עתירות מנהליות
ניסוח והגשת עתירה מנהלית נגד החלטות משרדי ממשלה, עיריות, ועדות ערר ותאגידים סטטוטוריים. כולל בקשות לצו ארעי וצו ביניים, תגובה לתגובה מקדמית וייצוג בדיון. גם ייצוג רשויות וגופים הנדרשים להשיב לעתירה.
זמינים לייעוץ: א׳-ה׳ 08:00-19:00 | שישי 08:00-13:00זמינים לייעוץ עכשיו
עורך דין משפט מנהלי ועתירות מנהליות
·
מאת עו״ד רעות אליהו, נוטריון
עתירות מנהליות, עתירות מכרזים וייצוג מול רשויות המדינה, עיריות וגופים ציבוריים
אם אתם מחפשים עורך דין משפט מנהלי בעקבות החלטה של רשות שפגעה בכם, הגעתם למקום הנכון. משרד אליהו ושות׳ מייצג אזרחים, עסקים, קבלנים וספקים מול משרדי ממשלה, עיריות, ועדות מכרזים וגופים ציבוריים מאז 2007, בעתירות מנהליות, עתירות מכרזים, השגות, עררים ובקשות חופש מידע. הזמן קריטי: המועד להגשת עתירה הוא 45 יום.
0
ימים להגשת עתירה מנהלית
2007
שנת הקמת המשרד
0+
שנות ניסיון בפועל
3
שפות שירות
🌍
ייצוג גם ללקוחות מחו״ל
מהי עתירה מנהלית ומתי מגישים אותה?
עתירה מנהלית היא הליך המוגש לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נגד החלטה של רשות ציבורית בנושא המנוי בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש״ס-2000. היא מוגשת בלא שיהוי ולא יאוחר מ-45 יום מהמועד שבו נודעה ההחלטה. בית המשפט בוחן את חוקיות ההחלטה וסבירותה, לא את תבונתה.
מי אנחנו
משרד אליהו ושות׳ — עורכי דין ונוטריון מייצג במשפט מנהלי ובדיני מכרזים מול רשויות המדינה,
רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וועדות מכרזים. התמחות: עתירות מנהליות, עתירות מכרזים, עררים והשגות,
חופש מידע, רישוי עסקים, ארנונה ותובענה מנהלית לפיצוי.
כל תיק מטופל אישית על ידי עו״ד רעות אליהו, חברת
לשכת עורכי הדין מ-2007.
פגישות במשרד בהרצליה פיתוח, בבית הלקוח, בזום או בשיחה טלפונית.
המשרד שלנו
עתירה מנהלית לא נופלת על הטענות. היא נופלת על המועד.
במפגש עם רשות ציבורית מסתתרים סיכונים שרובם אינם נראים: שעון של 45 יום שמתחיל לרוץ מהיום שנודעה ההחלטה ולא מהיום שהחלטתם לפעול, דרישת מיצוי הליכים שבלעדיה העתירה נדחית על הסף בלי שנשמעה לגופה, טענת שיהוי שעומדת בפני עצמה גם בתוך 45 הימים, וחלון סעד הביניים שנסגר ברגע שהמצב בשטח משתנה. כל אחד מהם, לבדו, מסיים את התיק לפני שהתחיל.
משרד אליהו ושות׳ מתמחה במשפט מנהלי ובעתירות מנהליות מאז 2007, בכל היקף וסוג: מהשגה של בעל עסק יחיד מול רשות מקומית ועד עתירת מכרז של חברה מול תאגיד ציבורי בהתקשרות רבת היקף. השילוב בין המשפט המנהלי לבין דיני המכרזים והליטיגציה המסחרית תחת קורת גג אחת הוא מה שמאפשר להעביר תיק ברצף — מפנייה מנומקת לרשות, דרך עתירה, ועד תביעת פיצוי.
מאחורי הייצוג בהליך המנהלי עומדת תשתית מקצועית רחבה. המשרד עוסק במקרקעין ובתכנון ובנייה, במשפט מסחרי ובדיני חברות, בדיני מכרזים וייצוג קבלנים ומציעים, בליווי משפטי שוטף לחברות ולעסקים ובליטיגציה אזרחית. במשפט המנהלי זה מכריע, משום שכמעט כל תיק יושב על גבול של תחום אחר: עתירה נגד ועדה מקומית היא גם תיק תכנון ובנייה, עתירת מכרז היא גם תיק חוזי ותאגידי, ותקיפת החלטה שפגעה בעסק היא גם שאלה של נזק כלכלי בר-תביעה.
המשמעות המעשית היא שהתיק אינו נעצר בעתירה. אותו משרד שמנסח את הפנייה המנומקת לרשות הוא זה שמגיש את העתירה, ואם נדרש — גם את התביעה הכספית שבאה אחריה. חברות וקבלנים שמלווים אצלנו בהליך מול רשות נשארים לרוב לליווי משפטי רציף: התקשרויות עם גופים ציבוריים, רישיונות והיתרים, בדיקת עמידה בדרישות רגולטוריות, וייצוג בהליכי שימוע לפני החלטה מכבידה. את התיקים מובילה עו״ד רעות אליהו באופן אישי, מקריאת ההחלטה ועד הדיון בבית המשפט.
מקרה אופייני מהמשרד
עתירה מנהלית בעניין מכרז ציבורי. לקוח שהצעתו נפסלה ודורג שני פנה אלינו לאחר פרסום התוצאות. הכנו עבורו עתירה מנהלית, ובמקביל בחנו את הצעת הזוכה — שם התברר שערבות המכרז שלו הייתה פגומה. בסופו של ההליך ההצעה הזוכה נפסלה והצעת הלקוח שלנו התקבלה.
התיק ממחיש את מה שחוזר כמעט בכל הליך מנהלי: העילה נמצאת במסמכים, לא בתחושה, והיא מתגלה רק למי שמימש את זכות העיון בזמן והגיע לבית המשפט עם תשתית עובדתית ולא עם טענה כללית.
התוצאה בכל תיק תלויה בנסיבותיו ואין בה כדי להבטיח תוצאה דומה בתיק אחר.
📍 איך תדעו שזה המשרד הנכון לכם? אם קיבלתם החלטה של רשות ואתם לא בטוחים אם יש מה לעשות איתה — תתקשרו ותשאלו. אנחנו נבדוק מתי בדיוק נודעה לכם ההחלטה, אילו מסלולים פתוחים בפניכם, ונאמר לכם בכנות אם יש עילה או שלא. גם כשהתשובה היא שלא כדאי לעתור. שיחת ייעוץ ראשונית היא ללא התחייבות וללא תשלום.
למה לבחור בנו
מה מייחד ייצוג בעתירה מנהלית מול רשות ציבורית
הליך מנהלי אינו תביעה אזרחית. יש מועד קצר, אין הוכחות ארוכות, והכתב הפותח הוא לרוב ההזדמנות המרכזית לשכנע. לכן איכות הניסוח והמיפוי המשפטי בשלב הראשון מכריעה את התוצאה.
1
ניסיון מצטבר מול רשויות מ-2007
המשרד מייצג מול משרדי ממשלה, עיריות, ועדות מכרזים וועדות מקומיות מאז 2007, בעתירות, עררים, השגות והליכי שימוע. היכרות עם אופן העבודה של הרשות, עם מה שמניע ועדה לשנות החלטה ועם מה שבית המשפט מוכן לקבל — נבנית רק מהיקף.
2
שליטה במועדים ובסעדי ביניים
המועד הוא 45 יום לפי תקנה 3(ב), ובמכרזים לעיתים שעות. אנו בודקים מיד את נקודת תחילת המניין, את השפעת תקנה 44 (פגרות אינן נמנות), ואם נדרש מגישים בקשה לצו ארעי או צו ביניים באותו יום.
3
מיצוי הליכים לפני העתירה
עתירה שהוגשה בלי שמוצו ההליכים מול הרשות נדחית על הסף. אנו בונים תיק מסמכים באמצעות חוק חופש המידע, מגישים פנייה מנומקת והשגה, ורק אז עותרים — עם תשתית עובדתית שקשה להתכחש לה.
4
LL.B ו-MBA: הבנת הצד המסחרי
ברוב תיקי המכרזים והרגולציה השאלה המשפטית שלובה בשאלה כלכלית: תמחור הצעה, ערבות, אובדן רווח. הכשרת MBA מאפשרת לנסח טענות שמדברות גם בשפת המספרים, לא רק בשפת הדין.
5
שקיפות מחיר לפני שמתחילים
לפני כל התקשרות: הצעת מחיר כתובה שמפרטת מה כלול בכל שלב, לצד אומדן האגרות והעירבון. אין שכר טרחה נוסף לא צפוי באמצע ההליך.
6
נוטריון מוסמכת ובוררת רשומה
תצהירים, אימות מסמכים וייפוי כוח נוטריוני נערכים במשרד עצמו, בלי לשלוח אתכם לגורם נוסף. יתרון ממשי כשצריך להגיש עתירה בתוך ימים ספורים, וגם ללקוחות שנמצאים בחו״ל.
נקודה שחשוב לומר בכנות: בתי המשפט לעניינים מנהליים אינם ממהרים להתערב בשיקול דעת הרשות, וחלק ניכר מהעתירות נדחה. לכן השלב הראשון אצלנו הוא הערכת סיכויים כנה — כולל אמירה שלא כדאי לעתור, כשזו התשובה הנכונה. במקרים רבים פנייה מנומקת נכונה מול הרשות משיגה את התוצאה בלי הליך משפטי כלל.
⚖️ מסגרת חוקית:
חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש״ס-2000:
סעיף 5 מגדיר את הסמכות, סעיף 8 קובע שהעילות והסעדים כמו בבג״ץ ·
תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס״א-2000:
תקנה 3(ב) — 45 יום, תקנה 44 — פגרות ·
חוק חופש המידע, תשנ״ח-1998: סעיף 7 — מועדי מענה.
בהליך מנהלי, השבוע הראשון שווה יותר מחודש של איחור.
המועד רץ מהרגע שנודעה ההחלטה, וסעד ביניים אפשר לבקש רק כל עוד המצב לא השתנה בשטח. שיחה קצרה עכשיו תבהיר אם יש עילה, ומה חייב להיעשות היום.
תחומי השירות
שירותי משפט מנהלי ורגולציה: כיסוי מלא
המשרד מלווה בכל נקודות המפגש בין הפרט או העסק לבין השלטון: מהשגה מנומקת מול פקיד ברשות ועד עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, כולל דיני מכרזים, רישוי, ארנונה, חופש מידע ותביעות פיצוי מהרשות.
מכרזים ציבוריים ועתירות מכרז
ליווי מציעים לפני ההגשה: בדיקת תנאי סף, ניסוח שאלות הבהרה, ערבות מכרז תקינה ומניעת פגם מהותי. ואחרי ההחלטה: עיון במסמכי הזוכה, השגה מול ועדת המכרזים ועתירת מכרז דחופה.
ייצוג מול עיריות ורשויות מקומיות
סירוב או ביטול רישיון עסק, צווי סגירה, דוחות והיטלים, ארנונה וסיווג נכס, אגרות והיטלי פיתוח, החלטות ועדות מקומיות. פנייה מנומקת, מימוש זכות הטיעון, ערר ובמידת הצורך עתירה.
חופש מידע ובניית תשתית ראייתית
בקשות לפי חוק חופש המידע, תשנ״ח-1998: ניסוח בקשה ממוקדת שהרשות מתקשה לדחות, מעקב אחר מועדי סעיף 7, השגה על סירוב ועתירה מנהלית. זה הכלי שהופך תחושת קיפוח לתיק עם מסמכים.
תובענה מנהלית ותביעות פיצוי
מעבר לביטול ההחלטה: תובענה מנהלית לפיצוי בשל קיפוח במכרז, השבת תשלומי חובה שנגבו שלא כדין, ותובענות ייצוגיות בגין גבייה שלא כדין. כאן השאלה אינה רק חוקיות אלא כמה נזק נגרם בפועל.
רגולציה וליווי שוטף לעסקים
עסקים שפועלים בסביבה מפוקחת: רישיונות והיתרים, עמידה בדרישות רגולטור, התקשרות עם גופים ציבוריים, וניהול הליכי שימוע לפני החלטה מנהלית מכבידה. מניעה עדיפה תמיד על עתירה.
באיזו ערכאה תוקפים החלטה של רשות?
| מסלול | מתי מתאים | ערכאה | מועד | אגרה (2026) |
|---|---|---|---|---|
| השגה או ערר פנימי | כשקיים מנגנון השגה בחוק או בנוהל הרשות | הרשות עצמה או ועדת ערר | לפי הדין הספציפי | לרוב ללא אגרה |
| עתירה מנהלית | נושא המנוי בתוספת הראשונה לחוק | מחוזי כבית משפט לעניינים מנהליים | 45 יום, בלא שיהוי | 2,329 ₪ |
| ערעור מנהלי | החלטות המנויות בתוספת השנייה | מחוזי כבית משפט לעניינים מנהליים | לפי הדין הספציפי | 1,654 ₪ |
| תובענה מנהלית | פיצוי בשל קיפוח במכרז, השבת גבייה שלא כדין | מחוזי כבית משפט לעניינים מנהליים | לפי דיני ההתיישנות | אחוז מהסכום הנתבע |
| עתירה לבג״ץ | עניין שאינו בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים | בית המשפט העליון | ללא שיהוי | לפי תקנות האגרות |
סכומי האגרות מתעדכנים ב-1 בינואר מדי שנה לפי תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס״ז-2007. הנתונים לעיל נכונים לשנת 2026.
איך זה עובד
איך מגישים עתירה מנהלית: 6 שלבים
התהליך מתחיל הרבה לפני בית המשפט. ברוב התיקים שני השלבים הראשונים הם שקובעים אם העתירה תתקבל, תידחה על הסף, או בכלל לא תידרש.
1
בדיקת סמכות ומועדים
מאתרים את הפרט הרלוונטי בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, ומוודאים שהנושא בסמכות בית המשפט המנהלי ולא בג״ץ, בית דין לעבודה או ערכאה אזרחית. במקביל מקבעים את נקודת תחילת מניין 45 הימים לפי תקנה 3(ב), ובודקים אם חלה פגרה שאינה נמנית לפי תקנה 44.
2
מיצוי הליכים ואיסוף מסמכים
פנייה מנומקת לרשות בדרישה להחלטה מפורטת, הגשת השגה או ערר אם קיים מנגנון, ובקשת חופש מידע לקבלת פרוטוקולים, נהלים פנימיים והחלטות בעניינם של אחרים. עתירה שהוגשה בלי מיצוי הליכים נדחית על הסף, ואילו הרשות עצמה לא פעם מתקנת את ההחלטה בשלב הזה.
3
בניית העילה המנהלית
ממפים את עילות ההתערבות שמתאימות לתיק: חוסר סבירות קיצוני, היעדר מידתיות, שיקולים זרים, אפליה, פגיעה בזכות הטיעון, ניגוד עניינים, חריגה מסמכות או סטייה מנוהל פנימי. בשלב הזה גם מתקבלת ההחלטה הכנה: אם אין עילה של ממש, עדיף לומר זאת מאשר להגיש עתירה שתידחה בהוצאות.
4
הגשת העתירה ובקשה לסעד ביניים
העתירה מוגשת בצירוף תצהיר מאמת, נספחים מסודרים ותשלום אגרה. כשהמצב בשטח עלול להשתנות — חתימת הסכם עם זוכה במכרז, סגירת עסק, הריסה — מוגשת במקביל בקשה לצו ביניים, ובמקרים דחופים במיוחד בקשה לצו ארעי במעמד צד אחד.
5
ניהול ההליך והדיון
בית המשפט רשאי להורות על תגובה מקדמית מטעם הרשות, ולעיתים על כתב תשובה מלא. ההליך המנהלי קצר בהרבה מהליך אזרחי: בדרך כלל אין שלב הוכחות מלא, והדיון מתנהל על יסוד תצהירים וטיעון בעל פה. לכן איכות הכתב הפותח היא שמכריעה.
6
הכרעה, מימוש והמשך
בית המשפט עשוי לבטל את ההחלטה, להשיב את העניין לרשות לדיון מחדש בהתאם להנחיותיו, או לדחות את העתירה. כשההחלטה בוטלה אך הנזק כבר נגרם, אפשר להמשיך לתובענה מנהלית לפיצוי — ובענייני מכרזים זהו מסלול ייעודי שהוסמך במפורש.
מדריך מקצועי
45 יום
המועד להגשת עתירה מנהלית לפי תקנה 3(ב), בלא שיהוי
2,329 ₪
אגרת עתירה מנהלית נכון לשנת 2026
30 יום
מענה לבקשת חופש מידע לפי סעיף 7(א), עד 120 יום עם הארכות
סעיף 8
העילות והסעדים בבית המשפט המנהלי כמו בבג״ץ
על מה אפשר להגיש עתירה מנהלית
זו השאלה הראשונה שכל תיק נופל או עומד עליה, והיא טכנית לחלוטין: בית המשפט לעניינים מנהליים אינו ערכאה כללית לביקורת על השלטון. הוא מוסמך לדון רק בנושאים המנויים במפורש בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש״ס-2000. נושא שאינו ברשימה יידון בבג״ץ, בבית משפט אזרחי או בבית דין מיוחד — והגשה לערכאה הלא נכונה שורפת את המועד.
אלה התחומים שאנחנו נתקלים בהם בפועל, ושבהם מוגשות מרבית העתירות המנהליות:
- רשויות מקומיות — החלטות עירייה ומועצה, אגרות והיטלים, ארנונה, החלטות של מנהל הארנונה ושל ועדות ערר.
- מכרזים — החלטות ועדת מכרזים של המדינה, של רשות מקומית או של תאגיד ציבורי, לרבות פסילת הצעה ובחירת זוכה.
- תכנון ובנייה — החלטות ועדה מקומית וועדת ערר, היתרי בנייה, שימוש חורג, צווים והיטל השבחה.
- רישוי עסקים — סירוב לתת רישיון, ביטולו, התניית תנאים וצווי סגירה מנהליים.
- חופש מידע — סירוב של רשות למסור מידע, או אי מתן מענה במועדי סעיף 7.
- חינוך — רישום, שיבוץ, אזורי רישום והכרה במוסדות.
- מקרקעי ישראל — החלטות רשות מקרקעי ישראל בעניין הקצאה, היוון ותשלומים.
- כניסה לישראל ומעמד, רישוי כלי ירייה, ארנונה ומיסוי מוניציפלי ותחומים נוספים המנויים בתוספת.
ומה שאינו שם: החלטות ממשלה וכנסת, מינויים בכירים, נושאי ביטחון וחוץ ורוב הסוגיות החוקתיות — אלה עניינים לבג״ץ. סכסוך חוזי מול רשות, לעומת זאת, הוא לרוב תביעה אזרחית רגילה גם כשהצד השני הוא גוף ציבורי. בדיקת הסמכות היא הצעד הראשון בכל תיק אצלנו, לפני כל דיון בעילות.
כמה זמן יש להגיש עתירה מנהלית
עתירה מנהלית מוגשת בלא שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים מהמוקדם מבין שלושה מועדים: היום שבו ההחלטה פורסמה כדין, היום שבו העותר קיבל עליה הודעה, או היום שבו נודע לו עליה. כך קובעת תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס״א-2000. כשהדין הספציפי קובע מועד אחר, הוא הקובע.
שתי נקודות שנוטים לפספס. הראשונה: תקנה 44 קובעת שתקופת פגרה של בתי המשפט אינה נמנית במניין הימים, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. פגרת סוכות או פגרת הקיץ עשויה להאריך בפועל את המועד בשבועות, ולכן חישוב מכני של 45 יום מהתאריך על המכתב עלול להוביל לוויתור מיותר על זכות.
השנייה, והחשובה יותר: הדרישה ל"בלא שיהוי" עומדת בפני עצמה. גם מי שהגיש ביום ה-44 עלול להיתקל בטענת שיהוי אם ישב על הגדר בזמן שהרשות ואנשים אחרים הסתמכו על ההחלטה. בית המשפט בוחן שיהוי סובייקטיבי, שיהוי אובייקטיבי ומידת הפגיעה בשלטון החוק. בעניינים דחופים כמו מכרז שעומד להיחתם, ההמתנה נמדדת בימים ולא בשבועות.
בית המשפט רשאי להאריך את המועד לאחר שנתן לרשות הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך. הצדקה כזו יכולה לנבוע, למשל, ממצב שבו הרשות לא השיבה לבקשת חופש מידע במועד, ובלי המסמכים לא ניתן היה לגבש עתירה מנומקת. אבל זו בקשה, לא זכות — ועדיף לא להגיע אליה.
מתי בית המשפט מתערב בהחלטת רשות
ההבחנה הבסיסית, ומקור לאכזבות רבות: בית המשפט אינו יושב כרשות מנהלית עליונה. הוא אינו שואל אם ההחלטה נכונה או אם היה אפשר להחליט טוב יותר, אלא אם ההחלטה חוקית ומצויה במתחם הסבירות. מכוח סעיף 8 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, העילות והסעדים הם כאלה שבבג״ץ. אלה העילות המרכזיות, וכך הן נבנות בפועל.
חוסר סבירות קיצוני
העילה השכיחה ביותר, וגם המובנת פחות. מאז בג״ץ 389/80 דפי זהב בע״מ נ׳ רשות השידור, פ״ד לה(1) 421, קבע בית המשפט שחוסר סבירות הוא עילה עצמאית — ההחלטה עשויה להיפסל גם אם התקבלה בתום לב ותוך שקילת כל השיקולים הרלוונטיים בלבד. באותו פסק דין נקבע גם מושג "מתחם הסבירות": כל עוד ההחלטה נמצאת בתוך טווח האפשרויות שרשות סבירה יכולה לבחור, בית המשפט לא יתערב גם אם היה בוחר אחרת. הטענה המנצחת אינה "ההחלטה שגויה" אלא "הרשות נתנה משקל מעוות לשיקול מסוים" — למשל, שיקול תקציבי שגבר על זכות מוקנית.
היעדר מידתיות
רלוונטית במיוחד כשההחלטה מכבידה: צו סגירה, ביטול רישיון, פסילה. עקרון המידתיות נבחן בשלושה מבחני משנה מצטברים — קשר רציונלי בין האמצעי לתכלית, האמצעי שפגיעתו פחותה, ומידתיות במובן הצר. בבג״ץ 3477/95 בן עטייה נ׳ שר החינוך, התרבות והספורט, פ״ד מט(5) 1, נקבע שהעיקרון נועד למנוע פגיעה יתרה בחירותו של היחיד ושהאמצעי השלטוני צריך להיגזר בקפידה להגשמת התכלית. בפועל, הטענה החזקה כאן היא כמעט תמיד קיומה של חלופה פוגענית פחות שהרשות לא שקלה. במכרזים יושמה המידתיות למשל בבג״ץ 987/94 יורונט קווי זהב נ׳ שרת התקשורת, פ״ד מח(5) 412.
שיקולים זרים
לרשות הונחו שיקולים שאינם רלוונטיים לתכלית שלשמה הוענקה הסמכות — לחץ פוליטי, יריבות עסקית, נקמנות, או רצון להעניש. זו עילה חזקה מאוד אך קשה מאין כמוה להוכחה, ולכן היא כמעט לעולם לא נבנית מטענה אלא ממסמכים: פרוטוקולים, התכתבויות פנימיות והשוואה לטיפול במקרים דומים. כאן בקשת חופש מידע אינה נספח לתיק — היא התיק.
פגיעה בזכות הטיעון והשימוע
לפני החלטה מנהלית מכבידה חייבת הרשות לאפשר לנפגע להשמיע את עמדתו, ובאופן אמיתי ולא טקסי. הפגמים הנפוצים: שימוע שנערך לאחר שההחלטה כבר גובשה, אי מסירת החומר שעליו מתבססת ההחלטה, או מועד קצר מדי להיערכות. זו העילה שהכי קל להוכיח, משום שהיא נבחנת בהתנהלות ולא בשיקול הדעת.
אפליה ואי שוויון
יחס שונה למקרים דומים בלי הצדקה עניינית. בדומה לשיקולים זרים, היא נבנית מהשוואה: כיצד טופלו בקשות דומות, אילו תנאים הוצבו לאחרים, ומי קיבל ארכה או השלמת מסמכים. גם כאן המסמכים קודמים לטענה.
חריגה מסמכות, סטייה מנוהל והיעדר הנמקה
הרשות פעלה בלי הסמכה בדין, סטתה מהנחיה פנימית שלה עצמה בלי להסביר מדוע, או נתנה החלטה מכבידה בלי הנמקה שמאפשרת ביקורת אמיתית. אלה עילות "טכניות" לכאורה, אך הן הישימות ביותר — אין בהן ויכוח על שיקול דעת, אלא על עובדה.
⚠️ ההבחנה שמפילה עתירות: פגם אינו מוביל אוטומטית לביטול.
בתי המשפט מפעילים את דוקטרינת הבטלות היחסית ובוחנים מה הייתה התוצאה אלמלא הפגם, מהי
מידת הפגיעה בעותר, ומה הנזק לציבור מביטול ההחלטה. לכן עתירה חזקה אינה מסתפקת בהצבעה על פגם —
היא מראה שהפגם השפיע על התוצאה.
למה עתירות מנהליות נדחות על הסף
חלק ניכר מהעתירות המנהליות כלל אינן נבחנות לגופן. בית המשפט דוחה אותן על הסף בשל שני מחסומים שאין להם קשר לצדקת העניין: שיהוי ואי מיצוי הליכים. שניהם ניתנים למניעה מוחלטת, ושניהם אחראים לרוב האכזבות שאנחנו רואים אצל מי שפונה אלינו מאוחר מדי.
שיהוי אינו רק חריגה מ-45 הימים. גם עתירה שהוגשה ביום ה-44 עלולה להידחות. בית המשפט בוחן שלושה רבדים: שיהוי סובייקטיבי — כמה זמן העותר ישב על זכותו ומה ההסבר לכך; שיהוי אובייקטיבי — האם בינתיים נוצרה הסתמכות של הרשות או של צד שלישי שביטול ההחלטה יפגע בה; ומידת הפגיעה בשלטון החוק — ככל שההחלטה פגומה יותר, כך בית המשפט נוטה למחול על השיהוי. בעניינים דחופים כמו הסכם שעומד להיחתם, המידה נמדדת בימים ולא בשבועות.
מיצוי הליכים הוא המחסום השני. אם קיים בדין או בנוהל הרשות מסלול השגה, ערר או פנייה לממונה — חובה למצות אותו לפני העתירה. הגשה מוקדמת מדי מובילה לדחייה, לעיתים בהוצאות. וזו גם הסיבה המעשית לכך שהשלב הזה משתלם בפני עצמו: לא מעט תיקים נסגרים כאן, כשהרשות מתקנת את החלטתה מול פנייה מנומקת היטב בלי שנדרש בכלל להגיע לבית המשפט.
שלושה מחסומים נוספים שכדאי להכיר: היעדר זכות עמידה כשהעותר לא נפגע ישירות ואינו עותר ציבורי; אי צירוף משיב נדרש, למשל הזוכה במכרז או בעל היתר שההחלטה נוגעת לו ישירות; והעדר ידיים נקיות — עותר שהסתיר עובדה מהותית או שפעל בעצמו שלא כדין. מכוח סעיף 8 לחוק חלה כאן דרישת הידיים הנקיות בדיוק כמו בבג״ץ.
בפועל, זה המקום שבו נבנה או נהרס תיק. לכן בדיקת הסף אצלנו קודמת לכל כתיבה: מתי בדיוק נודעה ההחלטה, אילו מסלולים פנימיים קיימים, מי חייב להיות משיב, ומה נאמר לרשות עד היום.
ומה עם מכרזים?
מכרז ציבורי הוא המקרה המנהלי שבו שעון החול רץ הכי מהר: ברגע שנחתם הסכם עם הזוכה, בית המשפט נרתע מלהתערב גם כשהוא מוצא פגם. פסילת הצעה, תנאי סף בלתי סבירים, ערבות מכרז פגומה, עיון במסמכי הזוכה, השגה לוועדת המכרזים ותובענה מנהלית לפיצוי — כל אלה מטופלים אצלנו כמסלול נפרד ומלא.
כמה עולה עתירה מנהלית
עלות הליך מנהלי מורכבת משני רכיבים נפרדים, וחשוב להפריד ביניהם כבר בשיחה הראשונה. הרכיב הראשון הוא אגרת בית המשפט, שנקבעת בתקנות ואינה נתונה למשא ומתן: 2,329 ש״ח לעתירה מנהלית ו-1,654 ש״ח לערעור מנהלי, נכון לשנת 2026. הסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה בהתאם למדד. בתובענה מנהלית האגרה מחושבת כאחוז מהסכום הנתבע ולא כסכום קבוע.
הרכיב השני הוא שכר טרחת עורך הדין, שנקבע לפי מורכבות התיק, היקף החומר, דחיפות ההגשה והשאלה אם נדרשת בקשה לסעד ביניים. במשרד אליהו ושות׳ שכר הטרחה נמסר בהצעת מחיר כתובה לפני תחילת הטיפול, בחלוקה לשלבים: בדיקה מקדימה והערכת סיכויים, מיצוי הליכים מול הרשות, ניסוח והגשת העתירה, וניהול הדיון. כך אפשר לעצור אחרי כל שלב.
שני מרכיבים נוספים שיש להביא בחשבון. עירבון או ערובה להוצאות — בית המשפט רשאי להתנות מתן צו ביניים בהפקדת ערובה, מאחר שהצו עלול לגרום נזק לרשות או לזוכה במכרז אם העתירה תידחה בסופו של דבר. וכן סיכון להוצאות משפט: עתירה שנדחית מסתיימת לא פעם בחיוב העותר בהוצאות לטובת המשיבים. בדיוק בגלל זה השלב הראשון אצלנו הוא הערכת סיכויים כנה ולא הגשה אוטומטית.
למי שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לשאת באגרה, קיימת אפשרות להגיש בקשה לפטור מאגרה או להפחתתה, הנתונה לשיקול דעת בית המשפט. בבקשות חופש מידע קיימים פטורים נוספים, בין היתר לעמותות בעלות אישור ניהול תקין, למחקר אקדמי ולמקבלי קצבה, כמפורט אצל היחידה הממשלתית לחופש המידע.
לוח מועדים לפי תחום: לפני שהשעון נגמר
| סוג ההחלטה | השגה או פנייה ראשונה | מענה הרשות | ערר | לבית המשפט |
|---|---|---|---|---|
| ארנונה | 90 יום למנהל הארנונה | 60 יום, אחרת ההשגה כמתקבלת | 30 יום לוועדת ערר | ערעור מנהלי, 45 יום |
| חופש מידע | בקשה לממונה | 30 יום · +30 · +60 (תקרה 120) | — | עתירה, 45 יום |
| מכרז ציבורי | פנייה לוועדת המכרזים, מיידית | עיון בחומר תוך 30 יום | השגה לוועדה | עתירה, 45 יום — בפועל ימים |
| רישוי עסקים | שימוע ופנייה מנומקת | לפי הדין הספציפי | לפי מנגנון ברשות | עתירה, 45 יום |
| תכנון ובנייה | לפי החלטת הוועדה המקומית | לפי הדין הספציפי | ועדת ערר לתכנון ובנייה | עתירה, 45 יום |
💡 הבחנה שחוסכת חודשים בארנונה: ועדת הערר מוסמכת לדון רק ברשימה סגורה של עילות —
גודל השטח, סיווג הנכס, וטענת "אינני מחזיק". טענות של חוסר סמכות, חיוב
רטרואקטיבי או חוסר סבירות אינן בסמכותה כלל ונדונות רק בעתירה מנהלית. מי שיפנה לוועדת הערר
עם טענה כזו יבזבז חודשים ועלול לאבד את המועד.
עתירה מנהלית מול עתירה לבג״ץ
| עתירה מנהלית | עתירה לבג״ץ | |
|---|---|---|
| הערכאה | מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים | בית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ |
| אילו נושאים | רק המנויים בתוספת הראשונה לחוק | עניינים שאינם בסמכות הערכאה המנהלית |
| מועד | 45 יום לפי תקנה 3(ב), בלא שיהוי | ללא מועד קצוב בתקנות, כפוף לשיהוי |
| ערעור | זכות ערעור לבית המשפט העליון | ערכאה ראשונה ואחרונה |
| עילות וסעדים | כמו בבג״ץ, מכוח סעיף 8 לחוק | עילות המשפט המנהלי והחוקתי |
| מקום השיפוט | לפי מקום מתן ההחלטה של הרשות | ירושלים |
⚠️ הטעות הנפוצה ביותר שאנחנו רואים: אנשים ממתינים לתשובה נוספת מהרשות, "כי הבטיחו לחזור",
ובינתיים המועד חולף. פנייה נוספת לרשות אינה עוצרת את מניין 45 הימים. אם צריך זמן,
מבקשים הארכה בכתב במפורש, או מגישים ומבקשים לעכב את הדיון. מקורות מלאים:
בית משפט לעניינים מינהליים ·
תקנות סדרי הדין.
אודות המשרד
עו״ד רעות אליהו
מייסדת ומנהלת המשרד | נוטריון מוסמכת
2007
שנת הקמה
עו״ד ונוטריון רעות אליהו
מייסדת המשרד | LL.B ו-MBA | חברת לשכת עורכי הדין מ-2007 | נוטריון מוסמכת | רשומה כבוררת"בהליך מנהלי אין הרבה הזדמנויות שנייה. מה שקובע הוא מה נאסף לפני ההגשה ואיך נוסח הכתב הפותח — ומתי מבינים שהמאבק האמיתי הוא מול הפרוטוקול, לא מול הפקיד."
משרד אליהו ושות׳ — עורכי דין ונוטריון עוסק במשפט מנהלי ורגולציה בכל היקף וסוג: מהשגה של בעל עסק יחיד על סיווג ארנונה, ועד עתירת מכרז של חברה מול תאגיד ציבורי בהתקשרות רבת היקף. מאז 2007 צבר המשרד ניסיון בייצוג אזרחים, עסקים קטנים, חברות, קבלנים, ספקים ומציעים במכרזים ציבוריים מול משרדי ממשלה, עיריות ומועצות מקומיות, ועדות מכרזים, ועדות ערר ותאגידים סטטוטוריים.
ההתמחות חולשת על כל שלבי המפגש עם הרשות: מימוש זכות הטיעון והשימוע לפני החלטה מכבידה, בקשות ועתירות לפי חוק חופש המידע, תשנ״ח-1998, השגות ועררים פנימיים, הגשת עתירה מנהלית לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש״ס-2000 ותקנות סדרי הדין שלצידו, בקשות לצו ארעי ולצו ביניים, ותובענה מנהלית לפיצוי בשל קיפוח במכרז. בצד המכרזי: בדיקת תנאי סף, ניסוח שאלות הבהרה, בחינת ערבות מכרז, ותקיפת החלטות ועדת מכרזים בעילות של פגם מהותי, אפליה ושיקולים זרים.
בראש המשרד עומדת עו״ד ונוטריון רעות אליהו, בעלת תואר ראשון במשפטים (LL.B) ותואר שני במנהל עסקים (MBA), חברה בלשכת עורכי הדין מאז 2007, נוטריונית מוסמכת ובוררת רשומה. השילוב הזה משמעותי במיוחד במשפט מנהלי מסחרי: בעתירת מכרז או בתביעת פיצוי בשל קיפוח, השאלה המשפטית שלובה בשאלה כלכלית — מבנה תמחור, כדאיות הצעה, חישוב אובדן רווח — והיכולת לנתח את שני הצדדים באותה נשימה משנה את איכות הטיעון. הסמכת הנוטריון מאפשרת להשלים תצהירים ואימותים בתוך המשרד, גם כשהלקוח נמצא בחו״ל ולוח הזמנים דוחק.
📍 רוב הלקוחות מגיעים בהפניה מלקוחות קודמים ומעורכי דין עמיתים, ולא מפרסום. שיחת ייעוץ ראשונית — ללא התחייבות וללא תשלום.
🛡️
שקיפות
שכ״ט ברור מראש
📲
מענה ישיר
זמינות גבוהה
🎯
הערכה כנה
ראיית סיכונים
🔎
יסודיות
מסמכים לפני טענות
⚖️ לשכת עורכי הדין, חברה מ-2007
🌍 עברית · English · Español
📍 העוגן 4, הרצליה פיתוח
🏛️ נוטריון מוסמכת
⚖️ רשומה כבוררת
🎓 LL.B + MBA
אזורי שירות
עורך דין משפט מנהלי, שירות בכל אזורי המרכז
לחצו על אזור לפרטים
📍 משפט מנהלי בהרצליה — המשרד נמצא כאן
עורך דין משפט מנהלי בהרצליה — מסירוב רישיון עסק למסעדה במרינה ועד עתירת מכרז מול תאגיד עירוני. המשרד ממוקם בהרצליה פיתוח, העוגן 4, ומטפל בהשגות ארנונה על סיווג נכסי משרדים והייטק באזור התעשייה, בהחלטות הוועדה המקומית ובעתירות נגד עיריית הרצליה ומועצות סמוכות.
אפשרויות פגישה: במשרד בהרצליה פיתוח, פגישת זום, פגישה בבית הלקוח או בבית העסק בכל אזור הרצליה, או שיחת ייעוץ טלפונית ראשונית ללא עלות.
📍 עתירות מנהליות בתל אביב וגוש דן
תל אביב מרכזת את מספר ההתקשרויות הציבוריות הגדול בישראל, ולצידו ריבוי החלטות מנהליות: רישוי עסקים ומועדונים, שילוט, ארנונה מסחרית, החלטות ועדה מקומית והתקשרויות של תאגידים עירוניים. עתירות בעניינים אלה נדונות בבית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. אין צורך להגיע להרצליה.
אפשרויות פגישה: במשרד בהרצליה פיתוח (כרבע שעה נסיעה), פגישת זום, פגישה בבית העסק בכל אזורי תל אביב, או שיחת ייעוץ טלפונית ראשונית ללא עלות.
📍 רמת גן, גבעתיים ובני ברק
אזור עם ריכוז גבוה של עסקים משפחתיים, מסחר שכונתי ומבני משרדים, ולכן גם של מחלוקות על סיווג ארנונה, היטלי פיתוח, רישוי עסקים בבנייני מגורים וצווי סגירה מנהליים. המשרד מטפל בהשגות מול מנהל הארנונה, בעררים ובעתירות נגד הרשות המקומית.
אפשרויות פגישה: במשרד בהרצליה פיתוח, פגישת זום, פגישה בבית הלקוח ברמת גן, גבעתיים ובני ברק, או שיחת ייעוץ טלפונית ראשונית ללא עלות.
📍 כפר סבא, רעננה והוד השרון
ערי השרון מנהלות מכרזים מוניציפליים רבים בתחומי חינוך, הסעות, תחזוקה ובינוי, ולצידם החלטות ועדה מקומית בנוגע להיתרי בנייה ולהרחבות. המשרד מייצג ספקים שהצעתם נפסלה, וכן תושבים ובעלי עסקים מול עיריות כפר סבא, רעננה והוד השרון.
אפשרויות פגישה: במשרד בהרצליה פיתוח, פגישת זום, פגישה בבית הלקוח בכפר סבא, רעננה, הוד השרון וכוכב יאיר, או שיחת ייעוץ טלפונית ראשונית ללא עלות.
📍 נתניה, חדרה ועמק חפר
נתניה מאופיינת בריכוז גבוה של תושבי חוץ ובעלי עסקים דוברי אנגלית וצרפתית, שנתקלים בהחלטות מנהליות בלי היכרות עם ההליך הישראלי ובלי לדעת שהמועד הוא 45 יום. המשרד מטפל בהשגות ארנונה, ברישוי עסקים ובעתירות מול עיריית נתניה ורשויות עמק חפר.
אפשרויות פגישה: במשרד בהרצליה פיתוח, פגישת זום, פגישה בבית הלקוח בנתניה ובסביבה, או שיחת ייעוץ טלפונית ראשונית ללא עלות.
📍 פתח תקוה, ראש העין ואזור המרכז
אזור עם פארקי תעסוקה, אזורי תעשייה ופרויקטים של התחדשות עירונית, ולכן ריבוי החלטות של ועדות מקומיות, היטלי השבחה, אגרות פיתוח ומכרזי עבודות בינוי. המשרד מייצג קבלנים וספקים בעתירות מכרז, וכן בעלי נכסים מול הרשות המקומית.
אפשרויות פגישה: במשרד בהרצליה פיתוח, פגישת זום, פגישה בבית הלקוח או באתר בפתח תקוה, ראש העין וקריית אונו, או שיחת ייעוץ טלפונית ראשונית ללא עלות.
📍 ראשון לציון, חולון ובת ים
ערי הדרום של גוש דן מנהלות מכרזי שירותים עירוניים בהיקפים גדולים ומרכזות אזורי מסחר נרחבים. הסוגיות הנפוצות: פסילת הצעה במכרז עירוני, סירוב או ביטול רישיון עסק, סיווג ארנונה לעסקים, וצווי סגירה מנהליים שדורשים סעד ביניים מיידי.
אפשרויות פגישה: במשרד בהרצליה פיתוח, פגישת זום, פגישה בבית הלקוח בראשון לציון, חולון ובת ים, או שיחת ייעוץ טלפונית ראשונית ללא עלות.
🌍 ישראלים ולקוחות בחו״ל: ייצוג מרחוק מלא
בעלי נכסים ועסקים בישראל שמתגוררים בארה״ב, קנדה, בריטניה, צרפת, אוסטרליה או אמריקה הלטינית נתקלים בהחלטות מנהליות — ארנונה, היטלים, רישוי, החלטות ועדה מקומית — לרוב באיחור, כשהמועד כבר רץ. באמצעות ייפוי כוח נוטריוני שנערך במשרד, ניתן לנהל את ההליך במלואו ללא הגעה לישראל.
אפשרויות פגישה: פגישת זום בהתאמה לאזור הזמן, שיחת ייעוץ טלפונית ראשונית ללא עלות, ופגישה במשרד בהרצליה פיתוח בעת ביקור בארץ. שירות בעברית, אנגלית וספרדית.
📌 שירות גם ב: גבעתיים · בני ברק · קריית אונו · רמת השרון · ראש העין · חדרה, בתיאום מראש.
לקוחות ממליצים
מה אומרים לקוחות שלוו בהליכים מול רשויות
הביקורות למטה נטענות ישירות מפרופיל Google Business של המשרד, כך שהמספר והדירוג המוצגים הם תמיד הנתון האמיתי והעדכני. כל ביקורת היא עדות של לקוח שעבד ישירות מול עו״ד רעות אליהו.
שאלות נפוצות
שאלות ותשובות: עתירות מנהליות ומכרזים
עודכן: ספטמבר 2026 · מקורות: תקנות סדרי הדין · היחידה הממשלתית לחופש המידע
יסודות ההליך המנהלי
עתירה מנהלית היא הליך משפטי המוגש לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נגד החלטה של רשות ציבורית בנושא המנוי בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש״ס-2000.
בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעת הרשות אלא בוחן את חוקיות ההחלטה וסבירותה. הסעדים האפשריים: ביטול ההחלטה, השבת העניין לרשות לדיון מחדש, או מתן הוראה לרשות לפעול.
לפי תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס״א-2000, העתירה מוגשת בלא שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים מהמוקדם מבין: פרסום ההחלטה כדין, קבלת הודעה עליה, או המועד שבו נודעה לעותר.
תקופת פגרת בתי המשפט אינה נמנית במניין, לפי תקנה 44. בית המשפט רשאי להאריך את המועד מטעמים מוצדקים, לאחר שנתן לרשות הזדמנות להגיב לבקשה.
עתירה מנהלית מוגשת לבית המשפט המחוזי, רק בנושאים המנויים בתוספת הראשונה, וניתן לערער עליה לבית המשפט העליון.
בג״ץ הוא ערכאה ראשונה ואחרונה בבית המשפט העליון, ודן בעניינים שאינם בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים. העילות והסעדים דומים מכוח סעיף 8 לחוק.
צו ביניים הוא סעד זמני שמקפיא את ביצוע החלטת הרשות עד להכרעה בעתירה: מניעת חתימה על הסכם עם זוכה במכרז, עיכוב סגירת עסק, עצירת הריסה.
בית המשפט שוקל את סיכויי העתירה, את מאזן הנוחות ואת האינטרס הציבורי. במקרים דחופים במיוחד ניתן לבקש צו ארעי במעמד צד אחד, לתקופה קצרה, עד לדיון בבקשה.
מועדים, סף וסיכויים
ניתן לתקוף תנאי סף בלתי סבירים עוד לפני מועד ההגשה, החלטה על פסילת הצעה, החלטה שהכשירה הצעה שהיה מקום לפסול, וכן את בחירת הזוכה עצמה.
בשל דחיפות המכרז חובה לפעול מיידית: דרישת עיון בפרוטוקול, מכתב לוועדה ובקשה לצו ביניים שימנע חתימת הסכם. לאחר חתימה, בית המשפט נרתע מלהתערב. פרטים נוספים בעמוד דיני המכרזים.
המועד אינו סופי. בית המשפט רשאי להאריך אותו לאחר שנתן לרשות הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה. הצדקה מוכרת היא, למשל, המתנה למסמכים שהרשות לא מסרה במועד לפי חוק חופש המידע.
בנוסף, תקנה 44 קובעת שתקופת פגרה של בתי המשפט אינה נמנית במניין — פגרת סוכות או פגרת הקיץ עשויה להאריך את המועד בפועל בשבועות. לפני שמוותרים, שווה בדיקה: לא פעם מתברר שהמועד עדיין פתוח.
בתי המשפט לעניינים מנהליים אינם ממהרים להתערב בשיקול דעת הרשות, וחלק ניכר מהעתירות נדחה. חשוב לדעת שרבות מהן נדחות על הסף בשל שיהוי או אי מיצוי הליכים, ולא בשל חולשת הטענות עצמן.
מכאן שהמשתנה שבשליטתכם הוא ההכנה: עמידה במועד, מיצוי מסלולי ההשגה, ותשתית מסמכים שנאספה מראש. לכן השלב הראשון אצלנו הוא הערכת סיכויים כנה, כולל אמירה שלא כדאי לעתור כשזו התשובה הנכונה.
רשויות, מידע ועלויות
תחילה דורשים החלטה מנומקת בכתב ומממשים את זכות הטיעון מול הרשות. במקביל כדאי להגיש בקשת חופש מידע לקבלת הנוהל הפנימי ולבדוק כיצד טופלו עסקים דומים.
אם הסירוב נותר על כנו, ניתן לתקוף אותו בעתירה מנהלית בטענות של חוסר סבירות, אפליה, שיקולים זרים או סטייה מנוהל. כשקיים צו סגירה, מבקשים במקביל צו ביניים שימנע את סגירת העסק עד להכרעה.
לפי סעיף 7 לחוק חופש המידע, תשנ״ח-1998, הרשות משיבה תוך 30 יום. הממונה רשאי להאריך ב-30 יום נוספים בהודעה מנומקת בכתב, וראש הרשות רשאי להאריך ב-60 יום נוספים — תקרה של 120 יום.
רשות שלא עמדה במועדים ולא האריכה כדין אינה רשאית לגבות אגרות טיפול והפקה. על סירוב ניתן לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים בתוך 45 ימים מקבלת התשובה.
שכר טרחה: נקבע לפי מורכבות התיק, היקף החומר ודחיפות ההגשה, ולרוב בסכום קבוע לכל שלב — בדיקה מקדימה, מיצוי הליכים, ניסוח והגשה, ניהול דיון. משרד אליהו ושות׳ מוסר הצעת מחיר כתובה לפני תחילת הטיפול.
אגרות בית המשפט (2026): 2,329 ₪ לעתירה מנהלית, 1,654 ₪ לערעור מנהלי. יש להביא בחשבון גם אפשרות להפקדת ערובה כתנאי לצו ביניים, וסיכון לחיוב בהוצאות אם העתירה תידחה. פנו לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות.
קישורים מהירים
📑דיני מכרזיםייצוג מציעים וועדות מכרזים
📰עדכוני מכרזים ומשפט מנהליפסיקה וחקיקה
📚מאמרים בתחום המנהליעדכוני פסיקה וחקיקה
⚔️ליטיגציה ויישוב סכסוכיםניהול הליכים בבתי משפט
👥תובענות ייצוגיותגבייה שלא כדין
🏢ליווי שוטף לעסקיםרגולציה והתקשרויות
🏠מקרקעין ותכנוןועדות מקומיות והיטלים
⚖️מאגר החקיקהחוקים ותקנות באתר
📌 שירות באנגלית ללקוחות בינלאומיים ולישראלים בחו״ל:
צרו קשר
קיבלתם החלטה של רשות? בואו נבדוק אם יש עילה
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם. אם יש מועד שרץ, ציינו זאת בהודעה וניצור קשר באותו יום.
או השאירו פרטים ונחזור אליכם
✅ תודה! קיבלנו את פנייתכם ונחזור אליכם בהקדם.
אליהו ושות׳ — עורכי דין ונוטריון
משרד בהרצליה פיתוח, שירות בכל הארץ וללקוחות מחו״ל.
פגישות במשרד, בבית הלקוח, בזום או בטלפון.
📍 העוגן 4, הרצליה פיתוח
🌍 עברית · English · Español
🕐 א׳-ה׳ 08:00-19:00 | שישי 08:00-13:00
החלטה של רשות פגעה בכם? השעון כבר רץ.
עתירות מנהליות מול משרדי ממשלה, עיריות וועדות מכרזים. המועד הוא 45 יום מהרגע שנודעה לכם ההחלטה - שיחה אחת עם עו״ד אליהו תבהיר אם יש עילה ומה חייב להיעשות כבר היום.
א'-ה' 08:00-19:00 · שישי 08:00-13:00 · פגישות במשרד, בזום או בבית הלקוח