חוק המזונות (הבטחת תשלום)

שאלה על מזונות וביטוח לאומי? שיחה עם המשרד: 074-704-7104  |  💬 WhatsApp
זמינים לייעוץ: א׳-ה׳ 08:00-19:00 | שישי 08:00-13:00
דירוג הגולשים בדף:
Rate Us

חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל״ב-1972 - נוסח והסברים

· מאת עו״ד רעות אליהו, נוטריון

כשהחייב לא משלם: הדרך לקבל מזונות חודשיים מביטוח לאומי, נוסח החוק המלא והסעיפים שקובעים את הזכאות.

חוק המזונות (הבטחת תשלום) הוא הבסיס המשפטי לתשלום מזונות על ידי המוסד לביטוח לאומי כשהחייב אינו משלם. כאן תמצאו את נוסח החוק המלא, את הסעיפים שקובעים מי זכאי וכמה, ואת ההחלטות שכדאי לקבל לפני שפונים. משרד אליהו ושות׳ מלווה לקוחות בדיני משפחה וגבייה מאז 2007.

1972שנת החקיקה
30 יוםתשובת המוסד לבקשה (סעיף 5)
שנהתשלום למפרע לכל היותר (סעיף 6)
60 יוםלדיווח על שינוי (סעיף 8א)
72 יוםשהייה בחו״ל בשנה (סעיף 9א)
תשובה ישירה

מה קובע חוק המזונות (הבטחת תשלום) ומתי הוא רלוונטי לכם?

החוק מאפשר למי שזכה במזונות לקבל תשלום חודשי מהמוסד לביטוח לאומי, והמוסד גובה בעצמו את החוב מהחייב, כאילו פסק הדין ניתן לטובתו. לפי סעיף 2 לחוק, תשל״ב-1972, הזכות שמורה לזוכה תושב ישראל, וסעיף 3 קובע שמשולם הסכום הקטן מבין פסק הדין לבין השיעור שבתקנות.

  1. מי זכאי: זוכה תושב ישראל שאינו מתגורר עם החייב (סעיפים 1-2)
  2. כמה משולם: הסכום הקטן מבין פסק הדין לבין התקנות (סעיף 3)
  3. מועדים: תשובה תוך 30 יום, תשלום למפרע עד שנה (סעיפים 5-6)
  4. התנאי המרכזי: לא מנהלים במקביל הליכי הוצאה לפועל (סעיף 9)

מתי זה רלוונטי לכם? כשיש בידיכם פסק דין או החלטה של בית משפט או בית דין שמחייבים לשלם מזונות לכם, לילדכם הקטין או להורה, והתשלום לא מגיע. החוק לא קובע מהו גובה המזונות, את זה קובעים בית המשפט או בית הדין לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) והדין האישי. חוק הבטחת התשלום נכנס לתמונה רק אחרי שיש פסק דין, והוא עוסק בשאלה אחת: איך הכסף מגיע בפועל. לליווי בהליך המשפחתי עצמו, ראו את תחום דיני המשפחה במשרד.

עו״ד רעות אליהו - מומחית בדיני משפחה ומזונות | אליהו ושות׳
עו״ד ונוטריון רעות אליהו

מייסדת משרד אליהו ושות׳, LL.B ו-MBA, חברת לשכת עורכי הדין מאז 2007. מלווה לקוחות בדיני משפחה, בהליכי גבייה ובהוצאה לפועל, ומסבירה כאן את החוק מנקודת המבט של מי שצריך להחליט מה לעשות עם פסק הדין שבידו.

״הטעות הנפוצה היא להפעיל במקביל הוצאה לפועל וביטוח לאומי. סעיף 9 מחייב לבחור, והבחירה הנכונה תלויה בסכום שנפסק ובסיכוי לגבות.״

פרטי החוק

החוק במבט אחד

שם החוקחוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל״ב-1972
תחילה1 באוקטובר 1972 (סעיף 23)
חל על פסקי דיןשניתנו אחרי 1 באוקטובר 1971 (סעיף 22)
היקף23 סעיפים ב-4 פרקים ותוספת
הגוף המשלם והגובההמוסד לביטוח לאומי
השר הממונהשר המשפטים (סעיף 20)
ערכאה לתובענותבית הדין האזורי לעבודה (סעיף 13)
תחום משפטידיני משפחה · גבייה · ביטוח לאומי
✓ נוסח משולב עדכני · נכון לנובמבר 2023 📖 דף המזונות הרשמי של המוסד לביטוח לאומי ←
הנוסח

נוסח החוק המלא

החוק קצר יחסית ולכן מובא כאן במלואו, לפי הנוסח המשולב במאגר נבו, נכון ליום 16 בנובמבר 2023. הוא בנוי מארבעה פרקים: פרשנות (סעיף 1), תשלום לזוכה מאת המוסד (סעיפים 2-13), גבייה מן החייב (סעיפים 14-15) והוראות שונות (סעיפים 16-23), ובסופו תוספת עם הפרטים שהזוכה חייב לדווח עליהם. סעיפים 19 ו-9א(א) בוטלו. ההסברים בשפה פשוטה מופיעים בסקשן שאחרי הנוסח.

גללו בתוך התיבה או פתחו את הנוסח במלואו

פרק א': פרשנות

הגדרות

1. בחוק זה –

"פסק דין למזונות" – פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך שניתנו בישראל, וכן פסק חוץ, פסק חוץ זמני או צו ביניים שהוכרזו אכיפים לפי סעיפים 3 או 8 לחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958, שלפיהם חייב אדם לשלם מזונות לבן זוגו או לילדו הקטין או להורהו;

"זוכה" – מי שפסק דין למזונות ניתן לזכותו ואינו מתגורר עם החייב, לרבות הורה שאינו מתגורר עם החייב שפסק דין למזונות ניתן לזכות ילדו הקטין הנמצא בהחזקתו אף אם אינו עמו;

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

"חייב" – יחיד שפסק דין למזונות ניתן לחובתו;

"ילד קטין" – לרבות קטין מאומץ וילד בגיר שאינו מסוגל לכלכל את עצמו;

"המוסד" – המוסד לביטוח לאומי.

פרק ב': תשלום לזוכה מאת המוסד

הזכות לתשלום לפי חוק זה

2. (א) זוכה שהוא תושב ישראל זכאי לבקש מאת המוסד תשלום חדשי לפי הוראות חוק זה, ובלבד שהחייב היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין למזונות או במשך עשרים וארבעה חודשים לפחות מתוך ארבעים ושמונת החודשים שקדמו בתכוף ליום מתן פסק הדין למזונות.

(ב) בסעיף זה – "יום מתן פסק הדין", לענין פסק חוץ, פסק חוץ זמני וצו ביניים – היום שבו הוכרזו אכיפים לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958; "תושב ישראל" – מי שהוא תושב לענין חוק הביטוח הלאומי, לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 378 לחוק האמור.

שיעורי התשלום

3. שיעורי התשלום הם כפי שנקבעו בפסק הדין למזונות או בתקנות, הכל לפי השיעור הקטן יותר.

בקשה לתשלום ואישורה

4. (א) בקשת זוכה לתשלום תוגש למוסד, בדרך ששר העבודה, בהתייעצות עם שר המשפטים, קבע בתקנות.

(ב) נתקיימו בזוכה הוראות חוק זה והתקנות על פיו, ישלם המוסד לזוכה את השיעורים המגיעים לו לפי חוק זה.

הודעה למבקש

5. המוסד יודיע למבקש, תוך שלושים יום מיום הגשת הבקשה, על אישור הבקשה ועל שיעור התשלום או על דחיית הבקשה.

תקופת התשלום

6. (א) תשלום לפי חוק זה ישולם לזוכה במשך התקופה הקבועה בפסק הדין למזונות, כל עוד מוטלת על החייב חובה בתשלום המזונות, אולם לא ישולם למפרע אלא עד היום שנקבע בפסק הדין או עד שנה אחת לפני יום הגשת הבקשה למוסד, הכל לפי המאוחר.

(ב) על תשלום לפי חוק זה יחולו הוראות סעיפים 297א ו-297ב לחוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים.

ביטול התשלום ושינוי שיעורו

7. (א) בית משפט או בית דין מוסמך המבטל פסק דין למזונות או משנה את תכנו, יודיע על כך מיד למוסד.

(ב) נודע למוסד על ביטול פסק הדין למזונות או על שינויו, יבטל את התשלום לזוכה או ישנה את שיעורו, הכל לפי פסק הדין, ויודיע על כך מיד לזוכה.

מתן הודעות

8. הזוכה חייב, לפי בקשת המוסד, לתת לו בעל פה או בכתב כל מידע לענין זכויותיו לפי חוק זה שיש לו או שיגיע אליו, לרבות מסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם.

חובת עדכון פרטים

8א. זוכה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת תשלום, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לתשלום או על שיעורו.

הפסקת הזכות לתשלום

9. (א) התשלומים ישולמו לזוכה שאינו נוקט בהליכים לביצוע פסק הדין למזונות.

(ב) נקט הזוכה בהליכי ביצוע לפני שהגיש בקשה למוסד, רשאי הוא להפסיקם ולהגיש בקשה לפי חוק זה.

(ג) נקט הזוכה הליכי ביצוע לאחר שהגיש בקשה למוסד, ייפסקו זכויותיו לתשלומים מאת המוסד.

(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקרים ותנאים שבהם לא ייפסקו זכויותיו של הזוכה לתשלומים על אף האמור בסעיף קטן (ג).

זוכה שיצא את ישראל

9א. (א) (בוטל)

(ב) לא ישולם תשלום לזוכה שיצא את ישראל אם מתקיים האמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן – בעד התקופות המפורטות בהן:

(1) הזוכה יצא את ישראל ארבע פעמים או יותר באותה שנה קלנדרית – בעד חודש היציאה הקלנדרי ובעד חודש השיבה הקלנדרי וכן בעד חודש קלנדרי שבו שהה, בכל ימי החודש, מחוץ לישראל, והכל מהפעם הרביעית שבה יצא את ישראל ואילך;

(2) הזוכה יצא את ישראל פחות מארבע פעמים באותה שנה קלנדרית, ואולם סך הימים שבהם שהה מחוץ לישראל באותה שנה קלנדרית עלה על 72 ימים – בעד כל אחד מהחודשים שבהם תקופת שהייתו מחוץ לישראל עלתה על 72 הימים האמורים.

(ג) (1) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על מי שהיה זכאי לתשלום בעד החודש הקלנדרי שקדם לחודש היציאה ומתקיים בו אחד מאלה:

(א) הוא שהה מחוץ לישראל לפי דרישת מעסיקו ובמימונו, בכפוף לאישור המעסיק על הצורך ביציאה אל מחוץ לישראל ועל מימונה כאמור;

(ב) הוא נזקק לטיפול רפואי מחוץ לישראל או שהוא נלווה לבנו, לבתו, לאחיו, לבן זוגו או להורהו, החולים, אשר נזקקים לטיפול רפואי מחוץ לישראל;

(2) תשלום לפי סעיף קטן זה ישולם לפי כללים, תנאים ולתקופה שקבע שר המשפטים.

(ד) (1) שהה זוכה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך 12 חודשים רצופים, יראו אותו כמי שנמצא מחוץ לישראל כל עוד לא תמו 12 חודשים רצופים שבהם שהה בישראל 183 ימים לפחות;

(2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על אלה:

(א) מי שהודיע למוסד, במועד, בתנאים ובאופן שקבע שר המשפטים, על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה;

(ב) מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי.

(ה) בסעיף זה, "טיפול רפואי" – שירות בריאות הניתן לפי הוראות סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

זכות הזוכה לגבות הפרשים

10. מקום שהמוסד לא גבה את השיעור המלא לפי פסק הדין למזונות כאמור בסעיף 14, רשאי הזוכה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות, לנקוט הליכי ביצוע בשל ההפרש שבין שיעורי התשלום כפי שנקבע בפסק הדין למזונות לבין הסכום המשתלם מאת המוסד.

הודעה למוסד

11. לשכת הוצאה לפועל שאליה הגיש זוכה בקשה לביצוע פסק דין למזונות, תודיע על כך מיד למוסד.

ניכוי סכומים שנתקבלו מאת החייב

12. (א) קיבל הזוכה מן החייב או מטעמו כסף או שווה כסף לפי פסק דין למזונות, יודיע על כך למוסד תוך שלושים יום מיום קבלתו.

(ב) המוסד ינכה מן התשלום שהוא משלם לזוכה לפי חוק זה כל סכום ששילם שלא כדין; כן ינכה המוסד כל סכום כסף או שווה כסף שקיבל הזוכה מן החייב או מטעמו שלא באמצעות המוסד, מלבד סכומים שגבה הזוכה לפי האמור בסעיף 10.

(ג) לא נוכה מן התשלום סכום כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המוסד לתבוע מן הזוכה בבית דין אזורי לעבודה את החזרת הסכום.

תובענה

13. זוכה הסבור שקופח בזכותו לתשלום לפי חוק זה, רשאי, בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות, להגיש תובענה לבית דין אזורי לעבודה; אולם אם פסק הדין למזונות טעון הבהרה, תהא סמכות ההבהרה בידי בית המשפט או בית הדין שנתנו.

פרק ג': גבייה מן החייב

גביה וקיזוז

14. (א) המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה לפי פסק הדין למזונות, לרבות ריבית כפי שנפסק והוצאות גביה ושכר טרחת עורך דין כפי שנקבע בהוצאה לפועל.

(ב) פסק הדין למזונות יבוצע בדרך האמורה בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, כאילו ניתן לזכות המוסד, לרבות האמור בפרק ז' שבו.

(ג) היה המוסד חב לחייב סכום כסף על פי כל דין, רשאי הוא לקזז כנגד אותו סכום את התשלום המשתלם לזוכה; החייב רשאי לפנות בענין הקיזוז לבית הדין האזורי לעבודה.

העברת ההפרש לזוכה

15. גבה המוסד מן החייב יותר מהתשלומים ששילם לזוכה לפי חוק זה, יעביר את ההפרש לזוכה אחרי ניכוי הוצאות גביה ושכר טרחת עורך דין, במידה שנגבו מהחייב כאמור בסעיף 14(א).

פרק ד': הוראות שונות

תקציב

16. אוצר המדינה יקציב למוסד את כל הכספים הדרושים לו כדי לבצע את התשלומים לזוכים לפי הוראות פרק ב'.

עונשין

17. (א) זוכה שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לתשלום, שיעורו או עדכונו או שהעלים מידע כאמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1997 (בחוק זה – חוק העונשין).

(ב) (1) קיבל זוכה הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים בתוספת והמשפיעים על הזכאות לתשלום או על שיעורו, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, והזוכה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות סעיף 8א, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;

(2) ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור בחלק ג' שבתוספת, ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור בתוספת המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית;

(3) נשלחה לזוכה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן;

(4) הוכיח זוכה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי עובד המוסד;

(5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי פרט 33, 34 או 91 שברשימת הליקויים, כמשמעותה בסעיף 208 לחוק הביטוח הלאומי, ומי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה בסעיף 224(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי.

(ג) זוכה אשר ללא הצדק סביר לא הודיע למוסד, כאמור בסעיף 12(א), דינו – מאסר שני חדשים או קנס 1000 לירות.

ייחוד תשלומים

18. (א) מקום שנתקבלו כספים בלשכת הוצאה לפועל, לפי הליכים שנקט המוסד על פי סעיף 14(א) ושהזוכה נקט לפי סעיף 10, ישמשו כספים אלה תחילה לזכותו של הזוכה.

(ב) תשלומים שהמוסד משלמם לזוכה לפי חוק זה, דינם כדין מזונות, לענין עיקול, העברה, שעבוד וקיזוז.

החלת החוק

19. (בוטל)

ביצוע ותקנות

20. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות קביעת שיעורי תשלום לפי חוק זה, ובלבד שתקנות לענין סעיף 3 יותקנו בהתייעצות עם שר האוצר.

(ב) שר העבודה רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע התפקידים המוטלים לפי חוק זה על המוסד.

(ג) תקנות על פי סעיפים 3, 9(ד), 21 ו-22 יותקנו באישור ועדת העבודה של הכנסת.

הוראות מעבר לענין הפעלת החוק

21. על אף האמור בחוק זה, יוחל בהפעלתו בהדרגה, והוא יחול על סוגי הזוכים ולפי התנאים ששר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, קבע מזמן לזמן בתקנות.

תחולה

22. חוק זה יחול רק על פסקי דין למזונות שניתנו לאחר י"ב בתשרי תשל"ב (1 באוקטובר 1971), אולם שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר רשאי להחיל חוק זה לגבי פסקי דין שניתנו לפני המועד האמור, לתקופות שונות ולסוגי זוכים פלונים, הכל כפי שקבע.

תחילה

23. תחילתו של חוק זה ביום כ"ג בתשרי תשל"ג (1 באוקטובר 1972), אולם לא ישולמו תשלומים למפרע כאמור בסעיף 6, בשל תקופה שלפני תחילתו.

תוספת

(סעיף 17(ב))

חלק א': פרטים המשפיעים על זכאות לתשלום או על שיעורו

לעניין סעיף 17(ב)

בלוח זה, "הסכום הבסיסי" – הסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה "הסכום הבסיסי" בחוק הביטוח הלאומי;

1. קיומה או אי-קיומה של יתרת חשבון של הזוכה במוסד פיננסי, כהגדרתו בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006, בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

2. קיומה או אי-קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של הזוכה או שינוי שחל בזכות כאמור.

3. גובה ההכנסה מעבודה שהזוכה עובד בה, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

4. הכנסה ממקורות אחרים של הזוכה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

5. כתובת המגורים של הזוכה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל.

6. היות הזוכה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור.

7. מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של הזוכה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל.

8. מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה:

(1) מי שנישא לזוכה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ;

(2) מי שהוא הורה של אחד מילדי הזוכה;

(3) מי שיש לזוכה חשבון בנק משותף עמו או שיש לזוכה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב;

(4) מי שיש לזוכה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו.

9. קבלת כספים על ידי הזוכה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין סעיף 12 או אי-קבלת כספים כאמור.

10. קיומו או אי-קיומו של פסק דין מזונות לטובת הזוכה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד.

חלק ב': פרטים נדרשים

מספר הפרט בחלק א'

פרט 1 · פרט 2 · פרט 3 · פרט 4 · פרט 5 · פרט 6 · פרט 7 · פרט 8 · פרט 9 · פרט 10

נדרש · נדרש · נדרש · נדרש · נדרש · נדרש · נדרש · נדרש · נדרש · נדרש

חלק ג'

אזהרה

הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף.

הסעיפים בשפה פשוטה

הסעיפים החשובים בשפה פשוטה

שבעה סעיפים קובעים כמעט את כל מה שזוכה במזונות צריך לדעת: מי רשאי לפנות, כמה ישולם, ממתי, מה מפסיק את התשלום ומה קורה עם הכסף שנגבה מהחייב. לכל סעיף מובא ציטוט קצר מהנוסח, הסבר מעשי ודוגמה. המספרים בדוגמאות הם להמחשה בלבד.

2

מי רשאי לבקש תשלום מהמוסד

״זוכה שהוא תושב ישראל זכאי לבקש מאת המוסד תשלום חדשי״

מה זה אומר בפועל? צריך שלושה דברים: פסק דין למזונות, תושבות ישראלית של הזוכה, וזיקה של החייב לישראל. החייב צריך היה להיות תושב ישראל ביום מתן פסק הדין, או לפחות 24 חודשים מתוך 48 החודשים שקדמו לו. ״זוכה״ לפי סעיף 1 הוא מי שאינו מתגורר עם החייב, ו״ילד קטין״ כולל גם ילד מאומץ וילד בגיר שאינו מסוגל לכלכל את עצמו.

דוגמה: אב שעבר לחו״ל שנה לפני פסק הדין, אחרי שחי בישראל כל חייו, עדיין עומד ברוב המקרים בתנאי ה-24 מתוך 48 חודשים.

3

כמה ישולם: הסכום הקטן מבין השניים

״שיעורי התשלום הם כפי שנקבעו בפסק הדין למזונות או בתקנות, הכל לפי השיעור הקטן יותר״

מה זה אומר בפועל? המוסד לא משלם בהכרח את מלוא מה שנפסק. התקנות קובעות תקרה, ואם פסק הדין גבוה ממנה משולמת התקרה. ההפרש לא נעלם: לפי סעיף 10, כשהמוסד לא גבה את מלוא הסכום, הזוכה רשאי לנקוט הליכי ביצוע על ההפרש, במועד ובדרך שבתקנות.

דוגמה: פסק הדין קבע סכום חודשי גבוה מהשיעור שבתקנות. המוסד ישלם את השיעור שבתקנות, והזוכה ישקול אם לגבות את ההפרש בהוצאה לפועל.

6

ממתי משלמים: עד שנה אחורה

״עד שנה אחת לפני יום הגשת הבקשה למוסד״

מה זה אומר בפועל? התשלום ממשיך כל עוד מוטלת על החייב חובת מזונות לפי פסק הדין. למפרע משלמים רק עד המאוחר מבין שני מועדים: היום שנקבע בפסק הדין, או שנה לפני הגשת הבקשה. מכאן מסקנה פשוטה: כל חודש של המתנה עלול לעלות כסף.

דוגמה: פסק דין משנת 2023 ובקשה שהוגשה במרץ 2026. המוסד ישלם למפרע רק ממרץ 2025, כי זה המועד המאוחר מבין השניים.

9

הבחירה: ביטוח לאומי או הוצאה לפועל

״התשלומים ישולמו לזוכה שאינו נוקט בהליכים לביצוע פסק הדין למזונות״

מה זה אומר בפועל? אי אפשר לרוץ בשני המסלולים יחד. מי שפתח תיק הוצאה לפועל לפני הבקשה רשאי לסגור אותו ולפנות למוסד. מי שפותח הליכי ביצוע אחרי שהגיש בקשה, זכויותיו לתשלום מהמוסד נפסקות, אלא במקרים ששר המשפטים קבע בתקנות. לפני החלטה כדאי לבחון את מסלול הגבייה בהוצאה לפועל מול התשלום מהמוסד.

דוגמה: אם לחייב משכורת ונכסים, הוצאה לפועל עשויה להביא את מלוא הסכום. אם אין ממה לגבות, התשלום מהמוסד הוא לרוב הוודאי יותר.

9א

יציאה מהארץ עלולה לעצור את התשלום

״הזוכה יצא את ישראל ארבע פעמים או יותר באותה שנה קלנדרית״

מה זה אומר בפועל? מהיציאה הרביעית בשנה לא משולם תשלום בעד חודש היציאה, חודש השיבה וכל חודש שבו הזוכה שהה בחו״ל כל ימיו. גם בפחות מארבע יציאות, אם סך השהייה בחו״ל עלה על 72 יום בשנה, לא ישולם בעד החודשים שמעבר לכך. שהייה של 183 יום ומעלה במהלך 12 חודשים רצופים נחשבת כשהייה מחוץ לישראל. יש חריגים לנסיעה מטעם המעסיק ולטיפול רפואי.

דוגמה: שלוש נסיעות קצרות בשנה לא פוגעות בתשלום. נסיעה רביעית באותה שנה כבר משפיעה על החודשים שבהם יצאתם וחזרתם.

12

כסף שהגיע ישירות מהחייב

״יודיע על כך למוסד תוך שלושים יום מיום קבלתו״

מה זה אומר בפועל? כל כסף או שווה כסף שהזוכה קיבל מהחייב או מטעמו, גם במזומן וגם בהעברה, צריך לדווח למוסד תוך 30 יום. המוסד ינכה את הסכום מהתשלומים, ואם לא ניכה, רשאי לתבוע את החזרתו בבית הדין האזורי לעבודה. אי דיווח ללא הצדק סביר הוא עבירה לפי סעיף 17(ג).

דוגמה: החייב העביר ישירות סכום חד פעמי לקראת שנת הלימודים. יש לדווח עליו למוסד, אחרת הסכום עלול להיתבע בחזרה.

14

המוסד גובה מהחייב, כאילו הוא הזוכה

״המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה״

מה זה אומר בפועל? החוב של החייב לא נמחק כשהמוסד משלם. המוסד גובה את מלוא החוב, כולל ריבית שנפסקה, הוצאות גבייה ושכר טרחה, ופסק הדין מבוצע לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז-1967, כאילו ניתן לזכות המוסד. המוסד רשאי גם לקזז כספים שהוא חב לחייב. לפי סעיף 15, אם המוסד גבה יותר ממה ששילם, ההפרש מועבר לזוכה.

דוגמה: כשהחייב זכאי בעצמו לקצבה מהמוסד, המוסד רשאי לקזז ממנה את חוב המזונות, והחייב יכול לפנות בעניין לבית הדין האזורי לעבודה.

השוואה

הוצאה לפועל או ביטוח לאומי, מה עדיף?

סעיף 9 מחייב לבחור מסלול, ולכן ההשוואה הזו היא ההחלטה המעשית הראשונה של כל זוכה. ההבדל המהותי: בהוצאה לפועל הזוכה גובה בעצמו ויכול לקבל את מלוא פסק הדין, אבל רק אם יש ממה לגבות. אצל המוסד התשלום אינו תלוי בגבייה בפועל, אבל הוא מוגבל לשיעור שבתקנות ומלווה בחובות דיווח ובמגבלות על שהייה בחו״ל. הטבלה מסכמת את ההבדלים לפי לשון החוק.

נושאהוצאה לפועלתשלום מהמוסד לביטוח לאומי
מי גובה מהחייבהזוכה, בתיק שהוא פותח בלשכת ההוצאה לפועלהמוסד, כאילו פסק הדין ניתן לזכותו (סעיף 14)
הסכום שמגיע לזוכהעד מלוא פסק הדין, לפי מה שנגבה בפועלהקטן מבין פסק הדין לשיעור שבתקנות (סעיף 3)
תלות בגבייההזוכה מקבל רק אם יש ממה לגבותהמוסד משלם, ואוצר המדינה מקציב לכך את הכספים (סעיפים 4(ב) ו-16)
ההפרש מעל התקנותלא רלוונטיאפשר לנקוט הליכי ביצוע על ההפרש (סעיף 10)
חובות דיווחלפי חוק ההוצאה לפועל30 יום על כספים מהחייב (סעיף 12), 60 יום על שינויים (סעיף 8א)
שהייה בחו״לאין מגבלה מכוח חוק זהמגבלות על יציאות ועל ימי שהייה (סעיף 9א)
מחלוקת על הזכאותבהליכי ההוצאה לפועלתובענה לבית הדין האזורי לעבודה (סעיף 13)
בפועל

איך מקבלים תשלום מביטוח לאומי, שלב אחר שלב

ארבעת השלבים כאן נגזרים ישירות מלשון החוק. הפרטים הטכניים של הגשת הבקשה, הטפסים והשיעורים עצמם קבועים בתקנות ובאתר המוסד, ולכן כדאי לבדוק אותם שם לפני ההגשה.

1. פסק דין למזונות ביד

הבסיס הוא ״פסק דין למזונות״ כהגדרתו בסעיף 1: פסק דין או החלטה של בית משפט או בית דין מוסמך בישראל, וגם פסק חוץ, פסק חוץ זמני או צו ביניים שהוכרזו אכיפים לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי״ח-1958. בפסק חוץ, ״יום מתן פסק הדין״ הוא היום שבו הוכרז אכיף.

2. החלטה על מסלול הגבייה

אם כבר נפתח תיק הוצאה לפועל, סעיף 9(ב) מאפשר להפסיק אותו ולהגיש בקשה למוסד. פתיחת הליכי ביצוע אחרי הגשת הבקשה מפסיקה את הזכות לתשלום (סעיף 9(ג)). זה השלב שבו טעות עולה הכי הרבה.

3. הגשת הבקשה ותשובת המוסד

הבקשה מוגשת למוסד בדרך שנקבעה בתקנות (סעיף 4(א)). המוסד חייב להודיע תוך 30 יום על אישור הבקשה ועל שיעור התשלום, או על דחייתה (סעיף 5). זוכה הסבור שקופח רשאי להגיש תובענה לבית הדין האזורי לעבודה (סעיף 13).

4. אחרי האישור: דיווח ועדכון

מדווחים תוך 30 יום על כל כסף שהתקבל ישירות מהחייב (סעיף 12), ותוך 60 יום על שינוי במצב המשפחתי, בהכנסות או בכל פרט שהמוסד ביקש (סעיף 8א). אם בית המשפט שינה או ביטל את פסק הדין, המוסד יעדכן את התשלום בהתאם (סעיף 7).

פסק דין למזונות שלא משולם? בואו נבחר מסלול נכון.

שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: נבחן את פסק הדין, את הסיכוי לגבות מהחייב ואת השיעור שהמוסד צפוי לשלם, ונמליץ על המסלול שמתאים לכם.

לקוחות ממליצים

מה אומרים לקוחות המשרד

★★★★★

לקוחות שחזרו ושהפנו חברים ומשפחה

ליווי אישי, מקצועי ואמין. כל ביקורת בפרופיל העסקי היא עדות של לקוח שקיבל ליווי ישיר מעו״ד רעות אליהו.

19 שניםותק המשרד, מאז 2007
★★★★★בפרופיל העסקי בגוגל
3 שפותעברית, אנגלית וספרדית
נוטריוןעו״ד ונוטריון מוסמכת

הכוכבים כאן הם הדירוג בפרופיל העסקי של המשרד בגוגל. הדירוג שבראש העמוד הוא דירוג הגולשים לדף עצמו - שני מדדים שונים

שאלות נפוצות

שאלות ותשובות

הבנת החוק

החוק קובע שזוכה במזונות שהוא תושב ישראל רשאי לבקש מהמוסד לביטוח לאומי תשלום חודשי לפי פסק הדין למזונות, והמוסד גובה את הסכום מהחייב בדרך של הוצאה לפועל (סעיפים 2 ו-14). החוק אינו קובע את גובה המזונות עצמם, אלא את הדרך להבטיח שהכסף יגיע בפועל.

לפי סעיף 1, זוכה הוא מי שפסק דין למזונות ניתן לזכותו והוא אינו מתגורר עם החייב, כולל הורה שילדו הקטין בהחזקתו. לפי סעיף 2, הזוכה צריך להיות תושב ישראל, והחייב צריך היה להיות תושב ישראל ביום מתן פסק הדין או לפחות 24 חודשים מתוך 48 החודשים שקדמו לו.

הגדרת ״ילד קטין״ בסעיף 1 כוללת במפורש ״ילד בגיר שאינו מסוגל לכלכל את עצמו״, ולכן פסק דין למזונות של ילד כזה בא בגדר החוק. ההגדרה אינה מורחבת לבגירים אחרים. מעבר לילדים, החוק חל גם על פסק דין למזונות של בן זוג או של הורה.

יישום מעשי

סעיף 3 קובע שמשולם השיעור שנקבע בפסק הדין או השיעור שבתקנות, הקטן מביניהם. אם פסק הדין גבוה מהשיעור שבתקנות, המוסד משלם את שיעור התקנות, ועל ההפרש רשאי הזוכה לנקוט הליכי ביצוע לפי סעיף 10. השיעורים המעודכנים מתפרסמים באתר המוסד לביטוח לאומי.

ככלל לא. לפי סעיף 9 התשלומים משולמים לזוכה שאינו נוקט הליכים לביצוע פסק הדין. מי שפתח תיק לפני הבקשה רשאי להפסיק אותו ולפנות למוסד, ומי שפותח הליכים אחרי הבקשה מאבד את הזכות לתשלומים, למעט מקרים שנקבעו בתקנות. החריג המרכזי הוא גביית ההפרש לפי סעיף 10. לפני ההחלטה כדאי לבחון ייצוג בהליכי הוצאה לפועל מול התשלום מהמוסד.

לפי סעיף 12(א), זוכה שקיבל מהחייב או מטעמו כסף או שווה כסף צריך להודיע על כך למוסד תוך 30 יום. המוסד ינכה את הסכום מהתשלומים, ואם לא ניכה, רשאי לתבוע את החזרתו בבית הדין האזורי לעבודה. אי דיווח ללא הצדק סביר הוא עבירה לפי סעיף 17(ג).

המוסד צריך להודיע על אישור הבקשה או על דחייתה תוך 30 יום מהגשתה (סעיף 5). תשלום למפרע ניתן רק עד המאוחר מבין היום שנקבע בפסק הדין לבין שנה לפני הגשת הבקשה (סעיף 6(א)). לכן דחיית ההגשה עלולה לגרום לאובדן חודשי תשלום.

כדאי לפנות לפני שמחליטים בין הוצאה לפועל לבין המוסד, כשהמוסד דחה את הבקשה או קבע שיעור שנראה שגוי ושוקלים תובענה לבית הדין האזורי לעבודה לפי סעיף 13, וכשרוצים לשנות את פסק הדין עצמו. משרד אליהו ושות׳ מלווה הליכים בדיני משפחה, ובמקרים המתאימים גם גישור להסדר מוסכם בין בני הזוג.