. שלושה ערוצים - שלושה מועדים שונים.

נושה שסבור כי לא יודע כדין יכול לפתוח בהליך, וזהו אחד ממוקדי הסכסוכים המסחריים סביב עסקאות מיזוג.

4

תקנות 5 ו-6 - הדיווח לרשם והדוחות הכספיים

״לא יאוחר משלושה ימי עסקים לאחר משלוח ההודעות לנושים״

מה זה אומר בפועל?
תקנה 5 מחייבת דיווח לרשם בטופס 2 על שני מסלולי היידוע יחד - משלוח ההצעה לנושים המובטחים לפי סעיף 318(א) לחוק, ומתן ההודעה לנושים הלא מובטחים לפי תקנה 3. תקנה 6 מוסיפה חובת שקיפות פיננסית: נושה שיבקש יקבל דוחות כספיים תוך ארבעה עשר ימים, ובלבד שתאריך המאזן המבוקר אינו מקדים ביותר משישה חודשים את מועד הגשת ההצעה. אם חלפו יותר משישה חודשים, מצרפים גם דוחות סקורים שתאריך המאזן בהם אינו מקדים ביותר מחמישה חודשים.

דוגמה
הצעה שהוגשה בנובמבר לא תוכל להסתמך על מאזן מבוקר של דצמבר הקודם בלבד - יידרש גם דוח סקור עדכני.

על הליך אישור הדוחות עצמו ראו תקנות אישור הדוחות הכספיים.

5

תקנה 7 - מה נושה מהותי רשאי לדרוש, ומה לא

״הדרוש לו במישרין, לשם גיבוש החלטתו באשר ליכולתה של החברה הקולטת לפרוע לו את חובותיה״

מה זה אומר בפועל?
זכות המידע אינה זכות עיון כללית בחברה. היא ממוקדת בשאלה אחת: האם החברה הקולטת תוכל לשלם. התקנה מונה ארבע דוגמאות - זהות בעלי המניות המהותיים בחברה הקולטת לאחר המיזוג, תחולת סעיף 320(ג) לחוק על ההצבעה, התייחסות הדירקטוריון לאירועים מהותיים מאז תאריך המאזן, ורשימת שעבודים על נכסי החברות, לרבות שעבודים שיש התחייבות לתת לאחר המיזוג. התשובה נדרשת תוך 21 ימים.

דוגמה
בקשה לקבל את רשימת השעבודים תיענה. בקשה לקבל את תמחור העסקה או את הסכם המיזוג המלא חורגת מהמבחן ותידחה בדרך כלל.

לרקע על עסקאות בעלות חשש לניגוד עניינים ראו תקנות ההקלות בעסקאות עם בעלי עניין.

6

תקנות 8 ו-9 - סודיות, סירוב, ועיכוב המיזוג

״סירוב של חברה – לרבות אי מתן מענה בתוך התקופה הקבועה בתקנות אלה״

מה זה אומר בפועל?
החברה רשאית להתנות מסירת מידע בהתחייבות סודיות, ונושה שמסרב להתחייב מאבד את זכות הפנייה לבית המשפט בטענה שלא קיבל מידע. מנגד, סירוב מצד החברה מהווה עילה לעיכוב המיזוג לפי סעיף 319 לחוק - וההגדרה רחבה: גם שתיקה מעבר ל-21 הימים נחשבת סירוב. עילות הסירוב המותרות הן מידע שאינו דרוש במישרין, בקשה שלא בתום לב, סוד מסחרי או פטנט, או פגיעה אחרת בטובת החברה.

דוגמה
תקנה 9(ג) מציעה מוצא מעשי: אם החוב נפרע, אם הוצע לפרוע אותו והנושה סירב או לא השיב, או אם ניתנה ״הגנה הולמת״ - ובכלל זה ערובה שאינה מטעם חברת היעד - הסירוב לא ייחשב עילה לעיכוב.

הליכה נכונה בין שני הכללים האלה היא לב עבודתו של עורך דין מסחרי בעסקת מיזוג.

השוואה

מיזוג, פירוק מרצון והסדר נושים - מה ההבדל?

שלושה מסלולים שונים לשינוי מבנה תאגידי, שכל אחד מהם מוסדר בתקנות נפרדות. הבחירה ביניהם נגזרת מהמטרה העסקית וממצבה הפיננסי של החברה, ולא מנוחות פרוצדורלית.

השוואת מסלולי שינוי מבנה בדיני חברות
מסלולמתי משתמשיםמה קורה לנושיםהתקנות הרלוונטיות
מיזוגאיחוד פעילות של שתי חברות פעילות תחת ישות אחתהחבויות עוברות לחברה הקולטת; זכות יידוע והתנגדותתקנות החברות (מיזוג), תש״ס-2000
פירוק מרצוןסיום פעילות של חברה סולבנטית שאין בה עוד צורךהחובות נפרעים לפני חלוקת היתרה לבעלי המניותתקנות החברות (פירוק)
פשרה או הסדרהבראה או ארגון מחדש של חוב, לרוב במצוקה פיננסיתהנושים מצביעים על ההסדר ובית המשפט מאשרותקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר)
📍 מתי לא מיזוג? כשהמטרה היא רק לסגור ישות מיותרת בקבוצה, מיזוג הוא לרוב מסלול כבד מדי, ופירוק חברה מרצון יהיה מהיר וזול יותר. מנגד, כשמבקשים לשמר רישיונות, חוזים או הפסדים לצורכי מס - היתרון של המיזוג הוא דווקא בהמשכיות המשפטית.
לוח מועדים

כל המועדים בתקנות החברות (מיזוג) בטבלה אחת

זהו החלק שבו נופלים רוב התיקים. המועדים בתקנות אינם ניתנים להארכה בדיעבד, והם נמדדים בימי עסקים - כלומר ימים שבהם רוב הבנקים בישראל פתוחים לקהל, כהגדרתם בתקנה 1.

מועדים מחייבים לפי תקנות החברות (מיזוג), תש״ס-2000
הפעולההמועדמקור
פרסום ההודעה בשני עיתונים יומייםביום משלוח הצעת המיזוג לרשםתקנה 3(ה)
פרסום בעיתון זר ומסירה לוועד העובדיםעד 3 ימי עסקים מההמצאה לרשםתקנה 3(ה)
דואר רשום לנושים מהותיים ידועיםעד 4 ימי עסקים ממשלוח ההצעה לרשםתקנה 3(ג)
הגשת טופס 2 לרשם החברותעד 3 ימי עסקים ממשלוח ההודעות לנושיםתקנה 5
מסירת דוחות כספיים לנושה שביקשעד 14 ימים ממועד הדרישהתקנה 6(א)
מענה לבקשת מידע של נושה מהותיעד 21 ימים, לרבות סירוב מנומקתקנה 7(ג)

שתי טעויות שחוזרות שוב ושוב

הראשונה - ספירת ימים קלנדריים במקום ימי עסקים. ההודעות לנושים נמדדות בימי עסקים, בעוד שהמועדים למסירת דוחות ולמענה לבקשת מידע (14 ו-21 ימים) נקובים בימים רגילים. ערבוב בין השניים סביב חג או סוף שבוע ארוך יוצר איחור שקשה לתקן.

השנייה - התייחסות לשתיקה כאל אי-החלטה. תקנה 9(ב) קובעת במפורש שאי מתן מענה בתוך התקופה שווה ערך לסירוב. חברה שהחליטה לדחות את ההתמודדות עם בקשת מידע מורכבת מגלה לאחר 21 ימים שהיא כבר סירבה, בלי שהחליטה על כך.

בשני המקרים הפתרון זהה: ליווי משפטי שוטף לאורך העסקה, עם לוח מועדים מנוהל מרגע החתימה על הצעת המיזוג.

שאלה על הליך מיזוג? נשמח לעזור

לוח הזמנים בתקנות קצר ואינו ניתן להארכה בדיעבד. שיחת ייעוץ ראשונית עם עו״ד רעות אליהו - ללא התחייבות וללא תשלום.

שאלות נפוצות

שאלות נפוצות על תקנות החברות (מיזוג)

הבנת התקנות

התקנות מסדירות את הצד הפרוצדורלי של מיזוג חברות לפי פרק המיזוג בחוק החברות. הן קובעות כיצד עורכים ומגישים הצעת מיזוג לרשם החברות (טופס 1), כיצד מודיעים לנושי החברות המתמזגות, אילו דוחות ומידע חייבת החברה למסור לנושה שביקש זאת, ובאילו מקרים מותר לה לסרב. התקנות כוללות 10 תקנות ושני טפסים בתוספת, ותחילתן ביום 1 בפברואר 2000.

תקנה 1 מגדירה נושה מהותי כמי שהחברה חבה לו חוב שבמועד ההודעה עולה על 100,000 שקלים חדשים, או על 15% מן ההון העצמי של החברה, לפי הגבוה מביניהם. בנוסף, נאמן לתעודות התחייבות לפי סעיף 35א לחוק ניירות ערך נחשב נושה מהותי, ובלבד שהסכום הכולל באותה סדרה אינו נמוך מהסכומים האמורים. הסכום צמוד למדד המחירים לצרכן. ההגדרה חשובה משום שרק נושה מהותי זכאי לקבל הודעה בדואר רשום ולדרוש מידע נוסף לפי תקנה 7.

לנושים מובטחים נשלחת הצעת המיזוג עצמה, לפי סעיף 318(א) לחוק החברות. לנושים הלא מובטחים ניתנת הודעה לפי תקנה 3: פרסום בשני עיתונים יומיים בשפה העברית הנפוצים בישראל, ולנושים המהותיים גם משלוח בדואר רשום. על שני ערוצי היידוע יחד מדווחת החברה לרשם בטופס 2, לא יאוחר משלושה ימי עסקים לאחר משלוח ההודעות.

יישום מעשי

שני טפסים המופיעים בתוספת לתקנות. טופס 1 הוא הצעת המיזוג לפי תקנה 2, והוא מוגש בידי כל אחת מהחברות המתמזגות, חתום בידי דירקטור שהדירקטוריון הסמיך לכך, כשזהות החותם מאומתת בידי עורך דין. טופס 2 הוא הודעה לפי תקנה 5 על משלוח ההצעה לנושים המובטחים ועל מתן ההודעה לנושים הלא מובטחים. הרשם לא יאשר את המיזוג אם החברות לא מילאו את הנדרש בטופס 1.

ההודעה בעיתונים מתפרסמת ביום משלוח הצעת המיזוג לרשם. ההודעה לנושים מהותיים בדואר רשום נשלחת לא יאוחר מארבעה ימי עסקים מאותו יום. ההודעה לעיתון זר ולוועד העובדים נשלחת או מתפרסמת תוך שלושה ימי עסקים ממועד ההמצאה לרשם. טופס 2 מוגש לרשם תוך שלושה ימי עסקים לאחר משלוח ההודעות. דוחות כספיים נמסרים לנושה שביקש תוך ארבעה עשר ימים, ותשובה לבקשת מידע לפי תקנה 7 ניתנת תוך 21 ימים לכל היותר.

לא. תקנה 7 מגבילה את הזכות למידע הדרוש לנושה במישרין לשם גיבוש החלטתו בדבר יכולת החברה הקולטת לפרוע את חובותיה, ומונה לדוגמה זהות בעלי מניות מהותיים בחברה הקולטת לאחר המיזוג, תחולת סעיף 320(ג) לחוק על ההצבעה, התייחסות הדירקטוריון לאירועים מאז תאריך המאזן, ורשימת שעבודים. לפי תקנה 9 רשאית החברה לסרב אם המידע אינו דרוש במישרין, אם הבקשה הוגשה שלא בתום לב, אם יש במסמכים סוד מסחרי או פטנט, או אם הגילוי עלול לפגוע בטובת החברה בדרך אחרת.

לפי תקנה 9(ב) סירוב מהווה עילה לעיכוב המיזוג בידי בית המשפט לפי סעיף 319 לחוק החברות, אלא אם שוכנע בית המשפט שאין לעכב את המיזוג או שראה לתת הוראות אחרות. סירוב כולל גם אי מתן מענה בתוך התקופה הקבועה בתקנות. עם זאת, תקנה 9(ג) קובעת שהסירוב לא ייחשב עילה לעיכוב אם חובו של אותו נושה נפרע, אם הוצע לו לפרוע את חובו והוא סירב או לא השיב, או אם ניתנה לו הגנה הולמת אחרת. נושה שסירב להתחייב לסודיות לפי תקנה 8 אינו רשאי לפנות לבית המשפט בטענה זו.

שכר הטרחה נקבע לפי היקף העסקה ומספר הנושים המעורבים, ובמיזוגים נהוג לתמחר בסכום קבוע לשלב או לפי שעות עבודה. משרד אליהו ושות׳ מוסר הצעת מחיר כתובה לפני תחילת העבודה, ושיחת הייעוץ הראשונה ללא עלות. כדאי לפנות לעורך דין עוד לפני חתימת הצעת המיזוג, משום שלוח הזמנים בתקנות קצר ואינו ניתן להארכה בדיעבד, ואיחור בהודעה לנושה מהותי או סירוב לא מנומק לבקשת מידע עלולים להביא לעיכוב המיזוג לפי סעיף 319 לחוק. לפרטים על השירות ראו עורך דין חברות ותאגידים.