פירוק שיתוף במקרקעין עם מספר רב של שותפים - מתי בית המשפט יורה על מכירה?
ת״א 1243/95 אולפינר נ׳ סגל - מגרש מינימלי, הלכת גן בועז ומינוי כונסי נכסים
מה עושים כשקרקע רשומה על שם עשרות שותפים, ותכנית בניין העיר לא מאפשרת לחלק אותה לכולם? משרד אליהו ושות׳ מלווה תביעות פירוק שיתוף במקרקעין מאז 2011, ומנתח כאן את ת״א 1243/95 אולפינר נ׳ סגל: קרקע חקלאית בראשון לציון, 25 בעלים משותפים ו-45 נתבעים - ופסק דין שהורה על מכירה למרות שהמומחה מטעם בית המשפט המליץ על חלוקה בעין.
מה תמצאו בעמוד
ת״א 1243/95 אולפינר נ׳ סגל - פרטי התיק
תביעה לפירוק שיתוף שהוגשה ב-1995 לבית משפט השלום ברמלה ונדונה כמעט שמונה שנים, בעיקר בשל ריבוי הנתבעים והקושי לאתר אותם ולהמציא להם את כתב התביעה.
6 הקביעות המרכזיות בפירוק שיתוף עם ריבוי שותפים
פסק הדין מיישם את מדרג דרכי הפירוק שבחוק המקרקעין על מצב שכיח בקרקעות ותיקות: חלקה אחת, עשרות בעלים קטנים ותכנית שלא מאפשרת מגרשים קטנים.
זכות הפירוק קיימת גם מול 45 נתבעים
כל שותף רשאי לדרוש פירוק בכל עת (סעיף 37(א) לחוק המקרקעין). ריבוי השותפים מאריך את ההליך, אבל לא שולל את הזכות.
מדרג בן שלושה שלבים
קודם בודקים חלוקה בעין לכולם (סעיף 39), אחר כך חלוקה שבה חלק מהשותפים נשארים יחד בהסכמתם (סעיף 41), ורק לבסוף מכירה (סעיף 40).
מגרש מינימלי שולל חלוקה בעין
כשהתכנית קובעת מגרש מינימלי של 10,000 מ״ר, אי אפשר לחלק חלקה של 16,455 מ״ר בין 25 בעלים. המקרקעין אינם ניתנים לחלוקה.
אין הפרשה כפויה של שותף אחד
לפי הלכת גן בועז, פירוק הוא הפרדת השלם לחלקיו. הפרדת חלקו של שותף אחד ושיתוף מאולץ של השאר אפשריים רק בהסכמה.
הסכמה חלקית אינה מספיקה
רק חלק מהשותפים הסכימו להירשם יחד ביחידת רישום אחת. שותפים שלא התייצבו לא נתנו הסכמה, ולכן החלופה נפלה.
חוסר תום לב דורש ראיות
הטענה שהתובע, קבלן, מבקש לקנות בזול לפני שינוי ייעוד נדחתה. היא לא עברה, כלשון בית המשפט, מתחום ה״חשד״ לתחום ה״ראיה״.
המקרה: קרקע חקלאית בראשון לציון עם 25 בעלים משותפים
התובע החזיק 16/39 חלקים בחלקה. כל אחד מ-24 השותפים האחרים החזיק 1/39 או 1/78 בלבד. על המקרקעין נרשמו גם הערות אזהרה לטובת 20 נתבעים נוספים, והערות לטובת משרד האוצר לפי סעיפים 11 ו-12 לפקודת המסים (גביה). התובע ביקש למכור את הקרקע ולחלק את התמורה, ולמנות את בא כוחו לכונס נכסים.
📅 ציר הזמן של ההליך
- 1995הגשת התביעה לפירוק שיתוף. ריבוי הנתבעים מעכב את איתורם ואת המצאת כתב התביעה.
- 6.7.1998ישיבת קדם משפט ראשונה. בית המשפט מאפשר לתובע לתקן את כתב התביעה.
- 18.9.2000מועד שמיעת הוכחות. התובע לא הגיש תצהירים וביקש למנות מומחה מטעם בית המשפט, והנתבעים הסכימו.
- 22.2.2001פגישה אצל המומחה. המתנגדים למכירה שהשתתפו בה מסכימים להירשם במשותף ביחידת רישום אחת.
- חוות דעתהמומחה קובע שאפשר לחלק בעין בהקלה מהתכנית - יחידה לתובע ויחידה אחת או שתיים לשאר.
- 23.6.2003פסק הדין: פירוק בדרך של מכירה, ומינוי שני כונסי נכסים - ב״כ התובע ועורך דין מטעם הנתבעים.
🌾 הנכס והשותפים
זיהוי: חלקה 82 בגוש 3630, ראשון לציון, 16,455 מ״ר, רשומה כיחידת רישום אחת.
ייעוד: חקלאי. חלות עליו כמה תכניות בניין עיר, ובהן תכנית רצ1//1.
מגבלה תכנונית: שטח מגרש מינימלי של 10,000 מ״ר. לא אושר תשריט חלוקה.
בעלות: התובע 16/39. שאר 24 השותפים - 1/39 או 1/78 כל אחד.
נתבעים נוספים: 20 בעלי הערות אזהרה ומשרד האוצר. 8 נתבעים לא הגישו כתב הגנה ולא התייצבו.
חלוקה בעין, הפרשת חלק אחד או מכירת כל הקרקע?
השאלה שעמדה להכרעה: האם כשקרקע אינה ניתנת לחלוקה בין כל השותפים, אפשר להפריש לבעל החלק הגדול יחידה נפרדת ולהשאיר את כל השאר בשיתוף - או שהפירוק חייב להיעשות במכירה?
מכירה וחלוקת התמורה
ריבוי בעלי הזכויות מונע כל שימוש, עסקה או פיתוח של הקרקע. חלוקה בעין אינה אפשרית ומנוגדת לשיקולי התכנון, והקרקע רשומה ומתוכננת כיחידה אחת.
הטיעון המרכזי: מכירה היא הדרך היחידה האפשרית לפרק את השיתוף בין כל בעלי הזכויות.
חלוקה בעין או שיתוף חלקי
התביעה הוגשה בחוסר תום לב, כדי לרכוש קרקע חקלאית בזול לפני שינוי ייעוד. הקרקע ניתנת לחלוקה בעין, ולחלופין יש לחלק לפי סעיף 41 ולכבד את רצון מקצת השותפים להישאר יחד.
הטיעון המרכזי: המומחה מטעם בית המשפט קבע שחלוקה בעין אפשרית ואינה פוגעת כספית באיש.
למה בית המשפט הורה על מכירה למרות חוות דעת המומחה
המומחה מטעם בית המשפט, אדריכל ושמאי מקרקעין, סבר שהוועדה המקומית בראשון לציון נוהגת לאשר חלוקה בהקלה, ולכן אפשר לרשום את התובע ביחידה נפרדת ואת השאר ביחידה אחרת. השופטת ז׳ בוסתן לא קיבלה את המסקנה, ונימקה זאת בשלוש קביעות.
המקרקעין אינם ניתנים לחלוקה בעין בין כל השותפים
תב״ע רצ1//1 קובעת שטח מגרש מינימלי של 10,000 מ״ר. נתון זה לא היה שנוי במחלוקת, ומשתמע גם מחוות דעת המומחה. חלקה של 16,455 מ״ר לא יכולה להתחלק ל-25 מגרשים שכל אחד מהם עומד במגבלה, ולכן חלוקה בעין לכל אחד מהשותפים אינה אפשרית - וסעיף 40(א) לחוק המקרקעין מוביל למכירה וחלוקת הפדיון.
בית המשפט הוסיף, למעלה מן הצורך, שגם אילו החלוקה הייתה אפשרית תכנונית, ספק אם ניתן היה להורות עליה בהיעדר תשריט חלוקה מאושר: סעיף 143 לחוק התכנון והבניה אוסר לתת פסק דין לחלוקת קרקע בין בעליה המשותפים שלא על פי תשריט ואישור. השופטת הסתמכה גם על ע״א (י-ם) 39/67 סלים בילדינגס נ׳ ג׳אן בנין, שלפיו שותף אינו חייב להמתין שנים להליכי התכנון, ויש לבחון את אפשרות החלוקה לפי מצבה בעת הגשת התביעה.
הלכת גן בועז: אין להפריש בכפייה את חלקו של שותף אחד
הפתרון של המומחה - יחידה נפרדת לתובע ושיתוף לכל השאר - נתקל בהלכה של בית המשפט העליון בע״א 623/71 גן בועז בע״מ נ׳ אנגלנדר. גם שם ביקש שותף אחד, מול 52 שותפים אחרים, להפריד את חלקו ולהשאיר את השאר בשיתוף. השופט לנדוי קבע שפירוק במשמעותו המילולית הוא הפרדת השלם לחלקיו, ושסטייה מכך אפשרית רק בהסכמת הנוגעים בדבר ולא בצו כפייה.
חלוקה עם שיתוף חלקי לפי סעיף 41 דורשת את הסכמת כולם
סעיף 41 לחוק המקרקעין מאפשר חלוקה שבה כמה שותפים מקבלים את חלקיהם יחד - אבל רק אם אותם שותפים הסכימו לכך. כאן הסכימו רק השותפים שהשתתפו בפגישה אצל המומחה. שותפים שלא הגישו כתב הגנה, ושותפים שהגישו כתב הגנה אך לא הגיעו לפגישה, לא הביעו הסכמה - ולכן החלופה אינה ישימה.
בעניין תום הלב, בית המשפט קבע שזכות הפירוק כפופה לדוקטרינת תום הלב ולאיסור שימוש לרעה בזכות (סעיף 14 לחוק המקרקעין, כפי שנאמר ברע״א 1017/97 רידלביץ נ׳ מודעי), אבל דחה את הטענה בהיעדר ראיות. עוד ציין שגם אילו הוכחה כוונת התובע לרכוש בזול לפני שינוי ייעוד, ספק אם זה חוסר תום לב ולא ניצול הזדמנות כלכלית.
שלוש דרכי הפירוק שנבחנו בפסק הדין
הטבלה מסכמת את שלוש החלופות שבית המשפט בחן, לפי הסדר שבחוק המקרקעין, ומדוע כל אחת התקבלה או נדחתה:
| היבט | חלוקה בעין לכולם | חלוקה עם שיתוף חלקי | מכירה וחלוקת הפדיון |
|---|---|---|---|
| מקור בחוק | סעיף 39 לחוק המקרקעין | סעיף 41 לחוק המקרקעין | סעיף 40(א) לחוק המקרקעין |
| מעמד | דרך המלך | חלופה כשאין חלוקה לכולם | דרך אחרונה |
| תנאי | אפשר להפריד לכל שותף את חלקו | השותפים שנשארים יחד הסכימו לכך | המקרקעין אינם ניתנים לחלוקה, או שהחלוקה תגרום הפסד ניכר |
| מגבלה תכנונית | מגרש מינימלי ותשריט מאושר (סעיף 143 לחוק התכנון והבניה) | אותה מגבלה, לגבי כל יחידה | אין צורך בתשריט חלוקה |
| בפסק הדין | נדחתה - מגרש מינימלי 10,000 מ״ר | נדחתה - רק מקצת השותפים הסכימו | התקבלה - מינוי שני כונסי נכסים |
פירוק שיתוף בקרקע עם הרבה שותפים - מה ללמוד מפסק הדין
קרקעות עם עשרות בעלים הן מצב נפוץ, בעיקר בקרקעות חקלאיות שנמכרו בחלקים קטנים לאורך השנים ובנכסים שעברו בירושה כמה דורות. פסק הדין ממחיש את השיקולים בשני צידי המתרס.
בדקו קודם את התכנית החלה על הקרקע
הטיעון החזק ביותר למכירה הוא תכנוני: מגרש מינימלי שאינו מאפשר לחלק לכל השותפים, והיעדר תשריט חלוקה מאושר. את זה כדאי לבסס כבר בכתב התביעה, באמצעות התכנית, נסח הרישום וחוות דעת שמאית או תכנונית.
ריבוי נתבעים מחייב היערכות לאיתור כולם ולהמצאה כדין, כולל בעלי הערות אזהרה ורשויות. בתיק הזה רק ההמצאה והתיקון של כתב התביעה נמשכו שנים.
הסכמה צריכה להיות של כולם ולהיאמר בבית המשפט
חלוקה שבה התובע יוצא וכל השאר נשארים יחד תיתכן רק בהסכמת כל מי שנשאר בשיתוף. שותף שלא מגיש כתב הגנה ולא מתייצב נחשב כמי שלא הסכים - וזה מה שהפיל את החלופה כאן.
טענת חוסר תום לב צריכה ראיות של ממש: תכנית קונקרטית לשינוי ייעוד, קשרים ספציפיים, מסמכים. חשד ותחושה אינם מספיקים.

עו״ד ונוטריון רעות אליהו
מייסדת המשרד · עורכת דין מומחית למקרקעין ולפירוק שיתוף · משנת 2007
משרד אליהו ושות׳ מייצג שותפים בתביעות פירוק שיתוף במקרקעין - בקרקעות עם שותפים רבים, בין יורשים, בין בני זוג ובין שותפים עסקיים. כל תיק מטופל אישית על ידי עו״ד רעות אליהו, B.LL, MBA מאוניברסיטת תל אביב, נוטריונית ורשומה כבוררת.
חברה בלשכת עורכי הדין בישראל · ביקורות בגוגל · פגישות במשרד, בבית הלקוח או בזום
פסק הדין המלא - ת״א 1243/95 אולפינר נ׳ סגל
הנוסח המלא של פסק הדין, כפי שניתן בבית משפט השלום ברמלה ב-23.6.2003 על ידי כב׳ השופטת ז׳ בוסתן.
בבית משפט השלום ברמלה
בפני: כבוד השופטת ז. בוסתן
ת"א 1243/95
התובע: אולפינר שמואל, ע"י ב"כ עו"ד בולקינד יוסף דרור
נגד
הנתבעים: 1. סגל אריה ואח׳ (45 נתבעים: בעלים משותפים, בעלי הערות אזהרה ומשרד האוצר)
פסק דין
בפני תביעה לפרוק שיתוף.
התובע והנתבעים 1 – 24 הם בעלים משותפים במקרקעין הידועים כחלקה 82 בגוש 3630 בראשון לציון, ששטחה 16,455 מ"ר (להלן: "המקרקעין"). התובע הוא בעל 16/39 חלקים במקרקעין, ואילו כל אחד מהנותרים הוא בעלים של 1/39 או 1/78 בלבד, כמפורט בנסח הרישום.
הנתבעים 25 - 44 הם בעלי הערות אזהרה הרשומות על המקרקעין.
הנתבע 45 הוא בעל הערות הרשומות לטובתו על פי סעיפים 11,12 לפקודת המיסים (גביה).
התביעה הוגשה עוד בשנת 95 ומפאת ריבוי הנתבעים ניתקל התובע בקשיי איתור והמצאת כתב התביעה.
בישיבת קדם המשפט הראשונה שהתקיימה ביום 6.7.98 הוברר כי כתב התביעה, כפי שנוסח לא יזכה את התובע בסעד המבוקש על ידו (פירוק שיתוף המקרקעין על ידי מכירתם), לפיכך, אפשרתי לו לתקן את תביעתו.
בכתב התביעה המתוקן חוזר התובע על בקשתו לפרק את המקרקעין בדרך של מכירתם, ולחלק את הפדיון שיתקבל, בהתאם לחלקיהם וזכויותיהם של כל אחד מהצדדים במקרקעין. לדעת התובע זו הדרך היחידה האפשרית לפירוק השיתוף בין בעלי הזכויות.
התובע מציין בכתב התביעה, כי המקרקעין רשומים כיחידת רישום אחת בלשכת רישום המקרקעין ולשכת רישום המקרקעין לא התבקשה לאשר חלוקה של המקרקעין. גם ברשויות הפועלות על פי חוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 (להלן "חוק התכנון והבניה") רשומים המקרקעין כיחידת רישום אחת והן לא נתבקשו לאשר תשריט חלוקה המחלק את המקרקעין.
לטענת התובע, בשל ריבוי בעלי הזכויות במקרקעין, לא ניתן לקדם דרכים לשימוש במקרקעין, לבצע בהם עיסקאות או לפתח אותם.
עוד סבור התובע, כי חלוקה בעין אינה אפשרית ומנוגדת לשיקולי התכנון הציבוריים.
נוסף על בקשת הפרוק, מתבקש בית המשפט למנות את ב"כ התובע ככונס נכסים לצורך מכירת המקרקעין וחלוקת התמורה בין הצדדים.
הנתבע 37, והנתבע 45 מסכימים לבקשה.
הנתבעים 19, 20, 30, 31, 34, 35, 36, ו – 42 לא הגישו כתב הגנה ולא התייצבו לדיון על אף שעותק כתב התביעה הומצא לידם.
יתר המשיבים הגישו כתב הגנה, והם מתנגדים לבקשה כפי שהוגשה על ידי התובע.
טענות ההגנה הכלולות בכתבי ההגנה הן בעיקרן הטענות הבאות:
א. הבקשה לפירוק השיתוף במקרקעין הוגשה על ידי התובע בחוסר תום לב. התובע הוא קבלן ידוע בראשון לציון, בעל אמצעים מרובים ובעל השפעה מרובה על רשויות התכנון בראשון לציון. ייעוד הקרקע כיום הוא ייעוד חקלאי, והתובע מבקש לרכוש את חלקיהם של הנתבעים בקרקע כל עוד ייעודם חקלאי ומחירם נמוך תוך צפיה שייעוד המקרקעין ישתנה למגורים ותעשיה , שינוי אשר יצמיח רווח נכבד לתובע.
ב. המקרקעין ניתנים לחלוקה בעין ויש לפעול לפרוק השיתוף בדרך זו.
ג. אם יתברר שהחלוקה בעין אינה אפשרית אזי יש לבצע את החלוקה על פי האמור בסעיף 41 לחוק המקרקעין תשכ"ט – 1969 (להלן "החוק" או "חוק המקרקעין"), ולהתחשב בדרישת מקצת השותפים לקיים את השיתוף ביניהם.
ד. חלק מהנתבעים מתנגדים למינוי ב"כ התובע ככונס נכסים למכירת המקרקעין, ומבקשים להתמנות ככונס נכסים ביחד אתו.
ענייני שיתוף במקרקעין מוסדרים בפרק ה' לחוק המקרקעין.
פירוק שיתוף במקרקעין מוסדר בסימן ב' לפרק ה' לחוק.
העקרון המנחה בפרוק שיתוף במקרקעין קבוע בסעיף 37(א) לחוק המקרקעין, לפיו יכול כל שותף במקרקעין משותפים לדרוש את פירוקם בכל עת.
עקרון זה כפוף לחריגים המפורטים בחוק (ראה סעיף 37(ב) לחוק המקרקעין), ולחריגים שנקבעו בפסיקה:
"אכן, גם עקרון-על זה (היכולת לדרוש פרוק השיתוף בכל עת – ז.ב.) נושא על גבו חריגים, כגון במקום בו נכרת הסכם-שיתוף השולל או המגביל זכות לדרוש פירוק השיתוף; ראו: סעיף 37(ב) לחוק. ככל הנראה כפוף עקרון- העל גם לדוקטרינת תום-הלב ולעקרון איסור השימוש לרעה בזכות כהוראת סעיף 14 לחוק המקרקעין, עקרון שניתן לראות אותו כבנָהּ של דוקטרינת תום-הלב" ע.א. 1017/97 יצחק רדילביץ' נ יצחק מודעי פד"י נב 4, 625 בעמ' 632.
באין הסכמה בין השותפים יהיה פרוק השיתוף בהתאם לאמור בסעיפים 39 - 43 לחוק המקרקעין.
הוראות החוק הרלונטיות לענייננו הם:
סעיף 39 לחוק המקרקעין:
"א) במקרקעין הניתנים לחלוקה יהיה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין".
סעיף 40 לחוק:
"(א) במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, וכן אם נוכח בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון".
סעיף 41 לחוק:
"(ב) היתה מניעה לחלוקה בעין בין כל השותפים אך אין מניעה לחלוקה זאת אם שותפים אחדים יטלו חלקיהם במשותף ואותם שותפים הסכימו לכך, יחולקו המקרקעין לפי זה". (ההדגשה שלי – ז.ב.)
הפסיקה קבעה כי על המבקש לפרק את השיתוף במקרקעין שלא על דרך של חלוקה בעין לשכנע את בית המשפט כי דרך החלוקה בעין אינה אפשרית באותו מקרה או שתגרום למי מן השותפים הפסד ניכר.
"לבסוף: מתוך שהפרימאט הוא בחלוקת מקרקעין בעין, הלכה היא כי המבקש שלא תהא חלוקה בעין, עליו נטל השיכנוע. ובלשונו של השופט חיים כהן בפרשת רוטשילד נ' פרנק (ע"א 587/78, פ"ד לג(3)33, 35): "... הטוען שמקרקעין אינם ניתנים לחלוקה, או הטוען כי חלוקה בעין תגרום למי מן השותפים הפסד, עליו הראיה. הכלל הוא ששיתוף מקרקעין מתפרק בדרך של חלוקה בעין; כל דרך אחרת של פירוק היא בגדר יוצא מן הכלל.". ע.א. 1017/97 הנ"ל.
לפיכך יש לבדוק תחילה האם אפשרית חלוקה בעין ואם כן, יש להורות על חלוקה בדרך זו.
אם חלוקה בעין אינה אפשרית, אך אין מניעה לחלוקה בעין אם מקצת השותפים יישארו בעלים במשותף ואותם שותפים הסכימו לכך, יחולקו המקרקעין לפי זה.
אם גם חלוקה כזו אינה אפשרית יורה בית המשפט על מכירת המקרקעין וחלוקת דמי המכר בין השותפים.
תום לב
בטרם אבוא לדון בשאלה אם חלוקת המקרקעין בעין אפשרית במקרה שבפנינו, עלי להתייחס לטענה המקדמית לפיה התביעה הוגשה בחוסר תום לב.
לטענת הנתבעים, התובע מנסה לנצל את יכולתו הכלכלית לרכוש את המקרקעין מידי השותפים כל עוד ייעודם כקרקע חקלאית וערכם נמוך. התובע מקווה לנצל את מעמדו כקבלן ידוע וקשריו בעירית ראשון לציון ובמוסדות התכנון שלה ולשנות את יעוד הקרקע לאחר רכישתה לקרקע למגורים ולתעשייה שינוי אשר יצמיח רווח ניכר לתובע.
היו גם מבין הנתבעים שטענו כי תכנית בניין עיר המשנה את ייעוד הקרקע, אינה רק משאלת לב אלא תוכנית ממשית שהתובע יודע על קיומה.
טענה זו שהועלתה על ידי מספר נתבעים בכתב ההגנה ובסיכומיהם לא עברה מתחום "החשד" לתחום "הראיה".
בתיק זה לא הובאו על ידי הצדדים ראיות, למעט חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.
לפיכך לא באה כל ראיה כי התובע פועל בחוסר תום לב, וכי עיסוקו של התובע וקשריו הנטענים, הם לבדם יביאו לשינוי יעוד הקרקע ולרווח ניכר.
לאור האמור אני דוחה את הטענה כי יש לדחות את תביעת הפרוק על שום התנהגות בחוסר תום לב מצד התובע.
למעלה מן הצורך אוסיף כי, גם אם אכן היו מוכחות כוונותיו של התובע, והיה מתברר כי הן כנטען על ידי הנתבעים, עדין נשאלת השאלה האם עסקינו בחוסר תום לב, או בניצול הזדמנות כלכלית.
חלוקה בעין
בתיק זה לא הוגשו, כאמור, ראיות.
ביום 18.9.00 היה התיק קבוע לשמיעת הוכחות ועל התובע היה להקדים ולהגיש תצהיריו.
התובע לא הגיש תצהירים מטעמו. על מנת שלא להביא לדחיית התביעה ביקש התובע שבית המשפט ימנה מומחה מטעמו, על מנת שהמומחה יחווה דעתו בשאלה האם ניתן לחלק את המקרקעין בעין.
בהסכמת הנתבעים נעתרתי לבקשה.
המומחה שמונה מטעם בית המשפט, אדריכל ושמאי מקרקעין חיים בן ארי, התבקש לחוות דעתו לגבי מספר שאלות:
א. האם ניתן לחלק את המקרקעין בעין כך שלכל אחד מהנתבעים יהיה חלקו.
ב. אם חלוקה כזו אינה אפשרית האם ניתן לחלק את המקרקעין כך שלמרבית הנתבעים יהיה לכל אחד חלקו במקרקעין ושאר הבעלים ישארו בעלים במשותף בחלק הנותר.
ג. האם ניתן שלתובע יהיה חלקו ושאר הבעלים ישארו בעלים משותפים במקרקעין, והאם חלוקה בדרך זו פוגעת כספית במי מבעלי המקרקעין.
ד. האם הפרוק בדרך של מכירה יהיה עדיף מבחינה כלכלית על בעלי המקרקעין.
המומחה הגיש את חוות דעתו לאחר שקיים שתי פגישות בהם השתתפו מרבית הצדדים שהגישו כתב הגנה ו/או באי כוחם, ולאחר שהצדדים הציגו לו מסמכים, כתבי טענות ונתונים.
המומחה ביקר במקרקעין ובסביבתם, עיין במסמכים ובתוכניות שקיבל בעירית ראשון לציון, ובחן תכניות אחרות בהן חולקה קרקע בין בעלים משותפים.
על פי חוות דעת המומחה ייעוד המקרקעין הינו חקלאי וחלות עליו מספר תכניות בנין עיר המפורטות בחוות הדעת.
שטח מגרש מינימלי על פי תכנית רצ1//1, כנטען בסיכומי התובע (מבלי שמי מהנתבעים חלק על כך והדבר אף משתמע מחוות דעת המומחה) הוא 10,000 מ"ר.
לכאורה, מגבלות התכנית אינן מאפשרות חלוקה בעין לכל אחד מהשותפים כיוון שהמגרשים לאחר החלוקה לא יעמדו במגבלה של שטח מגרש מינימלי.
על אף האמור, סבור המומחה מטעם בית המשפט כי חלוקה בעין כך שהתובע יהיה רשום ביחידת רשום נפרדת ושאר הבעלים ביחידת רישום אחרת (או בשתי יחידות רישום) אפשרית.
יצויין, המתנגדים לפירוק בדרך של מכירה אשר השתתפו בישיבה אצל המומחה ביום 22.2.01 הסכימו להיות רשומים במשותף ביחידת רישום אחת.
את חוות דעתו הוא משתית על ההנחה שהועדה המקומית ראשון לציון נוהגת לאשר חלוקה בהקלה מתכנית רצ1//1, וסביר להניח כי ניתן יהיה לחלק את המקרקעין לשני חלקים או יותר.
מסקנותיו של המומחה הן כדלקמן:
א. ניתן לחלק את החלקה בעין.
ב. חלוקה כאמור לעיל, לא תפגע כספית במי מהבעלים.
ג. מבחינה כלכלית, פירוק שיתוף בדרך של מכירה אינו עדיף על חלוקה בעין.
התובע הציג למומחה שאלות הבהרה והמומחה השיב כי מתוך בדיקתו עולה שבגוש המקרקעין הנדון קיימות חלקות בגודל של 4.5 דונם.
על אף חוות דעת המומחה באתי למסקנה, כי לא ניתן לפרק את השיתוף במקרה זה אלא על דרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון.
מסקנתי זו מבוססת על הוראות סעיפי חוק המקרקעין שצוטטו לעיל, ועל סעיף 143 לחוק התכנון והבניה.
חלוקה בעין לכל אחד מהשותפים אינה אפשרית במקרה זה, לנוכח הוראות תב"ע רצ1//1 הקובעת כי שטח מגרש מינימלי הוא בן 10,000 מ"ר.
הפסיקה קבעה, כי מקרקעין הניתנים לחלוקה הם מקרקעין בהם ניתן להפריד לכל שותף את חלקו ולא הפרדת חלק אחד מיתר החלקים.
בע.א. 623/71 גן בועז בע"מ נ' הרב דוד אנגלנדר ו– 51 אחרים פד"י כז (1) 334, בקש שותף לפרק שיתוף במקרקעין בינו לבין 52 שותפים נוספים. בין השותפים היו כאלה שחלקיהם קטנים מכדי לאפשר את חלוקתם בעין על פי דיני התכנון והבניה. לפיכך ביקשה המערערת להפריד את חלקה בעין ולהשאיר את השותפים האחרים בשיתופם ביתרת השטח. בית המשפט העליון מפי כב' השופט לנדוי אמר:
"פרוק במשמעותו המילולית הוא הפרדת דבר שלם לחלקיו, ולא הפרדת חלק אחד מעל יתר החלקים. בסעיפי החוק אין רמז שהמחוקק התכוון למשמעות של מושג הפירוק השונה ממשמעותו הרגילה; אדרבא, ישנן הוראות בחוק התומכות בגירסה שהוא התכוון למשמעות הרגילה. מעידים על כך אותם סעיפים דוקא, המאפשרים סטיה מן העקרון של פירוק הנכס לחלקיו, כי סעיפים אלה מראים שסטיה כזו תיתכן רק בהסכמת הנוגעים בדבר, ולא בדרך כפיה על ידי צו של בית המשפט".
למעלה מן הצורך אוסיף, כי גם אם חלוקה בעין היתה אפשרית על פי חוק התכנון והבניה, ספק בעיני אם ניתן היה במקרה זה להורות על פרוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין לנוכח העדרו של תשריט חלוקה מאושר על פי האמור בסעיף 143 לחוק התכנון והבניה המורה:
"...לא ינתן פסק דין לחלוקת קרקע בין בעליה המשותפים אלא על פי תשריט ואישור כאמור (על פי פרק לחוק המקרקעין או על פי סימן ז' לפרק ג' לחוק המקרקעין – ז.ב.) ..."
בע.א. (י-ם) 39/67 חב' סלים בילדינגס בע"מ נ' ג'אן בנין פ"מ ע' עמ' 58 קבע בית המשפט:
"נשאלת השאלה, האם שותף לנכס שנפשו נקעה מהשותפות ואז רצונו להיפרד משותפו חייב להיות נתון לחסדי הועדות לתכנון ובניה, ולחכות עד שימוצו כל ההליכים בפניהם ועד שיהיה אפשר לקבוע באופן ברור אם ניתן לקבל את התשריט המאושר שהינו תנאי מוקדם למתן פסק דין של חלוקה? אני סבור שאין לתלות את דין החלוקה בגורם מעכב כזה. חוק החלוקה נועד, לדעתי, לתת סעד יעיל ואקטואלי לשותף בקרקע הרוצה לחסל את שותפותו עם אדם שאינו רצוי לו, ולכן יש לקבוע אם יש דין חלוקה בקרקע לפי אפשרויות ביצוע החלוקה במועד הגשת התביעה. אם יתברר שהשגת תשריט מאושר מהועדות לתכנון ובניה הוא הליך שעלול להימשך שנים אחדות, כי אז יש מקום למסקנה בת תוקף בשעת הדיון בתביעה לחלוקה, כי אין דין חלוקה לקרקע".
התכלית בהוראות חוק המקרקעין הדנות בפרוק שיתוף היא אותה תכלית שהיתה על פי חוק החלוקה. "כל שותף במקרקעין משותפים רשאי בכל עת לדרוש פרוק השיתוף" (סעיף 41(א) לחוק המקרקעין).
חלוקה בעין לשניים או לשלושה חלקים בהסכמת השותפים, שישארו בעלים במשותף, גם היא אינה אפשרית, כיוון שרק מקצת השותפים נתנו הסכמתם לכך (אלה שהשתתפו בפגישה אצל המומחה שמונה).
השותפים שלא הגישו כתב הגנה ושלא השתתפו בפגישה על אף שהגישו כתב הגנה ונטלו חלק בדיוני בית המשפט לא הביעו הסכמתם לכך ולפיכך אפשרות זו אינה ישימה.
סוף דבר - חלוקה על ידי מכירה
לאור האמור האפשרות היחידה לפירוק השיתוף במקרקעין היא על ידי מכירת המקרקעין וחלוקת דמי המכר לשותפים על פי חלקם היחסי בהם.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי, בכוונתי למנות ככונסי נכסים לצורך מכירת הנכס וחלוקת הפדיון בין השותפים את עו"ד בולקינד ביחד עם עו"ד נוסף מטעם הנתבעים כולם, שייבחר על ידם בהסכמה תוך 60 יום מהיום, והודעה על כך תימסר על ידם לבית המשפט.
בהעדר הודעה מוסכמת מטעם הנתבעים ימנה בית המשפט עורך דין ככונס נכסים על פי שיקול דעתו.
אין צו להוצאות.
המזכירות תשגר עותק לצדדים.
ניתנה היום כ"ג בסיון, תשס"ג (23.6.2003) בהעדר הצדדים.
קרקע משותפת עם הרבה שותפים?
בין אם אתם מבקשים למכור, לחלק בעין או להישאר בקרקע עם חלק מהשותפים - ההכרעה תלויה בתכנית החלה על הקרקע ובעמדות כל השותפים. עו״ד רעות אליהו תבחן את הנכס ותבנה את האסטרטגיה לתיק שלכם.
שאלות נפוצות על פירוק שיתוף עם מספר רב של שותפים
8 שאלות שעולות בתיקי פירוק שיתוף בקרקעות עם שותפים רבים, עם התשובות לפי פסק דין אולפינר נ׳ סגל וההלכות שעליהן הוא נשען:
פסק הדין והחלוקה בעין
בית משפט השלום ברמלה (השופטת ז' בוסתן, 23.6.2003) הורה על פירוק השיתוף בחלקה 82 בגוש 3630 בראשון לציון בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון. חלוקה בעין לכל אחד מ-25 השותפים לא הייתה אפשרית, כי תכנית רצ1//1 קובעת שטח מגרש מינימלי של 10,000 מ"ר, והחלקה כולה 16,455 מ"ר בלבד. בית המשפט מינה את ב"כ התובע ועורך דין נוסף מטעם הנתבעים ככונסי נכסים למכירה.
כן. לפי סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, כל שותף זכאי לדרוש פירוק בכל עת, גם כשיש עשרות שותפים ונתבעים. בפסק דין אולפינר נ' סגל היו 45 נתבעים - שותפים, בעלי הערות אזהרה ורשות המסים. ריבוי השותפים מאריך את ההליך בעיקר בשלב איתור הנתבעים והמצאת כתבי הטענות, ובמקרה זה התביעה הוגשה ב-1995 ופסק הדין ניתן ב-2003.
אם חלוקת הקרקע בין כל השותפים תיצור מגרשים קטנים מהמינימום שבתכנית, המקרקעין אינם ניתנים לחלוקה בעין, ולפי סעיף 40(א) לחוק המקרקעין הפירוק ייעשה בדרך של מכירה וחלוקת הפדיון. בנוסף, סעיף 143 לחוק התכנון והבניה אוסר לתת פסק דין לחלוקת קרקע בין בעליה המשותפים שלא על פי תשריט חלוקה מאושר.
לא בדרך כפייה. לפי הלכת ע"א 623/71 גן בועז נ' אנגלנדר, פירוק פירושו הפרדת השלם לחלקיו ולא הפרדת חלק אחד מיתר החלקים. חלוקה שבה חלק מהשותפים נשארים בשיתוף אפשרית לפי סעיף 41 לחוק המקרקעין רק אם אותם שותפים הסכימו לכך.
נדרשת הסכמה של כל השותפים שאמורים להישאר בעלים במשותף. בפסק דין אולפינר נ' סגל רק השותפים שהשתתפו בפגישה אצל המומחה הסכימו להירשם יחד, ואילו שותפים שלא הגישו כתב הגנה או לא הגיעו לפגישה לא הביעו הסכמה. לכן בית המשפט קבע שהחלופה אינה ישימה.
מומחה, תום לב וכונס נכסים
לא. בפסק דין אולפינר נ' סגל המומחה מטעם בית המשפט סבר שאפשר לחלק את החלקה בעין בהקלה מהתכנית, ובכל זאת בית המשפט הורה על מכירה. ההכרעה נשענה על הוראות חוק המקרקעין, על סעיף 143 לחוק התכנון והבניה ועל הלכת גן בועז, ולא על הערכת המומחה לגבי הקלה עתידית מהוועדה המקומית.
בית המשפט דחה את הטענה כי התובע, קבלן, ביקש לרכוש קרקע חקלאית בזול לפני שינוי ייעוד, משום שלא הובאו ראיות לכך. בית המשפט הוסיף שגם אילו הוכחה הכוונה, ספק אם מדובר בחוסר תום לב ולא בניצול הזדמנות כלכלית. עקרון תום הלב (סעיף 14 לחוק המקרקעין) חל על זכות הפירוק, אך נטל ההוכחה על הטוען לו.
בית המשפט ממנה כונס נכסים לפי שיקול דעתו. בפסק דין אולפינר נ' סגל מונו שני כונסים במשותף: ב"כ התובע ועורך דין נוסף שיבחרו הנתבעים בהסכמה תוך 60 יום, ובהיעדר הסכמה ימנה בית המשפט עורך דין לפי שיקול דעתו. מינוי משותף כזה נועד לאזן בין הצדדים כשיש התנגדות למינוי ב"כ התובע לבדו.
מאמרים מומלצים על חלוקה בעין, מכירה וכינוס נכסים
להעמקה בנושאים שעלו בפסק הדין - מאמרים שכתבה עו״ד רעות אליהו:
מתי בית המשפט יורה על חלוקה בעין
המבחנים לחלוקה בעין מול מכירה, ומה נדרש כדי לשכנע את בית המשפט בכל אחת מהדרכים.
כינוס נכסיםכונס נכסים בפירוק שיתוף
מי ממונה, מה תפקידו ואיך מתנהלת המכירה כשבית המשפט מורה על פירוק בדרך של מכירה.
ההליךתביעה לפירוק שיתוף - שלבי ההליך
מהגשת התביעה ועד ביצוע פסק הדין, וזכויות הצדדים בכל שלב.
התמחרותהתמחרות בפירוק שיתוף
איך שותפים יכולים לרכוש את הנכס בעצמם במסגרת המכירה.
לוחות זמניםכמה זמן לוקח פירוק שיתוף במקרקעין
מה מאריך את ההליך - ובהם ריבוי נתבעים ובעיות המצאה - ואיך אפשר לקצר אותו.
מדריךאיך עובד פירוק שיתוף במקרקעין בפועל
המדריך המעשי להליך, לצדדים ולדרכי ההכרעה.