חוק הפטנטים, תשכ״ז-1967 - נוסח והסברים
מה קובע חוק הפטנטים ומתי הוא רלוונטי לכם?
חוק הפטנטים, תשכ״ז-1967 הוא הבסיס המשפטי להגנה על אמצאות בישראל. הוא קובע מי זכאי לבקש פטנט, מה נדרש כדי שאמצאה תהיה כשירת פטנט, כמה זמן ההגנה נמשכת, למי שייכת אמצאה שעובד פיתח בעבודה, ומה קורה כשמישהו מנצל את האמצאה בלי רשות. כאן תמצאו את הסעיפים המרכזיים בשפה פשוטה, את המועדים שחשוב להכיר, ומתי כדאי לפנות לעורך דין. משרד אליהו ושות׳ מלווה עסקים וחברות במשפט מסחרי מאז 2007.

חברה בלשכת עורכי הדין בישראל מאז 2007, בעלת תארי LL.B ו-MBA, נוטריון ובוררת רשומה. המשרד מלווה חברות, יזמים וסטארט-אפים בהיבטים החוזיים והמסחריים של קניין רוחני: הסדרת בעלות באמצאות בהסכמי העסקה ובהסכמי מייסדים, הסכמי פיתוח והעברת זכויות, בדיקות נאותות בעסקאות השקעה, ומחלוקות מסחריות סביב נכסים לא מוחשיים.
הרבה סכסוכים על אמצאות לא נולדים ברשות הפטנטים אלא בהסכם ההעסקה. סעיף 132 קובע ברירת מחדל, אבל הצדדים רשאים להסכים אחרת, ושם בדיוק נמצא ההבדל בין שקט לבין תביעה.
מה מסדיר חוק הפטנטים, תשכ״ז-1967?
החוק בנוי סביב עסקה אחת בין הממציא לחברה: הממציא חושף את האמצאה שלו לציבור, ובתמורה המדינה מעניקה לו זכות בלעדית לנצל אותה לתקופה קצובה. כל שאר הסעיפים בחוק הם הפירוט של העסקה הזו: מה נחשב אמצאה שראויה להגנה, איך מגישים בקשה ומי בוחן אותה, מתי הציבור רשאי לראות את הבקשה ולהתנגד לה, כמה זמן ההגנה נמשכת ובאילו תנאים היא פוקעת, ומה עומד לרשות בעל הפטנט כשמישהו מפר אותה.
חוק הפטנטים מסדיר את מתן ההגנה על אמצאות בישראל ואת אכיפתה. לפי סעיף 3 לחוק הפטנטים, תשכ״ז-1967, אמצאה כשירת פטנט היא מוצר או תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהוא חדש, מועיל, ניתן לשימוש תעשייתי ויש בו התקדמות המצאתית.
- כשירות: חידוש (סעיף 4), התקדמות המצאתית (סעיף 5), סייגים לטיפול רפואי ולזני צמחים (סעיף 7)
- הליך: הגשה ובחינה, פתיחה לעיון הציבור בתוך 18 חודשים (סעיף 16א), קיבול ופרסום (סעיף 26)
- תוקף: 20 שנה מתאריך הבקשה (סעיף 52), בכפוף לאגרות חידוש (סעיפים 56-57)
- אכיפה: צו מניעה ופיצויים, ולעיתים פיצויי עונשין לאחר אזהרה (סעיף 183)
כל מקרה נבחן לגופו, והנוסח המחייב הוא נוסח החוק עצמו. לשיחת ייעוץ ראשונית עם המשרד ←
שתי נקודות שחשוב להפנים כבר בהתחלה. הראשונה: מניין עשרים השנה מתחיל מתאריך הבקשה ולא מיום שהפטנט ניתן בפועל, כך שכל חודש של התמשכות הליך הבחינה מקצר בפועל את תקופת הניצול המסחרית. השנייה: פרסום פומבי של האמצאה לפני הגשת הבקשה עלול לשלול את החידוש לפי סעיף 4, גם אם הפרסום נעשה בישראל וגם אם נעשה בחו״ל, וגם אם הממציא עצמו הוא שפרסם. סעיף 6 מכיר בחריגים מצומצמים בלבד, למשל הצגה בתערוכה מוכרת או הרצאה בפני אגודה מדעית, ובשניהם נדרשת הגשת בקשה בתוך ששה חודשים. זו הסיבה שכדאי לשלב את היועץ המשפטי כבר בשלב שבו חותמים על הסכמי סודיות ופיתוח, ולא רק אחרי שהמוצר יצא לשוק.
כרטיס הביקור של חוק הפטנטים
שימו לב שהחוק ממשיך להתעדכן. בשנים האחרונות נדונו בכנסת ובמשרד המשפטים הצעות לשינוי הליכי הבחינה ומבנה התחרות בשוק התרופות. לפני הסתמכות על סעיף מסוים בתיק ממשי, יש לבדוק את הנוסח המשולב העדכני במקור הרשמי.
לשון הסעיפים המרכזיים, כלשונם בחוק
חוק הפטנטים כולל 196 סעיפים, ולכן הבאנו כאן את לשונם המדויקת של הסעיפים המרכזיים בלבד, אלה שמשפיעים ישירות על זכויות של ממציאים, עובדים ובעלי עסקים. לנוסח המלא של כל הסעיפים והפרקים יש לפנות למקור הרשמי.
סעיף 3 · אמצאה כשירת פטנט - מהי?
אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט.
סעיף 4 · אמצאה חדשה - מהי?
אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה - (1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור; (2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.
סעיף 5 · התקדמות המצאתית - מהי?
התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4.
סעיף 7 · סייג למתן פטנטים
על אף האמור בסעיף 2 לא יוענק פטנט על - (1) תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם; (2) זנים חדשים של צמחים או בעלי חיים, זולת אורגניזמים מיקרו-ביולוגיים שלא הופקו מהטבע.
סעיף 9 · כל הקודם זוכה
נתבקש פטנט על אמצאה אחת על ידי יותר ממבקש אחד, יינתן הפטנט עליה למי שביקש אותו קודם כדין.
סעיף 30 · מועד ההתנגדות למתן פטנט
תוך שלושה חדשים מיום פרסום הבקשה לפי סעיף 26 רשאי כל אדם, על ידי מסירת הודעה בכתב לרשם, להתנגד למתן הפטנט.
סעיף 49(א) · זכויות בעל הפטנט
בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות, עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט (להלן - הפרה).
סעיף 52 · תקופת תוקף הפטנט
תקופת הפטנט היא עשרים שנה מתאריך הבקשה.
סעיף 53 · זכות מכוח ניצול קודם
מי שבתאריך הקובע היה מנצל בתום לב בישראל את האמצאה שעליה מבוקש הפטנט, או שבאותו תאריך עשה בתום לב הכנות ממשיות לניצולה, זכאי לנצל אותה אמצאה בעצמו ובמהלך עיסוקו ללא תמורה.
סעיף 132(א) · אמצאות עקב שירות
אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן - אמצאת שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131.
סעיף 141 · חובת סודיות
כל עוד לא הוגשה בקשת פטנט על אמצאת שירות, לא יגלו העובד, המעביד וכל אדם שהדבר נמסר לו בסוד, פרטים על האמצאה.
סעיף 183(א) · סעדים במשפטי הפרה
בתביעה על הפרה זכאי התובע לסעד בדרך צו מניעה ולפיצויים.
שבעת הסעיפים שקובעים את זכויותיכם, בשפה פשוטה
לכל סעיף כאן צירפנו את מה שהוא אומר בפועל ודוגמה מהחיים. הניסוח כאן הוא הסבר ולא תחליף לנוסח החוק.
מה בכלל אפשר לרשום כפטנט
"חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית"
מה זה אומר בפועל? רעיון לבדו אינו פטנט. צריך מוצר או תהליך קונקרטי, שלא פורסם קודם בשום מקום בעולם, שיש לו שימוש מעשי, ושאיש מקצוע ממוצע בתחום לא היה מגיע אליו כדבר מובן מאליו. סעיף 7 מוציא מהגדר תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם וזנים חדשים של צמחים ובעלי חיים.
דוגמה: חברת מכשור פיתחה מנגנון חדש לכיול חיישן. המנגנון עצמו עשוי להיות כשיר לפטנט, אך פרוטוקול הטיפול הרפואי שבו הוא משמש אינו כשיר לפי סעיף 7.
פרסום מוקדם הורג את החידוש
"אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה"
מה זה אומר בפועל? כל חשיפה פומבית שמאפשרת לבעל מקצוע לשחזר את האמצאה, לפני הגשת הבקשה, פוגעת בכשירות. זה כולל הרצאה, כתבה, סרטון הדגמה או תערוכה. סעיף 6 מכיר בחריגים מצומצמים, ובהם תערוכה מוכרת או הרצאה בפני אגודה מדעית, ובלבד שהבקשה תוגש בתוך ששה חודשים.
דוגמה: סטארט-אפ שהציג אב טיפוס בכנס פתוח לפני הגשת בקשה עלול לגלות שהפרסום שלו עצמו הוא זה שמונע ממנו את הפטנט.
מתי התיק שלכם נפתח לעיני כולם
"18 חודשים מיום הגשת הבקשה ללשכה"
מה זה אומר בפועל? בקשת פטנט אינה נשארת חסויה לנצח. בחלוף המועד הקובע, שהוא שמונה עשר חודשים מיום ההגשה או מתאריך בקשת דין הקדימה, הרשם מפרסם הודעה והתיק נפתח לעיון הציבור באופן מקוון. עד אז חלה חובת סודיות על הרשות לפי סעיף 165.
דוגמה: מתחרה שעוקב אחר פרסומי הרשות יוכל לראות את מלוא הפירוט הטכני שלכם כשנה וחצי לאחר ההגשה, גם אם הפטנט טרם ניתן.
שלושה חודשים להתנגד
"תוך שלושה חדשים מיום פרסום הבקשה לפי סעיף 26 רשאי כל אדם להתנגד"
מה זה אומר בפועל? לאחר שהבוחן מקבל את הבקשה, דבר הקיבול מתפרסם, ונפתח חלון של שלושה חודשים שבו כל אדם רשאי להתנגד. עילות ההתנגדות מנויות בסעיף 31, ובהן טענה שהאמצאה אינה כשירה או שהמתנגד, ולא המבקש, הוא בעל האמצאה.
דוגמה: חברה שמגלה כי מתחרה מנסה לרשום פטנט על טכנולוגיה שהיא עצמה פיתחה קודם, יכולה לפעול בחלון הזה במקום להמתין לתביעת הפרה בעתיד.
עשרים שנה, ורק אם משלמים
"תקופת הפטנט היא עשרים שנה מתאריך הבקשה"
מה זה אומר בפועל? הספירה מתחילה מתאריך הבקשה ולא ממועד מתן הפטנט. תוקף הפטנט מותנה בתשלום אגרות חידוש במועדים שנקבעו (סעיף 56); אם לא שולמו, ניתן לשלם בתוך ששה חודשים בתוספת אגרה (סעיף 57), ולאחר מכן נדרשת בקשה מיוחדת להחזר תוקף (סעיפים 59-62).
דוגמה: פטנט שפקע בשל אי-תשלום, ומישהו החל לנצל את האמצאה לאחר פרסום הפקיעה, זכאי אותו אדם להמשיך לנצלה לצורכי עסקו גם אם התוקף יוחזר (סעיף 63).
אמצאה שפותחה בעבודה
"אמצאת שירות תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר"
מה זה אומר בפועל? אמצאה שהעובד הגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו שייכת למעביד כברירת מחדל, אלא אם הוסכם אחרת או אם המעביד ויתר עליה בתוך ששה חודשים מקבלת ההודעה. סעיף 131 מטיל על העובד חובת הודעה בכתב, וסעיף 134 מפנה את שאלת התמורה לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים בהיעדר הסכם.
דוגמה: מפתח בחברת תוכנה שרשם פטנט על רעיון שנולד במסגרת פרויקט עבודה, בלי הסדרה חוזית מראש, עלול למצוא את עצמו במחלוקת בעלות מול המעסיק.
מה מקבלים כשמפרים לכם את הפטנט
"בתביעה על הפרה זכאי התובע לסעד בדרך צו מניעה ולפיצויים"
מה זה אומר בפועל? בית המשפט רשאי להתחשב בנזק הישיר שנגרם לתובע, בהיקף ההפרה, ברווחים שהפיק המפר ובדמי תמלוגים סבירים שהיו משתלמים לו ניתן רישיון. אם ההפרה נמשכה לאחר שבעל הפטנט הזהיר את המפר, ניתן להוסיף פיצויי עונשין, ובלבד שלא יעלו על סכום הפיצויים שנפסקו (סעיף 183(ג)). תביעה מוגשת רק לאחר מתן הפטנט (סעיף 179), אך ניתן לתבוע פיצויים בגובה תמלוגים סבירים גם בעד ניצול שנעשה בין הפרסום לפי סעיף 16א לבין פרסום הקיבול. מנגד, סעיף 187 מאפשר למי שמתכוון לנצל מוצר או תהליך לבקש מבית המשפט הצהרה שאין בכך הפרה.
דוגמה: יבואן שקיבל מכתב התראה והמשיך לשווק את המוצר חשוף לא רק לפיצויים על ההפרה עצמה אלא גם לרכיב עונשי נוסף, בדיוק בשל המשך ההפרה לאחר האזהרה.
שלוש הדרכים לתקוף פטנט לפי החוק
מי שסבור שפטנט ניתן שלא כדין אינו מוגבל למסלול אחד. החוק מציע שלושה מסלולים שונים, הנבדלים זה מזה במועד, בזהות היוזם ובתוצאה.
| המסלול | מתי | מי רשאי | העילה | התוצאה |
|---|---|---|---|---|
| התנגדות למתן פטנט סעיפים 30-32 | תוך שלושה חודשים מפרסום הקיבול לפי סעיף 26 | כל אדם, בהודעה בכתב לרשם | העילות שבסעיף 31, לרבות טענה שהמתנגד הוא בעל האמצאה | הרשם רשאי לקבל את ההתנגדות כולה או מקצתה, לדחותה, או להורות על חלוקת הבקשה |
| בקשה לביטול פטנט סעיף 73ב | בכל עת לאחר מתן הפטנט; דיני ההתיישנות אינם חלים | כל אדם שאיננו בעל הפטנט | עילה שעל פיה ניתן היה להתנגד למתן הפטנט | בוטל הפטנט סופית, רואים אותו כאילו לא ניתן מלכתחילה (סעיף 75(ב)) |
| הגנה בתביעת הפרה סעיף 182 | במסגרת תביעת ההפרה עצמה | הנתבע בתביעת ההפרה | עילה שניתן על פיה להתנגד למתן הפטנט | קיבל בית המשפט את ההגנה, יצווה על ביטול הפטנט כולו או מקצתו |
ההבדל המעשי גדול. התנגדות היא חלון קצר ויזום, ביטול פתוח בזמן אך דורש הליך עצמאי, וההגנה בתביעת הפרה נולדת ממילא כשכבר נתבעתם. כאשר מתנהל במקביל הליך בבית המשפט, סעיף 74 מחייב את רשות בית המשפט כדי שהרשם ידון בבקשת הביטול, וסעיף 191 מאפשר לבית המשפט לעכב את הדיון שלפניו.
איפה החוק פוגש את העסק בפועל
אמצאות שירות: מה שקורה בין עובד למעסיק (פרק ח׳, סעיפים 131-141)
פרק ח׳ הוא אחד הפרקים המעשיים ביותר בחוק, והוא רלוונטי לכל חברה שמעסיקה מפתחים, מהנדסים או אנשי מחקר. השרשרת שהחוק בונה היא ברורה: העובד חייב להודיע למעביד בכתב על כל אמצאה שהגיע אליה עקב שירותו או בתקופת שירותו (סעיף 131); האמצאה קמה לקניין המעביד אלא אם הוסכם אחרת או אם ויתר עליה בתוך ששה חודשים (סעיף 132); מחלוקת בשאלה אם מדובר באמצאת שירות מוכרעת על ידי הרשם (סעיף 133); ושאלת התמורה לעובד, בהיעדר הסכם, נקבעת על ידי הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, בהתחשב בין היתר בתפקידו של העובד, בקשר בין האמצאה לעבודתו וביוזמתו (סעיפים 134-135).
שתי נקודות שנוטים לפספס: סעיף 139 מטיל על העובד חובת גילוי מלאה של פרטי האמצאה, וסעיף 140 מחייב אותו לחתום על כל מסמך הדרוש לקבלת ההגנה לטובת המעביד, כולל מחוץ לישראל. בנוסף, סעיף 141 אוסר על שני הצדדים לגלות פרטים על האמצאה כל עוד לא הוגשה הבקשה. את כל אלה נכון להסדיר מראש, בשלב ניסוח ההסכמים המסחריים והסכמי ההעסקה, ולא בדיעבד.
הארכת תקופת ההגנה לתכשירים רפואיים (סימן ב׳1, סעיפים 64א-64טז)
תעשיית התרופות והציוד הרפואי מתמודדת עם פער מובנה: חלק ניכר מעשרים שנות ההגנה נשחק בהליכי רישוי ובניסויים קליניים, עוד לפני שהמוצר מגיע לשוק. סימן ב׳1 בחוק נותן מענה חלקי ומאפשר לרשם לתת צו הארכה לפטנט בסיסי, בכפוף לתנאים מצטברים שבסעיף 64ד, ובהם רישום התכשיר בפנקס התכשירים הרפואיים לפי פקודת הרוקחים, היותו הרישום הראשון המאפשר שימוש בחומר בישראל למטרות רפואיות, והיעדר צו הארכה קודם.
החוק גם מציב שני תקרות ברורות בסעיף 64י: תקופת ההארכה לא תעלה על חמש שנים מעבר לתקופה שבסעיף 52, והתקופה הכוללת של הפטנט וההארכה יחד תסתיים לא יאוחר מארבע עשרה שנים ממועד מתן היתר השיווק הראשון באחת מהמדינות המוכרות. זהו אזור מובהק שבו הוראות החוק, לוחות הזמנים והמשמעות הכלכלית שזורים זה בזה, והוא רלוונטי במיוחד בעסקאות רישוי ובבדיקות נאותות בעסקאות עם משקיעים בינלאומיים.
יש לכם שאלה על אמצאה, על בעלות או על הסכם?
הדף הזה מסביר את החוק. תיק ממשי דורש בחינה של הנסיבות, של ההסכמים הקיימים ושל לוחות הזמנים. נשמח לשמוע ולומר לכם בכנות אם ואיך אפשר לעזור.
שאלות נפוצות על חוק הפטנטים
הבנת החוק
חוק הפטנטים מסדיר את זכות הממציא לקבל הגנה משפטית על אמצאה. הוא קובע מהי אמצאה כשירת פטנט (סעיף 3), את הליך הגשת הבקשה ובחינתה ברשות הפטנטים, את הליך ההתנגדות (סעיף 30), את תקופת ההגנה של עשרים שנה (סעיף 52), את הכללים לאמצאות שעובד ממציא במסגרת עבודתו (סעיף 132) ואת הסעדים בתביעת הפרה (סעיף 183). החוק נכנס לתוקף ב-1 באפריל 1968.
סעיף 3 קובע חמישה תנאים מצטברים: האמצאה יכולה להיות מוצר או תהליך, בכל תחום טכנולוגי, והיא חייבת להיות חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי, ולהראות התקדמות המצאתית. סעיף 4 מגדיר חדשנות כהיעדר פרסום פומבי לפני תאריך הבקשה, בישראל או מחוצה לה. סעיף 5 מגדיר התקדמות המצאתית כהתקדמות שאינה מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע.
לפי סעיף 52 תקופת הפטנט היא עשרים שנה מתאריך הבקשה, ולא מיום מתן הפטנט. תוקף הפטנט מותנה בתשלום אגרות חידוש במועדים שנקבעו (סעיף 56), ואם האגרה לא שולמה ניתן לשלמה בתוך ששה חודשים בתוספת אגרה (סעיף 57). לתכשירים רפואיים ולציוד רפואי ניתן לבקש צו הארכה, שאינו עולה על חמש שנים מעבר לתקופה הקבועה בסעיף 52.
יישום מעשי
סעיף 30 קובע שכל אדם רשאי להתנגד למתן הפטנט בתוך שלושה חודשים מיום פרסום קיבול הבקשה לפי סעיף 26, במסירת הודעה בכתב לרשם. עילות ההתנגדות מנויות בסעיף 31. גם לאחר שחלף המועד ניתן לבקש את ביטול הפטנט לפי סעיף 73ב, ודיני ההתיישנות אינם חלים על בקשת ביטול כזו.
סעיף 132 קובע שאמצאת שירות, כלומר אמצאה שהעובד הגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו, קמה לקניין המעביד, אלא אם הוסכם אחרת ביניהם או אם ויתר המעביד על האמצאה בתוך ששה חודשים מיום שקיבל את ההודעה. סעיף 131 מחייב את העובד להודיע למעביד בכתב על כל אמצאה. שאלת התמורה לעובד נקבעת בהסכם, ובהיעדר הסכם על ידי הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים (סעיף 134).
לפי סעיף 16א הרשם מפרסם הודעה על בקשות שכל המסמכים הנוגעים להן פתוחים לעיון הציבור, בסמוך למועד הקובע. המועד הקובע הוא שמונה עשר חודשים מיום הגשת הבקשה, ובבקשה שנדרש לגביה דין קדימה, שמונה עשר חודשים מתאריך הבקשה הקודמת. עד למועד זה חלה חובת סודיות על הרשות לפי סעיף 165.
סעיף 183 מקנה לתובע צו מניעה ופיצויים. בקביעת הפיצויים בית המשפט רשאי להתחשב בנזק הישיר, בהיקף ההפרה, ברווחים שהפיק המפר ובדמי תמלוגים סבירים. אם ההפרה נעשתה לאחר שבעל הפטנט הזהיר את המפר, בית המשפט רשאי להוסיף פיצויי עונשין שלא יעלו על סכום הפיצויים שנפסקו. תביעת הפרה מוגשת רק לאחר שניתן הפטנט (סעיף 179). למידע נוסף על סעדים חוזיים ראו את הדף על חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה).
בשלב שבו נוצרות זכויות חוזיות סביב האמצאה: הסכמי מייסדים, הסכמי העסקה שמסדירים אמצאות שירות, הסכמי פיתוח והעברת זכויות, עסקאות השקעה ובדיקות נאותות, וכן במחלוקת על בעלות, על תמורה לעובד ממציא או על הפרה. הגשת בקשת הפטנט עצמה מיוחדת בסעיף 154 לעורכי פטנטים, כאשר עורכי דין רשאים לבצע פעולות אלה מכוח סעיף 154(ב). ניתן לפנות למשרד לבירור ראשוני.
חוקים נוספים באשכול הקניין הרוחני והמסחרי
עוד באתר
האמור בדף זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. הנוסח המחייב הוא נוסח החוק כפי שפורסם ברשומות.