פקודת החברות [נוסח חדש]

לתיאום שיחה עם המשרד: 074-704-7104  |  💬 WhatsApp
זמינים לייעוץ: א׳-ה׳ 08:00-19:00 | שישי 08:00-13:00
5/5 - (2 votes)

פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ״ג-1983 - נוסח והסברים

מה קובעת פקודת החברות ומתי היא רלוונטית לכם?

פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ״ג-1983 הייתה במשך עשרות שנים הבסיס המשפטי לכל חיי החברה בישראל, מהתאגדות ועד פירוק. היום רובה בוטלה, אבל החלק שנותר בתוקף - איגרות חוב מובטחות ורישום שעבודים - הוא בדיוק החלק שנוגע לכל חברה שנוטלת אשראי או משעבדת נכס. כאן תמצאו מה בוטל, מה עדיין חי, והסבר לסעיפים המרכזיים. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות ובעלי עסקים בישראל מאז 2007.

התשובה הקצרה פקודת החברות בוטלה ברובה בסעיף 367 לחוק החברות, תשנ״ט-1999, למעט הוראות שנוגעות לאיגרות חוב מובטחות, שעבודים ופירוק. פרקי הפירוק נסגרו עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ח-2018, ביום 15.9.2019. מה שנשאר חי ופעיל היום הוא פרק ח׳ - איגרות חוב ושעבודים, ובראשו חובת רישום השעבודים אצל רשם החברות לפי סעיפים 178 ו-179.
395סעיפים בפקודה
19פרקים ושתי תוספות
1983שנת הנוסח החדש
21ימים לרישום שעבוד
15.9.2019סגירת פרקי הפירוק
עו״ד רעות אליהו - מומחית בדיני חברות ורישום שעבודים | אליהו ושות׳
עו״ד ונוטריון רעות אליהו

מלווה חברות, בעלי מניות ונותני אשראי בסוגיות של רישום שעבודים, איגרות חוב ודרגות קדימה, לצד הקמת חברות בע״מ וליווי משפטי שוטף לעסקים. חברת לשכת עורכי הדין בישראל מ-2007.

״הטעות הנפוצה ביותר שאני רואה היא חברה שסגרה מימון, חתמה על מסמכי הבטוחה, וגילתה חודש אחר כך שאיש לא רשם את השעבוד אצל הרשם. החוב נשאר, הבטוחה נעלמת.״

מעמד הפקודה היום

מה בוטל בפקודת החברות ומה עדיין חי

פקודת החברות [נוסח חדש] פורסמה בשנת 1983 כאיחוד ועדכון של פקודות החברות המנדטוריות, והשתרעה על 395 סעיפים ב-19 פרקים, ובהם שתי תוספות: טפסים של תזכירי התאגדות ותקנון לדוגמה. היא הסדירה את כל שרשרת חייה של החברה - האגד ורישום, תזכיר ותקנון, מניות והעברתן, פנקס חברים, דירקטורים ואחריות נושאי משרה, אסיפות ודו״חות, הון המניות, איגרות חוב ושעבודים, חשבונות וביקורת, פשרה והסדר, ופירוק על כל דרכיו.

שינוי ראשון: חקיקת חוק החברות, תשנ״ט-1999. סעיף 367 לחוק החברות ביטל את הפקודה, למעט הוראות מסוימות. לפי סעיף 367(א), ההוראות שנותרו ממשיכות לחול ככל שהן נוגעות לאיגרות חוב מובטחות, לשעבודים ולפירוק - וזאת הן לגבי חברות שהתאגדו לפי הפקודה והן לגבי חברות שהתאגדו לפי חוק החברות. לצד זאת נשמרו הוראות ייחודיות, למשל לגבי חברות שקיבלו היתר להירשם בלי התוספת ״בע״מ״ לשמן.

שינוי שני: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ח-2018, שנכנס לתוקף ביום 15.9.2019. החוק החדש איחד את דיני חדלות הפירעון של יחידים ותאגידים וסגר את פרקי הפירוק שבפקודה. ההוראות הישנות ממשיכות לחול על הליכי פירוק שהיו תלויים ועומדים לפני אותו מועד.

1. מה שנותר חי ופעיל: פרק ח׳ - איגרות חוב ושעבודים

זהו הלב הפועם של הפקודה בשנת 2026. הפרק מגדיר מהו שעבוד צף, קובע את דרגתו מול משכנתה רשומה ומול קונה בתמורה, ומטיל על החברה שתי חובות רישום נפרדות: פנקס שעבודים פנימי במשרד הרשום ( סעיף 172 ), ורישום אצל רשם החברות ( סעיפים 178 עד 193 ). התוצאה של אי-רישום היא דרמטית, ומפורטת בסעיף 178.

הפרק חל גם על חברות חוץ בעלות מקום עסקים קבוע בישראל, לפי סעיף 187 - נקודה שקל לפספס בעת רישום חברת חוץ בישראל.

2. הסדר מעבר שחשוב לעמותות ולחברות לתועלת הציבור

חוק חדלות פירעון לא ניתק את הפקודה לחלוטין. לפי סעיף 376 לחוק, בתקופה שעד יום 15.9.2027 ימשיכו לחול על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור הסדרי הפירוק שחלו בעניינן לפי הפקודה, בהתאם להוראות חוק העמותות או חוק החברות, לפי העניין.

המשמעות המעשית: גוף שלישי מגזר ששוקל פירוק מרצון נמצא בתוך חלון זמן מוגדר, שבו הדין החל עליו אינו בהכרח הדין החדש. זו נקודה שדורשת בדיקה פרטנית ולא הנחה.

שים לב: התיקון האחרון שפורסם לפקודה הוא משנת תשע״ח-2018, במסגרת חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הדף הזה מציג את הסעיפים המרכזיים שנותרו בתוקף, ולא את הפקודה במלואה.

כרטיס הפקודה

פרטי הפקודה במבט אחד

✔ נבדק מול הנוסח המשולב - אוגוסט 2026
שם מלאפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ״ג-1983
מקור היסטוריפקודות החברות המנדטוריות, 1921 ואילך
נוסח חדשפורסם בשנת 1983, בתוקף מ-1984
היקף395 סעיפים, 19 פרקים, שתי תוספות
ביטול עיקריסעיף 367 לחוק החברות, תשנ״ט-1999
סגירת פרקי הפירוקחוק חדלות פירעון, תשע״ח-2018, מיום 15.9.2019
מה בתוקף היוםפרק ח׳: איגרות חוב ושעבודים, ובעיקר סעיפים 164-193
תיקון אחרוןתשע״ח-2018
תחום משפטידיני חברות · משפט מסחרי · בטוחות

📖 לנוסח המלא במקור הרשמי:

ספר החוקים הפתוח - ויקיטקסט:

https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_החברות

מאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת:

https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawPrimary.aspx?lawitemid=2000862

לשון החוק

נוסח הסעיפים שנותרו בתוקף

הפקודה כוללת 395 סעיפים, ורובם המכריע בוטל. הבאת ״קיר טקסט״ של נוסח שאינו בתוקף מטעה יותר משהיא מועילה, ולכן מובא כאן נוסח הסעיפים החיים - ליבת פרק ח׳, איגרות חוב ושעבודים, לצד ההגדרות הרלוונטיות שבסעיף 1. הנוסח נבדק מול הנוסח המשולב העדכני. לפקודה במלואה, לרבות הסעיפים המבוטלים, ראו את הקישור למקור הרשמי בכרטיס הפקודה למעלה.

סעיף 1 - הגדרות ( הסעיף חל ככל שהוא נוגע לאיגרות חוב מובטחות, לשעבודים ולפירוק )

״איגרת חוב״ - מסמך שהנפיקה חברה או אגודה שיתופית ובו היא מתחייבת לשלם כסף בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי פלוני ומשעבדת לכך את נכסיה או מפעלה, כולם או מקצתם, ולרבות איגרת חוב סטוק;

״סדרת איגרות חוב״ - שתי איגרות חוב או יותר שנתכוונו לעשותן שוות-דרגה לענין תשלום וערובה לתשלום;

״שעבוד״ - משכנתה וכל צורה אחרת של מתן נכסים כערובה;

״שעבוד צף״ - שעבוד על כל נכסיה ומפעלה של החברה או על מקצתם אותה שעה, כפי מצבם מזמן לזמן, אך בכפוף לסמכותה של החברה ליצור שעבודים מיוחדים על נכסיה או על מקצתם;

״רשם״, לענין חברות - רשם החברות או סגן הרשם.

סעיף 169 - תחולת שעבוד צף

( א ) מקום שאיגרת חוב או סדרת איגרות חוב מובטחת בשעבוד צף על נכסי החברה ולא הוצאו ממנו מקרקעין שלה, יחול השעבוד גם על מקרקעין שלה אף אם איננו רשום בפנקסי המקרקעין.

( ב ) אין שעבוד צף מקנה לבעל איגרת החוב דין קדימה או בכורה על פני בעל משכנתה רשום או קונה בתמורה של מקרקעי החברה, ואפילו היה קיומו של השעבוד הצף ידוע להם בשעת המישכון או המכר; ואולם אם נכללה במסמך היוצר שעבוד צף הגבלה על זכות החברה ליצור שעבודים, והגבלה זו נכללה בפרטים שנמסרו לרישום השעבוד הצף, יהיה השעבוד הצף עדיף על שעבוד שנוצר בניגוד לאותה הגבלה אחרי רישום הפרטים בידי הרשם.

( ג ) שעבוד צף הכולל הגבלה כאמור בסעיף קטן ( ב ) אשר פרטיו נמסרו לרישום לפני ה׳ באדר תשל״ה ( 16 בפברואר 1975 ), והודעה על קיום ההגבלה הוגשה לרשם לפני י׳ בתמוז תשמ״א ( 24 ביוני 1981 ) ונרשמה בפנקס השעבודים שלו - יהיה עדיף על שעבוד שנוצר בניגוד לאותה הגבלה אחרי רישום ההודעה בידי הרשם.

( ד ) על אף האמור בסעיף קטן ( ב ), שעבוד נכס שנעשה להבטחת אשראי שאיפשר רכישת נכס, יהיה עדיף על שעבוד צף קודם, אם האשראי שימש בפועל לרכישת הנכס המשועבד, והוא בין שהאשראי ניתן בידי המוכר ובין שניתן בידי אדם אחר; לענין זה, ״אשראי״ - לרבות מתן התחייבות כספית.

סעיף 170 - שעבוד צף ומניעת עסקאות

בעלי איגרות חוב מובטחות בשעבוד צף, או נאמניהם כשיש שטר נאמנות, רשאים לפנות בכל עת לבית המשפט ולבקש צו המונע את הממונה על מרשם המקרקעין מלרשום בפנקסי המקרקעין - אלא על פי צו בית המשפט - כל שעבוד נוסף, או מכר, של מקרקעין הרשומים אותה שעה על שם החברה ושלא הוצאו מכלל הנכסים המשועבדים, ואם נוכח בית המשפט שהערובה שניתנה לבעלי איגרות החוב נתערערה, או שיש טעמים אחרים מן הצדק והיושר להיענות לבקשתם, רשאי הוא ליתן לפי זה את הצו בתנאים שיראה בדבר הוצאות וענינים אחרים.

סעיף 172 - פנקס שעבודים

( א ) חברה תנהל במשרדה הרשום פנקס רישום שעבודים ובו תרשום את השעבודים שעל כל נכס מנכסי החברה וכל השעבודים הצפים שעל מפעלה ורכושה; רישום זה יכלול תיאור קצר של הנכס המשועבד, סכום השעבוד, ושמות בעלי השעבוד או הזכאים לפיו אם אין הוא למוכ״ז, וסכום כל אגרה המשתלמת לרשם ותשלומה נדחה לפי דין.

( ב ) כל נושא משרה בחברה שביודעין ובמזיד אישר או התיר להשמיט אחד הרישומים הנדרשים לפי סעיף זה, דינו - קנס.

סעיף 173( א ) - עיון במסמכים ובפנקס

חברה תחזיק במשרדה הרשום העתק של כל מסמך היוצר שעבוד טעון רישום אצל הרשם לפי פקודה זו והעתק של איגרת חוב אחת מכל סדרה של איגרות חוב אחידות; העתקים אלה ופנקס השעבודים יהיו בשעות העבודה פתוחים לעיון חינם לכל נושה או חבר החברה, בכפוף לכל הגבלה סבירה שתטיל על כך החברה באסיפה כללית ובלבד שלא תפחית משתי שעות עיון ליום; פנקס השעבודים יהיה פתוח לעיון לכל אדם תמורת סכום שקבעה החברה ושלא יעלה על הסכום שנקבע בתקנות.

סעיף 178( א ) - שעבודים הטעונים רישום

שעבוד מן המנויים להלן, שיצרה חברה רשומה בישראל, יהיה בטל כלפי הנאמן לפי חלק שמיני א׳ לחוק החברות, התשנ״ט-1999, או לפי פרק ו׳ לחלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וכל נושה של החברה, במידה שהוא מטיל ערובה על נכסיה או מפעלה, זולת אם פרטי השעבוד שנקבעו והמסמך היוצר אותו או מעיד עליו, אם היה מסמך כזה, נמסרו לרשם או נתקבלו אצלו, בדרך ובמועד האמורים בסעיף 179, לשם רישום כנדרש לפי פקודה זו; ואלה השעבודים:

( 1 ) שעבוד בערובה לאיגרות חוב, לרבות שעבוד צף או שעבוד של הון מניות שלא נדרש תשלומו, של דרישות תשלום שטרם נפרעו ושל מוניטין;

( 2 ) שעבוד נכס מקרקעין בכל מקום שהוא, או ענין בנכס כאמור;

( 3 ) שעבוד נכס מיטלטלין, כשאין הנכס מוחזק בידי הנושה;

( 4 ) שעבוד חובות לקוחות;

( 5 ) שעבוד אניות או חלקים בהן;

( 6 ) שעבוד פטנטים, רשיונות לפי פטנטים, סימני מסחר או זכויות יוצרים.

סעיף 179 - דרכי הרישום ומועדיו

( א ) המועד למסירת הפרטים והמסמך או קבלתם לפי סעיף 178 הוא -

( 1 ) באין הוראה אחרת - תוך עשרים ואחד ימים מהיום שבו נוצר השעבוד;

( 2 ) בשעבוד מקרקעין שבישראל - תוך עשרים ואחד ימים מהיום שבו אישר רשם המקרקעין את העסקה לרישום, בין שנערכה בפניו ובין שנערכה בפני עורך דין;

( 3 ) בשעבוד שנוצר מחוץ לישראל על נכסים שמחוץ לישראל בלבד - תוך עשרים ואחד ימים מהיום שבו יכול היה המסמך להתקבל בישראל בדרך הדואר הרגילה אילו נשלח בזריזות מספקת; לענין פסקה זו מותר שיימסר העתק של המסמך, מאומת כפי שנקבע.

( ב ) בשעבוד שנוצר בישראל הכולל נכסים שמחוץ לישראל, מותר לשלוח את המסמך לפי סעיף 178 לרישום אף אם יש צורך בהליכים נוספים כדי להקנות לשעבוד תוקף לפי דיני הארץ שבה נמצאים הנכסים.

סעיף 180( א ) - רכישת רכוש משועבד

רכשה חברה רשומה בישראל נכסים שיש עליהם שעבוד שרישומו היה חובה לפי סימן זה אילו נוצר בידי החברה אחרי הרכישה, חייבת היא לדאוג לכך שהפרטים הדרושים לפי סעיף 178 והעתק, מאומת כפי שנקבע, של המסמך היוצר את השעבוד או מעיד עליו, יימסרו לרשם, לשם רישום, תוך עשרים ואחד ימים לאחר התאריך שבו הושלמה הרכישה; ואם הנכסים שרכשה נמצאים מחוץ לישראל והשעבוד נוצר מחוץ לישראל, יחולו לגבי מועד זה הוראות סעיף 179( א )( 3 ).

סעיף 185 - תעודת רישום שעבוד

( א ) הרשם יתן תעודה חתומה בידו על רישומו של כל שעבוד, ובה יפורט הסכום המובטח בו; התעודה תהא ראיה חלוטה שנתמלאו כל הדרישות בנוגע לרישום.

( ב ) העתק של תעודת רישום לפי סעיף זה יובא על גבי כל איגרת חוב, או תעודת איגרת חוב סטוק, שהנפיקה החברה לאחר יצירת השעבוד הרשום ושתשלומה מובטח בו.

סעיף 186 - רישום שעבוד לפי בקשת מעונין

החובה לשלוח לרשם את הפרטים הטעונים רישום לפי סימן זה לגבי כל שעבוד וכל הנפקה של איגרות חוב מוטלת על החברה, אך רישומו של שעבוד יכול שייעשה על פי בקשתו של אדם המעונין בכך, ואם הוא שילם כדין אגרות בשל כך לרשם יוכל לגבות את סכומן מהחברה.

סעיף 187 - תחולה על חברות חוץ

חברה שהואגדה מחוץ לישראל ויש לה מקום עסקים קבוע בישראל, יחול סימן זה על שעבודי נכסים בישראל שיצרה אחרי ה׳ באייר תרפ״ט ( 15 במאי 1929 ) ועל שעבודים של נכסים שרכשה בישראל אחרי התאריך האמור.

סעיף 191 - תיקון פנקס רישום השעבודים

נוכח הרשם שאי רישומו של שעבוד במועד הדרוש, או אי רישומו או שיבושו של פרט הנוגע לשעבוד או להערת סילוק, אירעו במקרה או בשגגה או מסיבה מספקת אחרת, או שאין בהם כדי לפגוע במצבם של הנושים או של בעלי המניות, או שיש טעמים אחרים שמן הצדק והיושר ליתן סעד - רשאי הוא, לפי בקשת החברה או של כל אדם מעונין, להאריך את המועד לרישום או לתקן את הרישום, בתנאים שיראה אותם צודקים ומועילים; דחה הרשם את הבקשה, רשאי המבקש לערער על החלטתו לפני בית המשפט תוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו הומצאה לו ההחלטה.

סעיף 192( א ) - הפרת הוראות

חברה שלא שלחה לרישום פרטי שעבוד, או פרטי ההנפקה של סדרת איגרות חוב, הטעונים רישום לפי פקודה זו, דינה ודין כל נושא משרה בה שביודעין היה שותף למחדל - קנס נמשך, זולת אם הרישום נעשה על פי בקשת אדם אחר.

הערה: מובאים כאן הסעיפים שנוסחם נבדק מול הנוסח המשולב העדכני. פרק ח׳ כולל סעיפים נוספים, וחלק מסעיפי אכיפת הזכויות שאחריו הותאמו לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ח-2018. לנוסח המלא והמחייב יש לפנות למקור הרשמי.

הלב של הפקודה היום

שבעה סעיפים מרכזיים בשפה פשוטה

אחרי הנוסח, הנה מה שהסעיפים האלה אומרים בפועל. לכל כרטיס: ציטוט קצר מלשון הסעיף, הסבר בשפה יומיומית ודוגמה מהסוג שמגיע למשרד. אלה הסעיפים בעלי ההשפעה המעשית הגדולה ביותר על חברות, על נותני אשראי ועל בעלי בטוחות.

1

סעיף 1 - מהו שעבוד צף

״שעבוד על כל נכסיה ומפעלה של החברה או על מקצתם אותה שעה״

מה זה אומר בפועל? להבדיל משעבוד קבוע, שנעול על נכס מסוים, השעבוד הצף מרחף מעל מצבת הנכסים של החברה כפי מצבה מזמן לזמן, ומשאיר לחברה את החופש להמשיך לסחור, למכור מלאי ולרכוש ציוד.

דוגמה: בנק שמעמיד מסגרת אשראי לחברת ייבוא לא ישעבד מכולה מסוימת, אלא ייטול שעבוד צף על המלאי כולו. המלאי מתחלף מדי חודש, והבטוחה ממשיכה לחול.

מטבע הדברים הפקודה משתלבת כאן עם דיני המשכון הכלליים, שחלים על שעבוד נכסים בישראל.

169

סעיף 169 - איזו דרגה יש לשעבוד הצף

״דין קדימה או בכורה על פני בעל משכנתה רשום או קונה בתמורה״

מה זה אומר בפועל? הסעיף קובע שהשעבוד הצף אינו מקנה עדיפות כזו, גם אם הרוכש או בעל המשכנתה ידעו על קיומו. עם זאת, אם נכללה במסמך היוצר את השעבוד הצף הגבלה על זכות החברה ליצור שעבודים נוספים, וההגבלה נמסרה לרישום, השעבוד הצף גובר על שעבוד שנוצר בניגוד לה אחרי הרישום.

סעיף קטן ( ד ) מוסיף חריג חשוב: ״שעבוד נכס שנעשה להבטחת אשראי שאיפשר רכישת נכס, יהיה עדיף על שעבוד צף קודם״ - כלומר מימון רכש גובר.

דוגמה: חברה עם שעבוד צף לבנק רוכשת מכונה במימון של הספק. שעבוד הרכש של הספק על אותה מכונה יגבר על השעבוד הצף הקודם. סוגיות מסוג זה מגיעות לא פעם להתדיינות מסחרית בין נושים.

172

סעיף 172 - פנקס השעבודים הפנימי של החברה

״חברה תנהל במשרדה הרשום פנקס רישום שעבודים״

מה זה אומר בפועל? מעבר לרישום החיצוני אצל הרשם, על החברה עצמה לנהל פנקס פנימי שבו נרשמים כל השעבודים על נכסיה וכל השעבודים הצפים על מפעלה ורכושה, בציון תיאור קצר של הנכס, סכום השעבוד ושמות הזכאים.

דוגמה: בבדיקת נאותות לפני עסקת השקעה, המשקיע מבקש לראות את הפנקס. פנקס חסר או לא מעודכן מסמן מיד ניהול לקוי, ולעיתים גם שעבוד שלא נרשם כלל.

לחברות שמנהלות מצבת בטוחות דינמית, זהו אחד הרכיבים בליווי המשפטי השוטף של העסק.

178

סעיף 178 - שעבוד שלא נרשם, בטל כלפי הנושים

״בטל כלפי הנאמן... וכל נושה של החברה, במידה שהוא מטיל ערובה על נכסיה״

מה זה אומר בפועל? הסעיף מונה את סוגי השעבודים הטעונים רישום - ובהם שעבוד בערובה לאיגרות חוב, שעבוד צף, שעבוד מקרקעין, שעבוד מיטלטלין שאינם מוחזקים בידי הנושה, שעבוד חובות לקוחות, אניות, פטנטים, סימני מסחר וזכויות יוצרים. אם הפרטים והמסמך לא נמסרו לרשם במועד ובדרך שבסעיף 179, הבטוחה נופלת מול הנושים. החוב עצמו נשאר בתוקף ופירעונו חל מיד.

דוגמה: משקיע העמיד הלוואה לחברה כנגד שעבוד על ציוד. השעבוד נחתם ולא נרשם. כשהחברה נקלעת לקשיים, המשקיע מגלה שהוא ניצב בשורה של הנושים הרגילים.

זו הסיבה שבדיקת בטוחות מלווה כל מבנה תאגידי שנבנה נכון מהיום הראשון.

179

סעיף 179 - חלון של 21 ימים

״באין הוראה אחרת - תוך עשרים ואחד ימים מהיום שבו נוצר השעבוד״

מה זה אומר בפועל? המועד הרגיל הוא 21 ימים מיום יצירת השעבוד. בשעבוד מקרקעין שבישראל המניין מתחיל ביום שבו אישר רשם המקרקעין את העסקה לרישום, בין שנערכה לפניו ובין שנערכה לפני עורך דין. בשעבוד שנוצר מחוץ לישראל על נכסים שמחוץ לישראל, הכלל מתחשב בזמן שבו יכול היה המסמך להתקבל בישראל בדואר רגיל.

דוגמה: חתימה על מסמכי מימון ביום חמישי לפני חג משמעה שהספירה כבר רצה, גם אם משרד רואה החשבון והבנק ייפגשו רק בשבוע שאחרי. המועד אינו נספר מיום העברת הכסף אלא מיום יצירת השעבוד.

185

סעיף 185 - תעודת הרישום כראיה חלוטה

״התעודה תהא ראיה חלוטה שנתמלאו כל הדרישות בנוגע לרישום״

מה זה אומר בפועל? הרשם נותן תעודה חתומה על רישום השעבוד, ובה מפורט הסכום המובטח. משניתנה התעודה, לא ניתן עוד לתקוף את תקינות הליך הרישום. זו הבטוחה של בעל השעבוד מפני טענות מאוחרות של נושים אחרים.

דוגמה: נושה מתחרה טוען שהרישום נעשה בפגם פרוצדורלי. התעודה חוסמת את הטענה. לכן שמירת התעודה בתיק החברה חשובה לא פחות מהרישום עצמו.

הכללים המשלימים לתאגידים שהתאגדו אחרי שנת 2000 מצויים בחוק החברות, תשנ״ט-1999.

187

סעיף 187 - התחולה על חברת חוץ

״חברה שהואגדה מחוץ לישראל ויש לה מקום עסקים קבוע בישראל״

מה זה אומר בפועל? חברה זרה עם מקום עסקים קבוע בישראל כפופה לסימן רישום השעבודים, לגבי שעבודי נכסים שיצרה בישראל ולגבי שעבודים על נכסים שרכשה כאן. היא אינה פטורה מהחובה רק משום שהתאגדה במקום אחר.

דוגמה: חברה אמריקאית שפתחה סניף בתל אביב ומשעבדת ציוד מקומי לטובת מלווה, חייבת ברישום בישראל בדיוק כמו חברה ישראלית.

זהו אחד השלבים שמטופלים במסגרת רישום חברת חוץ בישראל.

פספסתם את המועד? סעיף 191 הוא דלת החירום

אם אי-הרישום במועד אירע במקרה, בשגגה או מסיבה מספקת אחרת, או שאין בו כדי לפגוע במצבם של הנושים או של בעלי המניות, או שיש טעמים אחרים שמן הצדק והיושר ליתן סעד - רשאי הרשם, לפי בקשת החברה או של כל אדם מעוניין, ״להאריך את המועד לרישום או לתקן את הרישום, בתנאים שיראה אותם צודקים ומועילים״.

דחה הרשם את הבקשה, ניתן לערער על החלטתו לפני בית המשפט תוך 14 ימים מהיום שבו הומצאה ההחלטה. חשוב להבין שזהו סעד ולא זכות: ככל שחולף זמן רב יותר וככל שנכנסים לתמונה נושים נוספים, הסיכוי לקבלו קטן. לכן הפעולה הנכונה היא לפנות מיד עם גילוי המחדל, ולא להמתין.

מפת הדינים

איזה חוק מסדיר מה בשנת 2026

הבלבול הנפוץ ביותר סביב הפקודה נובע מכך שהיא לא בוטלה בבת אחת אלא בשני גלים, ומכך שחלקים ממנה עדיין חיים. הטבלה מסדרת את התמונה:

הנושאהדין החל היוםהערה
הקמת חברה, תקנון, מניותחוק החברות, תשנ״ט-1999הפקודה בוטלה בעניינים אלה בסעיף 367
דירקטורים ואחריות נושאי משרהחוק החברות, תשנ״ט-1999פרק ד׳1 שבפקודה הוחלף בהסדר החדש
רישום שעבודים ואיגרות חובפקודת החברות, פרק ח׳חי ופעיל: סעיפים 164 עד 193
שעבוד צף ודרגות קדימהפקודת החברות, סעיפים 1 ו-169לצד חוק המשכון בסוגיות כלליות
פירוק חברה וחדלות פירעוןחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ח-2018מיום 15.9.2019
הליכי פירוק שנפתחו לפני 15.9.2019הוראות הפקודה כנוסחן אזהסדר מעבר בחוק חדלות פירעון
פירוק עמותה וחברה לתועלת הציבורהסדרי הפקודה, עד 15.9.2027לפי סעיף 376 לחוק חדלות פירעון

שני הדינים המשלימים לתמונה הזו הם פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], שאיחדה עם הפקודה את דיני חדלות הפירעון עד 2019, ותקנות החברות ( פירוק ), שממשיכות ללוות הליכים שנפתחו לפי הדין הישן.

שעבוד, אשראי או מבנה תאגידי - כדאי לבדוק לפני ולא אחרי

מניין 21 הימים לרישום שעבוד מתחיל ביום יצירתו, ולא ביום שבו נזכרים בו. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות, בעלי מניות ונותני אשראי בבדיקת בטוחות, ברישומן ובסכסוכי דרגה, מהרצליה פיתוח ובכל הארץ.

שאלות ותשובות

שאלות נפוצות על פקודת החברות

הבנת הפקודה

הפקודה היא חוק החברות ההיסטורי של ישראל, שהסדיר את כל חיי החברה: התאגדות, תזכיר ותקנון, מניות, דירקטורים, אסיפות, איגרות חוב ושעבודים, ופירוק. חוק החברות, תשנ״ט-1999, ביטל את רובה בסעיף 367. מה שנותר בתוקף נוגע בעיקר לאיגרות חוב מובטחות ולשעבודים.

חלקית. סעיף 367(א) לחוק החברות השאיר בתוקף את ההוראות הנוגעות לאיגרות חוב מובטחות, לשעבודים ולפירוק. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ח-2018, שנכנס לתוקף ביום 15.9.2019, סגר את פרקי הפירוק. החלק החי והפעיל היום הוא פרק ח׳ - איגרות חוב ושעבודים, ובראשו רישום השעבודים אצל רשם החברות.

שעבוד קבוע חל על נכס מסוים ומזוהה. שעבוד צף, כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה, חל על כלל נכסי החברה ומפעלה כפי מצבם מזמן לזמן, בכפוף לסמכות החברה להמשיך ולפעול בנכסים. לכן שעבוד צף מאפשר לחברה להמשיך לסחור, אבל דרגתו חלשה יותר מול משכנתה רשומה ומול קונה בתמורה. לרקע הכללי ראו את חוק המשכון.

יישום מעשי

סעיף 178 מונה את סוגי השעבודים שחברה רשומה בישראל חייבת לרשום אצל רשם החברות, וקובע שאם לא נרשמו במועד ובדרך שבסעיף 179 - השעבוד בטל כלפי הנאמן וכלפי כל נושה של החברה, במידה שהוא מטיל ערובה על נכסי החברה או מפעלה. החוב עצמו נשאר בתוקף, אבל הבטוחה נופלת.

לפי סעיף 179, ככלל תוך 21 ימים מהיום שבו נוצר השעבוד. בשעבוד מקרקעין בישראל המניין הוא 21 ימים מהיום שבו אישר רשם המקרקעין את העסקה לרישום. בשעבוד שנוצר מחוץ לישראל על נכסים שמחוץ לישראל יש כלל מיוחד, שמתחשב בזמן שבו יכול היה המסמך להתקבל בישראל בדואר רגיל.

סעיף 191 מאפשר לרשם, לפי בקשת החברה או כל אדם מעוניין, להאריך את מועד הרישום או לתקן את הרישום, אם המחדל אירע במקרה או בשגגה או מסיבה מספקת אחרת, או שאין בו כדי לפגוע במצב הנושים ובעלי המניות. אם הרשם דוחה את הבקשה, ניתן לערער לבית המשפט תוך 14 ימים ממועד המצאת ההחלטה.

כן, בהיבט השעבודים. סעיף 187 קובע שחברה שהואגדה מחוץ לישראל ויש לה מקום עסקים קבוע בישראל כפופה לסימן רישום השעבודים, לגבי שעבודי נכסים שיצרה בישראל ולגבי שעבודים על נכסים שרכשה בישראל. ראו גם את הדף על רישום חברות חוץ בישראל.

לפני חתימת מסמכי האשראי ולא אחריה. מניין 21 הימים מתחיל ביום יצירת השעבוד, וטעות בתיעוד או באיתור סוג השעבוד עלולה להפיל את הבטוחה כולה. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות ובעלי עניין בבדיקת שעבודים, ברישומם ובסכסוכים על דרגת קדימה, מאז 2007. לתיאום שיחה: 074-704-7104.