תקנות החברות (תקופת תוקף החלטה לפי סעיף 121 לחוק), תשע״ו-2016 - נוסח והסברים
כמה זמן חברה שהנפיקה לראשונה יכולה להחזיק באותו אדם כיושב ראש וכמנהל כללי
תקנות אלה הן החוליה המשלימה של סעיף 121 לחוק החברות, תשנ״ט-1999, ומסדירות שאלה אחת מדויקת: כמה זמן תקפה החלטה שמאשרת כפל כהונה בין יושב ראש הדירקטוריון לבין המנהל הכללי, כשמדובר בחברה שרק הפכה לציבורית. כאן תמצאו את הנוסח המלא, את מקור הסמכות, ואת מה שצריך לעשות בפועל בשנה שלפני פקיעת התוקף. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות בסוגיות ממשל תאגידי מאז 2007.
בשורה אחת: החלטה לפי סעיף 121(ג) או (ד) לחוק החברות, שהתקבלה אחרי הנפקה ראשונה לציבור או שתוארה בתשקיף, תקפה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים מהמועד שבו הפכה החברה מפרטית לציבורית או לחברת איגרות חוב. הכלל הרגיל בחוק הוא שלוש שנים לכל החלטה.
מה קובעות תקנות החברות (תקופת תוקף החלטה לפי סעיף 121) ומתי הן רלוונטיות לכם?
החלטה על כפל כהונה בחברה שהנפיקה לראשונה תקפה עד חמש שנים, במקום שלוש. לפי סעיף 121(ה) לחוק החברות, תשנ״ט-1999, הוסמכה שרת המשפטים לקבוע תקופת תוקף שונה לחברה המציעה לראשונה ניירות ערך לציבור, וכך נעשה בתקנות אלה משנת 2016.
- מה מוסדר: תוקף החלטה לפי סעיף 121(ג) או 121(ד) לחוק
- למי: חברה שהציעה לראשונה ניירות ערך שלה לציבור
- כמה זמן: תקופה שאינה עולה על חמש שנים
- ממתי נספר: מהמעבר מחברה פרטית לחברה ציבורית או לחברת איגרות חוב
מי כתב את הדף הזה
מייסדת משרד אליהו ושות׳, בעלת תארי LL.B ו-MBA, חברה בלשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007, נוטריונית מוסמכת ובוררת רשומה. עוסקת בדיני חברות וממשל תאגידי, מהקמת החברה ורישומה ועד ליווי שוטף של דירקטוריון ואסיפות כלליות.
פרטי התקנות במבט מהיר
נוסח התקנות המלא
התקנות קצרות במיוחד, ולכן הנוסח מובא כאן במלואו ולא בתמצית. נוסח חקיקה אינו מוגן בזכות יוצרים, והוא מובא כלשונו במקור.
תקנות החברות (תקופת תוקף החלטה לפי סעיף 121 לחוק), תשע״ו-2016
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 121(ה) ו-366 לחוק החברות, התשנ״ט-1999 (להלן - החוק), בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
תקופת תוקף החלטה לפי סעיף 121(ג) או (ד) לחוק לגבי חברה המציעה לראשונה ניירות ערך שלה לציבור
1. תוקף החלטה לפי סעיף 121(ג) או (ד) לחוק, לפי העניין, שהתקבלה בחברה לאחר שהציעה לראשונה ניירות ערך שלה לציבור, או שהחברה תיארה אותה בתשקיף או במסמך ההצעה לציבור, יהיה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים מהמועד שבו הפכה החברה מחברה פרטית לחברה ציבורית או לחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, לפי העניין.
כ״ה באדר א׳ התשע״ו (8 במרס 2016) · שרת המשפטים · פורסם בקובץ התקנות תשע״ו, עמ׳ 948
לנוסח הרשמי המלא ראו את 📖 ספר החוקים הפתוח (ויקיטקסט) ← ולנוסח חוק האם ראו את דף חוק החברות, תשנ״ט-1999 שבאתר.
כמה זמן יו״ר דירקטוריון יכול לכהן גם כמנכ״ל
ברירת המחדל בחברה ציבורית היא הפרדה: מי שיושב בראש הדירקטוריון אינו מנהל את החברה בפועל, כדי שהמפקח לא יהיה גם המפוקח. סעיף 121 לחוק החברות מתיר לסטות מההפרדה הזו, אבל רק בהחלטה מפורשת ורק לזמן קצוב. התקנות שלפנינו נוגעות לרכיב הזמן בלבד. הן אינן משנות מי מוסמך להחליט, אינן משנות את הרוב הדרוש, ואינן קובעות מתי ראוי לאשר כפל כהונה. הן עונות על שאלה אחת: כמה זמן ההחלטה שהתקבלה תמשיך להיות בתוקף לפני שצריך לחזור לאסיפה הכללית. חמשת הכרטיסים הבאים מפרקים את המנגנון לרכיביו, מהבסיס בחוק ועד לנקודת הספירה של התקופה.
הסמכת יושב ראש הדירקטוריון לתפקיד המנהל הכללי
מה זה אומר בפועל? האסיפה הכללית של החברה מאשרת שאותו אדם ישב בשני הכיסאות. ההחלטה תקפה לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים ממועד קבלתה, ולאחר מכן היא פוקעת ויש לחזור ולאשר.
דוגמה: מייסד שהוביל את החברה עשור, שממשיך לנהל אותה בפועל אחרי שהפכה לציבורית, ובמקביל יושב בראש הדירקטוריון.
הכיוון ההפוך: המנהל הכללי כיושב ראש
מה זה אומר בפועל? אותו היגיון, בכיוון ההפוך. גם כאן ההחלטה קצובה בזמן, וגם עליה חלה התקרה החדשה של חמש שנים כשמדובר בחברה שזה עתה הנפיקה.
דוגמה: מנכ״ל שנדרש לשמש בפועל כיושב ראש בתקופת מעבר, אחרי שיושב הראש הקודם סיים את תפקידו.
ההסמכה שעליה נשענות התקנות
מה זה אומר בפועל? החוק עצמו לא קבע חריג לחברות שהנפיקו, אלא הסמיך את שרת המשפטים לקבוע אותו בתקנות. לכן החריג אינו קיים בנוסח החוק וניתן למצוא אותו רק כאן.
דוגמה: מי שקורא את סעיף 121 לבדו יראה רק שלוש שנים, ויפספס את התקרה של חמש. זו בדיוק הסיבה שדיני החברות נקראים בשני מסמכים במקביל.
התקרה: חמש שנים, לא יותר
מה זה אומר בפועל? אפשר לקבוע פחות, אי אפשר לקבוע יותר. החלטה שנוקבת בשבע שנים אינה תקפה לשבע שנים, ומבחינת ניהול סיכונים עדיף לנסח אותה מראש עם מועד פקיעה מפורש בלוח שנה.
דוגמה: חברה שהחליטה על ״חמש שנים ממועד ההחלטה״ במקום ממועד ההנפקה, ובכך יצרה פער שבו כפל הכהונה נמשך בלי כיסוי.
נקודת הספירה: מועד ההנפקה, לא מועד ההחלטה
מה זה אומר בפועל? זו הנקודה שהכי הרבה טועים בה. הספירה מתחילה במעבר לציבורית או לחברת איגרות חוב, ולא ביום שבו האסיפה הכללית הצביעה. החלטה שהתקבלה שנה אחרי ההנפקה נהנית למעשה מארבע שנים בלבד.
דוגמה: הנפקה בינואר 2024, החלטה במאי 2025, פקיעה בינואר 2029 ולא במאי 2030.
מה ההבדל בין שלוש שנים בחוק לחמש שנים בתקנות
שני המסלולים חיים זה לצד זה ואינם מחליפים זה את זה. הכלל הרגיל שבסעיף 121(ג) ו-(ד) חל על כל חברה ציבורית וכל חברת איגרות חוב, בכל שלב בחייהן, וקוצב כל החלטה על כפל כהונה בשלוש שנים. המסלול שבתקנות הוא חלון חד פעמי שנפתח סביב ההנפקה הראשונה בלבד. ההיגיון מאחוריו מעשי: המבנה הניהולי של החברה תואר בתשקיף, המשקיעים רכשו את ניירות הערך על בסיס אותו מבנה, וכפייה של דיון מחודש כבר בשנה השלישית הייתה יוצרת חוסר יציבות דווקא בתקופה הרגישה שאחרי ההנפקה. הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים המעשיים בין שני המסלולים.
| היבט | הכלל הרגיל - סעיף 121(ג) ו-(ד) | ההסדר בתקנות תשע״ו-2016 |
|---|---|---|
| תקופת תוקף מרבית | שלוש שנים | חמש שנים |
| ממתי נספרת התקופה | ממועד קבלת ההחלטה | ממועד המעבר לחברה ציבורית או לחברת איגרות חוב |
| למי מיועד | כל חברה ציבורית וכל חברת איגרות חוב | חברה שהציעה לראשונה ניירות ערך שלה לציבור |
| סוג ההחלטה | החלטה חוזרת, מתחדשת כל תקופה | חלון חד פעמי סביב ההנפקה הראשונה |
| מקור נורמטיבי | חוק החברות, תשנ״ט-1999 | תקנות מכוח סעיף 121(ה) לחוק |
| מה קורה אחרי | נדרשת החלטה חדשה לשלוש שנים נוספות | חוזרים למסלול הרגיל של שלוש שנים |
אילו חברות זכאיות לתקופת חמש השנים
התקנה מגדירה את קהל היעד בשני תנאים מצטברים, וכדאי לקרוא אותם בנפרד. התנאי הראשון נוגע למעמד החברה: היא הציעה לראשונה ניירות ערך שלה לציבור, והפכה מחברה פרטית לחברה ציבורית או לחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב. התנאי השני נוגע לעיתוי ההחלטה: היא התקבלה לאחר ההצעה לציבור, או לחלופין תוארה מראש בתשקיף או במסמך ההצעה לציבור. החלופה השנייה חשובה במיוחד, מפני שהיא מכסה גם החלטות שהתקבלו עוד בשלב שבו החברה הייתה פרטית, ובלבד שהן נחשפו בפני ציבור המשקיעים לפני שרכשו. חברה פרטית שאינה פונה לציבור אינה נכנסת לתמונה כלל, שכן מגבלת כפל הכהונה שבסעיף 121 אינה חלה עליה מלכתחילה.
מסלול א׳: ההחלטה התקבלה אחרי ההנפקה
החברה כבר ציבורית, האסיפה הכללית מתכנסת ומאשרת את כפל הכהונה. הכיסוי משתרע עד תום חמש שנים ממועד המעבר לציבורית, ולכן ככל שההחלטה מתקבלת מאוחר יותר, כך התקופה האפקטיבית קצרה יותר. זו סיבה טובה לקבל את ההחלטה באסיפה הכללית הראשונה שלאחר ההנפקה ולא לדחות אותה.
מסלול ב׳: ההחלטה תוארה בתשקיף
החברה מתארת בתשקיף או במסמך ההצעה לציבור את המבנה הניהולי, לרבות העובדה שאותו אדם משמש בשני התפקידים. הגילוי המוקדם הוא שמצדיק את הארכת התקופה, שכן המשקיע ידע מראש למה הוא נכנס. הניסוח בתשקיף הוא לכן לא רק עניין של גילוי אלא גם עניין של תוקף, וכדאי לתת עליו את הדעת בעת עריכת המסמך ולא בדיעבד.
מי נשאר מחוץ להסדר
חברה פרטית שאינה מנפיקה לציבור, וכן חברה ציבורית ותיקה שהנפקתה הראשונה מאחוריה זה מכבר. חברה ותיקה תמשיך לפעול לפי הכלל הרגיל של שלוש שנים לכל החלטה, גם אם תבצע בהמשך הנפקות נוספות. סיווג החברה כפרטית או כציבורית הוא נתון רשום, וניתן לאמת אותו מול רשם החברות. התקנות מדברות על ההצעה הראשונה לציבור, לא על כל הצעה.
מה קורה בתום תקופת התוקף
התקנות קובעות תקרה אך אינן קובעות מנגנון הארכה אוטומטי, ולכן בתום התקופה ההחלטה פוקעת מאליה. מכאן ואילך החברה חוזרת למסלול הרגיל: אם היא מבקשת להמשיך את כפל הכהונה, עליה לקבל החלטה חדשה לפי סעיף 121(ג) או (ד), הפעם לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים. חלון חמש השנים אינו מתחדש, משום שהוא נגזר ממועד ההנפקה הראשונה ולא ממועד ההחלטה. בפועל, הסיכון המעשי אינו בפקיעה עצמה אלא בפער: תקופה שבה אותו אדם ממשיך לכהן בשני התפקידים בלי החלטה תקפה שעומדת מאחוריו. זהו פער שקט, שלא מייצר התראה בשום מערכת, ושמתגלה בדרך כלל רק בבדיקת נאותות או בביקורת חיצונית. לכן ההיערכות צריכה להתחיל כשנה מראש.
שלוש נקודות זמן שכדאי לסמן ביומן
מועד ההנפקה. זו נקודת האפס של הספירה, וכדאי לתעד אותה במפורש בפרוטוקול ולא להסתמך על הזיכרון הארגוני. שנה לפני הפקיעה. כאן מתחילים לבחון האם החברה מעוניינת להמשיך את המבנה, ומכינים את החומר לאסיפה הכללית. מועד הפקיעה עצמו. אם עד אליו לא התקבלה החלטה חדשה, יש להיערך להפרדת התפקידים בפועל.
הנושא עולה גם בכתב ההצבעה
הסמכת יושב ראש הדירקטוריון או קרובו למלא את תפקיד המנהל הכללי לפי סעיף 121(ג), וכן ההסמכה בכיוון ההפוך, מנויות במפורש בין הנושאים שבסעיף 87(א) לחוק החברות, שנוגע לכתב הצבעה. המשמעות המעשית היא שההחלטה אינה עניין פנימי של הדירקטוריון בלבד, אלא נושא שמגיע אל בעלי המניות בערוץ הפורמלי, על כל דרישות הגילוי והמועדים הכרוכות בכך. לניסוח מדויק של סדר היום יש כאן חשיבות ממשית.
שאלה על מבנה הממשל התאגידי בחברה שלכם?
בדיקה של החלטות כפל כהונה, מועדי פקיעה ומסמכי אסיפה כללית. שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות וללא תשלום.
שאלות נפוצות על תקנות החברות (תקופת תוקף החלטה לפי סעיף 121)
התקנות קובעות שהחלטה לפי סעיף 121(ג) או 121(ד) לחוק החברות, שהתקבלה בחברה לאחר שהציעה לראשונה ניירות ערך שלה לציבור או שתוארה בתשקיף או במסמך ההצעה לציבור, תהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על חמש שנים. התקופה נמנית מהמועד שבו הפכה החברה מחברה פרטית לחברה ציבורית או לחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב.
אלה החלטות שמאשרות כפל כהונה בהנהלה. סעיף 121(ג) מאפשר להסמיך את יושב ראש הדירקטוריון או קרובו למלא את תפקיד המנהל הכללי או להפעיל את סמכויותיו, וסעיף 121(ד) מאפשר את הכיוון ההפוך, הסמכת המנהל הכללי או קרובו לתפקיד יושב ראש הדירקטוריון. ההחלטה מתקבלת באסיפה הכללית, והכלל הרגיל הוא שכל החלטה כזו תקפה לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים.
התקנות הותקנו בתוקף סמכות שרת המשפטים לפי סעיפים 121(ה) ו-366 לחוק החברות, תשנ״ט-1999, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. הן פורסמו בקובץ התקנות תשע״ו בעמוד 948 ונחתמו ביום כ״ה באדר א׳ התשע״ו, 8 במרס 2016.
מגבלת שלוש השנים נועדה לאלץ את בעלי המניות לבחון מחדש את כפל הכהונה באופן תדיר. בחברה שרק הנפיקה לראשונה, שלוש שנים הן פרק זמן קצר מדי: המבנה הניהולי תואר בתשקיף, המשקיעים רכשו את ניירות הערך על בסיס אותו מבנה, והחלפתו בשלב מוקדם עלולה לפגוע ביציבות. התקנות מאפשרות לחברה כזו חלון של עד חמש שנים.
לא ממועד ההחלטה אלא מהמועד שבו הפכה החברה מחברה פרטית לחברה ציבורית או לחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, לפי העניין. זו נקודת ייחוס אובייקטיבית אחת, ולכן החלטה שהתקבלה חודשים אחדים אחרי ההנפקה לא מאריכה את החלון, אלא צורכת ממנו.
תוקף ההחלטה פוקע. אם החברה מבקשת להמשיך את כפל הכהונה, עליה לקבל החלטה חדשה, והפעם לפי הכלל הרגיל שבסעיף 121(ג) או (ד), כלומר לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים. הוראת חמש השנים היא חד פעמית ונגזרת ממועד ההנפקה הראשונה, ולכן היא אינה חוזרת על עצמה. פרטים נוספים בסקשן מה קורה בתום תקופת התוקף.
לא. התקנות עוסקות בחברה שהציעה לראשונה ניירות ערך שלה לציבור והפכה לחברה ציבורית או לחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב. חברה פרטית שאינה מנפיקה לציבור אינה כפופה כלל למגבלת סעיף 121 על כפל כהונה, ולכן התקנות אינן רלוונטיות לה. לחברות פרטיות בשלב ההקמה ראו את דף הקמת חברה בע״מ.
בשלושה מועדים: בשלב הכנת התשקיף, כאשר מנסחים את תיאור המבנה הניהולי ואת ההחלטה עצמה; במועד קבלת ההחלטה באסיפה הכללית, כדי לוודא שהיא נוסחה עם מועד פקיעה נכון; וכשנה לפני תום תקופת התוקף, כדי להיערך להחלטה המחליפה בלי ליצור פער שבו כפל הכהונה מתקיים בלי בסיס בתוקף. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות בשלושת השלבים במסגרת הליווי השוטף לעסקים.
חקיקה קשורה באתר
תקנות אלה אינן עומדות לבדן. הן חלק ממערך תקנות שמסדיר את חיי החברה הציבורית, מזימון האסיפה הכללית ועד לעסקאות עם בעלי עניין.
ניווט מהיר
הדף נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. לנוסח המחייב יש לפנות למקור הרשמי.