טופס בקשה לצו ירושה ואיתור צו קיים

טופס בקשה לצו ירושה - טופס 1, תקנה 14(א)

הלב של ההליך הוא טופס הבקשה לצו ירושה - "טופס 1", לפי תקנה 14(א) לתקנות הירושה תשנ״ח-1998. את הטופס ניתן להוריד מאתר הרשם לענייני ירושה ולמלא בכתב יד ברור או כקובץ וורד מודפס. בטופס מפורטים פרטי המוריש, רשימת כל היורשים על פי דין (שם מלא, תעודת זהות, כתובת וקרבה), וחלקו של כל יורש בעיזבון.

זה המקום שבו רוב הטעויות נולדות. טופס שמוגש שגוי - מוחזר אליכם בדואר, וכל סבב כזה מאריך את ההליך בשבועות ולעיתים מצריך אגרה נוספת. הטעויות הנפוצות: יורש שנשמט, חלק שחושב לא נכון, חוסר התאמה בין הפרטים בטופס למרשם האוכלוסין, או תצהיר הסתלקות שצורף בלי אימות כדין. אצלנו הטופס נערך ונבדק ישירות על ידי עו״ד אליהו לפני ההגשה.

רישום הזכויות בטאבו - ישר מתוך הבקשה

טיפ שרבים לא מכירים: אם המוריש היה בעל זכויות במקרקעין, ניתן לסמן כבר בבקשה המקוונת בקשה שהזכויות יירשמו על שם היורשים בטאבו (הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין). כך נחסכת הגשת בקשה נפרדת לרישום אחרי מתן הצו. לבקשה זו יש לצרף טופס בקשה לרישום מקרקעין חתום ומאומת. אנחנו דואגים לכך כחלק מההגשה, כדי שהיורשים לא יצטרכו לרדוף אחרי הטאבו בנפרד.

איתור צו ירושה - לבדוק לפני שמגישים

לפני הגשת בקשה חדשה, הצעד הנכון הוא איתור צו ירושה - בדיקה באתר הרשם לענייני ירושה אם כבר הוגשה בקשה או ניתן צו ביחס לאותו מוריש. בדיקה פשוטה זו מונעת הגשה כפולה, תשלום אגרה מיותר ובלבול מול הבנקים. אם כבר קיים צו - אין צורך להגיש מחדש; אפשר להזמין העתק מאומת של הצו בעלות של 72 ₪ לכל עותק. אם הצו קיים אך נפלה בו טעות - מגישים בקשה לתיקון צו ירושה.

בקשה לצו ירושה - כל מה שחשוב לדעת לפני שמגישים

מה זה צו ירושה ומתי הוא נדרש?

צו ירושה הוא פסק דין הצהרתי שמוציא הרשם לענייני ירושה, ובו מצוין מי הם יורשי המנוח על פי דין ומה חלקו של כל יורש בעיזבון. מעמדו של הצו כמוהו כפסק דין התקף כלפי כל העולם. הצו נדרש כאשר המנוח לא הותיר אחריו צוואה. אם קיימת צוואה - יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה, שמכיר בתוקפה ומחיל אותה.

בלי צו ירושה - אי אפשר לפעול בנכסי המוריש. הבנקים לא ישחררו כספים, רשם המקרקעין לא יעביר זכויות, וחברות הביטוח לא ישלמו תגמולים. הצו הוא המפתח שמאפשר ליורשים להמשיך הלאה.

צו קיום צוואה - כשהמוריש הותיר צוואה

כאשר המנוח הותיר אחריו צוואה תקפה, לא מגישים בקשה לצו ירושה אלא בקשה לצו קיום צוואה. הצו אינו "מאשר" את תוכן הצוואה אלא מכיר בתוקפה המשפטי ומורה על קיומה - כלומר על חלוקת העיזבון לפי רצון המצווה ולא לפי סדר הירושה שבחוק. ההבחנה הראשונה בכל תיק היא בדיוק זו: האם יש צוואה או אין.

הליך הבקשה לצו קיום צוואה דומה במהותו להגשת בקשה לצו ירושה - אותו רשם, אותן אגרות (507 ₪ מקוונת, 66 ₪ פרסום), אותה תקופת התנגדויות של 14 יום ואותו פרק זמן ממוצע של עד שלושה חודשים. אך יש הבדל מהותי אחד: חובה להפקיד את הצוואה המקורית אצל הרשם, ואם הצוואה הופקדה עוד בחיי המצווה - יש לציין זאת. הגשת בקשה לצו קיום צוואה עשויה לעורר התנגדות לצוואה מצד מי שטוען שהצוואה פגומה, נכתבה בהשפעה בלתי הוגנת או שהמצווה לא היה כשיר.

מי יורש ומה חלקו? סדר הירושה לפי החוק

בהיעדר צוואה, סעיפים 10-17 לחוק הירושה קובעים סדר ברור של יורשים על פי דין:

• בן/בת זוג של המוריש - חלק יחסי קבוע (חצי, רבע או שני שליש, תלוי במי שיירשו לצדו)
• ילדי המוריש (וצאצאיהם) - הם הקודמים אחרי בן הזוג. אם ילד נפטר לפני המוריש, חלקו עובר לצאצאיו
• הורי המוריש (וצאצאיהם) - אם אין ילדים. אם הורה נפטר, חלקו עובר לאחי המוריש
• סבי המוריש (וצאצאיהם) - אם אין הורים ולא צאצאיהם. כאן נכנסים דודים ובני דודים
• המדינה - רק במקרה הקיצוני שאין יורשים כלל (סעיף 17 לחוק)

דוגמה מעשית: מנוח השאיר אישה ושני ילדים. האישה מקבלת חצי מהעיזבון, ושני הילדים מתחלקים בחצי השני - 25% כל אחד. אם אחד הילדים נפטר לפני אביו והשאיר שני נכדים - 25% של הילד המנוח מתחלק בין שני הנכדים (12.5% כל אחד).

אגרות והוצאות - מה משלמים ב-2026?

נכון ליוני 2026, אגרות הרשם לענייני ירושה הן:

תצהיר הסתלקות - מתי ולמה?

יורש שלא מעוניין בחלקו רשאי להגיש תצהיר הסתלקות (סעיף 6 לחוק הירושה). ההסתלקות יכולה להיות לטובת יורש מסוים או כללית. חשוב: ההסתלקות סופית - אי אפשר לחזור ממנה. אם היורש שמסתלק קטין או חסוי - נדרש אישור בית משפט.

התצהיר חייב להיות חתום בפני עורך דין שמאמת את הזהות והחתימה, ולצרף לבקשה לצו ירושה. שיקולי הסתלקות הם לרוב פיננסיים (חוסכים מס שבח בעת מכירה עתידית, או מעבירים את החלק ליורש אחר שצריך יותר) או משפחתיים.

המנוח נפטר מחוץ לישראל - מסלול ייעודי

כאשר המנוח לא היה בעל מושב בישראל בעת פטירתו אך הותיר נכסים בארץ (חשבון בנק, דירה, מניות), ההליך מורכב יותר: הסמכות נקבעת לפי מיקום הנכסים בישראל, ונדרשת חוות דעת דין זר שמסבירה את דין הירושה החל במדינת מושבו של המנוח. זהו תחום בפני עצמו, ובנינו עליו דף ייעודי מלא.

התנגדות לצו ירושה - מי, מתי ולאיזו עילה?

כל מי שיש לו עניין בעיזבון רשאי להגיש התנגדות לבקשה לצו ירושה, וזאת תוך 14 יום מיום פרסום הבקשה בעיתון. הרשם רשאי להאריך את התקופה בנסיבות חריגות. אם הוגשה התנגדות - התיק מועבר מהרשם לבית המשפט לענייני משפחה, וההליך הופך לתביעה לכל דבר.

עילות נפוצות להתנגדות:

• הבקשה לא ציינה את כל היורשים על פי דין
• חלקו של יורש נקבע בטעות
• קיימת צוואה שלא הוצגה
• הסתלקות שנעשתה בכפייה או בטעות
• זהות יורש שגויה (טעות בת״ז, בשם, או בקשר)

לאחר קבלת הצו - מה הצעדים הבאים?

קבלת הצו היא רק תחילת הדרך. עכשיו צריך לממש את הירושה בפועל:

• בנקים: הצגת הצו, שחרור הכספים, סגירת חשבונות ופתיחה חדשה לכל יורש
• טאבו ורמ״י: רישום זכויות בנכסי מקרקעין על שם היורשים
• חברות ביטוח: מימוש פוליסות חיים ופוליסות מנהלים
• רשם החברות: שינוי בעלות במניות ובמינויי דירקטוריון
• פירוק שיתוף: אם היורשים לא מסכימים על שימוש משותף - הגשת בקשה לפירוק שיתוף בירושה
• מס שבח במכירה: מיסוי ירושה הוא 0%, אך בעת מכירה עתידית של נכס מקרקעין יחול מס שבח על הרווח

מתי כדאי לקחת עורך דין?

החוק לא מחייב ייצוג. תושב ישראל עם משפחה גרעינית פשוטה (אישה וילדים, או הורים בלבד) - יכול להגיש בעצמו, ואף להגיש מקוון אם הוא יורש מדרגה ראשונה. עם זאת, יש מקרים שבהם ייצוג חוסך חודשים של עיכובים ולפעמים גם בית משפט:

• המנוח נפטר מחוץ לישראל - דרושה חוות דעת דין זר (ראו דף ייעודי)
• היורשים אינם מדרגה ראשונה (אחים, דודים, בני דודים) - לרוב לא ניתן להגיש מקוון לבד
• היורש קטין - נדרשים אישורים נוספים מבית משפט
• תצהיר הסתלקות - חייב להיות מנוסח בדיוק כדין
• חשד להתנגדות - הליך משפטי מורכב בבית משפט
• יורש שאינו ידוע - איתור יורש שאין קשר עמו
• נכסים מורכבים - חברות, מניות, נדל״ן

אצל אליהו ושות׳ - שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות תעזור לכם להבין מיד אם המקרה שלכם מצריך ליווי משפטי או שאפשר להגיש לבד.