זמינים לשיחת בירור היום נוסח משולב · נכון ל-18.9.2023 · אחרי תיקון מס׳ 9
5/5 - (1 vote)

חוק המכר (דירות), תשל״ג-1973 - נוסח והסברים

מה קובע חוק המכר (דירות) ומתי הוא רלוונטי לכם?

אתם חותמים על חוזה לרכישת דירה מקבלן, או שכבר קיבלתם את המפתח וגיליתם שמשהו לא כמו שהובטח. חוק המכר (דירות), תשל״ג-1973 הוא החוק שמגן עליכם בדיוק ברגעים האלה. הוא קובע מה הקבלן חייב לפרט מראש, כמה זמן הוא אחראי לליקויים, מה מגיע לכם אם המסירה מתאחרת, ומתי הזכויות שלכם חייבות להירשם בטאבו. בעמוד הזה תמצאו את הנוסח המלא של החוק, ולצידו הסבר של הסעיפים המרכזיים בשפה פשוטה.

בקצרה

חוק המכר (דירות), תשל״ג-1973 מסדיר את היחסים בין מוכר דירה שבנה אותה על מנת למכרה לבין הקונה. החוק כולל 22 סעיפים ותוספת, וקובע חובת צירוף מפרט והוראות תחזוקה לחוזה, אחריות המוכר לאי-התאמה לאורך תקופת בדק ותקופת אחריות של שלוש שנים אחריה, פיצוי ללא הוכחת נזק על איחור במסירה, הגבלת הצמדה למדד תשומות הבנייה, ומועדים מחייבים לרישום הזכויות. לפי סעיף 7א, אי אפשר להתנות על החוק אלא לטובת הקונה. תיקון מס׳ 9, התשפ״ב-2022, שתחילתו ב-7 ביולי 2023, הרחיב משמעותית את ההגנה על הרוכש.

22סעיפים + תוספת
20שנות בדק לאי-התאמה יסודית
3שנות אחריות אחרי הבדק
1.5מכפיל פיצוי מהחודש ה-11
2007מלווים רוכשי דירות מאז
עו״ד רעות אליהו - חוק המכר (דירות)
נכתב ונערך על ידי עו״ד ונוטריון רעות אליהו

עורכת דין ונוטריון, חברה בלשכת עורכי הדין מאז 2007, בעלת תארי LL.B ו-MBA ובוררת רשומה. מלווה רוכשי דירות מקבלן ומיד שנייה, מבדיקת המפרט והחוזה ועד רישום הזכויות בטאבו, וכן מטפלת בליקויי בנייה, באי-התאמה ובאיחור במסירה. עוד על המשרד

״רוב הרוכשים מגלים את חוק המכר (דירות) רק כשכבר יש בעיה. מי שקורא אותו לפני החתימה חוסך לעצמו את רובן.״

⚖️ רישיון עריכת דין 2007 📜 נוטריון 🎓 LL.B · MBA 🏛️ בוררת רשומה
סקירה

מה בדיוק מסדיר חוק המכר (דירות), תשל״ג-1973

חוק המכר (דירות) הוא חוק צרכני. הוא לא חל על כל מכירת דירה, אלא על מכירה בידי מוכר כהגדרתו בסעיף 1: מי שמוכר דירה שבנה או שהוא עתיד לבנות, בעצמו או באמצעות אחר, על מנת למכרה. זו הסיבה שבפועל הוא החוק המרכזי שחל על רכישת דירה מקבלן, ולא על עסקה בין שני אנשים פרטיים. שימו לב שהגדרת ״מכירה״ רחבה וכוללת גם החכרה לתקופה של 25 שנים או יותר, וגם התחייבות למכור.

הכוח האמיתי של החוק נמצא בסעיף 7א: אין להתנות על הוראותיו אלא לטובת הקונה או קונה המשנה. כלומר, גם אם בחוזה שהקבלן הגיש לכם כתוב אחרת, הוראה שמרעה את מצבכם ביחס לחוק פשוט לא תופסת. זה גם מה שהופך את קריאת החוק לכלי מעשי ולא לתרגיל אקדמי.

מבנה החוק עוקב אחר קו הזמן של הרכישה:

  • לפני החתימה ובמעמדה - סעיפים 2 ו-3: חובת צירוף מפרט והוראות תחזוקה ושימוש לחוזה, ומה חייב להופיע בהם, לרבות מחירון של פריטים מתומחרים.
  • לאורך התשלומים - סעיפים 5ב ו-5ג: שיעור מרבי לריבית פיגורים, והגבלה חדה על הצמדה למדד תשומות הבנייה.
  • במסירה - סעיף 5א: פיצוי ללא הוכחת נזק על איחור, לפי מדרגות שעולות ככל שהאיחור מתארך.
  • אחרי המסירה - סעיפים 4, 4א ו-4ב והתוספת: אי-התאמה, תקופת בדק, תקופת אחריות, חובת ההודעה וזכות התיקון.
  • עד הטאבו - סעיפים 6, 6א, 6ב ו-6ג: תקנון הבית המשותף, הגבלות על מינוי מתחזק ועל תניה הכובלת אליו, מועדים מחייבים לרישום הזכויות והגבלת ההוצאות המשפטיות שהקבלן רשאי לגלגל עליכם.

לצד חוק זה פועל חוק אחיו התאום, חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל״ה-1974, שעוסק בשאלה אחרת לגמרי: לא באיכות הדירה אלא בביטחון הכסף שלכם. שני החוקים יחד הם עמוד השדרה של ההגנה על רוכש דירה מקבלן בישראל.

נקודה שרבים מפספסים: החוק מדבר על ״העמדת הדירה לרשות הקונה״, לא על תאריך החתימה ולא על קבלת טופס 4. זה המועד שממנו נספרות תקופות הבדק, ומועד ההודעה של שנה על ליקוי גלוי. תיעוד מדויק של יום המסירה הוא לכן שווה כסף.
זהות החוק

הנוסח שלפניכם, והתיקון האחרון שחל עליו

שם מלאחוק המכר (דירות), תשל״ג-1973
פורסם לראשונה1973 · תחילה: 1 בינואר 1975
התיקון האחרוןתיקון מס׳ 9, התשפ״ב-2022
בתוקף מ-7 ביולי 2023
השר הממונהשר הבינוי והשיכון
מספר סעיפים22 סעיפים + תוספת
סטטוסבתוקף
הנוסח בעמודנוסח משולב, נכון ל-18.09.2023
ההסברים עודכנו ביולי 2026

הנוסח המובא כאן הוא נוסח משולב הכולל את כל התיקונים עד תיקון מס׳ 9, ונכון ליום 18 בספטמבר 2023. הבדיקה הזו חשובה מאוד ולא טכנית: לפי סעיף 11(ד), תיקון מס׳ 9 אינו חל על דירה שחוזה המכר לגביה נכרת לפני 7 ביולי 2023. על דירה כזו ממשיך לחול נוסח החוק כפי שהיה ערב התיקון. לכן, לפני שאתם מסתמכים על סעיף כלשהו בעמוד הזה, בדקו מתי נחתם החוזה שלכם. אותו היגיון חל על תיקון מס׳ 3, התש״ן-1990, ועל תיקון מס׳ 5, התשע״א-2011, שגם להם נקבעו הוראות תחולה נפרדות בסעיפים 11(ב) ו-11(ג).

חקיקה מתעדכנת מעת לעת. לאימות הנוסח מול המקור הרשמי:

נוסח מלא

חוק המכר (דירות), תשל״ג-1973 - הנוסח המלא

נוסח משולב הכולל את כל התיקונים עד תיקון מס׳ 9, התשפ״ב-2022. חקיקה אינה מוגנת בזכויות יוצרים ומובאת כאן במלואה. גללו בתוך התיבה, או פתחו את הנוסח במלואו.

1. הגדרות

בחוק זה -

״דירה״ - חדר או מערכת חדרים שנועדו למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;

״הוראות תחזוקה ושימוש״ - הוראות תחזוקה ושימוש, ככל הנדרש, לעניין הדירה או כל דבר שבה, הרכוש המשותף כמשמעותו בחוק המקרקעין ומיתקניו, וכן בדבר תכונות מיוחדות של הדירה או כל דבר שבה;

״חוק המקרקעין״ - חוק המקרקעין, התשכ״ט-1969;

״מכירה״ - לרבות החכרה לתקופה של עשרים וחמש שנים או יותר, לרבות התחייבות למכור או להחכיר כאמור או לגרום שיימכר או יוחכר כאמור, ולרבות פעולה באיגוד כמשמעותה בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג-1963;

״מוכר״ - מי שמוכר דירה שבנה או שהוא עתיד לבנות בעצמו או על ידי אדם אחר על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למכרה, לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למכרה, מאדם שבנה או עתיד לבנות אותה כאמור, למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה;

״קונה״ - מי שרוכש דירה ממוכר;

״קונה משנה״ - מי שרוכש דירה מקונה וכן חליפיו וחליפי הקונה;

״תקנות הבניה״ - תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל-1970;

״תקן״, ״תקן רשמי״ - כמשמעותם בחוק התקנים, תשי״ג-1953.

״השר״ - שר הבינוי והשיכון.

2. חובת מסירת מפרט והוראות תחזוקה ושימוש

(א) המוכר דירה חייב לצרף לחוזה המכר מפרט והוראות תחזוקה ושימוש.

(א1) המוכר יצרף לחוזה המכר, בעת חתימתו, את המפרט וכן את הוראות התחזוקה והשימוש חתומות בידיו; לא היו בידי המוכר בעת חתימת החוזה כל הפרטים הדרושים לקביעת הוראות התחזוקה והשימוש, ימסור את ההוראות האמורות לקונה כשהן חתומות בידיו בעת העמדת הדירה לרשותו.

(ב) כל תיקון במפרט טעון חתימת שני הצדדים.

3. פרטי המפרט

(א) המפרט יהיה בטופס שקבע השר בצו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפני פרסומו ברשומות; צו כאמור יכול שיהיה כללי או לסוג של דירות ותחילתו תהא בתום שלושה חדשים מיום פרסומו ברשומות, זולת אם נקבע בו לכך מועד מאוחר יותר.

(א1) המפרט יכלול מחירון של פריטים שלגביהם קבע השר שיש לציין מחיר לעניין ויתור עליהם, שינוי מיקומם או הוספתם (להלן - פריטים מתומחרים).

(ב) המפרט יכול שיתייחס, בנוסף על הדירה הנמכרת, גם לחלקים אחרים של הבנין שבו נמצאת הדירה, למעט דירות אחרות, ולקרקע שעליה עומד הבנין, הכל כפי שנקבע בצו.

(ג) על המוכר למלא את כל הפריטים במפרט במפורט ובמדוייק, ואם פריט פלוני אינו חל בנסיבות הענין, על המוכר לציין זאת לגביו.

(ד) היה פריט שבמפרט מתייחס לדבר שנקבע בתקנות הבניה או בתקן, יכול שהטופס ימולא על ידי הפניה לאותן תקנות הבניה או לאותו תקן.

(ה) קונה המבקש לוותר על פריט מתומחר, להוסיף פריט מתומחר או לשנות את מיקומו, ימסור על כך הודעה למוכר לפני התקנת הפריט ולא יאוחר מהמועד האחרון שנקבע לכך בחוזה המכר, אם נקבע מועד כאמור, ובלבד שלא ייקבע מועד מוקדם משישה חודשים מיום סיום שלב ביצוע יסודות הבניין או מועד אחר שקבע השר בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ורשאי השר לקבוע מועדים שונים לסוגים שונים של דירות או בניינים.

(ו) הודיע קונה למוכר על ויתור על פריט מתומחר, יזכה אותו המוכר במחיר הנקוב במפרט לגבי אותו פריט; הודיע קונה למוכר על הוספת פריט מתומחר או על שינוי מיקומו, יחייב אותו המוכר במחיר הנקוב במפרט לגבי אותו פריט, לפי עניין.

(ז) הודיע קונה למוכר על ויתור, הוספה או שינוי כאמור בסעיף קטן (ה), ימסור לו המוכר מפרט מעודכן.

4. אי-התאמה

(א) המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה או קונה המשנה אם התקיים אחד מאלה:

(1) הדירה או כל דבר שבה (להלן - הדירה) שונים מן האמור במפרט, בתקן רשמי או בתקנות הבניה;

(2) תוך תקופת הבדק התגלתה אי-התאמה בדירה, זולת אם הוכיח המוכר שאי-ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה או קונה המשנה;

(3) תוך תקופת האחריות התגלתה בדירה אי-התאמה והקונה או קונה המשנה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים;

(4) בתוך תקופה של 20 שנים שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה בידי המוכר (להלן - תקופת הבדק לאי-התאמה יסודית), התגלתה אי-התאמה יסודית, זולת אם הוכיח המוכר שאי-ההתאמה היסודית נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה או קונה המשנה;

(5) התגלתה אי-התאמה יסודית, אף לאחר תקופת הבדק לאי-התאמה יסודית, והקונה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים;

(6) המוכר לא מסר לקונה הוראות תחזוקה ושימוש.

(ב) אי-קיום חיוב כאמור בסעיף קטן (א) יראו כאי-התאמה כמשמעותה בחוק המכר, התשכ״ח-1968.

(ג) לענין סעיף זה -

״אי-התאמה יסודית״ - אי-התאמה בחלקי הבנין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והנוגעת להבטחת יציבותו ולבטיחותו;

״תקופת בדק״ - תקופה הקבועה בתוספת, שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה;

״תקופת אחריות״ - תקופה של שלוש שנים שתחילתה בתום תקופת הבדק.

4א. הודעה על אי-התאמה או אי-התאמה יסודית

(א) הקונה או קונה המשנה יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה -

(1) שניתן היה לגלותה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה, אם הודיע עליה הקונה או קונה המשנה למוכר בתוך שנה ממועד העמדת הדירה לרשות הקונה;

(2) שלא ניתן היה לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותו אם הודיע עליה למוכר תוך זמן סביר לאחר שגילה אותה.

(ב) הקונה או קונה המשנה יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה יסודית שלא היה ניתן לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותו, אם הודיע עליה למוכר בתוך זמן סביר לאחר שגילה אותה.

4ב. זכות תיקון אי-התאמה

(א) התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה או קונה המשנה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר.

(ב) חזרה והתגלתה אי-ההתאמה או אי-ההתאמה היסודית לאחר שהמוכר תיקן אותה פעם אחת או יותר במשך שנתיים שתחילתן במועד הודעת הקונה או קונה המשנה בדבר אי-ההתאמה או אי-ההתאמה היסודית, או שתיקונה של אי-ההתאמה או אי-ההתאמה היסודית דחוף והמוכר לא תיקן אותה בתוך זמן סביר ממועד הודעת הקונה או קונה המשנה כאמור, רשאי הקונה או קונה המשנה לתקנה והמוכר יישא בהוצאות התיקון.

5. מוכר שלא מסר מפרט

(א) מוכר שלא מסר לקונה מפרט בהתאם לסעיף 2, יראוהו, על אף האמור בחוזה המכר, כמי שהתחייב למסור את הדירה לקונה כשכל דבר שצריך היה לפרט במפרט הוא באיכות גבוהה בהתחשב בנסיבות העניין.

(ב) מסר המוכר לקונה מפרט שאינו ממלא אחרי הוראות סעיף 3, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על הדברים שלגביהם המפרט אינו ממלא אחרי אותן הוראות.

(ג) דבר שסעיף זה חל עליו, חובת ההוכחה שהיה באיכות גבוהה בהתחשב בנסיבות העניין - על המוכר.

5א. פיצוי בשל איחור במסירה

(א) לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלף חודש מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר (בסעיף זה - המועד החוזי), זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מתום חודש מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו, או לפיצויים בסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר בשל איחור במסירת הדירה, לפי הגבוה:

(1) סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה - בעבור התקופה שתחילתה בתום חודש מהמועד החוזי וסיומה בתום ארבעה חודשים מהמועד החוזי;

(2) סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.25 - בעבור תקופה שתחילתה חמישה חודשים לאחר המועד החוזי וסיומה בתום עשרה חודשים מהמועד החוזי;

(3) סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.5 - בעבור תקופה שתחילתה 11 חודשים לאחר המועד החוזי ואילך.

(ב) הפיצויים הקבועים בסעיף זה ישולמו בתום כל חודש בעד אותו חודש.

(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו אם מתקיים לגבי האיחור במסירת הדירה אחד מאלה:

(1) הוא נגרם כתוצאה ממעשה או מחדל של הקונה בלבד;

(2) הוא תוצאה מנסיבות כאמור בסעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א-1970, ומתקיימים לגביו שאר התנאים הקבועים באותו סעיף.

5ב. שיעור מרבי של ריבית פיגורים

(א) נקבע בחוזה המכר כי איחור בתשלום יזכה את המוכר בריבית פיגורים, לא יעלה שיעור הריבית על השיעור שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; בסעיף זה, ״ריבית פיגורים״ - לרבות כל סכום שהקונה נדרש לשלם בשל תשלום שלא שולם במועד שנקבע בחוזה המכר.

(ב) החובה לשלם ריבית פיגורים תחול מהיום שבו חלף המועד לתשלום שנקבע בחוזה המכר, ובלבד שחלפו שבעה ימים מהיום האמור.

5ג. הצמדה

(א) תשלום שמשלם קונה למוכר בעד רכישת דירה לא יוצמד למדד כלשהו, ולא תתווסף עליו ריבית כלשהי, למעט בשל איחור בתשלום בהתאם להוראות סעיף 5ב.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), צדדים לחוזה מכר רשאים להסכים ביניהם כי עד מחצית מכל תשלום תוצמד למדד תשומות הבנייה, ובלבד ש-20% מהמחיר החוזי המשולמים במועד כריתת החוזה או לפני כל תשלום אחר לא יוצמדו.

(ג) הצמדה כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה עד למועד שלא יאוחר ממועד המסירה כפי שנקבע בחוזה המכר; ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו חל עיכוב במסירה כאמור בסעיף 5א(ג).

(ד) בסעיף זה, ״מדד תשומות הבנייה״ - מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים או מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים, לפי העניין, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם לאחרונה לפני מועד ההצמדה.

6. תקנון בבית משותף

(א) המוכר דירה בבית משותף או בבית המיועד להירשם כבית משותף והתקנון שחל על הבית או שבדעתו להחיל על הבית מבטל או משנה הוראה של התקנון המצוי המתייחסת לענין מן הענינים המנויים להלן, חייב לכלול במפרט או לצרף לחוזה המכר פרטים על אותו ענין; ואלה הענינים:

(1) הוצאת חלק מהרכוש המשותף;

(2) שיעורו של החלק ברכוש המשותף הצמוד לדירה;

(3) שיעור ההשתתפות בהוצאות הבית המשותף ובשירותים המחוייבים בקשר אליו;

(4) סדרי קבלת החלטות בדבר ניהול הבית המשותף;

(5) כל ענין אחר שקבע שר השיכון בצו בדרך האמורה בסעיף 3(א).

(ב) מוכר שלא מסר פרטים על ענין מהענינים המנויים בסעיף קטן (א) יראוהו, על אף האמור בחוזה המכר, כמי שהתחייב שהוראות התקנון המצוי לגבי אותו ענין יחולו על הבית המשותף.

(ג) המונחים בסעיף זה ובסעיף 6ב יפורשו לפי משמעותם בחוק המקרקעין, תשכ״ט-1969.

6א. קביעת מתחזק

(א) בסעיף זה -

״חוזה מכר״ - לרבות המפרט וחוזה נספח לענין מתחזק;

״מתחזק״ - כמשמעותו בסעיף 71(ב)(1) לחוק המקרקעין, התשכ״ט-1969.

(ב) לא יקבע מוכר בחוזה המכר או בתקנון, כי הניהול וההחזקה התקינה של הרכוש המשותף, כולם או רובם, יתבצעו על ידי מתחזק, אלא אם כן נכללו בחוזה המכר פרטים הנוגעים למתחזק, לרבות זהותו ותנאי ההתקשרות עמו.

(ג) תוקפה של תניה בחוזה ההתקשרות הראשון עם מתחזק לפי סעיף קטן (א), השוללת או המגבילה את הזכות של נציגות הבית המשותף או של בעלי הדירות להביא את החוזה לסיום, אין כוחו יפה לתקופה העולה על שלוש שנים מיום תחילת הניהול וההחזקה על ידי המתחזק, אלא אם כן החליטו בעלי הדירות בבית המשותף, ברוב הקבוע בסעיף 71(ב)(1) לחוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, להאריך את תוקף חוזה ההתקשרות, בתום שלוש השנים האמורות, לתקופה שתיקבע על ידם.

6ב. רישום זכויות

(א) המוכר דירה בבית הניתן לרישום בפנקס בתים משותפים כאמור בסעיף 142 לחוק המקרקעין, חייב לעשות את כל אלה:

(1) לבצע את כל הפעולות ולקיים את כל החיובים המוטלים עליו בקשר לרישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה ואיחוד של הקרקע שבה נמצאת הדירה, במועד המוקדם ביותר האפשרי;

(2) לגרום לרישום הבית בפנקס בתים משותפים לא יאוחר מתום שנה ממועד רישום בפנקסי המקרקעין של החלוקה והאיחוד של הקרקע כאמור בפסקה (1) או ממועד העמדת הדירה לרשות הקונה, לפי המאוחר;

(3) לגרום לרישום זכויות הקונה בדירה בפנקס בתים משותפים לא יאוחר מתום שישה חודשים ממועד רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים או ממועד העמדת הדירה לרשות הקונה, לפי המאוחר.

(ב) המוכר דירה בבית שאינו ניתן לרישום בפנקס בתים משותפים כאמור בסעיף קטן (א), חייב לבצע ולקיים את האמור בפסקה (1) של אותו סעיף קטן ולגרום לרישום זכויות הקונה בדירה בפנקסי המקרקעין לא יאוחר מתום שישה חודשים ממועד הרישום בפנקסי המקרקעין של החלוקה והאיחוד של הקרקע כאמור בפסקה (1) או ממועד העמדת הדירה לרשות הקונה, לפי המאוחר.

(ג) בחישוב תקופות הרישום האמורות בסעיף זה לא יבואו במניין תקופות שהמוכר הוכיח לגביהן כי העיכוב בביצוע הרישום נגרם עקב נסיבות שלא בשליטתו והוא לא יכול היה למנוע את קיומן.

6ג. הגבלת גובה ההוצאות המשפטיות במכירת דירה ואופן תשלומן

(א) בסעיף זה, ״הוצאות משפטיות״ - שכר טרחת עורך דין המייצג הן את המוכר והן את הקונה בעסקה למכירת דירה, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין בשל ייצוג המוכר באותה עסקה, בעד פעולות אלה:

(1) רישום וניהול רשימה של בעלי הזכויות על פי חוזה המכר, מיום המכירה ועד יום רישום זכויות אלה בלשכת רישום המקרקעין;

(2) רישום הזכויות על פי חוזה המכר בלשכת רישום המקרקעין, ובכלל זה רישום בית בפנקס בתים משותפים ושינוי או תיקון לצו רישום בית משותף;

(3) כל הוצאה אחרת הקשורה לרישום הזכויות על פי חוזה המכר.

(ב) (1) מוכר לא ידרוש מקונה השתתפות בהוצאות משפטיות בסכום העולה על הסכום או השיעור שקבע השר בהתייעצות עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת (בסעיף זה - הסכום המרבי), ורשאי הוא לקבוע כאמור סכומים מרביים שונים לדירות מסוגים שונים לפי אמות מידה שקבע, וכן כי הוראות סעיף זה לא יחולו על דירות מסוג מסוים או על דירות שמחירן עולה על המחיר שקבע;

(2) על אף האמור בפסקה (1), הסכום המרבי של הוצאות משפטיות לעניין רישום וניהול רשימה של בעלי זכויות ורישום הזכויות על פי חוזה המכר, מיום המכירה ועד יום רישום זכויות אלה בלשכת רישום המקרקעין, יהיה הסכום לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו-1996, לעניין מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין.

(ג) קונה ישלם את ההוצאות המשפטיות ישירות לעורך הדין, ועורך הדין יוציא לקונה חשבונית כהגדרתה בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו-1975.

7. שמירת זכויות

חוק זה אינו גורע מזכויות הקונה או קונה המשנה הניתנות לו לפי כל דין.

7א. התניה - לטובת הקונה או קונה המשנה

(א) אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הקונה או קונה המשנה.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ויתור, לרבות בכתב, על זכויות מצד הקונה או קונה המשנה בקשר לאיחור במסירה לפי סעיף 5א או לאי-התאמה או אי-התאמה יסודית, המהווה תנאי להעברת זכויות מקונה לקונה משנה, לביצוע תיקונים בדירה או להעמדת הדירה לרשות הקונה - בטל.

8. דין המדינה

(א) דין המדינה כמוכר כדין כל מוכר אחר.

(ב) לא יראו את רשות מקרקעי ישראל או גופים המיוצגים על ידיה כמוכרת לענין חוק זה מחמת זה שקיבלה מהקונה או מקונה המשנה דמי שכירות בעד הדירה.

9. חזקה

לענין חוק זה, המוכר דירה שהיתה תפוסה בידי אחר פחות משנה מיום גמר בנייתה או שהוא עצמו גר בה פחות מששה חדשים מיום גמר בנייתה, חזקה שבנה או רכש אותה על מנת למכרה, זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

10. עונשין

מי שביודעין לא מילא אחרי הוראות סעיפים 2(א) או (א1), 3, 6 או 6ג(ב), דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז-1977.

11. תחולה

(א) הוראות חוק זה לא יחולו -

(1) על דירה בבנין שבנייתו נסתיימה לפני תחילתו של חוק זה;

(2) על דירה שחוזה המכר לגביה נכרת לפני תחילתו של חוק זה.

(ב) חוק המכר (דירות) (תיקון מס׳ 3), התש״ן-1990, לא יחול על דירה בבנין שבנייתו נסתיימה או שחוזה המכר לגביה נכרת לפני פרסומו (להלן - יום הפרסום); על דירה כאמור יחולו הוראות חוק המכר (דירות), התשל״ג-1973, כנוסחו ערב יום הפרסום.

(ג) חוק המכר (דירות) (תיקון מס׳ 5), התשע״א-2011 (בסעיף קטן זה - תיקון מס׳ 5), לא יחול על דירה בבניין שבנייתו הסתיימה או שחוזה המכר לגביה נכרת לפני תחילתו של תיקון מס׳ 5; על דירה כאמור יחולו הוראות חוק המכר (דירות), התשל״ג-1973, כנוסחו ערב יום התחילה של תיקון מס׳ 5.

(ד) חוק המכר (דירות) (תיקון מס׳ 9), התשפ״ב-2022 (בסעיף קטן זה - תיקון מס׳ 9), לא יחול על דירה שחוזה המכר לגביה נכרת לפני תחילתו של תיקון מס׳ 9; על דירה כאמור יחולו הוראות חוק המכר (דירות), התשל״ג-1973, כנוסחו ערב יום התחילה של תיקון מס׳ 9.

12. תחילה

תחילתו של סעיף 6 ביום ה׳ בתשרי תשל״ד (1 באוקטובר 1973); יתר הוראות חוק זה תחילתן ביום י״ח בטבת תשל״ה (1 בינואר 1975).

13. ביצוע

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

תוספת (סעיף 4)

(1) ליקוי במוצרי מסגרות ונגרות, לרבות אלומיניום ופלסטיק - שנתיים;

(2) ליקוי בריצוף וחיפוי פנים לרבות שקיעות ושחיקה - שנתיים;

(3) כשל בתפקוד ובעמידות של מכונות ודוודים - שלוש שנים;

(4) ליקוי בפיתוח חצר, לרבות שקיעות, בין השאר של מרצפות בקומת קרקע, בחניות, במדרכות ובשבילים בשטח הבניין, וכן ליקויים במשטחים מחומרי גימור שונים - שלוש שנים; לעניין זה, ״פיתוח חצר״ - לרבות שבילים, משטחים, קירות, גדרות, רכיבים בנויים ומערכות, ובכלל זה מערכות מים, ביוב, ניקוז, חשמל, תאורה ותקשורת;

(5) כשל בתפקוד ובעמידות של מרכיבי מערכות הבידוד התרמי - שלוש שנים;

(6) כשל במערכות צנרת, לרבות מים, מערכת הסקה ומרזבים, דלוחין וביוב - ארבע שנים; לעניין זה, ״כשל״ - לרבות נזילות;

(7) כשל באיטום המבנה, לרבות בחללים תת-קרקעיים, בקירות, בתקרות ובגגות, לרבות גגות קלים עם סיכוך - ארבע שנים;

(8) סדקים ברוחב גדול מ-1.5 מ״מ ברכיבים לא נושאים - חמש שנים;

(9) התנתקות, התקלפות או התפוררות של חיפויי חוץ - שבע שנים;

(10) כל אי-התאמה אחרת שאינה אי-התאמה יסודית - שנה אחת.

בתוספת זו -

״כשל״ - כישלון מלא או חלקי בתפקוד המוצר או המערכת;

״ליקוי״ - ליקוי בתפקוד ובעמידות המוצר או המערכת, לרבות אי-שמירה על יציבות, שלמות, איכות ומראה, הן של כל מרכיב בנפרד והן של המכלול.

הנוסח מובא לנוחותכם ואינו מחליף את הנוסח הרשמי. לאימות מול המקור: ויקיטקסט. פסיקה שפירשה את החוק ריכזנו בפסיקה בדיני מקרקעין.

בשפה פשוטה

שבעת הסעיפים שקובעים את מה שקורה לכם בפועל

החוק כתוב בשפה משפטית, אבל מאחורי כל סעיף עומד מצב מוכר לחלוטין לכל מי שקנה דירה מקבלן. הנה מה שכל אחד מהם אומר בפועל.

2-3

המפרט הוא ההבטחה בכתב

״המוכר דירה חייב לצרף לחוזה המכר מפרט והוראות תחזוקה ושימוש.״

המפרט הוא הרשימה המדויקת של מה שאתם מקבלים: איזה ריצוף, איזה מטבח, איזו צנרת. הקבלן חייב למלא כל פריט במפורט ובמדוייק, ואם פריט לא רלוונטי - לציין זאת. בתיקון מס׳ 9 נוסף מחירון של פריטים מתומחרים, כדי שתדעו מראש כמה שווה כל ויתור, שינוי מיקום או תוספת.

ואם לא נמסר מפרט? סעיף 5 קובע שרואים את הקבלן כמי שהתחייב לאיכות גבוהה, ונטל ההוכחה עליו. המפרט הוא גם מה שקובע אחר כך אם יש אי-התאמה, ולכן בדיקת המפרט לפני החתימה היא ההשקעה המשתלמת ביותר בתהליך.

4

מהי בכלל ״אי-התאמה״

״הדירה או כל דבר שבה שונים מן האמור במפרט, בתקן רשמי או בתקנות הבניה.״

סעיף 4 מונה שש עילות. הן לא רק ליקוי פיזי: גם סטייה מהמפרט, גם סטייה מתקן רשמי, וגם אי-מסירת הוראות תחזוקה, נחשבות לאי-קיום חיוב. סעיף 4(ב) מחבר את זה לחוק המכר, התשכ״ח-1968, וכך נפתחת מערכת התרופות המלאה.

כשהקבלן מסרב להכיר בליקוי או מושך זמן, זה השלב שבו נדרשת תביעה בגין ליקויי בנייה, בדרך כלל בליווי חוות דעת של מהנדס.

שעון החול: להודיע, ואז לתת לתקן

״הקונה או קונה המשנה יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה...״

סעיף 4א הוא זה שהכי הרבה רוכשים נכשלים בו. ליקוי שאפשר היה לראות ביום המסירה מזכה אתכם רק אם הודעתם תוך שנה. ליקוי נסתר, וכן אי-התאמה יסודית, מחייבים הודעה תוך זמן סביר מרגע הגילוי. איחור בהודעה עלול לחסום את הטענה גם כשהליקוי אמיתי לחלוטין.

ואז נכנס סעיף 4ב: חייבים לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקן, והוא חייב לתקן בזמן סביר. אבל אם אותו ליקוי חוזר אחרי תיקון אחד או יותר במשך שנתיים מיום ההודעה, או שהוא דחוף והקבלן לא תיקן בזמן סביר - אתם רשאים לתקן בעצמכם והקבלן נושא בהוצאות.

איחור במסירה עולה לקבלן כסף

״זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק.״

הזכות נפתחת רק אחרי שחלף חודש מהמועד החוזי, והפיצוי מחושב בעבור כל חודש או חלק ממנו מתום אותו חודש ועד המסירה בפועל. כלומר חודש האיחור הראשון הוא חודש חסד שאינו מזכה בפיצוי.

השיעור הוא דמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה: ×1 מתום חודש ועד תום ארבעה חודשים מהמועד החוזי, ×1.25 מהחודש החמישי ועד העשירי, ×1.5 מהחודש ה-11 ואילך. נקבע בחוזה סכום גבוה יותר - הוא הקובע.

הפיצוי אינו מותנה בהוכחת נזק ולא בכך שעברתם לשכירות, ומשולם בתום כל חודש בעד אותו חודש. הרחבה במדריך רכישת דירה מקבלן.

ההצמדה כבר לא פרוצה

״לא יוצמד למדד כלשהו, ולא תתווסף עליו ריבית כלשהי...״

אחד השינויים הגדולים של תיקון מס׳ 9. ברירת המחדל היא אפס הצמדה. הצדדים רשאים להסכים על הצמדה למדד תשומות הבנייה, אבל רק עד מחצית מכל תשלום, ורק בתנאי ש20% מהמחיר החוזי המשולמים בחתימה או לפני כל תשלום אחר לא יוצמדו כלל.

ההצמדה מוגבלת למועד שלא יאוחר ממועד המסירה שבחוזה. ההגבלה הזו אינה חלה כשהעיכוב נופל לנסיבות סעיף 5א(ג), כלומר עיכוב באשמת הקונה בלבד או נסיבות של סיכול. וסעיף 5ב מגביל גם את ריבית הפיגורים שהקבלן רשאי לגבות מכם. בדיקת לוח התשלומים מגלה את זה מראש.

הטאבו הוא לא ״מתישהו״

״לא יאוחר מתום שישה חודשים ממועד רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים...״

החוק קובע לוח זמנים מחייב: רישום החלוקה והאיחוד של הקרקע במועד המוקדם ביותר האפשרי, רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים תוך שנה, ורישום זכויותיכם תוך שישה חודשים נוספים, לפי המאוחר מבין המועדים.

מהמניין יוצאות רק תקופות שהקבלן יוכיח לגביהן שהעיכוב נגרם בנסיבות שלא בשליטתו. עיכוב ברישום הוא הפרה, לא עובדת חיים. הנושא נוגע ישירות לרישום בתים משותפים ולתקנון הבית, שסעיף 6 מחייב לפרט כשהוא סוטה מהתקנון המצוי.

הסעיף שמנצח את החוזה

״אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הקונה או קונה המשנה.״

סעיף קצר, ובלעדיו כל היתר היה חסר משמעות. כל סעיף בחוזה המכר שמצמצם את זכויותיכם ביחס לחוק - בטל. הקבלן יכול להיטיב איתכם, לא להרע.

וסעיף קטן (ב) סוגר את הפרצה המעשית: ויתור, לרבות בכתב, על זכויות בקשר לאיחור במסירה או לאי-התאמה, שנדרש מכם כתנאי להעברת זכויות לקונה משנה, לביצוע תיקונים בדירה או להעמדת הדירה לרשותכם - בטל. אם הקבלן מתנה מסירת מפתח בחתימה על ויתור, החתימה הזו חסרת תוקף.

וסעיף 7 מוסיף שהחוק לא גורע מזכויות לפי כל דין אחר: חוק החוזים (תרופות), דיני הנזיקין וחוק המקרקעין ממשיכים לחול במקביל.

לפני שאתם מסתמכים על אחד מהסעיפים האלה: בדקו את תאריך חוזה המכר. סעיפים 5ב ו-5ג, וכן תקופת הבדק של 20 שנה לאי-התאמה יסודית, הם פרי תיקון מס׳ 9. לפי סעיף 11(ד), הם אינם חלים על חוזה שנכרת לפני 7 ביולי 2023. על חוזה כזה חל נוסח החוק כפי שהיה ערב התיקון.
הכי מבלבל

תקופת בדק מול תקופת אחריות - ההבדל הוא נטל ההוכחה

שני המונחים נשמעים דומים ומבלבלים כמעט את כולם, אבל ההבדל ביניהם הוא ההבדל בין תיק קל לתיק קשה. בתקופת הבדק הליקוי נזקף אוטומטית לחובת הקבלן, והוא זה שצריך להוכיח שאתם גרמתם לו. בתקופת האחריות התמונה מתהפכת: אתם צריכים להוכיח שמקור הליקוי בתכנון, בעבודה או בחומרים. אותו סדק בדיוק, שנה אחרי, הוא סיפור אחר לגמרי.

השוואה בין תקופת בדק לתקופת אחריות לפי סעיף 4(ג)
הפרמטרתקופת בדקתקופת אחריות
מקורהתוספת לחוק (סעיף 4(ג))סעיף 4(ג)
מתי מתחילהבעת העמדת הדירה לרשות הקונהבתום תקופת הבדק
אורךשנה עד שבע שנים, לפי סוג הליקוישלוש שנים
על מי נטל ההוכחהעל הקבלן - להוכיח שהקונה גרםעל הקונה - להוכיח תכנון, עבודה או חומרים
עמדת הפתיחה שלכםחזקה, בדרך כלל ללא צורך במומחהחלשה יותר, בדרך כלל נדרשת חוות דעת
אי-התאמה יסודית20 שנה (סעיף 4(א)(4))ניתן לטעון גם אחריה, בהוכחת מקור (סעיף 4(א)(5))

תקופות הבדק לפי התוספת

תקופות הבדק המלאות כפי שנקבעו בתוספת לחוק
הליקויתקופת הבדקואז מתחילות
מוצרי מסגרות ונגרות, לרבות אלומיניום ופלסטיקשנתיים3 שנות אחריות
ריצוף וחיפוי פנים, לרבות שקיעות ושחיקהשנתיים3 שנות אחריות
כשל בתפקוד ובעמידות של מכונות ודודיםשלוש שנים3 שנות אחריות
פיתוח חצר, שבילים וקירות תומכיםשלוש שנים3 שנות אחריות
מרכיבי מערכות הבידוד התרמישלוש שנים3 שנות אחריות
מערכות צנרת: מים, הסקה, מרזבים, דלוחין וביובארבע שנים3 שנות אחריות
איטום המבנה, לרבות קירות, תקרות וגגותארבע שנים3 שנות אחריות
סדקים ברוחב גדול מ-1.5 מ״מ ברכיבים לא נושאיםחמש שנים3 שנות אחריות
התנתקות, התקלפות או התפוררות של חיפויי חוץשבע שנים3 שנות אחריות
כל אי-התאמה אחרת שאינה יסודיתשנה אחת3 שנות אחריות
אי-התאמה יסודית (יציבות ובטיחות המבנה)20 שנהניתן לטעון גם אחריה

שימו לב לחשבון הפשוט: חיפוי חוץ שמתקלף נהנה משבע שנות בדק, ואחריהן עוד שלוש שנות אחריות. כלומר עשר שנים שבהן אפשר לטעון. איטום שכושל: ארבע ועוד שלוש, שבע שנים. וכשמדובר ביציבות המבנה עצמו, החוק נותן עשרים שנה של בדק, ולפי סעיף 4(א)(5) אפשר לטעון גם אחריהן אם תוכיחו שמקור הליקוי בתכנון, בעבודה או בחומרים.

מה עושים כשמתגלית אי-התאמה - חמישה שלבים לפי החוק

הסדר חשוב. דילוג על שלב עלול לעלות לכם בזכות עצמה, גם כשהליקוי ברור לחלוטין.

  1. תיעוד הליקוי ובדיקת התקופה. מתעדים בכתב ובצילום, ובודקים באיזו תקופה אתם נמצאים: בדק, אחריות, או תקופת הבדק לאי-התאמה יסודית. התקופה קובעת על מי נטל ההוכחה, ולכן היא קובעת גם את האסטרטגיה.
  2. משלוח הודעה למוכר במועד. לפי סעיף 4א, ליקוי שניתן היה לגלות ביום המסירה מחייב הודעה תוך שנה ממועד העמדת הדירה לרשותכם. ליקוי נסתר, וכן אי-התאמה יסודית, מחייבים הודעה תוך זמן סביר מרגע הגילוי. שלחו באופן שניתן להוכיח.
  3. מתן הזדמנות נאותה לתיקון. סעיף 4ב(א) מחייב אתכם לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקן, ומחייב אותו לתקן בתוך זמן סביר. פנייה לבית משפט בלי לעבור את השלב הזה תיתקל בקושי.
  4. מעקב אחר תיקונים חוזרים. תעדו כל סבב תיקון: מתי הגיעו, מה עשו, ומתי הליקוי חזר. ספירת הסבבים במשך שנתיים מיום ההודעה היא בדיוק מה שפותח את השלב הבא.
  5. תיקון עצמי על חשבון המוכר. לפי סעיף 4ב(ב), אם הליקוי חזר לאחר תיקון אחד או יותר במשך אותן שנתיים, או אם הוא דחוף והקבלן לא תיקן בזמן סביר, אתם רשאים לתקן בעצמכם והקבלן יישא בהוצאות.

כשהקבלן חולק על עצם קיום הליקוי או על היקפו, השלב הבא הוא בדרך כלל חוות דעת הנדסית והליך משפטי בגין ליקויי בנייה.

סעיף 6ג: כמה מותר לקבלן לגלגל עליכם על עורך הדין שלו

הנוהג הישן, שבו הקבלן דורש אחוז מהמחיר עבור עורך הדין שלו, הוגבל. סעיף 6ג מגדיר ״הוצאות משפטיות״ בצמצום: רק שכר טרחה בעד רישום וניהול רשימת בעלי הזכויות, רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין לרבות רישום בית משותף, וכל הוצאה אחרת הקשורה לרישום. לא ליווי, לא ניסוח, לא ייעוץ.

המוכר לא ידרוש השתתפות בסכום העולה על הסכום המרבי שקבע השר בהתייעצות עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. ולעניין רישום הזכויות עצמו, התקרה נגזרת מחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו-1996.

שתי נקודות מעשיות: התשלום עובר ישירות לעורך הדין, שחייב להוציא לכם חשבונית על שמכם, ולא לקבלן. וחריגה מהסכום המרבי היא עבירה פלילית לפי סעיף 10, שדינה קנס.

וחשוב מכל: עורך הדין הזה מייצג את הקבלן, לא אתכם. ייצוג עצמאי בעסקת המכר הוא עניין נפרד לגמרי, ואת עלותו אי אפשר לחסוך על חשבון סעיף 6ג.

לפני שאתם חותמים, או אחרי שכבר גיליתם בעיה

שיחת בירור קצרה יכולה לחסוך שנים של ויכוח עם קבלן. עו״ד ונוטריון רעות אליהו מלווה רוכשי דירות מאז 2007, מבדיקת המפרט ועד רישום הזכויות בטאבו.

שאלות נפוצות

שאלות שרוכשי דירות שואלים על חוק המכר (דירות)

הבנת החוק

חוק המכר (דירות), תשל״ג-1973 מסדיר את היחסים בין מוכר דירה שבנה אותה על מנת למכרה לבין הקונה. החוק כולל 22 סעיפים ותוספת, וקובע חובת צירוף מפרט והוראות תחזוקה לחוזה המכר, אחריות המוכר לאי-התאמה, תקופות בדק ואחריות, פיצוי בשל איחור במסירה, כללי הצמדה וריבית פיגורים, מועדי רישום זכויות בטאבו והגבלת ההוצאות המשפטיות. לפי סעיף 7א, אין להתנות על הוראות החוק אלא לטובת הקונה.

תיקון מס׳ 9 הוא חוק המכר (דירות) (תיקון מס׳ 9), התשפ״ב-2022, שתחילתו ביום 7 ביולי 2023. הוא הרחיב משמעותית את הגנת הרוכש: הארכת תקופות הבדק בתוספת, קביעת תקופת בדק של 20 שנים לאי-התאמה יסודית, הגבלת ההצמדה למדד תשומות הבנייה בסעיף 5ג, וקביעת שיעור מרבי לריבית פיגורים בסעיף 5ב. לפי סעיף 11(ד), התיקון לא חל על דירה שחוזה המכר לגביה נכרת לפני 7.7.2023, ועל דירה כזו חל נוסח החוק כפי שהיה ערב התיקון.

ההבדל הוא בנטל ההוכחה. תקופת הבדק היא תקופה הקבועה בתוספת לחוק, שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה, ואורכה משתנה לפי סוג הליקוי, בין שנה לשבע שנים. בתקופה זו הליקוי נזקף לחובת המוכר אלא אם יוכיח שהוא נגרם בשל מעשה או מחדל של הקונה. תקופת האחריות היא תקופה של שלוש שנים שתחילתה בתום תקופת הבדק, ובה נטל ההוכחה עובר לקונה, שצריך להוכיח שמקור הליקוי בתכנון, בעבודה או בחומרים.

יישום מעשי

לפי סעיף 4(א), המוכר לא קיים את חיוביו אם הדירה או כל דבר שבה שונים מן האמור במפרט, בתקן רשמי או בתקנות הבניה, אם התגלתה אי-התאמה בתקופת הבדק, אם התגלתה אי-התאמה בתקופת האחריות ומקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים, אם התגלתה אי-התאמה יסודית, וכן אם המוכר לא מסר לקונה הוראות תחזוקה ושימוש. סעיף 4(ב) קובע שאי-קיום חיוב כזה נחשב אי-התאמה כמשמעותה בחוק המכר, התשכ״ח-1968.

סעיף 4א מבחין בין שלושה מצבים. ליקוי שניתן היה לגלותו בעת העמדת הדירה לרשות הקונה מחייב הודעה למוכר בתוך שנה ממועד העמדת הדירה לרשות הקונה. ליקוי שלא ניתן היה לגלותו בבדיקה סבירה במועד המסירה מחייב הודעה בתוך זמן סביר לאחר שהתגלה. אי-התאמה יסודית מחייבת הודעה בתוך זמן סביר לאחר שהתגלתה. איחור בהודעה עלול לשלול את הזכות להסתמך על אי-ההתאמה.

לפי סעיף 5א, אם המוכר לא העמיד את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלף חודש מהמועד החוזי, הקונה זכאי לפיצויים בלא הוכחת נזק בעד כל חודש או חלק ממנו מתום חודש מהמועד החוזי, כך שחודש האיחור הראשון אינו מזכה בפיצוי. הפיצוי הוא שווי דמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה בעבור התקופה שמתום חודש ועד תום ארבעה חודשים מהמועד החוזי, מוכפל ב-1.25 מהחודש החמישי ועד תום עשרה חודשים, ומוכפל ב-1.5 מהחודש ה-11 ואילך. אם בחוזה נקבע פיצוי גבוה יותר, הוא הקובע. הפיצויים משולמים בתום כל חודש בעד אותו חודש.

סעיף 5ג, שנוסף בתיקון מס׳ 9, קובע ככלל שתשלום שמשלם קונה בעד רכישת דירה לא יוצמד למדד כלשהו ולא תתווסף עליו ריבית, למעט ריבית פיגורים לפי סעיף 5ב. עם זאת, הצדדים רשאים להסכים שעד מחצית מכל תשלום תוצמד למדד תשומות הבנייה, ובלבד ש-20% מהמחיר החוזי המשולמים במועד כריתת החוזה או לפני כל תשלום אחר לא יוצמדו. ההצמדה מוגבלת למועד שלא יאוחר ממועד המסירה שנקבע בחוזה, אך הגבלה זו אינה חלה כשהעיכוב במסירה נובע מהנסיבות שבסעיף 5א(ג), כלומר מעשה או מחדל של הקונה בלבד או נסיבות של סיכול.

הנקודה המשתלמת ביותר היא לפני החתימה, כשעדיין אפשר לתקן את המפרט ואת לוח התשלומים. פנייה מוקדמת חשובה גם כשמתקרב מועד המסירה, בעת פרוטוקול המסירה, כשמתגלה ליקוי ויש להודיע במועד לפי סעיף 4א, כשהמוכר לא מתקן בזמן סביר, כשהרישום בטאבו מתעכב מעבר למועדי סעיף 6ב, וכשנדרשת השתתפות בהוצאות משפטיות מעבר לסכום המרבי לפי סעיף 6ג. משרד אליהו ושות׳ מלווה רוכשי דירות מאז 2007.