תקנות החוזים האחידים, תשמ״ג-1983 הן חמש התקנות שמפעילות בפועל את חוק החוזים האחידים, תשמ״ג-1982: מי חייב להמציא את החוזה ותוך כמה זמן, איך נראה אישור בית הדין על פני החוזה, ומי בכלל רשאי לבקש ביטול תנאי מקפח. כאן תמצאו את הנוסח המלא ואת המשמעות המעשית של כל תקנה. משרד אליהו ושות׳ מלווה ספקים ולקוחות בסוגיות חוזה אחיד מאז 2007.
התקנות אינן מגדירות מהו תנאי מקפח, אלא קובעות מי עושה מה, מתי ובאיזו צורה. הן הותקנו מכוח סעיפים 12, 16 ו-25 לחוק החוזים האחידים, תשמ״ג-1982, ומונות חמש תקנות בלבד.
מייסדת משרד אליהו ושות׳, בעלת תארי LL.B ו-MBA, חברה בלשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007, נוטריונית מוסמכת ובוררת רשומה. מלווה עסקים בניסוח חוזים אחידים ובהיערכות לדרישות המצאה ואישור, ומייצגת בסכסוכים שבמרכזם טענת תנאי מקפח.
חוק החוזים האחידים עונה על השאלה המהותית: מהו תנאי מקפח, מתי הוא בטל, ומי מוסמך לבטלו. אבל חוק לבדו אינו מספיק כדי להפעיל מערכת. מישהו צריך לקבוע כמה ימים יש לספק להמציא מסמך, איך נראה אישור על גבי חוזה, ומי בדיוק יושב סביב השולחן בהליך. זה בדיוק תפקידן של התקנות, שהותקנו בידי שר המשפטים מכוח סעיפים 12, 16 ו-25 לחוק.
התקנות קצרות במיוחד, חמש תקנות בלבד, אך שתיים מהן משנות באופן ממשי את מאזן הכוחות. תקנה 3 מוסיפה את המועצה הישראלית לצרכנות ואת הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות כמשיבים לבקשת אישור, כך שספק המבקש חותמת כשרות לחוזה שלו נדרש להתמודד עם גופי צרכנות ולא רק עם בית הדין. תקנה 4 מוסיפה את אותם שני גופים, ובנוסף את בנק ישראל, לרשימת מי שרשאי לבקש ביטול תנאי מקפח.
מה זה אומר בפועל, לפי סוג הפונה:
• ספק שקיבל דרישת המצאה - 15 ימים, אלא אם נקבעה בדרישה תקופה ארוכה יותר
• ספק שאישר חוזה בבית הדין - חובת ציון בראש העמוד הראשון, 4 פרטים מדויקים
• ארגון צרכנות - מעמד מוקנה גם כמשיב לבקשת אישור וגם כמבקש ביטול
• בנק ישראל - כלי ישיר לתקוף תנאים מקפחים בחוזים אחידים של תאגידים בנקאיים
• בית משפט - חובה לצרף כתבי בי-דין להודעה ליועץ המשפטי לממשלה לפי תקנה 1א
נקודה שחשוב לא להתבלבל בה: לצד התקנות שבעמוד זה קיימות תקנות החוזים האחידים (סדרי דין בבית הדין וסדרי דין בערעור), תשמ״ג-1983, שהן דבר חקיקה נפרד לחלוטין ועוסקות באופן הגשת הבקשות, במספר העותקים, בכתבי התשובה ובקדם-הדיון. אם אתם מחפשים כמה עותקים להגיש, זו המערכת השנייה. לניסוח חוזים שמונע את ההליך מלכתחילה, ראו את עמוד ההסכמים והחוזים המסחריים של המשרד.
התקנות קצרות, ולכן הן מובאות כאן במלואן וכלשונן, ללא קיצור וללא עריכה. זהו כל נוסח התקנות מתחילתו ועד סופו.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12, 16 ו-25 לחוק החוזים האחידים, התשמ״ג-1982 (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:
1. דרש היועץ המשפטי לממשלה, או הממונה על הגנת הצרכן, מספק להמציא לו עותק מחוזה אחיד שהוא מתקשר או מתכוון להתקשר על פיו, חייב הספק להמציא עותק כאמור תוך חמישה עשר ימים מקבלת הדרישה, או תוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה בה.
1א. בית המשפט המודיע ליועץ המשפטי לממשלה על קיומו של תנאי מקפח בחוזה אחיד כאמור בסעיף 20 לחוק, יצרף להודעתו את כתבי בי-הדין בהליך או ייתן הוראות בדבר המצאתם ליועץ המשפטי לממשלה; בתקנה זו, ״בית משפט״ ו״כתבי בי-דין״ - כהגדרתם בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד-1984.
2. (א) ציון אישור של בית הדין על פני חוזה לפי סעיף 15 לחוק יהיה בצורה בולטת בראש העמוד הראשון של החוזה.
(ב) נוסח האישור יכלול את הפרטים הבאים:
(1) המלים: ״בית הדין לחוזים אחידים אישר שאין בחוזה זה תנאי מקפח״;
(2) תאריך האישור של בית הדין;
(3) תאריך תפוגת האישור;
(4) מספר התיק בבית הדין שבו ניתנה החלטת האישור.
(ג) כל ספק, החייב על פי דין, להגיש את החוזה האחיד שבאמצעותו או על פיו הוא מתקשר, לאישור בית הדין לחוזים אחידים, יציין על פני החוזה שהוא עושה לפי החוזה האחיד את הפרטים המנויים בסעיף 15(ב) לחוק.
3. המשיבים לבקשת אישור של חוזה אחיד בבית הדין, בנוסף למשיבים שנמנו בסעיף 12(ב) לחוק, יהיו:
(1) המועצה הישראלית לצרכנות;
(2) הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות.
4. הרשאים לבקש ביטול תנאי מקפח בבית הדין, בנוסף למבקשים שנמנו בסעיף 16(א) לחוק, יהיו:
(1) המועצה הישראלית לצרכנות;
(2) הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות.
(3) בנק ישראל, כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התשי״ד-1954.
5. בטלות -
(1) תקנות החוזים האחידים (מסירת עותק), התשל״ח-1977;
(2) תקנות החוזים האחידים (צורת ציון אישור המועצה), התשכ״ד-1964.
נוסח עדכני נכון ל-18.09.2023. נוסח חקיקה אינו מוגן בזכות יוצרים לפי סעיף 6 לחוק זכות יוצרים. לנוסח המחייב יש לפנות למקור הרשמי.
שש כניסות, לפי סדר התקנות. לכל אחת הלשון, המשמעות המעשית ודוגמה מהשטח.
״חייב הספק להמציא עותק כאמור תוך חמישה עשר ימים מקבלת הדרישה״
מה זה אומר בפועל שני גורמים רשאים לדרוש: היועץ המשפטי לממשלה והממונה על הגנת הצרכן. שימו לב לניסוח: החובה חלה גם על חוזה שהספק מתכוון להתקשר על פיו, כלומר גם על נוסח שטרם נכנס לשימוש. המועד ניתן להארכה, אך רק אם הדרישה עצמה נקבה בתקופה ארוכה יותר.
דוגמה חברת שירותים מקבלת מכתב דרישה. 15 הימים נספרים מקבלת הדרישה, לא ממועד ישיבת ההנהלה שדנה בה.
״יצרף להודעתו את כתבי בי-הדין בהליך״
מה זה אומר בפועל סעיף 20 לחוק מחייב בית משפט להודיע ליועץ המשפטי לממשלה על טענת תנאי מקפח. תקנה 1א מוסיפה שההודעה אינה מכתב יבש: מצורפים אליה כתבי בי-הדין, או שניתנות הוראות בדבר המצאתם. התקנה מפנה להגדרות שבתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד-1984, וההפניה נקראת בהתאם לדין הדיוני התקף.
דוגמה נטענה טענת תנאי מקפח בתביעה כספית. בפועל המדינה מקבלת את מלוא התיק ולא רק הודעה לקונית.
״בצורה בולטת בראש העמוד הראשון של החוזה״
מה זה אומר בפועל אישור בית הדין אינו שווה דבר אם אינו מוצג נכון. התקנה דורשת ארבעה פרטים: נוסח האישור המדויק, תאריך האישור, תאריך התפוגה ומספר התיק. תאריך התפוגה הוא הפרט שרוב הלקוחות מפספסים - אישור אינו נצחי, ולכן חוזה שנושא חותמת שפגה אינו נהנה מההגנה שלה.
דוגמה חוזה שמציג ״אושר בבית הדין לחוזים אחידים״ בלי תאריך תפוגה ובלי מספר תיק אינו עומד בתקנה 2.
״בנוסף למשיבים שנמנו בסעיף 12(ב) לחוק״
מה זה אומר בפועל ספק שמבקש מבית הדין לאשר מראש שאין בחוזה שלו תנאי מקפח אינו מנהל הליך חד-צדדי. התקנה מצרפת כמשיבים את המועצה הישראלית לצרכנות ואת הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות, שרשאיות להתנגד לנוסח. זהו מחיר הוודאות: האישור חזק, אבל הדרך אליו עוברת דרך ביקורת צרכנית.
דוגמה חברת ליסינג מגישה נוסח לאישור. ארגון הצרכנים מגיב ומבקש לתקן סעיף פיצוי מוסכם.
״בנק ישראל, כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התשי״ד-1954״
מה זה אומר בפועל זו התקנה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר. מעבר לרשימה שבסעיף 16(א) לחוק, התקנה מוסיפה שלושה מבקשים: שני גופי הצרכנות ובנק ישראל. המשמעות היא שהרגולטור הפיננסי מחזיק בכלי ישיר לתקוף תנאים מקפחים בחוזים אחידים של תאגידים בנקאיים, בלי להזדקק ליועץ המשפטי לממשלה.
דוגמה תנאי בטופס פתיחת חשבון שמעניק לבנק שיקול דעת רחב מדי, נתקף ביוזמת הפיקוח ולא ביוזמת לקוח.
״תקנות החוזים האחידים (צורת ציון אישור המועצה), התשכ״ד-1964״
מה זה אומר בפועל תקנה 5 מבטלת שתי מערכות קודמות: תקנות מסירת עותק משנת 1977 ותקנות צורת ציון אישור המועצה משנת 1964. המילה ״המועצה״ מסגירה את ההיסטוריה: לפני 1982 האישור ניתן במועצה להגבלים עסקיים, ורק החוק החדש העביר את הסמכות לבית הדין לחוזים אחידים.
דוגמה חוזה ותיק שנושא הפניה ל״אישור המועצה״ מסמן מיד שהנוסח לא נבדק כבר עשרות שנים.
הטבלה עונה על השאלה המעשית: לאיזה מסמך פותחים כשמחפשים תשובה מסוימת.
| השאלה | חוק החוזים האחידים, תשמ״ג-1982 | תקנות החוזים האחידים, תשמ״ג-1983 |
|---|---|---|
| מהו תנאי מקפח | סעיף 3, ו-12 חזקות בסעיף 4 | לא מוסדר בתקנות |
| אילו תנאים בטלים מיד | סעיף 5: שלילת גישה לערכאות ופטור מאחריות לנזק גוף | לא מוסדר בתקנות |
| מי רשאי לבקש ביטול | סעיף 16(א): היועמ״ש, הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, ארגוני לקוחות ורשויות שנקבעו | תקנה 4 מוסיפה: המועצה הישראלית לצרכנות, הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות ובנק ישראל |
| מי המשיבים לבקשת אישור | סעיף 12(ב) | תקנה 3 מוסיפה שני גופי צרכנות |
| תוך כמה זמן מוסרים את החוזה | סעיף 25(א)(6) מסמיך להתקין | תקנה 1: 15 ימים מקבלת הדרישה |
| איך מציינים אישור על החוזה | סעיף 15 מפנה לפרטים | תקנה 2: ראש העמוד הראשון, 4 פרטי חובה |
| מה מצרפים להודעה ליועמ״ש | סעיף 20 קובע את חובת ההודעה | תקנה 1א: כתבי בי-הדין בהליך |
הכלל הפשוט: אם השאלה מתחילה ב״האם מותר״ - התשובה בחוק. אם היא מתחילה ב״תוך כמה זמן״, ״באיזו צורה״ או ״מי בדיוק״ - התשובה בתקנות.
ובהערת אזהרה אחת: התקנות שבעמוד זה אינן קובעות סנקציה עצמאית. הן מטילות חובות, אך התוצאה המשפטית של הפרתן נגזרת מהחוק, מדיני הראיות ומשיקול דעתו של בית הדין בהליך הקונקרטי.
בין אם קיבלתם דרישה ויש לכם 15 ימים, ובין אם אתם מנסחים חוזה אחיד לפני הפצה ללקוחות רבים. שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות וללא תשלום, ישירות עם עו״ד רעות אליהו.
תקנות החוזים האחידים, תשמ״ג-1983, הותקנו מכוח סעיפים 12, 16 ו-25 לחוק החוזים האחידים, תשמ״ג-1982, והן מסדירות חמישה נושאים דיוניים: חובת ספק להמציא עותק מחוזה אחיד לפי דרישה תוך 15 ימים, המצאת כתבי בי-דין ליועץ המשפטי לממשלה, אופן ציון אישור בית הדין על פני החוזה, זהות המשיבים לבקשת אישור, וזהות הגופים הרשאים לבקש ביטול תנאי מקפח.
התקנות אינן קובעות מהו תנאי מקפח, אלא מי עושה מה ובאילו מועדים.
החוק הוא המקור המהותי: הוא מגדיר בסעיף 3 מהו תנאי מקפח, קובע בסעיף 4 את 12 חזקות הקיפוח, ומסמיך בסעיפים 16 עד 19 לבטל תנאים.
התקנות הן שכבה דיונית ומשלימה: הן מרחיבות את רשימת הגופים שרשאים לפנות לבית הדין, קובעות מועדים, וקובעות כיצד ייראה אישור בית הדין על פני החוזה. בלי החוק אין עילה, ובלי התקנות לא ברור מי פונה, מתי ואיך. לנוסח המלא ראו חוק החוזים האחידים, תשמ״ג-1982.
לא, אלה שני דברי חקיקה נפרדים משנת 1983. התקנות שבעמוד זה עוסקות בהמצאה, בציון אישור ובזהות בעלי הדין.
לצידן קיימות תקנות החוזים האחידים (סדרי דין בבית הדין וסדרי דין בערעור), תשמ״ג-1983, שעוסקות באופן הגשת הבקשות, במספר העותקים שיש להגיש, בכתבי התשובה ובקדם-הדיון. בלבול בין השתיים הוא טעות נפוצה, ובעל משמעות מעשית כשנדרש לדעת כמה עותקים להגיש.
תקנה 1 קובעת שדרש היועץ המשפטי לממשלה או הממונה על הגנת הצרכן מספק להמציא עותק מחוזה אחיד שהוא מתקשר או מתכוון להתקשר על פיו, חייב הספק להמציא עותק תוך 15 ימים מקבלת הדרישה, או תוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה בדרישה עצמה.
שימו לב: החובה חלה גם על חוזה שטרם נכנס לשימוש, ולכן היא רלוונטית כבר בשלב התכנון של הנוסח.
תקנה 4 מוסיפה שלושה גופים מעבר למי שכבר מנוי בסעיף 16(א) לחוק: המועצה הישראלית לצרכנות, הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות, ובנק ישראל כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התשי״ד-1954.
הוספת בנק ישראל משמעותית במיוחד, משום שהיא נותנת לרגולטור הפיננסי כלי ישיר לתקוף תנאים מקפחים בחוזים אחידים של תאגידים בנקאיים, בלי להזדקק ליוזמה של לקוח בודד.
לפי תקנה 2, ציון האישור יופיע בצורה בולטת בראש העמוד הראשון של החוזה, ויכלול ארבעה פרטים: המילים ״בית הדין לחוזים אחידים אישר שאין בחוזה זה תנאי מקפח״, תאריך האישור, תאריך תפוגת האישור, ומספר התיק שבו ניתנה החלטת האישור.
בנוסף, ספק שחייב על פי דין להגיש את החוזה לאישור נדרש לציין על פני החוזה את הפרטים המנויים בסעיף 15(ב) לחוק. תאריך התפוגה הוא הפרט שהכי הרבה חוזים משמיטים.
תקנה 3 מוסיפה שני משיבים מעבר לאלה שמנויים בסעיף 12(ב) לחוק: המועצה הישראלית לצרכנות והרשות להגנת הצרכן בהסתדרות.
המשמעות המעשית לספק היא שבקשת אישור אינה הליך חד-צדדי מול בית הדין, אלא הליך שגופי צרכנות מוזמנים אליו כמשיבים ורשאים להתנגד לנוסח שהוגש. כדאי להיערך לכך בשלב ניסוח החוזה ולא בשלב התגובה.
מצד הספק: כשהתקבלה דרישה להמצאת עותק מחוזה אחיד, שכן מרוץ 15 הימים מתחיל מיד ותוכן החוזה שיימסר עשוי לשמש בסיס להליך; או כששוקלים להגיש חוזה לאישור מראש ורוצים לדעת מה צפוי מול גופי הצרכנות.
מצד הלקוח או ארגון הלקוחות: כשמזוהה תנאי מקפח בחוזה של ספק גדול וצריך להחליט בין פנייה לבית הדין לבין טענה בבית משפט לפי סעיף 19 לחוק. לליווי שוטף ראו תביעות וסכסוכים מסחריים.
התקנות אינן עומדות לבדן. אלה דברי החקיקה שמופיעים בהן במפורש או שמשלימים אותן בפועל.