נדרשים ארבעה רכיבים: מסמכי התאגדות (תעודת התאגדות, תקנון ונסח חברה עדכני), החלטת דירקטוריון בכתב על פתיחת החשבון ומינוי מורשי חתימה, אישור עורך דין המאמת את זהות בעלי המניות, הדירקטורים ומורשי החתימה, והצהרות ציות לרבות הצהרת נהנה ובעל שליטה והצהרת תושבות לצורכי מס.

ברוב הבנקים: תעודת התאגדות, תקנון החברה, נסח חברה עדכני מרשם החברות, פרוטוקול דירקטוריון לפתיחת חשבון ומינוי מורשי חתימה, אישור עורך דין, צילומי תעודת זהות של בעלי המניות והדירקטורים, הצהרת נהנה ובעל שליטה, והצהרת תושבות לצורכי מס.

חברה שמסמכיה הופקו מחוץ לישראל תידרש בנוסף לאפוסטיל ולתרגום נוטריוני. הנוסח המדויק משתנה בין בנקים, ולכן מתחילים תמיד מרשימת דרישות בכתב.

הפרוטוקול צריך לכלול את שם החברה ומספרה, מועד ומקום הישיבה, שמות הנוכחים, החלטה מפורשת על פתיחת חשבון בבנק ובסניף מסוימים, מינוי מורשי החתימה בשמות ובמספרי זהות, הגדרת אופן החתימה והיקף ההרשאה, וחתימת הדירקטורים.

הבנק בודק שהפרוטוקול תואם את חוק החברות ואת התקנון, ושהדירקטורים החתומים אכן רשומים ככאלה ברשם החברות. פרוטוקול גנרי שהורד מהאינטרנט נכשל לרוב באחת משתי הבדיקות האלה.

אישור עורך דין הוא מסמך שבו עורך הדין מאשר לבנק, על יסוד מסמכי החברה, מי הם בעלי המניות, הדירקטורים ומורשי החתימה, מה זכויות החתימה בפועל, ושההחלטות התקבלו כדין ובהתאם לתקנון.

זהו המסמך המרכזי שהבנק נשען עליו, ולכן הוא נערך בנוסח שהבנק מבקש ולא בנוסח כללי. עורך הדין נושא באחריות מקצועית לתוכן האישור.

מורשה חתימה הוא מי שהוסמך לחייב את החברה בפעולות מול הבנק. ההסמכה נקבעת בהחלטת דירקטוריון ומוגדרת לפי סוג הפעולה, סכום ואופן החתימה, למשל חתימת שניים מתוך שלושה מעל סכום מסוים.

לפי סעיף 56 לחוק החברות, תשנ״ט-1999, פעולה שנעשתה בשם החברה בלא הרשאה או בחריגה ממנה אינה מחייבת את החברה, אלא אם אושרה בדיעבד. זו הסיבה שהבנק מקפיד כל כך על ההגדרה המדויקת.

בחברה בבעלות שני שותפים מומלץ לקבוע חתימה משותפת מעל סכום שנקבע מראש, וחתימת יחיד לפעולות שוטפות. כך החברה ממשיכה לתפקד ביום יום, אך אף שותף אינו יכול לבצע לבדו פעולה מהותית.

את המנגנון קובעים בהחלטת דירקטוריון, ורצוי לעגן אותו גם בהסכם המייסדים, כדי שלא ניתן יהיה לשנות אותו חד צדדית אם מתגלעת מחלוקת.

לפי סעיף 4 לחוק החברות, תשנ״ט-1999, החברה היא אישיות משפטית נפרדת. החשבון נפתח על שם החברה ולא על שם בעל המניות, הכספים בו הם כספי החברה, והשימוש בהם כפוף לדיני החברות ולדיני המס.

ערבוב בין חשבון פרטי לחשבון החברה עלול ליצור חשיפה בהיבטי מס ובהיבטי אחריות אישית, ולכן מומלץ להפריד מהיום הראשון.

KYC הוא הליך היכרות עם הלקוח שהבנקים מחויבים בו מכוח חוק איסור הלבנת הון, תש״ס-2000, והצו החל על תאגידים בנקאיים משנת 2001. הבנק נדרש לזהות את בעלי השליטה והנהנים, להבין את אופי הפעילות ואת מקורות הכספים.

עיכוב נובע לרוב ממסמכים חסרים, מבנה בעלות מורכב או פעילות בינלאומית, ופחות מהחלטה עקרונית של הבנק. מענה מגובה במסמכים מקצר את הבדיקה משמעותית.

סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ״א-1981, אוסר על תאגיד בנקאי לסרב סירוב בלתי סביר לתת שירותים מסוימים, ובהם פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי. לבנק מותר לסרב מטעמים ענייניים, אך הוא נדרש לנמק ולא לפעול באופן שרירותי.

הצעדים לפי הסדר: לדרוש את נימוקי הסירוב בכתב, לתקן או להשלים את המסמכים, להגיש פנייה מנומקת, ורק אם אין מענה לשקול פנייה לגורמי הפיקוח או לערכאות.

בחברה עם בעלי מניות ישראלים ומסמכים מסודרים, ההליך נמשך בדרך כלל בין מספר ימי עסקים לשבועיים מרגע ההגשה. במבנה בעלות מורכב, בשרשור חברות או כשיש בעלי מניות תושבי חוץ, ההליך עשוי להתארך בשל בדיקות ציות נוספות.

הגורם המשפיע ביותר על לוח הזמנים אינו הבנק אלא שלמות התיק בהגשה הראשונה.

כן, אך נדרשת היערכות מוקדמת. הבנק יבקש זיהוי מלא של בעל המניות הזר, הצהרת תושבות לצורכי מס לפי כללי FATCA ו-CRS, ולעיתים מסמכים מאומתים באפוסטיל ובתרגום נוטריוני.

ניתן לבצע חלק ניכר מההליך מרחוק באמצעות ייפוי כוח נוטריוני, בלי שבעל המניות יטוס לישראל.

ברוב החברות, ההחלטה על פתיחת חשבון בנק ומינוי מורשי חתימה היא בסמכות הדירקטוריון, מכוח סעיף 92 לחוק החברות, תשנ״ט-1999, ולכן המסמך הנדרש הוא פרוטוקול דירקטוריון.

יש בנקים המבקשים בנוסף החלטת אסיפה כללית של בעלי המניות, בעיקר בחברות חדשות שבהן טרם מונה דירקטוריון פעיל, או כשהתקנון מייחד את הסמכות לאסיפה. הדרך היחידה לדעת היא לקרוא את התקנון הספציפי, ולא להניח.

הדין אינו מחייב חותמת, אך בנקים רבים מבקשים חותמת חברה הנושאת את שם החברה ומספרה, לצד חתימות מורשי החתימה. עלות הפקתה זניחה והיא נדרשת גם בהמשך, מול ספקים ורשויות.

הדבר החשוב יותר הוא זכות החתימה עצמה: חותמת בלי הרשאה תקפה אינה מחייבת את החברה, ואילו חתימה של מורשה כדין מחייבת גם בלי חותמת.

חשוב להבחין: חשבון בנק משותף עסקי אינו אותו דבר כמו חשבון חברה. חשבון של חברה בע״מ אינו חשבון משותף של השותפים. החשבון נפתח על שם החברה, שהיא אישיות משפטית נפרדת, והשותפים אינם בעליו אלא לכל היותר מורשי חתימה בו.

המנגנון שמסדיר את היחסים ביניהם הוא הרשאת החתימה שנקבעת בפרוטוקול, למשל חתימה משותפת מעל סכום מסוים. לכן אין צורך בפרוטוקול פתיחת חשבון בנק משותף, אלא בפרוטוקול דירקטוריון של החברה. חשבון משותף במובן הרגיל קיים בין יחידים, ולא בין בעלי מניות בחברה.

כן. גם פרוטוקול סגירת חשבון בנק לחברה נדרש, בדיוק כמו בפתיחה, משום שזו פעולה תאגידית שמחייבת החלטה של הגורם המוסמך. הבנק יבקש פרוטוקול המורה על סגירת החשבון, ובדרך כלל גם הנחיה לגבי יתרות והוראות קבע פתוחות.

במעבר בין בנקים מומלץ לערוך את שני המסמכים במקביל, כדי שלא ייווצר פער שבו לחברה אין חשבון פעיל. הדבר רלוונטי גם בפירוק מרצון, שבו סגירת החשבון היא שלב בסיום ההתנהלות הכספית.

פתיחת חשבון נאמנות עורך דין נעשית כשעורך הדין מנהל כספים עבור לקוח או עבור עסקה מסוימת, והכספים אינם שלו אלא מוחזקים בנאמנות. חשבון בנק עורכי דין מסוג זה נפתח בנפרד מחשבון החברה, בכפוף לכללי לשכת עורכי הדין ולדרישות הבנק.

חברות נתקלות בו בעיקר בעסקאות מקרקעין ובעסקאות שבהן התמורה מוחזקת עד להתקיימות תנאי. זהו שירות נפרד מפתיחת חשבון החברה, ואפשר להסדיר את שניהם באותו משרד.

ההצהרות נדרשות משתי סיבות שונות. הראשונה תאגידית: הבנק מבקש אישור אישי של מי שמחזיק ומנהל את החברה, שהפרטים שהוגשו נכונים ושההחלטה על פתיחת החשבון התקבלה כדין.

השנייה רגולטורית: מכוח דיני איסור הלבנת הון, הבנק חייב לזהות את הנהנה ובעל השליטה בפועל, ולא להסתפק ברישום הפורמלי ברשם החברות. בשרשור חברות או בנאמנות, ההצהרה היא לעיתים המסמך היחיד שחושף מי האדם שבסוף השרשרת.

המסמכים נבדקים בבנק כמערכת אחת, ולא בזה אחר זה. פרוטוקול תקין שאינו תואם את התקנון, או אישור עורך דין שאינו מתיישב עם הצהרת הנהנה, ייצור סתירה פנימית שתיעצור את התהליך גם אם כל מסמך בנפרד נראה תקין.

לכן בונים תיק אחד סדור, עוברים עליו כמכלול ומגישים בהגשה אחת. זה גם מה שמאפשר להשתמש באותו בסיס בעתיד, כשיידרש חשבון נוסף או עדכון מורשי חתימה.

כן, וזו הדרך היעילה. כשהחשבון מתוכנן כבר בשלב ההקמה והרישום ברשם החברות, אפשר לנסח את התקנון והחלטות הדירקטוריון כך שיתאימו מראש לדרישות הבנק, ולחסוך סבב תיקונים.

בחברה קיימת, שילוב עם רישום שינויים ברשם, כמו העברת מניות או חילופי דירקטורים, נעשה באותו תיק, כדי שהרישום והמסמכים שמוגשים לבנק יהיו זהים ביום ההגשה.

שכר הטרחה נקבע לפי מספר בעלי המניות והדירקטורים, מורכבות מבנה הבעלות, היקף מסמכי הציות והאם נדרש ליווי מול הבנק במספר סבבים. בתיק סטנדרטי מדובר בסכום קבוע שנמסר מראש בכתב.

משרד אליהו ושות׳ מוסר הצעת מחיר שקופה לפני תחילת הטיפול, ובמרבית המקרים ניתן לתמחר מיד לאחר קבלת רשימת הדרישות מהבנק. פנו לשיחת מיפוי קצרה ללא עלות.

כן. השירות מתאים לחברות חדשות לאחר רישום, לחברות קיימות הפותחות חשבון נוסף או עוברות בנק, וכן לחברות שנדרשות לעדכן מורשי חתימה בעקבות חילופי דירקטורים, העברת מניות או שינוי מבני.

בחברות ותיקות, השלב הראשון הוא לרוב סנכרון בין המצב בפועל לבין הרישום ברשם החברות, ורק אחריו הפנייה לבנק.