שנים עשר סעיפי הליבה

1. חלוקת המניות וזכויות ההצבעה: כמה אחוזים לכל מייסד, האם ההצבעה תואמת את ההחזקה, והאם קיימות מניות מסוג שונה.
2. תרומת כל מייסד: כסף, ציוד, קניין רוחני, קשרים או עבודה. תרומה שאינה כספית חייבת להיות מוגדרת ומוערכת, אחרת היא נשכחת.
3. הלוואת בעלים מול הון: הגדרה מפורשת של כל סכום שנכנס לחברה, תנאי החזרתו והאם הוא נושא ריבית.
4. חלוקת תפקידים וסמכויות: מי מנהל את הפעילות, מי אחראי על הכספים, ומה נחשב חריגה מסמכות.
5. זכויות חתימה: מי חותם בשם החברה, מאיזה סכום נדרשות שתי חתימות, ומה קורה כשמייסד אינו זמין.
6. קבלת החלטות וזכויות וטו: אילו החלטות מתקבלות ברוב רגיל ואילו דורשות פה אחד, למשל גיוס הון, נטילת אשראי או מכירת החברה.
7. מדיניות דיבידנד ומשיכות: מתי מחלקים רווח, כמה משאירים בחברה, ואיזו משכורת מושך מייסד פעיל.
8. מנגנון Vesting: הבשלת מניות לאורך זמן, כך שמייסד שעוזב מוקדם אינו נשאר עם מלוא האחוזים.
9. הגבלות על העברת מניות: זכות סירוב ראשונה, Tag Along ו-Drag Along, ואיסור העברה לצד מתחרה.
10. מנגנון היפרדות: BMBY, רכישה כפויה לפי נוסחת שווי מוסכמת, או מכירה משותפת. זהו הסעיף היקר ביותר להשמטה.
11. אי תחרות, סודיות וקניין רוחני: העברת מלוא זכויות הקניין הרוחני לחברה, והגנה על סודות מסחריים לפי חוק עוולות מסחריות, התשנ״ט-1999.
12. יישוב סכסוכים: בוררות או גישור לפני פנייה לבית משפט, לרבות זהות הבורר ולוח זמנים.

מה קורה כשאין הסכם מייסדים

בהיעדר הסכם, היחסים בין המייסדים נקבעים בדיעבד לפי התקנון ולפי חוק החברות, התשנ״ט-1999. התוצאה כמעט תמיד גרועה משני הכיוונים: מי שהחזיק ברוב מגלה שהוא כבול, ומי שהחזיק במיעוט מגלה שאין לו כלים.

המסלול המשפטי המרכזי במצב כזה הוא תביעת קיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות. הסעיף מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב לתת הוראות להסרת הקיפוח או למניעתו, ובכלל זה לחייב את החברה או את בעלי המניות האחרים לרכוש את מניות הנפגע. במקביל, סעיף 192(א) מטיל על כל בעל מניה חובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, וסעיף 192(ב) קובע שבעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים. על בעל שליטה או מי שבידו כוח הכרעה מוטלת חובה נוספת, חמורה יותר, לפעול בהגינות, לפי סעיף 193.

בית המשפט העליון עמד על החלוקה הזו בע״א 3432/17 טופז נ׳ יוכט משנת 2020, שם נקבע כי חובת מניעת הקיפוח היא דו זרועית: זרוע אחת מופנית כלפי החברה מכוח סעיף 191, וזרוע שנייה מופנית כלפי בעלי המניות מכוח סעיף 192(ב). המבחן המרכזי אינו הפרה טכנית של זכות, אלא פגיעה בציפיות הלגיטימיות שעל בסיסן נכנס בעל המניות לחברה.

זו בדיוק הנקודה שבה הסכם מייסדים משנה את המשחק. כשיש הסכם, הציפיות אינן עניין לפרשנות בדיעבד, הן כתובות. במקרה אופייני שראינו, מייסד שהתקשה להוכיח מה בדיוק הובטח לו בעל פה נאלץ לנהל הליך ארוך ויקר, בזמן שסעיף אחד בהסכם היה חוסך את כולו.

מנגנוני היציאה: מה ההבדל ביניהם בפועל

זהו החלק שרוב היזמים מדלגים עליו, וזהו החלק שקובע האם החברה תשרוד פרידה. ארבעת המנגנונים הבאים אינם חלופיים זה לזה, ובהסכם טוב הם עובדים יחד.

ההבחנה הדקה שחשוב להבין: Vesting ו-BMBY פותרים בעיות הפוכות. Vesting מטפל במייסד שעוזב מוקדם מדי ולא הספיק לתרום, ואילו BMBY מטפל בשני מייסדים שתרמו במלואם אך כבר אינם מסוגלים לעבוד יחד. הסכם שכולל רק את הראשון מותיר את החברה חשופה בדיוק במצב שבו היא כבר שווה משהו.

מייסד אחד בישראל, מייסד אחד בחו״ל

חלק ניכר מהפניות שמגיעות אלינו בנושא הסכמי מייסדים כוללות מייסד שיושב מחוץ לישראל, לרוב בארצות הברית. זהו מצב שמוסיף שלוש שאלות שאינן קיימות במיזם מקומי: איך חותמים בלי שכולם באותו חדר, מי מוסמך לחתום בשם החברה מול הבנק והרשויות בישראל, ואיזה דין חל על ההסכם ואיפה יידונו מחלוקות.

המשרד פועל בעברית, באנגלית ובספרדית, ועו״ד אליהו היא נוטריון מוסמכת, כך שאימות החתימה, ייפוי הכוח והאפוסטיל נעשים באותו מקום שבו נערך ההסכם. במקרים שבהם הפעילות בפועל מתנהלת בחו״ל, נבחן גם האם נדרש רישום חברת חוץ בישראל, ואיך זה משליך על פתיחת חשבון הבנק של החברה.

להיבטי מיסוי של חלוקת מניות, הלוואות בעלים ומשיכות מהחברה מומלץ לבדוק את ההוראות המעודכנות של רשות המסים בשילוב ייעוץ של רואה חשבון.