תקנות החברות (פירוק), תשמ״ז-1987 - נוסח והסברים
מה קובעות תקנות החברות (פירוק) ומתי הן רלוונטיות לכם?
תקנות החברות (פירוק), תשמ״ז-1987 הן ספר הנהלים של הליך פירוק חברה בישראל: מי מגיש, לפי איזה טופס, באילו מועדים ומה קורה בכל שלב. מאז שנכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ח-2018 התמונה השתנתה, אך התקנות לא נמחקו מספר החוקים. כאן תמצאו מה נשאר בתוקף, מה הוחלף, ולמה זה עדיין משנה בפועל. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות בהליכי פירוק ובדיני תאגידים מאז 2007.
על עורכת הדין

מייסדת משרד אליהו ושות׳ בהרצליה פיתוח, חברה בלשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007. מלווה חברות בהליכי פירוק חברה מרצון, בסכסוכי בעלי מניות ובדיני תאגידים, לצד עיסוק במשפט מסחרי ובנוטריון.
״הטעות הנפוצה ביותר שאנחנו רואים היא הנחה שהתקנות מ-1987 בוטלו לגמרי. הן לא. הן בוטלו בעקיפין, חלקית ולא באותו מועד לגבי כל סוג של הליך, וההבחנה הזו קובעת איזה טופס מגישים ולאיזה גורם.״
תוקף
האם תקנות החברות (פירוק) עדיין בתוקף?
תקנות החברות (פירוק), תשמ״ז-1987 עדיין בתוקף באופן חלקי. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ח-2018, שנכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019, החליף את רוב הוראותיהן. סעיף 378 לחוק מותיר את התקנות בתוקף רק בעניינים שלא הוסדרו מחדש בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ט-2019. הליכים שנפתחו לפני מועד זה ממשיכים להתנהל לפי הדין הישן במלואו.
כן, בחלקן. לפי סעיף 378 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ח-2018, תקנות הפירוק נשארו בתוקף בכל עניין שהחוק החדש לא הסדיר במקומן.
- הליך שנפתח לפני 15.9.2019: התקנות חלות במלואן, לפי סעיף 373(ב) לחוק.
- הליך חדלות פירעון חדש: חלות 20 תקנות בלבד שלא הוחלפו.
- פירוק מרצון: פרק י״ב לתקנות ממשיך לחול לצד חוק החברות.
- עמותה או חברה לתועלת הציבור: הסדרי הפקודה נמשכים עד 15.9.2027.
כל מקרה נבחן לפי מועד פתיחת ההליך וסוג התאגיד. לשיחת ייעוץ ראשונית ←
למה זה לא ״ביטול״ במובן הרגיל
חוק חדלות פירעון לא כלל סעיף שמבטל את תקנות הפירוק. במקום זה נקבע בסעיף 378, שכותרתו שמירת תוקף, מנגנון של שלושה תנאים מצטברים: תקנה נשארת בתוקף כל עוד החוק לא קבע הוראה במקומה, כל עוד לא הותקנה תקנה חדשה שמשנה או מבטלת אותה, וכל עוד קיים בחוק מקור סמכות להתקנת תקנות באותו עניין. הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי קבע בעמדתו כי לכל התקנות הקיימות יש מקור סמכות בחוק, ולכן אין מניעה עקרונית שימשיכו לעמוד בתוקפן.
התוצאה המעשית היא שכל תקנה נבחנת בנפרד. חלקן פשוט מתייתרות, כמו תקנה 4 שחייבה הפקדת פיקדון של 400 שקלים אצל הכונס הרשמי לפני הגשת בקשת פירוק, משום שכיום הבקשה מוגשת ישירות לבית המשפט לפי סעיף 13(ב) לחוק. אחרות ממשיכות לעבוד בדיוק כפי שנכתבו לפני כמעט ארבעה עשורים.
פרטי החקיקה
נוסח עדכני · אוגוסט 2026מבנה
אילו תקנות בוטלו ואילו נשארו בתוקף
התקנות בנויות מ-77 תקנות המסודרות ב-13 פרקים, ובצידן תוספת ובה 11 טפסים ממוספרים, מטופס 1 (בקשת פירוק) ועד טופס 11 (תעודה לשחרור מפרק). התקנות כוללות מספר גדול של סעיפים שהם היום היסטוריים בלבד לגבי הליכים חדשים, לצד גרעין קטן שממשיך לפעול. לאחר כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף פרסם הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מדריך פרשני, ובסופו ״נוסח נקי״ של התקנות ששרדו. בנוסח הזה נותרו 20 תקנות בלבד: 1, 19, 29, 30, 32, 34, 42, 44, 47, 50, 52, 54, 55, 63, 64(א), 65, 68, 69, 70 ו-74. כל השאר הוחלפו בהוראות החוק עצמו או בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ט-2019.
חשוב להבין שהמדריך אינו חקיקה. הוא גילוי דעת פרשני של הממונה, שנוסח התקנות עצמו לא תוקן בעקבותיו. הוא כלי עזר מרכזי, אבל בית המשפט אינו כבול לו. לכן בכל מחלוקת דיונית בהליך פירוק כדאי לבדוק גם את לשון התקנה המקורית וגם את ההסדר המקביל בתקנות החדשות.
נוסח התקנות המלא, תקנות 1 עד 77
להלן הנוסח המלא של תקנות החברות (פירוק), תשמ״ז-1987, על כל 77 התקנות, 13 הפרקים והתוספת. לצד כל תקנה מסומן מעמדה כיום ביחס להליכים שנפתחו לאחר 15 בספטמבר 2019, לפי עמדת הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובהערה מתחת מצוין ההסדר שבא במקומה. בהליכים שנפתחו לפני מועד זה חלות כל התקנות במלואן, לפי סעיף 373(ב) לחוק.
פרק א׳: פרשנות ותחולה
בתקנות אלה - ״בית המשפט״ - בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי משרדה הרשום של החברה או מקום עסקיה העיקרי; ״טופס״ - טופס שנוסחו ניתן בתוספת; ״הכונס הרשמי״ - לרבות המשנה וסגן הכונס הרשמי וכל פקיד שהכונס הרשמי הרשהו להשתמש בסמכויותיו לפי הפקודה; ״מבקש״ - מי שהגיש בקשה לפירוקה של חברה, לפי תקנה 3; ״פירוק״ - פירוק חברה בידי בית המשפט או בפיקוחו, לפי הענין; ״פקודת פשיטת הרגל״ - פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש״ם-1980; ״תקנות סדר הדין״ - תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ״ד-1984; ״תקנות פשיטת הרגל״ - תקנות פשיטת הרגל, תשמ״ה-1985.
לפי עמדת הממונה: ״בית המשפט״ - כהגדרתו בסעיף 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. ההגדרות ״הכונס הרשמי״ ו״מבקש״ מתייתרות, ובכל מקום בתקנות בא ״הממונה״ במקום ״הכונס הרשמי״.
הוראות תקנות סדר הדין יחולו על הליכי פירוק במידה שאינן סותרות הוראות תקנות אלה ובשינויים המחוייבים לפי הענין.
תקנה 2(א) לתקנות חדלות פירעון באה במקומה.
פרק ב׳: הליכי פירוק
סימן א׳: בקשת פירוק
(א) בקשת פירוק תוגש לבית המשפט לפי טופס 1 ותאומת בתצהיר ותצורף לה תמצית מידע ממוחשב מרשם החברות. הוגשה הבקשה שלא בידי החברה, ימציא המבקש העתק ממנה לחברה במשרדה הרשום.
(ב) הוגשה הבקשה בידי החברה, יצורף אליה דין וחשבון בדבר חובותיה ונכסיה של החברה, מעודכן ליום הגשת הבקשה וערוך לפי טופס 2; בית המשפט רשאי לפטור את החברה מהגשת הדו״ח האמור אם ראה לעשות כן מנימוקים מיוחדים, שיירשמו.
הוחלף בתקנות 13 ו-17 לתקנות חדלות פירעון (בקשה לצו לפתיחת הליכים).
(א) המבקש ימסור לכונס הרשמי העתק מהבקשה וכן יפקיד בידו פקדון בסך ארבע מאות שקלים חדשים וכל סכום נוסף שיורה הכונס הרשמי או שיצווה בית המשפט, כמקדמה לכיסוי הוצאותיו של הכונס הרשמי.
(ב) לא תקובל בקשת פירוק בבית המשפט אלא אם כן הוצג בפניו אישורו של הכונס הרשמי בדבר קבלת הפקדון והעתק הבקשה.
כיום הבקשה מוגשת לבית המשפט, והעתק מומצא לממונה לפי סעיף 13(ב) לחוק. אין חובת פיקדון.
משתתף בחברה או נושה שלה זכאי לקבל מהמבקש העתק מבקשת הפירוק תמורת תשלום הוצאות הכנת ההעתק.
הוחלף בתקנה 24(א) לתקנות חדלות פירעון.
21 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון בבקשת הפירוק או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט, יפרסם המבקש הודעה בדבר הגשת הבקשה, מועד הדיון בה והמועד האחרון להגשת כתב התנגדות לבקשת הפירוק, ערוכה לפי טופס 3; ההודעה תפורסם ברשומות ובעתון יומי הנדפס בשפה העברית, אולם בחברה שעיקר עסקיה מנוהלים במגזר הערבי - ייעשה הפרסום בעתון יומי הנדפס בשפה הערבית.
כיום הממונה מפרסם באתר משרד המשפטים לפי תקנות 20-21 לתקנות חדלות פירעון.
בית המשפט לא ידון בבקשת הפירוק אלא אם כן הוצגה לפניו תעודה מאת הרשם או מאת פקיד בית המשפט שהרשם הסמיך לכך, המאשרת כי המבקש מילא אחר כל הוראות התקנות הנוגעות להגשת בקשת הפירוק.
הוחלף בתקנה 26 לתקנות חדלות פירעון.
(א) לא יורשה אדם להשתתף בדיון בבקשת הפירוק ללא אישור בית המשפט זולת אם הודיע למבקש, שבעה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, על כוונתו להשתתף בו.
(ב) המבקש יכין רשימת האנשים שמסרו הודעה כאמור בתקנת משנה (א), וימסור העתק ממנה לבית המשפט לפני המועד שנקבע לדיון; לא נתקבלו הודעות כאמור, יודיע על כך המבקש בכתב לבית המשפט.
אדם הרוצה להתנגד לבקשת פירוק יגיש לבית המשפט כתב התנגדות מאומת בתצהיר ויפרט בו את נימוקי ההתנגדות; כתב ההתנגדות יוגש 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט והעתק ממנו יומצא למבקש.
הוחלף בסעיף 14 לחוק ובתקנה 25 לתקנות חדלות פירעון.
ביטל מבקש את בקשת הפירוק שהגיש או שזנח את הטיפול בה, רשאי בית המשפט, בכל שלב משלבי הדיון, על פי בקשת נושה או משתתף הרשאי להגיש בקשת פירוק (להלן - מבקש חדש), לצוות על חילופי המבקשים ועל המשך הדיון בבקשה בידי המבקש החדש.
הוחלף בתקנה 27(ב) לתקנות חדלות פירעון.
(א) הודיע מבקש על ביטול בקשת הפירוק או שבקשתו נדחתה בידי בית המשפט, יחזיר לו הכונס הרשמי מחצית מהפקדון וכן כל סכום נוסף שהפקיד לפי תקנה 4, בניכוי ההוצאות שהוציא הכונס הרשמי.
(ב) ציווה בית המשפט על חילופי מבקשים לפי תקנה 10, יפקיד המבקש החדש בידי הכונס הרשמי את הסכומים שהוחזרו למבקש הקודם.
סימן ב׳: מפרק זמני - הוראות כלליות
מינוי מפרק זמני לפי סעיף 300(ב) לפקודה ייעשה על פי בקשת נושה, משתתף או הכונס הרשמי, או אף ללא בקשה כאמור.
סימנים ב׳ ו-ג׳ הוחלפו בהסדר מינוי נאמן זמני לפי סעיף 20(א)(2) לחוק.
הוגשה בקשה למינוי מפרק זמני בידי נושה או משתתף, יחולו הוראות תקנה 4 לענין הפקדת הפקדון והסכום הנוסף, והוראות תקנה 11 לענין החזרתם, הכל בשינויים המחוייבים.
(א) לא יתמנה אדם כמפרק זמני אלא אם כן הודיע לבית המשפט על הסכמתו לכך.
(ב) בצו המינוי רשאי בית המשפט לקבוע את סמכויותיו ואת תפקידיו של המפרק הזמני; העתק מהצו יומצא לכונס הרשמי.
סימן ג׳: מפרק זמני שאינו הכונס הרשמי
מפרק זמני שאינו הכונס הרשמי (להלן בסימן זה - מפרק זמני) - (1) יתן כל ערובה שתיראה לבית המשפט להבטחת אחריותו לנכסים שהוא ממונה עליהם וכל אשר יגיע לידו בקשר לנכסים אלה; הערובה תהא בכתב ערובה, ערוך לפי טופס 4; (2) יגיש דוחו״ת כספיים במועדים ובאופן שיורה עליהם בית המשפט; (3) ישלם כל סכום המגיע ממנו ככל שיורה בית המשפט; (4) יהא אחראי לכל הפסד שגרם בזדון או ברשלנות לנכסים שהוא ממונה עליהם.
מפרק זמני שלא הגיש דוחו״ת כספיים או לא שילם את הסכום המגיע ממנו, או שגרם הפסד לנכסים שהוא ממונה עליהם, רשאי בית המשפט להורות על עיקול נכסיו ומכירתם ועל שימוש בדמי המכר לסילוק כל סכום המגיע ממנו או לכיסוי כל הפסד שגרם; יתרת דמי המכר תימסר למפרק הזמני.
מפרק זמני שסיים את תפקידו, ימסור לבית המשפט דין וחשבון על פעולותיו, לרבות דין וחשבון כספי; הכונס הרשמי יחזיר למי שביקש את המינוי את יתרות הפקדון והסכום הנוסף שהפקיד אצלו לפי תקנה 13, אשר נותרו לאחר תשלום כל ההוצאות.
סימן ד׳: צו פירוק
(א) צו פירוק ייערך לפי טופס 5, ובית המשפט ימציא לכונס הרשמי שלושה העתקים ממנו.
(ב) הודעה על מתן הצו ועל מועד האסיפות של הנושים ושל המשתתפים, ערוכה לפי טופס 6, תפורסם ברשומות ובעתון יומי הנדפס בשפה העברית, ובחברה שעיקר עסקיה מנוהלים במיגזר הערבי - גם בעתון יומי הנדפס בשפה הערבית, אולם רשאי הכונס הרשמי להחליט שלא לפרסם כלל הודעה כאמור, אם ימצא זאת לנכון בנסיבות הענין.
הוחלף בסעיף 26(ב) לחוק ובתקנות 3-4 ו-35 לתקנות חדלות פירעון.
ניתן צו לפירוק חברה בפיקוח בית המשפט, יפרסם המבקש הודעה על כך ברשומות או באופן אחר שיורה עליו בית המשפט, וישלח העתקים מן הצו למי שיורה בית המשפט ובאופן שיורה.
התקנה נותרה כלשונה. פירוק בפיקוח בית המשפט מוסדר כיום בחלק השמיני א׳ לחוק החברות ואינו נכלל בחוק חדלות פירעון.
על פי בקשת הכונס הרשמי, מפרק או מפרק זמני, יבדוק מי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל על פי דין, אם חברה שניתן לגביה צו פירוק היא בעלת זכויות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם מצא כן - ירשום בפנקס הערה בדבר קיום הצו האמור.
הוחלף בתקנה 49 לתקנות חדלות פירעון.
(א) הוצאות משפט הכרוכות בכל הליך עד למתן צו פירוק יחולו על מי שנקט בהליך, אלא אם כן ציווה בית המשפט אחרת.
(ב) ניתן צו פירוק על פי בקשת נושה, ישולמו לו הוצאותיו מתוך נכסי החברה בסכום שיקבע בית המשפט.
הוחלף בתקנה 45 לתקנות חדלות פירעון.
סימן ה׳: מנהל מיוחד
בבקשה למינוי מנהל מיוחד לפי סעיף 318 לפקודה, יפרט הכונס הרשמי את הנימוקים המחייבים את המינוי.
החוק קבע שבהליכי חדלות פירעון של תאגיד יתמנה נאמן בלבד. סימן ה׳ כולו אינו בתוקף.
על מנהל מיוחד יחולו ההוראות החלות על מפרק זמני לפי תקנות 15 ו-16, בשינויים המחוייבים.
מנהל מיוחד שסיים את תפקידו ימסור לכונס הרשמי דין וחשבון על פעולותיו, לרבות דין וחשבון כספי.
פרק ג׳: דו״ח על מצב עסקי החברה
(א) דו״ח על מצב עסקי החברה לפי סעיף 292 לפקודה (בפרק זה - דו״ח) ייערך לפי טופס 7 ויוגש לכונס הרשמי בשלושה עתקים.
(ב) הכונס הרשמי רשאי לדרוש ממגיש הדו״ח, או ממי שהכין אותו או השתתף בהכנתו, פרטים נוספים ומשלימים וכן מסמכים העשויים לסייע בבדיקת הדו״ח.
הוחלף בסעיף 46 לחוק, המסמיך את הנאמן לדרוש דוח על מצב עסקי התאגיד.
הכונס הרשמי לא ישלם הוצאות שהוצאו להכנת הדו״ח אלא אם כן אישרן מראש, זולת אם החליט בית המשפט אחרת.
בית המשפט ידון בויתור על דו״ח, כאמור בסעיף 292(ג) לפקודה, אם הוגשה לו בקשה לכך מאת מעונין בדבר והכונס הרשמי המליץ על היענות לבקשה.
פרק ד׳: אסיפות של נושים ומשתתפים
אסיפות ראשונות של נושים ומשתתפים ייערכו במועד מוקדם ככל האפשר לאחר מתן צו הפירוק, בתאריך ובמקום שיקבע הכונס הרשמי.
הוחלף בסעיף 260(א) לחוק: הנאמן יכנס אסיפה ראשונה בתוך 30 ימים ממתן הצו לפתיחת הליכים.
הכונס הרשמי ישלח, בהקדם האפשרי, הודעה לפי טופס 8 על מועד אסיפת הנושים הראשונה ומקומה לכל נושה ששמו ידוע לו, לפי המען הנקוב בתביעתו, ואם לא הגיש תביעה - לפי המען הנקוב בדו״ח על מצב העסקים, או לפי מענו האחר הידוע לכונס הרשמי; כמו כן ישלח הכונס הרשמי הודעה לפי טופס 9 על אסיפת המשתתפים הראשונה לכל מי שמתוך ספרי החברה נראה כמשתתף שלה, ובלבד שחוקיותן של אסיפות כאמור לא תיפגע אם ההודעות לא נשלחו או לא נתקבלו.
החובה מוטלת על הנאמן ולא על הממונה. אסיפת משתתפים ראשונה אינה מתקיימת בהליכי חדלות פירעון של תאגיד.
הכונס הרשמי או המפרק, לפי הענין, רשאי לשלוח לנושא משרה בחברה הזמנה להשתתף באסיפת נושים או משתתפים; נושא משרה שקיבל הזמנה כאמור, חייב לבוא לאסיפה במועד ובמקום שנקבעו בהזמנה.
שינויי מינוח בלבד: ״הממונה״ במקום ״הכונס הרשמי״, ״הנאמן״ במקום ״המפרק״, ״חברי התאגיד״ במקום ״משתתפים״.
החלטה באסיפת נושים או באסיפת משתתפים תתקבל ברוב קולות הנוכחים המצביעים בעצמם או על ידי שליח, והמייצגים את רוב ערך התביעות של הנושים או הזכויות של המשתתפים, לפי הענין.
הוחלף בסעיף 262(ג) לחוק: החלטה מתקבלת בידי מצביעים המחזיקים יחד ברוב ערך תביעות החוב.
על אסיפות נושים ומשתתפים יחולו הוראות פרק ג׳ לתקנות פשיטת הרגל, ככל שאינן סותרות תקנות אלה ובשינויים המחוייבים.
ההפניה עומדת בתוקפה, משום שתקנות אסיפות הנושים לפי סעיף 262(ה) לחוק טעונות אישור ועדת החוקה וטרם הותקנו.
פרק ה׳: המפרק
סימן א׳: מינוי מפרק ותפקידיו
(א) נערכה אסיפת נושים שבה הוחלט על מועמד לתפקיד מפרק, ימציא הכונס הרשמי לבית המשפט פרוטוקול מהאסיפה, בצירוף דו״ח שלו בדבר תוצאותיה, תוך שלושים ימים מיום שנערכה האסיפה.
(ב) נחלקו הדעות באסיפת הנושים או שלא הוצע מועמד או שהכונס הרשמי מתנגד להצעת הנושים, יציע הכונס הרשמי לבית המשפט למנות אדם אחר לתפקיד מפרק.
(ג) בית המשפט ידון בהצעות שהובאו לפניו כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) ויחליט בדבר מינוי המפרק.
נאמן מתמנה עם מתן הצו לפתיחת הליכים, לפי פרק ו׳ לחלק ב׳ לחוק.
ערובה שנדרש מפרק לתיתה לפי סעיף 300(ה) לפקודה, תיערך לפי טופס 4 ותופקד בידי הכונס הרשמי.
נקרא כיום: ערובה לפי סעיף 38 לחוק, ערוכה בטופס 4 ומופקדת בידי הממונה.
מונה מפרק, יעביר אליו הכונס הרשמי את כל נכסי החברה שברשותו, למעט כספים שהופקדו בבנק שקבע שר האוצר לפי סעיף 311(א) לפקודה, אך רשאי הכונס הרשמי לנכות את כל ההוצאות והאגרות המגיעות לו מהנכסים; הועברו הנכסים למפרק ללא הניכוי האמור, יהיה לכונס הרשמי שעבוד עליהם בשיעור החוב המגיע לו.
המפרק רשאי לדרוש מכל אדם להעביר אליו נכסים שבידו אשר לחברה זכות לכאורה עליהם, לרבות מאזנים, פנקסי חשבונות ומסמכים אחרים, והמחזיק יעבירם למפרק תוך המועד שצויין בדרישתו.
הוחלף בסעיף 47 לחוק.
המפרק ישמש כפקיד בית המשפט, ובכפוף להשגחתו יפעיל את הסמכויות ויבצע את התפקידים האמורים בסעיף 382(1) לפקודה.
הוחלף בסעיף 41 לחוק: ״הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו״.
מפרק המעסיק עורך דין לא ישלם לו שכר מתוך נכסי החברה, זולת אם ציווה על כך בית המשפט.
הוחלף בסעיף 44(א) לחוק.
סימן ב׳: הדיון בבית המשפט
(א) בקשתו של מפרק מבית המשפט למתן הוראות תוגש בכתב.
(ב) עותק מהבקשה יימסר לכונס הרשמי לא יאוחר מחמשה עשר ימים לפני היום שנקבע לדיון בבקשה.
הוחלף בתקנות 10 ו-50 לתקנות חדלות פירעון.
פניה לבית המשפט מצד מי שנפגע ממעשה או מהחלטה של המפרק, תיעשה תוך שלושים ימים מיום שהודע לו עליהם.
הוחלף בסעיף 54 לחוק ובתקנה 53 לתקנות חדלות פירעון: המועד הוארך ל-45 ימים.
סימן ג׳: ניהול חשבונות ודו״חות
(א) המפרק ינהל את פנקסי החשבונות של הפירוק לפי כללי חשבונאות מקובלים.
(ב) מפרק הממשיך לנהל את עסקי החברה, ינהל לשם כך חשבון מיוחד לפי הכללים האמורים בתקנת משנה (א).
(ג) על פי בקשת המפרק רשאי הכונס הרשמי להורות על איחוד הניהול של החשבונות האמורים בתקנות משנה (א) ו-(ב).
הוחלף בתקנה 54 לתקנות חדלות פירעון.
(א) הפקדת כספים בחשבון בבנק שקבע שר האוצר, כאמור בסעיפים 311(א) ו-372 לפקודה, וכן תשלומים מתוך אותו חשבון, יבוצעו באמצעות הכונס הרשמי על פי בקשת המפרק.
(ב) הורשה המפרק להפקיד את הכספים בבנק אחר, כאמור בסעיף 311(א) לפקודה, יפתח המפרק בבנק חשבון נפרד על שמו כמפרק החברה ויפקיד בו את הכספים שקיבל מכוח תפקידו, בתכוף ככל האפשר לאחר קבלתם; תשלומים מתוך אותו חשבון יהיו בהמחאות חתומות ביד המפרק תוך ציון תפקידו כאמור.
שינויי מינוח: ״הממונה״ במקום ״הכונס הרשמי״ ו״הנאמן״ במקום ״המפרק״.
הכונס הרשמי רשאי למנות רואה חשבון או מבקר חשבונות כדי לבקר את חשבונות המפרק; מונה מבקר כאמור, ימציא לו המפרק את כל האסמכתאות והמסמכים הדרושים לבקורת הדו״ח.
הוחלף בתקנה 149 לתקנות חדלות פירעון.
(א) דין וחשבון שעל המפרק להגיש לפי סעיף 313 לפקודה ייערך לפי טופס 10.
(ב) הכונס הרשמי רשאי להורות למפרק, כל אימת שיראה צורך בכך, להמציא לו, תוך זמן שיקבע, דו״חות על הכספים שקיבל וששילם ועל מהלך ניהול הפירוק, וזאת בנוסף על הדיווח לפי תקנת משנה (א).
(ג) הצהיר המפרק בכתב כי בתקופת הדו״ח לא היו תקבולים ותשלומים, יראו את התצהיר כדו״ח.
תקנות משנה (א) ו-(ג) בתוקף, בהפניה לסעיף 53 לחוק. תקנת משנה (ב) הוחלפה בסעיף 53(ג) לחוק.
סימן ד׳: התפטרות מפרק, העברתו ושחרורו
(א) מפרק הרוצה להתפטר מתפקידו יגיש לכונס הרשמי בקשה על כך.
(ב) הכונס הרשמי רשאי להורות למפרק למסור הודעה על כוונתו להתפטר לכל משתתף ולכל נושה שהוכיח את חובו.
הוחלף בסעיף 55 לחוק: בקשה להפסקת כהונה מוגשת לבית המשפט.
(א) נושים של ששית מערך התביעות רשאים לבקש מהכונס הרשמי לזמן אסיפת נושים כדי לדון ולהחליט בשאלה אם ראוי להעביר את המפרק מתפקידו; עשו כן, עליהם להפקיד סכום כסף בשיעור שיקבע הכונס הרשמי לכיסוי ההוצאות הכרוכות בזימון האסיפה.
(ב) קיבלה אסיפת הנושים החלטה, ברוב האמור בתקנה 31, כי מן הראוי להעביר את המפרק מתפקידו, ימציא הכונס הרשמי העתק ממנה לבית המשפט.
כיום כל נושה רשאי לפנות ישירות לבית המשפט לפי סעיף 55 לחוק, ללא צורך באסיפת נושים.
הועבר מפרק מתפקידו או ביקש להתפטר או להשתחרר, ימסור לכונס הרשמי דו״ח כספי סופי, וכן ימסור לו או למפרק החדש - אם נתמנה כזה - את פנקסי החשבונות ושאר המסמכים הנוגעים לניהול נכסי החברה.
שינויי מינוח: ״נאמן״ במקום ״מפרק״ ו״הממונה״ במקום ״הכונס הרשמי״.
נוכח הכונס הרשמי כי המפרק מילא את כל חובותיו על פי הפקודה והתקנות, יתן לו תעודת שחרור ערוכה לפי טופס 11.
הוחלף בסעיף 56 לחוק: בית המשפט מורה על סיום הכהונה והנאמן מגיש דוח מסכם.
פרק ו׳: חקירה מוקדמת וחקירה פומבית
לאחר מתן צו פירוק רשאי הכונס הרשמי לזמן מנהל או כל נושא משרה אחר בחברה כדי לחקרו על מצב עסקי החברה וחובותיה, ועל המוזמן להתייצב לחקירה במקום ובשעה שנקבעו בהזמנה.
הוחלף בסעיף 271 לחוק.
(א) החליט בית המשפט על הזמנת אדם לחקירה פומבית לפי סעיף 298 לפקודה וקבע את מועדה, ישלח לו הזמנה להופיע לחקירה במועד ובמקום שצויינו בה; הכונס הרשמי יודיע למשתתפים וכן לנושים שהגישו תביעת חוב את מועדה ומקומה של החקירה הפומבית; ההודעה תישלח אליהם באמצעות הדואר או בכל דרך אחרת שימצא הכונס הרשמי לנכון.
(ב) מי שהוזמן להיחקר ולא התייצב, יחולו לגביו הוראות סעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ״ד-1984.
נקרא כיום בהפניה לסעיף 281 לחוק, וההודעה נמסרת לנושים בלבד.
פרק ז׳: הצהרה על אחריות אישית
(א) בקשתו של הכונס הרשמי או של המפרק מבית המשפט להצהיר שכל דירקטור של חברה ישא באחריות אישית לחבויותיה לפי סעיף 373 לפקודה, או לצוות על כפיית תשלום לפי סעיף 374 לפקודה, תלווה בתסקיר בו יפורטו העובדות שעליהן מבוססת הבקשה.
(ב) בקשה לסעד כאמור בתקנת משנה (א) שהוגשה מאת נושה או משתתף, תלווה בתצהיר של המבקש לאימות העובדות הכלולות בה, ורשאי בית המשפט, בכל עת לפני מתן הצו, לדרוש מהכונס הרשמי או מהמפרק להגיש לו תסקיר על העובדות הנוגעות לבקשה האמורה.
(ג) בקשה לפי תקנת משנה (א) או (ב) תומצא למשיב יחד עם הזמנה לדין, והמשיב רשאי להגיש תצהיר תשובה שבעה ימים לפחות לפני מועד הדיון בבקשה; בית המשפט בדונו בבקשה רשאי להורות על הבאת ראיות נוספות בתמיכה לבקשה, ככל שיראה צורך בכך, לרבות השמעת עדים.
הוחלף בתקנה 159 לתקנות חדלות פירעון, בהתאם לסעיפים 288 עד 290 לחוק.
(א) הוגשה בקשה לפי סעיף 373 או 374 לפקודה לאחר שנערכה חקירה פומבית, רשאי המבקש להשתמש בפרוטוקול שנרשם בחקירה כראיה נגד כל אדם, ובלבד שאם מתכוון המבקש להשתמש בפרוטוקול החקירה כראיה נגד מי שלא נחקר בחקירה הפומבית, עליו למסור לו, חמישה עשר ימים לפחות לפני בירור הבקשה, הודעה על רצונו להגיש את הפרוטוקול לבית המשפט כראיה נגדו; להודעה יצורף העתק הפרוטוקול.
(ב) הוגש הפרוטוקול או חלק ממנו לבית המשפט, רשאי המשיב לחקור חקירה שכנגד את האדם שפרוטוקול חקירתו הפומבית הוגש כאמור.
התקנה ממשיכה לחול, בהפניה לסעיפים 289 ו-290 לחוק המחליפים את סעיפים 373 ו-374 לפקודה.
פרק ח׳: תביעת חובות וחלוקת דיבידנד
על זכויותיהם של נושים, על תביעת חובות ועל חלוקת דיבידנדים בפירוק חברה, יחולו הוראות פרק ד׳ לתקנות פשיטת הרגל, ככל שאינן סותרות תקנות אלה ובשינויים המחוייבים; לענין זה, שינויים כאמור - ״חייב״ - חברה בפירוק; ״יום מתן צו הכינוס״ - התאריך הקובע כמשמעותו בסעיף 354(ה) לפקודה; ״נאמן״ - מפרק.
הוסדר מחדש בחלק ד׳ ובחלק ה׳ לחוק ובתקנות חדלות פירעון, באופן מאוחד ליחיד ולתאגיד.
פרק ט׳: איסור קבלת טובות הנאה
מפרק, כונס נכסים, מי שמונה בידי בית המשפט בהליך לפי סעיף 350 לחוק החברות, תשנ״ט-1999 (להלן - חוק החברות), לתפקיד של נאמן לביצוע הסדר נושים או לתפקיד אחר במסגרת אותו הליך, ומנהל מיוחד בחברה, לא יקבלו במסגרת מילוי תפקידם בה, בין במישרין ובין בעקיפין, כל שכר, מתנה, תמורה או טובת הנאה כספית אחרת, לבד מן השכר שקבע להם בית המשפט לפי הפקודה ותקנותיה.
נקרא כיום: נאמן, כונס נכסים ומנהל הסדר שמונה לפי חלק י׳ לחוק.
חבר ועדת ביקורת שנתמנה לפי סעיף 348 לפקודה לא יקבל, בין במישרין ובין בעקיפין, כל תשלום, מתנה, תמורה או טובת הנאה כספית אחרת בעד פעולה שעשה או שירות שנתן במסגרת ניהול נכסי החברה, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, לקצוב תשלום בעד פעולות או שירותים מיוחדים שניתנו כאמור.
נקרא כיום: חבר ועדת נושים שמונה לפי סעיף 263 לחוק.
פרק י׳: הכונס הרשמי
סימן א׳: תפקידי עזר
הכונס הרשמי רשאי להטיל על עובד מבין עובדי המדינה שהוא ממונה עליהם תפקידי עזר לשם ביצוע הפקודה, ורשאי הוא לאצול לו לשם כך סמכות מסמכויותיו.
הוחלף בסעיף 278(א) לחוק.
סימן ב׳: הליכים בבית המשפט
(א) הכונס הרשמי רשאי לבקש מבית המשפט הוראות בכל ענין הנוגע למילוי תפקידו.
(ב) בקשה של הכונס הרשמי לבית המשפט יכול שתהיה בעל פה או בכתב, ואף ללא תצהיר, וניתן לצרף אליה דו״ח של הכונס הרשמי; בית המשפט יקבל דו״ח כאמור כראיה לכאורה על תוכנו.
הוחלף בסעיף 276 לחוק ובתקנה 146 לתקנות חדלות פירעון.
ערעור על החלטה של הכונס הרשמי יוגש לבית המשפט תוך שלושים ימים מיום שהומצאה ההחלטה למערער.
הוחלף בתקנה 162 לתקנות חדלות פירעון: המועד הוארך ל-45 ימים.
(א) לא יקיים בית המשפט דיון בהליך לפי הפקודה אלא אם כן נוכח שהומצאה הזמנה לכונס הרשמי.
(ב) מענו של הכונס הרשמי להמצאת כתבי בית-דין הוא במשרדו שבאיזור שיפוטו של בית המשפט שבו מתנהל ההליך, ובהליך בבית המשפט העליון - במשרדו הראשי של הכונס הרשמי בירושלים.
הוחלף בסעיף 270(ב) לחוק ובתקנה 12(ג) לתקנות חדלות פירעון.
הכונס הרשמי רשאי לנקוט עמדה לענין הליך בבית המשפט על ידי מתן הודעה בכתב בלבד, מבלי להתייצב בעת הדיון.
הוחלף בתקנה 147 לתקנות חדלות פירעון.
הוגשה בקשה לבית המשפט לאשר פשרה או הסדר, רשאי הכונס הרשמי להגיש לבית המשפט, שבעה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לבירור הבקשה, תסקיר בענין תנאי הפשרה או ההסדר ובענין ניהול עסקי החברה על ידי מנהליה וסיבת כשלונה, ובכל ענין אחר אשר לדעת הכונס הרשמי יש מקום להביאו לידיעת בית המשפט.
הוחלף בסעיף 271 לחוק.
מקום שהכונס הרשמי פועל כמפרק, יבוא במקומו בית המשפט לענין כל מעשה ומינוי שיהיה בידי הכונס ולענין כל רשות שהיתה צריכה להינתן מטעמו, וכל מסמך שיש להגישו לפי תקנות אלה לכונס, יגישנו הכונס לבית המשפט.
הוחלף בתקנה 46 לתקנות חדלות פירעון.
פרק י״א: כספים, אגרות והוצאות
לענין השקעות כספים שבנכסי פירוק, יחולו על הכונס הרשמי, בשינויים המחוייבים, ההוראות החלות על האפוטרופוס הכללי לפי סעיף 10(ג) ו-(ד) לחוק האפוטרופוס הכללי, תשל״ח-1978.
ההוראה חלה על הממונה. היא נותרה בתוקף כל עוד הממונה לא פרסם הוראות משלו לפי סעיף 226(ג) לחוק.
(א) מקום שהכונס הרשמי משמש ככונס נכסים, מפרק זמני או מפרק, ישולמו לו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, אגרת ניהול, אגרת מימוש ואגרת חלוקה בפועל, בשיעורים ובתנאים הקבועים לענין שכרו של בעל תפקיד בתקנות 7 עד 10 ו-15 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ״א-1981.
(ב) בעד השגחה על פעולותיו של מפרק תשולם לכונס הרשמי אגרת השגחה בשיעור 20 אחוזים מהשכר שנקבע לאותו מפרק. בעד השגחה על פעולותיו של מפרק זמני, כונס נכסים, נאמן לביצוע הסדר על פי סעיף 350 לחוק החברות או תפקיד אחר על פי אותו סעיף, תשולם לכונס הרשמי אגרת השגחה בשיעור 20 אחוזים מהשכר שנקבע לבעל תפקיד כאמור.
(ג) מילא הכונס הרשמי תפקיד או ביצע עבודה שאינם מפורטים בתקנות אלה, תשולם לו בעדם אגרה שיקבע בית המשפט לפי אומד דעתו, על פי בקשת הכונס הרשמי שיצורף אליה דו״ח המפרט את פעולותיו.
רק תקנת משנה (א) בתוקף, לגבי הממונה המשמש כנאמן או כנאמן זמני. תקנות משנה (ב) ו-(ג) הוחלפו בתקנות 5 ו-148.
(א) לכונס הרשמי ישולמו מתוך נכסי החברה הוצאותיו על נסיעות ושמירת נכסים, הוצאות משפטיות וכן כל הוצאה סבירה אחרת שהוציא במהלך כינוס נכסי החברה וניהולם, לרבות דמי נזק שהיה עליו לשלמם עקב מעשה או מחדל שלו בפעלו בתום לב במסגרת תפקידו וסמכויותיו.
(ב) הוגשה תביעה נגד הכונס הרשמי לתשלום הוצאות או דמי נזק, יודיע על כך למפרק או למי שנכסי החברה הנוגעים לענין מסורים בידיו אותה שעה; מתאריך ההודעה ישמשו הנכסים כערובה לתשלום ההוצאות.
שינויי מינוח: ״הממונה״ ו״הנאמן״.
ההוצאות הכרוכות בפירוק ישולמו לפי סדר העדיפויות הבא: (1) הוצאות מימושם של נכסי החברה; (2) הוצאות שהכונס הרשמי או שלוחיו הוציאו או התחייבו להוציא בקשר לחברה או לנכסיה, לרבות הוצאות פרסום בעתון וברשומות; (3) הוצאות שהוציא המפרק במילוי תפקידו וכן שכר טרחתו כפי שאישרם בית המשפט; (4) הוצאות משפט וכן אגרות שיש לשלמן לכונס הרשמי.
הוחלף בסעיף 233 לחוק.
ניתן צו פירוק נגד חברה שאין לה נכסים, לא יהא הכונס הרשמי חייב להוציא כל הוצאות בנוגע לצו האמור, אלא אם כן אישר בית המשפט הוצאות אלה על פי בקשת הכונס הרשמי ובתנאים שקבע בית המשפט.
הוצאות הממונה מגולמות כיום באגרת פתיחת ההליך.
פרק י״ב: הוראות מיוחדות לענין פירוק מרצון
בפירוקה של חברה מרצון או בפיקוח בית המשפט, שלא הסתיים תוך שנה מיום תחילתו, חייב המפרק לשלוח לרשם החברות אחת לשנה וכל עוד לא הסתיים הפירוק, דו״ח בדבר הליכי הפירוק ומצבו, ערוך לפי טופס 10, כנדרש בסעיף 371 לפקודה.
הפרק לא שונה. פירוק מרצון מוסדר בחלק השמיני א׳ לחוק החברות ואינו נכלל בחוק חדלות פירעון.
נשארו ביד המפרק או בשליטתו כספים מנכסי חברה בפירוק מרצון שבמשך ששה חדשים מיום סיום הליכי הפירוק לא נמצא להם תובע או שלא נדרשו, יחולו הוראות סעיף 372 לפקודה.
פרק י״ג: שונות
בעד כל הליך או ענין בבית משפט בענין פירוק, ישולמו האגרות הקבועות לכך בתקנות בית משפט (אגרות), תשל״ו-1976.
בכותרתו של כל כתב בי-דין על פי הפקודה יצויין שמה של החברה הנוגעת בדבר, ואם ניתן נגדה צו פירוק - תצויין גם עובדת היותה בפירוק.
הוחלף בתקנה 43 לתקנות חדלות פירעון ובסעיף 27 לחוק.
מסמך שיש לערכו לפי אחד הטפסים שבתוספת, יהא ערוך בשינויים המחוייבים לפי הנסיבות ואין חובה שיהא העתק מילולי ממנו; היתה בטופס דרישה להמצאת מסמכים, רשאי בית המשפט, לצורך הדיון שלפניו, לצוות על מתן פרטים נוספים כפי שיצויין בצו.
הוחלף בתקנה 165 לתקנות חדלות פירעון.
בית המשפט רשאי לצרף נושה או משתתף כצד להליך המתנהל בפניו, אם נראה לו כי אותו אדם עלול להיפגע מהחלטה שתתקבל באותו הליך.
הוחלף בתקנה 44 לתקנות חדלות פירעון, שהיא רחבה יותר.
פגם או שיבוש במינויים או בבחירתם של כונס נכסים, מפרק או חבר ועדת ביקורת, לא יגרע מתקפו של מעשה שעשו בתום לב במסגרת התפקיד שלו מונו או נבחרו.
נקרא כיום לגבי כונס נכסים, נאמן וחבר ועדת נושים.
לפי בקשת הכונס הרשמי, רשאי בית המשפט להורות שפנקסי חשבונות ושאר מסמכיה של חברה שנשארו בידי הכונס הרשמי לאחר גמר פירוקה ייגנזו, יימכרו או יושמדו, או שיעשה בהם אחרת.
הוחלף בסעיף 99(ב) לחוק: המסמכים יישמרו שבע שנים לפחות.
תקנות החברות (פירוק), 1936 - בטלות.
(א) תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.
(ב) תקנות אלה יחולו גם על עניינים התלויים ועומדים ביום תחילתן לפני בית המשפט או הרשם, אלא אם כן ציווה בית המשפט או הרשם אחרת.
תוספת: הטפסים
טופס 1 (תקנה 3(א)) - בקשת פירוק
טופס 2 (תקנה 3(ב)) - דין וחשבון בדבר חובות ונכסים
טופס 3 (תקנה 6) - הודעה בדבר הגשת בקשה לבית המשפט לפירוק חברה
טופס 4 (תקנות 15 ו-34) - כתב ערובה
טופס 5 (תקנה 18(א)) - צו לפירוק חברה בידי בית המשפט
טופס 6 (תקנה 18(ב)) - הודעת הכונס הרשמי בדבר מתן צו פירוק ומועד אסיפות
טופס 7 (תקנה 25(א)) - דו״ח על מצב עסקי החברה
טופס 8 (תקנה 29) - הודעה על אסיפת נושים ראשונה
טופס 9 (תקנה 29) - הודעה על אסיפת משתתפים ראשונה
טופס 10 (תקנות 44 או 68) - דו״ח כספי של מפרק
טופס 11 (תקנה 48) - תעודה לשחרור מפרק
הטפסים שממשיכים לשמש בפועל הם בעיקר טופס 4 (כתב ערובה, לפי תקנה 34), טופס 8 (הודעה על אסיפת נושים, לפי תקנה 29) וטופס 10 (דוח כספי, לפי תקנות 44 ו-68).
חתימה: י״ב בשבט תשמ״ז (11 בפברואר 1987), אברהם שריר, שר המשפטים.
פרסום ותיקונים: פורסמו ק״ת תשמ״ז מס׳ 5028 מיום 23.4.1987 עמ׳ 884. תוקנו: ק״ת תשס״א מס׳ 6067 מיום 20.11.2000 עמ׳ 130 (תק׳ תשס״א-2000, תחילתן 45 ימים מיום פרסומן); ק״ת תשס״א מס׳ 6099 מיום 1.4.2001 עמ׳ 722 (תק׳ מס׳ 2, תשס״א-2001); ק״ת תשע״ה מס׳ 7471 מיום 31.12.2014 עמ׳ 562 (תק׳ תשע״ה-2014, תחילתן שלושים ימים מיום פרסומן, והן חלות לגבי בקשות פירוק שהוגשו ממועד התחילה ואילך).
נוסח חוקים ותקנות אינו מוגן בזכות יוצרים לפי סעיף 6 לחוק זכות יוצרים, תשס״ח-2007. הנוסח לעיל מובא לנוחות הקורא ואינו מחליף עיון במקור הרשמי או ייעוץ משפטי פרטני.
שלוש הפניות שממשיכות לחיות דווקא בגלל חוסר בתקנות חדשות
תקנה 32 מפנה את דיני אסיפות הנושים לפרק ג׳ לתקנות פשיטת הרגל, תשמ״ה-1985. ההפניה הזו שרדה מסיבה טכנית לגמרי: התקנות שנועדו להסדיר אסיפות נושים לפי סעיף 262(ה) לחוק טעונות אישור של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, וטרם הותקנו. אותו הסבר חל על תקנה 63, שממשיכה להחיל על הממונה את כללי ההשקעה החלים על האפוטרופוס הכללי לפי סעיף 10(ג) ו-(ד) לחוק האפוטרופוס הכללי, תשל״ח-1978, כל עוד לא פרסם הממונה הוראות משלו לפי סעיף 226(ג) לחוק.
זו נקודה שאפשר לפספס בקלות. עורך דין שמניח שכל מה שלפני 2019 בטל, מגיע לדיון בלי המקור הנורמטיבי שעליו נשען סדר הדין באסיפת הנושים. לרקע הכללי ראו את דף פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] ואת תקנות סדר הדין האזרחי, שממשיכות לחול על הליכים בבית המשפט בשינויים המחויבים.
הלב של הדף
שבע התקנות שעדיין עובדות, בשפה פשוטה
להלן התקנות שנותרו בתוקף ושיש להן משמעות מעשית בתיק אמיתי. לכל תקנה מובא ציטוט קצר מלשונה, ההסבר מה היא אומרת בפועל, ודוגמה מהשטח.
תקנה 1 - מי זה ״בית המשפט״ בהליך פירוק
״בית המשפט - כהגדרתו בסעיף 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי״
מה זה אומר בפועל? ההגדרה המקורית שלחה אתכם לבית המשפט המחוזי שבאזורו נמצא המשרד הרשום או מקום העסקים העיקרי. ההגדרה שבחוק רחבה יותר וכוללת גם את מקום הנכסים, ולכן היא מרחיבה את טווח הפורומים האפשריים.
דוגמה: חברה רשומה בכתובת עורך דין בירושלים, מנהלת בפועל את עסקיה מהרצליה, והנכס היחיד שלה הוא מחסן בחיפה. שלוש אפשרויות פורום, ולבחירה יש משמעות על לוחות הזמנים.
תקנה 32 - סדרי הדין באסיפת הנושים
״על אסיפות נושים וחברי תאגיד יחולו הוראות פרק ג׳ לתקנות פשיטת הרגל״
מה זה אומר בפועל? אין עדיין תקנות אסיפות נושים לפי סעיף 262(ה) לחוק, ולכן ההפניה הישנה חיה. את אופן הזימון, הייצוג בייפוי כוח וניהול הפרוטוקול שואבים מתקנות משנת 1985.
דוגמה: נושה שרוצה להצביע באמצעות שלוח חייב להגיש ייפוי כוח במועד שנקבע בהודעת הזימון. איחור בהגשה שולל את זכות ההצבעה, גם אם תביעת החוב עצמה אושרה.
תקנה 34 - הערובה שבעל התפקיד חייב להפקיד
״ערובה שנדרש מפרק לתיתה לפי סעיף 38 לחוק, תיערך לפי טופס 4 ותופקד בידי הממונה״
מה זה אומר בפועל? נאמן שמונה בהליך חדלות פירעון נדרש להפקיד ערובה או להתקשר בביטוח אחריות, כפי שיורה בית המשפט. הטופס והגורם המפקיד נשארו מהתקנות: טופס 4, אצל הממונה.
דוגמה: מינוי נאמן לחברה עם מלאי בשווי מיליוני שקלים יגרור דרישת ערובה גבוהה יותר מאשר מינוי בחברה ללא נכסים ממשיים.
תקנה 50 - החקירה הפומבית וההשלכה על מי שלא מתייצב
״מי שהוזמן להיחקר ולא התייצב, יחולו לגביו הוראות סעיף 73 לחוק בתי המשפט״
מה זה אומר בפועל? בית המשפט מזמין אדם לחקירה פומבית לפי סעיף 281 לחוק, והממונה מודיע לנושים שהגישו תביעת חוב על מועדה ומקומה. אי-התייצבות אינה עניין טכני, אלא נכנסת למסלול של ביזיון בית המשפט.
דוגמה: דירקטור לשעבר שמתעלם מהזמנה לחקירה פומבית חושף את עצמו לצו הבאה, ובמקביל מחליש מאוד את עמדתו בבקשה להטלת אחריות אישית.
תקנות 54-55 - איסור מוחלט על טובות הנאה
״לא יקבלו... כל שכר, מתנה, תמורה או טובת הנאה כספית אחרת, לבד מן השכר שקבע להם בית המשפט״
מה זה אומר בפועל? נאמן, כונס נכסים ומנהל הסדר שמונה בהליך לפי חלק י׳ לחוק אינם רשאים לקבל דבר מעבר לשכר שקצב בית המשפט, לא במישרין ולא בעקיפין. תקנה 55 מחילה איסור מקביל על חבר ועדת נושים שמונה לפי סעיף 263 לחוק, אך מאפשרת לבית המשפט לקצוב תשלום בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו.
דוגמה: נושה גדול שמציע לחבר ועדת הנושים ״החזר הוצאות״ פרטי בעבור זמנו, מייצר בדיוק את ניגוד העניינים שהתקנות נועדו למנוע.
תקנות 68-69 - הדוח השנתי בפירוק מרצון וכספים שלא נתבעו
״פירוק שלא הסתיים תוך שנה... דו״ח בדבר הליכי הפירוק ומצבו, ערוך לפי טופס 10״
מה זה אומר בפועל? אם הפירוק מרצון נמשך מעבר לשנה, המפרק חייב לשלוח לרשם החברות דוח שנתי כל עוד ההליך לא הסתיים. תקנה 69 קובעת שכספים שנשארו ולא נדרשו במשך שישה חודשים מסיום ההליך מנותבים לפי סעיף 372 לפקודה.
דוגמה: חברה שהחלה פירוק מרצון ונתקעה בגלל מחלוקת מס פתוחה. שנה עוברת, והמפרק חייב דיווח, אחרת הפירוק ״שוקע״ מול הרשם והאגרה השנתית ממשיכה לרוץ.
תקנה 74 - פגם במינוי לא מבטל את מה שכבר נעשה בתום לב
״פגם או שיבוש במינויים... לא יגרע מתקפו של מעשה שעשו בתום לב במסגרת התפקיד״
מה זה אומר בפועל? זו תקנת יציבות. אם התגלה פגם במינוי של כונס נכסים, נאמן או חבר ועדת נושים, הפעולות שכבר בוצעו בתום לב נשארות תקפות. בלעדיה כל עסקה שביצע בעל תפקיד הייתה נתונה לתקיפה רטרואקטיבית בכל פעם שהתגלה ליקוי פרוצדורלי במינוי.
דוגמה: נאמן מכר ציוד לצד שלישי, ורק אחר כך התברר שנפל פגם בהחלטת המינוי. הרוכש תם הלב אינו מאבד את הציוד, והתיקון נעשה קדימה ולא אחורה.
המסלול הנפוץ
מה חל על פירוק מרצון של חברה סולבנטית
רוב הפירוקים בישראל אינם הליכי חדלות פירעון. הם פירוק מרצון של חברה שיכולה לפרוע את חובותיה, ולעיתים קרובות של חברה שפשוט הפסיקה לפעול. את ההליך הזה חוק חדלות פירעון לא הסדיר. הוא הועבר, בתיקון עקיף לפי סעיף 360(10) לחוק חדלות פירעון, אל החלק השמיני א׳ לחוק החברות, תשנ״ט-1999. פירוק מרצון נעשה כיום לפי סעיף 342כד לחוק החברות, ולחברה לא פעילה קיים מסלול מזורז לפי סעיף 342מב, כשהגדרת ״חברה לא פעילה״ קבועה בסעיף 342מא.
ההליך נפתח בתצהיר כושר פירעון של הדירקטורים, שבו הם מצהירים כי בדקו את מצב עסקי החברה וכי לדעתם היא תוכל לשלם את חובותיה במלואם בתוך 12 חודשים מתחילת הפירוק, ולאחר מכן מתקבלת החלטת פירוק באסיפה הכללית ומתמנה מפרק. פרק י״ב לתקנות הפירוק, ובו תקנות 68 ו-69, ממשיך לחול על המסלול הזה במלואו. הממונה על הליכי חדלות פירעון הבהיר במפורש כי המדריך שפרסם אינו מתיימר להתאים את התקנות לחלק השמיני א׳ לחוק החברות, ולכן בפירוק מרצון קוראים את תקנות 68 ו-69 בנוסחן המקורי.
ההבחנה שקובעת הכול: סולבנטי מול חדל פירעון
ההבדל אינו סמנטי. בפירוק מרצון בעלי המניות שולטים בהליך, בוחרים את המפרק וקובעים את קצב הפעולות. בהליך חדלות פירעון בית המשפט נותן צו לפתיחת הליכים, ממנה נאמן שפועל מטעמו לפי סעיף 41 לחוק, והשליטה עוברת מהבעלים לנושים. הבחירה במסלול הלא נכון, למשל תצהיר כושר פירעון בחברה שאינה יכולה לעמוד בו, חושפת את הדירקטורים לבקשה להטלת אחריות אישית לפי סעיפים 288 עד 290 לחוק.
נקודה מעשית שחוזרת אצלנו כמעט בכל תיק: חברה לא פעילה שלא פורקה ממשיכה לצבור אגרה שנתית לרשם החברות, ועלולה להיות מסווגת כ״חברה מפרת חוק״. הדחייה עולה כסף, והיא לא נעצרת מעצמה. ראו גם הקמת ורישום חברה ואת דף תקנות החברות (אגרות).
חלון זמן
כמה זמן עוד חלות התקנות על עמותות
זו אחת הנקודות שנוטים לפספס. חוק חדלות פירעון לא החיל את עצמו על כל סוגי התאגידים בבת אחת. הגדרת ״תאגיד״ בסעיף 4 לחוק כוללת חברה ושותפות, אך ממעטת חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בסעיף 345א לחוק החברות. במקביל קובע סעיף 376 לחוק חדלות פירעון תקופת מעבר ארוכה: עד יום 15 בספטמבר 2027 ימשיכו לחול על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור הסדרי הפירוק שחלו עליהן לפי פקודת החברות, בהתאם להוראות פרק ז׳ לחוק העמותות, תש״ם-1980, או הוראות הפרק הראשון א׳ בחלק התשיעי לחוק החברות, לפי העניין.
המשמעות המעשית פשוטה. בפירוק של עמותה, ועד סוף תקופת המעבר, תקנות החברות (פירוק) הן עדיין מסגרת דיונית חיה ולא מסמך היסטורי. מי שניגש לפירוק עמותה עם ארגז הכלים של תקנות חדלות פירעון בלבד עלול למצוא את עצמו מגיש את המסמך הלא נכון לגורם הלא נכון. שמונה שנות מעבר הן פרק זמן ארוך במונחי חקיקה, והן מסבירות מדוע התקנות מ-1987 עדיין מופיעות בפסיקה ובכתבי טענות. לרקע הכללי על מבנה דיני התאגידים בישראל ראו את אשכול החקיקה בדיני חברות.
סיכום שלוש נקודות הזמן שכדאי לזכור
• 15.9.2019 - יום התחילה של חוק חדלות פירעון ושל תקנות חדלות פירעון, תשע״ט-2019.
• סעיף 373(ב) - הליכים תלויים ועומדים באותו יום ממשיכים לפי הדין הישן במלואו.
• 15.9.2027 - סוף תקופת המעבר לעמותות ולחברות לתועלת הציבור לפי סעיף 376.
השוואה
תקנות הפירוק מול תקנות חדלות פירעון: מה השתנה בפועל
| נושא | תקנות החברות (פירוק), תשמ״ז-1987 | ההסדר החל היום |
|---|---|---|
| פתיחת ההליך | בקשת פירוק בטופס 1, מוגשת תחילה לכונס הרשמי עם פיקדון של 400 שקלים (תקנות 3-4) | בקשה לצו לפתיחת הליכים מוגשת לבית המשפט, והעתק מומצא לממונה מיד לפי סעיף 13(ב) לחוק |
| פרסום ההודעה | המבקש מפרסם ברשומות ובעיתון יומי, 21 ימים לפחות לפני הדיון (תקנה 6) | הממונה מפרסם באתר משרד המשפטים, בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה |
| התנגדות | כתב התנגדות מאומת בתצהיר, 14 ימים לפחות לפני הדיון (תקנה 9) | התנגדות לפי סעיף 14 לחוק ותקנה 25 לתקנות חדלות פירעון |
| בעל התפקיד | מפרק זמני, מפרק ומנהל מיוחד, כל אחד במסלול מינוי נפרד | נאמן אחד לאורך ההליך, ממונה עם הצו לפתיחת הליכים לפי פרק ו׳ לחלק ב׳ |
| פנייה נגד בעל התפקיד | 30 ימים מיום שהודע על המעשה או ההחלטה (תקנה 40) | 45 ימים, לפי סעיף 54 לחוק ותקנה 53 לתקנות חדלות פירעון |
| ערעור על החלטת הרגולטור | 30 ימים מיום ההמצאה (תקנה 58) | 45 ימים, לפי תקנה 162 לתקנות חדלות פירעון |
| סיום התפקיד | תעודת שחרור מהכונס הרשמי בטופס 11 (תקנה 48) | בית המשפט מורה על סיום כהונה, והנאמן מגיש דוח מסכם לפי סעיף 56 |
| איסור טובות הנאה | תקנות 54-55 | ללא שינוי, בהתאמות מינוח בלבד |
לא בטוחים באיזה מסלול פירוק אתם נמצאים?
ההבחנה בין פירוק מרצון לבין הליך חדלות פירעון קובעת איזה דין חל, מי ממנה את בעל התפקיד ומה החשיפה האישית של הדירקטורים. בשיחה ראשונית אפשר למפות את זה במדויק.
שאלות ותשובות
שאלות נפוצות על תקנות החברות (פירוק)
התקנות מסדירות את סדרי הדין בפירוק חברה בידי בית המשפט או בפיקוחו. הן הותקנו מכוח סעיפים 382 ו-395 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ״ג-1983, ופורסמו ב-23 באפריל 1987. הן כוללות 77 תקנות ב-13 פרקים ותוספת של 11 טפסים, ומכסות בקשת פירוק, מינוי מפרק זמני, צו פירוק, אסיפות נושים, דוחות המפרק, חקירה פומבית, אחריות אישית של דירקטורים, אגרות והוצאות.
לא באופן פורמלי. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ח-2018, נכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019 והחליף את רוב הוראות התקנות, אך סעיף 378 לחוק, שכותרתו שמירת תוקף, מותיר את התקנות בתוקף בכל עניין שלא הוסדר במקומו בחוק או בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ט-2019. התוצאה היא ביטול עקיף וחלקי, לא ביטול מלא.
בתקנות 77 תקנות המחולקות ל-13 פרקים, ובצידן תוספת ובה 11 טפסים. פרק א׳ עוסק בפרשנות ובתחולה, פרק ב׳ בהליכי הפירוק ובמינוי מפרק זמני, פרק ה׳ במפרק ובחובותיו, פרק ו׳ בחקירה מוקדמת ופומבית, פרק ז׳ בהצהרה על אחריות אישית, פרק י׳ בכונס הרשמי, ופרק י״ב בהוראות מיוחדות לפירוק מרצון.
בנוסח הנקי שפרסם הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי נותרו 20 תקנות בלבד: 1, 19, 29, 30, 32, 34, 42, 44, 47, 50, 52, 54, 55, 63, 64(א), 65, 68, 69, 70 ו-74. כל השאר הוחלפו בהוראות החוק או בתקנות חדלות פירעון. תקנה 32, למשל, ממשיכה להפנות לפרק ג׳ לתקנות פשיטת הרגל, תשמ״ה-1985, משום שטרם הותקנו תקנות אסיפות נושים הטעונות אישור ועדת החוקה לפי סעיף 262(ה) לחוק.
לפי סעיף 373(ב) לחוק חדלות פירעון, הליכי פירוק לפי פקודת החברות שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה ממשיכים להתנהל לפי הדין שחל עליהם קודם לכן. במקרים אלה תקנות הפירוק חלות במלואן וללא שינוי, לרבות התקנות שבוטלו בעקיפין לגבי הליכים חדשים. זו הסיבה שהתקנות עדיין נדרשות בתיקים ותיקים.
כן, בחלקן. פרק י״ב לתקנות, ובו תקנות 68 ו-69, ממשיך לחול על פירוק מרצון ועל פירוק בפיקוח בית המשפט. הליכים אלה אינם מוסדרים בחוק חדלות פירעון אלא בחלק השמיני א׳ לחוק החברות, תשנ״ט-1999, שנוסף בתיקון עקיף לפי סעיף 360(10) לחוק חדלות פירעון. פירוק מרצון של חברה סולבנטית נעשה לפי סעיף 342כד לחוק החברות, ומסלול מזורז לחברה לא פעילה לפי סעיפים 342מא ו-342מב. לפרטים על ליווי בפירוק מרצון ←
סעיף 376 לחוק חדלות פירעון קובע שעד יום 15 בספטמבר 2027 ימשיכו לחול על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור הסדרי הפירוק שחלו עליהן לפי פקודת החברות, בהתאם לפרק ז׳ לחוק העמותות, תש״ם-1980, או לפרק הראשון א׳ בחלק התשיעי לחוק החברות. בפועל, בהליכי פירוק של גופים אלה תקנות הפירוק ממשיכות לשמש מסגרת דיונית מרכזית.
מומלץ לפנות לפני קבלת החלטת הפירוק, ולא אחריה. הבחירה בין פירוק מרצון לבין הליך חדלות פירעון קובעת איזה דין חל, מי ממנה את בעל התפקיד, ובאיזו מידה יש חשיפה אישית של הדירקטורים לפי סעיפים 288 עד 290 לחוק. גם חברה שאינה פעילה צוברת אגרה שנתית לרשם החברות עד להשלמת הפירוק, ולכן עיכוב עולה כסף. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות בהליכים אלה מאז 2007.
להעמקה
חקיקה ופסיקה קשורות באתר
ניווט מהיר
מקור רשמי לנוסח החקיקה: פקודת החברות בוויקיטקסט · חוק החברות בוויקיטקסט · רשם החברות