חוק השכירות והשאילה

שאלה על חוזה שכירות? ייעוץ ראשוני טלפוני 074-704-7104
זמינים לייעוץ: א׳-ה׳ 08:00-19:00 | שישי 08:00-13:00
5/5 - (2 votes)
חקיקה אזרחית · דיני מקרקעין וחוזים

חוק השכירות והשאילה, תשל״א-1971 - נוסח מלא והסברים

· מאת עו״ד רעות אליהו, נוטריון

מה קובע חוק השכירות והשאילה ומתי הוא רלוונטי לכם?

חוק השכירות והשאילה הוא הבסיס המשפטי לכל חוזה שכירות בישראל, בין אם מדובר בדירת מגורים, במשרד, בחנות או בציוד. כאן תמצאו את הנוסח המלא של החוק, את הסעיפים המרכזיים מוסברים בשפה פשוטה, ואת מה שהשתנה בתיקון המכונה ״חוק שכירות הוגנת״ משנת 2017. משרד אליהו ושות׳ מלווה משכירים ושוכרים בעריכת חוזי שכירות ובסכסוכי שכירות מאז 2007.

התשובה הקצרה

חוק השכירות והשאילה מסדיר את זכויות המשכיר והשוכר בכל חוזה שכירות בישראל, ובשכירות למגורים הוא קוגנטי לטובת השוכר. לפי סעיף 25יד לחוק השכירות והשאילה, תשל״א-1971, אין להתנות על רוב הוראות סימן ו׳ אלא לטובת השוכר.

  1. חובות המשכיר: מסירת נכס מתאים, תיקון פגמים ושימוש ללא הפרעה (סעיפים 5 עד 11)
  2. חובות השוכר: תשלום דמי שכירות, שימוש לפי המוסכם והשבת הנכס (סעיפים 12 עד 20א)
  3. שכירות למגורים: חוזה בכתב, תקרת ערובה ומועדי תיקון (סימן ו׳, סעיפים 25א עד 25טו)
  4. שאילה: אותן הוראות בשינויים המחויבים, כשהזכות הוקנתה ללא תמורה (סעיפים 26 עד 30)
52סעיפים בחוק
3פרקים ו-2 תוספות
2017התיקון האחרון
3חודשים תקרת ערובה
30ימים לתיקון ליקוי
עו״ד רעות אליהו - מומחית בדיני שכירות ומקרקעין | אליהו ושות׳
עו״ד ונוטריון רעות אליהו

בעלת תואר במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, נוטריון מוסמכת ובוררת רשומה, חברה בלשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007. עורכת ובודקת חוזי שכירות למגורים ולשימוש מסחרי, ומייצגת בסכסוכי שכירות, השבת ערובות ותביעות פינוי.

״רוב הסכסוכים שמגיעים אליי בשכירות לא נובעים מהחוק אלא ממה שלא נכתב בחוזה. החוק ממלא את החללים, אבל הוא לא תמיד ימלא אותם לטובתכם.״

מבנה החוק

מה בדיוק מסדיר חוק השכירות והשאילה

החוק נחקק בכנסת השביעית ותחילתו ביום 1 בינואר 1972. הוא החליף את הוראות הספר השני של המג׳לה שעסקו בשכירות נכסים, ומאז הפך למסגרת המרכזית של דיני השכירות בישראל. סעיף 1 מגדיר שכירות כזכות שהוקנתה בתמורה להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות, וסעיף 26 מגדיר שאילה כאותה זכות בדיוק, רק ללא תמורה.

נקודה שרבים מפספסים נמצאת בסעיף 2(ג): הוראות פרק א׳ חלות רק כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות, וכשלא משתמעת כוונה אחרת מן ההסכם בין הצדדים. במילים אחרות, ברוב החוק מדובר בברירת מחדל שהצדדים יכולים לעצב אחרת בחוזה. זו בדיוק הסיבה שחוזה שכירות מנוסח היטב חשוב כל כך, ושבדיקה משפטית של החוזה לפני החתימה שווה הרבה יותר מהתדיינות אחר כך. לליווי בעריכת הסכמים מסוג זה ראו את הדף על ניסוח ובדיקה של חוזים.

היוצא מן הכלל הוא סימן ו׳. שם, בשכירות למגורים, המחוקק קבע גרעין קשיח: סעיף 25יד אוסר להתנות על סעיף 25ו כלל, ומתיר להתנות על שורה ארוכה של סעיפים נוספים רק לטובת השוכר. זהו ההבדל המשפטי המהותי בין שכירות של דירת מגורים לבין שכירות של משרד או חנות, ועליו נרחיב בהמשך הדף.

מה קורה כשהמשכיר לא מתקן (סעיפים 7 ו-9)

סעיף 7 מטיל על המשכיר חובה לתקן, בתוך זמן סביר לאחר שקיבל דרישה מהשוכר, כל דבר שגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל במושכר. אם המשכיר לא תיקן בתוך זמן סביר, סעיף 9 נותן לשוכר שתי תרופות מעשיות: לתקן בעצמו ולדרוש החזר הוצאות סבירות, או להפחית את דמי השכירות ביחס לירידת שווי השכירות בגלל הפגם.

שימו לב לתנאי המקדים: על השוכר לדרוש קודם מהמשכיר לתקן, ואם הוא בוחר לתקן בעצמו עליו להודיע על כך זמן סביר מראש. החריג היחיד הוא פגם שתיקונו דחוף עד שאין לדרוש מהשוכר להמתין. שוכר שמתקן על דעת עצמו בלי לעמוד בשלבים האלה מסתכן בכך שלא יקבל את כספו חזרה, וסכסוך כזה מגיע לא פעם להליך משפטי בתביעות מקרקעין.

כשאי אפשר להשתמש בנכס בכלל (סעיף 15)

סעיף 15 עוסק במצב שבו נמנע מהשוכר להשתמש במקרקעין למטרת השכירות מחמת נסיבות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו. אם השוכר לא ביטל את החוזה, הוא פטור מתשלום דמי שכירות בעד התקופה שבה השימוש נמנע, והמשכיר רשאי כעבור זמן סביר לבטל את החוזה.

הפטור מותנה בכך שבעת כריתת החוזה השוכר לא ידע על הנסיבות ולא היה עליו לדעת עליהן, לא ראה אותן ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנוע אותן. זהו אחד הסעיפים שסעיף 25יד מגן עליהם בשכירות למגורים, כלומר אי אפשר לוותר עליו בחוזה אלא לטובת השוכר.

כרטיס החוק

פרטי חוק השכירות והשאילה

נוסח משולב עדכני · יולי 2026
שם מלא חוק השכירות והשאילה, תשל״א-1971
תחילה 1 בינואר 1972 (סעיף 34)
היקף 52 סעיפים, 3 פרקים, 2 תוספות
התיקון האחרון חוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע״ז-2017
פרסום התיקון ספר החוקים 2649, 19 ביולי 2017
תחום משפטי דיני חוזים · דיני מקרקעין
חוקים משיקים חוק המקרקעין · חוק המכר
קטגוריית אב באתר חקיקה אזרחית

התיקון משנת 2017 הוא התיקון היחיד שנעשה בחוק מאז חקיקתו. הוא הוסיף את סימן ו׳ שעניינו חוזה שכירות למגורים, את התוספת הראשונה המגדירה דירה שאינה ראויה למגורים, ואת התוספת השנייה המפרטת מה חייב להופיע בחוזה שכירות למגורים.

הנוסח המשולב

חוק השכירות והשאילה, תשל״א-1971 - הנוסח המלא

להלן הנוסח המשולב המלא של החוק, כולל תיקון תשע״ז-2017 ושתי התוספות. התיבה נגללת, ואפשר לפתוח אותה לגובה מלא בלחיצה על הכפתור שמתחתיה.

פרק א׳: שכירות

סימן א׳: הוראות כלליות

מהות השכירות1. שכירות היא זכות שהוקנתה בתמורה (להלן – דמי שכירות), להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות.

תחולה2. (א) הוראות פרק זה יחולו על שכירות של מקרקעין ושל מיטלטלין, ובשינויים המחוייבים – גם על שכירות של זכויות.
(ב) הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על שכירות משנה ויראו לעניין זה את השוכר הראשי כמשכיר ואת שוכר המשנה כשוכר.
(ג) הוראות פרק זה יחולו כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון ובאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם בין הצדדים.

פרטים שלא נקבעו בהסכם3. פרטים של חוזה שכירות שלא נקבעו בהסכם בין הצדדים יהיו לפי הנוהג שהצדדים להסכם ראו אותו כמקובל עליהם בעסקאות קודמות שביניהם, ובאין נוהג כזה – לפי הנוהג שצדדים סבירים רואים אותו כחל בעסקאות מאותו סוג.

תום לב4. חיוב הנובע מחוזה שכירות יש לקיימו בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מן החוזה.

סימן ב׳: חיובי המשכיר

המסירה, מועדה ומקומה5. (א) המשכיר חייב למסור את המושכר לשוכר בהעמדת המושכר לרשותו.
(ב) הוסכם על מסירה תוך תקופה פלונית, רשאי המשכיר לקבוע את מועד המסירה בתוך אותה תקופה; לא הוסכם על מועד המסירה, תהא המסירה זמן סביר לאחר כריתת החוזה; במקרים אלה על המשכיר להודיע לשוכר זמן סביר מראש על מועד המסירה.
(ג) המסירה תהא במקום שבו נמצא המושכר בזמן כריתת החוזה.
(ד) הוסכם כי המשכיר יהיה אחראי להובלת המושכר, יקוים חיוב המסירה במסירת המושכר מהמוביל לשוכר, במקום שהוסכם עליו עם המשכיר.

התאמת המושכר והסתמכות על אי-התאמה6. (א) המשכיר ימסור את המושכר כשהוא מתאים למוסכם בינו ובין השוכר.
(ב) על אי-התאמת המושכר יחולו הוראות סעיף 11 לחוק המכר, התשכ״ח-1968, בשינויים המחויבים (להלן – אי-התאמה), בין שאי-ההתאמה במושכר מקורה במושכר עצמו ובין שמקורה בסביבתו.
(ג) השוכר אינו זכאי להסתמך על אי-התאמה בכל אחת מאלה:
(1) השוכר ידע על אי-ההתאמה בעת כריתת חוזה השכירות;
(2) השוכר לא הודיע על אי-ההתאמה למשכיר זמן סביר לאחר שגילה אותה או שהיה עליו לגלותה, תוך פירוט סביר של אי-ההתאמה; פסקה זו לא תחול אם המשכיר ידע או היה עליו לדעת על אי-ההתאמה;
(3) השוכר לא נתן למשכיר הזדמנות סבירה לבדוק את המושכר ולא נתן לו, ככל שהדבר סביר בנסיבות העניין, הזדמנות סבירה לתקן את אי-ההתאמה.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא קיים השוכר נטל כאמור בפסקאות (1) עד (3) באותו סעיף קטן, זכאי הוא להסתמך על אי-ההתאמה באותה מידה שבה אי-קיום הנטל כאמור לא פגע במשכיר.

התאמת הזכויות במושכר6א. (א) המשכיר ימסור לשוכר את הזכויות להחזיק ולהשתמש במושכר כשהן חופשיות מכל זכות שנוגדת את זכויות השוכר, ובכלל זה זכות של צד שלישי; מסר המשכיר לשוכר את הזכויות להחזיק ולהשתמש במושכר כשהן אינן חופשיות מכל זכות כאמור, יראו זאת כאי-התאמה, ויחולו ההוראות החלות על אי-התאמה, בשינויים המחויבים; ואולם הוראות סעיף 6(ג)(2) לעניין אי-התאמה בזכויות שהשוכר לא הודיע עליה זמן סביר לאחר שהיה עליו לגלותה, יחולו רק לגבי שכירות הטעונה רישום לפי סעיף 152 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב-1972.
(ב) המשכיר ימנע את קיומן של זכויות נוגדות כאמור בסעיף קטן (א) במהלך כל תקופת השכירות.

חובת תיקון המושכר7. (א) המשכיר חייב, תוך זמן סביר לאחר שקיבל דרישה לכך מאת השוכר, לתקן במושכר, או בנכס שלו המשמש את המושכר, כל דבר הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל במושכר או לשימוש בו על פי המוסכם בינו ובין השוכר (להלן – פגם), בין שהפגם היה בזמן מסירת המושכר לשוכר ובין שהתהווה לאחר מכן, זולת פגם שהשוכר אחראי לו לפי חוק השומרים, תשכ״ז-1967, או שתיקונו, לפי ההסכם או לפי המקובל בנסיבות, אינו חל על המשכיר.
(ב) היה הנכס המושכר או הנכס המשמש את המושכר, מיטלטלין, רשאי המשכיר לקיים את חיובו לפי סעיף זה בדרך של החלפת הנכס בנכס אחר, ובלבד שהדבר סביר בנסיבות העניין.
(ג) היה הנכס המושכר או הנכס המשמש את המושכר, מיטלטלין, ותיקונו של הפגם כרוך בהפרעה בלתי סבירה לשימוש בו, זכאי השוכר לדרוש מהמשכיר את החלפת הנכס במקום את תיקונו.
(ד) הוצאות ההחלפה לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו על המשכיר.
(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על נכס שהוחכר בחכירה לדורות כמשמעותה בסעיף 3 לחוק המקרקעין, התשכ״ט-1969 (להלן – חוק המקרקעין).

תניית פטור מאחריות לאי-התאמה או פגם8. תניה בחוזה שכירות הפוטרת את המשכיר מאחריות לאי-התאמה או פגם, או המגבילה את אחריותו כאמור, בטלה, אם המשכיר ידע או היה עליו לדעת על אי-ההתאמה או הפגם בעת כריתת החוזה או במועד מסירת המושכר ולא הודיע עליה לשוכר.

תרופות בשל אי-תיקון פגם או אי-התאמה9. (א) דרש השוכר מהמשכיר לתקן את הפגם או את אי-ההתאמה ולא תיקן המשכיר את הפגם או את אי-ההתאמה בתוך זמן סביר מהמועד שקיבל על כך דרישה מאת השוכר, רשאי השוכר –
(1) לתקן את הפגם או את אי-ההתאמה ולדרוש מהמשכיר החזרת הוצאותיו הסבירות;
(2) להפחית את דמי השכירות, כל עוד לא תוקן הפגם או אי-ההתאמה, לפי היחס שבו פחת שווי השכירות עקב הפגם לעומת שוויה לפי החוזה.
(ב) רצה השוכר לתקן את הפגם או את אי-ההתאמה, עליו להודיע על כך למשכיר זמן סביר מראש.
(ג) פגם או אי-התאמה שתיקונם דחוף עד שאין לדרוש מן השוכר שימתין לתיקונם בידי המשכיר, רשאי השוכר לתקנם כאמור בסעיף קטן (א)(1) בלי דרישה לפי סעיף 7(א) או הודעה לפי סעיף קטן (ב).
(ד) על אף האמור בסעיף 16א, השוכר זכאי לתקן בעצמו בכל עת פגם שתיקונו אינו באחריות המשכיר, ובלבד שנתן למשכיר הזדמנות סבירה לתקן את הפגם.

פגם שאין לדרוש תיקונו10. היה הפגם תוצאה מנסיבות שבעת כריתת החוזה לא ידע עליהן המשכיר ולא היה עליו לדעת עליהן, או לא ראה אותן ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, ותיקון הפגם באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שהיה מטיל על המשכיר חיוב השונה באופן יסודי ממה שהוסכם בין הצדדים – לא יהא הפגם עילה לדרישת תיקון, לפיצויים או להחזרת הוצאות כאמור בסעיף 9(א)(1).

שימוש ללא הפרעה11. המשכיר חייב לאפשר לשוכר להשתמש במושכר במשך תקופת השכירות לפי המוסכם בין הצדדים ללא הפרעה מצדו או מטעמו.

סימן ג׳: חיובי השוכר

חובת קבלת המושכר12. השוכר חייב לקבל את המושכר להחזקתו במועד ובמקום כאמור בסעיף 5.

דמי השכירות13. (א) השוכר חייב לשלם למשכיר את דמי השכירות.
(ב) לא הוסכם על שיעור דמי שכירות או על דרך קביעתם, ישולמו דמי שכירות שהיו ראויים להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה.

מועד התשלום ומקומו14. (א) נקבעו דמי השכירות בסכום מסויים לתקופות קצובות ישלם אותם השוכר בראשית כל תקופה.
(ב) דמי השכירות ישולמו, באחת הדרכים המקובלות, במקום עסקו של המשכיר, ובאין לו מקום עסק – במקום מגוריו.

פטור מחובת התשלום15. (א) היה הנכס המושכר מקרקעין ונמנע מן השוכר להשתמש בו למטרת השכירות מחמת נסיבות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו והשוכר לא ביטל את החוזה בשל כך, פטור הוא מתשלום דמי השכירות בעד הזמן שהשימוש נמנע כאמור; המשכיר רשאי, כעבור זמן סביר בנסיבות הענין, לבטל את החוזה, זולת אם הודיע לו השוכר לפני כן שהוא מוותר על הפטור מתשלום דמי השכירות.
(ב) הפטור האמור יחול רק אם בעת כריתת החוזה לא ידע השוכר על הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) ולא היה עליו לדעת עליהן, או לא ראה אותן ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען.

שימוש במושכר16. השוכר לא ישתמש במושכר אלא לפי המוסכם; אולם אם שימוש זה לא הותנה כשימוש ייחודי, רשאי הוא להשתמש במושכר שימוש אחר, ובלבד שלא יהיה בו משום פגיעה במושכר או הכבדה על המשכיר יותר מאשר לפי המוסכם.

שינויים במושכר16א. (א) השוכר אינו רשאי לבצע שינויים במושכר, אלא אם כן קיבל את הסכמת המשכיר לשינויים.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ובכפוף לחוזה השכירות, חוכר בחכירה לדורות כמשמעותה בסעיף 3 לחוק המקרקעין זכאי לבצע שינויים במוחכר שאין בהם כדי להפחית את ערכו של הנכס, ובלבד שישיב את המוחכר בתום תקופת החכירה בהתאם להוראות סעיף 20א.

בדיקת המושכר ותיקונו בידי המשכיר17. השוכר חייב לאפשר למשכיר, בכל עת סבירה, לבדוק את המושכר ולבצע בו תיקונים, ובלבד שהמשכיר יודיע לו על כך זמן סביר מראש וימעיט ככל האפשר בהפרעה לשוכר.

סימן ד׳: תקופת השכירות

תחילת השכירות18. תקופת השכירות תתחיל עם מסירת המושכר לשוכר.

סיום השכירות19. (א) לא הוסכם על תקופת השכירות, או שהצדדים המשיכו לקיימה לאחר תום התקופה שהוסכם עליה בלי לקבוע תקופה חדשה, רשאי כל צד לסיים את השכירות על ידי מתן הודעה לצד השני זמן סביר מראש.
(ב) (בוטל)

השבת המושכר בסיום תקופת השכירות20. (א) עם סיום תקופת השכירות ישיב השוכר למשכיר את המושכר, כשהוא פנוי מכל אדם או נכס, למעט נכס של המשכיר המשמש את המושכר.
(ב) השיב השוכר את המושכר כאמור בסעיף קטן (א), יקבל המשכיר את המושכר.
(ג) היה המושכר נכס שהוא מיטלטלין, ישיב השוכר את המושכר במקום שבו נמסר המושכר לשוכר.

השבת מושכר שבוצעו בו שינויים20א. (א) ביצע השוכר שינויים במושכר בהסכמת המשכיר, זכאי השוכר לבחור בין השבת המושכר כפי שהוא לאחר ביצוע השינויים ובין החזרת המושכר לקדמותו והשבתו כפי שהיה טרם ביצוע השינויים; בחר השוכר להשיב את המושכר כפי שהוא לאחר ביצוע השינויים, אין הוא זכאי לתמורה בשל השינויים שביצע.
(ב) ביצע השוכר שינויים במושכר בלי שקיבל את הסכמת המשכיר לכך יחולו הוראות אלה:
(1) דרש המשכיר השבה של המושכר לקדמותו, ישיב השוכר את המושכר למשכיר כפי שהיה טרם ביצוע השינויים; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל״ט-1979;
(2) היה השינוי שביצע השוכר במושכר שהוא מקרקעין, הקמת מחוברים כמשמעותם בסעיף 21 לחוק המקרקעין, יחולו הוראות פרק ד׳ לחוק האמור.

סימן ה׳: הוראות שונות

זכות השוכר כלפי צד שלישי21. (א) משהוקנתה זכות השכירות לשוכר, כוחה של הזכות יפה כלפי כל אדם.
(ב) המשכיר רשאי להקנות את זכותו במושכר לאחר (בסעיף זה – הרוכש); עשה כן, יבוא הרוכש במקומו של המשכיר לעניין הזכויות והחיובים של המשכיר על פי חוזה השכירות ועל פי דין, גם אם הרוכש לא ידע על קיום חוזה השכירות.
(ג) טענה שיש לשוכר כלפי המשכיר בשל אי-קיומם של חיובים שהיו מוטלים על המשכיר לפני השלמת ההקניה כאמור בסעיף קטן (ב), תעמוד לו גם כלפי הרוכש.

העברת השכירות22. (א) השוכר אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק ולהשתמש במושכר וכן את חיוביו האחרים על פי חוזה השכירות או להשכיר את המושכר בשכירות משנה, אלא בהסכמת המשכיר; אולם אם לא הסכים המשכיר לעסקה מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, יהיה –
(1) בשכירות מקרקעין – רשאי השוכר לעשות את העסקה בלי הסכמתו של המשכיר;
(2) בכל שכירות – רשאי בית המשפט להרשות את העסקה בתנאים שייראו לו; ובשכירות של מקרקעין רשאי בית המשפט לעשות כן על אף האמור בחוזה השכירות.
(ב) הסכמה לפי סעיף קטן (א), לעניין שכירות במקרקעין, תיעשה מראש ובכתב.

תרופות כלליות בשל הפרת חוזה23. התרופות הנתונות לצדדים לפי פרק זה באות להוסיף על הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל״א-1970, ולא לגרוע מהן.

תחולת חוק השומרים, תשכ״ז-196724. לענין חוק השומרים, תשכ״ז-1967, יראו שוכר כשומר שכר שהמטרה של שמירת הנכס טפלה למטרה העיקרית של החזקתו.

קיזוז25. חובות שהצדדים חבים זה לזה עקב השכירות ניתנים לקיזוז.

סימן ו׳: חוזה שכירות למגורים

הגדרות – סימן ו׳25א. בסימן זה –
״דירה״ – חדר או מערכת חדרים המשמשים למגורים;
״הדירה המושכרת״ – הדירה שהושכרה בחוזה שכירות למגורים, לרבות חלקי הרכוש המשותף הצמודים לה בהצמדה כמשמעותה בסעיף 55(א) ו-(ג) לחוק המקרקעין, שהושכרו כאמור;
״דירה שאינה ראויה למגורים״ – דירה שמתקיים בה אחד מהתנאים המנויים בתוספת הראשונה;
״חוזה שכירות למגורים״ – חוזה שכירות שבמסגרתו מוקנית זכות שכירות בדירה למטרת מגורים.

צורת חוזה שכירות למגורים25ב. חוזה שכירות למגורים ייערך בכתב וייחתם בידי המשכיר והשוכר, ואולם אין באי-קיום הוראה זו כדי לגרוע מתוקפו של החוזה; העתק חתום מהחוזה יימסר לכל אחד מהצדדים.

תוכן חוזה שכירות למגורים25ג. חוזה שכירות למגורים יכלול, בין השאר, את הפרטים המנויים בתוספת השנייה; שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה.

חוזה מצוי – השלמה25ד. (א) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות חוזה שכירות למגורים מצוי (בסעיף זה – חוזה מצוי).
(ב) קבע השר חוזה מצוי, יחולו הוראות אלה:
(1) לא נערך חוזה שכירות למגורים בהתאם להוראות סעיף 25ב, ולא הוסכם אחרת בין הצדדים, יראו את החוזה המצוי כחוזה השכירות למגורים שנכרת בין הצדדים;
(2) לא נכללה בחוזה שכירות למגורים הוראה שיש לכלול בו לפי סעיף 25ג, ולא הוסכם אחרת בין הצדדים, יראו הוראה באותו עניין הכלולה בחוזה המצוי כחלק מחוזה השכירות למגורים שנכרת בין הצדדים.

דירה מתאימה למגורים25ה. המשכיר ימסור את הדירה המושכרת כשהיא מתאימה למגורים; על מסירת דירה שאינה מתאימה למגורים בניגוד להוראות סעיף זה יחולו ההוראות החלות על אי-התאמה.

דירה ראויה למגורים25ו. (א) המשכיר ימסור את הדירה המושכרת כשהיא ראויה למגורים; יראו דירה שמתקיים בה אחד התנאים המנויים בתוספת הראשונה כדירה שאינה ראויה למגורים; שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.
(ב) מסר המשכיר את הדירה כשהיא אינה ראויה למגורים, יראו במסירה כאמור הפרת חוזה.

מסירת הדירה המושכרת25ז. (א) המשכיר ימסור את הדירה המושכרת לשוכר והשוכר יקבל את הדירה המושכרת להחזקתו, במועד שהצדדים הסכימו עליו לפי חוזה השכירות למגורים.
(ב) מסירת הדירה המושכרת לשוכר תהיה כשהיא פנויה מכל אדם או נכס, למעט נכס שהוסכם כי יהיה בדירה בעת מסירתה.
(ג) המשכיר ייתן לשוכר, לא יאוחר ממועד מסירת הדירה המושכרת, הוראות תחזוקה ושימוש בקשר לדירה, למיתקניה ולנכסים שבה, ככל שאלה נדרשים.

תיקון פגמים וליקויים בדירה המושכרת25ח. (א) (1) השוכר אחראי על כל ליקוי בדירה המושכרת, לרבות פגם, שנגרם עקב שימוש בלתי סביר בדירה המושכרת;
(2) השוכר יתקן על חשבונו ליקוי כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת.
(ב) על אף האמור בסעיף 7, המשכיר יתקן על חשבונו כל ליקוי או פגם אחר בדירה המושכרת שאינו כאמור בסעיף קטן (א) ואינו קל ערך, בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-30 ימים מיום שקיבל דרישה לכך מאת השוכר, ואם היה פגם שתיקונו דחוף – יתקן המשכיר את הפגם בתוך זמן סביר ולא יאוחר משלושה ימים מיום שקיבל דרישה כאמור; לעניין זה, ״פגם שתיקונו דחוף״ – פגם שאינו מאפשר מגורים בדירה באופן סביר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 9(ג).
(ג) לא תיקן המשכיר ליקוי או פגם, לפי דרישת השוכר, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות סעיף 9(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים.

תשלומים שוטפים שבהם נושא השוכר25ט. (א) השוכר יישא בתשלומים אלה לגבי תקופת השכירות:
(1) דמי שכירות לפי חוזה השכירות למגורים;
(2) מסים החלים על המחזיק בדירה, לרבות ארנונה;
(3) תשלומים בעד צריכה של שירותים שוטפים הניתנים לשוכר בדירה למגורים, ובכלל זה מים, חשמל, גז וחימום;
(4) תשלומים לצורך אחזקה שוטפת המשולמים לנציגות הבית המשותף או למי שנכרת עמו חוזה לניהול ואחזקה שוטפת של הבית המשותף;
(5) תשלום מסוג אחר שקבע השר.
(ב) השוכר לא יישא במישרין בתשלומים שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), ובכלל זה בתשלומים אלה:
(1) תשלום המיועד לרכישה או להשבחה של מערכות או מיתקנים קבועים המשרתים את הדירה המושכרת, למעט התאמות מיוחדות או שיפורים שביקש השוכר;
(2) דמי ביטוח בעד ביטוח הדירה המושכרת בביטוח מבנה;
(3) תשלומים שהמשכיר חב בהם כלפי צד שלישי, שאינם כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה דמי תיווך למתווך אם המתווך פעל מטעם המשכיר.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת השוכר לשאת בהוצאות תיקון ליקויים לפי סעיף 25ח(א).

ערובה25י. (א) בסעיף זה, ״ערובה״ – ערובה לשם הבטחת חיובי השוכר הנובעים מחוזה השכירות למגורים.
(ב) ביקש המשכיר מהשוכר ערובה, אחת או יותר, הכרוכה בהוצאה כספית לשוכר, ובכלל זה ערבות בנקאית או מזומן, לא יעלה גובהן המצטבר של הערובות על הנמוך מבין סכומים אלה:
(1) סכום דמי השכירות שהשוכר התחייב לשלם לפי חוזה השכירות למגורים, בעד שליש מתקופת השכירות;
(2) סכום השווה לפי שלושה מדמי השכירות לחודש שהשוכר התחייב לשלם לפי חוזה השכירות למגורים.
(ג) המשכיר רשאי לממש ערובה שנתן לו השוכר רק במקרים המפורטים להלן ובסכומים כמפורט לצדם:
(1) השוכר לא שילם את דמי השכירות במועד הקבוע בחוזה השכירות – עד גובה דמי השכירות שלא שולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי תנאי החוזה;
(2) השוכר לא תיקן ליקויים שהוא אחראי לתיקונם לפי סעיף 25ח(א) – עד גובה עלות התיקון;
(3) השוכר לא שילם את התשלומים השוטפים שהוא חב בהם לפי סעיף 25ט(א)(2) עד (5) – עד גובה התשלומים שלא שולמו;
(4) השוכר לא פינה את הדירה המושכרת בתום תקופת השכירות – בסכום בהתאם לתנאי החוזה.
(ד) המשכיר יודיע לשוכר זמן סביר מראש על כוונתו לממש את הערובה ויאפשר לו לתקן את הטעון תיקון בתוך זמן סביר.
(ה) הסתיימה תקופת השכירות, ישיב המשכיר לשוכר את הערובה או את יתרתה לאחר המימוש לפי סעיף קטן (ג), לרבות פירותיה, בתוך 60 ימים ממועד השבת הדירה המושכרת לרשותו או עד למועד שבו נפרעו חובות השוכר כאמור בסעיף קטן (ג), לפי המאוחר.

הודעה על העברת זכויות בדירה25יא. הקנה המשכיר את זכויותיו בדירה המושכרת לאחר לפי סעיף 21(ב), יודיע על כך לשוכר בכתב, לפני המועד שבו עליו למסור את הדירה לרוכש הזכויות; בהודעה יפרט המשכיר את פרטי הרוכש ואת דרכי ההתקשרות עמו.

הארכת תקופת השכירות25יב. (א) המשכיר יודיע לשוכר, זמן סביר לפני תום תקופת השכירות לפי חוזה השכירות למגורים, אם ברצונו להאריך את תקופת השכירות ובאילו תנאים.
(ב) היתה למשכיר ברירה להארכת תקופת השכירות לפי חוזה השכירות למגורים, יודיע לשוכר, לא יאוחר מ-90 ימים לפני תום תקופת השכירות, אם ברצונו לקיים את הברירה, ורשאי המשכיר לקיים את הברירה רק אם נקבעו בחוזה, מראש, תנאים לעניין תקופת ההארכה, ובכפוף לאותם תנאים.
(ג) היתה לשוכר ברירה להארכת תקופת השכירות לפי חוזה השכירות למגורים, יודיע למשכיר, לא יאוחר מ-60 ימים לפני תום תקופת השכירות, אם ברצונו לקיים את הברירה.

תניה לביטול בלא עילה25יג. (א) תניה בחוזה שכירות למגורים המאפשרת למשכיר לבטל את החוזה שלא בשל הפרתו בטלה, אלא אם כן קיימת גם לשוכר זכות ביטול כאמור.
(ב) המשכיר יודיע לשוכר על ביטול חוזה שכירות למגורים בהתאם לתניה כאמור בסעיף קטן (א), 90 ימים מראש, לפחות, והשוכר יודיע למשכיר על ביטול החוזה בהתאם לתניה כאמור, 60 ימים מראש, לפחות.

איסור התניה25יד. על אף האמור בסעיף 2(ג), בחוזה שכירות למגורים –
(1) אין להתנות על הוראות סעיף 25ו;
(2) אין להתנות על הוראות סעיפים 6, 8 עד 10, 15, 21(ב) ו-(ג), 23 עד 25ה, 25ח(א)(1), (ב) ו-(ג) ו-25ט עד 25יג, אלא לטובת השוכר.

סייגים לתחולה25טו. (א) הוראות סימן זה לא יחולו על חוזה שכירות למגורים כמפורט להלן:
(1) חוזה שכירות למגורים בדירה שהיא אחת מאלה:
(א) דירה בבית מלון כהגדרתו בחוק שירותי תיירות, התשל״ו-1976, או דירה אחרת המושכרת למטרת נופש;
(ב) דירה במעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה-1965;
(ג) דירה בבית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע״ב-2012;
(ד) דירה במעונות לסטודנטים, לתלמידים או לעובדים;
(ה) דירה שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב-1972, חל עליה;
(2) חוזה שכירות למגורים שתקופת השכירות לפיו אינה עולה על שלושה חודשים, ואין לצדדים ברירה להאריכה;
(3) חוזה שכירות למגורים שתקופת השכירות לפיו עולה על עשר שנים, ואין למשכיר ברירה לבטל את החוזה במועד מוקדם יותר;
(4) חוזה שכירות למגורים שדמי השכירות לפיו, לחודש, עולים על 20,000 שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; הסכום לפי פסקה זו יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון לעומת המדד האמור שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן;
(5) חוזה שכירות למגורים מסוג אחר שקבע שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
(ב) הוראות סעיף 25יד(2) לא יחולו על חוזה שכירות למגורים שנכרת בין משכיר ובין שוכר שהוא קרוב שלו; בסעיף קטן זה, ״קרוב״ – בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה.
(ג) על אף האמור בסעיף 2(ב), שכר השוכר מהמשכיר את הדירה המושכרת לתקופה שאינה עולה על עשר שנים (בסעיף קטן זה – השוכר הראשי) והשכיר השוכר הראשי את הדירה, כולה או חלקה, לשוכר משנה, יחולו הוראות אלה:
(1) זכויות המשכיר לפי סעיפים 16א(א) ו-20א יוסיפו להיות של המשכיר, ולא של השוכר הראשי;
(2) החובות לפי סעיף 25ח(ב) ו-(ג) יחולו על המשכיר, ולא על השוכר הראשי;
(3) תשלומים שאינם חלים על השוכר לפי סעיף 25ט(ב), לא יחולו על השוכר הראשי.

פרק ב׳: שאילה

מהות השאילה26. שאילה היא זכות להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות, כשהזכות הוקנתה שלא בתמורה.

תחולת סעיפים27. הוראות סעיפים 2 עד 5, 11, 12, 16א, 17, 18, 20, 20א, 21 ו-25 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על שאילה.

שלילת תרופות28. (א) על אי-התאמת המושאל יחולו הוראות סעיף 6, אולם היא לא תשמש עילה לפיצויים, אלא אם ידע עליה המשאיל בעת כריתת החוזה והשואל לא ידע עליה.
(ב) הפרת חוזה שאילה לא תשמש עילה לתביעת אכיפה.

סיום השאילה29. (א) המשאיל רשאי לבטל את חוזה השאילה כל עוד לא מסר את המושאל לשואל, והוא רשאי לסיים את השאילה בתוך תקופתה אם מת השואל או אם המושאל דרוש למשאיל לצורך עצמו, והכל בהודעה לשואל זמן סביר מראש.
(ב) לא הוסכם על תקופת השאילה, או שהצדדים המשיכו לקיימה לאחר תום התקופה שהוסכם עליה בלי לקבוע תקופה חדשה, רשאי כל צד לסיים את השאילה על ידי מתן הודעה לצד השני זמן סביר מראש.

העברת השאילה30. השואל אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק ולהשתמש במושאל או להשאילו בהשאלת משנה, אלא בהסכמת המשאיל.

פרק ג׳: שונות

שימוש בלי החזקה31. הוראות פרק א׳ יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על זכות שהוקנתה בתמורה להשתמש בנכס שאין עמה הזכות להחזיק בו, והוראות פרק ב׳ יחולו, בשינויים המחוייבים, על זכות כאמור שהוקנתה שלא בתמורה.

ביטול32. הספר השני של המג׳לה, במידה שהוא מתייחס לשכירות נכסים – בטל.

תיקון חוק המקרקעין, תשכ״ט-196933. בחוק המקרקעין, תשכ״ט-1969 –
(1) בסעיף 3, במקום ״תמורת דמי שכירות״ יבוא ״בתמורה״;
(2) סעיף 82 – בטל;
(3) בסעיף 83, המלים ״פרט לסעיף 82״ – יימחקו.

תחילה והוראות מעבר34. תחילתו של חוק זה מיום י״ד בטבת תשל״ב (1 בינואר 1972); על עסקה שנעשתה לפני תחילתו של חוק זה יוסיף לחול הדין הקודם.

תוספת ראשונה (סעיפים 25א ו-25ו): דירה שאינה ראויה למגורים

דירה אינה ראויה למגורים אם מתקיים בה אחד מאלה:
(1) היא אינה כוללת מערכת ניקוז, לרבות מערכת לסילוק סדיר של שפכים ודלוחין;
(2) היא אינה כוללת מערכת חשמל או מערכת תאורה;
(3) אין בה פתחי אוורור ותאורה טבעית וכן דלתות וחלונות לסגירת פתחים אלה, ובכלל זה דלת כניסה ראשית בעלת אמצעי נעילה;
(4) היא אינה כוללת מערכת להספקת מי שתייה;
(5) היא אינה כוללת מחיצה בין השירותים ובין הדירה;
(6) יש בה סיכון בלתי-סביר לבטיחות השוכר או לבריאותו.

תוספת שנייה (סעיף 25ג): חוזה שכירות למגורים

חוזה שכירות למגורים יכלול, בין השאר, את אלה:
(1) כתובת הדירה המושכרת;
(2) שמות הצדדים לחוזה, מספרי תעודת הזהות שלהם ומענם;
(3) תיאור הדירה המושכרת, הריהוט והאבזרים שבה, ובכלל זה תיאור חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירה, שהושכרו;
(4) תקופת השכירות, קיומה של ברירה להארכת התקופה ותנאי הברירה כאמור, וקיומה של זכות לביטול החוזה ותנאי הביטול;
(5) דמי השכירות, מועד תשלומם ואופן התשלום;
(6) תשלומים נוספים החלים על השוכר שאינם דמי שכירות, אם ישנם, וגובהם;
(7) פגם, או ליקוי אחר בדירה המושכרת שאינו קל ערך, הידוע למשכיר בעת כריתת החוזה, וכל דבר אחר בדירה המושכרת או בסביבתה או בנכס המשמש אותה הגורם או העלול לגרום הפרעה של ממש לשימוש בדירה המושכרת והידוע למשכיר בעת כריתת החוזה;
(8) פרטים נוספים שקבע שר המשפטים.

הנוסח המובא כאן הוא הנוסח המשולב הכולל את תיקון תשע״ז-2017. נוסח חוקים אינו מוגן בזכות יוצרים לפי סעיף 6 לחוק זכות יוצרים. במקרה של סתירה, הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות.

הלב של החוק

ששת הסעיפים החשובים בשפה פשוטה

אלה הסעיפים שמכריעים את רוב המחלוקות בין משכירים לשוכרים בפועל. לכל אחד מהם הבאנו את לשון החוק, את המשמעות המעשית ודוגמה מהחיים.

25ט

מי משלם מה, ולמה ביטוח מבנה הוא על המשכיר

״השוכר לא יישא במישרין בתשלומים שאינם מפורטים בסעיף קטן (א)״

מה זה אומר בפועל? החוק יוצר רשימה סגורה של תשלומים שמותר להטיל על שוכר דירה: דמי שכירות, ארנונה, מים, חשמל, גז וחימום, ודמי אחזקה שוטפים לוועד הבית. כל תשלום שאינו ברשימה אסור להטיל עליו במישרין. הסעיף גם שולל במפורש שלושה תשלומים: השבחה של מערכות קבועות, דמי ביטוח מבנה, ודמי תיווך כשהמתווך פעל מטעם המשכיר.

דוגמה: משכיר שמבקש מהשוכר לשאת בפוליסת ביטוח המבנה של הדירה פועל בניגוד לסעיף 25ט(ב)(2), וסעיף 25יד אוסר להתנות על כך אלא לטובת השוכר. ביטוח תכולה, לעומת זאת, הוא עניינו של השוכר והוא רשאי לרכוש אותו להגנה על רכושו. להרחבה על יחסי מבוטח ומבטח ראו את חוק חוזה הביטוח.

22

שכירות משנה והעברת הזכות לאחר

״אלא בהסכמת המשכיר; אולם אם לא הסכים המשכיר לעסקה מטעמים בלתי סבירים״

מה זה אומר בפועל? ברירת המחדל היא שאסור לשוכר להעביר את זכותו או להשכיר בשכירות משנה בלי הסכמת המשכיר. אבל הסעיף מגביל את כוחו של המשכיר: אם הסירוב נובע מטעמים בלתי סבירים, או שההסכמה הותנתה בתנאים בלתי סבירים, בשכירות מקרקעין השוכר רשאי לבצע את העסקה גם בלעדיו, ובכל סוג שכירות בית המשפט רשאי להתיר אותה בתנאים שייראו לו.

דוגמה: שוכר של משרד שנוסע לשנה לחו״ל ומבקש להשכיר את המקום בשכירות משנה. אם המשכיר מסרב רק כדי לסחוט העלאת דמי שכירות, ייתכן שמדובר בסירוב בלתי סביר. שימו לב שבמקרקעין ההסכמה חייבת להינתן מראש ובכתב. בהסכמים מסחריים כדאי להסדיר את הנושא מראש, כפי שמפורט בדף ההסכמים והחוזים המסחריים.

25י

ערובה ופיקדון, ומתי מותר לממש אותם

״לא יעלה גובהן המצטבר של הערובות על הנמוך מבין סכומים אלה״

מה זה אומר בפועל? בשכירות למגורים יש תקרה לערובות שכרוכות בהוצאה כספית לשוכר, כמו מזומן או ערבות בנקאית. התקרה היא הנמוך מבין שניים: דמי השכירות בעד שליש מתקופת השכירות, או שלושה חודשי שכירות. המשכיר רשאי לממש את הערובה רק בארבעה מצבים מוגדרים, עליו להודיע מראש ולאפשר תיקון, ועליו להשיב את היתרה בתוך 60 ימים מהשבת הדירה.

דוגמה: בחוזה לשנה בדמי שכירות של 6,000 שקלים לחודש, שליש מהתקופה שווה 24,000 שקלים ושלושה חודשים שווים 18,000 שקלים. התקרה תהיה 18,000 שקלים, הסכום הנמוך. ערבות של קרוב משפחה שאינה כרוכה בהוצאה כספית מיידית נבחנת בנפרד, ולכללי הערבות עצמם ראו את חוק הערבות.

25יד

למה החוק קוגנטי רק בחלקו

״אין להתנות על הוראות סעיף 25ו״

מה זה אומר בפועל? זו התשובה לשאלה אם החוק קוגנטי. ברוב פרק א׳ הוא אינו קוגנטי, כי סעיף 2(ג) מתיר לצדדים לקבוע אחרת בהסכם. לעומת זאת בשכירות למגורים סעיף 25יד יוצר שתי דרגות: על החובה למסור דירה ראויה למגורים אי אפשר להתנות בכלל, ועל רשימה ארוכה של סעיפים נוספים אפשר להתנות רק לטובת השוכר.

דוגמה: תניה בחוזה שלפיה השוכר מוותר על הטענה שהדירה אינה ראויה למגורים היא חסרת תוקף, גם אם השוכר חתם עליה מרצונו. לעומת זאת תניה שמקצרת את מועד תיקון הליקוי מ-30 ימים ל-14 ימים תקפה, כי היא לטובת השוכר. חשוב לדעת שסעיף 25טו(ב) מוציא מהכלל הזה חוזה בין קרובי משפחה.

25ח

מועדי תיקון ליקויים: 30 ימים ו-3 ימים

״לא יאוחר מ-30 ימים מיום שקיבל דרישה לכך מאת השוכר״

מה זה אומר בפועל? בשכירות למגורים החוק החליף את הסטנדרט המעורפל של ״זמן סביר״ בלוחות זמנים מספריים. ליקוי או פגם שאינו קל ערך ואינו באחריות השוכר יתוקן על חשבון המשכיר בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-30 ימים. פגם דחוף, כלומר כזה שאינו מאפשר מגורים סבירים בדירה, יתוקן בתוך שלושה ימים. באחריות השוכר נשארים רק ליקויים שנגרמו משימוש בלתי סביר.

דוגמה: דוד מים שהתפוצץ והשאיר את הדירה בלי מים חמים בחורף הוא מועמד טבעי לקטגוריית הפגם הדחוף. אם המשכיר לא תיקן במועד, השוכר רשאי לתקן ולדרוש החזר הוצאות סבירות או להפחית את דמי השכירות. כשהצדדים נחלקים על גובה ההחזר, הדרך היא תביעה כספית.

25טו

מתי ההגנות של סימן ו׳ לא חלות בכלל

״דמי השכירות לפיו, לחודש, עולים על 20,000 שקלים חדשים״

מה זה אומר בפועל? סימן ו׳ אינו חל על דירות נופש ובתי מלון, מעונות, דיור מוגן, מעונות סטודנטים ודירות שחוק הגנת הדייר חל עליהן. הוא גם אינו חל על שכירות קצרה מ-3 חודשים בלי אופציה, על שכירות ארוכה מ-10 שנים בלי זכות ביטול למשכיר, ועל שכירות יוקרה מעל הסף הכספי. הסף צמוד למדד המחירים לצרכן ומתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה בהודעה ברשומות.

דוגמה: משפחה ששוכרת פנטהאוז בדמי שכירות גבוהים מהסף לא תיהנה מתקרת הערובה או ממועדי התיקון הקבועים, וכל ההסדר ייקבע בחוזה בלבד. גם שכירות של דירה לתקופה של חודשיים בלי אופציה נמצאת מחוץ לסימן ו׳. בעסקאות מסוג זה חשוב במיוחד לבדוק את החוזה מול הדין הכללי של דיני המקרקעין.

השוואה

שכירות למגורים מול שכירות מסחרית: מה ההבדל בפועל

ההבדל אינו בשאלה אם החוק חל, אלא באיזה חלק ממנו. פרק א׳ חל על שני סוגי השכירות. סימן ו׳, שהוא הגרעין המגן, חל רק על שכירות של דירה למטרת מגורים.

השוואת ההסדר החוקי לפי סוג השכירות
הנושאשכירות למגורים (סימן ו׳ חל)שכירות מסחרית או משרדית
צורת החוזהבכתב ובחתימת שני הצדדים, עם העתק לכל צד (סעיף 25ב)אין דרישת כתב בחוק, אך בפועל חובה מעשית
תקרת ערובההנמוך מבין שליש מהתקופה או שלושה חודשי שכירות (סעיף 25י)אין תקרה בחוק, נקבע במשא ומתן
מועד תיקון ליקויעד 30 ימים, ובפגם דחוף עד 3 ימים (סעיף 25ח)״זמן סביר״ לפי סעיף 7, ללא מועד מספרי
ביטוח מבנהאסור להטיל על השוכר (סעיף 25ט(ב)(2))ניתן להסדיר בחוזה כרצון הצדדים
כוח ההתניהקוגנטי לטובת השוכר ברוב הסעיפים (סעיף 25יד)חופש חוזים רחב לפי סעיף 2(ג)
הודעה על הארכה90 ימים למשכיר, 60 ימים לשוכר (סעיף 25יב)לפי המוסכם בחוזה בלבד
שכירות משנהסעיף 22 חל, בכפוף לסעיף 25טו(ג)סעיף 22 חל במלואו

שכירות מסחרית: מה החוק לא יסדיר בשבילכם

בשכירות של חנות במרכז מסחרי, של משרד או של מחסן, החוק מספק שלד בלבד. הוא אומר מי חייב למסור, מי חייב לתקן ומה קורה כשמעבירים זכויות, אבל הוא שותק בכל הסוגיות שקובעות את כדאיות העסקה: דמי ניהול, השתתפות בפדיון, תקופות אופציה ומנגנון הפעלתן, בלעדיות ענפית, שעות פעילות, שילוט, וחלוקת האחריות על התאמות והתקנות.

מכיוון שסעיף 2(ג) מתיר להתנות על רוב הוראות פרק א׳, כל נושא שלא הוסדר בחוזה ייפול לברירות המחדל של החוק, ואלה לא בהכרח משרתות את הצד שלכם. זו הסיבה שבשכירות מסחרית עיקר העבודה המשפטית מתרכזת בניסוח החוזה עצמו, ולא בחוק. לליווי בעסקאות ובסכסוכים מסוג זה ראו תביעות וסכסוכים מסחריים.

שכירות ארוכת טווח וחכירה לדורות

ככל שתקופת השכירות מתארכת, נכנסים לתמונה כללים נוספים. סעיף 7(ה) מוציא מתחולת חובת התיקון נכס שהוחכר בחכירה לדורות כמשמעותה בסעיף 3 לחוק המקרקעין, וסעיף 16א(ב) מקנה לחוכר לדורות זכות לבצע שינויים שאינם מפחיתים את ערך הנכס. סעיף 25טו(א)(3) מוציא מסימן ו׳ שכירות שעולה על עשר שנים כשאין למשכיר ברירת ביטול מוקדמת.

בנוסף, סעיף 21(א) קובע שמשהוקנתה זכות השכירות, כוחה יפה כלפי כל אדם, ולפי סעיף 21(ב) רוכש הנכס נכנס לנעלי המשכיר גם אם לא ידע על החוזה. בשכירות ארוכה במקרקעין רשומים, רישום זכות השכירות הוא הצעד שמבטיח את ההגנה הזו בפועל, ועל כך ראו חוק המקרקעין, תשכ״ט-1969 ואת רישום זכויות בפנקסי המקרקעין.

חוזה שכירות לפני חתימה, או סכסוך שכבר התחיל?

בדיקה משפטית של חוזה שכירות לוקחת שעה ומונעת שנים של מחלוקת. משרד אליהו ושות׳ מלווה משכירים ושוכרים בעריכת חוזים, בהתמודדות עם ליקויים ובהשבת ערובות.

שאלות ותשובות

שאלות נפוצות על חוק השכירות והשאילה

הבנת החוק

חוק השכירות והשאילה, תשל״א-1971, מסדיר את היחסים בין משכיר לשוכר בכל סוגי הנכסים: מקרקעין, מיטלטלין וזכויות. הוא קובע את חובות המשכיר למסור נכס מתאים ולתקן פגמים, את חובות השוכר לשלם דמי שכירות ולהשיב את הנכס, את דיני שכירות המשנה ואת תקופת השכירות וסיומה. פרק ב׳ מחיל הוראות דומות על שאילה, שהיא החזקה ושימוש בנכס ללא תמורה. סימן ו׳, שנוסף בתיקון משנת 2017, מוסיף הגנות מיוחדות לשוכרי דירות מגורים.

החוק אינו קוגנטי באופן גורף. סעיף 2(ג) קובע שהוראות פרק א׳ חלות רק כשאין הוראה מיוחדת בדין אחר וכשלא משתמעת כוונה אחרת מן ההסכם, כלומר ברירת מחדל שניתן להתנות עליה. לעומת זאת סעיף 25יד יוצר גרעין קוגנטי בשכירות למגורים: על סעיף 25ו, הקובע שהדירה תימסר ראויה למגורים, אין להתנות כלל, ועל שורה ארוכה של סעיפים נוספים אפשר להתנות רק לטובת השוכר. בשכירות מסחרית חופש החוזים רחב בהרבה.

״חוק שכירות הוגנת״ הוא הכינוי הרווח לחוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע״ז-2017, שפורסם בספר החוקים 2649 ביום 19 ביולי 2017. זהו התיקון היחיד שנעשה בחוק מאז חקיקתו. הוא הוסיף את סימן ו׳ ובו 15 סעיפים המסדירים חוזה שכירות למגורים: דרישת חוזה בכתב, חובה למסור דירה ראויה למגורים, מועדי תיקון ליקויים, רשימה סגורה של תשלומים שמותר להטיל על השוכר, תקרה לגובה הערובה, ומועדי הודעה על הארכה ועל ביטול. כן נוספו שתי תוספות לחוק.

יישום מעשי

בשכירות למגורים שסימן ו׳ חל עליה, ביטוח המבנה הוא באחריות המשכיר. סעיף 25ט(ב)(2) לחוק קובע במפורש שהשוכר לא יישא במישרין בדמי ביטוח בעד ביטוח הדירה המושכרת בביטוח מבנה, וסעיף 25יד אוסר להתנות על כך אלא לטובת השוכר. השוכר נושא בדמי השכירות, בארנונה, בצריכת מים, חשמל וגז ובדמי אחזקה שוטפים. ביטוח תכולה הוא עניין נפרד שהשוכר יכול לרכוש להגנה על רכושו שלו.

סעיף 22 עוסק בהעברת השכירות ובשכירות משנה. ככלל השוכר אינו רשאי להעביר את זכותו או להשכיר בשכירות משנה בלי הסכמת המשכיר. אבל אם המשכיר סירב מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, בשכירות מקרקעין השוכר רשאי לבצע את העסקה גם בלי הסכמתו, ובכל סוג שכירות בית המשפט רשאי להתיר את העסקה בתנאים שייראו לו. בשכירות מקרקעין הסכמת המשכיר צריכה להינתן מראש ובכתב.

סעיף 25י(ב) קובע תקרה לערובות הכרוכות בהוצאה כספית לשוכר, כגון מזומן או ערבות בנקאית. הגובה המצטבר לא יעלה על הנמוך מבין שניים: דמי השכירות בעד שליש מתקופת השכירות, או סכום השווה לשלושה חודשי שכירות. המשכיר רשאי לממש את הערובה רק בארבעה מקרים המנויים בסעיף 25י(ג), עליו להודיע לשוכר זמן סביר מראש ולאפשר לו לתקן, ועליו להשיב את היתרה בתוך 60 ימים ממועד השבת הדירה.

כן, אך לא במלואו. פרק א׳ לחוק חל על שכירות של מקרקעין ומיטלטלין ובשינויים המחויבים גם על זכויות, ולכן הוא חל על משרד, חנות או שטח במרכז מסחרי. לעומת זאת סימן ו׳, ההגנות המיוחדות, חל רק על חוזה שכירות שבמסגרתו מוקנית זכות שכירות בדירה למטרת מגורים. בשכירות מסחרית ההסדרים נקבעים בעיקר בחוזה עצמו: דמי ניהול, מחזור פדיון, תקופות אופציה, מיגון ובלעדיות. לכן ניסוח מדויק של החוזה קריטי בהרבה.

לפני חתימה על חוזה שכירות ארוך או מסחרי, כשמבקשים ערובות גבוהות או ערבים אישיים, כשהמשכיר אינו מתקן ליקוי מהותי בתוך המועדים שבסעיף 25ח, כששוקלים שכירות משנה או העברת זכויות לפי סעיף 22, כשמתעורר סכסוך על השבת הערובה בתום התקופה, וכשמתכננים פינוי או תביעה כספית. בדיקה משפטית מוקדמת של החוזה זולה בהרבה מהתדיינות בבית המשפט.