תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), תשס"ד-2004 - נוסח והסברים
שתי תקנות שקובעות מתי אסיפה כללית רשאית לסטות מנוסח ההחלטה שפורסם
התקנות האלה הן הבסיס המשפטי לשאלה שעולה כמעט בכל אסיפה כללית שבה מתגלה טעות או שינוי של הרגע האחרון: האם מותר להצביע על נוסח שונה מזה שנשלח לבעלי המניות. כאן תמצאו את הנוסח המלא של שתי התקנות, את מקור הסמכות שלהן בסעיפים 70 ו-366 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, ואת שני התנאים שמתירים את הסטייה. משרד אליהו ושות׳ מלווה חברות בהיבטי ממשל תאגידי ובניסוח החלטות לאסיפות כלליות מאז 2007.
תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), תשס"ד-2004 כוללות שתי תקנות בלבד. תקנה 1 מגדירה מונחים, ותקנה 2 מתירה לאסיפה הכללית לקבל החלטה השונה מהנוסח שפורט בהודעה בשני מקרים: כשהשינוי זניח, או כשיש בו רק כדי לזכות את החברה. התקנות נחתמו ב-12 בפברואר 2004 ולא תוקנו מאז.
בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, חברת לשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007, נוטריון מוסמכת ובוררת רשומה. מלווה חברות פרטיות וציבוריות בזימון אסיפות כלליות, בניסוח החלטות ובתיעוד ההליך התאגידי.
האם אסיפה כללית רשאית לשנות החלטה שפורסמה בהודעה
כן, אך רק בשני מקרים: שינוי זניח, או שינוי שיש בו רק כדי לזכות את החברה. כך קובעת תקנה 2 לתקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), תשס"ד-2004. תנאי מקדים הוא שבהודעה אכן פורט נוסח ההחלטה, או נכללה בה תמצית ההחלטה והפניה לנוסח המלא.
- תנאי הסף: בהודעה פורט נוסח ההחלטה, או תמצית והפניה לנוסח המלא
- עילה ראשונה: השינוי בנוסח הוא שינוי זניח
- עילה שנייה: יש בשינוי רק כדי לזכות את החברה לעומת הנוסח שפורט
- מחוץ לשתי העילות: ההיתר שבתקנה 2 אינו חל על השינוי
ההיגיון שמאחורי ההסדר פשוט. בעל מניות מחליט אם להשתתף באסיפה, ואם להצביע בעד או נגד, על סמך מה שכתוב בהודעה שקיבל. אילו האסיפה הייתה רשאית לשנות את ההחלטה ללא מגבלה, ההודעה הייתה מאבדת את ערכה, ובעל מניות שנמנע מלהגיע היה מגלה בדיעבד שהצביעו על משהו אחר לגמרי. מנגד, דרישה לזמן אסיפה חדשה בגלל תיקון ניסוח קטן הייתה משתקת חברות ומייקרת כל הליך תאגידי.
שתי העילות בתקנה 2 הן בדיוק נקודת האיזון: שינוי זניח אינו משנה את שיקול הדעת של בעל המניות, ושינוי שרק מזכה את החברה משפר את מצבם של כלל בעלי המניות ולכן אינו פוגע באיש. מי שמזמן אסיפה כללית יעשה נכון אם יבחן את ההודעה מראש דרך שתי העדשות האלה, במקום להסתמך עליהן בדיעבד. לצד התקנות האלה חלות גם התקנות שמסדירות את ההודעה והמודעה על אסיפה כללית, שקובעות מה ההודעה עצמה חייבת לכלול.
כרטיס התקנות במבט מהיר
נוסח התקנות המלא ומקור הסמכות בסעיף 70
התקנות קצרות במיוחד, ולכן הן מובאות כאן במלואן ולא כמבחר סעיפים. את הסמכות להתקין אותן שאב שר המשפטים מסעיף 70 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, שקובע כי השר רשאי לקבוע שמקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית האסיפה הכללית לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, בנושאים ולפי אמות מידה שיקבע. במילים אחרות, החוק עצמו לא קבע את אמות המידה אלא הותיר אותן לחקיקת משנה, ותקנה 2 היא התשובה לכך. סעיף 366 לחוק הוא סעיף הסמכות הכללי להתקנת תקנות, והתקנות אושרו על ידי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. נוסח חוק אינו מוגן בזכות יוצרים לפי סעיף 6 לחוק זכות יוצרים, ולכן מותר להביאו כלשונו.
תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), תשס"ד-2004
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 70 ו-366 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
1. בתקנות אלה -
"אסיפה כללית" - לרבות אסיפת סוג;
"הודעה" - הזמנה או הודעה על אסיפה כללית.
קבלת החלטה שונה מהנוסח שפורט בהודעה
2. פורט בהודעה נוסח של החלטה או שנכללה בה תמצית החלטה והפניה לנוסח המלא של ההחלטה, שעל סדר יומה של האסיפה הכללית, רשאית האסיפה הכללית לקבל החלטה שונה מנוסח ההחלטה שפורט כאמור אם השינוי הוא שינוי זניח או אם יש בו רק כדי לזכות את החברה לעומת נוסח ההחלטה שפורט כאמור.
חתימה
כ׳ בשבט התשס"ד (12 בפברואר 2004)
הנוסח הובא לאחר הצלבה בין ספר החוקים הפתוח לבין הנוסח המשולב בנבו. בשני המקורות לא מופיע סימון תיקון, ולכן הנוסח שלעיל הוא הנוסח המקורי והתקף. 📖 לנוסח הרשמי בספר החוקים הפתוח ←
חמשת הרכיבים של התקנות בשפה פשוטה
שתי התקנות מכילות חמישה רכיבים נפרדים. כל אחד מהם משנה את התוצאה המשפטית, ולכן כדאי להכיר אותם בנפרד.
תקנה 1: אסיפת סוג נכללת בהגדרה
״אסיפה כללית״ - לרבות אסיפת סוג.
מה זה אומר בפועל? ההיתר לשנות את ההחלטה אינו מוגבל לאסיפה הכללית של כלל בעלי המניות. הוא חל באותה מידה על אסיפה של בעלי מניות מסוג מסוים.
דוגמה: חברה מזמנת אסיפת סוג של בעלי מניות בכורה כדי לאשר שינוי בזכויותיהם. גם שם, סטייה מנוסח ההחלטה שפורסם תיבחן לפי אותם שני התנאים.
לעניין המסגרת התאגידית הרחבה, ראו את חוק החברות והסעיפים המרכזיים שבו.
תקנה 1: הזמנה והודעה, אותו דין
״הודעה״ - הזמנה או הודעה על אסיפה כללית.
מה זה אומר בפועל? ההגדרה חוסמת מראש ויכוח על סיווג המסמך. בין שהחברה שלחה הזמנה אישית לבעלי המניות ובין שפרסמה הודעה, אותם כללים חלים.
דוגמה: חברה פרטית ששולחת הזמנה במייל וחברה שמפרסמת מודעה כפופות שתיהן לאותה מגבלה, ואי אפשר לטעון שהתקנות חלות רק על אחת מהן.
מה שההודעה עצמה חייבת לכלול מוסדר בתקנות ההודעה והמודעה על אסיפה כללית.
תקנה 2: תנאי הסף לפני שבודקים עילה
פורט בהודעה נוסח של החלטה או שנכללה בה תמצית החלטה והפניה לנוסח המלא.
מה זה אומר בפועל? ההיתר מותנה בכך שההודעה כללה תוכן ממשי. שתי דרכים מוכרות: פירוט הנוסח, או תמצית בצירוף הפניה לנוסח המלא.
דוגמה: הודעה שמציינת רק שעל סדר היום ״שינוי התקנון״, בלי נוסח ובלי הפניה, אינה עומדת בתנאי הסף, ולכן אין בסיס להסתמך על תקנה 2.
ניסוח נכון של המסמכים התאגידיים הוא חלק מליווי משפטי שוטף לחברות.
תקנה 2: העילה הראשונה, שינוי זניח
רשאית האסיפה הכללית לקבל החלטה שונה... אם השינוי הוא שינוי זניח.
מה זה אומר בפועל? התקנות אינן מגדירות מהו זניח. המבחן המעשי הוא האם בעל מניות סביר היה משנה את החלטתו להשתתף או להצביע לנוכח הנוסח החדש.
דוגמה: תיקון שם משפחה שנכתב בשגיאה בהחלטת מינוי דירקטור הוא זניח. החלפת המועמד עצמו אינה זניחה.
מינוי דירקטורים ותקנון הם חלק מהתשתית שנקבעת כבר בהליך הקמת חברה בע״מ.
תקנה 2: העילה השנייה, זיכוי החברה בלבד
או אם יש בו רק כדי לזכות את החברה לעומת נוסח ההחלטה שפורט כאמור.
מה זה אומר בפועל? המילה ״רק״ היא הלב. אם השינוי משפר את מצב החברה בהיבט אחד ומחמיר אותו באחר, העילה אינה מתקיימת.
דוגמה: הודעה על הקצאת מניות במחיר מסוים, והאסיפה מעלה את המחיר למניה. החברה מקבלת יותר, ואין צד שני שנפגע ביחס לנוסח שפורסם.
סכסוכים על החלטות שהתקבלו בחריגה מגיעים לרוב לליטיגציה מסחרית בין בעלי מניות.
מה נחשב שינוי זניח בהחלטת אסיפה כללית
המחוקק בחר במונח שסתום במכוון. ״זניח״ אינו מוגדר בתקנות, ולכן הוא נבחן לפי הנסיבות של כל אסיפה בנפרד. המבחן המעשי שנגזר מתכלית ההסדר הוא מבחן ההסתמכות: האם בעל מניות סביר, שקרא את ההודעה והחליט על בסיסה אם להגיע לאסיפה וכיצד להצביע, היה משנה את עמדתו אילו ראה מראש את הנוסח החדש. אם התשובה שלילית, השינוי זניח. אם היא חיובית או מוטלת בספק, ההיתר אינו חל.
הבחנה שכדאי להכיר. יש הבדל בין שינוי בנוסח לבין שינוי בהחלטה. תיקון פיסוק, תיקון טעות סופר, עדכון מספר סעיף שהשתנה או ניסוח מחדש של אותו תוכן בדיוק, הם שינויי נוסח ונוטים להיחשב זניחים. לעומתם, שינוי בזהות בעל התפקיד, בהיקף הכספי, במועד התחולה או בזכויות שההחלטה מקנה, הוא שינוי בהחלטה עצמה. שינוי כזה לא יהפוך לזניח רק משום שהוא נראה קטן על הנייר.
הכלל המעשי לחברות: כשמתעורר ספק אם שינוי זניח, עדיף להניח שאינו זניח. החלטה שהתקבלה בחריגה מההיתר חשופה לתקיפה, והנזק מהתדיינות כזו גדול בהרבה מהעלות של זימון אסיפה נוספת או של הוצאת הודעה מתוקנת מבעוד מועד. הטבלה הבאה ממחישה את ההבחנה. היא נועדה להמחשה בלבד ואינה מחליפה בדיקה פרטנית של ההודעה שנשלחה בפועל.
| סוג השינוי | נוטה להיחשב זניח | נוטה לחרוג מההיתר |
|---|---|---|
| ניסוח וטעויות כתיב | תיקון שגיאת כתיב בשם, פיסוק, סדר מילים | ניסוח שמשנה את היקף הזכות המוקנית |
| זהות בעלי תפקיד | תיקון תואר או תעתיק של אותו אדם | החלפת המועמד המוצע באחר |
| סכומים | עיגול טכני שאינו משנה את המהות | שינוי בהיקף ההקצאה, הגמול או החלוקה |
| מועדים | התאמת מועד ליום עסקים סמוך | דחיית מועד תחולה בחודשים |
| צדדים לעסקה | תיקון מספר ח״פ שנרשם בטעות | הוספת צד או החלפת הצד שכנגד |
מתי שינוי בהחלטה מזכה את החברה
העילה השנייה בתקנה 2 בנויה על השוואה, לא על הערכה מוחלטת. נקודת הייחוס אינה מצבה של החברה היום, אלא נוסח ההחלטה שפורט בהודעה. השאלה היא האם מול אותו נוסח, ורק מולו, החברה יוצאת נשכרת. זו הבחנה שמפספסים לא מעט: שינוי שמיטיב עם החברה ביחס למצב הקיים, אבל מרע את מצבה ביחס למה שהוצע בהודעה, אינו נכנס להיתר.
המילה שקובעת היא ״רק״. התקנה אינה מסתפקת בכך שהחברה מרוויחה, אלא דורשת שהשינוי יזכה אותה בלבד. די בכך שהשינוי גורר ולו חיסרון אחד לחברה, או פוגע בחלק מבעלי המניות, כדי שהעילה תיפול. בפועל זה מצמצם את העילה למקרים נקיים למדי: העלאת תמורה שהחברה מקבלת, ויתור של צד שכנגד על תנאי, או צמצום התחייבות שהחברה נוטלת על עצמה, בלי תמורה נגדית.
נקודה אחרונה שראוי לשים לב אליה: התקנות מדברות על זיכוי החברה, לא על זיכוי בעל השליטה ולא על זיכוי קבוצת בעלי מניות מסוימת. שינוי שמיטיב עם בעל השליטה על חשבון קופת החברה אינו נכנס להיתר, גם אם מי שמציע אותו מחזיק ברוב הקולות באסיפה. הבחינה היא מבעד לעיני החברה כישות עצמאית. במקרים שבהם מעורב בעל עניין, נכון לבדוק גם את מערכת הכללים המיוחדת שחלה על עסקאות מסוג זה, לצד כללי ההצבעה בכתב והודעות העמדה ודרכי הוכחת הבעלות במניה לצורך הצבעה.
מזמנים אסיפה כללית ורוצים שההחלטה תעמוד במבחן?
ניסוח ההחלטה המוצעת בהודעה הוא הרגע שבו נקבע כמה גמישות תהיה לכם באסיפה עצמה. נשמח לעבור על ההודעה ועל סדר היום לפני המשלוח.
שאלות נפוצות על שינוי החלטה שפורטה בהודעה
הבנת התקנות
תקנה 2 מתירה לאסיפה כללית לקבל החלטה שונה מנוסח ההחלטה שפורט בהודעה, בשני מקרים בלבד: כאשר השינוי הוא שינוי זניח, או כאשר יש בשינוי רק כדי לזכות את החברה לעומת הנוסח שפורט. תנאי מקדים הוא שבהודעה אכן פורט נוסח ההחלטה, או נכללה בה תמצית ההחלטה והפניה לנוסח המלא.
התקנות הותקנו בתוקף סעיפים 70 ו-366 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. סעיף 70 לחוק מסמיך את השר לקבוע שכאשר נוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית האסיפה הכללית לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, בנושאים ולפי אמות מידה שיקבע. תקנה 2 היא אמות המידה שנקבעו.
לא. התקנות נחתמו בכ׳ בשבט התשס"ד, 12 בפברואר 2004, ועומדות בנוסחן המקורי. בדיקה בספר החוקים הפתוח ובנוסח המשולב בנבו לא העלתה שום סימון תיקון. מדובר בשתי תקנות בלבד, ללא תיקונים מאז 2004.
יישום מעשי
התקנות אינן מגדירות את המונח. המבחן המעשי הוא האם בעל מניות סביר, שקרא את ההודעה והחליט על בסיסה אם להשתתף וכיצד להצביע, היה משנה את עמדתו לנוכח הנוסח החדש. תיקון ניסוח, תיקון טעות סופר או התאמה טכנית נוטים להיחשב זניחים. שינוי בזהות הצדדים, בהיקף הכספי או בזכויות המוקנות אינו זניח.
העילה השנייה בתקנה 2 חלה כאשר ההשוואה בין הנוסח שפורסם לנוסח החדש מראה שהחברה יוצאת נשכרת בלבד. המילה ״רק״ היא מהותית: אם השינוי משפר את מצב החברה בהיבט אחד ומחמיר אותו באחר, העילה אינה מתקיימת. הבחינה היא מול הנוסח שפורט בהודעה, לא מול המצב הקיים.
כן. תקנה 1 מגדירה שאסיפה כללית, לעניין התקנות, היא לרבות אסיפת סוג. לכן אותם שני התנאים לשינוי ההחלטה חלים גם על אסיפה של בעלי מניות מסוג מסוים, ולא רק על האסיפה הכללית של כלל בעלי המניות.
תקנה 1 מגדירה שהודעה היא הזמנה או הודעה על אסיפה כללית. ההגדרה הרחבה הזו מונעת ויכוח על סיווג המסמך: בין שהחברה שלחה הזמנה לבעלי המניות ובין שפרסמה הודעה, אותם כללים חלים על השאלה אם ניתן לסטות מנוסח ההחלטה שפורט בה. את מה שההודעה חייבת לכלול מסדירות תקנות ההודעה והמודעה על אסיפה כללית.
כדאי להיוועץ לפני משלוח ההודעה, לא אחריה. ניסוח נכון של ההחלטה המוצעת, או שימוש מושכל בתמצית עם הפניה לנוסח המלא, מצמצם מראש את הצורך להסתמך על תקנה 2. פנייה בדיעבד, אחרי שהאסיפה כבר קיבלה החלטה חורגת, מעמידה את ההחלטה בסיכון לתקיפה. משרד אליהו ושות׳ מעניק ליווי שוטף לחברות הכולל בדיקת הודעות וסדרי יום לפני משלוח.