תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית)

לתיאום שיחה עם המשרד: 074-704-7104  |  💬 WhatsApp
זמינים לייעוץ: א׳-ה׳ 08:00-19:00 | שישי 08:00-13:00
5/5 - (2 votes)
חקיקה · דיני חברות · ניירות ערך

תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), תש״ס-2000 - נוסח והסברים

· מאת עו״ד רעות אליהו, נוטריון

מה קובעות תקנות הוכחת בעלות במניה ומתי הן רלוונטיות לכם?

תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), תש״ס-2000 הן הבסיס המשפטי לשאלה מי בכלל רשאי להצביע באסיפה כללית של חברה ציבורית. כאן תמצאו את הנוסח המלא של שש התקנות והתוספת, הסבר מעשי לכל תקנה, ומה עושים כשמתעוררת מחלוקת על זכאות להצביע. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות ובעלי מניות בסוגיות ממשל תאגידי מאז 2007.

בקצרה: איך מוכיחים בעלות במניה לצורך הצבעה?

בעל מניה שאינו רשום במרשם מוכיח בעלות באמצעות אישור בעלות מחבר הבורסה שאצלו רשומה זכותו למניה. לפי תקנה 1, האישור מתייחס לבעלות במועד הקובע שנקבע בסעיף 182 לחוק החברות, תשנ״ט-1999.

  1. פנייה לחבר הבורסה: בקשה לאישור בעלות במועד שמאפשר הצבעה בזמן.
  2. הנפקת האישור: לפי הטופס שבתוספת, עם שם, מספר זהות ומספר מניות.
  3. המצאה לחברה: האישור נמסר לחברה יחד עם כתב ההצבעה או לפני האסיפה.
  4. חלופה אלקטרונית: מסר מאושר ממערכת ההצבעה האלקטרונית דינו כאישור בעלות.
6תקנות + תוספת
סעיף 182מקור המועד הקובע
תשע״ד-2014התיקון האחרון
1אישור ללא תמורה
2007ליווי חברות מאז

מי כתבה את הדף

עו״ד רעות אליהו - מומחית בדיני חברות ואסיפות כלליות | אליהו ושות׳
עו״ד ונוטריון רעות אליהו · LL.B ו-MBA · חברת לשכת עורכי הדין מ-2007

מלווה חברות ובעלי מניות בסוגיות ממשל תאגידי: כינוס אסיפות כלליות, קביעת המועד הקובע, טיפול באישורי בעלות וכתבי הצבעה, ומחלוקות על תוצאות הצבעה. נוטריון מוסמכת ובוררת רשומה, עם שירות בעברית, אנגלית וספרדית.

״רוב הפגמים באסיפה כללית לא נולדים ביום האסיפה. הם נולדים שבועיים קודם, כשמישהו לא דייק במועד הקובע או לא טיפל נכון באישורי הבעלות.״

פרטי החקיקה ✓ נוסח עדכני · אוגוסט 2026

כרטיס התקנות: שם, מקור סמכות ותיקונים

התקנות הותקנו מכוח סעיפים 71 ו-366 לחוק החברות, תשנ״ט-1999, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. הן פורסמו בקובץ התקנות תש״ס בעמוד 289, ותוקנו פעמיים: בתקנות תשס״ו-2005 ובתקנות תשע״ד-2014, האחרונות במסגרת המעבר להצבעה אלקטרונית. מאז 2014 לא תוקנו.

שם מלאתקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), תש״ס-2000
מקור הסמכותסעיפים 71 ו-366 לחוק החברות, תשנ״ט-1999
תחילהכ״ה בשבט התש״ס, 1 בפברואר 2000
תיקון ראשוןתק׳ תשס״ו-2005 · תחילה ב-2 באפריל 2006
תיקון אחרוןתק׳ תשע״ד-2014 · ק״ת 7381 מיום 2.6.2014
סעיף 177(1)מגדיר את בעל המניה הלא רשום שהתקנות חלות עליו
תקנה 4אנוספה בתשע״ד-2014 והשוותה מסר אלקטרוני לאישור בעלות
תקנה 3שוללת אישור ממי שמניותיו מושאלות למסחר במועד הקובע
הנוסח המלא

נוסח מלא של תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), תש״ס-2000

התקנות קצרות במיוחד, שש תקנות ותוספת, ולכן הן מובאות כאן במלואן ובנוסחן המעודכן, כולל התקנות והפסקאות שנמחקו, כדי לשמור על מספור מקורי ומדויק. סימון ״(נמחקה)״ אינו טעות: הוא חלק מהנוסח המשולב ומעיד על הוראה שבוטלה בתיקון.

תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), תש״ס-2000

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 71 ו-366 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

אופן הוכחת הבעלות

1. בעל מניה כמשמעותו בסעיף 177(1) לחוק (להלן – בעל מניות), זכאי להוכיח את בעלותו במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית, בדרך של המצאת אישור לחברה מאת חבר הבורסה אשר אצלו רשומה זכותו למניה, בדבר בעלותו במניה במועד הקובע כאמור בסעיף 182 לחוק (להלן – המועד הקובע); באישור ייכללו הפרטים הנקובים בתקנה 2 ובטופס שבתוספת (להלן – אישור בעלות).

מתן אישור בעלות

2. (א) לבקשת בעל מניות המעוניין להמציא אישור בעלות כאמור בתקנה 1, חבר בורסה שאצלו רשומות מניות לזכותו של בעל המניות, ייתן אישור בעלות במועד מתאים כדי שבעל המניות יוכל להצביע באסיפה הכללית או לשלוח כתב הצבעה במועד כנדרש; אישור הבעלות ייערך לפי הטופס שבתוספת ובו יפורטו פרטים אלה:

(1) שמו של בעל המניות ומספר הזהות שלו; היה בעל המניות מי שאין לו תעודת זהות ישראלית, יצוין מספר דרכונו, תקופת תוקפו והמדינה שבה הוצא; היה בעל המניות תאגיד, יצוין מספר הרישום של התאגיד והמדינה שבה התאגד;

(2) תאריך שבו חל המועד הקובע שלגביו ניתן אישור הבעלות;

(3) שם המניה, מספר המניות וסוג המניות אם ישנו, הרשומות לזכותו של בעל המניות אצל חבר הבורסה למועד מתן אישור הבעלות.

(4) (נמחקה)

(ב) אישור בעלות ייחתם בידי חבר הבורסה הנותן אותו.

מניות מושאלות למסחר

3. לא יינתן אישור כאמור בתקנות אלה למי שמניותיו מושאלות למסחר בבורסה במועד הקובע.

הגבלות על אישור בעלות

4. (א) חבר בורסה ייתן לבעל מניות בלא תמורה אישור בעלות אחד לגבי החזקותיו במניות החברה שהוא נכון לרישומי חבר הבורסה בתום המועד הקובע.

(ב) בעל מניות רשאי לקבל אישור בעלות נוסף לאותו מועד קובע לגבי החזקותיו במניות החברה כאמור בתקנת משנה (א), וחבר הבורסה רשאי לדרוש תמורה בעד הפקת אישור הבעלות הנוסף.

(ג) (נמחקה)

(ד) (נמחקה)

(ה) (נמחקה)

הוכחת בעלות באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית

4א. בלי לגרוע מהאמור בתקנות 1 ו-2, מסר אלקטרוני מאושר לפי סעיף 44יא5 לחוק ניירות ערך, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית – דינו כדין אישור בעלות לגבי כל בעל מניות הנכלל בו.

תחילה

5. תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ה בשבט התש"ס (1 בפברואר 2000).

תוספת

(תקנות 1 ו-2)

אישור בעלות

📖 מקור רשמי והערת נוסח: הנוסח שלמעלה מובא כלשונו מהנוסח המשולב, לרבות סימוני ״(נמחקה)״ והמספור המקורי. לצפייה במקור הרשמי: ספר החוקים הפתוח ← · לנוסח חוק ההסמכה: חוק החברות, תשנ״ט-1999. נוסח החקיקה אינו מוגן בזכות יוצרים לפי סעיף 6 לחוק זכות יוצרים, ולכן מובא כאן במלואו.
הרכיב המרכזי

התקנות החשובות בשפה פשוטה: מה כל תקנה אומרת בפועל

הנוסח המשפטי קצר, אבל מאחורי כל תקנה עומדת השלכה מעשית שמשפיעה ישירות על היכולת להצביע. להלן חמש התקנות המהותיות, כל אחת עם ציטוט קצר מהמקור, הסבר מעשי ודוגמה מהשטח.

1

אישור בעלות: הדרך היחידה של בעל מניה לא רשום להצביע

״זכאי להוכיח את בעלותו במניה... בדרך של המצאת אישור לחברה מאת חבר הבורסה״

מה זה אומר בפועלרוב המשקיעים בבורסה אינם רשומים במרשם בעלי המניות של החברה. המניות רשומות על שם חברה לרישומים, והמשקיע מופיע רק ברישומי חבר הבורסה שלו. תקנה 1 סוגרת את הפער: היא מאפשרת למשקיע להוכיח בעלות באמצעות אישור מחבר הבורסה, ולא באמצעות המרשם.

דוגמהבעל מניות שמחזיק מניות דרך בנק מסחרי מבקש מהבנק, כחבר בורסה, אישור שמאשר את החזקותיו במועד הקובע. בלי האישור הזה החברה אינה מחויבת לאפשר לו להצביע.

מבנה הבעלות במניות והשלכותיו הם חלק מהתשתית שנקבעת כבר בשלב רישום החברה והסדרת הון המניות.

2

מה חייב להופיע באישור, ומתי הוא חייב להגיע

״ייתן אישור בעלות במועד מתאים כדי שבעל המניות יוכל להצביע... או לשלוח כתב הצבעה במועד״

מה זה אומר בפועלתקנה 2 מטילה על חבר הבורסה חובת עיתוי, לא רק חובת הנפקה. האישור חייב להגיע מוקדם מספיק כדי לאפשר הצבעה בפועל. התוכן קבוע: שם ומספר זהות, ולתושב חוץ מספר דרכון ותוקפו והמדינה שבה הוצא, ולתאגיד מספר רישום ומדינת ההתאגדות. בנוסף התאריך שבו חל המועד הקובע, ושם המניה, מספרן וסוגן.

דוגמהיורש תושב חוץ שמחזיק מניות ישראליות יצטרך שהאישור יכלול את פרטי דרכונו. פרט חסר עלול להוביל לפסילת כתב ההצבעה.

לחברות שנדרשות לנהל את התהליך הזה מול עשרות בעלי מניות, ליווי משפטי שוטף לחברות מונע טעויות פרוצדורליות שמתגלות מאוחר מדי.

3

מניות מושאלות: השאלה למסחר מנטרלת את זכות ההצבעה

״לא יינתן אישור... למי שמניותיו מושאלות למסחר בבורסה במועד הקובע״

מה זה אומר בפועלזו התקנה הקצרה ביותר וגם המפתיעה ביותר. מי שהשאיל את מניותיו למסחר, למשל לצורך מכירה בחסר של צד שלישי, אינו זכאי לאישור בעלות באותו מועד קובע. התוצאה: אין אישור, אין הצבעה. הכלל מונע כפל הצבעה על אותה מניה.

דוגמהגוף מוסדי שמשאיל מניות ומעוניין להצביע באסיפה על מינוי דירקטורים חייב לתזמן את השבת המניות לפני המועד הקובע, אחרת יאבד את זכות ההצבעה.

סוגיות מסוג זה עולות לעיתים קרובות בהקשר של מכירת מניות ישראליות על ידי מחזיקים מחו״ל.

4

אישור אחד חינם, וכל אישור נוסף בתשלום

״ייתן לבעל מניות בלא תמורה אישור בעלות אחד לגבי החזקותיו במניות החברה״

מה זה אומר בפועלתקנה 4 יוצרת איזון: זכות בסיסית לאישור אחד ללא עלות, כדי שההצבעה לא תותנה בתשלום, לצד אפשרות של חבר הבורסה לגבות תמורה על אישור נוסף לאותו מועד קובע. שימו לב לניסוח המדויק: האישור החינמי נכון לרישומי חבר הבורסה בתום המועד הקובע.

דוגמהבעל מניות שאיבד את האישור שקיבל ומבקש עותק נוסף לאותה אסיפה עשוי להידרש לשלם עבורו. תקנות משנה (ג) עד (ה) נמחקו בתיקונים ואינן בתוקף.

כשמתגלעת מחלוקת מול החברה או מול חבר הבורסה, הדרך מובילה להליך מסחרי לבירור זכויות בעלי מניות.

החידוש של 2014: מסר אלקטרוני שווה לאישור בעלות

״מסר אלקטרוני מאושר... דינו כדין אישור בעלות לגבי כל בעל מניות הנכלל בו״

מה זה אומר בפועלתקנה 4א נוספה בתיקון תשע״ד-2014 והיא השינוי המהותי היחיד בתקנות מזה למעלה מעשור. במקום נייר לכל בעל מניות, מסר אלקטרוני מאושר לפי סעיף 44יא5 לחוק ניירות ערך, שמכיל את נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית, מקבל מעמד של אישור בעלות עבור כל מי שנכלל בו. חשוב: התקנה נוספה ״בלי לגרוע״ מהמסלול הישן, כלומר שני המסלולים חיים במקביל.

דוגמהבעל מניות שמצביע דרך המערכת האלקטרונית אינו נדרש להמציא אישור נייר בנפרד. מי שמעדיף להצביע בכתב ימשיך במסלול של תקנות 1 ו-2.

מנגנון ההצבעה עצמו מוסדר בתקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), שתוקנו באותו מהלך חקיקתי.

שני מסלולים

אישור בעלות בנייר מול מסר אלקטרוני: מה ההבדל המעשי

מאז תיקון תשע״ד-2014 קיימים שני מסלולים מקבילים להוכחת בעלות. הבחירה ביניהם אינה טכנית בלבד, והיא משפיעה על לוחות הזמנים, על העלות ועל מי נושא באחריות לתקינות המסמך.

השוואה בין מסלול אישור הבעלות המסורתי לבין המסלול האלקטרוני
היבטאישור בעלות לפי תקנות 1 ו-2מסר אלקטרוני לפי תקנה 4א
מקור ההסדרתקנות 1, 2 ו-4 לתקנות אלהתקנה 4א, בהפניה לסעיף 44יא5 לחוק ניירות ערך
מי מנפיקחבר הבורסה שאצלו רשומות המניותמערכת ההצבעה האלקטרונית, במסר מאושר
היקףאישור פרטני לבעל מניות אחדמסר אחד שמכסה את כל בעלי המניות הכלולים בו
פורמטטופס קבוע לפי התוספת, חתום בידי חבר הבורסהמסר אלקטרוני מאושר, ללא טופס נייר
עלות לבעל המניותאישור אחד ללא תמורה, נוסף בתשלום אפשריללא עלות ישירה לבעל המניות
מועד קריטייש לתזמן מראש מול חבר הבורסהנגזר ממועדי המערכת האלקטרונית
מתי מתאיםהצבעה בכתב, החזקות מורכבות, בעלי מניות מחו״להצבעה מקוונת שוטפת בחברות ציבוריות

למה פגם באישור בעלות הוא סיכון אמיתי לחברה, לא רק לבעל המניות

הנטייה הטבעית היא לראות באישור הבעלות עניין של המשקיע. בפועל, הסיכון המשמעותי יושב דווקא אצל החברה. אם החברה מאפשרת הצבעה למי שלא הוכיח בעלות כדין, או שוללת הצבעה ממי שכן הוכיח, נפתחת דלת לתקיפת ההחלטה שהתקבלה באסיפה. כשמדובר בהחלטה מהותית, כמו אישור עסקה עם בעל עניין או מינוי דירקטורים, בטלות אפשרית של ההחלטה שווה הרבה יותר מהמאמץ שנדרש לוודא את התקינות מראש.

שלוש נקודות התורפה החוזרות: חוסר התאמה בין התאריך באישור לבין המועד הקובע שפורסם, טיפול לא אחיד בבעלי מניות תושבי חוץ שנדרשים לפרטי דרכון לפי תקנה 2(א)(1), והתעלמות מתקנה 3 בכל הנוגע למניות מושאלות. מי שמנהל את התהליך בחברה צריך לעבור על שלושתן לפני כל אסיפה.

ההיערכות המלאה כוללת גם את שלב ההודעה על האסיפה, המוסדר בתקנות ההודעה והמודעה על אסיפה כללית.

איפה התקנות האלה יושבות במפת החקיקה של דיני החברות

התקנות אינן עומדות לבדן. הן חוליה אחת בשרשרת שמתחילה בחוק החברות, תשנ״ט-1999, שקובע בסעיף 71 את סמכות ההתקנה ובסעיף 182 את המועד הקובע. סעיף 177(1) לחוק הוא שמגדיר מיהו בעל המניה שהתקנות חלות עליו: מי שלזכותו רשומה מניה אצל חבר בורסה, והמניה נכללת בין המניות הרשומות במרשם על שם חברה לרישומים.

מעל התקנות פועל גם חוק ניירות ערך, שסעיף 44יא5 שבו הוא הבסיס למערכת ההצבעה האלקטרונית שתקנה 4א מפנה אליה. לצדן פועלות תקנות אחיות המסדירות את ההצבעה עצמה, את ההודעה על האסיפה ואת האפשרות לשנות החלטה שפורטה בהודעה. יחד הן יוצרות את הפרוצדורה השלמה של אסיפה כללית בחברה ציבורית.

מפת החקיקה המלאה בתחום מרוכזת בעמוד חקיקה בדיני חברות, ולצידה פקודת החברות [נוסח חדש] שעדיין רלוונטית בחלק מהסוגיות.

אסיפה כללית שנערכת נכון היא אסיפה שאי אפשר לתקוף

אם אתם נערכים לאסיפה כללית, מתמודדים עם סירוב לאפשר לכם להצביע, או בודקים תקינות של החלטה שכבר התקבלה, שיחה קצרה תבהיר היכן החשיפה ומה הצעד הנכון.

שאלות ותשובות

שאלות נפוצות על הוכחת בעלות במניה והצבעה באסיפה כללית

הבנת התקנות

התקנות קובעות כיצד בעל מניה שאינו רשום במרשם בעלי המניות מוכיח את בעלותו לצורך הצבעה באסיפה הכללית. לפי תקנה 1, ההוכחה נעשית בדרך של המצאת אישור לחברה מאת חבר הבורסה שאצלו רשומה זכותו למניה, בדבר בעלותו במניה במועד הקובע כאמור בסעיף 182 לחוק החברות. האישור נערך לפי הטופס שבתוספת וכולל את הפרטים שבתקנה 2.

אישור בעלות הוא מסמך שמנפיק חבר בורסה שאצלו רשומות המניות לזכות בעל המניות, ובו מאושר כי המניות היו רשומות לזכותו במועד הקובע. האישור נחתם בידי חבר הבורסה הנותן אותו, לפי תקנה 2(ב), ונערך לפי הטופס שבתוספת לתקנות.

המועד הקובע הוא התאריך שנקבע לפי סעיף 182 לחוק החברות, ולפיו נקבע מי זכאי להשתתף ולהצביע באסיפה הכללית. אישור הבעלות חייב להתייחס במפורש לאותו תאריך. מי שרכש מניות אחרי המועד הקובע לא יוכל להצביע באסיפה מכוחן, גם אם הוא מחזיק בהן בפועל ביום האסיפה.

יישום מעשי

לפי תקנה 4(א), חבר בורסה נותן לבעל מניות אישור בעלות אחד בלא תמורה לגבי החזקותיו במניות החברה, הנכון לרישומי חבר הבורסה בתום המועד הקובע. לפי תקנה 4(ב), בעל מניות רשאי לקבל אישור נוסף לאותו מועד קובע, וחבר הבורסה רשאי לדרוש תמורה בעד הפקת האישור הנוסף.

תקנה 3 קובעת במפורש כי לא יינתן אישור למי שמניותיו מושאלות למסחר בבורסה במועד הקובע. המשמעות המעשית היא שהשאלת מניות מנתקת את זכות ההצבעה באותה אסיפה. משקיע שמשאיל מניות ומעוניין להצביע צריך לדאוג להשבתן לפני המועד הקובע.

כן. תקנה 4א, שנוספה בתיקון תשע״ד-2014, קובעת כי מסר אלקטרוני מאושר לפי סעיף 44יא5 לחוק ניירות ערך, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית, דינו כדין אישור בעלות לגבי כל בעל מניות הנכלל בו. זאת בלי לגרוע מהאמור בתקנות 1 ו-2.

השתיים משלימות זו את זו. תקנות אלה מסדירות את הוכחת הבעלות, ואילו תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), תשס״ו-2005 מסדירות את מנגנון ההצבעה עצמו. כתב הצבעה של בעל מניות לא רשום תקף רק אם צורף לו אישור בעלות או אם נשלח אישור בעלות באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית.

כדאי לפנות כאשר החברה נערכת לאסיפה כללית ויש לוודא שההודעות, המועד הקובע והטיפול באישורי הבעלות תקינים, וכן כאשר מתעוררת מחלוקת על זכאות להצביע או על תוצאות ההצבעה. פגם בהוכחת הבעלות עלול להוביל לתקיפת החלטות האסיפה. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות בהיבטים אלה במסגרת ליווי משפטי שוטף.

חקיקה קשורה

התקנות המשלימות שמסדירות יחד את האסיפה הכללית

מי שמטפל באסיפה כללית של חברה ציבורית נדרש להכיר לא רק את התקנות שלפניכם, אלא את כל מערך התקנות שמסדיר את ההליך מרגע ההודעה ועד ספירת הקולות.

צרו קשר

שאלה על אסיפה כללית או על אישור בעלות? דברו איתנו

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם. שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות וללא תשלום. ניתן לפנות גם בטלפון או בוואטסאפ.

✅ תודה! קיבלנו את פנייתכם ונחזור אליכם בהקדם.

📞 074-704-7104 · ✉️ office@israel-law.co · 📍 העוגן 4, הרצליה פיתוח · 🕐 א׳-ה׳ 08:00-19:00, שישי 08:00-13:00