חלוקה בעין בפירוק שיתוף - מי צריך להוכיח שהיא אפשרית?
ע״א (מרכז) 2698-11-16 אחים דוניץ נ׳ גבריאלי - חניון בבית משותף, נטל ההוכחה ותשריט חלוקה
כששותף אחד רוצה למכור את הנכס והשני מבקש לחלק אותו בעין, השאלה המכרעת היא מה כל צד צריך להביא לבית המשפט. משרד אליהו ושות׳ מלווה תביעות פירוק שיתוף במקרקעין מאז 2011, ומנתח כאן את ע״א (מרכז) 2698-11-16 אחים דוניץ בע״מ נ׳ גבריאלי ובניו - פסק הדין שבו דחה בית המשפט המחוזי בקשה לחלק בעין חניון של 283 מקומות חניה בין שתי קבוצות שותפים, והסביר מה נדרש כדי להוכיח שחלוקה בעין אפשרית.
מה תמצאו בעמוד
ע״א (מרכז) 2698-11-16 אחים דוניץ נ׳ גבריאלי - פרטי התיק
ערעור אזרחי לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד על פסק דין של בית משפט השלום בראשון לציון, שהורה על פירוק שיתוף בחניון בדרך של מכירה. הערעור נדחה.
6 הקביעות המרכזיות על חלוקה בעין בפירוק שיתוף
פסק הדין עוסק בשאלה שעולה בכל נכס מסחרי, בניין או חניון שרשום כיחידה אחת: מתי באמת אפשר לחלק אותו בין השותפים.
חלוקה בעין היא דרך המלך, בתנאי
לפי סעיף 39 לחוק המקרקעין, אבל רק כשאפשר לחלק את הנכס מבחינה קניינית ותכנונית, באופן שמביא באמת לסיום השיתוף.
מי שמבקש חלוקה בעין מציג תשריט
גם אם הנטל להוכיח שהנכס אינו ניתן לחלוקה מוטל על הטוען לכך, לא מצופה ממנו לעמוד בו עד שהצד השני יציג תשריט של חלוקה משפטית אפשרית.
תשריט טכני אינו מספיק
שתי קומות בחניון, כמו שני חדרים בדירה, אינן הוכחה שאפשר לחלק את הזכויות. נדרש תשריט לתיקון צו הבית המשותף, או לפחות חוות דעת תכנונית על היתכנותו.
חלוקה שמשאירה שיתוף אינה פירוק
כניסה, יציאה ומעברים משותפים, וצורך לתאם גבייה והפעלה, משמרים את השותפות. לכן החלוקה המוצעת נדחתה.
תשלומי איזון רק כשזה יעיל וצודק
הזכויות היו 46:54, והחלוקה לפי קומות נעה בין 38:62 ל-27:73. פער כזה אינו מאוזן בתשלומי איזון לפי סעיף 39(ב).
חלוקה שמשאירה חלק מהשותפים יחד דורשת הסכמה
לפי סעיף 41(ב), חלוקה שבה כמה שותפים נוטלים את חלקם במשותף אפשרית רק בהסכמתם. קבוצת גבריאלי סירבה, וגם זה הכריע.
המקרה: חניון של 283 מקומות בבית משותף, ושש חברות שותפות
שש חברות היו שותפות במושע בחניון תת קרקעי במרכז מסחרי בראשון לציון, בשתי קבוצות: קבוצת גבריאלי (כ-46%) וקבוצת דוניץ (כ-54%). אחרי שנים של הליכים משפטיים ביניהן, קבוצת גבריאלי תבעה פירוק שיתוף במכירה. קבוצת דוניץ לא התנגדה לפירוק, אבל ביקשה לחלק את החניון לפי קומות, קומה לכל קבוצה, עם תשלומי איזון וזיקת הנאה בכניסה המשותפת.
📅 ציר הזמן של ההליך
- 1997פסק בוררות בין הצדדים מקנה לקבוצת גבריאלי 130 חניות לא מסוימות, ולקבוצת דוניץ את 153 החניות הנותרות.
- 15.1.2015בית משפט השלום מורה לקבוצת דוניץ, שטוענת לחלוקה בעין, להגיש חוות דעת עם תשריט, שמאות, ולפנות למפקחת על רישום המקרקעין.
- ינואר-מרץ 2015המפקחת משיבה שפיצול מחייב תשריט לתיקון צו הבית המשותף, אישור ועדת התכנון והסכמת כל בעלי הזכויות.
- מאי 2015קבוצת דוניץ מגישה 3 חוות דעת: מהנדס (חלוקה לקומות), מהנדס תעבורה (שני חניונים בתשלום) ושמאי (שווי חניה בכל קומה).
- 17.9.2015בית משפט השלום קובע שהשאלה משפטית, ומורה על סיכומים בכתב בלי חקירת המומחים.
- 25.9.2016פסק הדין בשלום (השופטת ד״ר א׳ סורוקר): פירוק במכירה, בהתמחרות הדדית.
- 6.6.2017המחוזי דוחה את הערעור. המערערות ישלמו הוצאות של 20,000 ₪.
🏢 הנכס והצדדים
הנכס: חניון של 9,250 מ״ר ו-283 מקומות חניה בשני מפלסים, רשום כתת חלקה אחת בבית משותף. כניסה אחת, יציאה אחת ומעבר אחד בין הקומות, שמשמשים גם את חניון היכל התרבות הסמוך.
המערערות (קבוצת דוניץ): אחים דוניץ בע״מ, נכסי למפל בע״מ ובן גלי בע״מ - ביקשו חלוקה בעין.
המשיבות (קבוצת גבריאלי): גבריאלי ובניו בע״מ, אבידר שיר בע״מ וצ.מ.ש השקעות בע״מ - ביקשו מכירה.
המכשול: תקנון הבית המשותף קובע שהחניון יופעל "כיחידה אחת בשלמות", והתב״ע מחייבת אישור משרד התחבורה לשינוי תכנון החניון.
חלוקה בעין לפי קומות, או מכירה של כל החניון?
השאלה שעמדה בפני בית המשפט המחוזי: האם צדק בית משפט השלום כשקבע שאי אפשר לפרק את השיתוף בחניון בדרך של חלוקה בעין, ועל מי מוטל הנטל להוכיח את זה?
לחלק לפי קומות, ולהוכיח בחקירות
לחניון שתי קומות שאפשר להפעיל כל אחת בנפרד, תקנון הבית המשותף מאפשר פיצול בלי הסכמת הדיירים, והשימוש המשותף בכניסה כבר קיים מול חניון היכל התרבות. בית המשפט טעה כשלא אפשר לחקור את המומחים, וכשהטיל עליהן את נטל ההוכחה.
הטיעון המרכזי: השאלה אם אפשר לפצל היא עובדתית, והנטל להוכיח שאי אפשר מוטל על מי שמבקש למכור.
אין תכנית מאושרת, ולכן מוכרים
העדר תכנית מאושרת לחלוקה הוא קביעה משפטית, ולא נדרשו חקירות. התשריט והתקנון מחייבים להפעיל את החניון כיחידה אחת, והפיצול מחייב היתר והליך ממושך. חלוקה לפי קומות משאירה את הצדדים שותפים.
הטיעון המרכזי: חלוקה שאינה מסיימת את השיתוף אינה פירוק שיתוף.
למה בית המשפט דחה את החלוקה בעין והשאיר את המכירה
השופטת ב׳ טולקובסקי, אב״ד, והשופטים ד׳ בלטמן קדראי וא׳ פורג קבעו שאין מקום להתערב בתוצאת פסק הדין. הנימוקים נשענים על שלוש קביעות.
נטל משני: מי שמבקש חלוקה בעין מציג תשריט אפשרי
סעיפים 39-42 לחוק המקרקעין קובעים שדרך המלך היא חלוקה בעין, ואם הנכס אינו ניתן לחלוקה או שהחלוקה תגרום הפסד ניכר, מוכרים. בית המשפט הבהיר שהתנאי לחלוקה בעין הוא שניתן מבחינה קניינית ותכנונית לחלק את המקרקעין באופן שיביא לפירוק השיתוף.
על נטל ההוכחה נקבע: גם אם הנטל להוכיח שהנכס אינו ניתן לחלוקה מוטל על מי שטוען לכך, לא מצופה ממנו לעמוד בו עד שהטוען לחלוקה בעין יציג תשריט של חלוקה משפטית אפשרית. בית המשפט הפנה לספרו של י׳ ויסמן, דיני קניין - בעלות ושיתוף, שלפיו כל עוד רשויות התכנון לא אישרו תשריט חלוקה, מתייחסים לנכס כאל נכס שאינו ניתן לחלוקה.
שלוש חוות דעת, ואף אחת לא הוכיחה חלוקה משפטית
חוות דעת המהנדס הציגה חלוקה פיזית בלבד, בלי התייחסות לתב״ע ולדיני התכנון. חוות דעת מהנדס התעבורה הראתה שאפשר להפעיל שני חניונים, אבל זה לא אומר דבר על פיצול הזכויות, ואף חשף צורך בשיתוף פעולה. חוות דעת השמאי לא התייחסה לחלוקה מסוימת ולתשלומי האיזון הנדרשים.
בנוסף, פיצול החניון מחייב שינוי תקנון הבית המשותף, תשריט הבית המשותף, התב״ע והיתרי הבנייה, ולחלק מהשינויים נדרשת הסכמת כל בעלי היחידות. הליכים כאלה מכבידים באופן בלתי סביר על הזכות לפרק שיתוף. סעיף 15.2.1 לתקנון, שעליו נשענו המערערות, נועד להקצאת חניות בודדות ולא לפיצול לשני חניונים.
חלוקה שמשאירה את השותפים יחד אינה פירוק
החלוקה המוצעת השאירה כניסה, יציאה ומעברים משותפים, ודרשה לתאם גבייה והפעלה. על רקע יחסים טעונים והליכים קודמים בין הצדדים, הפירוק המוצע לא היה מביא לפירוק של ממש.
גם תשלומי איזון לא פתרו את הבעיה: הזכויות היו 46:54, והחלוקה לפי קומות נעה בין 38:62 ל-27:73, ולכן אין זה יעיל וצודק לאזן בתשלומים (סעיף 39(ב)). ולבסוף, חלוקה שמשאירה את שלוש החברות של קבוצת גבריאלי שותפות ביניהן דורשת את הסכמתן לפי סעיף 41(ב), והן סירבו.
בית המשפט המחוזי לא ביסס את הכרעתו על ההפסד הכלכלי מהפיצול, כי חוות הדעת בנושא לא נחקרה, והנימוק לא נדרש.
מה נדרש כדי להוכיח חלוקה בעין - ומה הוגש בתיק הזה
הטבלה מסכמת את מה שבית המשפט ציפה לראות מהצד שמבקש חלוקה בעין, מול מה שהוגש בפועל:
| מה נדרש | למה זה חשוב | מה הוגש בתיק |
|---|---|---|
| תשריט חלוקה לתיקון צו רישום הבית המשותף | מראה חלוקה משפטית, לא רק פיזית | תשריט של חלוקה טכנית לשתי קומות |
| חוות דעת תכנונית על חוקיות התשריט | בודקת אם רשויות התכנון יאשרו אותו | לא הוגשה |
| עמדת המפקחת על רישום המקרקעין | קובעת אם אפשר לרשום תתי חלקות | המפקחת השיבה שנדרשים אישור תכנוני והסכמת כל הבעלים |
| שמאות לחלוקה מסוימת ותשלומי איזון | מראה שהחלוקה תואמת את חלקי השותפים | שווי חניה ממוצע לכל קומה, בלי חלוקה מסוימת |
| חלוקה שמסיימת את השיתוף | זו מטרת הפירוק (סעיפים 39-40) | כניסה ומעברים משותפים, צורך בשיתוף פעולה |
| הסכמת שותפים שיישארו יחד | סעיף 41(ב) לחוק המקרקעין | קבוצת גבריאלי סירבה |
חלוקה בעין או מכירה - מה ללמוד מפסק דין אחים דוניץ
פסק הדין מסביר למה בקשות לחלוקה בעין נדחות לעתים קרובות בנכסים מסחריים ובבתים משותפים: לא מספיק להראות שאפשר לחלק פיזית, צריך להראות שאפשר לחלק משפטית ותכנונית.
מכינים תשריט תכנוני כבר בתחילת ההליך
כדאי להגיש תשריט לתיקון צו הבית המשותף או לפיצול החלקה, עם חוות דעת תכנונית ופנייה מוקדמת למפקחת על רישום המקרקעין ולוועדה המקומית. חלוקה שמשאירה שטחים משותפים או מחייבת שיתוף פעולה עלולה להידחות.
כדאי לבדוק מראש את התקנון והתב״ע. הוראה שמחייבת להפעיל את הנכס "כיחידה אחת" היא מכשול משמעותי.
לדרוש מהצד השני להציג חלוקה אפשרית
לפי פסק הדין, מי שטוען שהנכס אינו ניתן לחלוקה אינו נדרש להוכיח זאת עד שהצד השני מציג תשריט של חלוקה משפטית אפשרית. כשהצד השני מציג רק חלוקה פיזית או תפעולית, אפשר להצביע על החסר הזה.
מכירה יכולה להיעשות גם בהתמחרות הדדית בין השותפים, כפי שנעשה כאן, לפי בקשתן החלופית של המערערות עצמן.

עו״ד ונוטריון רעות אליהו
מייסדת המשרד · עורכת דין מומחית למקרקעין ולפירוק שיתוף · משנת 2007
משרד אליהו ושות׳ מייצג שותפים בתביעות פירוק שיתוף במקרקעין - בנכסים מסחריים ובבתים משותפים, בין שותפים עסקיים, בין יורשים ובין בני זוג. כל תיק מטופל אישית על ידי עו״ד רעות אליהו, B.LL, MBA מאוניברסיטת תל אביב, נוטריונית ורשומה כבוררת.
חברה בלשכת עורכי הדין בישראל · ביקורות בגוגל · פגישות במשרד, בבית הלקוח או בזום
פסק הדין המלא - ע״א (מרכז) 2698-11-16 אחים דוניץ נ׳ גבריאלי
פסק הדין במלואו, כפי שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ב-6.6.2017, מפי השופטת ב׳ טולקובסקי, אב״ד, והשופטים ד׳ בלטמן קדראי וא׳ פורג.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ע"א 2698-11-16 אחים דוניץ בע"מ ואח' נ' גבריאלי ובניו למסחר ובנין בע"מ ואח'
לפני: כבוד השופטת בלהה טולקובסקי, אב"ד · כבוד השופטת דפנה בלטמן קדראי · כבוד השופט אבי פורג
פסק דין
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת ד"ר א. סורוקר), מיום 25.9.2016, בו הוחלט על פירוק שיתוף במקרקעין בדרך של מכירה.
המקרקעין הם חלקה 221/1 בגוש 3934, המשמשים כחניון תת קרקעי בן שני מפלסים במרכז מסחרי ברחוב ז'בוטינסקי 16 בראשון לציון (להלן: "פסק הדין" ו"המקרקעין" או "החניון" בהתאמה).
פסק הדין ניתן בתביעת המשיבות כאן (רוכשות חלקיה של התובעת המקורית בחניון שהפכו לצד להליך כחליפיה) לפירוק השיתוף במקרקעין בדרך של מכירה.
המערערות לא התנגדו לפירוק השיתוף, אך טענו כי יש להורות על חלוקה בעין. בפסק הדין הורה בית המשפט על פירוק השיתוף בדרך של מכירה, בהתמחרות הדדית (לפי בקשתן החילופית של המערערות ובהסכמת המשיבות) ועל כך הערעור.
(המערערות יכונו להלן, לשם הנוחות: "קבוצת דוניץ" ואילו המשיבות יכונו להלן: "קבוצת גבריאלי").
עובדות רלבנטיות
שטחו של החניון 9,250.16 מ"ר וכלולים בו 283 מקומות חניה (חניות).
על פי נסח רישום המקרקעין הצדדים שותפים במושע במקרקעין בחלקים אלה: המערערת 1 - אחים דוניץ בע"מ - 459/1415, המערערת 2 - נכסי למפל בע"מ - 153/1415, המערערת 3 - בן גלי בע"מ - 153/1415, המשיבה 1 גבריאלי ובניו למסחר בע"מ - 507/2830, המשיבה 2 - אבידר שיר בע"מ - 507/2830 והמשיבה 3 - צ.מ.ש השקעות בע"מ - 143/1415.
סכום חלקי קבוצת גבריאלי הוא 650/1415, המהווה כ - 46% מהחניון. על פי פסק בוררות שהתנהלה בין הצדדים בשנת 1997 (מוצג 17 למוצגי המשיבות להלן: "פסק הבוררות"), מוקנות לקבוצת גבריאלי 130 חניות לא מסוימות בחניון. סכום חלקי קבוצת דוניץ 765/1415 (כ - 54% מהחניון), ולה מוקצות יתרת החניות (153 מקומות חניה).
החניון רשום כתת חלקה בבית משותף. יתר היחידות בבית המשותף הן חנויות וחללים שונים במרכז המסחרי, הכל כמופיע בתשריט הבית המשותף (שתיאורו בעמ' 12 לחוו"ד שרים, מוצג 11 למוצגי משיבות, להלן: "תשריט הבית המשותף") ובתקנון הבית המשותף (מוצג 16, למוצגי המשיבות, להלן: "התקנון")).
החניון כולל שני מפלסי חניה. שטח המפלס התחתון 3,613 מ"ר, שטח המפלס העליון 5,564 מ"ר. הכניסה אל החניון היא כניסה אחת וכך גם היציאה ממנו. המעבר בין הקומות הוא אחד. הכניסה והיציאה מהחניון משמשות בנוסף גם חניון סמוך של היכל התרבות, הבנוי בחלקה 223, אשר זכות של זיקת הנאה לטובתו מעוגנת בתקנון ובתב"ע (ראו, תיאור הנכס בחוו"ד השמאים מטעם הצדדים).
הבית המשותף נבנה על פי היתר בניה שהוצא מכוח תב"ע מיוחדת החלה על המרכז המסחרי, רצ/79/7/1א, אליה צורפה תכנית בינוי (נספח 10 למוצגי המשיבות, להלן: "התב"ע"). בהיתר הבניה הותרו 103 חניות במפלס התחתון ו - 165 חניות במפלס העליון (חוו"ד שרים, מוצג 11 למוצגי המשיבות, עמ' 18). חניות נוספות מצויות בקומת הקרקע.
קבוצת גבריאלי טענה בכתב התביעה כי נוכח הליכים משפטיים שונים שהתנהלו בין הצדדים, לרבות חילוקי דעות וחוסר שיתוף פעולה בין השותפים, "נקעה נפשה" משותפות זו, כך שהגיעה העת לפירוק השיתוף, וטענה כי יש להורות על פירוק השיתוף בדרך של מכירת הנכס במכירה פומבית.
קבוצת דוניץ טענה מנגד כי ניתן להורות על פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין - זאת על ידי חלוקת החניון בין שני המפלסים, ייחוד כל מפלס לאחת מקבוצות השותפים, ביצוע תשלומי איזון בהתאם, ורישום זיקת הנאה במעבר המשותף - הכניסה לחניון.
קבוצת דוניץ אף הצהירה כי תהא מוכנה ליתן לקבוצת גבריאלי זכות בחירה ראשונה באשר למפלס החניון שהיא רוצה לקבל.
בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 15.1.2015, ציין בית משפט קמא כי הדין מחייב לבחון תחילה אם ניתן לפרק את השיתוף בחלוקה בעין, זאת בטרם תינתן הוראה למכר המקרקעין. לפיכך, נוכח טענת המערערות כי ניתן להורות על חלוקה בעין, ניתנו הוראות לפיהן היה על המערערות להגיש מסמכים וחוות דעת להוכחת היתכנות האפשרות של חלוקה בעין לרבות חוו"ד מומחה המלווה בתשריט, חוו"ד שמאית ופניה למפקחת על רישום המקרקעין לקבלת עמדתה בעניין היתכנות פירוק השיתוף ורישום תתי חלקות נפרדות.
אשר לנטל הראיה, בית המשפט ציין בהחלטתו האמורה כי "... מבלי להכריע בשאלת הנטל הסופי אני סבורה שראוי כי ראוי הנתבעות תפתחנה בהבאת ראיותיהן בנקודה זו, וזאת משום שהן אלה הטוענות כי החלוקה בעין היא אפשרית".
בהמשך להוראות האמורות הוגשו חוות הדעת ואישורים כדלקמן:
מטעם קבוצת דוניץ הוגשו:
- חוות דעת מיום 11.5.2015, של המהנדס אביר אברהם, שכוללת תשריט על פיו חולק החניון לשתי קומות תוך קביעת זיקות הנאה ביניהן להבטחת השימוש המשותף בכניסה וביציאה מהחניון (מוצג ד' למוצגי המערערות, להלן: "חוו"ד אביר").
- חוות דעת מיום 10.5.2015, של מהנדס אזרחי שעוסק בפרויקטים תחבורתיים אפרים וינהבר, לפיה ניתן לפצל את החניון לשני חניונים בתשלום תוך הסדרת אפשרויות טכניות להקמת מחסומים, עמדות תשלום נפרדות, פיצול תשלום לפי מקומות חניה וכו'. חוות דעת זו מניחה הקמת עמדת תשלום נוספת בקומה התחתונה של החניון, שתתופעל אם בהפעלה ידנית ואם בהפעלה מכנית (מוצג ה' למוצגי מערערות להלן: "חוו"ד וינהבר").
- חוות דעת השמאי רן וירניק (להלן: "חוו"ד וירניק"), הכוללת תיאור הנכס והתייחסות לשווי מקום חניה ממוצע בכל אחת משתי קומות החניון לצורך חלוקה בעין של שטחי החניון וקביעת תשלומי האיזון. על פי חוו"ד זו, מחיר חנייה במפלס העליון הוא סך 30,000 ₪ ואילו מחיר חניה במפלס התחתון, בהתחשב בכך שיחנו בו רק לאחר שיתמלא החניון העליון, עומד על סך 24,000 ₪.
מטעם קבוצת גבריאלי הוגשה חוו"ד המהנדס והשמאי רחמים שרים (להלן: "חוו"ד שרים"), לפיה המצב התכנוני והקנייני של החניון מונע חלוקה בעין של החניון לשתי חלקות נפרדות. בנוסף, יש התייחסות לאפשרות חלוקת השטחים והחניות בחניון בזיקה לחלוקת הזכויות ולשווי הכלכלי של המפלסים השונים. לדבריו, חלוקה לפי מפלסים מחייבת הקצאת עשרות מקומות חניה במפלס העליון לצד המקבל את המפלס התחתון.
כן הוגשו:
- מכתב עוזרת המפקחת על רישום המקרקעין (להלן: "המפקחת"), מיום 18.1.2015, לפיו לצורך הדיון בקשת הפיצול יש צורך להציג תשריט תיקון צו רישום בית משותף וכן אישור הוועדה לתכנון ובניה לפיצול המבוקש (מוצג 7 למוצגי משיבות).
- מכתב עוזרת המפקחת מיום 10.3.2015, בו נרשם כך: "פעולה של חלוקת משנה לשתי חלקות נפרדות צריכה ראשית לעבור ולהיבחן בועדות התכנון והבניה ותלויה בין היתר באישורן. כמו כן, בקשה לפיצול בהליך מנהלי ניתן להגיש רק בהסכמת כל הבעלים ובעלי הזכויות בחלקות המשנה..." (מוצג 8 למוצגי המשיבות).
בישיבת קדם המשפט מיום 17.9.2015, נשמעו טענות הצדדים. בית משפט קמא ציין כי לאחר עיון בחווה"ד דומה כי אין מקום לחלוקה בעין של המקרקעין, שכן מהלך זה טעון הליך בפני וועדות התכנון והבניה וקבלת היתרים לפיצול וכן מותיר את הצדדים כשותפים. בתום אותו דיון נקבע: "ככל שיהיה צורך במתן צו שיפוטי להכרעה בהליך, איני רואה מקום לקבוע דיון נוסף. כך גם אין צורך בחקירות של המומחים, שכן השאלה איננה עובדתית כי אם משפטית. על כן יינתן צו להגשת טיעונים כתובים (סיכומים) ...".
בהתאם להחלטה האמורה, הצדדים הגישו סיכומים בכתב, וביום 25.9.2016, ניתן פסק הדין.
במסגרת פסק הדין נבחנו טיעוני הצדדים, חוות הדעת שהוגשו מטעמם וכן הודעות המפקחת על רישום המקרקעין. לאחר ניתוח חוות הדעת והמסמכים שהוגשו מטעם הצדדים, נקבע כי לא ניתן להביא לפירוק השיתוף בחניון בעין, משלושה טעמים. הראשון, פיצול החניון לשני מפלסים נוגד את תכנית הבניין החלה ואת תקנון הבית המשותף. תיקונם של אלה כרוך בהליכים ממושכים הפוגעים בזכות שותף להביא לפירוק השיתוף בתוך פרק זמן סביר. לעניין זה נקבע כי העובדה שיש שתי קומות לחניון אינה רלבנטית לשאלת אפשרות פיצולו כיחידה קניינית או תכנונית.
הטעם השני, והחשוב מכל - החלוקה המוצעת לא תביא לפירוק השיתוף בין הצדדים. בהיות החניון מבנה אחד, שיש לו כניסה ויציאה אחת, קיומו של מעבר משותף והכרח בשיתוף פעולה בין השותפים לצורך הפעלת החניון, יחייב המשך השיתוף בין הצדדים.
הטעם השלישי - פיצול החניון עשוי לגרום להפסד כלכלי לשותפים.
קבוצת דוניץ משיגה על פסק הדין וטוענת כדלקמן:
טעה בית משפט קמא בניהול ההליך בכך שלא אפשר חקירת המומחים תוך שהוא קובע מסקנות וממצאים בהסתמך על חוות דעתם. שגה בית משפט בקביעתו כי ההכרעה היא משפטית, כאשר ההכרעה בשאלת היתכנות הפיצול לשני חניונים לרבות ההפסד הכלכלי הכרוך בפיצול החניון, היא עובדתית ולא משפטית גרידא.
שגה בית משפט בממצאיו ומסקנותיו, כאשר קבע כי קיימת מניעה לחלוקה בעין של החניון בשל השימוש המשותף במתקניו שכן קביעה זו מתעלמת משימוש משותף רב שנים עם חניון היכל התרבות.
טעה בית משפט קמא בכך שהטיל על קבוצת דוניץ את נטל ההוכחה לאפשרות לחלוקת החניון בעין.
שגה בית המשפט כאשר קבע כי קיים קושי בחלוקה בעין על פי התוכנית והתקנון, שכן התעלם מכך שעל פי סעיפים 15.1 ו -15.2 לתקנון ניתן לפצל את החניון ללא קבלת הסכמת הדיירים.
שגה בית משפט קמא כאשר סבר שפיצול החניון מחייב קבלת היתר שכן מדובר בשינוי פנימי, ושגה בכך שהסתמך על מכתבי המפקחת, אשר נפלה בהם טעות לעניין זה.
קבוצת גבריאלי מבקשת לדחות את הערעור וטוענת כי לא נפל פגם בממצאים ובמסקנות שבפסק הדין. עוד נטען כי המערערות מנועות ומושתקות מלטעון כנגד מניעת חקירות המומחים, שעה שלא העלו טענה זו קודם לשלב הערעור, ושמרו לעצמן את זכות ההשגה על ההחלטה בהתאם לתוצאות פסק הדין.
קביעת בית משפט קמא בדבר העדר תכנית מאושרת לפיה ניתן להורות על חלוקה היא קביעה משפטית ולא עובדתית. בנסיבות העניין לא נגרע דבר מהגנת המערערות שעה שלא נשמעו חקירות. צדק בית משפט קמא בקובעו כי מצבו המשפטי, הקנייני והתכנוני של החניון אינו מאפשר פיצולו, כי הפיצול מחייב היתר בניה על פי הקלה שלא ניתן לקבלה ללא הליך ממושך וכי התשריט והתקנון מונעים אפשרות לפיצול החניון שכן נקבע בהם כי יש להפעיל את החניון כיחידה אחת. קבוצת דוניץ מנועה מלטעון לטעות שנפלה אצל המפקחת שכן היא נמנעה מלזמן את המפקחת לחקירה או לטעון לעניין זה בפני בית משפט קמא. הטענה בדבר חניון היכל התרבות הינה טענה חדשה שאינה רלבנטית.
דיון והכרעה
בחנו את פסק הדין ואת נימוקי הערעור. לאחר כל אלה מצאנו כי אין מקום להתערב בתוצאת פסק הדין.
סעיף 39 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 (להלן: "חוק המקרקעין" או "החוק"), קובע:
"(א) במקרקעין הנתונים לחלוקה יהיה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין. (ב) הייתה חלוקה בעין אפשרית רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות העניין... (ג) ראה בית המשפט צורך בכך, רשאי הוא לצוות על רישום זיקת הנאה בין החלקות.".
סעיף 40 לחוק מוסיף וקובע כי "במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, וכן אם נוכח בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים ... יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין ...".
סעיף 42 לחוק המקרקעין דן בפירוק השיתוף בדרך של הפיכה לבית משותף, ונקבע בו: "היה עיקר המקרקעין המשותפים בית ראוי להירשם כבית משותף, רשאי בית המשפט, לאחר שקיבל חוו"ד של המפקח, לצוות על פירוק השיתוף בדרך של רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים והקצבת דירות לשותפים לפי חלקיהם".
בסעיף 42(ב) נקבע כי בית המשפט רשאי לחייב את השותפים בתשלומי איזון ככל שהדבר נדרש לצורך פירוק השיתוף על דרך של רישום בית משותף, וככל שהדבר נראה לו יעיל וצודק בנסיבות העניין.
מהמקובץ עולה כי דרך המלך בפירוק שיתוף במקרקעין היא חלוקה בעין, ואולם תנאי לכך הוא כי ניתן מבחינה קניינית ותכנונית לחלק את המקרקעין בין השותפים באופן שיביא לפירוק השיתוף ביניהם. לפיכך, ככל שניתן להביא לחלוקה בעין של החניון בין השותפים, כך יש להורות. כך גם כאשר אפשרית החלוקה בכפוף לתשלומי איזון ובתנאי שהדבר יעיל וצודק בנסיבות העניין.
הצדדים חלוקים בשאלת נטל ההוכחה, דהיינו על מי מוטל הנטל להוכיח כי לא ניתן לפרק את השיתוף בדרך של חלוקה בעין. אנו סבורים כי גם אם הנטל להוכיח שהמקרקעין אינם ניתנים לחלוקה בעין מוטל על הצד הטוען לכך, עדיין לא מצופה ממנו לעמוד בנטל זה אלא עד שהטוען לחלוקה בעין יציג תשריט המצביע על חלוקה משפטית אפשרית. זאת במיוחד בענייננו, כאשר מדובר בחניון הרשום כיחידה אחת בתשריט הבית המשותף ובתקנון. נפנה לעניין זה לספרו של י. ויסמן, דיני קניין - בעלות ושיתוף, נבו הוצאה לאור, תשנ"ז - 1997, בעמ' 301, שם נאמר כי האפשרות לחלוקה בעין של מקרקעין משותפים מותנית בעמדת רשויות התכנון. כל עוד אלה לא אמרו את דברן ואישרו תשריט חלוקה, יש להתייחס אל המקרקעין ככאלו שאינם ניתנים לחלוקה. מכאן שבענייננו, נוכח טיבם של המקרקעין - חניון המהווה יחידה אחת בתשריט הבית המשותף ופועל כיחידה אחת כמתחייב מתקנון הבית המשותף, היה על קבוצת דוניץ להציג תשריט המצביע על אפשרות משפטית קונקרטית לחלוקה בעין וכן את עמדת רשויות התכנון והמפקחת לגבי אותו תשריט. ואכן, ניתנה לקבוצת דוניץ הזדמנות לעשות כן, כפי שפורט והותווה בהחלטת בית משפט קמא מיום 15.11.2015.
הממצאים שנקבעו בפסק הדין הושתתו על נתונים שנלמדו ממצב הזכויות במקרקעין שלגביו לא הייתה מחלוקת; מתכניות בניין עיר שהן בגדר דין, ומתיאור מאפייני הנכס והחלוקה המוצעת בחוות הדעת מטעם קבוצת דוניץ, תוך דיון בנתונים שנכללו בחוו"ד שרים ובמכתבי המפקחת על רישום המקרקעין.
למערערות אמנם לא התאפשר לחקור את המומחה שרים על חוות דעתו, וזאת שלא מכח הסכמה דיונית, ואולם בנסיבות העניין, לא מצאנו כי הוגשה בקשה לאחר החלטת בית המשפט מיום 17.9.2015, שהורתה על הגשת סיכומים בכתב, לאפשר חקירת המומחה מטעם המשיבות או זימון המפקחת בטרם הגשת הסיכומים. כן לא מצאנו שהימנעות מחקירת המומחה מטעם המשיבות פגעה בהגנת המערערות שכן נראה כי בית המשפט יכול היה להגיע למסקנה שלא ניתן לפרק את השיתוף בעין גם ללא הסתמכות על המסקנות המפורטות בחוו"ד שרים.
בחומר הראיות אשר הונח בפני בית משפט קמא לא הוצגה אפשרות משפטית, קניינית ותכנונית לחלוקה בעין של החניון באופן שיביא לפירוק השיתוף בין הצדדים. משכך, מקובלת עלינו המסקנה כי לא ניתן להורות על חלוקה בעין של החניון.
כל שהוכח בחוות הדעת מטעם קבוצת דוניץ הוא כי לחניון שתי קומות ששטחן שונה, כי ניתן להפעיל בכל אחת מהקומות חניון נפרד, וכי למקומות החנייה בכל אחת מהקומות ערך כלכלי שונה. אין בכך כדי להוכיח אפשרות לחלוקה בעין של הזכויות הקנייניות בחניון.
קיומן של שתי קומות בחניון, כמו קיומן של שתי קומות בדירה דו מפלסית או קיומם של שני חדרים בדירה אינו נתון המקדם את הוכחת היכולת לחלק זכויות שותפים בעין, גם אם ניתן לשרטט תכנית המפרידה בין הקומות או בין החדרים. תשריט הכולל רק חלוקה טכנית של החניון לשתי קומות אינו מסמך רלבנטי שיש לבחון על פיו את אפשרות פיצול החניון.
קבוצת דוניץ לא עמדה בנטל המשני החל עליה להציע תשריט לחלוקה בעין, ועל כן בדין נקבע כי לא ניתן לחלק בעין את החניון. אף אחת מחוות הדעת שהוצגו על-ידי קבוצת דוניץ לא תרמה להצגת אפשרות לחלוקה בעין של החניון - ונפרט.
חוו"ד אביר מניחה רק תכנית חלוקה פיזית נטולת התייחסות תכנונית או התייחסות לאפשרות אישורה על פי התב"ע וחוקי התכנון והבניה. על כן לא היה בה כדי להוכיח אפשרות לחלוקה בעין של הזכויות הקנייניות בחניון. כאמור, הצעה לפירוק השיתוף בעין יש להציג בתשריט חלוקה מוצעת לתיקון צו רישום הבית המשותף, כפי שנדרש על ידי המפקחת (ראה מוצג 7 למוצגי המערערת), או לפחות תשריט כאמור הנתמך בחוות דעת הנדסית תכנונית לגבי חוקיותו והיתכנות אישורו על פי דיני התכנון והבניה ומדיניות רשויות התכנון.
חוות דעתו של מהנדס התעבורה אינה רלבנטית להוכחת אפשרות הפיצול מהבחינה התכנונית והקניינית. גם אם נניח כי מבחינה טכנית ניתן להפעיל שני חניונים במקום חניון אחד, אין בכך ערך כלשהו לבחינת אפשרות פיצול החניון מבחינה קניינית ותכנונית. מה גם שמחוו"ד זו עולה צורך בשיתוף פעולה מסוים בין הצדדים בהפעלת חניונים נפרדים, דבר שאינו מתיישב עם מטרת פירוק השיתוף.
גם חוות דעת השמאי וירניק אינה מבססת אפשרות משפטית לחלוקה המוצעת, הגם שנועדה לכאורה להוכיח כי ניתן לאזן בין שטחי החלוקה לפי קומות בתשלומי איזון. אין בחוות הדעת התייחסות לחלוקה מסוימת ולתשלומי האיזון הנדרשים מכוחה.
זאת ועוד, פיצול החניון לשתי יחידות נפרדות מחייב שינוי התקנון, תשריט הבית המשותף, התב"ע והיתרי הבניה. שינויים כאמור כרוכים בהכרח בהליכים ממושכים המכבידים באופן בלתי סביר על הזכות להביא לפירוק השיתוף בחניון, ונפרט.
א. תקנון הבית המשותף מגדיר את זכויות הקניין ביחידה. בסעיף 11.10 בו נקבע כי: "החניון, קרי יחידת משנה 222/1, ישמש אך ורק כחניון בתשלום שיועמד כיחידה אחת בשלמות ובאופן קבוע, בתשלום לרשות באי הבית, בין בעלים ובין משתמשים ביחידות, בין עובדים ובין לקוחות...". אנו סבורים כי צדק בית משפט קמא בפרשנות שנתן לתקנון לפיה על החניון להתנהל כיחידה אחת, דהיינו חניון אחד הפועל כחטיבה אחת ולא מספר חניונים שלשם הפעלתם נדרש שיתוף פעולה. בנסיבות אלה, על פי הוראות התקנון, וכל עוד אלה לא ישונו, לא ניתן להביא לפיצול החניון לשתי יחידות נפרדות.
ב. על פי תשריט הבית המשותף החניון הוא יחידה אחת. שינוי התשריט, כמו גם שינוי התקנון מחייב את הסכמת כל בעלי היחידות, וראה האמור במכתב המפקחת לעניין זה (מוצגים 7, 8 ו - 9 לתיק המוצגים מטעם המשיבות).
ג. תנאי לפירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין הוא קבלת אישור מוסדות התכנון. גם לעניין זה נדרשת הסכמת וחתימת כל בעלי הזכויות בבית המשותף, כאמור במכתב המפקחת (נספח 8 לתיק המוצגים מטעם המשיבות).
ד. סעיף 15.2.1 לתקנון אינו מסייע למערערות בטיעונן. בסעיף זה נקבע כי "בעל החניון, ... יהא רשאי למכור חלקים מהחניון ו/או חניה ו/או חניות לאחרים ולצורך כך יוכל לבצע תיקון בצו הרישום ו/או בתקנון המוסכם כמתחייב (לרבות רישום הצמדות, פיצול היחידה וכיו"ב) ... ללא צורך בהסכמה כלשהי כאמור בסעיף 16.8.1 ... וכל בעלי יחידות המשנה נותנים בזה את הסכמתם מראש, לצורך תיקון צו רישום הבית המשותף ו/או התקנון המוסכם. הכל בכפוף לכך שהחניון יועמד באופן קבוע לרשות באי הבניין כחניון ציבורי בתשלום, המתנהל כיחידה אחת לכל דבר ועניין ...".
קריאה מוקפדת של סעיף זה, שהוא הסעיף החל על פיצול הזכויות בחניון, מלמדת כי הוא נועד לאפשר הקצאה של חניות בודדות לטובת מטרות שאינן ניהול חניון נוסף. הוראת סעיף 15.2.1, המחייבת המשך ניהול החניון כ"יחידה אחת לכל דבר ועניין", עומדת בניגוד לאפשרות של הפעלת חניונים נפרדים המחייבים המשך שיתוף פעולה בין הצדדים. זאת במיוחד כאשר המשיבות מתנגדות להפעלה של שני חניונים נפרדים הדורשת שיתוף פעולה בין הצדדים, ויש צדק בטענתן כי פתרון זה אינו מוביל לפירוק השיתוף ביניהן.
ה. מכשלה דומה מצויה גם במגבלות התכנוניות החלות על החניון. סעיף 13 לתב"ע קובע כי: "סידורי החניה יהיו כמסומן בתשריט הבינוי ובמרתפי חניה כמסומן בתשריט...". בסעיף 13ב לתב"ע נקבע כי שינוי תכנונו של החניון יהיה כפוף לאישור משרד התחבורה. בנסיבות אלה צדק בית משפט קמא כשקבע כי פיצול החניון מחייב אישור מוסדות התכנון, מה שמחייב הגשת בקשות מתאימות, הליכים מורכבים הדורשים הסכמה של כל בעלי הזכויות, וקבלת אישורים של מוסדות התכנון.
לא ראינו לקבל טענת המערערות בדבר טעות שנפלה באישורי המפקחת שעמדו בפני בית משפט קמא. הטענה אינה יכולה להישמע בשלב זה. ככל שהמערערות סברו כי נפלה טעות במכתבי המפקחת, היה עליהן לטעון טענות אלה ולנקוט בהליכים המתאימים בטרם הגשת סיכומים. בנסיבות העניין, לא ראינו כי נפלה שגגה מלפני בית משפט קמא שהסתמך על עמדת המפקחת כי החניון מתוכנן ורשום כיחידה אחת, ולצורך פיצולו יהיה צורך בתיקון צו בתים משותפים ואישור של מוסדות התכנון.
גם חוות הדעת שהוגשו מטעם קבוצת דוניץ מלמדות כי חלוקת החניון לשני מפלסים אינה משקפת מבחינת השטח, מספר החניות ושוויין הכלכלי, את יחסי הזכויות בין הקבוצות.
הפער בין הזכויות הקנייניות לבין החלוקה המוצעת לשתי קומות נפרדות, הוא פער ניכר ומשמעותי אשר אין זה יעיל וצודק לאזנו בתשלומי איזון, כנדרש בהוראת סעיף 39(ב) לחוק. היחס בין חלקי הקבוצות הוא 46:54, היחס בין מספר החניות בשתי הקומות בהתעלם מהשונות בשווי החניות בכל קומה הוא יחס של 38:62. היחס בין מספר החניות בכל קומה בהתחשב בשווי השונה של החניות לפי חוו"ד וירניק הוא 33:67, ואילו היחס בהתחשב בשווי החניות לפי חוו"ד שרים הוא 27:73. מכאן שאין חלוקה בעין לקומות נפרדות התואמת את חלוקת הזכויות, וזו תתאפשר רק תוך המשך שיתוף באחת הקומות, או תשלומי איזון ניכרים, אשר תשלומם אינו יעיל וצודק בנסיבות העניין.
לא פחות חשובה מכך, ואולי אף יותר, היא העובדה שהבעלים המשותפים הן שש חברות שונות. לעת הזו מחולקים הבעלים לשתי קבוצות נפרדות. עם זאת, מקובלת עלינו טענת המשיבות כי הוראה על פירוק השיתוף יש ליתן באופן שישלים את הפירוק. במצב דברים זה, כאשר יש מניעה לחלוקה בעין בין כל השותפים, אך אין מניעה לחלוקה כזאת אם שותפים אחדים ייטלו את חלקיהם במשותף ואותם שותפים הסכימו לכך, יחולקו המקרקעין בהתאם להוראת סעיף 41 (ב) לחוק המקרקעין. בענייננו, קבוצת גבריאלי הצהירה בפני בית משפט קמא וחזרה והצהירה בפנינו כי אינה מסכימה ליטול את חלקיה במשותף כאשר עסקינן רק בחלק מהחניון. המשמעות היא כי בהעדר הסכמה של החברות המרכיבות את קבוצת גבריאלי לפירוק השיתוף בדרך שתותיר אותן שותפות בחלק מהמקרקעין, אין מקום להורות על פירוק השיתוף בדרך של חלוקת החניון לשניים, אפילו היה הדבר אפשרי (וגם בכך לא שוכנענו).
פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין המוצעת על-ידי המערערות, משמר שטחים לשימוש משותף בין הבעלים לצורך כניסה, יציאה ומעברים בחניון. הדבר מחייב יחסי עבודה תקינים ושיתוף פעולה. הפעלת שני חניונים כמוצע, מחייבת אף התאמות עסקיות שונות הקשורות לדרכי החיוב והגביה, כמפורט בחוו"ד וינהבר. בין היתר יידרשו הצדדים לתאם מדיניות לגבי גבייה ידנית או מכנית וכיו"ב נושאים. על כן הפירוק המוצע לא יביא לפירוק של ממש בשותפות בין הצדדים. על רקע היחסים הטעונים בין הצדדים, אשר התנהלו ביניהם הליכים משפטיים בעבר, ונוכח סירוב קבוצת גבריאלי להפעלה משותפת של שני חניונים נפרדים, יש לדחות את החלוקה המוצעת המשמרת את שותפותם.
בפסק הדין נקבע כי פירוק השיתוף בדרך של פיצול לשני חניונים לא יהיה כלכלי. קביעה זו נסמכה, בין היתר, על ניתוח כלכלי בחוו"ד שרים. נוכח הטענה כי נמנעה חקירתו של מומחה זה ומשום שממילא הנמקה זו אינה נדרשת, איננו מבססים קביעותינו על טעם זה.
סיכומם של דברים, לא ראינו להתערב במסקנת בית משפט קמא כי לא ניתן להורות על פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין. על כן ראינו לדחות את הערעור.
המערערות תישאנה בהוצאות המשיבות בסך כולל של 20,000 ₪.
הערבון שהופקד על ידי המערערות יועבר למשיבות על חשבון ההוצאות.
המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום, י"ב סיוון תשע"ז, 06 יוני 2017, בהעדר הצדדים.
בלהה טולקובסקי, שופטת, אב"ד · דפנה בלטמן קדראי, שופטת · אבי פורג, שופט
שותף מבקש לחלק את הנכס בעין, ואתם רוצים למכור - או להפך?
ההכרעה בין חלוקה בעין למכירה נקבעת לפי מה שכל צד מצליח להציג לבית המשפט: תשריט, עמדה תכנונית ושמאות. עו״ד רעות אליהו תבחן את רישום הנכס, את התקנון ואת התב״ע, ותבנה את האסטרטגיה המתאימה.
שאלות נפוצות על חלוקה בעין ונטל ההוכחה בפירוק שיתוף
8 שאלות על חלוקה בעין, תשריט חלוקה ותשלומי איזון, עם התשובות לפי ע״א 2698-11-16:
פסק הדין וחלוקה בעין
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים ב׳ טולקובסקי, ד׳ בלטמן קדראי וא׳ פורג, 6.6.2017) דחה ערעור על פירוק שיתוף בחניון בדרך של מכירה בהתמחרות הדדית. נקבע שאי אפשר לחלק את החניון בעין לפי קומות, כי לא הוצג תשריט של חלוקה משפטית ותכנונית אפשרית, והחלוקה המוצעת השאירה כניסה ומעברים משותפים ולא הייתה מסיימת את השיתוף.
לפי פסק הדין, גם אם הנטל להוכיח שהנכס אינו ניתן לחלוקה בעין מוטל על מי שטוען לכך, לא מצופה ממנו לעמוד בנטל עד שהצד שמבקש חלוקה בעין יציג תשריט שמראה חלוקה משפטית אפשרית. בית המשפט כינה זאת נטל משני שמוטל על הטוען לחלוקה בעין.
לפי פסק הדין, נדרש תשריט חלוקה מוצעת לתיקון צו רישום הבית המשותף, או לפחות תשריט שנתמך בחוות דעת הנדסית תכנונית על חוקיותו ועל היתכנות אישורו, וכן עמדת רשויות התכנון והמפקחת על רישום המקרקעין. חלוקה פיזית או תפעולית בלבד אינה מספיקה.
רק אם אפשר לפצל אותו מבחינה קניינית ותכנונית. בתיק הזה החניון היה רשום כתת חלקה אחת, והתקנון קבע שיופעל כיחידה אחת. פיצול חייב שינוי התקנון, תשריט הבית המשותף, התב״ע והיתרי הבנייה, ולחלק מהשינויים נדרשת הסכמת כל בעלי היחידות. בית המשפט קבע שהליכים כאלה מכבידים באופן בלתי סביר על הזכות לפרק שיתוף.
לפי פסק הדין, לא בהכרח. חלוקת החניון לפי קומות השאירה כניסה, יציאה ומעברים משותפים, ודרשה לתאם גבייה והפעלה. בית המשפט קבע שחלוקה כזו לא מביאה לפירוק של ממש, במיוחד כשהיחסים בין השותפים טעונים, ולכן דחה אותה.
לפי סעיף 39(ב) לחוק המקרקעין, בית המשפט רשאי לחייב בתשלומי איזון אם הדבר יעיל וצודק. בתיק הזה הזכויות היו 46:54, והחלוקה לפי קומות נעה בין 38:62 ל-27:73. בית המשפט קבע שפער ניכר כזה אינו יעיל וצודק לאזן בתשלומים.
לפי סעיף 41(ב) לחוק המקרקעין, כשאי אפשר לחלק בין כל השותפים אבל אפשר אם כמה מהם ייטלו את חלקם במשותף, החלוקה אפשרית רק אם אותם שותפים מסכימים. בתיק הזה שלוש החברות של קבוצת גבריאלי סירבו להישאר שותפות בחלק מהחניון.
לא. זהו פסק דין של בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור, ולא הלכה של בית המשפט העליון, שמנחה את בתי המשפט הנמוכים ממנו (סעיף 20(ב) לחוק יסוד: השפיטה). פסק הדין מיישם את סעיפים 39-42 לחוק המקרקעין, ותוצאתו נשענת על נסיבות התיק.
מאמרים מומלצים על חלוקה בעין, מכירה והתמחרות
להעמקה בנושאים שעלו בפסק הדין - מאמרים שכתבה עו״ד רעות אליהו:
מתי בית המשפט יורה על חלוקה בעין
התנאים לחלוקה בעין, תשלומי איזון, ומתי מוכרים במקום לחלק.
התמחרותהתמחרות בפירוק שיתוף
איך מתנהלת התמחרות הדדית בין שותפים, כמו זו שנקבעה בתיק הזה.
ההליךתביעה לפירוק שיתוף - שלבי ההליך
מהגשת התביעה, דרך חוות דעת ומומחים, ועד ביצוע פסק הדין.
כינוס נכסיםכונס נכסים בפירוק שיתוף
מי ממונה ומה תפקידו כשבית המשפט מורה על מכירה.
לוחות זמניםכמה זמן לוקח פירוק שיתוף במקרקעין
מה מאריך את ההליך, ובהם מחלוקת על חלוקה בעין.
מדריךאיך עובד פירוק שיתוף במקרקעין בפועל
המדריך המעשי להליך, לצדדים ולדרכי ההכרעה.