התקנות קובעות את סדרי הרישום של המחאת זכות שביצעה חברה, לצורך סעיף 220ב1 לפקודת החברות. תקנה 1 מחייבת המצאת הודעת המחאה לרשם החברות לפי הטופס שבתוספת, בצירוף עותקים כמספר הצדדים ותצהיר של מנהל החברה לפי סעיף 37 לפקודת העדות. תקנה 2 קובעת מה עושה הרשם עם ההודעה: מספר סידורי שנתי, ציון היום והשעה, רישום עיקרי ההודעה בפנקס השעבודים ותיוק בתיק החברה. תקנה 3 מקנה זכות עיון לכל אדם, ותקנה 4 עוסקת באגרות.

המחאת זכות היא העברה של זכות מנושה, הקרוי הממחה, לאדם אחר הקרוי הנמחה. ההסדר הכללי קבוע בחוק המחאת חיובים, תשכ”ט-1969, שהתקנות נכנסו לתוקף עם תחילתו לפי תקנה 5. בשעבוד הזכות נשארת בידי בעליה ומשמשת בטוחה לחוב, ואילו בהמחאה גמורה הזכות עוברת לנמחה. בפועל נפוצה גם המחאה בדרך של שעבוד, שנועדה להבטיח חוב. הסיווג משפיע על הרישום הנדרש ועל מעמד הנמחה מול נושים אחרים של החברה, ולכן חשוב שההסכם ינסח את כוונת הצדדים במפורש.

תקנה 4 קובעת שבעד רישום הודעה על המחאת זכות לא תיגבה אגרה. בעד כל פעולה אחרת של הרשם לפי התקנות נקבעה אגרה בסך לירה אחת, סכום שנקבע ב-1970 ומתייחס למטבע שאינו בשימוש היום. שכר טרחת עורך דין הוא הוצאה נפרדת ותלוי במורכבות ההסכם ובהיקף הזכויות הממוחות. משרד אליהו ושות’ מוסר הצעת מחיר ברורה מראש, לפני תחילת העבודה.

לפי תקנה 1 יש לערוך הודעת המחאה לפי הטופס שבתוספת לתקנות, או בדומה לו ככל האפשר, ולצרף אליה עותקים כמספר הצדדים. להודעה מצורף תצהיר של מנהל החברה, שנערך לפי סעיף 37 לפקודת העדות, המאמת את הפרטים שבהודעה ומאשר שהמצהיר מוסמך להצהיר בשם החברה. ההודעה מומצאת לרשם החברות. לפי תקנה 2 הרשם מציין עליה מספר סידורי שנתי ואת היום והשעה של קבלתה, רושם את עיקריה בפנקס השעבודים ומתייק אותה בתיק החברה.

ההודעה נערכת לפי הטופס שבתוספת לתקנות, או בדומה לו ככל האפשר, ומטבע הדברים היא מזהה את החברה הממחה, את הנמחה ואת הזכות הממוחה. התצהיר המצורף חייב לעמוד בשתי דרישות מצטברות לפי תקנה 1(ב): הוא נערך לפי סעיף 37 לפקודת העדות, והוא גם מאמת את הפרטים הנקובים בהודעה וגם מאשר שהמצהיר מוסמך להצהיר זאת בשם החברה. תצהיר שחסרה בו אחת משתי ההצהרות אינו עומד בלשון התקנה.

כן. תקנה 3 קובעת שכל אדם רשאי לעיין במסמכים וברישומים השמורים בלשכת הרשם לפי התקנות, בנוכחות עובד הלשכה ובפיקוחו, וכן לקבל מהרשם אימות להעתקים של אותם מסמכים ורישומים. זכות העיון אינה מותנית בהיות המעיין צד להמחאה או בעל עניין בחברה. הפומביות הזו היא לב ההסדר, והיא מה שהופך את הרישום לכלי בדיקה בעסקאות ובבדיקות נאותות.

התקנות עצמן מסדירות את סדרי הרישום בלבד ואינן קובעות את התוצאה של אי רישום. התוצאה נגזרת מהוראת החוק שמכוחה הותקנו התקנות, ובהסדר המקביל שנקבע בדיני פשיטת הרגל נקבע שהמחאה של זכויות קיימות או עתידות לבוא לא תהיה תקפה כלפי הנאמן, לגבי זכויות שלא נפרעו לפני תחילת ההליך, אלא אם נרשמה בזמן ובדרך שנקבעו בתקנות. מכיוון שמדובר בשאלה שתלויה בסוג הזכות, בניסוח ההמחאה ובמצב החברה, יש לבחון כל מקרה לגופו מול עורך דין.

מומלץ לפנות לעורך דין לפני החתימה ולא אחריה, בעיקר כשמדובר בהמחאת זכויות עתידיות או תקבולים מלקוחות, כשההמחאה נועדה להבטיח אשראי, כשהחוזה שממנו נובעת הזכות כולל הגבלה על עבירותה, כשההמחאה היא חלק מהעברת עסק, וכשהחברה הממחה מצויה בקשיים. אלה בדיוק המצבים שבהם הסיווג המשפטי של העסקה ושאלת הרישום קובעים את מעמד הנמחה מול נושים אחרים. משרד אליהו ושות’ מלווה חברות בעריכת הסכמים מסחריים מאז 2007.