כן. סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, תשכ״ט-1969 מעניק לכל שותף בנכס את הזכות לדרוש פירוק שיתוף בכל עת. בית המשפט יורה על מכירת הנכס גם ללא הסכמת הצד השני, אלא אם כן נחתם הסכם שיתוף תקף הקובע אחרת. סירוב סתמי אינו מהווה מניעה חוקית.

אצל נשואים, הדירה עשויה להיות כפופה גם לחוק יחסי ממון ולהסכם ממון אם קיים, ובית המשפט עשוי לעכב ביצוע כחלק מהסדר גירושין כולל. אצל ידועים בציבור, הניתוח נשען בעיקר על חוק המקרקעין בלבד, ועיכוב ביצוע נדיר יותר.

כן, אך בנסיבות מוגבלות: כשיש הסכם שיתוף תקף, כשילדים קטינים מחייבים המתנה (עד 5 שנים), או כשיש פתרון חלופי עדיף. סירוב סתמי של הצד השני אינו עילה לעיכוב.

דמי שימוש ראויים הם תשלום שחייב שותף המחזיק בנכס לבדו. גובהם נקבע לפי שווי השכירות הראויה בשוק החופשי, כפול חלקכם היחסי. לדוגמה: שכירות ראויה 7,000 ₪, חלקכם 50% — מגיעים לכם 3,500 ₪ לחודש. ניתן לתבוע ממועד הדרישה הרשמית.

כונס הנכסים הוא בעל תפקיד שמינה בית המשפט — פועל באופן עצמאי ואינו כפוף לאחד הצדדים. הוא אחראי על שמאות, שיווק, מכרז, קבלת תמורה וחלוקתה. שכרו (2%–3%) משולם מתמורת המכירה, לא ישירות מהצדדים.

הסדר מוסכם: 3 עד 6 חודשים. הליך שנוי במחלוקת הכולל דיוני בית משפט ומינוי כונס: שנה עד שנתיים. ייצוג מנוסה ופעולה מהירה מהשלב הראשון מקצרים משמעותית.

כן. רכישת חלקו של שותף היא חלופה מקובלת שבית המשפט עשוי להעדיף. יש להציג מחיר הוגן על בסיס שמאות, ובית המשפט יאפשר את הרכישה אם הצד השני אינו מתנגד לגובה הסכום.

שכר הטרחה תלוי במורכבות התיק ובשלב שבו מגיעים להסכם. הליך מוסכם יעלה פחות מהליך מלא בבית משפט. משרד אליהו ושות׳ מציע הצעת מחיר שקופה לפני תחילת הטיפול, ללא התחייבות. פנו לייעוץ ראשוני: 074-704-7104.