צו ירושה לתושב חוץ — מסמכים, אפוסטיל ותהליך מלא מחו״ל
קרוב שנפטר השאיר נכסים בישראל, אבל אתם בארה״ב, קנדה, אנגליה או כל מדינה אחרת. הנה כל מה שצריך לדעת על המסמכים, האפוסטיל, ייפוי הכוח וההליך — ואיך לבצע הכל מבלי לעזוב את חו״ל.
צו ירושה הוא צו שיפוטי המוצא על-ידי הרשם לענייני ירושה בישראל ומאשר מי היורשים על-פי דין של אדם שנפטר ללא צוואה. כאשר היורשים מתגוררים בחו״ל ויש נכסים בישראל (חשבון בנק, דירה, קרקע, מניות), הצו דרוש כדי לקבל גישה לנכסים. תושב חוץ אינו חייב להגיע פיזית לישראל — ניתן לבצע את כל ההליך באמצעות עו״ד ישראלי וייפוי כוח נוטריוני מאומת באפוסטיל.
תוכן עניינים
- מהו צו ירושה ומתי נדרש
- לפני שמגישים: צעדים מקדימים חיוניים
- מסמכים נדרשים מחו״ל — רשימה מלאה
- אפוסטיל ותרגום נוטריוני — איך עושים זאת מחו״ל
- שלבי ההגשה והטיפול בבקשה
- ייפוי כוח לעו״ד ישראלי — מחו״ל, צעד-צעד
- מצבים מיוחדים — אזרח כפול, צוואה זרה, ירושה חלקית
- חוות דעת דין זר — מתי נדרשת ומה כוללת
- אחרי הצו: מימוש הנכסים בפועל
- שאלות נפוצות
מהו צו ירושה — והמקרים שבהם נדרש לתושב חוץ
צו ירושה הוא החלטה משפטית של הרשם לענייני ירושה המכריזה רשמית מי היורשים על-פי חוק הירושה, תשכ״ה-1965, מהו חלקו של כל יורש, ומהו הרכב העיזבון. הצו נדרש רק כאשר המנוח לא הותיר צוואה — ובמקרה כזה היורשים נקבעים על-פי הסדר שבחוק (בני זוג, ילדים, הורים, אחים, וכן הלאה).
עבור תושב חוץ — אדם שאינו מתגורר דרך קבע בישראל — צו ירושה ישראלי נדרש בעיקר במצבים הבאים:
שלושה מצבים אופייניים שבהם תושב חוץ זקוק לצו ירושה ישראלי
- קרוב נפטר בישראל — אזרח ישראלי שהשאיר נכסים בישראל, והיורש (ילד, נכד, בן זוג) חי בארה״ב, קנדה, אנגליה, צרפת, אוסטרליה או כל מדינה אחרת.
- קרוב נפטר בחו״ל אך השאיר נכסים בישראל — דירה, חשבון בנק, מניות, קרקע, או זכויות פנסיה. גם אם המנוח עזב את ישראל לפני שנים — נכסים שנותרו עדיין דורשים צו ישראלי כדי להעבירם.
- אזרחות כפולה — המנוח החזיק באזרחות ישראלית גם אם התגורר בחו״ל. במקרה זה, הירושה כפופה גם לדין הישראלי, וצו ירושה ישראלי מאפשר את מימוש הנכסים בארץ.
לקריאה רחבה יותר: צו ירושה — כל זכות · הרשם לענייני ירושה — ויקיפדיה.
לפני שמגישים — ארבעה צעדים שחוסכים חודשים
לפני שמתחילים בהגשת בקשה לצו ירושה, ישנם ארבעה צעדים מקדימים שתושב חוץ חייב לבצע. דילוג עליהם גורם לעיכובים של חודשים ולעלויות מיותרות.
עדכון הפטירה במשרד הפנים (אם המנוח אזרח ישראל)
אם המנוח היה אזרח ישראלי אך נפטר בחו״ל, יש לעדכן את משרד הפנים על הפטירה. ההודעה מתבצעת דרך הקונסוליה הישראלית במדינת הפטירה, אליה מצרפים את תעודת הפטירה הזרה. בלי עדכון זה — מרשם האוכלוסין הישראלי עדיין מציג את המנוח כחי, והרשם לענייני ירושה לא יכול לפעול.
אם המנוח נפטר בישראל — הפטירה תועד אוטומטית במשרד הפנים, ואין צורך בצעד זה.
חיפוש צוואה במרשם הצוואות
הרשם לענייני ירושה מנהל מרשם צוואות שבו רשומות צוואות שהופקדו (לא חובה להפקיד צוואה — לכן מרשם זה אינו מקיף). בנוסף, יש לבדוק את הכספת הבנקאית של המנוח, את משרד עו״ד שטיפל בענייניו, ואת הבית. גילוי צוואה לאחר הוצאת צו ירושה — דורש ביטול הצו והתחלה מחדש.
מיפוי הנכסים בישראל
ערכו רשימה מסודרת של כל נכסי המנוח בישראל: חשבונות בנק (עם מספרי סניף), נדל״ן (כתובת, גוש וחלקה אם ידוע), זכויות בחברות, חסכונות פנסיוניים, פוליסות ביטוח חיים. רשימה זו תעזור לעו״ד להעריך את היקף הטיפול ולתת הצעת מחיר מדויקת, ולמצוא נכסים שאולי שכחתם.
זיהוי כל היורשים
הכינו רשימה של כל היורשים על-פי דין: בני זוג, ילדים (כולל ילדים מנישואים קודמים), נכדים אם אחד הילדים הלך לעולמו, וכן הלאה. כל אחד מהם יקבל הודעה מטעם הרשם וזכאי להתנגד. השמטת יורש — ולוּ בטעות — תגרום לביטול הצו ולחזרה לנקודת ההתחלה לאחר חודשי עבודה.
מסמכים נדרשים מחו״ל — הרשימה המלאה
הכנת המסמכים הנכונים מראש היא הגורם המכריע בזמן ההליך. רשימת המסמכים משתנה לפי נסיבות המקרה, אך הליבה זהה.
תעודת פטירה
תעודת פטירה רשמית עם אפוסטיל מהמדינה שהנפיקה. אם הפטירה בישראל — תעודה ישראלית בלי אפוסטיל. כולל תרגום נוטריוני לעברית אם הוצאה בחו״ל.
תעודות לידה/נישואין של היורשים
להוכחת קרבת המשפחה (ילד, בן זוג). אם הוצאו בחו״ל — חובת אפוסטיל ותרגום נוטריוני. אם המנוח אזרח ישראל — לרוב די במרשם האוכלוסין.
צילום דרכון/תעודת זהות
של כל היורשים — ישראלים ותושבי חוץ. תושב חוץ: דרכון תקף בלבד. רצוי גם תעודה רשמית נוספת המוכיחה מען מגורים נוכחי.
תצהיר הסכמה / הודעה ליורש
כל יורש חייב לחתום על תצהיר שמכיר בבקשה. תושב חוץ חותם בפני נוטריון מקומי, ואז המסמך מאומת באפוסטיל. ניתן גם לחתום אצל קונסול ישראלי.
ייפוי כוח לעו״ד
ייפוי כוח נוטריוני המאפשר לעו״ד הישראלי לפעול בשם היורש. נחתם בפני נוטריון מקומי בחו״ל ומאומת באפוסטיל. דרוש פעם אחת בלבד לכל ההליך.
תיאור הנכסים (אם ידוע)
כתובת נכסי נדל״ן, מספרי חשבונות בנק, ת.ז. של המנוח. לא חובה לבקשה עצמה — אך נדרש בשלב מימוש הצו. רצוי להכין במקביל.
חוות דעת דין זר
נדרשת רק אם המנוח לא היה אזרח ישראל או היה תושב מדינה אחרת. עו״ד מומחה במדינת המנוח כותב חוות דעת על מי היורשים לפי דין מקום מושבו.
אגרת רשם — תשלום
אגרת הגשת הבקשה (כ-540 ₪ ב-2026) ואגרת פרסום בעיתון (כ-110 ₪). שתי האגרות משולמות באתר הרשם או בבנק הדואר. עו״ד מבצע במקומכם.
אפוסטיל ותרגום נוטריוני — איך מבצעים מחו״ל
שני הליכים נוספים שתושב חוץ חייב לבצע מחו״ל לפני שהמסמכים יישלחו לישראל. בלעדיהם, המסמכים פסולים ולא יתקבלו על-ידי הרשם.
מה זה אפוסטיל ואיך מקבלים אותו
אפוסטיל הוא חותמת בינלאומית לפי אמנת האג 1961, המאשרת שמסמך ציבורי שהוצא במדינה אחת אותנטי וקביל במדינה אחרת. ארה״ב, קנדה, אנגליה, צרפת, אוסטרליה, גרמניה, ספרד, ורוב מדינות אירופה — חברות באמנה.
איפה מקבלים אפוסטיל:
- ארה״ב: Secretary of State במדינה שהנפיקה את המסמך (לא ה-Department of State הפדרלי).
- קנדה: Global Affairs Canada או הפרובינציה המסמיכה.
- אנגליה: Legalisation Office של ה-FCDO.
- צרפת: Cour d'Appel האזורי.
- אוסטרליה: DFAT (Department of Foreign Affairs and Trade).
תהליך קבלת אפוסטיל אורך לרוב 1-4 שבועות. ניתן להאיץ ברוב המדינות בתשלום נוסף.
תרגום נוטריוני לעברית
לאחר קבלת האפוסטיל, יש לתרגם את המסמך לעברית. התרגום חייב להיות נוטריוני — לא תרגום של חברת תרגום רגילה. כלומר, נוטריון מאשר שהתרגום נאמן למקור.
שתי דרכים לבצע:
- תרגום בישראל — ברוב המקרים זול ויעיל יותר. שולחים את המסמך המקורי עם אפוסטיל לעו״ד הישראלי, והוא מבצע תרגום נוטריוני מקומי. עלות לרוב 300-700 ₪ למסמך.
- תרגום בחו״ל — נוטריון מקומי המוסמך גם בעברית. נדיר וגם יקר יותר. נדרש לרוב אפוסטיל על אישור הנוטריון עצמו.
שלבי ההגשה והטיפול — ממילוי הטופס ועד קבלת הצו
מילוי טופס בקשה לצו ירושה
הטופס הרשמי כולל פרטי המנוח, פרטי המבקש, רשימת היורשים על-פי דין, ופרטי כל אחד מהם. הגשה אונליין דרך אתר הרשם לענייני ירושה או בהגשה פיזית. עו״ד ממלא את הטופס עבורכם בעברית.
תשלום אגרות
תשלום אגרת הגשה (כ-540 ₪) ואגרת פרסום (כ-110 ₪). שתיהן מועברות אונליין או בבנק הדואר. הקבלות מצורפות לתיק.
צירוף המסמכים והגשה
צירוף כל המסמכים: תעודת פטירה, אפוסטיל, תרגום נוטריוני, תצהירים, ייפוי כוח, וכל מסמך אחר. ההגשה היא לרשם במחוז הרלוונטי — לפי מקום מושב המנוח בעת פטירתו, או אם נפטר בחו״ל, לפי מיקום הנכסים.
פרסום בעיתון יומי
הרשם מפרסם הודעה על הבקשה בעיתון יומי וברשומות. הפרסום מאפשר לכל מי שטוען לזכויות בעיזבון (יורש שלא צוין, נושה) להגיש התנגדות תוך 14 ימים ממועד הפרסום.
טיפול בהתנגדויות (אם הוגשו)
אם הוגשה התנגדות, הבקשה מועברת לבית המשפט לענייני משפחה והופכת לתביעה. הליך זה יכול להאריך משמעותית את ההליך. ברוב המקרים — לא מוגשות התנגדויות.
קבלת הצו
לאחר שעבר זמן ההתנגדויות והרשם בדק שכל המסמכים תקינים — הוא מוציא את הצו. הצו נשלח לעו״ד בעותק מאומת. עו״ד שולח את העותק לידי היורש בחו״ל, או יכול להחזיק עותק לשם מימוש בנכסים.
ייפוי כוח לעו״ד ישראלי מחו״ל — כך עושים זאת
ייפוי הכוח הוא המסמך המרכזי המאפשר לעו״ד ישראלי לפעול בשם תושב חוץ בכל ההליך — מבלי שתושב החוץ ייאלץ להגיע לישראל ולוּ פעם אחת. שלוש דרכים לבצע:
| הדרך | היכן חותמים | אימות נדרש | זמן |
|---|---|---|---|
| נוטריון מקומי + אפוסטיל | אצל נוטריון במדינת המגורים | אפוסטיל על אישור הנוטריון | 1-3 שבועות |
| קונסוליה ישראלית | בקונסוליה ישראלית מקומית | אישור קונסולרי (ללא אפוסטיל נוסף) | 2-4 שבועות (תור) |
| נוטריון ישראלי (בארץ) | בישראל, בעת ביקור | אין צורך באימות נוסף | מיידי |
תוכן ייפוי הכוח — מה חייב להיכלל
ייפוי כוח לצו ירושה חייב להיות ספציפי וכולל. ייפוי גנרי אינו מספיק. חייב לפרט:
- פרטי המייפה — שם מלא, ת.ז. או דרכון, כתובת.
- פרטי המנוח — שם, ת.ז. או דרכון, תאריך פטירה.
- פרטי עו״ד מיופה הכוח — שם, מספר רישיון, כתובת.
- הפעולות המורשות — הגשת בקשה, הופעה בפני הרשם, קבלת הצו, אך גם פעולות מימוש אם רצוי — סגירת חשבונות בנק, מכירת נכסים, חתימה על העברת זכויות. עדיף לתת ייפוי רחב פעם אחת מאשר לחזור על ההליך לכל פעולה.
- אישור הנוטריון — שזיהה את החותם, ראה את החתימה.
קריאה נוספת: ייפוי כוח מתמשך — שירותי המשרד.
מצבים מיוחדים — אזרחות כפולה, ירושה חלקית וצוואה זרה
תושבי חוץ נתקלים בפועל במצבים מורכבים יותר מהמקרה הפשוט של "מנוח ישראלי, יורש בחו״ל". להלן המצבים השכיחים והמשמעות שלהם:
מצב 1: אזרחות כפולה — ישראלי שגר בחו״ל שנים רבות
אם המנוח החזיק באזרחות ישראלית גם אם התגורר בארה״ב, צרפת, או כל מדינה אחרת — שאלת מקום המושב הופכת קריטית. הדין הישראלי קובע שעל ירושה חל דין מקום מושבו האחרון של המנוח. אם הוא גר 30 שנה בארה״ב — הדין החל הוא דין מדינת מושבו בארה״ב, גם אם הוא אזרח ישראל.
במצב כזה — נדרשת חוות דעת דין זר ממומחה במדינת המגורים, המגדירה את היורשים על-פי הדין שם.
מצב 2: מנוח השאיר נכסים גם בישראל וגם בחו״ל
במצב זה, כל מדינה מוציאה צו ירושה משלה לגבי הנכסים שלה. בישראל — צו ישראלי לנכסים הישראליים. בארה״ב — Probate Order לפי דין המדינה (state) בה המנוח התגורר.
לעיתים ניתן להשתמש בצו זר שאומת באפוסטיל כדי לקבל הכרה בישראל, אך לרוב מומלץ להוציא צו ישראלי נפרד — הוא יחסוך זמן רב בהמשך מול בנקים, רשם המקרקעין, ורשות המסים. קראו עוד על דיני ירושה בארה״ב ביחס לישראל.
מצב 3: המנוח השאיר צוואה זרה
אם יש צוואה — ההליך הוא צו קיום צוואה, לא צו ירושה. הצוואה צריכה להיות:
- מתורגמת לעברית ע״י נוטריון.
- מאומתת באפוסטיל (אם נחתמה בחו״ל בפני נוטריון מקומי).
- מוכרת ככשרה — לעיתים נדרשת חוות דעת דין זר שמאשרת שהצוואה תקפה לפי דין מקום עריכתה.
הליך זה מורכב יותר וכרוך לרוב באתגרים נוספים — בדיקת אותנטיות, הוכחת כושר משפטי של המנוח בעת חתימה, ובדיקת התאמה לדין הישראלי.
מצב 4: כל היורשים תושבי חוץ
שכיח מאוד כאשר משפחה שלמה היגרה מישראל לפני שנים והותירה דירה או חשבון בנק. במקרה זה, אחד היורשים ממונה כמבקש בפועל (עם הסכמת האחרים), והוא מוסר ייפוי כוח לעו״ד ישראלי. שאר היורשים חותמים על הסכמה / תצהירים נפרדים ושולחים אותם — כל אחד מארצו.
טיפ פרקטי: עדיף שכל ההסכמות יחתמו בערך באותו הזמן (פער של עד שבועיים), כדי שהאפוסטילים יהיו עדכניים בעת ההגשה.
חוות דעת דין זר — מתי נדרשת ומה כוללת
אחד הנקודות הפחות מובנות לתושבי חוץ — מתי נדרשת חוות דעת דין זר וממי. ההכרעה תלויה במקום המושב של המנוח, לא באזרחותו.
| סיטואציה של המנוח | חוות דעת דין זר? | הסבר |
|---|---|---|
| אזרח ישראל, תושב ישראל | לא נדרשת | חל הדין הישראלי בלבד |
| אזרח ישראל, תושב חו״ל לטווח קצר (פחות מ-5 שנים) | בדרך כלל לא | תלוי באומדן בית המשפט |
| אזרח ישראל, תושב חו״ל קבוע (10+ שנים) | כן, נדרשת | חל דין מקום המושב |
| אזרח זר, תושב ישראל | לא נדרשת | חל הדין הישראלי |
| אזרח זר, תושב חו״ל | כן, נדרשת | חל דין מקום המושב הזר |
מה כוללת חוות דעת דין זר
החוות דעת נכתבת על-ידי עו״ד מומחה במדינת המושב של המנוח (לא בישראל), ובה הוא מסביר:
- מי היורשים לפי הדין המקומי — לעיתים זה שונה מהדין הישראלי. לדוגמה, ברוב מדינות ארה״ב — בן זוג מקבל יותר מילדים. בישראל — חצי לבן זוג וחצי לילדים.
- מהו חלקו של כל יורש — אחוז, סכום, נכסים ספציפיים.
- אם יש כללים מיוחדים — Forced heirship (חובת ירושה לקרובים), הליכי Probate, מסי ירושה אם רלוונטי לחלוקה.
- הצהרת המומחה — שיש לו רישיון פעיל באותה מדינה ושהוא מוסמך לתת חוות דעת.
החוות דעת מתורגמת לעברית באופן נוטריוני ומוגשת לרשם יחד עם שאר המסמכים.
קיבלתם את הצו — מה עכשיו?
קבלת הצו היא רק תחילת הדרך ולא הסוף. הצו הוא הכלי שמאפשר לפעול — אבל מימוש הנכסים דורש פעולות נוספות מול כל גוף.
חשבונות בנק
הצגת הצו לבנק (יחד עם תעודת פטירה ותעודות זהות של היורשים) פותחת תהליך של סגירת חשבון המנוח וחלוקת הכספים. כל בנק דורש נהלים מעט שונים. תושב חוץ יכול לתת ייפוי כוח לעו״ד הישראלי גם לפעולה זו, או לקבל העברה ישירה לחשבון בחו״ל. מדריך מורחב למימוש חשבון בנק בירושה.
נדל״ן (דירה, קרקע)
הצגת הצו ללשכת רישום המקרקעין (טאבו) מאפשרת רישום היורשים כבעלים החדשים. ההליך כולל גם הצגת תעודת פטירה, אישור על תשלום ארנונה, ולעיתים חוות דעת שמאי. לאחר רישום הזכויות — ניתן למכור, להשכיר או להעביר ללא הגבלה.
שיקול מס: מכירת נכס מירושה פטורה ממס שבח אם מתבצעת תוך שנתיים, ובכפוף לתנאים נוספים. רצוי תכנון מס מוקדם עם רואה חשבון או עו״ד.
מניות, פיקדונות וניירות ערך
הצגת הצו לבית ההשקעות או לחברה המנפיקה (אם זה רישום ישיר) מאפשרת העברת הניירות לחשבון היורשים. כאן צריך לבדוק האם להעביר את הניירות עצמם (ולשלם מס רק במכירה עתידית) או למכור ולקבל מזומן.
למידע על שירותי המשרד בתחום ירושות וצוואות — מאמרים נוספים בנושא.
זקוקים לצו ירושה בישראל ונמצאים בחו״ל?
שיחת ייעוץ ראשונית — בעברית, באנגלית או בספרדית — תסביר בדיוק אילו מסמכים נדרשים במצב שלכם, מה לוח הזמנים הצפוי, ומהי הצעת המחיר. ללא התחייבות. פגישות בזום, באימייל או בטלפון.
שאלות נפוצות — צו ירושה לתושב חוץ
בסיס משפטי וזכויות
כל יורש על-פי דין רשאי להגיש בקשה — גם אם הוא תושב חוץ ולא אזרח ישראל. הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה במחוז שבו התגורר המנוח בעת פטירתו. אם המנוח התגורר בחו״ל אך השאיר נכסים בישראל, הסמכות נתונה לרשם במחוז שבו נמצאים הנכסים.
צו ירושה מוצא כאשר המנוח לא הותיר צוואה, וחלוקת העיזבון נעשית לפי חוק הירושה (ירושה על-פי דין). צו קיום צוואה מוצא כאשר קיימת צוואה — תפקיד הצו לאשר את תוקפה. שני ההליכים מתבצעים מול הרשם לענייני ירושה אך דורשים מסמכים שונים.
לא. ניתן לבצע את כל ההליך מחו״ל באמצעות עורך דין ישראלי וייפוי כוח נוטריוני מאומת באפוסטיל. עו״ד מטפל בהגשת הבקשה, באיסוף ההתנגדויות, בהשבת דרישות חוסר ובקבלת הצו. כל ההתכתבות נעשית באימייל, בטלפון ובוידאו.
מסמכים ואפוסטיל
תעודת פטירה זרה עם אפוסטיל, תרגום נוטריוני שלה לעברית, תעודות לידה / נישואין של היורשים אם נדרש להוכיח קרבה, ויתורים אם יש (מאומתים גם הם באפוסטיל), ולעיתים חוות דעת דין זר אם המנוח היה אזרח מדינה אחרת. כל המסמכים הלועזיים חייבים אפוסטיל ותרגום נוטריוני.
אפוסטיל הוא חותמת בינלאומית לפי אמנת האג 1961 שמאשרת את אותנטיות החתימה על מסמך ציבורי. בלי אפוסטיל, מסמכים זרים אינם קבילים מול רשויות בישראל. את האפוסטיל מקבלים מרשות מוסמכת במדינה שהנפיקה את המסמך — לרוב משרד החוץ או בית משפט. ארה״ב, קנדה ואירופה חברות באמנה.
חוות דעת דין זר נדרשת כאשר המנוח היה תושב או אזרח של מדינה אחרת ולא של ישראל. החוות דעת קובעת מי היורשים לפי הדין הזר ומה גודל חלקו של כל יורש — שכן חוק ישראלי קובע שהדין החל על ירושה הוא דין מקום המושב האחרון של המנוח. אם המנוח היה אזרח ישראלי שגר בחו״ל זמנית — לא תמיד נדרשת. קראו עוד על שירות חוות דעת דין זר.
לוחות זמנים, עלויות ומצבים מיוחדים
לאחר הגשת הבקשה המלאה — מינימום 14 ימים להתנגדויות, ולרוב 2 עד 4 חודשים עד למתן הצו. כאשר נדרשת חוות דעת דין זר או יש סכסוך בין יורשים — ההליך עלול להתארך ל-6-12 חודשים. הגורם המעכב הראשי הוא איסוף המסמכים מחו״ל, לא הרשם עצמו.
שלוש עלויות עיקריות: אגרת רשם (כ-540 ₪ בקשה + 110 ₪ פרסום), שכר טרחת עו״ד שמשתנה לפי מורכבות (לרוב 4,000-12,000 ₪ + מע״מ למקרה רגיל), ועלויות הנוטריון לתרגום ולאימותים. אם נדרשת חוות דעת דין זר — תוספת של 3,000-8,000 ₪ למומחה הזר. משרד אליהו ושות׳ מציע הצעת מחיר שקופה מראש לפני תחילת הטיפול.
התנגדות מועברת לבית המשפט לענייני משפחה, והבקשה הופכת לתביעה משפטית. ההליך הופך מהליך מינהלי מהיר להליך משפטי שיכול להימשך שנים. תושב חוץ יכול לנהל את כל הליך ההתנגדות מחו״ל באמצעות עו״ד וייפוי כוח. במצב כזה רצוי לפעול במהירות לתיעוד עמדות ולגיבוש פתרון.
כל מדינה מוציאה צו ירושה משלה לנכסים הנמצאים בשטחה. לישראל מגישים בקשה רק לגבי הנכסים הישראליים. לעיתים ניתן להשתמש בצו ירושה זר שאומת באפוסטיל גם בישראל, אך לרוב מומלץ להוציא צו ירושה ישראלי נפרד כדי לפשט את מימוש הנכסים מול הבנקים, רשם המקרקעין ורשות המסים.