תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר)

הסדר נושים או הקפאת הליכים? המועדים בתקנות קצרים - 21 ימים להתנגדות, 15 ימים להשגה 074-704-7104
זמינים לייעוץ: א׳-ה׳ 08:00-19:00 | שישי 08:00-13:00
5/5 - (2 votes)
חקיקה · דיני חברות וחדלות פירעון

תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), תשס"ב-2002 - נוסח והסברים

· מאת עו״ד רעות אליהו, נוטריון

מה קובעות תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר) ומתי הן רלוונטיות לכם?

תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), תשס"ב-2002 הן ספר ההוראות המעשי של הסדר נושים בישראל. הן קובעות מה בדיוק צריך להיות בבקשה, מי בודק את תביעות החוב, איך מתנהלת ההצבעה, ובאיזה מועדים. כאן תמצאו את הסעיפים המרכזיים בשפה פשוטה, את טבלת המועדים, ואת התשובה לשאלה שהכי מבלבלת: מה נשאר בתוקף אחרי חוק חדלות פירעון. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות ונושים בהליכים מסחריים מאז 2007.

התשובה הקצרה

התקנות קובעות את סדרי הדין להסדר בין חברה לנושיה או לבעלי מניותיה לפי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. הן מסדירות ארבעה דברים עיקריים:

  1. הבקשה - 11 קבוצות פרטים ושישה נספחים, הכול מאומת בתצהיר (תקנה 7).
  2. בעל התפקיד - מינויו, סמכויותיו והשיפוי שלו (תקנה 14).
  3. תביעות החוב - הגשה בטפסים 9 ו-11, ובדיקה לצורך זכות הצבעה (תקנות 17 עד 24).
  4. האסיפות והאישור - כינוס, הצבעה, ואישור ההסדר שדינו כפסק דין (תקנות 25 עד 37).

מאז 15 בספטמבר 2019 התקנות חלות בשינויים המחויבים לצד חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מכוח סעיף 378 לחוק. מה בתוקף ומה הוחלף ←

66תקנות
9פרקים
14טפסים בתוספת
2002שנת ההתקנה
350הסעיף המסמיך
עו״ד רעות אליהו - מומחית בדיני חברות והסדרי נושים | אליהו ושות׳
עו״ד ונוטריון רעות אליהו · אליהו ושות׳

חברה בלשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007. עוסקת בדיני חברות ובמשפט מסחרי, ובכלל זה ליווי חברות ונושים בהליכי פשרה והסדר, בתביעות חוב ובסכסוכים מסחריים.

״בהסדר נושים, מי שמפספס מועד מאבד את כוח ההצבעה שלו. כוח ההצבעה הוא בפועל הכלי היחיד שיש לנושה כדי להשפיע על תוצאת ההליך.״

מבנה התקנות

מה בדיוק מסדירות התקנות, פרק אחר פרק

סעיף 350 לחוק החברות מאפשר לחברה להגיע לפשרה או להסדר עם נושיה או עם בעלי מניותיה, ולבקש מבית המשפט לאשר אותו כך שיחייב את כולם, גם את מי שהתנגד. הסעיף עצמו קצר. כל המנגנון המעשי, מהגשת הבקשה ועד לביצוע ההסדר בפועל, נמצא בתקנות האלה. אפשר לראות בהן את המדריך התפעולי של חוק החברות, התשנ"ט-1999 בכל הנוגע להסדרי חוב.

התקנות מחולקות לתשעה פרקים. פרק א׳ מגדיר מונחים ודרכי פרסום והמצאה. פרק ב׳ עוסק בבקשה עצמה ובהליכים שאחריה, כולל מינוי בעל תפקיד. פרק ג׳ מסדיר תביעות חוב ותביעות לתיקון מרשם בעלי המניות. פרק ד׳ קובע כיצד מכנסים את האסיפות ומצביעים בהן. פרק ה׳ עוסק באישור ההסדר בבית המשפט. פרק ו׳, הארוך מכולם, מוקדש להסדר שמטרתו הבראת החברה ולהקפאת ההליכים שנלוותה לו. פרקים ז׳ עד ט׳ מסדירים מינוי מומחים, מעמד הכונס הרשמי ורשות ניירות ערך, והוראות שונות.

שתי הבחנות חשובות שכדאי להחזיק בראש לאורך כל הדף. הראשונה: הסדר לפי סעיף 350 אינו בהכרח הסדר של חברה חדלת פירעון. אפשר להשתמש בו גם למיזוגים, לשינוי מבנה הון או לשינוי תנאי אגרות חוב בחברה בריאה לגמרי. השנייה: כל ההכרעות בתביעות החוב לפי התקנות נועדו לקבוע זכות הצבעה בלבד, ולא להכריע בשאלת קיום החוב לגופו. זו נקודה שנושים מפספסים לעיתים קרובות.

מי נחשב ״צד מעוניין״ בהליך

תקנה 1 מגדירה צד מעוניין באופן רחב: החברה, בעל מניות בחברה, נושה של החברה, ערב לחובות החברה, ונאמן לתעודות התחייבות. לכל אחד מאלה יש זכות לקבל עותק מכל בקשה ומכל המסמכים שצורפו אליה, בלא תשלום ובלא דיחוי, עם קבלת דרישה בכתב. ״בלא דיחוי״ מוגדר בתקנות עצמן: פרק זמן שאינו עולה על עשרים וארבע שעות.

פרטי התקנות

כרטיס הביקור של החקיקה

נוסח משולב עדכני · ספטמבר 2023
שם מלאתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), תשס"ב-2002
מקור הסמכותסעיפים 350 ו-366 לחוק החברות, התשנ"ט-1999
אישורועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
היקף66 תקנות · 9 פרקים · תוספת ובה 14 טפסים
נקודת המפנה15.9.2019 · כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 לתוקף
תחום משפטידיני חברות · חדלות פירעון · משפט מסחרי
תחילה30 ימים מיום הפרסום (תקנה 65)
הוראת שעה שפקעהפסקה (2) בהגדרת ״פרסום״ (עיתון ברוסית) - פקעה לפי תקנה 66
נוסח

נוסח הסעיפים המרכזיים בתקנות

התקנות כוללות 66 תקנות. להלן הנוסח של התקנות המרכזיות, אלה שמשפיעות בפועל על זכויות החברה, הנושים ובעלי המניות. לנוסח המלא, לרבות התוספת ו-14 הטפסים, יש לפנות למקור הרשמי. נוסח חקיקה אינו מוגן בזכות יוצרים לפי סעיף 6 לחוק זכות יוצרים.

תקנה 1 - הגדרות נבחרות

״בית המשפט״ - בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי משרדה הרשום של החברה או מקום עסקיה העיקרי;

״בעל תפקיד״ - מי שבית המשפט מינה אותו לביצוע התפקידים האמורים בתקנה 14;

״בקשה לפשרה או להסדר״ - בקשה לפשרה או להסדר על פי סעיף 350(א) לחוק;

״בקשה להקפאת הליכים״ - בקשה למתן צו הקפאת הליכים על פי סעיף 350(ב) לחוק;

״זיקה״ - קיום יחסי עבודה, קשרים עסקיים או מקצועיים, דרך כלל או באופן חד פעמי, שליטה וכהונה כנושא משרה;

״בלא דיחוי״ - בתוך פרק זמן שאינו עולה על עשרים וארבע שעות;

״צד מעוניין״ - החברה, בעל מניות בחברה, נושה של החברה, ערב לחובות החברה ונאמן לתעודות התחייבות;

״תביעת חוב״ - תביעה המוגשת על פי תקנות אלה בידי נושה של החברה לשם קביעת זכותו להצביע באסיפות וקביעת כוח הצבעתו בהן ולצורך גיבוש הפשרה או ההסדר בלבד.

תקנה 2 - פרסום

(א) המגיש בקשה לבית המשפט על פי תקנות אלה, למעט בקשה להקפאת הליכים במעמד צד אחד, יפרסם הודעה על הגשת הבקשה ביום הגשתה, וימציא לכל צד מעוניין, בלא דיחוי, עם קבלת דרישתו בכתב, העתק מכל בקשה וכל המסמכים שצורפו אליה, בלא תשלום; פרסום ההודעה על הגשת הבקשה יהיה ערוך לפי טופס 1 שבתוספת.

תקנה 7 - בקשה לפשרה או הסדר (עיקרי הפרטים)

(א) בקשה לפשרה או להסדר תוגש לבית המשפט בדרך של בקשה בכתב ויפורטו בה כל אלה:

(1) תיאור החברה ועסקיה בהתייחס לפעילות המשתקפת בדוחותיה הכספיים המאוחדים, ובכלל זה הענפים שבהם היא פועלת, אפיון לקוחותיה ומידת התלות בהם, תלות בספקים, והמאפיינים הייחודיים וגורמי הסיכון בפעילותה;

(2) הצעת הפשרה או ההסדר ונימוקיה;

(3) שם כונס הנכסים או המפרק, אם נתמנה לחברה או לנכסיה;

(4) תיאור היתרונות, לרבות התשלומים, מההסדר או הפשרה, לנושא משרה בחברה;

(6) המניות לסוגיהן בציון מה שמוצע לבעלי המניות, והשפעת הפשרה או ההסדר על זכויותיהם;

(7) הנושים המהותיים של החברה, סך כל החוב להם, הביטחונות לחובותיהם, סך כל החוב לנושים הלא מהותיים;

(10) הוצע בעל תפקיד לביצוע הפשרה או ההסדר - פרטיו, הסכמתו לשמש בעל תפקיד, סמכויותיו ותפקידיו המוצעים, הסכומים המוצעים לתשלום בעד פעולותיו, ואם הוא בעל ענין בחברה או בעל זיקה לבעל ענין או לנושה מהותי, תפורט זיקתו;

(11) כל מידע מהותי אחר מכל סוג שהוא, אשר דרוש לנושה סביר או בעל מניות סביר, בקבלת ההחלטה אם להסכים להצעת הפשרה או ההסדר.

(ב) לבקשה יצורפו: דוח בדבר נכסי החברה וחובותיה (טופס 4); רשימת ההסכמים המהותיים (טופס 5); רשימת ההליכים המשפטיים המהותיים (טופס 6); רשימת נושאי המשרה (טופס 7); מרשם בעלי המניות ומרשם בעלי המניות המהותיים; ודוחות כספיים שנתיים מבוקרים לשנתיים שקדמו לשנת הגשת הבקשה.

(ו) העובדות המפורטות בבקשה ובמסמכים המצורפים אליה יאומתו בתצהיר.

תקנה 10 - תשובת החברה לבקשה

הוגשה הבקשה לפשרה או להסדר שלא בידי החברה, תגיש החברה לבית המשפט, לא יאוחר מעשרים ואחד ימים לאחר הגשת הבקשה, את תשובתה, ויצורפו אליה המסמכים והראיות האחרות התומכים בה.

תקנה 11 - הגשת התנגדויות

אדם הרוצה להתנגד לבקשה לפשרה או להסדר, יגיש לבית המשפט כתב התנגדות ויפרט בו את נימוקי ההתנגדות; כתב ההתנגדות יוגש לא יאוחר מעשרים ואחד ימים לאחר הגשת הבקשה לפשרה או להסדר.

תקנה 14 - מינוי בעל תפקיד

(א) בית המשפט רשאי, בכל עת לאחר הגשת בקשה לפי תקנות אלה, מיזמתו או מיזמתו של המבקש -

(1) למנות בעל תפקיד, ויהיו לו כל הסמכויות והחובות שיקבע בית המשפט, לרבות ניהול החברה או פיקוח על ניהולה, שמירה על נכסיה, וכן בדיקת תביעות חוב ותביעות לתיקון מרשם בעלי המניות; בית המשפט ימנה בעל תפקיד לאחר ששוכנע כי המועמד מתאים לתפקיד בשל כישוריו או ניסיונו בגיבוש הסדרי פשרה או הסדר;

(4) לתת הוראות לענין שיפוי וביטוח בעל התפקיד, ובלבד שהשיפוי יוגבל לסכום סביר;

(5) להורות כי בעל התפקיד ייתן ערובה להבטחת אחריותו למילוי תפקידו.

(ג) מועמד לבעל תפקיד יציין בתצהיר, לפני מינויו, קיום זיקה לחברה, לבעל ענין בחברה או לנושה מהותי.

(ז) נושה או בעל מניות שנפגע ממעשה או מהחלטה של בעל תפקיד, רשאי לפנות לבית המשפט בתוך עשרה ימים מיום שהודע לו על המעשה או ההחלטה.

תקנה 17 - תביעות חוב ותביעות לתיקון מרשם בעלי המניות

(א) תביעת חוב המוגשת בידי נושה שאינו מובטח, תוגש לפי טופס 9 שבתוספת, ויצורפו אליה הראיות והמסמכים שיש בהם כדי לבסס את החוב הנתבע.

(ב) תביעה לתיקון מרשם בעלי המניות תיערך לפי טופס 10 שבתוספת.

תקנה 18 - תביעת חוב של נושה מובטח

תביעת חוב של נושה מובטח תיערך לפי טופס 11 שבתוספת, יצוינו בה פרטי הבטוחה שבידי הנושה, תאריך נתינתה ורישומה, ויצורפו אליה הראיות שיש בהן לבסס את תביעת החוב.

תקנה 20 - מועד שערוך התביעות

אם לא קבע בית המשפט אחרת, ישוערכו תביעות החוב לפי ערכן נכון למועד הגשת הבקשה לפשרה או להסדר או למועד הגשת הבקשה להקפאת הליכים, לפי המוקדם מביניהם.

תקנה 24 - בדיקת התביעות

(א) בעל התפקיד יבדוק כל תביעה ויחליט, במועד שיקבע בית המשפט, אם לאשרה או לדחותה, כולה או חלקה; היה לבעל התפקיד ספק, יסמן אותה כתביעה שיש לגביה התנגדות, ויתיר להצביע בגינה על תנאי שאם תקוים ההתנגדות תיפסל ההצבעה בגין תביעה זו.

(ב) הוגשה תביעת חוב בשל חוב מותנה או בלתי קצוב יקבע בעל התפקיד מהם הסיכויים לדעתו לקיומו של התנאי או יקבע את שווי החוב; החליט כי חוב בלתי קצוב אינו ניתן לאמדן הוגן, לא תאושר תביעת חוב זו להצבעה.

(ג) החלטת בעל התפקיד נועדה אך ורק לשם קביעת זכאותו של בעל המניה או הנושה להצביע באסיפות ולא יהיה בה משום הכרעה בדבר החוב או הזכאות להירשם במרשם בעלי המניות.

(ו) נושה או בעל מניות שנפגע מהחלטת בעל התפקיד רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לשינוי ההחלטה, לא יאוחר מחמישה עשר ימים לאחר שהומצאה לו ההחלטה.

תקנה 25 - כינוס האסיפות

(ג) לא יאוחר מעשרים ימים לפני המועד שנקבע לכינוס האסיפות, ימציא בעל התפקיד לנושים המהותיים או לבעלי המניות המהותיים: העתק מההודעה על כינוס האסיפות; העתק מהחלטת בית המשפט; העתק מבקשת הפשרה או ההסדר וכל המסמכים שצורפו לה; נוסח ייפוי כוח להצבעה (טופס 13); ונוסח הודעה בדבר הסכמה או התנגדות (טופס 14).

תקנה 28 - זכות הצבעה

(א) באסיפת נושים רשאים להצביע רק נושים שתביעתם אושרה בהתאם לתקנות אלה.

(ב) באסיפת בעלי מניות רשאים להצביע רק בעלי מניות כמשמעותם בסעיפים 176 ו-177 לחוק, או שתביעה בענינם לתיקון מרשם בעלי המניות אושרה בהתאם לתקנות אלה.

תקנה 32 - בקשה לאישור פשרה או הסדר

המבקש יגיש לבית המשפט את הבקשה לאישור פשרה או הסדר לא יאוחר מארבעה עשר ימים לאחר סיום האסיפה, העתק מהבקשה יומצא לחברה.

תקנות 36 ו-37 - מעמד ההסדר וביצועו

36. פשרה או הסדר שאישר בית המשפט, דינם כדין פסק דין ואולם ניתן לשנותם או לבטלם באישור בית המשפט.

37. פשרה או הסדר ניתנים לביצוע בהוצאה לפועל.

תקנה 38 - בקשה שמטרתה הבראת החברה (עיקרי התוספות)

בבקשה שמטרתה הבראת החברה יפורטו, נוסף על האמור בתקנה 7: מספר המועסקים בחברה; מה שמוצע לנושים לסוגיהם; התכנית המוצעת להבראת החברה והדרכים לביצועה, לרבות מקורות המימון, תזרים המזומנים הצפוי, רווח והפסד צפויים ושינויים ארגוניים; הסכומים המשוערים שהיו הנושים ובעלי המניות מקבלים אילו היתה החברה בפירוק באותו מועד; והנכסים המהותיים שהועברו בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.

תקנה 55 - מינוי מומחה על ידי בית המשפט

(א) בית המשפט רשאי למנות מומחה או מומחים, לרבות בעל השכלה בכלכלה, ראיית חשבון, מינהל עסקים או משפטים, כדי שייתן חוות דעת באשר לבקשה.

(ב) שכרו והוצאותיו של המומחה יחולו על החברה, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

תקנה 63 - מידע

מידע הנוגע לבקשות על פי תקנות אלה, לא יימסר על ידי החברה או בעל התפקיד, באופן המפלה בין נושים, בעלי מניות או בינם לבין עצמם, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה או על ידי בית המשפט.

התוספת - 14 הטפסים

טופס 1 - הודעה על הגשת בקשה לבית המשפט · טופס 2 - פרסום הודעה על הגשת בקשה · טופס 3 - הודעה על הזמנה לדיון · טופס 4 - דין וחשבון על חובות ונכסים · טופס 5 - הסכמים מהותיים · טופס 6 - הליכים משפטיים מהותיים · טופס 7 - רשימת נושאי משרה · טופס 8 - הודעה על מועד הגשת תביעות · טופס 9 - תביעת חוב (נושה שאינו מובטח) · טופס 10 - תביעה לתיקון מרשם בעלי המניות · טופס 11 - תביעת חוב (נושה מובטח) · טופס 12 - הודעה על כינוס אסיפת נושים או בעלי מניות · טופס 13 - ייפוי כוח · טופס 14 - הסכמה או התנגדות נושה לפשרה או הסדר.

הנוסח לעיל הוא מבחר מתוך 66 התקנות, לנוחות הקריאה. 📖 לנוסח המשולב המלא במאגר נבו ←

הלב של הדף

הסעיפים החשובים בתקנות, בשפה פשוטה

שבע התקנות שמשפיעות בפועל על מה שקורה לכם בהליך, עם ציטוט קצר מהנוסח, הסבר מעשי ודוגמה מהשטח.

1

תקנה 1 - ההגדרות שקובעות מי בכלל בפנים

״בלא דיחוי - בתוך פרק זמן שאינו עולה על עשרים וארבע שעות״

מה זה אומר בפועלתקנה ההגדרות היא לא פורמליות. היא קובעת שלושה דברים מעשיים: מיהו ״נושה מהותי״ שמקבל המצאה אישית של כל מסמך, מיהו ״צד מעוניין״ שרשאי לדרוש עותק מכל בקשה, ומהי חובת ״פרסום״ - שלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, שניים בעברית ואחד בערבית. אם רוב הנושים המהותיים בחו״ל, נדרש פרסום גם בעיתון נפוץ באותה מדינה או באתר האינטרנט של החברה.

דוגמהנושה שסכום חובו קטן ואינו ״נושה מהותי״ לא יקבל מסמכים בדואר רשום. הוא יידע על ההליך רק מהפרסום בעיתון. לכן, מי שיודע שחייבת לו חברה בקשיים, כדאי שיגיש דרישה בכתב לקבלת עותק - זכות שקמה לכל צד מעוניין.

ההגדרה של ״נושה מהותי״ מפנה לתקנות החברות (מיזוג), ובהסדר שמטרתו הבראה גם לתקנות בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם.

2

תקנה 7 - מה חייבת לכלול הבקשה: 11 פרטים ושישה נספחים

״כל מידע מהותי אחר מכל סוג שהוא, אשר דרוש לנושה סביר או בעל מניות סביר, בקבלת ההחלטה״

מה זה אומר בפועלזו התקנה הכבדה ביותר בהליך. הבקשה חייבת לתאר את החברה ועסקיה, את הצעת ההסדר ונימוקיה, את הנושים המהותיים והביטחונות שבידיהם, את מה שמוצע לבעלי המניות, ואת היתרונות שיצמחו מההסדר לנושאי המשרה. פסקה (11) היא סעיף סל רחב שמחייב גילוי של כל מידע שנושה סביר היה רוצה לדעת. הנספחים כוללים דוחות כספיים מבוקרים לשנתיים, מרשם בעלי מניות, ורשימות של הסכמים והליכים משפטיים מהותיים. הכול מאומת בתצהיר.

דוגמהחברה שמנהל שלה אמור לקבל מענק פרישה כחלק מההסדר חייבת לגלות זאת בבקשה. השמטה של פרט כזה עלולה להביא לביטול ההסדר בהמשך, גם אם הנושים כבר הצביעו בעדו.

בחברה שנמצאת בשלב מוקדם יותר, לפני שהגיעה להסדר, נקודת המוצא היא לרוב ליווי משפטי שוטף שמזהה את הקשיים בזמן.

3

תקנה 14 - בעל התפקיד: מי הוא, מה מותר לו, ומה חובתו לגלות

״בית המשפט ימנה בעל תפקיד לאחר ששוכנע כי המועמד מתאים לתפקיד בשל כישוריו או ניסיונו״

מה זה אומר בפועלבעל התפקיד הוא הדמות המרכזית בהליך. בית המשפט קובע את סמכויותיו, והן יכולות לכלול ניהול החברה עצמה, פיקוח על ניהולה, שמירה על נכסיה ובדיקת כל תביעות החוב. לפני המינוי הוא חייב להצהיר בתצהיר על כל זיקה לחברה, לבעל ענין בה או לנושה מהותי - יחסי עבודה, קשרים עסקיים או מקצועיים, שליטה או כהונה כנושא משרה. בית המשפט רשאי גם לחייב אותו במתן ערובה, ולהורות על שיפוי וביטוח בסכום סביר.

דוגמהנושה שסבור שבעל התפקיד קיבל החלטה שפוגעת בו יכול לפנות לבית המשפט, אך רק בתוך עשרה ימים מהיום שנודע לו עליה. זהו מועד קצר במיוחד, ובפועל הוא אחד הכשלים הנפוצים בהליך.

4

תקנות 17 עד 21 - תביעת החוב: איזה טופס, ובאיזה ערך

״ישוערכו תביעות החוב לפי ערכן נכון למועד הגשת הבקשה... לפי המוקדם מביניהם״

מה זה אומר בפועלנושה שאינו מובטח מגיש טופס 9. נושה מובטח מגיש טופס 11, ומציין בו את פרטי הבטוחה, תאריך נתינתה ותאריך רישומה. בעל מניות שמבקש לתקן את המרשם מגיש טופס 10. התביעות מוגשות בשני עותקים לבעל התפקיד, במועד שקבע בית המשפט, והנושה נושא בהוצאות תביעתו. תקנה 20 קובעת את נקודת הזמן לשערוך: מועד הגשת הבקשה לפשרה או להסדר, או מועד הגשת הבקשה להקפאת הליכים, לפי המוקדם. משמעות הדבר שריבית והצמדה שנצברו אחרי המועד הזה לא ייספרו לצורך כוח ההצבעה.

דוגמהנושה מובטח שמימש את הבטוחה וקיבל פחות מגובה החוב רשאי, לפי תקנה 19, לתבוע את היתרה בניכוי הוצאות המימוש. השעבוד עצמו נבחן לפי חוק המשכון ולפי דיני השעבודים החלים על החברה.

5

תקנה 24 - הבדיקה, החוב המותנה, ומה שההכרעה לא קובעת

״לא יהיה בה משום הכרעה בדבר החוב או הזכאות להירשם במרשם בעלי המניות״

מה זה אומר בפועלזו התקנה שהכי מרבים לטעות בה. בעל התפקיד בודק כל תביעה ומחליט אם לאשרה או לדחותה, כולה או חלקה. אם יש לו ספק, הוא רשאי לסמן את התביעה כשנויה במחלוקת ולהתיר הצבעה על תנאי. בחוב מותנה הוא מעריך את סיכויי התקיימות התנאי, ובחוב בלתי קצוב הוא קובע שווי. אם החוב אינו ניתן לאמדן הוגן, התביעה לא תאושר להצבעה כלל. הנקודה הקריטית: ההכרעה הזו נוגעת אך ורק לזכות ההצבעה. היא אינה קובעת שהחוב קיים או לא קיים, ואינה חוסמת תביעה נפרדת בהמשך.

דוגמהקבלן שתובע פיצוי מוסכם בגין הפרה שטרם הוכרעה בבית המשפט מחזיק בחוב בלתי קצוב. בעל התפקיד יאמוד את שוויו לצורך ההצבעה בלבד. אם התביעה נדחית להצבעה, עדיין אפשר להגיש תביעה כספית נפרדת נגד החברה בכפוף להסדר.

6

תקנות 25 עד 31 - האסיפות, ומי בכלל רשאי להצביע

״באסיפת נושים רשאים להצביע רק נושים שתביעתם אושרה בהתאם לתקנות אלה״

מה זה אומר בפועלבעל התפקיד מכנס את האסיפות לפי סוגים, ומפרסם הודעה לפי טופס 12 בלא דיחוי. לא יאוחר מ-20 ימים לפני מועד האסיפה עליו להמציא לנושים ולבעלי המניות המהותיים חבילת מסמכים מלאה: ההודעה, החלטת בית המשפט, הבקשה על כל נספחיה, נוסח ייפוי כוח (טופס 13) ונוסח הודעה בדבר הסכמה או התנגדות (טופס 14). אפשר להצביע באופן אישי, באמצעות שלוח, או בהגשת הודעת הסכמה או התנגדות מראש. בעל התפקיד משמש כיושב ראש, ובכל אסיפה נרשם פרוטוקול שהוא חותם עליו.

דוגמהנושה שלא הגיש תביעת חוב במועד, או שתביעתו נדחתה, פשוט לא יורשה להצביע - גם אם החוב כלפיו ודאי לחלוטין. זו הסיבה שהמועד להגשת תביעת החוב הוא הצומת הקריטי ביותר בהליך כולו.

7

תקנות 32 עד 37 - האישור, ומה הופך את ההסדר לבר אכיפה

״פשרה או הסדר שאישר בית המשפט, דינם כדין פסק דין... ניתנים לביצוע בהוצאה לפועל״

מה זה אומר בפועללאחר האסיפות מוגשת בקשה לאישור ההסדר, לא יאוחר מ-14 ימים מסיום האסיפה. מי שרוצה להתנגד מגיש כתב התנגדות תוך עשרה ימים מההמצאה או מהפרסום, ואם נקבע דיון - חמישה ימים לפניו. ההחלטה מפורסמת תוך 48 שעות ומומצאת תוך שלושה ימים. הרגע שבו בית המשפט מאשר הוא הרגע שבו ההסדר הופך לחיוב משפטי מלא: דינו כדין פסק דין, והוא ניתן לביצוע ישיר בהוצאה לפועל בלי צורך בהליך תביעה נוסף.

דוגמהחברה שהתחייבה בהסדר מאושר לשלם 40 אגורות לשקל בשלושה תשלומים ולא עמדה בתשלום השני - הנושה פותח תיק בהוצאה לפועל על בסיס ההסדר עצמו.

נקודת המפנה · 15.9.2019

מה נשאר בתוקף אחרי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

זו השאלה המעשית החשובה ביותר בדף הזה, והתשובה עליה אינה אינטואיטיבית. ב-15 בספטמבר 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ואיתו תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019. מטבע הדברים היו שסברו שתקנות פשרה והסדר בוטלו. הן לא בוטלו.

סעיף 378 לחוק, שכותרתו ״שמירת תוקף״, קובע שתקנות שהותקנו לפי פקודת החברות ולפי חוק החברות יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה, כאילו הותקנו לפי הסעיפים המקבילים בחוק החדש. התנאי כפול: שלא נקבעה בחוק החדש הוראה שבאה במקומן, ושלא הותקנו תקנות חדשות ששינו או ביטלו אותן. בפועל, חלקים משמעותיים בתקנות ממשיכים לחול משום שהתקנות שאמורות להחליף אותם טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, וטרם הותקנו.

בנוסף, סעיף 373(ב) לחוק קובע שהליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות, ושהיו תלויים ועומדים ערב 15.9.2019, ממשיכים להתנהל לפי הדין שחל עליהם באותו יום. כלומר, בהליכים ותיקים התקנות חלות במלואן וללא שינוי.

השוואה: מעמד הוראות התקנות בהליכים שנפתחו אחרי 15.9.2019
הנושא בתקנותהמצב לפני 15.9.2019המצב בהליכים שנפתחו אחרי
בעל התפקיד (תקנה 14)״בעל תפקיד״ אחד שמונה על ידי בית המשפט לכל התפקידיםמפוצל לשניים: נאמן בהליכי חדלות פירעון לפי חלק ב׳ לחוק, ומנהל הסדר בהליכי הסדר חוב לפי חלק י׳
הכונס הרשמי (תקנות 4, 57 עד 59)הכונס הרשמיהוחלף בממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הקפאת הליכים (תקנות 41 עד 50)בקשה נפרדת לצו הקפאת הליכים לפי סעיף 350(ב)אין בקשה נפרדת. מוגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי חלק ב׳ לחוק, והצו כולל בתוכו את עיכוב ההליכים
תכנית הבראה (תקנה 38(3))מוגשת יחד עם הבקשה, בכפוף לדחיית מועדמוגש מתווה ראשוני עם הבקשה, ותכנית לשיקום כלכלי מוגשת בידי הנאמן לאחר מתן הצו
תביעות חוב לצורך הצבעה (פרק ג׳)בתוקףממשיך לחול, בשינויי מינוח. תקנות מחליפות טעונות אישור ועדת החוקה וטרם הותקנו
אסיפות והצבעה (פרק ד׳)בתוקףממשיך לחול על אסיפות סוג לאישור תכנית שיקום או הסדר חוב
הסדר שאינו הסדר חובלפי סעיף 350 והתקנותממשיך לחול. הסדר לפי סעיף 350 שאינו הסדר חוב, וכן פירוק מרצון, נותרו בחוק החברות ואינם בחוק חדלות פירעון
שערוך תביעות (תקנה 20)למועד הגשת הבקשה או ההקפאה, לפי המוקדםאותו עיקרון, בהתאמה למועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים

המסקנה המעשית לחברה או לנושה

אם ההליך שלכם נפתח לפני 15.9.2019, התקנות חלות עליו כלשונן. אם נפתח אחריו, יש לקרוא אותן יחד עם חוק חדלות פירעון ותקנותיו: המינוח משתנה, חלק מהתקנות הוחלפו בהוראות החוק, וחלק ניכר, ובעיקר הפרקים על תביעות החוב ועל האסיפות, ממשיך לחול. עמדה פרשנית מסודרת בנושא פרסם הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במדריך ייעודי.

הסדר שאינו קשור כלל לחדלות פירעון, למשל שינוי בתנאי אגרות חוב בחברה איתנה או ארגון מחדש של מבנה ההון, ממשיך להתנהל במסלול של סעיף 350 לחוק החברות ותקנות אלה, בלי קשר לחוק חדלות פירעון.

ההבדל בין הסדר לפי סעיף 350 לבין פירוק

הסדר נועד לשמר ערך: החברה ממשיכה להתקיים, והנושים מקבלים בדרך כלל יותר ממה שהיו מקבלים בפירוק. תקנה 38(4) מחייבת במפורש לפרט בבקשה את הסכומים המשוערים שהיו הנושים ובעלי המניות מקבלים אילו היתה החברה בפירוק באותו מועד, בדיוק כדי שההשוואה הזו תונח על שולחן בית המשפט והנושים.

פירוק, לעומת זאת, מסיים את קיום החברה ומחלק את נכסיה. כשהחברה סולבנטית ובעלי המניות מעוניינים לסיים את פעילותה, המסלול הרלוונטי אינו הסדר אלא פירוק חברה מרצון. סדרי הדין בפירוק בידי בית המשפט מוסדרים בתקנות החברות (פירוק), ולצידם פקודת החברות [נוסח חדש] ופקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] לגבי יחידים.

לוח זמנים

המועדים המרכזיים בתקנות, במבט אחד

המועדים בהליך פשרה או הסדר קצרים מהמקובל בהליך אזרחי רגיל. איחור באחד מהם עלול לשלול את זכות ההצבעה או את זכות ההתנגדות. להלן המועדים המחייבים לפי התקנות.

ביום ההגשהפרסום הודעה על הגשת הבקשה, ערוכה לפי טופס 1 (תקנה 2(א))
24 שעות״בלא דיחוי״ - המצאת עותקים לצד מעוניין שדרש בכתב, והודעה לרשם החברות (תקנות 1, 9)
3 ימיםהמצאת הבקשה לחברה, לנושים המהותיים ולבעלי המניות (תקנה 3(ב))
7 ימיםאם נקבע דיון - המצאה לא יאוחר משבעה ימים לפניו (תקנה 3(ב))
7 ימיםהגשת פירוט סיווג נושים או בעלי מניות מוצע, ממינוי בעל התפקיד (תקנה 12)
10 ימיםפנייה לבית המשפט נגד מעשה או החלטה של בעל התפקיד (תקנה 14(ז))
21 ימיםתשובת החברה לבקשה שהוגשה שלא בידה (תקנה 10)
21 ימיםהגשת כתב התנגדות לבקשה לפשרה או להסדר (תקנה 11)
48 שעותפרסום הודעה על מועד הגשת תביעות, מקבלת החלטת בית המשפט (תקנה 16(א))
15 ימיםבקשה לשינוי החלטת בעל התפקיד בתביעת חוב (תקנה 24(ו))
20 ימיםהמצאת חבילת מסמכי האסיפה, לפני מועד כינוסה (תקנה 25(ג))
14 ימיםהגשת הבקשה לאישור הפשרה או ההסדר, מסיום האסיפה (תקנה 32)
10 ימיםהתנגדות לבקשה לאישור, מההמצאה או מהפרסום (תקנה 34)
48 שעותפרסום החלטת בית המשפט, משנודע עליה למבקש (תקנה 35(א))
7 ימיםבקשה לביטול צו הקפאת הליכים שניתן במעמד צד אחד (תקנה 48)
72 שעותבקשה לביטול החלטה המאפשרת מימוש בטוחה, מהמצאת ההחלטה (תקנה 53(ב))

בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך כל מועד שבתקנות (תקנה 60). בכל הנוגע לסדרי הדין הכלליים, תקנה 6 מחילה על ההליך את תקנות סדר הדין האזרחי, ככל שאינן סותרות את התקנות ובשינויים המחויבים.

חברה בקשיים, או נושה שקיבל הזמנה לאסיפה?

המועדים בתקנות קצרים, וכוח ההצבעה נקבע לפי תביעת חוב שהוגשה בזמן ובטופס הנכון. שיחת ייעוץ ראשונה מבהירה מה עומד על הפרק ומה המועד הקרוב שאסור לפספס.

שאלות ותשובות

שאלות נפוצות על תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר)

הבנת התקנות

התקנות קובעות את סדרי הדין להליך פשרה או הסדר בין חברה לבין נושיה או בעלי מניותיה לפי סעיף 350 לחוק החברות. הן מפרטות מה חייבת לכלול הבקשה, אילו מסמכים לצרף, כיצד ממנים בעל תפקיד, איך מגישים ובודקים תביעות חוב לצורך הצבעה, כיצד מכנסים את אסיפות הנושים ובעלי המניות, וכיצד מאשרים את ההסדר בבית המשפט.

התקנות כוללות 66 תקנות בתשעה פרקים ותוספת ובה 14 טפסים. הן הותקנו בתוקף סמכות שר המשפטים לפי סעיפים 350 ו-366 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

כן, בשינויים המחויבים. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 נכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019, אך סעיף 378 לחוק, שכותרתו ״שמירת תוקף״, קובע שתקנות שהותקנו לפי חוק החברות נשארות בתוקף כל עוד לא הותקנו תקנות חדשות במקומן ולא נקבעה בחוק הוראה חלופית.

חלקים מרכזיים בתקנות נותרו בתוקף, ובהם הפרק על תביעות חוב לצורך הצבעה והפרק על האסיפות, משום שהתקנות שאמורות להחליף אותם טעונות אישור ועדת החוקה וטרם הותקנו. בנוסף, סעיף 373(ב) לחוק קובע שהליכים שהיו תלויים ועומדים ערב 15.9.2019 ממשיכים להתנהל לפי הדין הקודם במלואו.

בנוסח המקורי של התקנות אלו שתי בקשות נפרדות. בקשה לפשרה או להסדר מוגשת לפי סעיף 350(א) לחוק החברות ומטרתה לגבש הסדר ולאשרו. בקשה לצו הקפאת הליכים מוגשת לפי סעיף 350(ב) ומטרתה לעצור זמנית את פעולות הגבייה נגד החברה כדי לאפשר את גיבוש ההסדר.

מאז 15 בספטמבר 2019 אין עוד בקשה נפרדת להקפאת הליכים בהליכי חדלות פירעון של תאגיד. במקומה מוגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי חלק ב׳ לחוק חדלות פירעון, והצו כולל בתוכו גם את עיכוב ההליכים. הליכים שנפתחו לפני מועד זה ממשיכים להתנהל לפי הדין הקודם.

יישום מעשי

בעל תפקיד הוא מי שבית המשפט מינה לביצוע התפקידים שבתקנה 14: ניהול החברה או פיקוח על ניהולה, שמירה על נכסיה, ובדיקת תביעות חוב ותביעות לתיקון מרשם בעלי המניות. בית המשפט ממנה אותו רק לאחר ששוכנע שהוא מתאים בשל כישוריו או ניסיונו בגיבוש הסדרים, והוא חייב להצהיר בתצהיר מראש על כל זיקה לחברה, לבעל ענין בה או לנושה מהותי.

בהליכים לפי חוק חדלות פירעון התפקיד מפוצל לשניים: נאמן בהליכי חדלות פירעון של תאגיד לפי חלק ב׳ לחוק, ומנהל הסדר בהליכי הסדר חוב לפי חלק י׳. שכר בעלי תפקיד נגזר, בין השאר, מתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם).

נושה שאינו מובטח מגיש תביעת חוב לפי טופס 9 שבתוספת. נושה מובטח מגיש לפי טופס 11, ומציין בו את פרטי הבטוחה, תאריך נתינתה ורישומה. בעל מניות המבקש לתקן את מרשם בעלי המניות מגיש תביעה לפי טופס 10.

לכל תביעה מצרפים את הראיות והמסמכים המבססים אותה, והעובדות מאומתות בתצהיר של הנושה או של מי שהרשה. התביעות מוגשות לבעל התפקיד בשני עותקים, במועד שקבע בית המשפט, והנושה נושא בהוצאות תביעתו. נושה שהגיש תביעה רשאי גם לעיין בתביעותיהם של נושים אחרים ולבדוק אותן, בתיאום עם בעל התפקיד.

לפי תקנה 24(ב), בחוב מותנה בעל התפקיד קובע מהם הסיכויים לקיומו של התנאי, ובחוב בלתי קצוב הוא קובע את שווי החוב. אם החליט שחוב בלתי קצוב אינו ניתן לאמדן הוגן, התביעה לא תאושר להצבעה. אם לא ניתן להכריע בסיכויי קיומו של תנאי בחוב מותנה, בעל התפקיד פונה לבית המשפט וזה מכריע בשאלת זכות ההצבעה.

חשוב להבין את גבולות ההכרעה: תקנה 24(ג) קובעת במפורש שההחלטה נועדה אך ורק לקביעת זכות ההצבעה, ואין בה משום הכרעה בדבר קיום החוב עצמו. נושה שתביעתו נדחתה לצורך הצבעה אינו מנוע מלהגיש תביעה כספית נפרדת, בכפוף לתנאי ההסדר שאושר.

פרסום הודעה על הגשת הבקשה ביום ההגשה, והמצאה תוך שלושה ימים או שבעה ימים לפני הדיון. תשובת החברה והתנגדויות מוגשות תוך 21 ימים מהגשת הבקשה. הודעה על מועד הגשת תביעות מתפרסמת תוך 48 שעות מהחלטת בית המשפט.

מסמכי האסיפה מומצאים לא יאוחר מ-20 ימים לפני מועדה. השגה על החלטת בעל התפקיד בתביעת חוב מוגשת תוך 15 ימים. הבקשה לאישור הפשרה או ההסדר מוגשת תוך 14 ימים מסיום האסיפה, והתנגדות לה תוך עשרה ימים. בית המשפט רשאי להאריך כל מועד מטעמים מיוחדים שיירשמו (תקנה 60).

מוקדם ככל האפשר, וכמעט תמיד לפני הגשת הבקשה. הבקשה עצמה חייבת לכלול 11 קבוצות פרטים ושישה נספחים, ובהם דוחות כספיים מבוקרים לשנתיים, מרשם בעלי מניות ורשימות של הסכמים והליכים משפטיים מהותיים, וכל אלה מאומתים בתצהיר. השמטה של פרט מהותי עלולה לחזור כטענה נגד ההסדר בשלב האישור.

מן הצד השני, נושה שקיבל הזמנה לאסיפה עומד בפני מועדים קצרים במיוחד: 21 ימים להתנגדות ו-15 ימים להשגה על ההכרעה בתביעת החוב. איחור באחד מהם עלול לשלול את זכות ההצבעה, שהיא בפועל הכוח היחיד שיש לנושה בהליך. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות ונושים בהליכים מסחריים מאז 2007.