חוק המיטלטלין, תשל״א-1971 הוא הבסיס המשפטי לדיני הקניין בכל רכוש שאינו מקרקעין: רכב, ציוד, מלאי, ריהוט ותכשיטים. כאן תמצאו את הנוסח המלא של 18 סעיפי החוק, הסבר בשפה פשוטה לסעיפים המרכזיים, ומתי כדאי לפנות לעורך דין. משרד אליהו ושות׳ מלווה סכסוכי בעלות ברכוש מאז 2007.
מייסדת משרד אליהו ושות׳ · LL.B ו-MBA · חברה בלשכת עורכי הדין מאז 2007 · נוטריון מוסמכת ורשומה כבוררת.
משרד אליהו ושות׳ מלווה מאז 2007 סכסוכי בעלות ברכוש שאינו מקרקעין: עיכבון ציוד, מחלוקות על מלאי ועל כלי עבודה בפירוק שותפות, ועסקאות נוגדות ברכוש. השילוב בין ליטיגציה אזרחית לדיני קניין מאפשר לזהות מוקדם איזה סעיף בחוק נותן את היתרון.
חוק המיטלטלין חל על כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ומסדיר את הבעלות וההחזקה בו. לפי סעיף 1 לחוק המיטלטלין, תשל״א-1971, מיטלטלין הם נכסים מוחשיים חוץ ממקרקעין.
נוסח משולב עדכני · נכון ליולי 2026 · מאומת מול נבו ומול ספר החוקים הפתוח
חוק המיטלטלין הוא חוק קצר, ולכן הוא מובא כאן במלואו, סעיף אחרי סעיף, לפי הנוסח המשולב. הנוסח אומת מול נבו ומול ספר החוקים הפתוח והוא מעודכן לתיקון האחרון, תשנ״ה-1995.
בחוק זה, ״מיטלטלין״ - נכסים מוחשיים, חוץ ממקרקעין.
הבעלות במיטלטלין היא הזכות להחזיק ולהשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה, בכפוף להגבלות לפי דין או לפי הסכם.
מיטלטלין שאין להם בעל יכול כל אדם, בכפוף לכל דין, לרכוש את הבעלות בהם בתפישתם תוך כוונה לזכות בהם.
(א) נתחברו או נתערבבו מיטלטלין של אחד עם מיטלטלין של אחר עד שאין לזהותם או להפרידם, או שהפרדתם היתה כרוכה בנזק בלתי סביר או בהוצאות בלתי סבירות (להלן - מיטלטלין מחוברים), יהיו המיטלטלין המחוברים בבעלותם המשותפת של שניהם כל אחד בשיעור שווים של המיטלטלין ערב החיבור.
(ב) היו מיטלטלי האחד עיקר ומיטלטלי האחר טפל, תעבור הבעלות במיטלטלין הטפלים לידי בעל המיטלטלין העיקריים, והוא חייב לשלם לחברו את הסכום שזכה בו ברכישת המיטלטלין הטפלים.
(ג) הוראות סעיף זה יחולו באין הסכם אחר בין הצדדים; אין בהן כדי לגרוע מזכות לפיצויים או מתרופה אחרת בשל החיבור.
(א) היו המיטלטלין של אחד הבעלים המשותפים האמורים בסעיף 4(א) משועבדים ערב החיבור, יחול השעבוד על חלקו במיטלטלין המחוברים.
(ב) היו המיטלטלין העיקריים האמורים בסעיף 4(ב) משועבדים ערב החיבור, יחול השעבוד גם על המיטלטלין שהבעלות בהם עברה לפי אותה הוראה; היו המיטלטלין הטפלים משועבדים, יחול השעבוד על החיוב שחב בו בעל המיטלטלין העיקריים.
(ג) נתחלף משכון מכוח סעיף זה, על הצדדים לעשות, לפי דרישת הנושה, את הפעולות הדרושות לפי חוק המשכון, תשכ״ז-1967, כדי שכוחו של המשכון יהא יפה כלפי נושים אחרים של החייב.
(ד) לענין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) דין עיקול כדין שעבוד.
הוראות סעיפים 4 ו-5 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם כשאדם גורם בעבודתו לשינוי במיטלטלין של אחר; במקרה זה יראו את שווי העבודה כשווים של מיטלטלין.
הבעלות במיטלטלין פוקעת כשבעלם מוציאם משליטתו תוך כוונה להפקירם.
סעיפים 15 עד 20 לחוק המקרקעין, תשכ״ט-1969, יחולו גם על הגנת הבעלות וההחזקה במיטלטלין.
(א) מיטלטלין שהם של כמה בעלים, בעלותו של כל אחד מהם לפי חלקו בשיתוף מתפשטת על מלוא המיטלטלין ואין לשום שותף חלק מסויים בהם.
(ב) חלקיהם של כל אחד מהשותפים במיטלטלין, חזקה שהם שווים.
(ג) הסכם בין השותפים בדבר ניהול המיטלטלין המשותפים והשימוש בהם ובדבר זכויות השותפים וחובותיהם בכל הנוגע למיטלטלין (להלן - הסכם שיתוף) כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר מכן וכלפי כל אדם אחר, ובלבד שהשותף או האחר ידע או היה עליו לדעת על קיום ההסכם ותנאיו.
(ד) הקנה אחד השותפים לאדם אחר זכות בחלקו במיטלטלין המשותפים, עליו להודיע על כך לשאר השותפים, ואם נעשה הסכם שיתוף, עליו להודיע לאדם האחר על קיום ההסכם ותנאיו.
(ה) באין הוראות אחרות בהסכם שיתוף יחולו הוראות סעיפים 30 עד 33, 34(א), 35 ו-36 לחוק המקרקעין, תשכ״ט-1969, גם על השיתוף במיטלטלין.
(א) כל שותף זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף; היתה בהסכם שיתוף תניה השוללת או מגבילה זכות זו, רשאי בית המשפט לצוות על פירוק השיתוף, על אף התניה, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות הענין.
(ב) פירוק השיתוף יהיה על פי הסכם בין השותפים, ובאין הסכם - על פי צו בית המשפט, ורשאי בית המשפט לצוות על חלוקת המיטלטלין בעין, או על מכירתם וחלוקת הפדיון, או על דרך אחרת של פירוק השיתוף הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין.
(ג) מכירת המיטלטלין על-פי צו בית המשפט תהיה בדרך שנמכרים מיטלטלין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין.
החליט בית המשפט לפי סעיף 10, ליתן צו לפירוק השיתוף בזכויות של בני זוג בדירה המשמשת להם למגורים, לא יורה על ביצועו והפירוק יעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שיקבע.
(א) עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב.
(ב) עלה שווי המיטלטלין המעוכבים על שווי החיוב במידה בלתי סבירה, זכאי החייב לשחרור מקצת המיטלטלין אם הם ניתנים להפרדה לחלקים.
(ג) החייב זכאי לשחרר את המיטלטלין מן העיכבון במתן ערובה מספקת אחרת לסילוק החיוב.
(ד) הוציא הנושה ברצונו את המיטלטלין המעוכבים משליטתו, יפקע העיכבון.
(ה) מקום שיש עיכבון במקרקעין, יחולו הוראות סעיף זה גם עליו; כן יחולו הוראות סעיף זה על עיכבון על פי הסכם, כשאין בהסכם הוראות אחרות לענין הנדון.
התחייב אדם להקנות לחברו בעלות או זכות אחרת במיטלטלין, ולפני שמסר לו את המיטלטלין או הקנה לו את הזכות חזר והתחייב עם אדם אחר בהקניה נוגדת, זכותו של הראשון עדיפה, אך אם השני התקשר בעסקה וקיבל את המיטלטלין או את הזכות בתום לב ובתמורה - זכותו עדיפה.
(א) הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין ובשינויים המחוייבים, גם על זכויות.
(ב) הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון.
בסעיף 3 לחוק נכסי המדינה, תשי״א-1951, ברישה, במקום ״נכס המצוי״ יבוא ״נכס מקרקעין המצוי״.
בסעיף 1 לפקודת הפרשנות, במקום הגדרת ״מיטלטלין״ או ״טובין״ יבוא:
״״מיטלטלין״ או ״טובין״ - נכסים מוחשיים, חוץ ממקרקעין; אולם מקום שהמלה ״מיטלטלין״ או ״טובין״ באה בחיקוק שניתן לפני תחילת חוק המיטלטלין, תשל״א-1971, תהא משמעותה כמשמעות שהיתה נודעת לה אילולא החוק האמור;״.
הספר השמיני והספר העשירי של המג׳לה - בטלים.
חוק זה תחילתו ביום י״ד בטבת תשל״ב (1 בינואר 1972).
📖 לנוסח הרשמי: חוק המיטלטלין בספר החוקים הפתוח ← · נוסח חוקים אינו מוגן בזכות יוצרים לפי סעיף 6 לחוק זכות יוצרים.
שבעה סעיפים מרכזים את רוב הסכסוכים שמגיעים לבית המשפט מכוח החוק הזה. לכל אחד: ציטוט קצר מלשון החוק, מה זה אומר בפועל, ודוגמה מהחיים.
מה זה אומר בפועל?ההגדרה היא שיורית: כל נכס פיזי שאינו קרקע ואינו מחובר אליה חיבור של קבע הוא מיטלטלין. אין רשימה סגורה, ואין פנקס רישום ציבורי כמו הטאבו.
דוגמהמכונת ייצור שעומדת על גלגלים במפעל היא מיטלטלין. אותה מכונה, לאחר שרותכה ליסודות המבנה, עלולה להיחשב חלק מהמקרקעין - ואז חלים עליה דיני המקרקעין ולא חוק המיטלטלין.
מה זה אומר בפועל?כששני נכסים מתחברים ולא ניתן להפרידם בלי נזק בלתי סביר, נוצרת בעלות משותפת לפי יחס השווי. אבל אם אחד עיקר והשני טפל, בעל העיקר זוכה בכול וחייב לשלם את שווי הטפל. סעיף 6 מחיל את אותו היגיון על עבודה שהושקעה בנכס של אחר.
דוגמהספק סיפק חומרי גלם שהותכו למוצר מוגמר של יצרן אחר. הספק לא יקבל את החומר בחזרה, אבל הוא זכאי לתשלום שוויו. שווה לעגן את זה מראש בהסכם האספקה, כי סעיף 4(ג) מאפשר להתנות עליו.
מה זה אומר בפועל?לשותף אין בעלות על פריט מסוים אלא חלק יחסי בכל המסה, ובאין ראיה אחרת החלקים שווים. הסכם שיתוף מחייב גם שותף שנכנס אחר כך וגם צד שלישי, בתנאי שידע או שהיה עליו לדעת עליו. סעיף 9(ה) מחיל על השיתוף חלק מהוראות חוק המקרקעין.
דוגמהשני שותפים רכשו ציוד יחד. אחד טוען ששילם 70%. בלי מסמך, חזקת השוויון פועלת נגדו. זה בדיוק ההיגיון שעולה גם בסכסוכי שיתוף בין שותפים.
מה זה אומר בפועל?הזכות לדרוש פירוק היא עצמאית ולא מותנית בהסכמה. גם תניה בהסכם ששוללת אותה אינה חוסמת את בית המשפט, שרשאי לצוות על פירוק אם הדבר צודק. בית המשפט בוחר בין חלוקה בעין, מכירה וחלוקת הפדיון, או דרך אחרת יעילה וצודקת יותר.
דוגמהשותפות שהתפרקה, והציוד רשום על שם שניהם. אפשר לדרוש פירוק גם בלי הסכמת הצד השני. ההיגיון והמבחנים דומים מאוד לפירוק שיתוף במקרקעין, שם הפסיקה מפותחת הרבה יותר.
מה זה אומר בפועל?זהו התיקון האחרון לחוק (תשנ״ה-1995). גם כשניתן צו פירוק בזכויות בני זוג בדירת מגורים, ביצועו מעוכב עד שיימצא הסדר מגורים חלופי המתאים לצורכי הילדים הקטינים ובן הזוג המחזיק בהם. די גם בהסדר ביניים זמני לתקופה שיקבע בית המשפט.
דוגמהבן זוג מבקש למכור את הדירה מיד. אם אין פתרון דיור לילדים, הביצוע יידחה. זו נקודה מרכזית בפירוק שיתוף בין בני זוג, לצד חוק יחסי ממון בין בני זוג.
מה זה אומר בפועל?לחייב שלוש הגנות מובנות: שחרור מקצת הרכוש כששוויו חורג באופן בלתי סביר מהחוב, שחרור מלא כנגד ערובה מספקת אחרת, ופקיעת העיכבון אם הנושה הוציא את הרכוש משליטתו מרצונו. סעיף 11(ה) מחיל את ההוראות גם על עיכבון מכוח הסכם, כשההסכם שותק.
דוגמהמוסך מעכב רכב בשווי 120,000 ש״ח בגין חוב של 4,000 ש״ח. חוסר המידתיות הוא בדיוק מה שסעיף 11(ב) נועד לרסן. משם הדרך קצרה להליך אזרחי לגביית החוב או למסלול ההוצאה לפועל.
מה זה אומר בפועל?ברירת המחדל היא עדיפות הראשון בזמן, אבל היא נסוגה בפני שלושה תנאים מצטברים אצל השני: קבלה בפועל של הנכס או הזכות, תום לב, ותמורה. במיטלטלין אין פנקס רישום, ולכן המסירה בפועל היא שמכריעה, לא תאריך החתימה.
דוגמהרכב נמכר לשניים. הראשון חתם, השני קיבל את המפתחות ואת הרישיון ושילם. אם השני פעל בתום לב, ידו על העליונה. לכן מתעדים מסירה, לא רק חוזה. השוו להסדרי חוק המכר.
מה זה אומר בפועל?סעיף 13(א) מותח את החוק מעבר לנכסים מוחשיים: מניות, חובות, זכויות חוזיות וכספים נכנסים תחתיו בשינויים המחויבים. סעיף 13(ב) קובע שהחוק הוא ברירת מחדל ונסוג מפני הסדר ספציפי בחוק אחר.
דוגמהמחלוקת על מניות בחברה יכולה להישען על סעיף 12 בשאלת עסקאות נוגדות, אלא אם דיני החברות קובעים אחרת. זה הופך את החוק לרלוונטי גם בסכסוכים מסחריים.
השאלה ״נכסים שאינם מיטלטלין״ חוזרת שוב ושוב, וההבחנה אינה סמנטית. היא קובעת איזה חוק חל, מה נדרש כדי להעביר בעלות, וכמה זמן יש לתבוע.
| ההיבט | מיטלטלין | מקרקעין |
|---|---|---|
| החוק החל | חוק המיטלטלין, תשל״א-1971 | חוק המקרקעין, תשכ״ט-1969 |
| הגדרה | נכסים מוחשיים חוץ ממקרקעין (סעיף 1) | קרקע וכל המחובר אליה חיבור של קבע |
| העברת בעלות | בדרך כלל במסירה בפועל, ללא פנקס ציבורי | מסמך בכתב ורישום בפנקסי המקרקעין |
| מי גובר בעסקה כפולה | הראשון, אלא אם השני קיבל בפועל בתום לב ובתמורה (סעיף 12) | מוכרעת לפי הסדר הרישום וההערות בטאבו |
| פירוק שיתוף | סעיפים 9-10א, כולל עיכוב בדירת מגורים | סעיפים 27-37, פסיקה ענפה |
| ערובה לחוב | עיכבון (סעיף 11) ומשכון | משכנתה, עיקול והערת אזהרה |
| התיישנות | 7 שנים לפי חוק ההתיישנות, תשי״ח-1958 | ארוכה בהרבה, לפי סוג המקרקעין |
חוק המיטלטלין הוא חוק רזה בכוונה. במקום לשכפל הסדרים, הוא מפנה במפורש לחוק המקרקעין: סעיף 8 מחיל את סעיפים 15 עד 20 להגנת הבעלות וההחזקה, וסעיף 9(ה) מחיל את סעיפים 30 עד 33, 34(א), 35 ו-36 על השיתוף. המשמעות המעשית: הפסיקה שהתפתחה בדיני מקרקעין משמשת מקור פרשנות גם לסכסוכי מיטלטלין.
עיכבון הוא זכות להחזיק ברכוש עד לתשלום, והוא קם מכוח דין או הסכם. משכון הוא שעבוד הנכס להבטחת חוב, ומוסדר בחוק המשכון, תשכ״ז-1967, שסעיף 5(ג) מפנה אליו במפורש. עיקול הוא הליך של רשות. סעיף 5(ד) קובע שלעניין מיטלטלין מחוברים, דין עיקול כדין שעבוד.
הכסף מתחלק לפי הספרים, אבל הציוד, המלאי וכלי העבודה הם שמעכבים את הפרידה. סעיף 10 מאפשר לדרוש פירוק גם בלי הסכמה, ולעיתים חלוקה בעין או התמחרות עדיפות על מכירה כפויה שמאבדת ערך. ראו גם פירוק שיתוף בין שותפים.
מוסך, מחסן ערובה, מוביל או נותן שירות שמעכב רכוש. השאלות הן האם קיימת זכות עיכבון, האם היחס בין שווי הרכוש לחוב סביר, והאם ניתן לשחרר כנגד ערובה. משם ממשיכים להליך אזרחי אם צריך.
רכב, ציוד או מלאי שנמכרו פעמיים. ההכרעה לפי סעיף 12 תלויה בעובדות: מי קיבל בפועל, מתי, מה ידע ומה שילם. תיעוד המסירה חשוב לא פחות מההסכם עצמו, ולעיתים גם תרופות בשל הפרת חוזה נכנסות לתמונה.
תכשיטים, רהיטים, אוסף או רכב שנותרו בעיזבון מגיעים ליורשים בשיתוף, ופירוקו נעשה לפי סעיף 10. כשמדובר גם בנכס מקרקעין, הדיון מתנהל במקביל בפירוק שיתוף בנכסי ירושה ולפי חוק הירושה.
בסכסוכי מיטלטלין תקופת ההתיישנות קצרה מזו שבמקרקעין, והראיות נעלמות מהר. שיחה קצרה בשלב מוקדם מגדירה איזה סעיף בחוק פועל לטובתכם ומה צריך לתעד כבר עכשיו.
עדכון: יולי 2026 · הנוסח אומת מול ספר החוקים הפתוח
חוק המיטלטלין מסדיר את דיני הקניין בכל נכס מוחשי שאינו מקרקעין: רכב, ציוד, מלאי, ריהוט, תכשיטים ויצירות אמנות. החוק כולל 18 סעיפים והוא מגדיר מהי בעלות במיטלטלין, כיצד רוכשים בעלות בנכס מופקר, מה קורה כשנכסים של שני אנשים מתחברים או מתערבבים, איך מתנהל שיתוף בין כמה בעלים ואיך מפרקים אותו, מהי זכות העיכבון, ומי גובר כשאותו נכס נמכר פעמיים.
סעיף 13 מרחיב את תחולת החוק גם על זכויות, בשינויים המחויבים, ולכן הוא רלוונטי גם למניות, לחובות ולכספים.
סעיף 1 לחוק המיטלטלין מגדיר מיטלטלין כנכסים מוחשיים, חוץ ממקרקעין. כלומר, כל נכס פיזי שאינו קרקע ואינו מחובר אליה חיבור של קבע. רכב, מכונה, מלאי, ריהוט וציוד הם מיטלטלין. דירה, מגרש ומבנה הם מקרקעין וחלים עליהם חוק המקרקעין, תשכ״ט-1969.
ההבדל המעשי גדול: עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב ורישום בטאבו, בעוד שבעלות במיטלטלין עוברת בדרך כלל במסירה בפועל, בלי פנקס רישום ציבורי.
החוק התקבל בכנסת ביום ה׳ באב תשל״א, 27 ביולי 1971, ותחילתו ביום 1 בינואר 1972. התיקון האחרון הוא משנת תשנ״ה-1995, ובמסגרתו נוסף סעיף 10א, שקובע כי בית המשפט לא יורה על ביצוע פירוק שיתוף בזכויות של בני זוג בדירת מגורים כל עוד לא נמצא הסדר מגורים חלופי המתאים לצורכי הילדים הקטינים ובן הזוג המחזיק בהם.
מאז 1995 לא תוקן החוק. הנוסח בדף זה מאומת מול נבו ומול ספר החוקים הפתוח.
סעיף 10(א) קובע שכל שותף זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף, ואין צורך בהסכמת האחרים. גם אם נחתם הסכם שיתוף השולל או מגביל את הזכות, בית המשפט רשאי לצוות על הפירוק על אף התניה, אם הדבר צודק בנסיבות העניין.
באין הסכם, סעיף 10(ב) מסמיך את בית המשפט להורות על חלוקת המיטלטלין בעין, על מכירתם וחלוקת הפדיון, או על דרך אחרת יעילה וצודקת יותר. מכירה על פי צו תיעשה בדרך שנמכרים מיטלטלין מעוקלים בהוצאה לפועל, אלא אם הורה בית המשפט אחרת. ההיגיון והמבחנים דומים מאוד להליך פירוק שיתוף בנכס משותף.
סעיף 11(א) מגדיר עיכבון כזכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב, עד שהחיוב ייפרע. זו העילה שמאפשרת למשל למוסך או למחסן להחזיק ברכוש עד לתשלום.
לחייב יש שלוש הגנות: אם שווי הרכוש המעוכב עולה על שווי החוב במידה בלתי סבירה הוא זכאי לשחרור מקצת המיטלטלין, אם הם ניתנים להפרדה. הוא רשאי לשחרר את הרכוש כנגד מתן ערובה מספקת אחרת. ואם הנושה הוציא את המיטלטלין משליטתו מרצונו, העיכבון פוקע. סעיף 11(ה) מחיל את ההוראות גם על עיכבון מכוח הסכם, כשההסכם שותק.
סעיף 12 מסדיר עסקאות נוגדות במיטלטלין. הכלל הוא שזכותו של הראשון עדיפה. אולם אם השני התקשר בעסקה, קיבל בפועל את המיטלטלין או את הזכות, פעל בתום לב ונתן תמורה, זכותו שלו גוברת. שלושת התנאים מצטברים.
המשמעות המעשית לרוכש היא שקבלה בפועל של הנכס אינה פורמליות אלא הגורם שמכריע את התחרות. לכן חשוב לתעד מתי ואיך נמסר הנכס, ולא להסתפק בהסכם חתום.
חוק המיטלטלין עצמו אינו קובע תקופת התיישנות. חלות עליו הוראות חוק ההתיישנות, תשי״ח-1958, שלפיו תקופת ההתיישנות בתביעה שאינה במקרקעין היא שבע שנים, ואילו במקרקעין היא ארוכה בהרבה.
זהו הבדל מעשי משמעותי: מי שנמנע מלפעול בסכסוך על ציוד, מלאי או רכב עלול לגלות שחלון הזמן שלו נסגר מוקדם בהרבה מאשר בסכסוך על דירה. לכן בסכסוכי מיטלטלין כדאי לפעול מוקדם ולתעד את מועד היווצרות העילה.
בשלוש נקודות זמן הפנייה משנה את התוצאה: לפני חתימה על הסכם שיתוף או הסכם שותפות, כדי להסדיר מראש מה קורה לציוד ולמלאי ביום הפרידה. ברגע שרכוש עוכב או נתפס, כי לוח הזמנים לתגובה קצר וזכות העיכבון כפופה למגבלות סעיף 11. וכשמתגלה עסקה נוגדת, שם ההכרעה תלויה בעובדות של תום לב, תמורה וקבלה בפועל, שצריך לתעד מיד.
משרד אליהו ושות׳ מלווה סכסוכי בעלות ברכוש מאז 2007. שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: 074-704-7104.