ע"א 1915/91 יעקובי נ׳ יעקובי — חזקת השיתוף לצד חוק יחסי ממון
פסק הדין המנחה של בית המשפט העליון שקבע כי חזקת השיתוף ממשיכה לחול על בני זוג שנישאו לאחר 1974 — גם בצד הסדר איזון המשאבים שבחוק.
אם אתם מחפשים מידע על חזקת השיתוף בין בני זוג ועל פסק הדין יעקובי — הגעתם למקום הנכון. משרד אליהו ושות׳ מלווה בני זוג בהליכי פירוק שיתוף ובתביעות רכוש — עם ניסיון אישי של שנים, טיפול ישיר של עו"ד, ללא מתמחים.
מה קרה בתיק יעקובי?
בפני בית המשפט העליון הגיעו שני תיקים מאוחדים — בני הזוג יעקובי ובני הזוג קנובלר — ששניהם הציבו את אותה שאלה: האם האישה זכאית לחלק ברכוש שנרשם על שם הבעל, כאשר הנישואין נערכו לאחר כניסת חוק יחסי ממון בין בני זוג לתוקף ב-1974?
בני הזוג יעקובי נישאו
לשני הצדדים הכנסות עצמאיות — הבעל צבר רכוש ניכר הרשום על שמו בלבד. לאחר שנים, היחסים התערערו.
האישה תובעת מחצית כל הרכוש
תביעה לבית משפט קמא להצהרה על זכויותיה ברכוש המשותף מכוח חזקת השיתוף. הבעל תובע נגדית — פירוק שיתוף בדירה בלבד.
בית משפט קמא דוחה את שתי התביעות
קובע כי חוק יחסי ממון שולל את חזקת השיתוף, ואין לחלק רכוש לפני גירושין. שני הצדדים מערערים.
בית המשפט העליון פוסק — פסק הדין ההיסטורי
הרכב מורחב של 5 שופטים. ברוב 3:2 — חזקת השיתוף חלה גם לצד חוק יחסי ממון. העניין מוחזר לבית משפט קמא לברור עובדתי.
מה עמד לדיון?
סעיף 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג קובע: "אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני." האם הוראה זו ביטלה את חזקת השיתוף שיצרה הפסיקה?
שתי הגישות שנדונו
- גישת הביטול — מיעוט (שופטים טל ומצא): חוק יחסי ממון יצר הסדר כולל וממצה — הפרדה רכושית במהלך הנישואין ואיזון דחוי בפקיעתם. שני משטרים שונים אינם יכולים לדור בכפיפה אחת. חזקת השיתוף — שנולדה למלא חלל — הוחלפה בחקיקה ואין לה עוד מקום.
- גישת הקיום המקביל — רוב (נשיא שמגר, שטרסברג-כהן, דורנר): סעיף 4 קובע שהנישואין כשלעצמם אינם יוצרים שיתוף — אך הוא אינו מונע שיתוף הנוצר מהתנהגות הצדדים. חזקת השיתוף נלמדת מכוונת הצדדים כפי שמשתקפת מאורח חייהם, ולא מאקט הנישואין.
ההחלטה — ברוב דעות
נשיא בית המשפט שמגר, בהצטרפות השופטות שטרסברג-כהן ודורנר, קבע שלוש קביעות מהותיות שממשיכות לעצב את דיני הרכוש בין בני זוג:
קביעה 1 — חזקת השיתוף חלה לצד החוק
סעיף 4 לחוק יחסי ממון קובע שהנישואין כשלעצמם אינם מקנים זכויות — אבל הוא אינו קובע מי מחזיק בנכסים ואינו שולל שיתוף הנוצר מהתנהגות הצדדים. לכן, חזקת השיתוף — המבוססת על ההסכם המשתמע הנלמד מאורח החיים — ממשיכה לחול ואינה מנוגדת לחוק. סיווג נכסים ייעשה לפי דיני החוזים והקניין הרגילים.
קביעה 2 — לא ניתן להקדים את הסדר האיזון
לשאלה האם ניתן להפעיל את הסדר איזון המשאבים לפני מתן גט — התשובה שלילית. לשון הסעיף חד-משמעית: הסדר האיזון פועל רק "עם פקיעת הנישואין עקב גירושין". לא ניתן לפרשה כמתירה הקדמה. עם זאת, ניתן להשיג תוצאה דומה ומיידית דרך חזקת השיתוף עצמה.
קביעה 3 — תביעת פירוק שיתוף ניתנת לדחייה מחוסר תום לב
תביעתו של הבעל לפרק את השיתוף בדירת המגורים — שהוגשה כנגד תביעת האישה ובמטרה להשיג יתרון מיקוח — נדחתה מחוסר תום לב. עיקרון תום הלב הוא כלי מרכזי למניעת ניצול לרעה של הסדרים קנייניים בסכסוכי נישואין. בן זוג המסרב לגרש ובו בזמן מגיש תביעת פירוק שיתוף — חייב לשכנע את בית המשפט שאין פגם בהתנהגותו.
חזקת השיתוף מול הסדר איזון המשאבים
ההבדל בין שני ההסדרים קריטי — במיוחד כאשר אחד הצדדים מסרב לגרש:
| היבט | חזקת השיתוף | הסדר איזון המשאבים |
|---|---|---|
| מקור | פסיקה — יציר המשפט המקובל הישראלי | חוק יחסי ממון, תשל"ג-1973 |
| סוג הזכות | שיתוף קנייני מיידי — בעלות משותפת | זכות אובליגטורית דחויה |
| מתי מתגבש? | במהלך הנישואין — כל אחד שותף עכשיו | רק עם פקיעת הנישואין (גירושין / פטירה) |
| האם צריך גט? | לא — ניתן לתבוע פירוק בכל עת | כן — חייב להמתין לגט |
| מי חל עליו? | בני זוג + ידועים בציבור | בני זוג בלבד (נישאו לאחר 1.1.1974) |
| ניתן לסתירה? | כן — בהוכחת הפרדה / הסכם ממון / חיים לא תקינים | כן — בהסכם ממון מאושר |
מה המשמעות לכם — היום
פסק הדין יעקובי, שניתן לפני 30 שנה, עדיין מרכזי ביותר בכל תיק של פירוק שיתוף בין בני זוג. להלן ההשלכות הפרקטיות לפי מצבים נפוצים:
אם אתם הצד שמבקש פירוק
- ניתן לתבוע מיידית — לא צריך לחכות לגט. ניתן להגיש תביעת פירוק שיתוף לבית המשפט כבר עכשיו.
- חזקת השיתוף — ברירת המחדל — בבני זוג שחיו חיים תקינים, החזקה חלה על הרכוש שנצבר גם אם אינו רשום על שמכם.
- כל הרכוש — לא רק הדירה — כלי רכב, חסכונות, עסקים ונכסים נוספים עשויים להיכנס למסגרת השיתוף.
- דמי שימוש ראויים — ניתן לתבוע דמי שימוש ראויים במקביל לתביעת הפירוק, מהרגע שאחד הצדדים מתגורר בנכס לבדו.
- הגשה מהירה חשובה — ככל שממתינים, כך ייתכן שנכסים מועברים, עסקים נמכרים, חסכונות מרוקנים.
אם אתם הצד שמתנגד לפירוק
- ניתן לסתור את החזקה — אם הייתה הפרדה מפורשת, הסכם ממון בתוקף, נכסים שלא נצברו במאמץ משותף — יש טענות ממשיות.
- ילדים קטינים — בית המשפט עשוי לעכב פירוק שיתוף בדירת מגורים עד 5 שנים כשילדים קטינים מתגוררים בה.
- חוסר תום לב — תביעת פירוק שמטרתה ללחוץ בסכסוך, ולא לממש בעלות לגיטימית, עשויה להידחות כפי שנקבע בפסק הדין עצמו.
- נכסים שלפני הנישואין — נכסים שהיו בבעלות לפני הנישואין, או שהגיעו מירושה/מתנה ייעודית, לא נכנסים בדרך כלל לחזקת השיתוף.
נוסח פסק הדין המלא
להלן עיקרי פסק הדין כפי שניתן על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים.
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 1915/91 | ע"א 2084/91 | ע"א 3208/91
בפני: כבוד הנשיא מ. שמגר | כבוד השופט א. מצא | כבוד השופטת ט. שטרסברג-כהן | כבוד השופט צ.א. טל | כבוד השופטת ד. דורנר
המערערת בע"א 1915/91: אסתר יעקובי
המערערים בע"א 2084/91: 1. עזרא יעקובי 2. מלי יעקובי
המערער בע"א 3208/91: משה קנובלר
נגד
המשיבים בע"א 1915/91: 1. עזרא יעקובי 2. מלי יעקובי
המשיבה בע"א 2084/91: אסתר יעקובי
המשיבה בע"א 3208/91: מזל קנובלר
ע"א 1915/91 ו-ע"א 2084/91 — ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 28.3.91 בת.א. 223/88, שניתן על ידי כבוד השופט ש. ברנר.
ע"א 3208/91 — ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 29.5.91 בת.א. 298/90, שניתן על ידי כבוד הנשיא ו. זיילר.
פסק דין — הנשיא מ. שמגר:
1. דיון שאוחד על ידינו בערעורים על שני פסקי דין של בית המשפט המחוזי בירושלים: ת.א. 223/88 מיום 28.3.91 (כבוד השופט ש. ברנר), שדחה את תביעתה של המערערת בע"א 1915/91 להכריז על זכויותיה במחצית רכושם של בני הזוג ואת תביעתו של המערער בע"א 2084/91, לפרק את השיתוף בדירת המגורים של בני הזוג, ו-ת.א. 298/90 מיום 29.5.91 בו הצהיר בית המשפט על זכויותיה של המשיבה בע"א 3208/91 במחצית הזכויות בדירת בני הזוג, ועל זכויותיה במחצית המטלטלין שבדירה. ערעורים אלה מעוררים שאלות חשובות מתחום המעמד האישי, שעיקרן — פירוש סעיפים 4 ו-5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.
2. בני הזוג יעקובי — ע"א 1915/91 וע"א 2084/91: בני הזוג יעקובי נישאו ביום 10.12.75. לבני הזוג ילדה קטינה. שני בני הזוג עבדו במהלך הנישואין. לבני הזוג רכוש הכולל, בנוסף על דירת המגורים הרשומה על שם שניהם בחלקים שווים, גם שתי דירות נוספות, כלי רכב, חשבונות בנק, מזומנים וציוד עסקי. האשה פנתה בתביעה לבית משפט קמא וביקשה כי יצהיר על כל הרכוש כרכוש משותף, יצווה על רישומו בהתאם ויפרק את הרכוש המשותף. בית משפט קמא דחה את תביעתה מחוסר עילה ומחוסר סמכות, מאחר וסעיף 5 קובע כי חלוקת הרכוש תעשה רק לאחר פקיעת הנישואין.
3. בני הזוג קנובלר — ע"א 3208/91: בני הזוג קנובלר נישאו ביום 18.4.78 לאחר שחיו יחד כידועים בציבור במשך כשלוש שנים. לבני הזוג שלושה ילדים קטינים. רכושם העיקרי הוא בית המגורים הרשום על שם הבעל בלבד. הבעל, עורך דין במקצועו, סיפר לאשה כי רשם את הזכויות בדירה על שם שניהם, אך לאמיתו של דבר כך לא היה. רק כשנתיים בטרם הדיון גילתה האשה כי אינה רשומה כבעלים.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973
7. המחוקק הישראלי בחר בחוק הנ"ל בשיטת השיתוף הדחוי, שמשמעותה הפרדה מוחלטת של נכסי בני הזוג במהלך הנישואין. חלוקת הרכוש נעשית על פי שוויים של נכסי בני הזוג, רק עם פקיעת הנישואין או עם פטירת אחד מבני הזוג.
סעיף 4 קובע: "אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני."
סעיף 5(א) קובע: "עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן הזוג... זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט..."
הבעייתיות הגלומה בהסדר איזון המשאבים
9. הסדרת יחסי ממון בין בני זוג דורשת התייחסות לשלושה אלמנטים עיקריים — אופי המשטר הרכושי החל בעת הנישואין, אופן חלוקת הרכוש כאשר בני הזוג מעוניינים לסיים את קשר הנישואין, והעילות לחלוקת הרכוש. הסדר רכושי רצוי אינו נותן יתרונות בלתי הוגנים לאף אחד מבני הזוג, ואינו מאפשר לאחד מהם להיות "נבל ברשות המשפט".
הקושי הגדול בחוק: מועד הפעלת האיזון — עם פקיעת הנישואין, כאשר הפקיעה היא רק בהתאם לדיני הגירושין — מכביד ומאפשר לבן הזוג המסרב לגט לנצל את המצב. כפי שכתב פרופ' רוזן-צבי: "שיטה רכושית המשולבת בשיטת גירושין נוקשה פותחת פתח לסחטנות מצד בן הזוג הלהוט פחות להתרת הקשר."
סעיף 5 לחוק יחסי ממון — הקדמת הפעלת הסדר איזון המשאבים
13. המסקנה היא, על כן, שלשונו של סעיף 5 לחוק יחסי ממון אינה מאפשרת הפעלת הסדר איזון המשאבים בטרם ניתן גט. הרקע החקיקתי מחזק מסקנה זו — המחוקק שלל במפורש את סמכות בית המשפט להקדים את מועד הפעלת הסדר איזון המשאבים.
סעיף 4 לחוק יחסי ממון — משטר של הפרדה רכושית
16. סעיף 4 בא להסדיר את יחסי הממון בין בני זוג במשך הנישואין. בתקופה זו, קובע ההסדר הפרדה מלאה. נשאלת השאלה, אם סעיף 4 ממצה את יחסי הממון שבין בני זוג במשך הנישואין.
18. סיכומם של דברים: סעיף 4 לחוק יחסי ממון קובע משטר הפרדה בין נכסיהם של בני זוג, אך אין בנישואין כדי למנוע היווצרות רכוש משותף. סיווגם של נכסים לצרכי סעיף 4 ייעשה על פי דיני החוזים והקניין הרגילים. המסקנה: סעיף 4 אינו יוצר התעלמות מהתגבשותן של זכויות קנייניות בזמן הנישואין, ומוסיפים לחול הסדרים נוספים הנובעים מדיני הקניין והחוזים הרגילים.
חזקת השיתוף
19. חזקת השיתוף בדיני הקניין של בני זוג היא יציר המשפט המקובל הישראלי. ראשיתה בשנות החמישים המאוחרות. עיקרה — חזקה החלה לגבי בני זוג המנהלים אורח חיים תקין והתנהגותם מגלה מאמץ משותף, כי הרכוש שנצבר במהלך הנישואין מצוי בבעלותם המשותפת:
"הדין החל בישראל כפי שנתפרש בבית משפט זה הוא, כי בני זוג החיים בצוותא ומקיימים משק בית משותף, הרכוש שנצבר במשך חייהם המשותפים הוא רכושם המשותף המתחלק ביניהם בחלקים שווים, גם אם הוא רשום רק על שם אחד מהם, והוא כל עוד אין ראיות על כך שנתגבשה ביניהם כוונה אחרת. זוהי חזקת השיתוף." (בג"צ 1000/92, בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול)
חזקת השיתוף מכוונת להשגת מטרה חברתית, והיא מבוססת על תפיסת השוויון בין המינים: בני הזוג שווים בתרומתם לרווחת המשפחה, ועל כן הם זכאים לחלקים שווים מן הרכוש שנצבר כתוצאה מהמאמץ המשפחתי.
תחולת חזקת השיתוף לצד חוק יחסי ממון
20. אמרנו כי קיומו של סעיף 4 אינו מונע, באופן עקרוני, תחולתם של הסדרים רכושיים נוספים לגבי בני זוג הכפופים לחוק יחסי ממון. השאלה היא: האם חזקת השיתוף מוסיפה לחול על בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74?
28. המסקנה: חזקת השיתוף מוסיפה לחול בצד חוק יחסי ממון, בשינויים המחוייבים הכרוכים בהתאמתה לתחולתם הסימולטנית של שני ההסדרים.
הטעמים לקביעה זו:
א. הרקע החקיקתי: הלכת השיתוף נוצרה על רקע הצורך ליצור שוויון בין בני הזוג ולהגן על הצד החלש. מוטיבציה זו לא חלפה עם חקיקת החוק. ההסדר כפי שנחקק מביא לתוצאות הפוכות מן הרצוי.
ב. תכלית החוק: חוק יחסי ממון לא הסדיר את ההסדרים הקניינים שנוצרים במהלך הנישואין — והסתפק בהכרזה על נייטרליות בסוגיה זו (סעיף 4). הסדר הפסיקה (חזקת השיתוף) ממלא חלל זה.
ג. שיקולי מדיניות: יש לאזן בין שני שיקולי מדיניות — הבטחון הקנייני מול הבטחת הצד החלש. השיקול השני גובר. בן הזוג המחזיק בנכסים לא יוכל להיות "נבל ברשות המשפט".
סעיף 4 לחוק קובע רק כי אין בעצם הנישואין כדי לשנות זכויות קנייניות. אך קיום התנאים היוצרים את חזקת השיתוף — מאמץ משותף, ניהול משק בית משותף, אורח חיים תקין — שאני.
מן הכלל אל הפרט
30. ע"א 3208/91 — בני הזוג קנובלר: אין ספק כי האשה הוכיחה את יסודותיה של חזקת השיתוף. מדובר בבני זוג שחיו יחד כחמש עשרה שנה. מאמץ משותף בפרנסת המשפחה ודאי שהיה כאן. ערעורו של הבעל נדחה — פסק דינו של בית משפט קמא בדבר זכויות האשה בדירה ובתכולתה נותר על כנו.
33. ע"א 1915/91 — בני הזוג יעקובי: בית משפט קמא לא קבע כל ממצאים עובדתיים בעניין יחסי הממון, מאחר שסבר שאין לו סמכות. לאור החלטתנו בדבר תחולתה העקרונית של חזקת השיתוף גם על זוגות שנישאו לאחר 1.1.74, מוחזר הדיון לבית משפט קמא על מנת שיוכרעו השאלות העובדתיות.
34. ע"א 2084/91 — תביעת הבעל לפירוק שיתוף בדירה: בנסיבות עניין זה, צדק בית משפט קמא. המערער מבקש להשיג יתרונות כלכליים וטקטיים, תוך שהוא משתמש ביתרונות שההסדר המשפטי הלקוי מעניק לו באופן אקראי. עיקרון תום הלב יכול לשמש לדחיית תביעה לפירוק שיתוף בנסיבות כגון אלו. יש להדגיש כי למעשה אין מדובר בדחיית התביעה לפירוק השיתוף, אלא בעיכוב הפירוק, עד שתתברר המחלוקת הממונית הכללית בין בני הזוג.
35. סוף דבר:
בעניינם של בני הזוג קנובלר (ע"א 3208/91) — ההצהרה בדבר זכויות האשה בדירת המגורים ובמחצית המטלטלין נותרת על כנה. המערער ישא בהוצאות האשה בסכום של 8,000 ש"ח.
בעניינם של בני הזוג יעקובי — נדחה ערעורו של הבעל בע"א 2084/91 ומתקבל ערעורה של האשה בע"א 1915/91. העניין כולו מוחזר לבית משפט קמא על מנת שיידון בהתאם לפסק דין זה בדבר תחולתה העקרונית של חזקת השיתוף על בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74. המערער בע"א 2084/91 ישא בהוצאות המשיבה בסכום של 8,000 ש"ח.
37. בשולי הדברים: טוב יעשה המחוקק אם יעיין שנית בחוק יחסי ממון בין בני זוג. אין ספק כי עדיף ההסדר החקיקתי המלא, על הסדר המורכב חלקית מהסדר חקיקתי וחלקית מהלכה פסוקה.
ניתן ביום י"ז אב התשנ"ה — 13 באוגוסט 1995.
דעת השופטת ט. שטרסברג-כהן (דעת מיעוט חלקית):
גדר המחלוקת: שלושת השופטים שמים נר לרגליהם את השגת השוויון הרכושי בין בני זוג. אלא שבעוד הנשיא והשופטת דורנר בדיעה שניתן לשלב את חזקת השיתוף אל תוך חוק יחסי ממון, סבורה השופטת שטרסברג-כהן כי לא ניתן להחליף את ההסדר החקוק בהסדר של חקיקה שיפוטית.
עם זאת, השופטת שטרסברג-כהן מציעה פרשנות מרחיבה לסעיף 5, לפיה גם התערערות חיי הנישואין ללא תקנה תאפשר הפעלת הסדר האיזון — מבלי להמתין לגט.
דעת השופט צ.א. טל (דעת מיעוט):
חוק יחסי ממון יצר משטר רכושי כולל. משטר רכושי כולל כזה אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם משטר רכושי כולל אחר. לשון החוק ברורה — סעיף 4 קובע "העדר תוצאות במשך הנישואין" וסעיף 3 מייחס לבני הזוג כוונה להסכים להסדר איזון המשאבים. לא יתכן לייחס לבני הזוג בעת ובעונה אחת שתי כוונות סותרות.
עם זאת, השופט טל מציע מספר פתרונות: פרשנות מרחיבה לפיה פסק דין של ערכאה שיפוטית המחייב גירושין יהווה "פקיעת נישואין"; שימוש בדיני חוזים ובסעיף 39 (תום לב); ופסיקת פיצויים בבית הדין הרבני.
דעת השופטת ד. דורנר (רוב):
חוק יחסי ממון שותק לעניין חלוקת הזכויות במהלך הנישואין. על כן, סעיף 4 אינו מעלה ואינו מורד לעניין ההסכמה בשאלה שהסדר איזון המשאבים אינו נוגע בה. חזקת השיתוף נשארת בתוקפה לצד החוק, ופרשנות אחרת תשאיר את בן הזוג שנכסיו אינם רשומים על שמו חשוף לסחיטה.
דעת השופט א. מצא (מיעוט):
הלכת השיתוף והסדר איזון המשאבים אינם יכולים לדור, זו לצד זה, כדינים מקבילים. אולם חוק יחסי ממון לוקה בחסר — ויש לתקנו. עד לתיקון, יש להרחיב את השימוש בסעיף 11 לחוק (סעדים מניעתיים) להגנה על הצד החלש.
הערעור בע"א 3208/91 נדחה ברוב דעות. בע"א 1915/91 ו-2084/91 הוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי.
יש לך שאלה על פירוק שיתוף בין בני זוג?
פסק הדין מורכב ותחולתו תלויה בנסיבות הספציפיות שלכם. שיחה קצרה עם עו"ד אליהו תבהיר מה מגיע לכם ומה הצעד הנכון הבא.
שאלות נפוצות — יעקובי נ׳ יעקובי ופירוק שיתוף בין בני זוג
הבנת פסק הדין
בית המשפט העליון קבע ברוב דעות (3:2) כי חזקת השיתוף ממשיכה לחול על בני זוג שנישאו לאחר 1974, גם בצד חוק יחסי ממון. רכוש שנצבר במהלך חיי נישואין תקינים — מחזיקים בו שני הצדדים בחלקים שווים, גם אם רשום על שם אחד בלבד. לשאלת הפירוק: ניתן לדרוש פירוק עוד בחיי הנישואין מבלי להמתין לגט.
כן. הרוב בבית המשפט פסק שסעיף 4 לחוק — הקובע שהנישואין כשלעצמם אינם מקנים זכויות — אינו שולל שיתוף שנוצר מהתנהגות הצדדים. חזקת השיתוף נשענת על ההסכמה המשוערת הנלמדת מאורח החיים, ולכן שני ההסדרים — חזקת השיתוף הפסוקה והסדר האיזון החוקי — פועלים במקביל.
חזקת השיתוף: שיתוף קנייני מיידי — כל אחד שותף בנכסים כבר במהלך הנישואין. ניתן לדרוש פירוק שיתוף בכל עת. הסדר איזון המשאבים: זכות אובליגטורית דחויה — מתגבשת רק עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או מוות. ההבדל קריטי כשאחד הצדדים מסרב לגרש — חזקת השיתוף מאפשרת לפעול מיד.
יישום מעשי
כן. לפי סעיף 37(א) לחוק המקרקעין (1969), כל שותף רשאי לדרוש פירוק בכל עת. עם זאת, בית המשפט רשאי לעכב פירוק כשיש ילדים קטינים (עד 5 שנים), ורשאי לדחות תביעה שהוגשה בחוסר תום לב. לפרטים נוספים: פירוק שיתוף במקרקעין — המדריך המלא.
פסק הדין מחזק מאוד את מעמד הצד שמעוניין בפרידה. כיוון שחזקת השיתוף חלה כבר במהלך הנישואין, ניתן לתבוע את חלקו ברכוש המשותף בבית המשפט מבלי להמתין לגט. הדבר מפחית משמעותית את כוח הסחיטה של סרבן הגט ומהווה לחץ כלכלי לגיטימי. ראו גם: מכירת דירה בגירושין — מה חשוב לדעת.
חזקת השיתוף חלה גם על ידועים בציבור, ולגביהם היא למעשה ההסדר הרכושי היחיד — חוק יחסי ממון אינו חל עליהם כלל. לכן, ידועים בציבור שנפרדים ניהנים מחזקת השיתוף ללא ההגבלות הנוספות של חוק יחסי ממון.
ניתן לסתור את חזקת השיתוף על ידי הוכחת אחד מאלה: (1) הפרדה רכושית מפורשת והסכמה שהנכסים נפרדים; (2) קיום הסכם ממון מאושר כדין; (3) הנכסים נרכשו לפני הנישואין; (4) הנכסים הגיעו מירושה או מתנה ייעודית; (5) חיי הנישואין לא היו תקינים ומשותפים.
שכר הטרחה תלוי במורכבות התיק, שווי הנכסים ושלב ההסכמה — הסדר מוסכם עולה פחות מהליך שנוי במחלוקת. משרד אליהו ושות׳ מציע הצעת מחיר שקופה לפני תחילת הטיפול. ייעוץ ראשוני: 074-704-7104.