פגישת הצדדים. לפי תקנה 35, בתוך 30 ימים מהמצאת כתב הטענות האחרון, הצדדים המיוצגים נפגשים כדי להגדיר את המחלוקות ולצמצם אותן, לבדוק אם אפשר ליישב את הסכסוך בדרך אחרת, ולהסדיר את נושא המומחים. אחרי הפגישה מגישים לבית המשפט דיווח, משותף או נפרד, לא יאוחר מ-20 ימים לפני קדם המשפט הראשון (תקנה 36). פגישת הצדדים היא ההזדמנות הראשונה לראות איך הצד השני מעריך את התיק.

פגישת מהו״ת. מהו״ת היא פגישת מידע, היכרות ותיאום עם מגשר, ללא תשלום, לפי תקנה 37. היא חלה בבית משפט השלום על תביעות שסכומן עולה על 40,000 ₪, חוץ מתביעות על נזקי גוף ותאונות דרכים. ההשתתפות חובה, וצד שלא מגיע עלול להיות מחויב בהוצאות. ההמשך לגישור עצמו נעשה רק בהסכמה. מקור: ויקיפדיה - תקנות סדר הדין האזרחי.

קדם משפט. לפני הישיבה הראשונה כל צד מגיש רשימת עדים (תקנה 62). בקדם המשפט בית המשפט מכריע בבקשות המקדמיות, מחליט אם העדויות הראשיות יוגשו בכתב או יישמעו בעל פה, מחליט על מומחים, ובישיבה המסכמת קובע את מועדי ההוכחות ואת הזמן שיוקצב לכל צד (תקנות 61-63). בקדם המשפט בית המשפט רשאי גם להציע לצדדים פשרה, או להציע שיכריע בדרך של פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

שני סוגים של פשרה. יש הבדל גדול בין שתי דרכים שנשמעות דומות. בפשרה לפי סעיף 79א(א), הצדדים מסמיכים את השופט להכריע בדרך של פשרה, והם לא יודעים מראש מה תהיה התוצאה. בהסכם פשרה, לעומת זאת, הצדדים קובעים בעצמם את התנאים, ובית המשפט רק נותן להסכם תוקף של פסק דין. לפני שמסכימים להכרעה לפי סעיף 79א חשוב לדעת שהאפשרות לערער עליה צרה מאוד.

גישור. בגישור אין מי שמכריע. המגשר עוזר לצדדים לבנות הסכמה, ומה שנאמר בגישור לא ישמש ראיה בהליך משפטי, לפי סעיף 79ג. הסכם שנחתם בגישור אפשר להגיש לבית המשפט כדי שיקבל תוקף של פסק דין. גישור טוב לא מחליף הכנה של התיק: מי שמגיע אליו כשהוא יודע בדיוק מה הוא יכול להוכיח, מנהל משא ומתן טוב יותר.

בוררות. בוררות מתקיימת כשהצדדים הסכימו עליה, בדרך כלל בסעיף בחוזה. כשיש הסכם בוררות ואחד הצדדים בכל זאת תובע בבית המשפט, הצד השני רשאי לבקש לעכב את ההליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ״ח-1968, ועליו לעשות זאת לא יאוחר מהטענה הראשונה שלו לגוף העניין. פסק הבורר סופי כמעט לגמרי: אין עליו ערעור, אלא אם הצדדים קבעו זאת בהסכם הבוררות (סעיף 21א), ובקשה לביטולו אפשרית רק על אחת מהעילות שבסעיף 24, ובתוך 45 ימים לפי סעיף 27. עו״ד רעות אליהו רשומה במאגר הבוררים של לשכת עורכי הדין.

פסק דין או החלטת ביניים. על פסק דין סופי אפשר לערער בזכות. על החלטה שניתנה במהלך ההליך, למשל בבקשה לגילוי מסמכים, מגישים בקשת רשות ערעור. מי שלא ביקש רשות לערער על החלטת ביניים, או שבקשתו נדחתה, יכול בדרך כלל להשיג עליה בערעור על פסק הדין הסופי, לפי תקנה 150. החלטה לא נוחה במהלך ההליך לא תמיד מחייבת הליך נפרד באותו רגע.

על מה כדאי לערער. ערכאת הערעור בודקת בעיקר טעויות משפטיות, ובדרך כלל אינה מתערבת בקביעות עובדה ובהתרשמות של הערכאה הראשונה מהעדים. אחרי פסק דין, השאלה הראשונה היא לא רק אם הוא שגוי, אלא אם הטעות מסוג שערכאת ערעור מתקנת. בדיקה כזו כוללת קריאה של הפרוטוקולים, ההחלטות והסיכומים, ולא רק של פסק הדין.

גם בצד המשיב. מי שזכה ומקבל הודעה על ערעור צריך להיערך להגנה על פסק הדין. המשרד מייצג מערערים ומשיבים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון, גם כשהתיק בערכאה הראשונה נוהל בידי עורך דין אחר.