חוק החוזים האחידים, תשמ״ג-1982 הוא הבסיס המשפטי להגנה על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים שנוסחו מראש בידי צד אחד. כאן תמצאו את הנוסח המלא של החוק, את הסעיפים המרכזיים בשפה פשוטה, ואת ההבדל המעשי בין פנייה לבית משפט לבין פנייה לבית הדין לחוזים אחידים. משרד אליהו ושות׳ מלווה לקוחות וספקים בסוגיות חוזה אחיד מאז 2007.
החוק מאפשר לבטל או לשנות תנאי מקפח בחוזה שנוסח מראש בידי צד אחד ולא היה נתון למשא ומתן. לפי סעיף 3 לחוק החוזים האחידים, תשמ״ג-1982, תנאי מקפח הוא תנאי שיש בו קיפוח לקוחות או יתרון בלתי הוגן של הספק.
מייסדת משרד אליהו ושות׳, בעלת תארי LL.B ו-MBA, חברה בלשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007, נוטריונית מוסמכת ובוררת רשומה. עוסקת בניסוח ובבדיקה של חוזים אחידים והסכמים מסחריים, ובייצוג בסכסוכים שבמרכזם טענת תנאי מקפח.
רוב ההתקשרויות היומיומיות במשק אינן נכרתות בשולחן משא ומתן. חוזה מול בנק, חברת סלולר, חברת ביטוח, מועדון כושר, חברת ליסינג או ספק אינטרנט מגיע כנוסח מוכן שהצד השני ניסח מראש ומציע לרבים. הלקוח יכול לחתום או לוותר על העסקה, אך לא לשנות את הנוסח. פער כוחות המיקוח הזה הוא בדיוק מה שחוק החוזים האחידים בא לאזן.
החוק שלפנינו החליף את קודמו, חוק החוזים האחידים, התשכ״ד-1964, שבוטל במפורש בסעיף 26. שני החידושים המרכזיים של גרסת 1982 הם רשימת חזקות הקיפוח שבסעיף 4, שמעבירה את נטל ההוכחה אל הספק, והקמת בית הדין לחוזים אחידים כערכאה ייעודית שהחלטתה חלה על כלל החוזים של אותו ספק ולא רק על המקרה הבודד.
מה החוק נותן ללקוח:
• עילה לביטול תנאי גם כשחתמתם עליו מרצון, לפי סעיפים 3 ו-19
• היפוך נטל ההוכחה ב-12 מצבים המנויים בסעיף 4
• בטלות מוחלטת של שלילת הגישה לערכאות ושל פטור מאחריות לנזק גוף, לפי סעיף 5
• תחולה רטרואקטיבית של החלטת בית הדין גם על חוזים שנכרתו קודם, לפי סעיף 18(א)(2)
• הגנה גם מול המדינה, שכן סעיף 22 קובע שדין המדינה כדין כל אדם אחר
חשוב להבין גם את הגבולות. סעיף 23 מוציא מתחולת החוק את התמורה הכספית עצמה כשהיא מנוסחת בלשון פשוטה וברורה, תנאי התואם חיקוק, תנאי התואם הסכם בין-לאומי שישראל צד לו, והסכם קיבוצי. במילים אחרות, החוק אינו מכשיר לביקורת על גובה המחיר, אלא על האופן שבו מחולקים הסיכונים והזכויות סביבו. לניסוח חוזים שעומדים במבחן הזה מראש, ראו את עמוד ההסכמים והחוזים המסחריים של המשרד.
להלן נוסחו המשולב של החוק. החוק הוא חוק קצר יחסית, 27 סעיפים ב-5 פרקים, ולכן הוא מובא כאן במלואו ולא כמבחר סעיפים. הטקסט מוצג כלשונו, ללא עריכה.
1. חוק זה מטרתו להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים.
2. בחוק זה -
״חוזה אחיד״ - נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם;
״תנאי״ - תניה בחוזה אחיד, לרבות תניה המאוזכרת בו וכן כל תניה אחרת שהיא חלק מההתקשרות, ולמעט תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה מסויים;
״ספק״ - מי שמציע שהתקשרות עמו תהיה לפי חוזה אחיד, ואחת היא אם הוא הנותן או המקבל של דבר;
״לקוח״ - מי שספק מציע לו שהתקשרות ביניהם תהיה לפי חוזה אחיד, ואחת היא אם הוא המקבל או הנותן של דבר;
״בית הדין״ - בית הדין לחוזים אחידים המוקם לפי חוק זה.
3. בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן - תנאי מקפח).
4. חזקה על התנאים הבאים שהם מקפחים:
(1) תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהיתה מוטלת עליו על פי דין אילולא אותו תנאי, או המסייג באופן בלתי סביר את האחריות שהיתה מוטלת עליו מכוח החוזה אילולא אותו תנאי;
(2) תנאי המקנה לספק זכות בלתי סבירה לבטל, להשעות או לדחות את ביצוע החוזה, או לשנות את חיוביו המהותיים לפי החוזה;
(3) תנאי המקנה לספק זכות להעביר את אחריותו לצד שלישי;
(4) תנאי המקנה לספק זכות לקבוע או לשנות, על דעתו בלבד, ולאחר כריתת החוזה, מחיר או חיובים מהותיים אחרים המוטלים על הלקוח, זולת אם השינוי נובע מגורמים שאינם בשליטת הספק;
(5) תנאי המחייב את הלקוח באופן בלתי סביר להיזקק לספק או לאדם אחר, או המגביל בדרך אחרת את חופש הלקוח להתקשר או לא להתקשר עם אדם אחר;
(6) תנאי השולל או המגביל זכות או תרופה העומדות ללקוח על פי דין, או המסייג באופן בלתי סביר זכות או תרופה העומדות לו מכוח החוזה, או המתנה אותן במתן הודעה בצורה או תוך זמן בלתי סבירים, או בדרישה בלתי סבירה אחרת;
(6א) תנאי המקנה לספק באופן בלתי סביר תרופה שאינה עומדת לו על פי דין, לרבות תנאי המתיר לספק לצרף תרופות שאין לצרפן על פי דין או תנאי הקובע פיצויים מוסכמים שאינם סבירים לטובת הספק;
(7) תנאי המטיל את נטל ההוכחה על הלקוח, ואלמלא אותו תנאי נטל זה לא היה מוטל עליו;
(8) תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסויימות בערכאות משפטיות, או הקובע כי כל סכסוך בין הספק והלקוח יידון בבוררות;
(9) תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך;
(10) תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח על תנאי הבוררות, לרבות קביעת הבורר, מקום הבוררות, תנאים שעל פיהם תתנהל הבוררות, אופן ניהול הבוררות וסדרי הדין בבוררות, והכול אף אם הספק הוכיח כי מסירת הסכסוך לבוררות כשלעצמה כאמור בפסקה (8) אינה מקפחת.
(11) תנאי הקובע הצמדה של מחיר או תשלום אחר, לפי החוזה, למדד כלשהו, כך שירידה של המדד או עלייה שלו לא תזכה את הלקוח.
(12) תנאי שלפיו נדרש הלקוח לאשר או להצהיר כי קרא את החוזה, או תנאי שבו הלקוח מצהיר על מעשה שעשה, על מודעותו לעניין מסוים, או על עובדה שמתקיימת בעניינו, או מאשר אותו, והכול למעט מידע שהלקוח מסר לספק בחוזה.
5. (א) תנאי בחוזה אחיד השולל או המגביל את זכות הלקוח לפנות לערכאות משפטיות - בטל.
(ב) תנאי בחוזה אחיד הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות לנזק גוף או למעשה זדון המוטלת עליו על פי דין - בטל.
6. (א) מוקם בזה בית דין לחוזים אחידים.
(ב) מספר חברי בית הדין לא יעלה על שנים עשר.
(ג) אב בית הדין וממלא מקומו יהיו שופטים של בית משפט מחוזי שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון.
(ד) יתר חברי בית הדין ימונו בידי שר המשפטים, ובהם יהיו לפחות שני נציגים של ארגוני צרכנים כהגדרתם בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981; חברי בית הדין שימונו לפי סעיף קטן זה יהיו בעלי השכלה משפטית או כלכלית, ואולם במותב מסוים לא יהיה חבר יותר מחבר אחד שהוא בעל השכלה כלכלית בלבד; מספר החברים שהם עובדי המדינה לא יעלה על שליש מכלל החברים שימנה השר לפי סעיף קטן זה.
(ה) תקופת כהונתם של חברי בית הדין תהיה שלוש שנים.
(ו) הודעה על מינוי חברי בית הדין תפורסם ברשומות.
7. (א) בית הדין ידון בשלושה; אב בית הדין, ואם נבצר ממנו - ממלא מקומו, יקבע את מותב בית הדין; כל מותב יורכב מאב בית הדין או ממלא מקומו, ומשני חברים אחרים שלפחות אחד מהם הוא נציג ארגון צרכנים.
(ב) הוראות סעיף 18 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב-1992, יחולו בשינוי זה: במקום ״33, 36 ו-46״ יקראו ״ו-33״.
8. מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר מותב של בית הדין בהליך מסויים או שיש לו ענין אישי בהליך - לא יהיה חבר במותב שידון באותו הליך.
9. (א) בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות, פרט לדינים בדבר חסינות עדים ובדבר ראיות חסויות כאמור בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א-1971.
(ב) לענין הזמנת עדים וגביית ראיות יהיו לאב בית הדין ולממלא מקומו הסמכויות שיש ליושב ראש ועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט-1968.
(ג) בית הדין ידון לפי סדרי דין שהתקין שר המשפטים; באין סדרי דין כאלה ידון בית הדין בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
10. בעל דין הרואה עצמו נפגע מהחלטת בית הדין, רשאי לערער עליה לפני בית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה ימים מיום שנודע לו עליה.
11. בכפוף להוראות סעיף 25 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב-1992, פסקי דין והחלטות אחרות של בית הדין לחוזים אחידים, לרבות נוסח חוזים אחידים שאליהם מתייחסים פסקי דין או החלטות כאמור, יפורסמו כדרך שמתפרסמים פסקי דין והחלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים; בית הדין רשאי לפרסם פסקי דין והחלטות שלו בדרכים נוספות שייראו לו מתאימות, לתועלת הציבור.
סעיפים 12 עד 15. פרק זה מסדיר את ההליך שבו ספק מבקש מבית הדין לאשר מראש שאין בחוזה האחיד שלו תנאי מקפח, את זהות המשיבים לבקשה ואת חובת ציון האישור על פני החוזה. הנוסח המלא של סעיפים אלה זמין במאגר החקיקה של הכנסת ובספר החוקים הפתוח, בקישורים שבכרטיס החוק למעלה.
16. (א) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981, כל ארגון לקוחות ורשות ציבורית שנקבעו בתקנות, וכן ארגון לקוחות שיאשר שר המשפטים לענין מסוים, רשאים לבקש מבית הדין לבטל או לשנות תנאי מקפח בחוזה אחיד.
(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע לארגון לקוחות או לרשות ציבורית שנקבעו לפי סעיף קטן (א) תנאים להגשת בקשות לבית הדין.
(ג) המשיבים לבקשה יהיו הספק המתקשר או המתכוון להתקשר בחוזה האחיד, היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין, וכן מי שבית הדין מצא לנכון להזמינו כמשיב; כל ארגון יציג של ספקים או כל גורם אחר שהוא בעל עניין בבקשה כאמור רשאי להצטרף כמשיב, ובלבד שבית הדין אישר זאת.
17. (א) מצא בית הדין שתנאי הוא מקפח, יבטל את התנאי או ישנה אותו במידה הנדרשת כדי לבטל את הקיפוח.
(ב) ביטל בית הדין תנאי או שינה אותו, כאמור בסעיף קטן (א), יגיש הספק לבית הדין נוסח מתוקן של החוזה האחיד הכולל את הביטול או השינוי שעליו הורה בית הדין, בתוך 21 ימים מהמועד שבו הפכה ההחלטה לחלוטה; הגיש הספק נוסח מתוקן כאמור, יקבע בית הדין אם החוזה שהוגש תוקן בהתאם להחלטתו.
(ג) ביטל בית הדין תנאי או שינה אותו, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לתת כל צו להבטחת קיום החלטתו כאמור, ובכלל זה לחייב את הספק להשתמש בנוסח המתוקן של החוזה האחיד כאמור בסעיף קטן (ב), לתקופה שיקבע; צו לפי סעיף קטן זה, דינו לעניין ביצוע הצו ולעניין סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט, כדין צו שניתן בידי בית משפט בעניין אזרחי.
18. (א) ביטל בית הדין תנאי או שינה אותו, כאמור בסעיף 17(א), יראו את התנאי האמור כבטל או שהתנאי האמור יחול בנוסחו כפי ששונה, לפי העניין -
(1) בכל חוזה אחיד אחר של אותו ספק שבית הדין קבע לגביו כי הוא דומה במהותו לחוזה האחיד שלגביו ניתנה החלטת בית הדין;
(2) בכל חוזה שנכרת על פי החוזה האחיד שלגביו ניתנה החלטת בית הדין או על פי חוזה אחיד אחר כאמור בפסקה (1), אף אם נכרת לפני מועד החלטת בית הדין.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
(1) ביטול או שינוי כאמור באותו סעיף קטן לא יחולו על חיובים שקוימו על פי החוזה לפני מועד החלטת בית הדין;
(2) בית הדין רשאי לקבוע כי הביטול או השינוי כאמור באותו סעיף קטן יחולו רק על חוזים שנכרתו לאחר מועד החלטת בית הדין או ממועד אחר שיקבע, ובלבד שלולא קביעה כאמור תיגרם לספק פגיעה חמורה.
19. (א) מצא בית משפט, בהליך שבין ספק ולקוח, שתנאי הוא מקפח, יבטל את התנאי בחוזה שביניהם או ישנה אותו במידה הנדרשת כדי לבטל את הקיפוח.
(ב) בהשתמשו בסמכותו לפי סעיף קטן (א) יתחשב בית המשפט במכלול תנאי החוזה ובנסיבות האחרות, וכן בנסיבות המיוחדות של הענין הנדון לפניו.
20. נטענה בבית משפט טענת תנאי מקפח בחוזה שנכרת לפי חוזה אחיד יודיע בית המשפט על כך ליועץ המשפטי לממשלה.
21. (א) דיון בבית הדין בחוזה אחיד, שטרם נתקבלה החלטה לגביו, לא יגרע מסמכותו של בית משפט לדון בטענת תנאי מקפח בחוזה שנכרת לפי אותו חוזה אחיד.
(ב) דיון בבית משפט בטענת תנאי מקפח בחוזה שנכרת לפי חוזה אחיד, אין בו כדי למנוע מבית הדין לדון באותו חוזה אחיד או בתנאי מתנאיו; אך בית הדין רשאי, אם יראה לנכון בנסיבות הענין, לדחות את המשך הדיון בפניו עד למתן פסק דין בבית המשפט.
21א. הוראות סעיפים 18 ו-19 יחולו גם על חליפים של לקוח או ספק מכוח העברה או המחאה של זכות.
22. לענין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם אחר.
23. הוראות חוק זה לא יחולו על -
(1) תנאי הקובע את התמורה הכספית שישלם הלקוח או הספק בעד נושא העסקה, ובלבד שהוא מנוסח בלשון פשוטה וברורה;
(2) תנאי התואם תנאים שנקבעו בחיקוק, בהתאם לתכלית החיקוק;
(3) תנאי התואם תנאים שנקבעו בהסכם בין-לאומי שישראל צד לו;
(4) הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז-1957, בין שהוגש לרישום לפי החוק האמור ובין אם לאו, לרבות הסדר קיבוצי אחר ובלבד שנעשה בכתב ונקבעו בו שיעורים לשכר עבודה.
24. הוראות חוק זה לא יגרעו מהוראות כל דין שעל פיו עשוי חוזה או תנאי שבחוזה להיות בטל או ניתן לביטול, ולא ימנעו טענה נגד חוזה או תנאי שבחוזה.
25. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות בדבר -
(1) סדרי הדין בבית הדין, הארכת המועדים להגשת ערעור, ורציפות הדיון;
(2) אנשים וארגונים שיהיו רשאים לטעון לטובת בעל דין או שיהיו רשאים להיות משיבים לפני בית הדין;
(3) (נמחקה)
(4) תשלום הוצאות ודמי בטלה של עדים בהליכים לפני בית הדין;
(5) (נמחקה)
(6) הטלת חובה על ספק להמציא עותק מחוזה אחיד שהוא מתקשר או מתכוון להתקשר על פיו, ליועץ המשפטי לממשלה או לממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, לפי דרישתם.
(7) נסיבות או סוגי חוזים שבהם לא תחול החזקה האמורה בסעיף 4(11).
(8) פרסום מסמכים הנוגעים להליך המתנהל לפני בית הדין ואופן פרסומם.
(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(7) יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
26. חוק החוזים האחידים, התשכ״ד-1964 (להלן - החוק הקודם) - בטל.
27. (א) תחילתו של חוק זה ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות.
(ב) על חוזים שנכרתו לפני תחילתו של חוק זה, יוסיף לחול החוק הקודם; לענין התחולה רואים חידוש חוזה ככריתתו.
(ג) החלה המועצה להגבלים עסקיים בדיון לפי החוק הקודם לפני תחילתו של חוק זה, תסיים את הדיון לפי החוק הקודם אף לאחר תחילתו של חוק זה.
(ד) אישור שהמועצה להגבלים עסקיים נתנה לחוזה אחיד כוחו יפה עד לתום התקופה שלה ניתן.
(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב), החלטת בית הדין לפי סעיף 18(ב) תחול גם על חוזים שנכרתו לפני תחילתו של חוק זה.
נוסח משולב, עדכני ל-18.09.2023. נוסח חוקים אינו מוגן בזכות יוצרים לפי סעיף 6 לחוק זכות יוצרים. לנוסח המחייב יש לפנות למקור הרשמי.
שבעה סעיפים שמכריעים כמעט כל מחלוקת בתחום. לכל אחד: הלשון, המשמעות המעשית ודוגמה מהחיים.
״נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד״
מה זה אומר בפועל לא צריך שכל החוזה יהיה מוכן מראש. די בכך שחלק מהתנאים נוסחו מראש ומיועדים לשמש מול לקוחות רבים ולא מזוהים. מנגד, תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה מסוים יוצאת מהגדרת ״תנאי״ ואינה נבחנת לפי החוק.
דוגמה הסכם שכירות סטנדרטי של חברת ניהול, שבו רק הסכום ומועד הכניסה סוכמו בשיחה. כל השאר, לרבות סעיפי הקנסות והפיצוי, הוא חוזה אחיד לכל דבר.
״משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק״
מה זה אומר בפועל הבחינה אינה של הסעיף לבדו אלא של מכלול תנאי החוזה ושל הנסיבות. לכן אותו נוסח עצמו יכול להיות לגיטימי בהסכם אחד ומקפח באחר. שימו לב לניסוח: די ביתרון בלתי הוגן שעלול להביא לקיפוח, ולא נדרשת הוכחה שהקיפוח כבר התממש.
דוגמה סעיף המאפשר לספק לסיים את ההתקשרות בהודעה של יום, בעוד הלקוח כבול לשנה מלאה, גם אם כל סעיף בנפרד נראה תמים.
״חזקה על התנאים הבאים שהם מקפחים״
מה זה אומר בפועל זהו היפוך נטל ההוכחה. כשתנאי נופל לאחת מ-12 הקטגוריות, הלקוח אינו צריך להוכיח שהוא מקפח. הספק הוא שנדרש לשכנע שהוא סביר. הרשימה כוללת פטור מאחריות (1), שינוי מחיר חד-צדדי (4), שלילת תרופות (6), העברת נטל ההוכחה (7), כפיית בוררות (8), קביעת מקום שיפוט (9) והצמדה חד-כיוונית למדד (11).
דוגמה סעיף שמצמיד את התשלום למדד אך קובע שירידת המדד לא תוזיל את המחיר. זו בדיוק פסקה (11).
״השולל או המגביל את זכות הלקוח לפנות לערכאות משפטיות - בטל״
מה זה אומר בפועל סעיף 5 שונה מסעיף 4 באופן מהותי. כאן אין חזקה שאפשר לסתור ואין שיקול דעת. שני סוגי תנאים בטלים מעיקרם: תנאי השולל או מגביל את הגישה לערכאות, ותנאי הפוטר את הספק מאחריות לנזק גוף או למעשה זדון. גם אם הלקוח חתם, וגם אם החוזה כולו הוגן, התנאי לא יעמוד.
דוגמה טופס ויתור באתר ספורט אתגרי הפוטר את המפעיל מאחריות לפציעה. סעיף 5(ב) מבטל אותו.
״מצא בית משפט, בהליך שבין ספק ולקוח, שתנאי הוא מקפח - יבטל״
מה זה אומר בפועל לקוח בודד אינו רשאי לפנות לבית הדין לחוזים אחידים, אבל אינו חסר אונים. בכל הליך אזרחי מול הספק אפשר להעלות טענת תנאי מקפח, ובית המשפט מוסמך לבטל את התנאי או לשנותו. התוצאה חלה על אותו חוזה בלבד. לפי סעיף 20, בית המשפט אף חייב להודיע על הטענה ליועץ המשפטי לממשלה.
דוגמה נתבעתם בתביעה כספית ובחוזה יש סעיף פיצוי מוסכם מנופח. הטענה מועלית כהגנה בכתב ההגנה.
״אף אם נכרת לפני מועד החלטת בית הדין״
מה זה אומר בפועל כאן ההבדל הגדול בין שני המסלולים. ביטל בית הדין תנאי, הביטול חל על כל חוזה אחיד דומה של אותו ספק ועל כל חוזה שנכרת לפיו, כולל חוזים קיימים. הסייג: חיובים שכבר קוימו לפני ההחלטה אינם מושבים, ובית הדין רשאי להגביל את התחולה קדימה אם אחרת תיגרם לספק פגיעה חמורה.
דוגמה בוטל סעיף בחוזה של חברת שירות. עשרות אלפי לקוחות ותיקים נהנים מהביטול בלי להגיש דבר.
״ובלבד שהוא מנוסח בלשון פשוטה וברורה״
מה זה אומר בפועל החוק אינו כלי לביקורת על גובה המחיר. סעיף 23(1) מוציא מתחולתו את התמורה הכספית עצמה, אך רק בתנאי שהיא מנוסחת בלשון פשוטה וברורה. זהו הסייג המעניין: מחיר שקבור בהפניות, בכוכביות או בנספח נסתר עלול לצאת מגדר החריג. סעיף 23 מוציא גם תנאי התואם חיקוק, תנאי התואם הסכם בין-לאומי, והסכם קיבוצי.
דוגמה ״עלות חודשית 49 ש״ח״ בגדול, וסעיף נפרד המוסיף דמי טיפול קבועים שאינם מוצגים בצד המחיר.
אותה עילה, שתי דרכים, ושתי תוצאות שונות לחלוטין בהיקפן. הטבלה מסכמת את ההבדלים המעשיים.
| היבט | בית הדין לחוזים אחידים | בית משפט אזרחי |
|---|---|---|
| הסעיף המסמיך | סעיפים 16 עד 18 | סעיף 19 |
| מי רשאי לפתוח בהליך | היועץ המשפטי לממשלה, הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, ארגוני לקוחות ורשויות ציבוריות שנקבעו | כל לקוח, בכל הליך אזרחי מול הספק, גם כטענת הגנה |
| היקף התוצאה | חל על כל החוזים האחידים הדומים של אותו ספק, כולל חוזים שכבר נכרתו | חל על החוזה שבין הצדדים להליך בלבד |
| הרכב | מותב של שלושה, בראשות שופט מחוזי, ובו לפחות נציג אחד של ארגון צרכנים | לפי הערכאה והסמכות העניינית |
| דיני ראיות | אינו קשור בדיני הראיות, למעט חסינות עדים וראיות חסויות (סעיף 9) | כפוף לדיני הראיות המלאים |
| ערעור | לבית המשפט העליון, בתוך 45 ימים מהיום שנודע על ההחלטה | לפי דרגות הערעור הרגילות |
| מתי זה המסלול הנכון | כשהתנאי הבעייתי מופיע בחוזה של ספק גדול ופוגע בציבור רחב | כשיש סכסוך קונקרטי ורוצים תוצאה מהירה בתיק שלכם |
נקודה שרבים מפספסים: סעיף 21 מאפשר דיון מקביל. העובדה שתיק תלוי ועומד בבית הדין אינה חוסמת אתכם מלהעלות את הטענה בבית משפט, ולהפך. בית הדין רשאי, אם ימצא לנכון, לדחות את המשך הדיון עד להכרעת בית המשפט - אך זו זכותו, לא חובתו.
בנוסף, סעיף 21א מרחיב את סעיפים 18 ו-19 גם על חליפים של לקוח או ספק מכוח העברה או המחאה של זכות. כלומר, מכירת תיק לקוחות או המחאת חוב לגורם אחר אינה מנתקת את ההגנה שבחוק.
בין אם אתם לקוחות שנתקלו בסעיף חוסם, ובין אם אתם עסק שמנסח חוזה אחיד ללקוחות רבים. שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות וללא תשלום, ישירות עם עו״ד רעות אליהו.
סעיף 1 לחוק קובע שמטרתו להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים. החוק חל על חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי לשמש לחוזים רבים מול אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם.
הוא מעניק לבית משפט ולבית הדין לחוזים אחידים סמכות לבטל או לשנות תנאי מקפח, קובע 12 חזקות קיפוח בסעיף 4, ומחיל בטלות אוטומטית על שני סוגי תנאים בסעיף 5.
לפי סעיף 3 לחוק, תנאי מקפח הוא תנאי שיש בו, בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות, משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות.
הבחינה אינה נעשית על התנאי הבודד במנותק אלא על החוזה כולו ועל הנסיבות שסביבו. לכן אותו נוסח עצמו יכול להיחשב מקפח בהקשר אחד וסביר בהקשר אחר, ואין רשימה סגורה של נוסחים אסורים.
סעיף 4 מונה 12 סוגי תנאים שחזקה עליהם שהם מקפחים, ובהם פטור מאחריות, זכות בלתי סבירה לבטל או לשנות את החוזה, העברת אחריות לצד שלישי, שינוי מחיר חד-צדדי לאחר הכריתה, שלילת תרופות העומדות ללקוח על פי דין, העברת נטל ההוכחה ללקוח, כפיית בוררות, קביעת מקום שיפוט, הצמדה חד-כיוונית למדד, ודרישה שהלקוח יאשר שקרא את החוזה.
משמעות החזקה היא היפוך נטל ההוכחה: הספק הוא שנדרש להראות שהתנאי אינו מקפח, ולא הלקוח שנדרש להוכיח שהוא כן.
יש שני מסלולים. הראשון הוא סעיף 19: בהליך קונקרטי בין ספק ללקוח, בית משפט שמצא שתנאי הוא מקפח יבטל אותו או ישנה אותו במידה הנדרשת כדי לבטל את הקיפוח, והתוצאה חלה על אותו חוזה.
השני הוא פנייה לבית הדין לחוזים אחידים לפי סעיף 16, שהחלטתו רחבה בהרבה: לפי סעיף 18 היא חלה על כלל החוזים הדומים של אותו ספק, ואף על חוזים שנכרתו לפני מועד ההחלטה.
סעיף 16(א) מונה את היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, כל ארגון לקוחות ורשות ציבורית שנקבעו בתקנות, וכן ארגון לקוחות שיאשר שר המשפטים לעניין מסוים.
לקוח בודד אינו נמנה ברשימה זו, ולכן דרכו הישירה היא טענת תנאי מקפח בבית משפט לפי סעיף 19. פירוט הגופים הנוספים שנקבעו מופיע בתקנות החוזים האחידים.
ככלל לא. סעיף 23(1) מוציא מתחולת החוק תנאי הקובע את התמורה הכספית שישלם הלקוח או הספק בעד נושא העסקה, ובלבד שהוא מנוסח בלשון פשוטה וברורה.
הסייג חשוב: אם המחיר קבור בהפניות, מוסתר או מנוסח באופן עמום, התנאי עלול לצאת מגדר החריג ולחזור לתחולת החוק. סעיף 23 מוציא מהתחולה גם תנאי התואם חיקוק, תנאי התואם הסכם בין-לאומי, והסכם קיבוצי.
לפי סעיף 10, בעל דין הרואה עצמו נפגע מהחלטת בית הדין רשאי לערער עליה לפני בית המשפט העליון בתוך 45 ימים מהיום שנודע לו עליה.
במקביל, סעיף 17(ב) קובע שספק שבית הדין ביטל או שינה תנאי בחוזה שלו חייב להגיש נוסח מתוקן של החוזה האחיד בתוך 21 ימים מהמועד שבו הפכה ההחלטה לחלוטה. אלה שני מועדים נפרדים שקל להתבלבל ביניהם.
מצד הלקוח: כשמסרבים לכם לממש זכות בהסתמך על סעיף בחוזה שלא ניהלתם עליו משא ומתן, כשמופעל נגדכם סעיף בוררות או מקום שיפוט מרוחק, או כשספק משנה מחיר או תנאי מהותי באופן חד-צדדי.
מצד הספק: לפני השקת חוזה אחיד חדש והפצתו ללקוחות רבים. בדיקה מקדימה מול סעיף 4 זולה בהרבה מהליך ביטול בבית הדין, שתוצאתו לפי סעיף 18 חלה על כל החוזים הקיימים. לפרטים ראו ליווי וייעוץ שוטף לעסקים.
סעיף 24 קובע שהחוק אינו גורע מכל דין אחר. בפועל, טענת תנאי מקפח כמעט תמיד מגיעה בצמוד לאחד מאלה.