רישום חברות חוץ בישראל

זמינים עכשיו · א׳-ה׳ 08:00-19:00 · מענה גם מעבר לשעות הפעילות ללקוחות מחו״ל
4.9/5 - (75 votes)

רישום חברת חוץ בישראל (חברה זרה) - ליווי משפטי מלא ברשם החברות

ליווי תאגידים וחברות מחו״ל ברישום חברת חוץ בישראל, בהכנת המסמכים והאימותים הנדרשים ובהשלמת ההליך באופן מדויק ומהיר - ההגשה מתבצעת מקוונת, ולכן השירות ניתן גם ללא צורך בהגעה למשרד. בטיפול אישי של עו״ד ונוטריון רעות אליהו, המלווה תאגידים זרים מכמעט 20 שנות ניסיון ומייצגת חברות המתאגדות בכל העולם.

· מאת עו״ד רעות אליהו, נוטריון

איך רושמים חברת חוץ (חברה זרה) בישראל?

חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומבקשת לקיים בה מקום עסקים חייבת להירשם ברשם החברות כ״חברת חוץ״. לפי סעיף 346 לחוק החברות, תשנ״ט-1999, חברת חוץ לא תקיים בישראל מקום עסקים אלא אם נרשמה ושילמה את אגרות הרישום והפרסום.

  1. מסמכי החברה ואימותם: תעודת התאגדות, תקנון ואישור סטטוס, מאומתים באפוסטיל.
  2. תרגום נוטריוני לעברית: של מסמכי הליבה, בהתאמה מלאה של שמות ומספרי רישום.
  3. מורשה וכתובת בישראל: מינוי אדם היושב בישראל לקבלת כתבי בי-דין והודעות.
  4. הגשה ורישום במס: הגשה לרשם החברות, ובמקביל היערכות מול רשויות המס.
רישום חברת חוץ ורישום חברה זרה ברשם החברות בישראל - עו״ד ונוטריון רעות אליהו, אליהו ושות׳, הרצליה פיתוח
סעיף 346חוק החברות, תשנ״ט-1999: חובת רישום חברת חוץ המקיימת מקום עסקים בישראל
תוך 24 שעותהגשת הבקשה לרשם מרגע קבלת כל המסמכים החתומים
1-3 ימי עסקיםאישור רשם החברות בדרך כלל, כשהתיק תקין ושלם
2,559 ₪אגרת רישום ממשלתית חד-פעמית בהגשה מקוונת
המשרד שלנו

אנחנו רושמים חברות זרות בישראל - על בסיס קבוע, מכל מדינת התאגדות.

חברה שהתאגדה מחוץ לישראל (״חברה זרה״ או ״חברה תושבת חוץ״) ומבקשת להתחיל פעילות בישראל עשויה להידרש להירשם ברשם החברות כ״חברת חוץ״. רישום חברה זרה בישראל הוא הליך משפטי־מינהלי המחייב התאמה מדויקת של מסמכי החברה לדרישות הרשם: אימותים (אפוסטיל או אימות חלופי לפי הדין), תרגומים נוטריוניים לעברית לפי הצורך, וכן מינוי מורשה בישראל לקבלת כתבי בי־דין והודעות. מעבר לכך, כאשר קיימת פעילות עסקית בישראל, נדרש בדרך כלל גם תיאום מול רשויות המס - מע״מ, מס הכנסה ולעיתים ביטוח לאומי - לפני תחילת הפעילות בפועל, כדי לצמצם עיכובים, דרישות השלמה וסיכונים רגולטוריים.

משרד אליהו ושות׳ מעניק ליווי משפטי מהיר ומקצועי לרישום חברת חוץ ברשם החברות: הכנת המסמכים לפי מדינת המקור, טיפול באימותים ובתרגומים, ניסוח כתבי הרשאה וייפוי כוח, והגשה מסודרת שמקצרת זמנים ומצמצמת עלויות. אנו מגישים בקשות מסוג זה על בסיס קבוע, מ-2007, לחברות מכל מדינת התאגדות בעולם ובכל היקף: מחברה שנכנסת לשוק עם לקוח ישראלי אחד ועד תאגידים בינלאומיים הפותחים כאן פעילות מתמשכת, לרבות מדינות שאינן צד לאמנת האג ודורשות אימות חלופי.

השילוב שמייחד את המשרד הוא דיני חברות ושירותי נוטריון תחת קורת גג אחת: התרגומים הנוטריוניים וייפויי הכוח נעשים אצלנו במשרד ולא מול גורם חיצוני. הטיפול אישי, והרוב המכריע של הלקוחות נמצא מחוץ לישראל - ולכן ההליך בנוי מלכתחילה להתבצע מרחוק, ואנו נותנים מענה גם מעבר לשעות העבודה הרגילות בישראל, בעברית, באנגלית ובספרדית. מעבר לרישום עצמו, אנו מלווים חברות זרות רבות בעסקיהן בישראל גם לאחר מכן, ומשמשים עבורן ככתובת ומורשה בארץ.

למידע משלים: עורך דין חברות · משפט מסחרי · הקמת חברה בע״מ · הסכם מייסדים

📍 מעוניינים להתחיל את ההליך? שלחו לנו את מדינת המקור ואת המסמכים הקיימים, ונחזיר מענה קצר: מה חסר, מה המסלול הנכון, ומה לוחות הזמנים הצפויים. שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות וללא התחייבות.

הליווי המשפטי

רישום חברת חוץ - מה כולל הליווי המשפטי?

הליווי כולל בדיקה מוקדמת של מאפייני הפעילות בישראל, התאמת מסלול הרישום לדרישות הרשם ולמדינת המקור, הכנת כלל המסמכים לרישום חברת חוץ, טיפול באימותים (אפוסטיל או אימות חלופי), תיאום תרגומים נוטריוניים לעברית לפי הצורך, ניסוח ייפוי כוח, מינוי מורשה בישראל, והגשה מסודרת שמפחיתה דרישות לתיקון ולהשלמות.

במקרים רבים ניתן לבצע את התהליך מרחוק וללא הגעה למשרד, תוך הנחיה ברורה מה להכין, איך לאמת ומה להגיש - כך שהחברה הזרה תוכל להתחיל פעילות בישראל בצורה בטוחה, מסודרת ויעילה. במקרים שבהם נדרשת חתימה פיזית, קיימת גם אפשרות להחתמת מסמכים בבית הלקוח, לפי הצורך.

⚖️
טיפול אישי של עו״ד רעות אליהוכל תיק מטופל אישית, לא על ידי מתמחה ולא על ידי עוזר. אתם מדברים ישירות עם עורכת הדין שמגישה את התיק.
🏛️
נוטריון בבית - לא נוטריון חיצונימחצית מההליך היא תרגומים נוטריוניים וייפויי כוח. אצלנו זה נעשה במשרד, וזה חוסך שלב שלם ועיכוב טיפוסי.
📲
זמינות גבוהה גם מעבר לשעותהרוב המכריע של הלקוחות נמצא בחו״ל, בהפרשי שעות. אנו נותנים מענה גם אחרי שעות העבודה ה״רגילות״ בישראל.
🌍
חברות מכל העולםאנו רושמים חברות זרות מכל העולם - מדלאוור, ניו יורק וקליפורניה, דרך בריטניה, צרפת, גרמניה וקנדה, ועד דרום אמריקה ומזרח אירופה. גם ממדינות שאינן צד לאמנת האג, שבהן נדרש אימות חלופי.
📍
כתובת ומורשה בישראלהמשרד יכול לשמש ככתובת החברה הזרה בישראל ולמינוי מורשה לקבלת כתבי בי-דין, בהתאם לצורך.
🤝
יחס אישי, סבלני ומכבדהסבר ברור בכל שלב, סבלנות לשאלות, ותקשורת נעימה ואנושית בעברית, באנגלית ובספרדית.

מתלבטים איזה מסלול נכון לחברה שלכם?

שלחו לנו את מדינת המקור ואת המסמכים שיש בידיכם, ונחזיר מענה קצר: מה חסר, מה המסלול הנכון, ומה לוחות הזמנים הצפויים.

בחירת מסלול

שלוש הדרכים שבהן חברה זרה יכולה לפעול בישראל

לפני שמכינים מסמך אחד, יש להכריע בשאלה אחת: איזה מבנה משפטי מתאים לפעילות המתוכננת. ההחלטה הזו משפיעה על היקף האחריות של חברת האם, על אופן המיסוי, על היכולת לפתוח חשבון בנק ועל היקף הבירוקרטיה השוטפת. שינוי מסלול בדיעבד יקר ומסורבל, ולכן זה השלב שבו כדאי להשקיע.

סניף - רישום כחברת חוץ

פתיחת חברה זרה במסלול הזה משמעה שהחברה נרשמת ברשם החברות כחברת חוץ ופועלת בישראל בשמה שלה. אין ישות משפטית חדשה: הסניף הוא הרחבה של חברת האם, וחברת האם נושאת באחריות מלאה לפעילותו. זהו המסלול הנדון בדף זה, והוא מתאים כשמבקשים להמשיך לפעול תחת התאגיד הקיים בלי להקים ישות ישראלית.

חברה בת ישראלית (בע״מ)

הקמת חברה בע״מ חדשה בישראל שבבעלות התאגיד הזר, לרבות בעלות מלאה של 100%. זו ישות משפטית נפרדת עם אחריות מוגבלת, והיא בדרך כלל המסלול הנוח יותר מבחינת בנקאות, מיסוי ותפיסה של לקוחות וספקים ישראליים. מתאים לפעילות ארוכת טווח בישראל.

משרד נציגות

נוכחות של החברה הזרה בישראל שאינה מתירה פעילות עסקית, אלא רק מחקר שוק וקידום המוצרים או השירותים של חברת האם. משרד נציגות אינו יכול להתקשר בחוזים או לייצר הכנסה בישראל. מתאים כשלב ביניים, לבחינת השוק לפני כניסה אליו בפועל.

חברת חוץ (סניף) מול חברה בת ישראלית - טבלת השוואה

פרמטרחברת חוץ (סניף)חברה בת ישראלית (בע״מ)משרד נציגות
ישות משפטיתאין ישות חדשה. הרחבה של חברת האםישות משפטית ישראלית נפרדתאין ישות. נוכחות בלבד
אחריותמלאה על חברת האםמוגבלת להשקעה בחברה הבתמלאה על חברת האם
רישום ברשם החברותחובה, לפי סעיף 346 לחוק החברותחובה, כחברה חדשהבדרך כלל לא נדרש
שםשם החברה הזרה (באנגלית ובתעתיק עברי)שם ישראלי חדש לבחירתכם-
פעילות עסקית והוצאת חשבוניותמותרת לאחר רישום ותיאום מול המסמותרת לאחר רישום ופתיחת תיקיםאסורה
מיסוירק הרווח המופק מהפעילות בישראל. אינו נחשב חברה מקומיתנחשבת חברה מקומית לכל דבר, וזכאית להטבות המס של חברה ישראליתאין הכנסה חייבת בישראל
פתיחת חשבון בנקמורכבת יותר, ובחירת הבנקים עשויה להיות מוגבלתכמו כל חברה ישראלית, בכפוף ל-KYC על בעלי המניות הזריםבדרך כלל לא נדרש
מסמכים ממדינת המקורנדרשים, עם אפוסטיל ותרגום נוטריונינדרשים רק לזיהוי בעל המניות התאגידימינימליים
מורשה או נציג בישראלחובה, אדם היושב בישראלנדרשת כתובת בישראלנדרשת נוכחות מקומית
מתאים במיוחד להמשך פעילות תחת התאגיד הקייםפעילות מקומית ארוכת טווחבחינת שוק לפני כניסה

איך בוחרים? אין תשובה אחת נכונה. הבחירה נגזרת מהיקף החשיפה שחברת האם מוכנה לקחת, מאופי הפעילות, מהצורך בחשבון בנק ישראלי, ומשיקולי מס שכדאי לבחון מול רואה חשבון במקביל. אנו בוחנים את השאלה הזו לפני שמתחילים להכין מסמכים, כי החלטה נכונה כאן חוסכת את מרבית הבעיות בהמשך.

בדקו איתנו מה מתאים לחברה שלכם
שלבי ההליך

רישום חברה זרה בישראל - ההליך שלב אחר שלב

הבנה של מה קורה בכל שלב מאפשרת לכם להתארגן נכון ולמנוע הפתעות. אלה ששת השלבים, לפי הסדר.

1

בדיקה מוקדמת והתאמת מסלול

בוחנים את מדינת ההתאגדות, את מבנה התאגיד ואת אופי הפעילות המתוכננת בישראל, וקובעים אם המסלול הנכון הוא רישום חברת חוץ, הקמת חברה בת ישראלית או משרד נציגות. בשלב הזה גם נקבעת רשימת המסמכים המדויקת ושיטת האימות.

2

הכנת המסמכים ואימותם במדינת המקור

אתם מקבלים רשימה ברורה של מה להוציא ואיך לאמת: תעודת התאגדות, תקנון, אישור סטטוס ורשימת דירקטורים. האימות נעשה באפוסטיל במדינות אמנת האג, ובאימות חלופי במדינות שאינן צד לאמנה. זהו השלב שאורכו תלוי במדינת המקור ולא בנו.

3

תרגום נוטריוני לעברית

מסמכי הליבה מתורגמים לעברית ומאושרים בתרגום נוטריוני, תוך התאמה מדויקת של שמות, מספרי רישום, כתובות ופרטי זיהוי בין כל הגרסאות. אצלנו זה נעשה במשרד, ולא מול נוטריון חיצוני. אי-התאמה של אות אחת בשם היא סיבה מוכרת לדרישת השלמה.

4

ייפוי כוח ומינוי מורשה בישראל

ניסוח כתב ההרשאה ומינוי אדם היושב בישראל לקבלת כתבי בי-דין והודעות עבור החברה, לרבות הסדרת מען. המשרד יכול לשמש ככתובת ולמינוי מורשה, בהתאם לצורך. ניסוח לא מדויק של ייפוי הכוח הוא אחת הסיבות הנפוצות לעיכוב.

5

הגשה מקוונת לרשם החברות

ברגע שכל המסמכים המוכנים מגיעים אלינו, אנו מגישים לרשם החברות תוך 24 שעות ומשלמים את אגרת הרישום. הרשם מאשר בדרך כלל תוך עד שלושה ימי עסקים כשהתיק תקין. אנו מנהלים את כל ההתכתבות ואת דרישות ההשלמה מול הרשם.

6

תיאום מול רשויות המס

במקביל, מתואמת ההיערכות מול רשויות המס בישראל, לרבות מינוי נציג לצורכי מע״מ ופתיחת התיקים המתאימים לפי אופי הפעילות. ביצוע במקביל לרישום מצמצם עיכובים ומאפשר לחברה להתחיל לפעול ולהוציא חשבוניות בלי המתנה מיותרת.

נתחיל בבדיקה ראשונית
מסמכים נדרשים

מסמכים נדרשים לרישום חברת חוץ (חברה זרה) ברשם החברות

רשימת המסמכים מעוגנת בסעיף 346 לחוק החברות, תשנ״ט-1999 עצמו. להלן מידע ראשוני המסייע בהיערכות. סט המסמכים המדויק נקבע לפי מדינת המקור, לפי סוג המסמכים שהיא מנפיקה ולפי מבנה החברה. הכנה נכונה מראש מצמצמת דרישות השלמה, עיכובים ועלויות מיותרות. במרבית המקרים יידרשו המסמכים הבאים.

תעודת התאגדות / אישור רישום במדינת המקורמסמך רשמי המעיד על עצם ההתאגדות או הרישום, מאומת באפוסטיל או באימות חלופי בהתאם לדין החל במדינת ההתאגדות.
חלופה כאשר מדינת המקור אינה מנפיקה תעודת התאגדותבמקרים אלה עורך הדין המגיש את הבקשה מוסר אישור בכתב על כך, ומצרף מסמך רשמי ממדינת המקור המעיד שהחברה רשומה במרשם שם.
תרגום נוטריוני לעבריתתרגום נוטריוני של מסמכי הליבה לעברית, תוך התאמה מלאה של שמות, מספרי רישום, כתובות ופרטי זיהוי בין כל הגרסאות. נעשה אצלנו במשרד.
תקנון / מסמכי יסודבהתאם לדין מדינת המקור (Articles of Association, Bylaws, Memorandum וכיו״ב), לרבות תרגום נוטריוני לעברית לפי הצורך.
אישור סטטוס עדכני (Good Standing)אישור ממרשם החברות במדינת המקור המעיד שהחברה פעילה ובמעמד תקין, בתרגום נוטריוני לעברית לפי הצורך.
ייפוי כוח ומינוי מורשה בישראלכתב הרשאה ומינוי אדם היושב בישראל לקבלת כתבי בי-דין והודעות עבור החברה, עם פרטי זיהוי ומען כנדרש. המורשה אינו חייב להיות בעל מניות או דירקטור.
רשימת דירקטוריםכולל מספרי דרכון ואזרחות (לתושבי חוץ) או מספרי ת״ז (לתושבי ישראל), ומענים.
אסמכתת תשלום אגרת רישום חברת חוץיש לציין על גבי שובר התשלום את שם החברה המוצע ואת פרטי הדירקטור, בעל המניות או עורך הדין המגיש, בהתאם לפרטים במסמכי הבקשה.

הערה שחשוב להכיר: המסמכים מוגשים בשפה הרשמית של מדינת המקור, בחתימה מקורית. חברת חוץ נרשמת בשם הקיים שלה באנגלית ובתעתיק עברי, אלא אם הנסיבות מחייבות אחרת - למשל כשהשם זהה לשם של חברה אחרת בישראל. במקרה כזה תידרש בדרך כלל הוספת שם מדינת ההתאגדות לשם החברה.

רוצים שנבדוק לכם מה בדיוק נדרש במקרה שלכם? שלחו את מדינת המקור ואת המסמכים הקיימים, ונחזיר רשימה מסודרת של השלמות, אימותים ותרגומים - כדי לקצר את ההליך ולהתחיל פעילות בישראל בראש שקט.

שכר טרחת עורך דין

אנחנו לא מפרסמים מחיר קבוע, ויש לזה סיבה. שכר הטרחה נקבע בהתאם לנתונים של כל חברה: מורכבות ההליך, מדינת המקור, היקף האימותים הנדרשים (אפוסטיל או אימות חלופי), הצורך בתרגומים נוטריוניים, ומספר המסמכים הנלווים - ייפוי כוח, מינוי מורשה בישראל, רשימות דירקטורים וכיוצא באלה. חברה מדלאוור עם שלושה מסמכים אינה אותו תיק כמו חברה מרוסיה עם לגליזציה קונסולרית ושמונה מסמכים, ולא הוגן לתמחר אותן באותו מחיר.

לאחר בדיקה קצרה של נתוני החברה והמסמכים הקיימים - תקבלו הצעת מחיר מסודרת, שקופה וללא התחייבות. הבדיקה הראשונית עצמה היא ללא עלות: שלחו לנו את מדינת ההתאגדות ואת רשימת המסמכים שבידיכם, ונחזור אליכם עם תמונה מלאה.

מה נחשב הצלחה ברישום חברת חוץ?

בתחום הזה אין דרמה. אין פסק דין ואין ניצחון באולם. ההישג היחיד שנמדד הוא שהתיק אושר בהגשה הראשונה, בלי דרישת השלמה אחת - והחברה התחילה לעבוד. כל דרישת השלמה מהרשם משמעה סבב נוסף במדינת המקור: מסמך מתוקן, אפוסטיל חדש, תרגום מחדש. זה מה שהופך הליך של שלושה ימים לחודשיים.

לכן כל העבודה שלנו יושבת לפני ההגשה, לא אחריה. ובגלל זה אנחנו רושמים חברות זרות מכל העולם על בסיס קבוע, מסייעים בפתיחת חשבון הבנק במידת הצורך, משמשים כנציג מקומי וככתובת בישראל לפי הצורך, ומתאימים את שעות העבודה שלנו לאזור הזמן של הלקוח - כי הרוב המכריע של הלקוחות לא נמצא בארץ.

שלחו לנו את המסמכים לבדיקה
מורשה וכתובת

מורשה וכתובת בישראל לחברה זרה הפועלת בישראל

זהו לרוב הקושי הראשון של חברה זרה הרשומה בישראל או שעומדת להירשם. סעיף 347 לחוק החברות, שכותרתו ״המצאה לחברת חוץ״, מסדיר בדיוק את זה: נדרש אדם היושב בישראל שמונה לקבל עבור החברה כתבי בי-דין והודעות, וכן מען בישראל שאליו יומצאו המסמכים. חברה שרק עכשיו נכנסת לשוק הישראלי, ואין לה עדיין משרד, עובד או נציג קבוע בארץ, מוצאת את עצמה תקועה עוד לפני שהתחילה.

משרדנו יכול לשמש ככתובת החברה הזרה בישראל ולמינוי מורשה, בהתאם לצורך ולדרישות שלכם. המורשה אינו חייב להיות בעל מניות או דירקטור בחברה, וזהו תפקיד מוגדר ותחום: קבלת כתבי בי-דין והודעות רשמיות עבור החברה, והעברתם אליכם. הוא אינו הופך אתכם לתלויים בנו ואינו מקנה שליטה כלשהי בחברה.

📮
מען למסירת כתבי בי-דיןכתובת פיזית קבועה בישראל (העוגן 4, הרצליה פיתוח) שאליה יומצאו הודעות רשמיות עבור החברה.
👤
מינוי מורשה היושב בישראלאדם היושב בישראל שמונה כדין לקבל עבור החברה כתבי בי-דין והודעות, בהתאם לדרישת החוק.
🔔
העברה מיידית אליכםכל מסמך שמתקבל מועבר אליכם ללא דיחוי, בליווי הסבר מה זה ומה נדרש לעשות איתו, אם בכלל.
⚖️
ליווי משפטי שוטף לאחר הרישוםאנו מלווים חברות זרות רבות בעסקיהן בישראל גם אחרי הרישום: חוזים, התקשרויות, וכל מה שהפעילות דורשת.

חשוב להבין את המשמעות המעשית: אם לא מונה מורשה, או שהמען שנרשם אינו פעיל, הודעות רשמיות ואף כתבי בי-דין עלולים להימסר כדין מבלי שהחברה תדע עליהם. זה לא עניין טכני. זו נקודה שקובעת אם החברה תדע בזמן שמשהו קורה.

מס ומע״מ

מינוי נציג לצורכי מס ומע״מ לחברה זרה בישראל

הרישום ברשם החברות אינו מחליף רישום ברשויות המס. אלה שני מהלכים נפרדים, ורק שילוב שלהם מאפשר לחברה זרה להתחיל לפעול בישראל כדין ולהוציא חשבוניות מס. חברה שמסיימת את הרישום ברשם ואז מגלה שהיא לא יכולה עדיין לחשבן, מאבדת שבועות.

סעיף 60 לחוק מס ערך מוסף, תשל״ו-1975 מחייב תושב חוץ המקיים פעילות החייבת במע״מ בישראל למנות נציג שמקום מושבו הקבוע בישראל. הנציג נחשב כמי שחב במס לעניין החוק. במקביל נדרשת בדרך כלל גם היערכות מול רשות המסים לעניין פקודת מס הכנסה, ואם החברה מעסיקה עובדים בישראל - גם תיק ניכויים ורישום מול ביטוח לאומי. הכל בהתאם לאופי הפעילות ולמבנה התאגיד. שימו לב לרצף: פתיחת התיקים נעשית בפועל אחרי שיש חשבון בנק ישראלי.

מבחינת המיסוי המהותי, סניף של חברה זרה אינו נחשב בדרך כלל ל״תושב ישראל״ לצורכי מס, ולכן רק הרווח המופק מפעילות הסניף בישראל ממוסה בישראל. לצד זאת, סניף אינו נחשב חברה מקומית ואינו זכאי בהכרח להטבות המס שחברה ישראלית זכאית להן - בעוד שחברה בת ישראלית נחשבת לרשויות המס חברה מקומית לכל דבר, וזכאית לאותן הטבות. זהו אחד השיקולים המרכזיים בבחירה בין סניף לבין חברה בת ישראלית, וכדאי לבחון אותו מול רואה חשבון במקביל להליך המשפטי.

מה שאנחנו עושים: אנו מתאמים את ההיערכות מול רשויות המס במקביל להגשה לרשם החברות, כדי שהחברה תוכל להתחיל פעילות בלי צוואר בקבוק. במקרים שדורשים ראייה חשבונאית או מיסויית מעמיקה אנו עובדים בשיתוף עם רואי חשבון, ומתאמים גם מול היועצים שלכם במדינת המקור. לליווי משפטי שוטף לחברות לאחר הרישום.

חשבון בנק ורצף פעולות

פתיחת חשבון בנק לחברה זרה - ולמה סדר הפעולות קובע

זו השאלה שנשאלת הכי הרבה, והיא גם זו שהכי הרבה אנשים טועים בה. לא ניתן לפתוח חשבון בנק לחברה זרה לפני שהיא נרשמה ברשם החברות. הבנק דורש תעודת רישום כתנאי מקדים לפתיחת התיק. שלב חשבון הבנק נעשה אחרי שהחברה כבר קיימת במרשם, לא לפניו ולא במקביל.

וזה מייצר רצף שכדאי להכיר מראש, כי הוא קובע את לוח הזמנים האמיתי של הכניסה לשוק:

1

רישום ברשם החברות

החברה מקבלת מספר רישום ותעודה. זה התנאי לכל מה שבא אחריו - בלי תעודת רישום אין בנק ואין תיקי מס.

2

פתיחת חשבון בנק בישראל

עם תעודת הרישום ניתן לפנות לבנק. אנו מסייעים בפתיחת חשבון הבנק במידת הצורך - הכנת המסמכים התאגידיים, החלטות מורשי חתימה, והתמודדות עם דרישות ה-KYC שהבנק מציב לבעלי מניות זרים.

3

פתיחת תיקים ברשויות המס

בפועל קשה לפתוח תיקים ברשויות המס לפני שיש חשבון בנק ישראלי, ולכן זה השלב האחרון: תיק במע״מ (לרבות מינוי נציג לפי סעיף 60), תיק במס הכנסה, ולפי הצורך תיק ניכויים וביטוח לאומי.

מה חשוב לדעת על הבנקים

אין בנק ישראלי אחד ש״מתאים לחברות זרות״, וההבדלים ביניהם מעשיים:

🏛️
לאומי והפועליםשני הבנקים הגדולים, ובהם הניסיון הרב ביותר מול תאגידים בבעלות זרה. בסניפים המרכזיים בתל אביב פועלים מנהלי קשר לעסקים בינלאומיים, שמכירים את דרישות ה-KYC לחברות בבעלות אמריקאית, אירופית ובריטית.
🏢
מזרחי טפחותבדרך כלל מהיר יותר כשהפעילות בישראל קשורה לנדל״ן.
🔍
דיסקונט ומרכנתילנוטים להחמיר יותר בשנים האחרונות עם חברות טכנולוגיה שאין להן עדיין הכנסות בישראל.
📱
וואן זירו ופפרבנקים דיגיטליים לחלוטין. לעיתים קלים יותר לפתיחה לסטארטאפים עם בעלי מניות זרים, אך מגוון השירותים העסקיים מצומצם יותר.

המכנה המשותף: כל בנק מבצע הליך ״הכר את הלקוח״ (KYC) מוגבר כשבעלי המניות אינם ישראלים - מקור כספים, מבנה בעלות עד הנהנה הסופי, ואופי הפעילות המתוכננת בישראל.

ההשלכה על בחירת המסלול: פתיחת חשבון לסניף של חברה זרה מורכבת בדרך כלל יותר מאשר לחברה ישראלית, ובחירת הבנקים עשויה להיות מוגבלת. לעומת זאת, חשבון לחברה בת ישראלית נפתח כמו לכל חברה מקומית, בכפוף ל-KYC על בעלי המניות. לכן, אם חשבון בנק ישראלי הוא קריטי לפעילות שלכם - זה שיקול שצריך להיכנס להחלטה על המסלול, לפני שמכינים מסמך אחד.

נבדוק איתכם את המסלול ואת הבנק
עלויות ואגרות

כמה עולה רישום חברה זרה בישראל?

עלות ההליך מורכבת משני רכיבים עיקריים: אגרה ממשלתית המשולמת לרשם החברות, ושכר טרחת עורך דין עבור הליווי המשפטי והכנת המסמכים. לצידם קיימות עלויות נלוות במדינת המקור, כגון הפקת האפוסטיל, ועלויות התרגום הנוטריוני.

2,559 ₪אגרת רישום חד-פעמית לרשם החברות, בהגשה מקוונת
3,123 ₪אותה אגרה בהגשה ידנית. הפער: 564 ₪
0 ₪אגרה שנתית בשנת הרישום עצמה. החברה פטורה
1,338 ₪אגרה שנתית מופחתת לשנת 2026, בתשלום עד 31 במרץ (1,777 ₪ מ-1 באפריל)

האגרה הממשלתית

חובת תשלום האגרה נובעת מחוק החברות - שפרק חברת חוץ שבו משתרע על סעיפים 346 עד 349א: חובת רישום (346), המצאה (347), דין וחשבון שנתי (348), עונשין (349) והפסקת פעילות (349א) - וסכומיה נקבעים בתקנות החברות (אגרות), תשס״א-2001. הסכומים מתעדכנים מדי שנה לפי שיעור השינוי במדד, ולכן תמיד כדאי לאמת את התעריף העדכני מול רשם החברות לפני התשלום. שימו לב: ההגשה המקוונת זולה יותר, והיא מתאפשרת כשההגשה נעשית על ידי עורך דין המחזיק בכרטיס חכם.

שכר טרחת עורך דין

שכר הטרחה נקבע לפי מורכבות ההליך: מדינת המקור של החברה, היקף האימותים הנדרשים (אפוסטיל או אימות חלופי), היקף התרגומים הנוטריוניים, מספר מסמכי הליבה ומורכבותם, היקף הסמכויות בייפוי הכוח, והצורך בתיאום מול רשויות המס. לאחר בדיקה קצרה של נתוני החברה והמסמכים הקיימים, ניתן לקבל הצעת מחיר כתובה, שקופה וללא התחייבות, לפני שמתחילים לעבוד. אנו לא מתחילים לפני שאתם יודעים בדיוק מה העלות.

עלויות שוטפות אחרי הרישום

חברת חוץ רשומה חייבת באגרה שנתית לרשם החברות ובהגשת דין וחשבון שנתי לפי סעיף 348 לחוק החברות. בשנת הרישום עצמה יש פטור מהאגרה השנתית. תשלום מוקדם, עד 31 במרץ, זול משמעותית מהתעריף שנכנס לתוקף ב-1 באפריל. נקודה שכדאי להכיר מראש: חברת חוץ שהפסיקה פעילות ולא הודיעה על כך לרשם ממשיכה לצבור אגרות שנתיות. ראו על כך בהרחבה בשאלות ותשובות.

מעוניינים לדעת מה העלות במקרה שלכם? פנו אלינו וציינו את מדינת המקור והמסמכים הקיימים - ונשיב עם מסלול פעולה, מסמכים נדרשים והערכת עלויות.

לקבלת הצעת מחיר ללא התחייבות ייעוץ טלפוני ראשוני ללא עלות.
טעויות נפוצות

מה ״תוקע״ רישום חברה זרה - ואיך נמנעים מזה מראש

רישום חברת חוץ הוא הליך מדויק. טעויות קטנות בשלב המסמכים מתורגמות לדרישות השלמה, לבקשות שנדחות ולשבועות של עיכוב. אלה החמישה שחוזרים הכי הרבה.

🔴
אי-התאמה בין המסמכיםשם חברה, מספר רישום או שם דירקטור שנכתבים אחרת בין המקור, האפוסטיל והתרגום. אפילו הבדל של אות אחת או של סדר שמות מוביל לדרישת השלמה.
🔴
אפוסטיל שגוי, חסר או לא רלוונטיאימות מהסוג הלא נכון, אפוסטיל שאינו מכסה את כל המסמכים הנדרשים, או ניסיון להשתמש באפוסטיל במדינה שאינה צד לאמנת האג.
🔴
תרגום שאינו תרגום נוטריוניתרגום רגיל, ואפילו תרגום מקצועי מצוין, אינו עומד בדרישה כשנדרש תרגום נוטריוני. זו סיבת דחייה שגרתית ומיותרת לחלוטין.
🔴
ייפוי כוח ומינוי מורשה לא מדויקיםכתב הרשאה שאינו עומד בדרישות הניסוח, או מינוי מורשה בלי פרטי זיהוי ומען מלאים, עוצר את הבקשה.
🔴
התעלמות מרשויות המססיום הרישום ברשם החברות בלי היערכות מקבילה מול המס. התוצאה: החברה רשומה אבל לא יכולה להוציא חשבוניות ולגבות כסף מלקוחות ישראליים.
🔴
בחירת מסלול שגויה מלכתחילהרישום כסניף כשהיה נכון להקים חברה בת, או להפך. תיקון בדיעבד יקר ומסורבל הרבה יותר מבדיקה נכונה בהתחלה.

איך אנחנו מונעים את זה: כל תיק מתחיל בבדיקת מסמכים מסודרת, לפני שמגישים דבר. אנו מזהים את הפערים מראש, מכינים חבילת מסמכים מדויקת, ומוסרים לוח זמנים ריאלי שאפשר לתכנן לפיו. עדיף לאתר בעיה בשבוע הראשון מאשר לגלות אותה בדרישת השלמה מהרשם חודש לאחר מכן.

רישום חברות

משרדנו מתמחה בהקמת חברות וברישום כל סוגי החברות ברשם החברות

חברת חוץ היא אחד ממסלולי הרישום. אנו מקימים ורושמים גם חברות ישראליות, ובוחנים איתכם איזה מבנה נכון לפעילות המתוכננת.

עורכת הדין
עו״ד רעות אליהו, נוטריונית - מומחית ברישום חברת חוץ ורישום חברה זרה בישראל
2007עוסקת
מאז

עו״ד ונוטריון רעות אליהו

LL.B ו-MBA · נוטריון מוסמכת · בוררת רשומה · חברה בלשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007

״שירות טוב ומקצועיות הולכים יד ביד. חשוב לנו לדאוג לכל לקוח כאילו היה הלקוח היחיד - בתיקים ׳קטנים׳ כגדולים.״

משרד עורכי דין אליהו מספק שירותים משפטיים בתחום האזרחי-מסחרי, ומתמחה ברישום חברות זרות בישראל. אנו מגישים בקשות לרישום חברת חוץ על בסיס קבוע, לחברות מכל מדינת התאגדות ובכל היקף - בתיקים ״קטנים״ כגדולים: מחברה שנכנסת לשוק הישראלי עם לקוח אחד, ועד תאגידים בינלאומיים הפותחים כאן פעילות מתמשכת. מעבר לרישום עצמו, אנו מלווים חברות זרות רבות בעסקיהן בישראל, משמשים עבורן ככתובת ומורשה בארץ, ומעניקים ליווי משפטי שוטף.

עומק הכיסוי המקצועי חובק את כל היבטי ההליך: רישום כחברת חוץ לפי חוק החברות, תשנ״ט-1999 וסעיף 346 שבו, אימות מסמכים באפוסטיל או באימות חלופי, תרגומים נוטריוניים לעברית, ניסוח ייפויי כוח ומינוי מורשה, אגרות לפי תקנות החברות (אגרות), תיאום מול רשויות המס, וכן גריעת חברת חוץ ממרשם החברות בסיום הפעילות. לצד אלה המשרד מעניק חוות דעת בדין זר ביחס למדינות רבות - ארצות הברית, צרפת, אנגליה, קנדה, פורטוגל, ספרד ועוד - ומטפל בהסכמים ובחוזים המסחריים הנלווים לפעילות של חברה זרה בישראל. למשרד סניפים בישראל ובלוס אנג׳לס.

הסמכות המקצועית נשענת על תואר במשפטים (LL.B) ותואר במנהל עסקים (MBA), הסמכה כנוטריונית, רישום כבוררת, וחברות בלשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007. ההסמכה הנוטריונית רלוונטית כאן במישרין: חלק ניכר מתיקי חברת החוץ דורש תרגומים נוטריוניים וייפויי כוח נוטריוניים, והמשרד מכין ומאשר אותם בעצמו - כך שלקוח שיושב בחו״ל אינו נדרש לפנות לנוטריון חיצוני.

ההתקשרות מבוססת על בחירה הדדית ועל קשר אישי, לא פחות מאשר על מקצועיות. הרוב המכריע של לקוחותינו הם לקוחות קבועים או חוזרים, וכן לקוחות שהופנו על ידי לקוחות קודמים. ההתקשרות היא בדרך כלל לטווח ארוך, ולכן המשאבים שלנו מושקעים בטיפול המקצועי הטוב ביותר שנוכל לספק. רוב הלקוחות בתחום הזה נמצאים מחוץ לישראל, ולכן אנו נותנים מענה גם מעבר לשעות העבודה הרגילות בישראל, בעברית, באנגלית ובספרדית.

איך עובדים איתנו?
📲

זמינות גבוהה
ומענה מהיר

🎯

חשיבה אסטרטגית
והכנה יסודית

🛡️

שקיפות מלאה
ותיאום ציפיות

🤝

תקשורת נעימה
אנושית ומכבדת

⚖️ לשכת עורכי הדין, חברה מ-2007 🎓 LL.B + MBA 🏛️ נוטריון מוסמכת ⚖️ רשומה כבוררת 🌍 עברית · English · Español 📍 העוגן 4, הרצליה פיתוח
מדינות מקור

רישום חברה זרה בישראל לפי מדינת ההתאגדות

אנו מומחים בהקמת חברות זרות ורושמים בישראל חברות שהתאגדו בכל מדינה. מה שמשתנה בין המדינות הוא בעיקר אופן האימות של המסמכים וסוג המסמכים שהמדינה מנפיקה. בחרו את מדינת ההתאגדות שלכם.

🇺🇸 רישום חברה אמריקאית כחברת חוץ בישראל

רישום חברה זרה בישראל לתאגידים אמריקאיים הוא הנפח הגדול ביותר שאנו מטפלים בו: חברות מדלאוור, ניו יורק, קליפורניה, פלורידה וכל מדינה אחרת. המאפיין המשפטי הייחודי הוא שהאפוסטיל מונפק ברמת המדינה (State) ולא הפדרלית, בדרך כלל על ידי ה-Secretary of State של מדינת ההתאגדות, לאחר אימות בפני נוטריון מקומי. חשוב לוודא שהאפוסטיל מכסה את כל מסמכי הליבה ולא רק את תעודת ההתאגדות. למשרדנו סניף בלוס אנג׳לס, ואנו עורכים חוות דעת בדין זר ביחס לארצות הברית - שני דברים שמקצרים את התיאום מולכם. אנו גם מתאמים מול יועצי המס האמריקאיים בהיבטים החוצי-גבולות.

אפשרויות פגישה: פגישת זום בשעות שנוחות להפרש השעות, שיחת ייעוץ טלפונית ראשונית ללא עלות, WhatsApp לשאלות שוטפות, או פגישה במשרד בהרצליה פיתוח אם אתם או הנציג הישראלי שלכם מגיעים לישראל. ההליך כולו מתבצע מרחוק, ואיש מהחברה אינו נדרש לטוס.

🇬🇧 רישום חברה בריטית כחברת חוץ בישראל

חברות שהתאגדו באנגליה, בסקוטלנד או בוויילס נרשמות בישראל על בסיס מסמכי Companies House. המאפיין הייחודי: האימות נעשה בפני Notary Public בריטי ולאחר מכן באפוסטיל של ה-FCDO, משרד החוץ והחבר הבריטי. אישור הסטטוס הבריטי מונפק בפורמט שונה מהאמריקאי, וכדאי לוודא מראש שהוא עדכני ושהוא אכן מעיד שהחברה פעילה. אנו מתאמים לפי הצורך מול ה-solicitors וה-accountants שלכם בבריטניה.

אפשרויות פגישה: פגישת זום, שיחת ייעוץ טלפונית ראשונית ללא עלות, WhatsApp, או פגישה במשרד בהרצליה פיתוח. הפרש השעות מול לונדון קטן, ולכן אפשר לעבוד כמעט בזמן אמת. אין צורך בהגעה לישראל.

🇫🇷 רישום חברה צרפתית כחברת חוץ בישראל

הקשר העסקי בין צרפת לישראל עמוק, וחברות צרפתיות רבות פותחות פעילות בישראל בתחומי הטכנולוגיה, הנדל״ן והייבוא-ייצוא. המאפיין הייחודי: המסמכים ( Extrait Kbis, Statuts ) נערכים ומאומתים בפני notaire ומקבלים אפוסטיל, ולאחר מכן נדרש תרגום נוטריוני מצרפתית לעברית. שמות צרפתיים עם סימנים דיאקריטיים הם מקור קלאסי לאי-התאמה בין המקור לתרגום, ולכן זו נקודה שדורשת דיוק מיוחד. אנו מתאמים לפי הצורך מול ה-avocats וה-notaires שלכם.

אפשרויות פגישה: פגישת זום, שיחת ייעוץ טלפונית ראשונית ללא עלות, WhatsApp, או פגישה במשרד בהרצליה פיתוח. השירות ניתן בעברית ובאנגלית, וההליך מתבצע כולו מרחוק.

🇪🇺 רישום חברה אירופית כחברת חוץ בישראל

חברות מגרמניה, הולנד, איטליה, ספרד, פורטוגל, בלגיה ושאר מדינות האיחוד. המאפיין הייחודי: כל מדינות האיחוד הן צד לאמנת האג, ולכן מסלול האפוסטיל פשוט ואחיד יחסית. מה שכן משתנה הוא סוג מסמכי היסוד שכל מדינה מנפיקה: Handelsregisterauszug גרמני, Visura camerale איטלקי ו-KvK הולנדי הם מסמכים שונים במהותם, וצריך לוודא מראש איזה מהם עונה על דרישת הרשם ואיזה תרגום נוטריוני נדרש. יש גם מדינות עם רישום דו-שלבי שכדאי להכיר לפני שמזמינים אפוסטיל.

אפשרויות פגישה: פגישת זום, שיחת ייעוץ טלפונית ראשונית ללא עלות, WhatsApp, או פגישה במשרד בהרצליה פיתוח. השירות בעברית, אנגלית וספרדית, וההליך מרחוק לחלוטין.

🇨🇦 רישום חברה קנדית כחברת חוץ בישראל

חברות מאונטריו, קולומביה הבריטית, אלברטה וקוויבק, וכן חברות פדרליות. המאפיין הייחודי והחשוב ביותר: הליך האימות שונה בין המחוזות. קוויבק פועלת לפי משפט קונטיננטלי ונוטריון קוויבקי הוא בעל מעמד שונה מזה שבמחוזות המשפט המקובל כמו אונטריו וקולומביה הבריטית. גם השאלה אם החברה התאגדה פדרלית או מחוזית משפיעה על סוג המסמך ועל הגורם המנפיק את האפוסטיל. אנו מוודאים את מסלול האימות הנכון לפני שמזמינים מסמך, וזה מונע את סיבת הדחייה הנפוצה ביותר בתיקים קנדיים.

אפשרויות פגישה: פגישת זום בשעות שנוחות להפרש השעות, שיחת ייעוץ טלפונית ראשונית ללא עלות, WhatsApp, או פגישה במשרד בהרצליה פיתוח.

🇧🇷 רישום חברה מדרום אמריקה כחברת חוץ בישראל

חברות מברזיל, ארגנטינה, מקסיקו, קולומביה, צ׳ילה ושאר היבשת. המאפיין הייחודי: המדינות המרכזיות ביבשת הן צד לאמנת האג, ולכן מסלול האפוסטיל פתוח. הקושי האמיתי הוא התרגום מפורטוגזית או מספרדית לעברית ושמירה על התאמה מדויקת של שמות ארוכים ומספרי רישום (כגון CNPJ ברזילאי או CUIT ארגנטינאי) בין המקור, האפוסטיל והתרגום. זו סיבת הדחייה מספר אחת בתיקים מהיבשת, והיא כולה ניתנת למניעה. המשרד נותן שירות גם בספרדית.

אפשרויות פגישה: פגישת זום, שיחת ייעוץ טלפונית ראשונית ללא עלות, WhatsApp בעברית, אנגלית או ספרדית, או פגישה במשרד בהרצליה פיתוח.

🌏 רישום חברה מדובאי, סין ואסיה כחברת חוץ בישראל

חברות שהתאגדו באיחוד האמירויות (דובאי), בסין ובהונג קונג, בסינגפור או במדינות אסיה נוספות. המאפיין הייחודי הוא בשרשרת האימות: לגבי חלק מהמסמכים ממדינות אלה נדרשת לגליזציה קונסולרית ולא אפוסטיל פשוט, וזה משנה את לוח הזמנים. בנוסף, מסמכי היסוד מגיעים לרוב בערבית או בסינית, והתעתיק והתרגום הנוטריוני הם מקור קבוע לאי-התאמות שצריך לקבע מראש ובאופן עקבי בכל המסמכים. אנו בודקים את דרישות האימות המדויקות לכל מדינה לפני שמתחילים בהליך.

אפשרויות פגישה: פגישת זום, שיחת ייעוץ טלפונית ראשונית ללא עלות, WhatsApp, או פגישה במשרד בהרצליה פיתוח. תיאום בשפה הרוסית זמין לפי הצורך.

🌍 רישום חברה זרה בישראל - כל מדינת התאגדות אחרת

אנו רושמים בישראל חברות שהתאגדו בכל מדינה: אוסטרליה, דרום אפריקה, הודו, סין, סינגפור, דובאי, שווייץ, טורקיה ועוד. המאפיין הייחודי כאן הוא ההבחנה החשובה ביותר בשלב הראשון: האם מדינת ההתאגדות היא צד לאמנת האג. אם כן, האימות נעשה באפוסטיל. אם לא, נדרש אימות חלופי, בדרך כלל לגליזציה קונסולרית, שהוא הליך ארוך ושונה. יש גם מדינות שאינן מנפיקות תעודת התאגדות כלל, ואז נדרש מסמך חלופי ואישור עורך דין על כך. אנו מוודאים את המסלול הנכון לפני שמוציאים מסמך אחד.

אפשרויות פגישה: פגישת זום בשעה שנוחה לאזור הזמן שלכם, שיחת ייעוץ טלפונית ראשונית ללא עלות, WhatsApp, או פגישה במשרד בהרצליה פיתוח. מענה גם מעבר לשעות העבודה הרגילות בישראל.

לקוחות ממליצים

מה הלקוחות שלנו אומרים

משרד אליהו ושות׳ מייצג לקוחות בדיני חברות, במשפט מסחרי, באזרחי ובמקרקעין. הרוב המכריע של הלקוחות מגיע בהפניה מלקוחות קודמים או חוזר אלינו שוב.

← לקריאת כל הביקורות ב-Google

שאלות ותשובות

רישום חברה זרה בישראל (חברת חוץ) - שאלות ותשובות

התשובות לשאלות שאנחנו מקבלים הכי הרבה מחברות זרות שנכנסות לשוק הישראלי.

יסודות והגדרות משפטיות

״חברת חוץ״ הוא המונח המשפטי בחוק החברות, תשנ״ט-1999. סעיף 1 לחוק מגדיר חברת חוץ כ״תאגיד, למעט שותפות, שהתאגד מחוץ לישראל״. ״חברה זרה״ הוא הביטוי היומיומי לאותו דבר בדיוק. כלומר: כל חברה זרה שמבקשת לקיים מקום עסקים בישראל נרשמת ברשם החברות כ״חברת חוץ״. אין הבדל מהותי בין המונחים, רק בשימוש.
חובה. סעיף 346 לחוק החברות, תשנ״ט-1999 קובע כי ״חברת חוץ לא תקיים בישראל מקום עסקים, ובכלל זה משרד להעברת מניות או לרישום מניות, אלא אם כן נרשמה כחברת חוץ לפי הוראות סעיף זה ושילמה את אגרות הרישום והפרסום שקבע השר לפי סעיף זה״. ה. פעילות ללא רישום אינה עניין תיאורטי: סעיף 351א מחיל את פרק האכיפה שבחוק גם על חברת חוץ, ומכוחו ניתן להטיל עיצום כספי (סעיף 354), לרשום את החברה כ״חברה מפרה״ (סעיף 362א), ואף לדרוש את תשלום העיצום מדירקטור אישית (סעיף 360(ה)).
הבחינה היא מהותית ולא טכנית, ונעשית לפי מכלול הנסיבות: נוכחות פיזית או משרד בישראל, עובדים או נציגים קבועים, פעילות עסקית מתמשכת להבדיל מחד-פעמית, והתקשרויות שוטפות מול לקוחות וספקים ישראליים. עסקה בודדת אינה בהכרח ״מקום עסקים״, אך פעילות שוטפת כן. זו בדיוק השאלה שכדאי לברר לפני שמתחילים לפעול, ולא אחרי.
פעילות ללא רישום היא הפרה של סעיף 346 לחוק החברות, ולה שיניים. סעיף 351א מחיל את פרק האכיפה שבחוק גם על חברת חוץ, ומכאן: סעיף 349, שכותרתו ״עונשין״, קובע סנקציה ייעודית לחברת חוץ; סעיף 354 מאפשר לרשם להטיל עיצום כספי (כ-7,880 ש״ח לכל הפרה); סעיף 362א מאפשר לרשום את החברה כ״חברה מפרה״, ואז לא ניתן לרשום שעבודים על נכסיה - מה שחוסם בפועל אשראי בנקאי ולא ניתן לשנות את שמה או את מטרותיה; וסעיף 360(ה) מאפשר לרשם לדרוש את תשלום העיצום מדירקטור של החברה אישית. זו הנקודה שרוב התאגידים הזרים אינם מודעים לה.
לא כל התקשרות יוצרת חובת רישום. המבחן הוא אם החברה מקיימת מקום עסקים בישראל, והוא מהותי: עסקה בודדת או חוזה חד-פעמי אינם בהכרח מקום עסקים. לעומת זאת, פתיחת חשבון בנק ישראלי, התקשרויות שוטפות מול לקוחות וספקים, נציג או עובד קבוע בארץ - כל אלה מצביעים על נוכחות עסקית מתמשכת, וברוב המקרים יחייבו רישום. בפועל, בנקים ישראליים נוהגים לדרוש הוכחת רישום כתנאי לפתיחת חשבון לתאגיד זר. זו שאלה שכדאי להכריע לפני שמתחילים.
חברת חוץ (סניף) היא הרחבה של החברה הזרה עצמה. אין ישות משפטית חדשה, וחברת האם נושאת באחריות מלאה. חברה בת ישראלית היא חברה בע״מ חדשה שנרשמת בישראל ובבעלות התאגיד הזר, לרבות בעלות של 100%. היא ישות משפטית נפרדת עם אחריות מוגבלת. הבחירה נגזרת משיקולי אחריות, מיסוי, בנקאות ואופי הפעילות. ראו את טבלת ההשוואה המלאה, ואת המדריך להקמת חברה בע״מ בישראל.

מסמכים, אימותים ותרגומים

בדרך כלל נדרשים: תעודת התאגדות ממדינת המקור מאומתת באפוסטיל, תרגום נוטריוני שלה לעברית, תקנון או מסמכי יסוד ותרגומם, אישור סטטוס (Good Standing) עדכני, ייפוי כוח ומינוי מורשה היושב בישראל לקבלת כתבי בי-דין, רשימת דירקטורים עם מספרי דרכון או ת״ז ומענים, ואסמכתת תשלום אגרה. סט המסמכים המדויק נקבע לפי מדינת המקור ולפי סוג המסמכים שהיא מנפיקה. הפירוט המלא בסקשן המסמכים.
החוק ער למצב הזה. במקרים אלה עורך הדין המגיש את הבקשה מוסר אישור בכתב שמדינת המקור אינה מנפיקה תעודות התאגדות, ומצרף מסמך רשמי ממדינת המקור המעיד שהחברה רשומה במרשם שם. זהו אחד המצבים שבהם טיפול לא נכון מוביל לדרישת השלמה ולעיכוב מיותר, ולכן חשוב לזהות אותו כבר בבדיקה המוקדמת.
מסמכי הליבה נדרשים באימות ובתרגום נוטריוני לעברית. במדינות החברות באמנת האג האימות נעשה באפוסטיל. במדינות שאינן צד לאמנה נדרש אימות חלופי, בדרך כלל לגליזציה קונסולרית. היקף התרגום נגזר מסוג המסמכים ומדרישות הרשם במקרה הספציפי. במשרדנו התרגום הנוטריוני והאישור נעשים בבית, ולכן אין צורך לפנות לנוטריון חיצוני, וזה חוסך שלב שלם.
עדיף שלא. בחירת המסלול - חברת חוץ, חברה בת ישראלית או משרד נציגות - קובעת אילו מסמכים בכלל נדרשים ואיזה אימות מתאים להם. הזמנת אפוסטיל לפני ההחלטה היא הדרך המהירה ביותר לשלם פעמיים: על מסמך שלא צריך, או על אימות מהסוג הלא נכון. הבדיקה המוקדמת קצרה, והיא חוסכת את שני אלה. ראו את השוואת שלושת המסלולים.
כן, וזו נקודת ההתחלה שאנחנו ממליצים עליה. שלחו לנו את מדינת ההתאגדות ואת המסמכים שכבר בידיכם, ונחזיר רשימה מסודרת: מה חסר, איזה אימות נדרש (אפוסטיל או לגליזציה קונסולרית), מה דורש תרגום נוטריוני, ומה לוחות הזמנים הצפויים. אין לזה עלות ואין התחייבות. הרשימה נגזרת ממדינת המקור ומסוג המסמכים שהיא מנפיקה - ולכן היא שונה מחברה לחברה.
בעיקר אי-התאמות: שם חברה, מספר רישום או שם דירקטור שנכתבים אחרת בין המסמך המקורי, האפוסטיל והתרגום הנוטריוני. הבדל של אות אחת, של סדר שמות או של תעתיק מספיק. אחריו: אפוסטיל שאינו מכסה את כל המסמכים, תרגום שאינו נוטריוני, וייפוי כוח שאינו עומד בדרישות הניסוח. ראו את רשימת הטעויות הנפוצות.

לוחות זמנים ועלויות

מרגע שכל המסמכים המוכנים מגיעים אלינו, אנו מגישים לרשם החברות תוך 24 שעות. הרשם מאשר בדרך כלל תוך עד שלושה ימי עסקים, כשהתיק תקין ושלם. השלב שקובע את משך התהליך הכולל הוא הפקת המסמכים והאפוסטיל במדינת המקור, שאינו בשליטתנו ומשתנה ממדינה למדינה. לכן הכנה נכונה מראש היא מה שבאמת מקצר את הלוח.
כמעט תמיד המסמכים, לא הרשם. ארבעת הגורמים החוזרים: אי-התאמה בין שם החברה, מספר הרישום או שמות הדירקטורים בין המקור, האפוסטיל והתרגום; אפוסטיל שגוי או חלקי שאינו מכסה את כל המסמכים; תרגום שאינו נוטריוני; וייפוי כוח שנוסח לפי דרישות מדינת המקור ולא לפי דרישות הרשם הישראלי. כל אחד מהם מייצר דרישת השלמה. טיפול מוקדם ומסודר במסמכים מצמצם דרישות השלמה ומקצר משמעותית את משך ההליך.
שני דברים בלבד בשלב הראשון: מדינת ההתאגדות ותיאור קצר של הפעילות המתוכננת בישראל. אם יש בידיכם כבר מסמכים - תעודת התאגדות, תקנון או אישור סטטוס - שלחו גם אותם, ולו כצילום. מזה אנחנו בונים את רשימת המסמכים המדויקת ואת מסלול האימות. מרגע שכל המסמכים המוכנים מגיעים אלינו, אנו מגישים לרשם תוך 24 שעות.
העלות מורכבת משני רכיבים. הראשון הוא אגרה ממשלתית חד-פעמית לרשם החברות: 2,559 ₪ בהגשה מקוונת או 3,123 ₪ בהגשה ידנית. השני הוא שכר טרחת עורך דין, הנקבע לפי מדינת המקור, היקף האימותים והתרגומים הנדרשים ומורכבות המסמכים. לצידם עלויות נלוות במדינת המקור, כגון הפקת האפוסטיל. לאחר בדיקה קצרה של נתוני החברה והמסמכים הקיימים ניתן לקבל הצעת מחיר כתובה, שקופה וללא התחייבות.
האגרה קבועה בתקנות, אך לא קפואה. סכומיה נקבעים בתקנות החברות (אגרות), תשס״א-2001 ומתעדכנים מדי שנה לפי שיעור השינוי במדד. בנוסף, התעריף שונה לפי אופן ההגשה: 2,559 ש״ח בהגשה מקוונת מול 3,123 ש״ח בהגשה ידנית. לכן תמיד כדאי לאמת את התעריף העדכני מול רשם החברות לפני התשלום.
שכר הטרחה נקבע בהתאם למורכבות ההליך: מדינת המקור של החברה, היקף האימותים (אפוסטיל או אימות חלופי), הצורך בתרגומים נוטריוניים והיקפם, ומספר המסמכים הנלווים - ייפוי כוח, מינוי מורשה בישראל, רשימות דירקטורים וכיו״ב. גם מבנה תאגידי מורכב או צורך בתיאום מול רשויות המס משפיעים. לאחר בדיקה קצרה של נתוני החברה והמסמכים הקיימים ניתן לקבל הצעת מחיר מסודרת, שקופה וללא התחייבות.
כן. סעיף 348 לחוק החברות, שכותרתו ״דין וחשבון שנתי״, מחייב חברת חוץ בהגשת דוח שנתי, ולצדו חלה חובת אגרה שנתית. בשנת הרישום עצמה החברה פטורה מהאגרה השנתית. נכון לשנת 2026, האגרה השנתית עומדת על 1,338 ₪ בתשלום מופחת עד 31 במרץ, ועל 1,777 ₪ מ-1 באפריל ואילך. הסכומים נקבעים בתקנות החברות (אגרות), תשס״א-2001 ומתעדכנים מדי שנה.

מורשה, מס והליך מרחוק

כן. במרבית המקרים ההליך מתבצע כולו מרחוק, ללא הגעה למשרד וללא טיסה לישראל. המסמכים נחתמים ומאומתים במדינת המקור לפי הנחיות מדויקות שאנו מספקים, ואנו מבצעים את ההגשה, המעקב והתיאום מול הרשם. הרוב המכריע של הלקוחות שלנו נמצא בחו״ל, ולכן אנו זמינים גם מעבר לשעות העבודה הרגילות בישראל ומתאמים פגישות זום לפי אזור הזמן שלכם.
המורשה הוא אדם היושב בישראל שמונה לקבל עבור החברה כתבי בי-דין והודעות. הוא אינו חייב להיות בעל מניות או דירקטור בחברה. משרדנו יכול לשמש ככתובת החברה הזרה בישראל ולמינוי מורשה, בהתאם לצורך ולדרישות שלכם. זהו החסם המרכזי של חברה זרה שאין לה עדיין נוכחות פיזית בישראל, והוא ניתן לפתרון. פירוט מלא בסקשן המורשה והכתובת.
סעיף 60 לחוק מס ערך מוסף, תשל״ו-1975 מחייב תושב חוץ המקיים פעילות החייבת במע״מ בישראל למנות נציג שמקום מושבו הקבוע בישראל, והנציג נחשב כמי שחב במס. במקביל נדרשת בדרך כלל גם היערכות מול רשות המסים לעניין פקודת מס הכנסה. חשוב להבין: הרישום ברשם החברות אינו מחליף את פתיחת התיקים ברשויות המס, ומומלץ לבצע את שני המהלכים במקביל.
לא לפני הרישום. הבנק דורש תעודת רישום מרשם החברות כתנאי מקדים, ולכן שלב חשבון הבנק נעשה אחרי שהחברה כבר קיימת במרשם. הרצף המעשי הוא: רישום ברשם ← פתיחת חשבון בנק ← פתיחת תיקים ברשויות המס - כי בפועל קשה לפתוח תיקי מס בלי חשבון בנק ישראלי. חשוב לדעת: פתיחת חשבון לסניף של חברה זרה מורכבת בדרך כלל יותר מאשר לחברה בת ישראלית, ובחירת הבנקים עשויה להיות מוגבלת - ולכן זה שיקול שצריך להיכנס להחלטה על המסלול מראש. אנו מסייעים בפתיחת החשבון במידת הצורך. פירוט מלא בסקשן חשבון הבנק.
לא בהכרח. חובת פתיחת התיקים נגזרת מאופי הפעילות ולא מעצם הרישום. חברה שרשומה כחברת חוץ אך אינה מפיקה הכנסה בישראל אינה בהכרח חייבת בפתיחת תיק במע״מ. לעומת זאת, חברה שמתחילה למכור, לספק שירותים או להוציא חשבוניות בישראל - כן. הרישום ברשם החברות ופתיחת התיקים ברשויות המס הם שני מהלכים נפרדים, ורק שילובם מאפשר פעילות מלאה. אנו בוחנים את השאלה לפי הפעילות המתוכננת, ובמקרים המתאימים בשיתוף רואה חשבון.
לא. אלה שני הליכים נפרדים מול שתי רשויות שונות. רשם החברות רושם את החברה כישות; רשויות המס פותחות את התיקים שמאפשרים לה לגבות כסף ולהוציא חשבוניות. חברה שסיימה את הרישום ברשם ורק אז פונה למס מגלה שהיא רשומה אבל עדיין לא יכולה לחשבן. לכן אנו מתאמים את שני המהלכים במקביל, וביצוע ההיערכות במקביל לרישום מצמצם חסימות ועיכובים בתחילת הפעילות.
זו בדיוק מטרת הבדיקה המוקדמת. יש תחומי פעילות בישראל שכפופים לרגולציה ייעודית מעבר לדיני החברות - פיננסים, ביטוח, בריאות, ייבוא מוסדר ותחומים נוספים - ובהם רישום ברשם החברות הוא רק חלק מהתמונה, ולעיתים נדרש רישוי או אישור נוסף. גם מבנה תאגידי מסוים או זהות בעלי המניות עשויים להשפיע. אנו בוחנים את זה לפני שמוציאים מסמך אחד, כי גילוי מאוחר של דרישה רגולטורית הוא העיכוב היקר ביותר שיש.
ההליך עצמו אצל הרשם מהיר - עד שלושה ימי עסקים כשהתיק תקין. מה שמאריך אותו הוא דרישות השלמה, וכל אחת מהן מוסיפה סבב שלם: תיקון מסמך במדינת המקור, אפוסטיל חדש, תרגום מחדש. עורך דין שמכיר את דרישות הרשם מזהה את הפערים לפני ההגשה במקום אחריה, ומגיש מקוון בכרטיס חכם - מה שגם זול יותר ב-564 ש״ח. התשובה הכנה: הליווי לא מזרז את הרשם, הוא מונע את הסבבים. וזה בדרך כלל ההבדל בין שבוע לחודשיים.
סעיף 349א לחוק החברות (שנוסף בתיקון משנת 2011) קובע שחברת חוץ שהפסיקה לקיים את מקום עסקיה בישראל והודיעה על כך לרשם החברות, תהיה פטורה מכל חובותיה לפי הפרק הדן בחברת חוץ, החל ממועד מסירת ההודעה. המשמעות המעשית: אי-מסירת הודעה מובילה להצטברות אגרות שנתיות על שנים שבהן לא הייתה כל פעילות. משרדנו מטפל גם בגריעת חברת חוץ ממרשם החברות.

רישום חברת חוץ בישראל - בטיפול אישי, מההתחלה ועד הסוף

מסמכים, אפוסטיל, תרגום נוטריוני, מינוי מורשה וכתובת בישראל, הגשה לרשם ותיאום מול המס. שיחה אחת מספיקה כדי להתחיל. ייעוץ טלפוני ראשוני ללא עלות.

א׳-ה׳ 08:00-19:00 · ו׳ 08:00-13:00 · מענה גם מעבר לשעות הפעילות ללקוחות מחו״ל

צרו קשר

שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות

התקשרו, שלחו הודעה, או מלאו את הטופס ונחזור אליכם. ציינו את מדינת ההתאגדות ואת המסמכים שכבר יש בידיכם, ונוכל לתת מענה מדויק כבר בפנייה הראשונה.

שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות וללא התחייבות.

טלפון 074-704-7104
אימייל office@israel-law.co
כתובת העוגן 4, הרצליה פיתוח
שעות פעילות

ראשון-חמישי: 08:00-19:00
שישי: 08:00-13:00

ייעוץ מרחוק ללקוחות מחו״ל בזום או בטלפון, בעברית, באנגלית ובספרדית. מענה גם מעבר לשעות הפעילות.

החברה שלכם כבר קיימת. הגיע הזמן שגם ישראל תדע.

ליווי משפטי מלא לרישום חברת חוץ ברשם החברות - הכנת המסמכים לפי מדינת המקור, אפוסטיל ותרגום נוטריוני, מינוי מורשה וכתובת בישראל, הגשה ותיאום מול רשויות המס. שיחה אחת עם עו״ד אליהו תבהיר לכם מה חסר, מה המסלול הנכון ומה הצעד הבא.

א'-ה' 08:00-19:00 · שישי 08:00-13:00 · ההליך מתבצע מרחוק · מענה גם מעבר לשעות ללקוחות מחו״ל