חוק תובענות ייצוגיות, תשס״ו-2006 - נוסח והסברים
מה קובע חוק תובענות ייצוגיות ומתי הוא רלוונטי לכם?
חוק תובענות ייצוגיות, תשס״ו-2006 הוא הבסיס המשפטי לכל הליך שבו אדם אחד תובע בשם קבוצה שלמה של נפגעים. כאן תמצאו את הסעיפים המרכזיים בנוסח, הסבר בשפה פשוטה למה כל סעיף אומר בפועל, ומה המועדים שחשוב להכיר. משרד אליהו ושות׳ מלווה לקוחות בהליכים אזרחיים ומסחריים מאז 2007.
- סעיף 3 והתוספת השנייה - אפשר להגיש רק בעילה שהחוק מנה במפורש, ורק באישור בית המשפט.
- סעיף 8 - ארבעה תנאים מצטברים לאישור: שאלות משותפות, יעילות והוגנות, ייצוג הולם, ותום לב.
- סעיפים 22-23 - גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא הכוח נקבעים בידי בית המשפט בלבד.
- מועדים מרכזיים - 45 ימים ליציאה מהקבוצה, 90 ימים בתביעת השבה נגד רשות, ותקרת השבה של 24 חודשים.

חברת לשכת עורכי הדין בישראל מ-2007, בעלת תארי LL.B ו-MBA, נוטריון מוסמכת ובוררת רשומה. מלווה לקוחות בהליכים אזרחיים ומסחריים, לרבות תביעות כספיות, ליטיגציה מסחרית והליכים מול רשויות.
״הכלי הייצוגי חזק, אבל הוא גם מסורבל. רוב ההכרעה נופלת עוד בשלב בקשת האישור, ולכן הבדיקה המשפטית הראשונית שווה יותר מכל דבר אחר בתיק.״
מה מסדיר חוק תובענות ייצוגיות בפועל
עד שנת 2006 היו בישראל הסדרי תובענות ייצוגיות מפוזרים בחוקים שונים: בחוק הגנת הצרכן, בחוק הבנקאות, בחוק הפיקוח על הביטוח, בחוק ההגבלים העסקיים ובחוק החברות. כל הסדר כזה קבע כללים משלו, והתוצאה הייתה חוסר אחידות. חוק תובענות ייצוגיות ביטל את ההסדרים הפזורים האלה, וריכז את כולם למסגרת אחת. סעיפים 32 עד 43 לחוק הם למעשה רשימת הביטולים והתיקונים שביצע החוק בחקיקה הקודמת.
סעיף 1 מגדיר ארבע מטרות מוצהרות: מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לאוכלוסיות שמתקשות לפנות לבית המשפט כיחידים; אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו; מתן סעד הולם לנפגעים; וניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות. ההיגיון הכלכלי פשוט: כשחברה גובה תוספת של שקלים בודדים ממאות אלפי לקוחות, אף לקוח בודד לא יתבע. הכלי הייצוגי הופך את הנזק המצטבר לתביעה אחת שכדאי לנהל.
הגדרה מדויקת: מהי ״תובענה ייצוגית״ לפי סעיף 2
החוק מגדיר תובענה ייצוגית כתובענה המנוהלת בשם קבוצת בני אדם שלא ייפו את כוחו של התובע המייצג לכך, ואשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה. שני המרכיבים חשובים. הראשון הוא היעדר הרשאה, וזה מה שמחייב פיקוח שיפוטי הדוק. השני הוא המשותף, וזה מה שמצדיק בכלל את איחוד התביעות. חבר קבוצה שאינו רוצה בכך רשאי לצאת ממנה לפי סעיף 11, ואם לא יצא, פסק הדין יהווה כלפיו מעשה בית דין לפי סעיף 24.
אם אתם מתלבטים אם המקרה שלכם מתאים לכלי הייצוגי או דווקא לתביעה אישית, כדאי לקרוא גם על הגשת תביעה כספית אישית ועל ניהול ליטיגציה ויישוב סכסוכים.
חוק תובענות ייצוגיות - כרטיס פרטים
📌 נוסח משולב עדכני - נכון ליולי 2026
- שם מלא
- חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006
- התקבל בכנסת
- 12 במרץ 2006 · ס״ח תשס״ו, 264
- תיקון אחרון
- תיקון מס׳ 15 · ס״ח תשפ״ד, 746 (2024)
- היקף
- 45 סעיפים · שלוש תוספות
- תחום משפטי
- משפט אזרחי · הגנת הצרכן · משפט מנהלי
- השר הממונה
- שר המשפטים (סעיף 31)
- מקור רשמי
- 📖 ספר החוקים הפתוח ←
- מאגר החקיקה
- 🏛️ אתר הכנסת ←
- קטגוריית אב באתר
- חקיקה אזרחית
שימו לב: תיקון מס׳ 16 עדיין אינו חוק
באפריל 2024 פורסם תזכיר חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס׳ 16), וביולי 2024 הונחה הצעת החוק הממשלתית. מדובר ברפורמה מקיפה שנועדה ליישם את מסקנות צוות בין-משרדי, ובין השאר מוצע בה מנגנון של פנייה מוקדמת לפני הגשת בקשה לאישור, כללים אחידים לקביעת גמול ושכר טרחה לפי התועלת הממשית שהושגה, התמודדות עם הסדרי ״קופונים״ ועם סכומי תביעה מופרזים, הרחבת האפשרות של ארגונים להגיש תובענות, והוספת עילה של פגיעה בפרטיות לתוספת השנייה.
הצעת החוק נדונה בוועדה המשותפת של ועדת החוקה וועדת הכלכלה. עד לחקיקתה, הנוסח המחייב הוא הנוסח המובא בדף זה. נעדכן את הדף עם השלמת הליכי החקיקה.
נוסח הסעיפים המרכזיים בחוק תובענות ייצוגיות
החוק מונה 45 סעיפים ושלוש תוספות, ולכן הבאנו כאן את הסעיפים המרכזיים בנוסחם, ובכללם את התוספת השנייה במלואה, שהיא רשימת העילות שבהן מותר בכלל להגיש תובענה ייצוגית. לנוסח המשולב המלא, לרבות הסעיפים המתקנים חקיקה אחרת ולרבות התוספות הראשונה והשלישית, ראו את הקישור למקור הרשמי בכרטיס הפרטים למעלה.
1. מטרת החוק
מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה:
(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;
(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;
(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;
(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.
2. הגדרה מרכזית
״תובענה ייצוגית״ - תובענה המנוהלת בשם קבוצת בני אדם, שלא ייפו את כוחו של התובע המייצג לכך, ואשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה.
״תובע מייצג״ - מי שאושר על ידי בית המשפט, לפי הוראות חוק זה, כתובע מייצג בתובענה ייצוגית.
״בא כוח מייצג״ - עורך דין, המייצג מבקש או תובע מייצג, בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, לפי הענין.
3. הגשת תובענה ייצוגית
(א) לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; על אף האמור, לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי.
(ב) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, ויחולו על הגשתה וניהולה ההוראות לפי חוק זה.
4. מי רשאי להגיש בקשה לאישור ובשם מי
(א) אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן:
(1) אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם - בשם אותה קבוצה;
(2) רשות ציבורית בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסקת הרשות הציבורית - בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין, מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה;
(3) ארגון בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסק הארגון - בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי, בנסיבות הענין, קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1); ואולם, המועצה הישראלית לצרכנות תהיה רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם אין קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1).
(ב) לענין סעיף זה, כאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק - בבקשה לאישור שהוגשה בידי אדם, די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם לו נזק; בבקשה שהוגשה בידי רשות ציבורית או ארגון, די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם נזק לחבר הקבוצה או כי קיימת אפשרות סבירה שנגרם נזק לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה.
5. הגשת בקשה לאישור
(א)(1) מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית יגיש לבית המשפט בקשה בכתב לאישור התובענה הייצוגית ויצרף אליה את נוסח התובענה.
(א)(2) בטרם הגשת בקשה לאישור, יבדוק המבקש בפנקס אם רשומה בו בקשה לאישור או תובענה ייצוגית, שהיא תלויה ועומדת, אשר השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה המתעוררות בה, כולן או חלקן, זהות או דומות בעיקרן לשאלות כאמור המתעוררות בבקשתו לאישור; מצא המבקש כי רשומה בפנקס בקשה או תובענה כאמור, יציין בבקשתו לאישור את פרטיה.
(ב)(1) בקשה לאישור תוגש לבית המשפט אשר לו הסמכות הענינית והמקומית לדון בתובענה הייצוגית אם תאושר, ולענין הסמכות הענינית, יראו את סכום התביעה או שווי נושאה כסכום או כשווי המצטבר של תביעותיהם של כל הנמנים עם הקבוצה שבשמה מוגשת הבקשה לאישור.
(ב)(2) בקשה לאישור נגד רשות בתביעה שעילתה החלטה של הרשות ושהסעד המבוקש בה הוא פיצויים או השבה, לרבות השבת סכומים שגבתה הרשות כמס, אגרה או תשלום חובה אחר, תוגש לבית משפט לענינים מינהליים.
8. אישור תובענה ייצוגית בידי בית המשפט
(א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:
(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;
(3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;
(4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.
(ב) על אף האמור, הוגשה בקשה לאישור נגד המדינה, רשות מרשויותיה, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי דין, או נגד גוף המספק שירות חיוני לציבור, תאגיד בנקאי, בורסה, מסלקה או מבטח, ושוכנע בית המשפט כי עצם ניהול ההליך כתובענה ייצוגית צפוי לגרום נזק חמור לציבור לעומת התועלת הצפויה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך בבואו להחליט אם לאשר תובענה ייצוגית.
(ד) החלטה לאשר תובענה ייצוגית לפי סעיף זה, ניתנת לערעור אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט שלערעור.
9. תביעת השבה נגד רשות - הוראות מיוחדות
(א) הוגשה בקשה לאישור בתביעה כמפורט בפרט 11 בתוספת השניה, לא ידון בה בית המשפט אלא לאחר שחלפה תקופה של 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור, ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו.
(ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע.
11. יציאה מן הקבוצה
(א) אישר בית המשפט תובענה ייצוגית, יראו כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט כמי שהסכים להגשתה כתובענה ייצוגית בשמו, אלא אם כן הודיע לבית המשפט על רצונו שלא להיכלל בקבוצה, בתוך 45 ימים מיום פרסומה של החלטת בית המשפט בדבר אישור התובענה הייצוגית או בתוך מועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט.
19. אישור הסדר פשרה
(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א), וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.
(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית, אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב)(5) הבודק ימציא לבית המשפט את חוות דעתו בתוך 60 ימים מהיום שבו הועבר אליו העתק הבקשה לאישור הסדר הפשרה, והצדדים רשאים להגיש תגובה בכתב בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצא להם העתק ממנה.
20(ה). איסור פיצויים לדוגמה
בית המשפט לא יפסוק בתובענה ייצוגית פיצויים לדוגמה, וכן לא יפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק, למעט בתביעה כמפורט בפרט 9 בתוספת השניה, ואולם אין באמור כדי למנוע פסיקת פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון.
21. תקרת ההשבה בתובענה נגד רשות
אישר בית המשפט תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, לא יחייב את הרשות בהשבה לגבי תקופה העולה על 24 החודשים שקדמו למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של כל חבר בקבוצה לתבוע, בשל אותה עילה, סעד גם לגבי תקופות נוספות.
22. גמול לתובע מייצג
(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.
(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;
(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית.
23. שכר טרחה של בא כוח מייצג
(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.
(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה: התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה; מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו וההוצאות שהוציא; מידת החשיבות הציבורית של התובענה; האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך; והפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט.
(ד) בית המשפט רשאי לקבוע כי תשלום שכר הטרחה לבא כוח המייצג יהיה מותנה, כולו או חלקו, במימוש פסק הדין ובהשלמת ביצועו.
24. מעשה בית דין
פסק דין בתובענה ייצוגית יהווה מעשה בית דין לגבי כל חברי הקבוצה שבשמם נוהלה התובענה הייצוגית, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה.
26. התיישנות
(א) אישר בית המשפט תובענה ייצוגית לפי הוראות סעיף 8, יראו, לענין התיישנות, את כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט לפי הוראות סעיף 10 כאילו הגיש תובענה במועד שבו הוגשה הבקשה לאישור.
(ב) דחה בית המשפט בקשה לאישור או מחק אותה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות של תביעה של אדם שנמנה עם הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור, הנובעת מאותה עילת תביעה, לפני שחלפה שנה מהיום שבו ההחלטה בבקשה לאישור הפכה חלוטה, ובלבד שתביעתו של אותו אדם לא התיישנה עד למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור.
27. קרן למימון תובענות ייצוגיות
(א) מוקמת בזה קרן למימון תובענות ייצוגיות, שתפקידה לסייע לתובעים מייצגים במימון בקשות לאישור ותובענות ייצוגיות, אשר יש חשיבות ציבורית וחברתית בהגשתן ובבירורן.
(ב) הקרן תנוהל בידי הנהלה בת תשעה חברים שימנה השר, ובהם: אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי שאינו עובד המדינה, והוא יהיה היושב ראש; נציג הממונה על הגנת הצרכן; נציג הממונה על התחרות; נציג המפקח על הבנקים; נציג הממונה לפי חוק הפיקוח על קופות גמל; נציג המשרד לאיכות הסביבה; נציג נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; נציג היועץ המשפטי לממשלה; ונציג ציבור בעל ידע וניסיון בתחום פעילותה של הקרן.
(ד) תקציב הקרן ייקבע בחוק התקציב השנתי, בתכנית נפרדת במסגרת תקציב משרד המשפטים.
(ז) סיוע לפי סעיף זה לא יינתן לשם מימון תובענות ייצוגיות כאמור בסעיף 209 לחוק החברות ובסעיף 41 לחוק השקעות משותפות בנאמנות.
27א. קרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד
(א) מוקמת בזה קרן לניהול ולחלוקת כספים הנפסקים כסעד מכוח סעיף 20(א)(3) ו-(ג)(2).
(ב) מטרת הקרן לחלק את הכספים לטובת מטרות ציבוריות, והכול כפי שיוגדר בנוהלי הקרן ובכפוף להוראות בית המשפט.
(ג) הקרן תנוהל בידי האפוטרופוס הכללי בהתאם להוראות לפי חוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח-1978.
(ד) כספי הקרן יחולקו בידי ועדה ובה חמישה חברים שימנה שר המשפטים.
28. פנקס תובענות ייצוגיות
(א) מנהל בתי המשפט ינהל פנקס תובענות ייצוגיות שבו יירשמו הודעות שנמסרו לו לפי סעיפים 6(א), 10(ב), 14(ב), 16(ד)(3), 18(ג), 19(ה) ו-25(ז), וכן כל פרט אחר שהשר יורה לרשמו; הפנקס וכן המסמכים שנמסרו למנהל בתי המשפט יחד עם ההודעות כאמור, יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט.
29. דין המדינה
חוק זה יחול על המדינה.
31. ביצוע ותקנות
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקנות הקובעות סדרי דין בכל ענין הנוגע לבקשה לאישור או לתובענה ייצוגית, לא יהיו טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
תוספת שניה - העילות שבהן ניתן להגיש תובענה ייצוגית (סעיף 3(א))
1. תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
2. תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית.
3. תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח.
3א. תביעה נגד נותן שירותים פיננסיים, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו-2016, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח.
3ב. תביעה נגד חברת תשלומים כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג-2023, או מי שבידו רישיון ייזום בסיסי, בקשר לעניין שבינם לבין לקוח.
3ג. תביעה נגד בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב-2021, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח.
3ד. תביעה נגד מוסד לגמילות חסדים כהגדרתו בחוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע״ט-2019, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח.
4. תביעה בעילה לפי חוק התחרות הכלכלית.
4א. תביעה בקשר לניהול זירת סוחר, לרבות תביעה נגד נותן שירותים מטעמה של חברה בעלת רישיון זירה ובכלל זה שירותי שיווק.
5. תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה.
6. תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע.
7. תביעה בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס״א-2000.
8. תביעה בעילה של הפליה בעבודה לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח-1988, ותביעה בעילה כאמור לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ״ו-1996.
9. תביעה בעילה לפי פרקים ד׳, ה׳ או ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה; ותביעה בעילה לפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה-2005.
10. תביעה בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנה; וכן תביעה של עובד בעילה לפי סעיף 6א לחוק שכר מינימום, לפי סעיפים 2 עד 3ב לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, או לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.
11. תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר, וכן תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל להשבת סכומים שגבתה שלא כדין במסגרת פעילותה לפי אותו חוק, אף אם אינם בגדר תשלום חובה.
12. תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב-1982, בעילה לפי הסעיף האמור.
13. תביעה נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית, בקשר להעברת מידע או כספים באמצעות מערכת סליקה פנסיונית מרכזית.
13א. תביעה נגד בעל רישיון כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה-2005, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח.
14. תביעה של מחזיק במניות או באמצעי שליטה בתאגיד מדורג או מחזיק במכשיר פיננסי שנקבע לגביו דירוג, נגד חברת דירוג, בעילה לפי כל דין הנובעת מדירוג.
מקור הנוסח: נוסח משולב מעודכן. נוסח חוקים אינו מוגן בזכות יוצרים לפי סעיף 6 לחוק זכות יוצרים, התשס״ח-2007. 📖 לנוסח המלא בספר החוקים הפתוח ←
שבעת הסעיפים שקובעים כמעט הכול
לכל סעיף כאן הבאנו ציטוט קצר מהנוסח, הסבר מה הוא אומר בפועל, ודוגמה מהחיים. אלה הסעיפים שמשפיעים ישירות על מה שאפשר לתבוע, מי יכול לתבוע וכמה מקבלים בסוף.
סעיף 3 והתוספת השנייה - על מה בכלל מותר להגיש
״לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה״
מה זה אומר בפועל? אין בישראל תובענה ייצוגית כללית. החוק סוגר רשימה של 20 סוגי תביעות בתוספת השנייה, וכל מה שמחוץ לרשימה אינו מתאים לכלי הזה, אלא אם חוק אחר קבע זאת במפורש. הרשימה כוללת בין השאר עוסק מול לקוח, מבטח, תאגיד בנקאי, חברת תשלומים, עילות תחרות כלכלית, ניירות ערך, מפגע סביבתי, הפליה, דיני עבודה, והשבת גבייה מרשות.
דוגמה: חברת סלולר גבתה תוספת של 4 שקלים בחודש שלא כדין ממאתיים אלף לקוחות. זה נכנס לפרט 1 (עוסק מול לקוח) ולכן מתאים לתובענה ייצוגית. סכסוך שכנים על גדר, לעומת זאת, לא נמצא ברשימה.
סעיף 4 - מי רשאי להגיש בקשה לאישור
״די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם לו נזק״
מה זה אומר בפועל? שלושה גורמים רשאים להגיש: אדם פרטי שיש לו עילת תביעה אישית, רשות ציבורית המנויה בתוספת הראשונה, וארגון הפועל לקידום מטרה ציבורית. רף ההוכחה בשלב הזה נמוך במתכוון: די בהראיית נזק לכאורה, לא בהוכחתו. אבל ארגון נדרש להראות בנוסף שיש קושי אמיתי שאדם פרטי יגיש את הבקשה, למעט המועצה הישראלית לצרכנות שפטורה מהתנאי.
דוגמה: עמותה סביבתית שמבקשת לתבוע מפעל מזהם תצטרך להסביר לבית המשפט מדוע תושב מהאזור לא יכול היה להגיש את הבקשה בעצמו.
סעיף 8 - ארבעת תנאי האישור
״תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת״
מה זה אומר בפועל? זהו שלב ההכרעה האמיתי. ארבעה תנאים מצטברים: שאלות מהותיות משותפות שיש אפשרות סבירה שיוכרעו לטובת הקבוצה; היות ההליך הייצוגי הדרך היעילה וההוגנת; ייצוג וניהול בדרך הולמת; וייצוג וניהול בתום לב. סעיף 8(ב) מוסיף שסתום מיוחד לגופים ציבוריים ולגופים פיננסיים, שמאפשר לבית המשפט לשקול נזק חמור לציבור אל מול התועלת. רוב התיקים נסגרים כאן, לכאן או לכאן, ולכן ההשקעה בבקשת האישור היא ההשקעה המשמעותית ביותר בהליך.
דוגמה: אם לכל חבר קבוצה נגרם נזק שונה מהותית ובגובה שונה מאוד, בית המשפט עשוי לקבוע שהתובענה הייצוגית אינה הדרך היעילה, ולהפנות את התובעים להליכים אישיים.
21
סעיפים 9 ו-21 - תביעת השבה נגד רשות
״לא יחייב את הרשות בהשבה לגבי תקופה העולה על 24 החודשים״
מה זה אומר בפועל? תביעה נגד רשות להשבת מס, אגרה או תשלום חובה שנגבו שלא כדין מקבלת מסלול נפרד. סעיף 9 נותן לרשות חלון של 90 ימים שבו היא רשאית פשוט להפסיק את הגבייה, ואם עשתה זאת התובענה לא תאושר, אף שבית המשפט רשאי עדיין לפסוק גמול ושכר טרחה. סעיף 21 מגביל את ההשבה ל-24 החודשים שקדמו לבקשה. סעיף 5(ב)(2) מפנה תביעות כאלה לבית המשפט לעניינים מינהליים.
דוגמה: רשות מקומית שגבתה אגרה שלא כדין במשך שבע שנים תחויב בהשבה של השנתיים האחרונות בלבד במסגרת ההליך הייצוגי. מי שרוצה יותר, יצטרך לתבוע אישית.
19
סעיפים 18-19 - הסדר פשרה, בודק והתנגדויות
״ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה״
מה זה אומר בפועל? הצדדים אינם יכולים להתפשר לבד. כל הסדר טעון אישור בית המשפט, פרסום הודעה לחברי הקבוצה, ומשלוח ליועץ המשפטי לממשלה. חברי הקבוצה, ארגונים והיועץ המשפטי לממשלה רשאים להגיש התנגדות מנומקת בתוך 45 ימים. בית המשפט ממנה בודק מקצועי שיחווה דעה על יתרונות ההסדר וחסרונותיו, והבודק נדרש להמציא את חוות דעתו בתוך 60 ימים. גמול ושכר טרחה אינם יכולים להיכלל בהסדר עצמו, אלא רק כהמלצה מוסכמת שבית המשפט רשאי לאמץ.
דוגמה: הסדר שמעניק לחברי הקבוצה קופונים לרכישה עתידית במקום כסף הוא בדיוק סוג ההסדר שבודק עשוי לבקר, כי התועלת בפועל לקבוצה נמוכה מהתועלת המוצהרת.
23
סעיפים 22-23 - גמול לתובע ושכר טרחה לעורך הדין
״הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו״
מה זה אומר בפועל? אין אחוז קבוע ואין תעריף. בית המשפט קובע לפי שיקולים מוגדרים: שלושה שיקולים לגמול התובע ( טרחה וסיכון, תועלת לקבוצה, חשיבות ציבורית ), וחמישה שיקולים לשכר הטרחה, ובהם מורכבות ההליך והפער בין הסעדים שנתבעו לסעדים שנפסקו בפועל. סעיף 23(ד) מאפשר להתנות את שכר הטרחה במימוש פסק הדין, כדי שהתמריץ יהיה קשור לכסף שהגיע בסוף לחברי הקבוצה ולא לניצחון על הנייר.
דוגמה: תובע שדרש 400 מיליון שקלים וקיבל בפשרה שני מיליון יגלה שהפער הזה עצמו הוא שיקול מפורש להפחתת שכר הטרחה.
סעיפים 27 ו-27א - הקרן למימון והקרן לחלוקת כספים
״לסייע לתובעים מייצגים במימון בקשות לאישור ותובענות ייצוגיות״
מה זה אומר בפועל? החוק מכיר בכך שניהול הליך ייצוגי יקר, ולכן הקים שתי קרנות נפרדות שקל לבלבל ביניהן. הקרן למימון ( סעיף 27 ) מסייעת לתובעים מייצגים במימון הליכים שיש בהם חשיבות ציבורית וחברתית. היא מנוהלת בידי הנהלה בת תשעה חברים בראשות מי שכשיר לכהן כשופט מחוזי, תקציבה בתוכנית נפרדת בתקציב משרד המשפטים, והיא אינה מממנת תובענות לפי סעיף 209 לחוק החברות. הקרן לניהול ולחלוקת כספים ( סעיף 27א ) היא דבר אחר לגמרי: היא מקבלת כספים שנפסקו כסעד לטובת הציבור או יתרות שלא חולקו, ומנוהלת בידי האפוטרופוס הכללי, עם ועדת חלוקה בת חמישה חברים.
דוגמה: נפסקו 8 מיליון שקלים לקבוצה, וחברי הקבוצה דרשו רק 6 מיליון. היתרה תועבר לקרן של סעיף 27א ותיועד לתחום הקרוב ככל האפשר לנושא התובענה.
תובענה ייצוגית מול תביעה אישית ומול תביעה נגזרת
שלושת ההליכים נראים דומים מבחוץ, אבל הם נבדלים במי מנהל אותם, מי נהנה מהתוצאה, ומי מפקח על הדרך. הטבלה מסכמת את ההבדלים המעשיים.
| היבט | תובענה ייצוגית | תביעה אישית | תביעה נגזרת |
|---|---|---|---|
| מי התובע | תובע מייצג בשם קבוצה שלא ייפתה את כוחו | הנפגע עצמו | בעל מניה או דירקטור בשם החברה |
| מי נהנה מהסעד | כלל חברי הקבוצה, ולעיתים הציבור | התובע בלבד | החברה |
| אישור מקדמי | חובה, לפי סעיף 8 | אין | חובה, לפי חוק החברות |
| עילות אפשריות | סגור - 20 פרטים בתוספת השנייה | פתוח, לפי כל דין | עילות של החברה |
| פשרה | טעונה אישור, בודק ופרסום | בהסכמת הצדדים | טעונה אישור בית המשפט |
| שכר טרחה | נקבע בידי בית המשפט (סעיף 23) | בהסכם עם הלקוח | נקבע בידי בית המשפט |
| מעשה בית דין | חל על כל חברי הקבוצה (סעיף 24) | חל על הצדדים בלבד | חל על החברה |
הקשר לחוק החברות
סעיף 40 לחוק תובענות ייצוגיות ביטל את ההסדר הייצוגי הנפרד שהיה בחוק החברות, והותיר על כנו רק את סעיף 209, שעניינו מימון תובענה ייצוגית בידי רשות ניירות ערך בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך. התוצאה היא שתביעה ייצוגית של בעלי מניות מתנהלת היום לפי חוק תובענות ייצוגיות, ואילו תביעה נגזרת נשארה כולה בתוך חוק החברות.
יש לכם שאלה על תובענה ייצוגית?
בין אם אתם שוקלים להגיש בקשה לאישור, קיבלתם בקשה כנתבעים, או ראיתם פרסום על הסדר פשרה שעשוי לחול עליכם - השלב הראשון הוא בדיקה משפטית של העילה ושל לוח הזמנים. שיחת ייעוץ ראשונית עם עו״ד רעות אליהו.
שאלות נפוצות על חוק תובענות ייצוגיות
הבנת החוק
החוק קובע כללים אחידים להגשה ולניהול של תובענות ייצוגיות בישראל. סעיף 1 מגדיר ארבע מטרות: מימוש זכות הגישה לבית המשפט, אכיפת הדין והרתעה, מתן סעד הולם לנפגעים, וניהול יעיל והוגן של תביעות. סעיף 3 קובע שאפשר להגיש תובענה ייצוגית רק בעילה המנויה בתוספת השנייה או בהוראת חוק מפורשת, וכל הגשה טעונה אישור מוקדם של בית המשפט. לפני 2006 היו הסדרים נפרדים בחוקים שונים, והחוק ריכז את כולם למסגרת אחת.
לפי סעיף 4 שלושה גורמים רשאים להגיש: אדם שיש לו עילת תביעה אישית, רשות ציבורית המנויה בתוספת הראשונה, וארגון הפועל לקידום מטרה ציבורית. ארגון רשאי להגיש רק אם בית המשפט שוכנע שקיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם פרטי, למעט המועצה הישראלית לצרכנות שפטורה מהתנאי הזה. רף ההוכחה בשלב זה נמוך: די שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם לו נזק.
סעיף 27 לחוק מקים קרן שתפקידה לסייע לתובעים מייצגים במימון בקשות לאישור ותובענות ייצוגיות שיש חשיבות ציבורית וחברתית בהגשתן. הקרן מנוהלת בידי הנהלה בת תשעה חברים שממנה שר המשפטים, בראשות מי שכשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי ואינו עובד מדינה, ותקציבה נקבע בתוכנית נפרדת בתקציב משרד המשפטים. הקרן אינה מממנת תובענות לפי סעיף 209 לחוק החברות ולפי סעיף 41 לחוק השקעות משותפות בנאמנות.
חשוב לא לבלבל בינה לבין הקרן שבסעיף 27א, שהיא קרן אחרת לחלוטין: היא מקבלת כספים שנפסקו כסעד לטובת הציבור ויתרות שלא חולקו לחברי הקבוצה, ומנוהלת בידי האפוטרופוס הכללי עם ועדת חלוקה בת חמישה חברים.
יישום מעשי
סעיף 31 לחוק מסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות לביצועו, ובאופן מיוחד קובע שתקנות הקובעות סדרי דין בעניין בקשה לאישור או תובענה ייצוגית אינן טעונות אישור ועדת החוקה. מכוח הסמכות הזו הותקנו תקנות תובענות ייצוגיות, לצד תקנות סדר הדין האזרחי החלות באופן משלים.
בנוסף, סעיף 5(א)(2) מטיל חובה דיונית שקל לפספס: לפני הגשת בקשה לאישור חייב המבקש לבדוק בפנקס התובענות הייצוגיות אם כבר תלויה ועומדת בקשה שמעוררת שאלות זהות או דומות, ואם כן, לציין זאת בבקשתו. הפנקס מנוהל בידי מנהל בתי המשפט לפי סעיף 28 ופתוח לעיון הציבור באתר הנהלת בתי המשפט.
החוק אינו קובע סכום או אחוז. סעיף 22 קובע שבית המשפט יורה על תשלום גמול לתובע המייצג לפי שלושה שיקולים: הטרחה והסיכון שנטל על עצמו, התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה, ומידת החשיבות הציבורית. סעיף 23 מונה חמישה שיקולים לשכר טרחת בא הכוח המייצג, ובהם מורכבות ההליך, האופן שבו ניהל את ההליך, והפער בין הסעדים שנתבעו לסעדים שנפסקו. בית המשפט רשאי לפסוק שכר טרחה חלקי במהלך ההליך, ורשאי להתנות את התשלום במימוש פסק הדין ובהשלמת ביצועו.
החוק מציב שלושה מנגנוני איזון. סעיף 9 קובע תקופת המתנה של 90 ימים שבה הרשות רשאית להודיע כי חדלה מהגבייה, ואם אכן חדלה, לא תאושר התובענה, אף שבית המשפט רשאי עדיין לפסוק גמול ושכר טרחה. סעיף 21 מגביל את ההשבה ל-24 החודשים שקדמו להגשת הבקשה. סעיף 5(ב)(2) מפנה תביעות השבה נגד רשות לבית המשפט לעניינים מינהליים. בנוסף, סעיף 3(א) שולל לחלוטין תובענה ייצוגית נגד רשות בגין נזק שגרם צד שלישי, כשהעילה היא הפעלה או אי-הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה. לליווי מול רשויות ראו משפט מנהלי ורגולציה.
כן. לפי סעיף 11 כל מי שנכלל בהגדרת הקבוצה נחשב כמי שהסכים להגשת התובענה בשמו, אלא אם הודיע לבית המשפט על רצונו שלא להיכלל בה בתוך 45 ימים מפרסום החלטת האישור. בית המשפט רשאי להאריך את המועד לגבי מי שהראה טעם מיוחד.
סעיף 26 מסדיר את ההתיישנות. אושרה התובענה, רואים כל חבר קבוצה כאילו הגיש תביעה כבר במועד הגשת הבקשה לאישור. נדחתה או נמחקה הבקשה, תקופת ההתיישנות של חבר הקבוצה לא תסתיים לפני שחלפה שנה מהיום שההחלטה הפכה חלוטה, ובלבד שתביעתו לא התיישנה עוד לפני הגשת הבקשה. הסדר דומה חל על מי שיצא מהקבוצה או שההסדר לא חל עליו.
בשלושה מצבים עיקריים. הראשון, כשאתם סבורים שנגרם לכם נזק שנגרם גם לרבים אחרים, ואז יש לבדוק קודם כול אם העילה בכלל נמנית עם התוספת השנייה. השני, כשקיבלתם בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנתבעים, שאז לוח הזמנים והאסטרטגיה נקבעים בשלב מוקדם מאוד ולשלב האישור יש משקל מכריע. השלישי, כשפורסמה הודעה על הסדר פשרה שעשוי לחול עליכם, שאז עומדים לרשותכם 45 ימים להגיש התנגדות מנומקת או לבקש לצאת מהקבוצה.
לפרטים על ליווי מלא ראו עורך דין תביעות ייצוגיות, או צרו קשר עם המשרד.
החוקים שמייצרים את רוב העילות הייצוגיות
התוספת השנייה מפנה לחוקים אחרים, ולכן כמעט כל תובענה ייצוגית נשענת בפועל על שני חוקים: חוק תובענות ייצוגיות שקובע את המסלול, וחוק מהותי שקובע את העילה. אלה החוקים הנפוצים ביותר.