חוק האחריות למוצרים פגומים, תש״ם-1980 - נוסח והסברים
מה קובע חוק האחריות למוצרים פגומים ומתי הוא רלוונטי לכם?
חוק האחריות למוצרים פגומים הוא הבסיס המשפטי לתביעת פיצויים בגין נזק גוף שנגרם מפגם במוצר, והוא מטיל על היצרן אחריות גם בלי שהנפגע יוכיח אשם. כאן תמצאו את הנוסח המלא של 12 סעיפי החוק, הסבר בשפה פשוטה לכל סעיף מרכזי, ומה חשוב לדעת על ההגנות ועל המועדים. משרד אליהו ושות׳ מלווה לקוחות בתביעות נזיקין ואזרחיות מאז 2007.
יצרן חייב לפצות מי שנגרם לו נזק גוף מפגם במוצר שייצר, בין אם היה אשם ובין אם לא. כך קובע סעיף 2(א) לחוק האחריות למוצרים פגומים, תש״ם-1980, שיצר בישראל משטר של אחריות חמורה בתחום זה.
- מי אחראי: יצרן, יבואן, מי שמציג עצמו כיצרן, ולעיתים גם הספק
- מה צריך להוכיח: פגם במוצר, נזק גוף, וקשר סיבתי - לא התרשלות
- מה מוגבל: תקרות פיצוי בסעיף 5, ורק נזק גוף ולא נזק לרכוש
- עד מתי: שלוש שנים התיישנות, ולא יותר מעשר שנים מיציאת המוצר משליטת היצרן
בעלת תואר במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, חברת לשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007, נוטריון מוסמכת ובוררת רשומה. מלווה לקוחות בתביעות נזיקין ואזרחיות, לרבות תביעות בגין נזק גוף שנגרם ממוצר פגום, מול יצרנים, יבואנים וחברות ביטוח.
למה נחקק החוק, ומה הוא שינה בדיני הנזיקין
עד לחקיקת החוק, אדם שנפגע בגופו ממוצר פגום נאלץ לתבוע בעילת הרשלנות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], ולשאת בנטל להוכיח שהיצרן התרשל. מדובר בנטל כבד: קו הייצור, שרשרת האספקה ומסמכי הבקרה נמצאים כולם בידי היצרן, והנפגע נדרש להוכיח כשל שאין לו גישה אליו. החוק, שהתקבל בשנת 1980, שינה את נקודת המוצא והעביר את מרכז הכובד מהתנהגות היצרן אל מצבו של המוצר.
התוצאה היא משטר שמכונה בספרות המשפטית אחריות חמורה: הנפגע נדרש להוכיח שהמוצר היה פגום, שנגרם לו נזק גוף, ושקיים קשר סיבתי בין השניים. שאלת האשם יורדת מהפרק. במקביל, המחוקק איזן את ההרחבה הזו בשלוש דרכים: רשימת הגנות סגורה בסעיף 4, תקרות פיצוי בסעיף 5, ומועדי התיישנות מקוצרים בסעיף 6.
חשוב להבין שהחוק אינו מחליף את שאר עילות התביעה אלא מתווסף אליהן. סעיף 10 קובע במפורש שהוא אינו בא לגרוע מזכויות לפי פקודת הנזיקין או לפי כל דין אחר, וסעיף 8 מחיל את הוראות פקודת הנזיקין על כל עניין שאין לגביו הוראה מיוחדת בחוק. בפועל, תביעה בגין מוצר פגום נבנית לא פעם על כמה עילות במקביל: החוק הזה, עוולת הרשלנות, ולעיתים גם עילות חוזיות או צרכניות לפי חוק הגנת הצרכן וחוק המכר. בחירת העילות ואופן הצגתן הם חלק מרכזי מהליווי המשפטי בתביעות נזיקין וביטוח.
מה החוק לא מכסה
החוק חל על נזק גוף בלבד, המוגדר בסעיף 1 כמוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי. נזק לרכוש, אבדן ערך המוצר עצמו, או מוצר חדש שהתקלקל בלי שאיש נפגע - אינם נכנסים לגדרו. סעיף 9 מוסיף שלושה חריגים נוספים: בהמות, עופות ודגים חיים, תוצרת חקלאית שאינה מעובדת, ונזק שנגרם מחוץ לישראל.
במקרים כאלה הכתובת היא עילות אחרות, ולעיתים תביעה כספית רגילה היא המסלול הנכון יותר.
חוק האחריות למוצרים פגומים - הנתונים המרכזיים
חוק האחריות למוצרים פגומים, תש״ם-1980 - נוסח מלא
להלן נוסח החוק במלואו, כל 12 הסעיפים. הנוסח מובא כלשונו לפי הנוסח המשולב, ומתחת לו תמצאו הסבר בשפה פשוטה לכל סעיף מרכזי.
1. הגדרות
בחוק זה -
״יצרן״ - אדם העוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים או בהרכבתם, לרבות -
(1) המציג עצמו כיצרן של מוצר במתן שמו או סימנו המסחרי או בכל דרך אחרת;
(2) יבואן שייבא לישראל למטרות מסחריות מוצר שיוצר בחוץ לארץ;
(3) ספק של מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן שלו אינם ניתנים לזיהוי על פניו;
״ייצור״ - יפורש בהתאם להגדרת ״יצרן״;
״מוצר״ - לרבות רכיב ואריזה של מוצר, מוצר המחובר למקרקעין, ובנין;
״נזק גוף״ - מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי.
2. אחריות היצרן
(א) יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר (להלן - הנפגע), ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן.
(ב) נגרם הנזק על ידי רכיב פגום, יהיו אחראים הן יצרן המוצר והן יצרן הרכיב.
(ג) מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן שלו אינם ניתנים לזיהוי על פניו יהיה הספק שלו פטור מאחריות לפי חוק זה אם מסר לנפגע, תוך זמן סביר לאחר דרישתו, פרטים שלפיהם ניתן לאתר את שם היצרן, היבואן או ספק שממנו קנה את המוצר, ואת המען המלא של מקום עסקם.
3. מוצר פגום
(א) מוצר הוא פגום בכל אחת מאלה:
(1) מחמת ליקוי בו הוא עלול לגרום נזק גוף;
(2) בנסיבות הענין נדרשות אזהרות או הוראות טיפול ושימוש מטעמי בטיחות והן לא ניתנו או שאינן מתאימות בהתחשב בסכנה הכרוכה במוצר.
(ב) חזקה שהמוצר היה פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום מאשר עם המסקנה שהיה תקין.
4. הגנות
(א) בתובענה לפי חוק זה לא תהא ליצרן הגנה אלא באחת מאלה:
(1) הפגם שגרם לנזק נוצר אחרי שהמוצר יצא משליטתו; הוכיח היצרן שהמוצר המסויים עבר בדיקות בטיחות סבירות לפני שיצא משליטתו, חזקה שהנזק נגרם לנפגע על ידי פגם שנוצר לאחר מכן;
(2) לפי רמת ההתפתחות המדעית והטכנולוגית שהיתה בעת שהמוצר יצא משליטתו, לא יכול היה היצרן לדעת שמבחינת התכנון לא עמד המוצר ברמת הבטיחות הסבירה;
(3) המוצר יצא משליטת היצרן שלא מרצונו, והוא נקט באמצעים סבירים למניעת יציאתו משליטתו, ולהזהרת הציבור הנוגע בדבר מפני הסיכון הכרוך במוצר;
(4) הנפגע ידע על הפגם במוצר ועל הסיכון הכרוך בו, וחשף עצמו מרצון לסיכון זה.
(ב) לא תהיה זו הגנה ליצרן שהתרשלות הנפגע תרמה לגרימת הנזק, אולם אם נהג הנפגע בהתרשלות חמורה, רשאי בית המשפט להפחית את סכום הפיצויים בהתחשב במידת התרשלותו.
(ג) היה הנפגע למטה מגיל 12 -
(1) לא תחול ההגנה האמורה בסעיף קטן (א)(4);
(2) לא יפחית בית משפט פיצויים לפי סעיף קטן (ב).
5. פיצויים
(א) בחישוב הפיצויים לפי חוק זה בשל אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערב קביעת הפיצויים; היו הפיצויים פטורים ממס הכנסה, יחושבו הפסדי הנפגע לענין פיצויים אלה לפי הכנסתו לאחר ניכוי מס הכנסה החל עליה בעת קביעתם, ובלבד שההפחתה בשל ניכוי המס כאמור לא תעלה על 25 אחוזים מן ההכנסה שלפיה חושבו פיצויים אלה.
(ב) פיצויים לפי חוק זה בשל נזק שאינו נזק ממון לא יעלו על חמישים אלף שקלים; שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להגדיל את הסכום האמור; הסכום יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן מיום קבלת חוק זה בכנסת או מיום הגדלת הסכום, לפי הענין.
6. התיישנות
(א) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי חוק זה תהא שלוש שנים.
(ב) לא תוגש תובענה לפי חוק זה אלא תוך עשר שנים מתום השנה שבה יצא המוצר משליטת היצרן.
7. התניה
המתנה על אחריות לפי חוק זה, תנאו בטל; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכות היצרן לשיפוי מאחר, ובלבד שלא ישפה עצמו ממי שהמוצר הגיע לרשותו לצרכים אישיים, משפחתיים, או ביתיים.
8. תחולת פקודת הנזיקין
לכל ענין שאין לגביו הוראה מיוחדת בחוק זה יחולו על גרימת נזק על ידי מוצר פגום הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], בשינויים המחוייבים.
9. סייג לתחולה
(א) חוק זה לא יחול על -
(1) בהמות, עופות ודגים חיים;
(2) תוצרת חקלאית אחרת שאינה מעובדת; לענין זה, ניקוי, בירור, הבחלה, אריזה, החסנה וקירור לא ייחשבו כעיבוד.
(ב) חוק זה לא יחול על נזק שנגרם מחוץ לישראל.
10. שמירת דינים
חוק זה אינו בא לגרוע מזכויות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי כל דין אחר.
11. ביצוע
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
12. תחילה
תחילתו של חוק זה באחד לחודש שלאחר תום ששה חדשים מיום קבלתו בכנסת.
הסעיפים החשובים בשפה פשוטה
שבעת הסעיפים הראשונים הם אלה שמשפיעים בפועל על זכויותיו של נפגע ועל חשיפתו של יצרן. להלן כל אחד מהם, עם ציטוט קצר מלשון החוק והסבר מעשי.
מי נחשב ״יצרן״ - הרבה יותר מבית החרושת
מה זה אומר בפועלההגדרה רחבה בכוונה. היא כוללת גם מי שמציג עצמו כיצרן על ידי הטבעת שמו או סימנו המסחרי, גם יבואן שהביא לישראל מוצר שיוצר בחוץ לארץ, וגם ספק כשהיצרן או היבואן אינם ניתנים לזיהוי על פני המוצר. ״מוצר״ עצמו כולל רכיב, אריזה, מוצר המחובר למקרקעין ואפילו בנין.
דוגמהמכשיר חשמלי שיוצר בחו״ל ונמכר בישראל תחת מותג מקומי: היבואן והמותג המקומי חשופים שניהם לתביעה, גם אם לא ייצרו דבר בפועל.
איתור הנתבע הנכון הוא צעד ראשון קריטי, והוא חלק מבניית תיק נזיקין נכון.
אחריות בלי אשם - הסעיף המרכזי בחוק
מה זה אומר בפועלהנפגע אינו צריך להוכיח שהיצרן התרשל, לא בתכנון, לא בייצור ולא בבקרה. די בכך שהמוצר היה פגום, שנגרם נזק גוף, ושיש קשר סיבתי ביניהם. סעיף קטן (ב) מוסיף שכאשר הנזק נגרם מרכיב פגום, אחראים גם יצרן המוצר וגם יצרן הרכיב.
דוגמהסוללה שהתפוצצה בתוך מכשיר: אפשר לתבוע גם את יצרן המכשיר וגם את יצרן הסוללה, בלי לפרק את שאלת מי בדיוק טעה.
סעיף קטן (ג) מעניק לספק ״שער יציאה״: אם ימסור לנפגע תוך זמן סביר את פרטי היצרן, היבואן או הספק שממנו קנה, יהיה פטור.
מתי מוצר נחשב פגום - כולל היעדר אזהרה
מה זה אומר בפועליש שני מסלולים. הראשון הוא ליקוי פיזי במוצר. השני, ולעיתים החשוב יותר, הוא כשל באזהרה: מוצר תקין לחלוטין מבחינה טכנית ייחשב פגום אם נדרשו לגביו אזהרות או הוראות טיפול ושימוש מטעמי בטיחות, והן לא ניתנו או שאינן מתאימות לסכנה.
דוגמהחומר ניקוי שאסור לערבב עם חומר אחר, בלי אזהרה ברורה על התווית, עלול להיחשב מוצר פגום גם אם ההרכב שלו תקין.
סעיף קטן (ב) מוסיף חזקה ראייתית חשובה: אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהמוצר היה פגום, חזקה שהיה פגום.
ההגנות של היצרן - רשימה סגורה של ארבע
מה זה אומר בפועלהרשימה סגורה: פגם שנוצר אחרי שהמוצר יצא משליטת היצרן, חוסר יכולת לדעת על הכשל התכנוני לפי רמת ההתפתחות המדעית והטכנולוגית באותה עת, יציאת המוצר משליטתו שלא מרצונו תוך נקיטת אמצעים סבירים והזהרת הציבור, וידיעת הנפגע על הפגם וחשיפה מרצון לסיכון.
דוגמהיצרן שיוכיח שהמוצר המסוים עבר בדיקות בטיחות סבירות לפני שיצא משליטתו נהנה מחזקה שהנזק נגרם מפגם מאוחר יותר.
אשם תורם אינו הגנה כשלעצמו. רק התרשלות חמורה מצד הנפגע מאפשרת הפחתת פיצויים. וכשהנפגע היה מתחת לגיל 12, שתי ההוראות האלה כלל אינן חלות.
תקרות הפיצוי - האיזון שהמחוקק קבע
מה זה אומר בפועלבחישוב אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות, הבסיס מוגבל לשילוש השכר הממוצע במשק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערב קביעת הפיצויים. אם הפיצויים פטורים ממס הכנסה, ההפסד מחושב לפי ההכנסה נטו, וההפחתה בשל המס לא תעלה על 25 אחוזים.
דוגמהבעל הכנסה גבוהה במיוחד לא יקבל פיצוי המבוסס על מלוא שכרו, אלא על התקרה שקבע החוק.
לנזק שאינו נזק ממון החוק נוקב בתקרה של חמישים אלף שקלים, צמודה למדד המחירים לצרכן. זהו אחד השיקולים המרכזיים בבחירה בין תביעה לפי החוק לבין תביעה בעילת רשלנות, שאין בה תקרה כזו.
התיישנות - שלוש שנים, ותקרה של עשר
מה זה אומר בפועלשתי מגבלות מצטברות. תקופת ההתיישנות היא שלוש שנים בלבד, קצרה מתקופת ההתיישנות הכללית בנזיקין. בנוסף, לא תוגש תובענה לפי החוק אלא בתוך עשר שנים מתום השנה שבה יצא המוצר משליטת היצרן.
דוגמהמוצר שיצא משליטת היצרן בשנת 2015 וגרם נזק בשנת 2026: התביעה לפי חוק זה חסומה, גם אם הנזק התגלה אתמול.
זו הסיבה המרכזית לכך שכדאי לבחון את התיק מוקדם. איחור של חודשים בודדים יכול לחסום עילה שלמה, ולהותיר רק מסלולים אזרחיים חלופיים.
אי אפשר להתנות על החוק - גם לא בתעודת אחריות
מה זה אומר בפועלכל ניסיון להגביל או לשלול בחוזה, בתקנון או בתעודת אחריות את אחריות היצרן לפי החוק - בטל. זו הוראה קוגנטית, כלומר לא ניתן להתנות עליה בהסכמה. הסעיף כן מותיר ליצרן את הזכות לשיפוי מאחר, בכפוף לסייג מהותי: הוא לא ישפה עצמו ממי שהמוצר הגיע לרשותו לצרכים אישיים, משפחתיים או ביתיים.
דוגמהסעיף בתעודת אחריות הקובע ״האחריות מוגבלת להחלפת המוצר בלבד״ לא יחסום תביעה בגין נזק גוף לפי החוק.
מבחינת יצרנים, יבואנים ומשווקים המשמעות היא שהחשיפה נקבעת בחוק ולא בחוזה. זהו שיקול מהותי בניסוח הסכמי הפצה ושרשרת אספקה, ונושא שעולה תדיר בסכסוכים מסחריים בין ספקים ליצרנים.
תביעה לפי החוק מול תביעת רשלנות רגילה
שני המסלולים פתוחים במקביל, וסעיף 10 מבהיר שהחוק אינו גורע מזכויות לפי פקודת הנזיקין. ההבדלים ביניהם הם שקובעים איזו עילה משרתת טוב יותר את התיק הספציפי.
| היבט | חוק האחריות למוצרים פגומים | עוולת הרשלנות |
|---|---|---|
| נטל ההוכחה | פגם, נזק וקשר סיבתי. אין צורך להוכיח אשם | יש להוכיח חובת זהירות, הפרתה, ונזק שנגרם כתוצאה ממנה |
| סוג הנזק המכוסה | נזק גוף בלבד: מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי | נזק גוף וגם נזק לרכוש ונזק כלכלי |
| התיישנות | שלוש שנים, ולא יאוחר מעשר שנים מתום השנה שבה יצא המוצר משליטת היצרן | תקופת ההתיישנות הכללית בנזיקין, שבע שנים |
| תקרת פיצוי לנזק שאינו ממוני | קיימת תקרה בסעיף 5(ב), צמודה למדד | אין תקרה סטטוטורית |
| אשם תורם | אינו הגנה. הפחתה רק בהתרשלות חמורה, ולא כשהנפגע מתחת לגיל 12 | מפחית את הפיצוי לפי מידת האשם של הניזוק |
| מי ניתן לתבוע | יצרן, יבואן, מי שמציג עצמו כיצרן, יצרן רכיב, ולעיתים הספק | כל מי שחב חובת זהירות כלפי הניזוק |
| מגבלת מקום | לא חל על נזק שנגרם מחוץ לישראל (סעיף 9(ב)) | אין מגבלה מקבילה בפקודה |
המשמעות המעשית לנפגע
היתרון הגדול הוא ההקלה הראייתית. במקום להתמודד עם שאלת ההתרשלות, שהראיות לגביה מצויות כולן בידי היצרן, מספיק להראות שהמוצר היה פגום. חזקת הפגם בסעיף 3(ב) מחזקת את העמדה הזו עוד יותר. מנגד, תקרות הפיצוי בסעיף 5 והמועדים הקצרים בסעיף 6 עלולים להוביל לכך שדווקא עילת הרשלנות תשרת טוב יותר תיק עם נזק ממוני גבוה או תיק שהתגלה באיחור.
בפועל, במקרים רבים כדאי לשקול הגשה בשתי העילות במקביל. לצד זאת, כשמדובר בפגם שיטתי שפגע בקבוצת צרכנים רחבה, המסלול של תובענה ייצוגית עשוי להיות רלוונטי, בכפוף לתנאים שקובע חוק תובענות ייצוגיות.
המשמעות המעשית ליצרן, ליבואן ולספק
החשיפה לפי החוק אינה ניתנת לצמצום בחוזה בשל סעיף 7, ולכן ההגנה האמיתית היא מניעתית: תיעוד בדיקות בטיחות לכל אצווה, שמירת רישומי בקרת איכות, ניסוח אזהרות והוראות שימוש שתואמות את הסכנה בפועל, ומעקב אחר תלונות. הוכחה שהמוצר המסוים עבר בדיקות בטיחות סבירות לפני שיצא משליטת היצרן מקימה חזקה לטובתו לפי סעיף 4(א)(1).
ליבואנים חשוב במיוחד להפנים שהם נחשבים יצרן לכל דבר, ושאין להם מרחק בטוח מהיצרן בחו״ל. לספקים כדאי לוודא שפרטי היצרן או היבואן מופיעים על פני המוצר, ולהיערך למסור אותם בזמן סביר לפי סעיף 2(ג).
נפגעתם ממוצר פגום? המועדים כאן קצרים.
שלוש שנות התיישנות ותקרה של עשר שנים מיציאת המוצר משליטת היצרן. שיחה קצרה בשלב מוקדם מאפשרת לשמר ראיות, לאתר את הנתבע הנכון ולבחור את העילות הנכונות.
שאלות נפוצות על חוק האחריות למוצרים פגומים
הבנת החוק
החוק קובע בסעיף 2(א) שיצרן חייב לפצות מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר, בין אם היה אשם ובין אם לא. זהו משטר של אחריות חמורה: הנפגע אינו נדרש להוכיח התרשלות של היצרן, אלא רק את הפגם, את הנזק ואת הקשר ביניהם. החוק כולל 12 סעיפים ומסדיר גם את ההגנות של היצרן, את תקרות הפיצוי ואת ההתיישנות.
סעיף 1 מגדיר יצרן בהרחבה: מי שעוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים או בהרכבתם, וכן מי שמציג עצמו כיצרן במתן שמו או סימנו המסחרי, יבואן שייבא לישראל מוצר שיוצר בחוץ לארץ, וספק של מוצר שהיצרן או היבואן שלו אינם ניתנים לזיהוי על פניו. לכן יבואן נחשב יצרן לכל דבר, וחנות עשויה להיחשב כזו אם לא ניתן לזהות את היצרן.
לפי סעיף 3(א) מוצר פגום בשני מצבים: כשמחמת ליקוי בו הוא עלול לגרום נזק גוף, או כשנדרשו בנסיבות העניין אזהרות או הוראות טיפול ושימוש מטעמי בטיחות והן לא ניתנו או שאינן מתאימות לסכנה. סעיף 3(ב) מוסיף חזקה: אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהמוצר היה פגום מאשר עם המסקנה שהיה תקין, חזקה שהיה פגום.
יישום מעשי
לא. סעיף 2(א) קובע במפורש שאין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן. זהו ההבדל המרכזי בין תביעה לפי חוק זה לבין תביעת רשלנות רגילה לפי פקודת הנזיקין. היצרן יכול להתגונן רק באחת מארבע ההגנות המנויות בסעיף 4(א), והרשימה סגורה.
סעיף 6 קובע שתי מגבלות זמן מצטברות. תקופת ההתיישנות היא שלוש שנים בלבד, קצרה מתקופת ההתיישנות הכללית בנזיקין. בנוסף, לא תוגש תובענה לפי החוק אלא בתוך עשר שנים מתום השנה שבה יצא המוצר משליטת היצרן. גם אם ההתיישנות טרם חלפה, חלוף עשר השנים חוסם את התביעה לפי חוק זה.
החוק חל על נזק גוף בלבד, המוגדר בסעיף 1 כמוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי. מוצר חדש שהתקלקל בלי שנגרם נזק גוף אינו מטופל בחוק זה, אלא בעילות אחרות כמו חוק המכר או חוק הגנת הצרכן. סעיף 9 מחריג גם בהמות, עופות ודגים חיים, תוצרת חקלאית שאינה מעובדת, ונזק שנגרם מחוץ לישראל.
לא. סעיף 7 קובע שהמתנה על אחריות לפי החוק, תנאו בטל. תעודת אחריות, תקנון או סעיף בחוזה שמנסים להגביל או לשלול את אחריות היצרן לפי החוק חסרי תוקף. הסעיף אינו גורע מזכות היצרן לשיפוי מאחר, ובלבד שלא ישפה עצמו ממי שהמוצר הגיע לרשותו לצרכים אישיים, משפחתיים או ביתיים.
מוקדם ככל האפשר, בגלל תקופת ההתיישנות הקצרה של שלוש שנים ומגבלת עשר השנים. בשלב הראשון חשוב לשמור את המוצר עצמו ואת אריזתו, לתעד את הנסיבות ואת הפגיעה, לשמור קבלה או הוכחת רכישה, ולאסוף כל תיעוד רפואי. משרד אליהו ושות׳ בוחן את התיק, מאתר את היצרן, היבואן או הספק, ובודק אילו עילות נוספות עומדות לצד התביעה לפי חוק זה. פרטים נוספים בדף נזיקין וביטוח.
חוקים נוספים שרלוונטיים לתביעה בגין מוצר פגום
דפים נוספים שעשויים לעניין אתכם
האמור בדף זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. נוסח החוק מובא לנוחות הקוראים. לבחינת מקרה ספציפי יש לפנות לייעוץ פרטני.