תקנות החברות (ענינים שאינם מהווים זיקה)

שאלה על כשירות דירקטור חיצוני או על זיקה? 074-704-7104
זמינים לייעוץ: א׳-ה׳ 08:00-19:00 | שישי 08:00-13:00
5/5 - (2 votes)
חקיקת דיני חברות עודכן:

תקנות החברות (ענינים שאינם מהווים זיקה), תשס"ז-2006 - נוסח והסברים

מה קובעות תקנות החברות (ענינים שאינם מהווים זיקה) ומתי הן רלוונטיות לכם?

תקנות הזיקה הן הבסיס המשפטי שמאפשר למנות דירקטור חיצוני גם כשקיים בינו לבין החברה קשר כלשהו. כאן תמצאו את הנוסח המלא של שבע התקנות, הסבר בשפה פשוטה לכל תקנה, ומה שינה התיקון שנכנס לתוקף בדצמבר 2025. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות ותאגידים בסוגיות ממשל תאגידי מאז 2007.

תשובה קצרה

תקנות החברות (ענינים שאינם מהווים זיקה), תשס"ז-2006 מגדירות שישה מצבים שבהם קשר בין מועמד לבין החברה לא ייחשב זיקה הפוסלת אותו מכהונה כדירקטור חיצוני, על אף ההגדרה הרחבה בסעיף 240(ב) לחוק החברות.

  1. כהונה מקבילה בעד ארבע חברות בנות בבעלות מלאה (תקנה 2)
  2. כהונה קודמת בחברת יעד שהתמזגה לתוך החברה הקולטת (תקנה 3)
  3. קשרים זניחים - לרבות יחסי עבודה וכהונה כנושא משרה (תקנה 5)
  4. קשרי קרוב עם המדינה בחברה ממשלתית, מחוץ לתחום פעילות החברה (תקנה 6)
7תקנות בסך הכל
240(ב)הסעיף המסמיך בחוק החברות
4מקסימום חברות בנות
12.2025התיקון האחרון בתוקף
2006שנת ההתקנה
עו"ד רעות אליהו - מומחית בדיני חברות וממשל תאגידי | אליהו ושות׳
עו״ד ונוטריון רעות אליהו

חברה בלשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007. מלווה חברות ציבוריות ופרטיות בסוגיות ממשל תאגידי: הרכב דירקטוריון, כשירות דירקטורים חיצוניים, עבודת ועדת הביקורת ואישור עסקאות עם בעלי עניין.

״שאלת הזיקה כמעט אף פעם לא נראית כמו זיקה. היא נראית כמו ייעוץ חד פעמי שניתן לפני ארבע שנים, או כמו חוזה של בן משפחה. בדיוק שם נופלים מינויים.״
רקע

למה בכלל צריך תקנות שאומרות מה איננו זיקה

חברה ציבורית וחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב חייבות למנות לפחות שני דירקטורים חיצוניים. תפקידם הוא לשמש משקל נגד עצמאי מול ההנהלה ומול בעל השליטה, ולכן סעיף 240(ב) לחוק החברות, תשנ"ט-1999 פוסל מועמד שיש לו זיקה לחברה, לבעל השליטה או לתאגיד אחר, במועד המינוי או בשנתיים שקדמו לו.

הגדרת הזיקה בחוק רחבה מאוד: יחסי עבודה, קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל, שליטה, וכן כהונה כנושא משרה. אילו היו מיישמים אותה כלשונה בכל מצב, מאגר המועמדים הכשירים היה מצטמצם עד כדי שיתוק - במיוחד בקבוצות חברות, לאחר מיזוגים, ובשווקים מקצועיים קטנים שבהם כמעט לכל מומחה יש היסטוריה כלשהי מול השחקנים בענף.

לכן אותו סעיף 240(ב) מסמיך את שר המשפטים לקבוע כי ענינים מסוימים, בתנאים שיקבע, לא יהוו זיקה. תקנות אלה הן אותה קביעה. הן אינן מרככות את דרישת אי-התלות אלא מתחמות אותה: הן מסמנות מצבים שבהם קשר קיים אך אינו פוגע באי-תלות בפועל, וקובעות מנגנון אישור מסודר לכל מצב כזה - בדרך כלל אישור ועדת הביקורת, ובחברה ציבורית גם הבאת העניין לפני האסיפה הכללית. חברות שנמצאות בשלב מוקדם יותר של הדרך ימצאו רקע משלים בדף ליווי חברות, עמותות ושותפויות, שבו אנחנו מסבירים איך נבנים מוסדות התאגיד מלכתחילה.

נקודת המפתח שרוב הטעויות נופלות בה

התקנות אינן פוטרות מבחינה - הן מתנות. בכל אחד מהמצבים שהן מתירות קיים תנאי דיוני: אישור מוקדם, הצהרה, דיווח לוועדת הביקורת או הבאה לפני האסיפה הכללית. מינוי שנעשה בהסתמך על התקנות בלי לקיים את התנאי הדיוני נותר פגום, גם אם הקשר עצמו באמת זניח. הפגם הזה עלול לחזור ולהטריד בשלב מאוחר בהרבה, כשמתעוררת מחלוקת על תוקף החלטה שהתקבלה בהשתתפות אותו דירקטור.

פרטי החקיקה נוסח משולב עדכני · אוגוסט 2026

תקנות החברות (ענינים שאינם מהווים זיקה) - כרטיס החקיקה

שם מלאתקנות החברות (ענינים שאינם מהווים זיקה), תשס"ז-2006
סמכות ההתקנהסעיפים 240(ב) ו-366 לחוק החברות, תשנ"ט-1999
פרסום מקוריק"ת תשס"ז, עמ׳ 330
מתקין התקנותמאיר שטרית, ממלא מקום שר המשפטים
תיקונים קודמיםק"ת תשע"ב, עמ׳ 795 · ק"ת תשע"ו, עמ׳ 946
התיקון האחרוןפורסם 10.11.2025 · בתוקף מ-9.12.2025
היקף7 תקנות
תחום משפטידיני חברות · ממשל תאגידי

הערה: מאגרי החקיקה החופשיים אינם תמיד מעודכנים מיידית. הנוסח המובא בדף זה כולל את התיקון שנכנס לתוקף ב-9 בדצמבר 2025, ולכן הוא עשוי להיות עדכני יותר מהנוסח המוצג במקורות מסוימים.

הנוסח המלא

נוסח תקנות החברות (ענינים שאינם מהווים זיקה), תשס"ז-2006

התקנות קצרות - שבע תקנות בסך הכל - ולכן הנוסח המשולב מובא כאן במלואו. הנוסח כולל את התיקון שנכנס לתוקף ב-9 בדצמבר 2025.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 240(ב) ו-366 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן - החוק), בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה -

"מועמד" - מועמד לכהונת דירקטור חיצוני;

"קשר זניח" - קשר שאין בו כדי לפגוע באי-תלותו של הדירקטור החיצוני, בשים לב, בין השאר, למהות הקשר ולטיבו, למועד היווצרותו, להתמשכותו ולגורמים שביניהם הוא מתקיים;

"תקנות הגמול" - תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000.

2. כהונה כדירקטור בחברות בשליטה ובעלות מלאה של החברה

חברה רשאית למנות דירקטור חיצוני לדירקטור בחברות הנמצאות בשליטתה ובבעלותה המלאה של חברה שבה הוא מכהן כדירקטור חיצוני (בתקנות אלה - החברות הבנות), ולא יראו בכך זיקה אם התקיימו כל אלה:

(1) הגמול שרשאי דירקטור חיצוני לקבל בעד כהונתו כדירקטור בכל החברות הבנות או חלקן (להלן - גמול בעד כהונה בחברות בנות), בכל שנה, לא יעלה על סכום שיחושב לפי מספר הישיבות בחברות בנות שבהן השתתף או על הגמול השנתי הקבוע בתקנות הגמול לפי דרגתה של החברה, לפי הנמוך; גמול ההשתתפות בכל ישיבה בחברה בת לא יעלה על הסכום המרבי הקבוע בתקנות הגמול ביחס לחברות בדרגתה של החברה הבת;

(2) ההחלטה בדבר תשלום גמול בעד כהונה בחברות בנות, פירוט החברות הבנות שבגין כהונה בהן יינתן גמול, סכום הגמול, וכן המקרים והשיעור שבהם יגדל הגמול בהתאם לפסקה (3), יובאו לידיעת המועמד קודם לקבלת הסכמתו לכהן בתפקיד, והם לא ישונו במשך כל תקופת כהונה של שלוש שנים לפי סעיף 245 לחוק, בכפוף לתקנה 8ג לתקנות הגמול;

(3) ההחלטה בדבר תשלום גמול בעד כהונה בחברות בנות כאמור בפסקה (2), יכול שתתייחס גם לחברות בנות שטרם הוקמו או נרכשו, ובלבד שלפני מינוי המועמד ייקבע, כי במקרה שתוקם חברה בת או תירכש, ימונה הדירקטור החיצוני לדירקטור באותה חברה בת ויקבל גמול לפי תקנות אלה;

(4) כהונתו של דירקטור חיצוני כדירקטור בחברה בת, למעט דירקטור שאינו מקבל גמול בגין כהונתו באותה חברה בת, לא תופסק שלא בהסכמתו לפני תום כל תקופת כהונה של שלוש שנים לפי סעיף 245 לחוק או לפני תום כהונתו כדירקטור חיצוני, לפי המוקדם;

(5) הוראות תקנות 4(ג), 5(ב), (ד), (ו) ו-6 לתקנות הגמול חלות על הגמול בעד כהונה בחברות בנות, בשינויים המחויבים; לענין החובה לשלם סכום גמול זהה לכל הדירקטורים החיצוניים, לא יראו בשינוי הנובע ממספר החברות שבהן הוא מכהן או מדרגתן, סכום שונה;

(6) מספר החברות הבנות שבהן מכהן הדירקטור החיצוני כדירקטור לפי תקנות אלה, אינו עולה על ארבע.

3. כהונה בחברות שהתמזגו

מי שכיהן כדירקטור חיצוני בתאגיד אחר שהוא חברת יעד, לא ייחשב בשל כך, כמי שיש לו זיקה לחברה הקולטת לאחר מיזוג החברות; בתקנה זו, "תאגיד אחר" - כהגדרתו בסעיף 240(ב) לחוק.

4. זיקה לתאגיד אחר בעת שהיה בשליטת אדם אחר

מי שהיתה לו זיקה לתאגיד בשליטת בעל שליטה בחברה, רק בתקופה שבה בעל השליטה בתאגיד לא היה בעל השליטה הנוכחי, לא יראו בשל כך כמי שיש לו זיקה בשנתיים שקדמו למועד המינוי; בתקנה זו, "תאגיד בשליטת בעל השליטה" - למעט החברה או תאגיד בשליטתה.

5. קשרים זניחים

(א) קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים או כהונה כנושא משרה (בתקנה זו - קשרים), לא יהוו זיקה אם התקיימו כל אלה:

(1) הקשרים זניחים הן מבחינת המועמד והן מבחינת החברה;

(2) הקשרים החלו לפני מועד המינוי;

(3) ועדת הביקורת אישרה קודם למינוי, בהתבסס על עובדות שהוצגו לפניה, כי מתקיים התנאי שבפסקה (1);

(4) בחברה ציבורית - קיומם של קשרים כאמור וכן אישורה של ועדת הביקורת הובאו לפני האסיפה הכללית קודם לאישור המינוי.

(ב) קיום קשרים כמשמעותם בתקנת משנה (א) שהחלו לאחר שהדירקטור החיצוני מונה, לא יהווה זיקה אם התקיימו כל אלה:

(1) בקשרים מתקיים האמור בתקנת משנה (א)(1);

(2) הדירקטור החיצוני הודיע לוועדת הביקורת על הקשרים, בהקדם האפשרי לאחר היוודע לו על היווצרותם או הכוונה ליצירתם, והצהיר כי לא ידע ולא יכול היה לדעת על כך באופן סביר קודם לכן וכי אין לו שליטה על קיומם או על סיומם של הקשרים; על הצהרה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 241(ב) ו-(ג) לחוק;

(3) ועדת הביקורת אישרה, בהתבסס על עובדות שהוצגו לפניה, כי מתקיים התנאי שבפסקה (1).

6. כהונה כדירקטור חיצוני בחברה בשליטת המדינה

קיום יחסי עבודה, קשרים עסקיים או מקצועיים בין המדינה ובין קרוב של דירקטור חיצוני בחברה שבשליטת המדינה, לא יהווה זיקה, אם יחסי העבודה או הקשרים העסקיים או המקצועיים כאמור, אינם בתחום פעילותה של החברה ואינם קשורים לפיקוח על החברה או להסדרת פעילותה.

7. הוראת מעבר

על אף האמור בתקנה 2(2), רשאי דירקטור חיצוני לקבל גמול בעד כהונה כדירקטור בחברות בנות לפי תקנות אלה, אם הוא מכהן כדירקטור חיצוני בחברה ערב תחילתן של תקנות אלה, ובלבד שהחלטה על כך התקבלה באסיפה הכללית בתוך 4 חודשים מיום תחילתן של תקנות אלה.

כ״ד בחשון התשס״ז (15 בנובמבר 2006) · מאיר שטרית, ממלא מקום שר המשפטים

לנוסח התקנות בספר החוקים הפתוח ←

פרשנות מעשית

התקנות בשפה פשוטה - מה כל תקנה אומרת בפועל

1

הגדרות - ובראשן "קשר זניח"

״קשר שאין בו כדי לפגוע באי-תלותו של הדירקטור החיצוני״

מה זה אומר בפועל? ההגדרה מונה שיקולים לבחינה - מהות הקשר וטיבו, מתי נוצר, כמה זמן נמשך, ובין מי למי הוא מתקיים - אך אינה קובעת רף כמותי. אין אחוז מהמחזור ואין סכום גבול. הבחינה נשארת איכותית ונסיבתית, וועדת הביקורת היא שנושאת באחריות לה.

דוגמה: רואה חשבון שנתן לחברה חוות דעת אחת לפני שש שנים בתמורה זניחה יעמוד ככל הנראה במבחן. אותו רואה חשבון, אם משרדו מספק לחברה שירות שוטף, לא יעמוד בו - גם אם ההיקף הכספי דומה.

ליווי משפטי שוטף לחברות ←

2

כהונה מקבילה בחברות בנות בבעלות מלאה

״מספר החברות הבנות... אינו עולה על ארבע״

מה זה אומר בפועל? דירקטור חיצוני בחברת האם רשאי לכהן גם בחברות בנות שבשליטתה ובבעלותה המלאה, בלי שהדבר ייחשב זיקה - ובלבד שהתקיימו שישה תנאים מצטברים: תקרת גמול, שקיפות מלאה כלפי המועמד עוד לפני שהסכים לכהן, יציבות התנאים לאורך שלוש שנות הכהונה, הגנה מפני הפסקת כהונה, החלת חלק מהוראות תקנות הגמול, ותקרה של ארבע חברות בנות.

דוגמה: קבוצה שמחזיקה שבע חברות בנות תיאלץ לבחור באילו ארבע מהן יכהן אותו דירקטור חיצוני, ולעגן זאת מראש בהחלטה שהוצגה לו לפני קבלת התפקיד.

תקנות הגמול לדירקטור חיצוני ←

3

מיזוג לא מפיל את הדירקטורים החיצוניים

״לא ייחשב בשל כך, כמי שיש לו זיקה לחברה הקולטת״

מה זה אומר בפועל? מי שכיהן כדירקטור חיצוני בחברת היעד אינו הופך אוטומטית לבעל זיקה לחברה הקולטת בעקבות המיזוג. בלי התקנה הזו, כל מיזוג היה מחייב החלפה מיידית של דירקטורים חיצוניים - ופוגע דווקא בהמשכיות הפיקוח בתקופה הרגישה שאחרי העסקה.

דוגמה: חברה ציבורית רוכשת מתחרה במיזוג סטטוטורי. הדח״צית של חברת היעד יכולה להמשיך ולכהן בחברה הקולטת, וניסיונה בנכסי חברת היעד הוא נכס ולא פגם.

תקנות החברות (מיזוג) ←

4

זיקה שנוצרה תחת בעל שליטה קודם

״רק בתקופה שבה בעל השליטה בתאגיד לא היה בעל השליטה הנוכחי״

מה זה אומר בפועל? סעיף 240(ב) בוחן זיקה בשנתיים שקדמו למינוי. תקנה 4 מבהירה שאם הקשר התקיים מול תאגיד בתקופה שבה הוא היה בידיים אחרות לגמרי, אין בו כדי ליצור זיקה לבעל השליטה הנוכחי. ההיגיון פשוט: אי-תלות נמדדת מול מי ששולט היום, לא מול הבעלים הקודם.

דוגמה: מועמד שהיה מנהל בחברה שנרכשה לפני שנה בידי בעל השליטה בחברה המציעה - הכהונה שקדמה לרכישה אינה יוצרת זיקה מכוח התקנה הזו.

חוק החברות - נוסח וסעיפים מרכזיים ←

5

קשרים זניחים - התקנה המרכזית והמתוקנת

״קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים או כהונה כנושא משרה״

מה זה אומר בפועל? זו התקנה שנעשה בה השימוש הרב ביותר, והיא נחלקת לשניים. תקנת משנה (א) עוסקת בקשרים שהתקיימו עוד לפני המינוי: הם חייבים להיות זניחים משני הצדדים, טעונים אישור מוקדם של ועדת הביקורת, ובחברה ציבורית גם הבאה לפני האסיפה הכללית. תקנת משנה (ב) עוסקת בקשרים שנולדו במהלך הכהונה, ודורשת הודעה מיידית לוועדת הביקורת, הצהרה שלא ניתן היה לדעת עליהם מראש, ואישור בדיעבד.

דוגמה: בת של דירקטור חיצוני מתקבלת לעבודה אצל ספק מהותי של החברה. משנודע לו הדבר, עליו לדווח לוועדת הביקורת בהקדם האפשרי ולהצהיר שלא ידע ואינו שולט בעניין.

הקלות בעסקאות עם בעלי עניין ←

6

חברות בשליטת המדינה - קשרי קרוב עם המדינה

״אינם בתחום פעילותה של החברה ואינם קשורים לפיקוח על החברה״

מה זה אומר בפועל? בחברה ממשלתית, קרוב המועסק על ידי המדינה או המקיים עמה קשר עסקי או מקצועי אינו יוצר בכך זיקה - כל עוד אותו קשר רחוק מתחום פעילות החברה ואינו נוגע לפיקוח עליה או להסדרת פעילותה. בלי הסייג הזה, כמעט כל מועמד שיש לו בן משפחה בשירות הציבורי היה נפסל.

דוגמה: בן זוג של מועמדת המלמד בבית ספר ממשלתי אינו יוצר זיקה בחברה ממשלתית בתחום התשתיות. לעומת זאת, בן זוג המשמש רגולטור באותו תחום עצמו - כן.

תחולה על חברה לתועלת הציבור ←

לא בטוחים אם קשר מסוים עולה כדי זיקה?

בדיקת כשירות של מועמד לכהונת דירקטור חיצוני היא בדיקה נקודתית וקצרה - אבל טעות בה יורדת לשורש תוקף המינוי. נשמח לבחון את הנתונים הספציפיים שלכם.

עדכון חקיקה

מה שינה התיקון שנכנס לתוקף ב-9 בדצמבר 2025

התיקון פורסם ב-10 בנובמבר 2025 ונכנס לתוקף כחודש לאחר מכן. הוא נוגע כמעט כולו לתקנה 5, שהיא ממילא התקנה הנפוצה ביותר בשימוש, ומשנה שלושה דברים.

הנושאהנוסח הקודםהנוסח הנוכחי
הגדרת "קשר זניח"לא הוגדרה בתקנות כלל. הפרשנות נבנתה מהחלטות ועדות ביקורת ומעמדות רשות ניירות ערך.מוגדרת בתקנה 1 כקשר שאין בו כדי לפגוע באי-תלות, עם רשימת שיקולים פתוחה: מהות הקשר וטיבו, מועד היווצרותו, התמשכותו והגורמים שביניהם הוא מתקיים.
סוגי הקשריםתקנה 5 חלה על קשרים עסקיים או מקצועיים בלבד.חלה גם על יחסי עבודה ועל כהונה כנושא משרה, ובלבד שהתקיימו התנאים שבתקנת משנה (א) או (ב).
קשר שנוצר לאחר המינוידי היה בהצהרת הדירקטור שלא ידע ולא יכול היה לדעת על הקשר, ובאישור ועדת הביקורת.נוספה חובה אקטיבית להודיע לוועדת הביקורת בהקדם האפשרי לאחר היוודע דבר הקשר או הכוונה ליצירתו, בנוסף להצהרה ולאישור.

המשמעות המעשית לחברות

ההרחבה ליחסי עבודה ולכהונה כנושא משרה היא השינוי המהותי. עד כה, מועמד שהיה בעברו נושא משרה בגוף קשור נתקל בקיר - ההקלה של קשר זניח פשוט לא חלה על סוג הקשר הזה. כיום ניתן לבחון גם מצבים כאלה לגופם, אם כי הנטל להראות זניחות בקשר תעסוקתי כבד ממילא מנטל ההוכחה בקשר עסקי חד פעמי.

השינוי השני, חובת הדיווח, מחייב התאמה תפעולית: כדאי לעגן בנוהלי הדירקטוריון תזכורת תקופתית לדירקטורים החיצוניים על חובת הדיווח, ולתעד את מועד קבלת ההודעה בפרוטוקול ועדת הביקורת. חברה שמנהלת ממשל תאגידי מסודר תעשה זאת ממילא במסגרת ההיערכות השנתית לאסיפה הכללית.

שלוש הבדיקות שכדאי לעשות לפני כל מינוי

ראשית - מיפוי מלא: לא רק הקשרים של המועמד עצמו, אלא גם של קרובו, שותפו, מעבידו, מי שהוא כפוף לו ותאגיד שהוא בעל השליטה בו, בהווה ובשנתיים שקדמו. זהו היקף הבדיקה שסעיף 240(ב) דורש, והוא רחב מכפי שנהוג להניח.

שנית - סיווג: האם הקשר נופל לאחת התקנות, ואם כן לאיזו. הסיווג קובע את המסלול הדיוני: אישור ועדת ביקורת בלבד, או גם הבאה לפני האסיפה הכללית.

שלישית - תיעוד: העובדות שהוצגו בפני ועדת הביקורת חייבות להופיע בפרוטוקול. אישור לקוני שאינו מפרט על מה התבסס הוא נקודת התורפה הקלאסית כשמישהו תוקף את המינוי בדיעבד. במחלוקות שמגיעות לליטיגציה מסחרית, איכות התיעוד היא לעתים ההבדל היחיד בין הגנה לכשל.

שאלות ותשובות

שאלות נפוצות על תקנות הזיקה

הבנת התקנות

התקנות מונות שישה מצבים שבהם קשר מסוים לא ייחשב זיקה הפוגעת באי-תלותו של דירקטור חיצוני, למרות הגדרת הזיקה הרחבה בסעיף 240(ב) לחוק החברות. בין המצבים: כהונה מקבילה כדירקטור בחברות בנות בבעלות מלאה, כהונה קודמת בחברת יעד שהתמזגה, זיקה לתאגיד בתקופה שבה היה בשליטת אדם אחר, קשרים זניחים, וקשרים של קרוב עם המדינה בחברה ממשלתית.

עד לתיקון שנכנס לתוקף ב-9 בדצמבר 2025 המונח לא הוגדר בתקנות כלל. כיום תקנה 1 מגדירה קשר זניח כקשר שאין בו כדי לפגוע באי-תלותו של הדירקטור החיצוני, בשים לב בין השאר למהות הקשר ולטיבו, למועד היווצרותו, להתמשכותו ולגורמים שביניהם הוא מתקיים. זו רשימת שיקולים פתוחה, ולכן הבחינה נותרת פרטנית ונסיבתית.

התיקון פורסם ב-10 בנובמבר 2025 ונכנס לתוקף ב-9 בדצמבר 2025. הוא הוסיף הגדרה של קשר זניח, הרחיב את תקנה 5 כך שתחול גם על יחסי עבודה ועל כהונה כנושא משרה ולא רק על קשרים עסקיים או מקצועיים, והחליף את תקנה 5(ב)(2) בחובה אקטיבית של הדירקטור החיצוני להודיע לוועדת הביקורת על קשרים שנוצרו לאחר מינויו, בהקדם האפשרי.

יישום מעשי

תקנה 2(6) קובעת תקרה של ארבע חברות בנות. מעבר לכך, הגמול השנתי בעד הכהונה בחברות הבנות לא יעלה על הסכום המחושב לפי מספר הישיבות שבהן השתתף או על הגמול השנתי הקבוע בתקנות הגמול לפי דרגת החברה, לפי הנמוך מביניהם.

לא בהכרח. תקנה 5(ב) מאפשרת שקשר שנוצר לאחר המינוי לא ייחשב זיקה, בתנאי שהקשר זניח, שהדירקטור הודיע עליו לוועדת הביקורת בהקדם האפשרי לאחר שנודע לו, שהצהיר כי לא ידע ולא יכול היה לדעת עליו באופן סביר וכי אין לו שליטה על קיומו או סיומו, ושוועדת הביקורת אישרה את הזניחות על בסיס העובדות שהוצגו לפניה.

ועדת הביקורת של החברה היא הגורם המאשר, על בסיס עובדות שהוצגו לפניה. בקשרים שהחלו לפני המינוי נדרש אישור ועדת הביקורת קודם למינוי, ובחברה ציבורית נדרש גם להביא את קיום הקשרים ואת אישור ועדת הביקורת לפני האסיפה הכללית טרם אישור המינוי. בקשרים שנוצרו לאחר המינוי נדרש אישור ועדת הביקורת בלבד.

לא. תקנה 3 קובעת שמי שכיהן כדירקטור חיצוני בתאגיד אחר שהוא חברת היעד לא ייחשב בשל כך בעל זיקה לחברה הקולטת לאחר המיזוג. ההוראה מונעת מצב שבו מיזוג מחייב אוטומטית החלפה של הדירקטורים החיצוניים בחברה הקולטת. להיבטים הפרוצדורליים של המיזוג עצמו ראו את תקנות החברות (מיזוג).

לפני המינוי, כאשר למועמד יש היסטוריה עסקית, תעסוקתית או משפחתית כלשהי מול החברה או בעל השליטה; לפני עסקה או מיזוג שעשויים ליצור קשרים חדשים; וכאשר נוצר קשר בלתי צפוי במהלך הכהונה ויש להעריך את חובת הדיווח לוועדת הביקורת. טעות בסיווג הזיקה עלולה לפגום בכשירות הדירקטור ובתוקף החלטות שהתקבלו בהשתתפותו. משרדנו מעניק ליווי משפטי שוטף לחברות בסוגיות מסוג זה.