ירושות וצוואות

ירושות וצוואות

משרד עורכי דין אזרחי מסחרי ומשפחה – עורך דין משפחה וירושה

תניות ודגשים בעריכת צוואה

עו"ד רעות אליהו / 15.10.2012

צוואה מהווה מסמך בעל חשיבות גבוהה, המפרט את רצונו האחרון לחלוקת כלל רכושו של אדם, אותו צבר בעמל רב במהלך כל חייו.
על מנת לוודא שאכן רצונו של אדם אכן מקוים, מבלי שיהא פתח לספקות, פרשנויות ולפגמים העשויים לפגוע בתוקפה ולהביא לביטול הצוואה, ובתוך כך להוות פתח למלחמות ירושה, יש לנסח את הצוואה בזהירות, בבהירות וברגישות, באופן יסודי ומקצועי, תוך מתן תשומת לב לרצון המצווה המדויק ובחינת כל האפשרויות העשויות לקרות בטרם תגיע שעתו של המצווה.
במאמר זה נסקור דגשים חשובים ותניות שרצוי שאדם שעורך צוואה יהא מודע אליהם, כך ייפתחו בפניו אפשרויות נוספות לחלוקת רכושו בצורה התואמת את רצונו באופן מדויק.


סעיף 41 לחוק הירושה – יורש במקום יורש

(א)     המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון; השני יזכה אם מת הראשון לפני המצווה או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

(ב)     זכה השני, דינו כדין מי שהמצווה ציווה לו מלכתחילה.

(ג)     על דרך זו רשאי המצווה לצוות גם ליותר משניים.

זו אופציה שמרבים להשתמש בה. אדם מוריש במסגרת צוואה את עזבונו ומבקש להעביר את רכושו ליורש מסוים. במסגרת סעיף 41 ניתן להסדיר למי תועבר הירושה במידה והיורש נפטר לפני המצווה או שנמצא פסול לרשת אותו. כאן יוצא מצב שבמידה והיורש נפטר לפני המצווה, הירושה לא תועבר אוטומאטית לצאצאי היורש בהתאם לסעיף 49 לחוק אלא ליורש אחר בהתאם לרצונו של המצווה.
כאן היורש השני נכנס לנעליו של היורש הראשון ורשאי לעשות בירושה ככל העולה על רוחו לאחר קבלתה.
יש חשיבות אם מדברים על יורש במקום יורש או יורש אחר יורש.

לדוגמה : פס"ד גמליאל– שני בני זוג חתמו על צוואות הדדיות, הבעל ירש את אשתו ונישא בשנית. את כל רכושו הוריש לאשתו החדשה וביתו מנישואיו השניים. ילדיו מנישואיו הקודמים טענו כי מדובר ביורש אחר יורש ולפיכך הם זכאים לקבלת הירושה. אולם ביהמ"ש העליון קבע כי מדובר ביורש במקום יורש ולפיכך רשאי היה האב להוריש את רכושו יחד עם הירושה שירש מאשתו הראשונה לכל מי שחפץ בכך.


סעיף 42 לחוק הירושה- יורש אחר יורש

(א)     המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר.

(ב)     הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה.

(ג)     השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה; מת השני לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.

(ד)     הוראת צוואה על דרך זו ליותר משניים – בטלה, זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה.

הסעיף מאפשר לקבוע שהירושה תעבור ליורש אחד, אשר יוכל להינות מהירושה או מהפירות של הירושה בלבד, ולאחר מות היורש או בהתקיים תנאי או מועד מסוים הירושה תועבר ליורש השני.

לדוגמה: מצווה רשאי להורות שדירה מסוימת תועבר ליורש לאשתו, אולם להורות שאשתו לא תוכל למכור אותה אלא להינות רק מהפירות של אותה הדירה, ובהתקיים תנאי מסוים או במות האישה, הילדים יירשו את הדירה, ואז יוכלו לנהוג בה כבשלהם. על הדירה במקרה כזה תירשם הערת יורש אחר יורש.

סעיף זה מאפשר להוריש בדרך זו בשני מחזורים בלבד, היינו ליורש ראשון וליורש שלאחריו.


סעיף 29 לחוק הירושה- מסירת קביעה וסמכות בחירה

29.      אין המצווה יכול למסור לאחר את קביעת האדם שיזכה מן עזבון או את קביעת החלק היחסי או המנה שאדם יזכה בהם; אולם אם ציין המצווה בצוואה אנשים שמתוכם יש לבחור זוכה, או ציין נכסים שמתוכם יש לבחור מנה, רשאי לבחור מי שהמצווה קבעו לכך בצוואתו; ואם לא קבע המצווה, או שקבע והבחירה לא נעשתה תוך זמן סביר, יבחר בית המשפט או אדם שיקבע בית המשפט.

הסעיף מקנה סמכות בחירה למצווה ליתן לאחר סמכות לקבוע מי מהיורשים יקבל ומה. אולם, לפי הסעיף סמכות הבחירה תועבר לאותו אדם שבחר המצווה בהתקיים :
א) המצווה יבחר קבוצת אנשים ממנה ניתן יהא לבחור יורש.
ב) המצווה פירט בצוואתו את הנכסים שמתוכם ייבחר מה יועבר ליורש.

סעיף זה מופעל בדרך כלל בין בני זוג שקובעים את מסגרת ההוראה בהורשה בין ילדיהם.


סעיף 43 לחוק הירושה- יורש על תנאי דוחה

(א)     המצווה רשאי לצוות שיורש יזכה בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.

(ב)     לא נתקיים התנאי או לא הגיע המועד לפני מות המצווה יתנהל העזבון על ידי מנהל עזבון עד שיתקיים התנאי או שיגיע המועד או עד שיתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים; והוא הדין כשציווה המצווה לתאגיד שעדיין אינו כשר לרשת בהתאם לסעיף 4.

(ג)     לא קבע המצווה מי יזכה אם יתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים, יזכו היורשים על פי דין.

תנאי דוחה, בדומה לתנאי מתלה מחוק החוזים, הינו תנאי שמפרט המצווה שבהתקיימו, או בהגיע מועד מסוים יקבל היורש את הירושה. הכוונה היא למועד אשר יודעים אותו מראש (למשל: בהגיע ילד לגיל 21, כשהבן יינשא וכד').
בדרך כלל מדובר בתנאי שחיצוני לצדדים.

דוגמאות לתנאי דוחה– תניית סילוקין המורה שאדם יוכל לרשת רק אם לא יתנגד לצוואה;
 תנאי שהיורשים יוכלו לרשת במידה ויטפלו במצווה היטב בעודו בחיים..


סעיף 44 לחוק הירושה- יורש על תנאי מפסיק

(א)     המצווה רשאי לצוות שיורש יחדל מלזכות בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.

(ב)     לא קבע המצווה מי יזכה בהתקיים התנאי או בהגיע המועד, יזכו יורשיו על פי דין כיורשים אחרי אותו יורש בהתאם להוראות סעיף 42.

לפי סעיף זה,  בהתקיים תנאי מסויים, היורש יחדל מלרשת את המצווה. במקרה זה הירושה תועבר ליורש אחר אשר קבע המצווה או ליורשים עפ"י דין.
בתנאי דוחה על היורש להוכיח שהתקיים התנאי ושהוא זכאי לירושה, ואילו בתנאי מפסיק נטל ההוכחה הוא על זה שטוען כי התקיים התנאי המפסיק ושהיורש חדל מלרשת.

לדוגמה: עזבון המנוח אשר רוזנצויג ז"ל – תע (ת"א) 10300/01– אדם ערירי כתב בצוואתו שהוא מוריש את נכסיו למטפלת שלו אולם הוסיף בצוואתו כי המטפלת לא תירש אותו במידה והיא לא תגור עימו בתקופה שלפני פטירתו ו/או לא תטפל בו כיאות ואז תירש אותו אחותו. התובעת טענה שהמטפלת לא קיימה אחר התנאי ולכן היא חדלה מלרשת. בגלל שהשופט חשב שזה תנאי מפסיק אז הנטל להבאת הראיות הוטל על האחות להוכיח את טענותיה.


סעיף 45 לחוק הירושה- חיובי יורש

45.     המצווה רשאי להורות בצוואתו דבר שיורש יהיה חייב לעשותו, או להימנע מעשותו, במה שקיבל מן העזבון; מילויו של חיוב כזה יכול לדרוש כל מי שמעונין במילוי, ואם היה בדבר ענין לציבור – גם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

כאן ניתן לחייב יורש לעשות אחר דברים מסוימים, למשל לעשות עם הכספים של העזבון דבר כלשהו .
אולם החיובים של היורש לפי סעיף זה פחותים מיתר התניות היות ובעוד שיורש על תנאי מפסיק חדל מלרשת אם התנאי מתקיים, ויורש על תנאי מתלה בהתקיים תנאי מסוים הוא יורש, בחיוב יורש אם היורש לא עושה מה שהייה חייב הוא לא יורש את הירושה.

האם ניתן לפסול תניה סילוקין בטענה שהיא נוגדת את תקנת הציבור?
תנית סילוקין היא תנאי מתלה האומרת שאדם המתנגד לצוואה לא יוכל לרשת את המצווה ויסתלק מהעזבון.


סעיף 34 לחוק הירושה- צוואה בלתי חוקית וכו'

הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי – בטלה.

הנוסח מצומצם מחוק החוזים היות ובחוק החוזים קיים התנאי של תקנות הציבור- תנאי שלא מופיע בחוק הירושה. אולם לפי הפסיקה- מחילים את התניה של תקנת הציבור ראשית, מכח הדין הכללי ושנית, מכח סע' 61 לחוק החוזים שחל גם על חוק הירושה.
ההבדל מחוק החוזים הוא שבמידה וישנו בחוזה הוראה בלתי מוסרית כל החוזה בטל ואילו בצוואה רק ההוראה הבלתי מוסרית בטלה.
תניית סילוקין אינה מגיעה לדרגה של פגיעה בתקנת הציבור ולפיכך אין לפסול אותה.
לדוגמה: פס"ד הנדלמן– כאן הייתה תניית סילוקין בנוסח הבא :אני דורשת שצוואתי הנ"ל תכובד במידה וביתי יהודית תתנגד לצוואתי אזי היא תסולק מעזבוני ובמקרה זה ביתי מרתה תהייה היורשת היחידה וכללית שלי. ביהמ"ש דן אם התנייה הזו תקפה או לא מוסרית ולכן נוגדת את תקנת הציבור. השופטים הגיעו למסקנה כי התנייה תקפה כל אחד בדרכו. כב' השופט מלץ אמר שתניית סילוקין תחשב כלא מוסרית רק כאשר הפגיעה בציבור היא כה גדולה והיא מגיעה לרמה של אי חוקיות. האחרים אמרו שיש לבדוק אם זה נוגד את תקנת הציבור לפי הדין הכללי ולפי סע' 61 לחוק החוזים. בסופו של דבר הוחלט שתניות סילוקין כשרות וניתן לכתוב אותן בצוואה.
פס"ד גרייבר המצווה קבע שהבן יירש אותו אולם הוא יחדל מלרשת אותו אם יתגרש מאשתו. לימים אכן התגרש הבן וגרושתו פנתה לביהמ"ש בדרישה שכספי הירושה יועברו לילדיהם כי הוא חדל מלרשת.
ביהמ"ש העליון אמר אין מקום לדבר על חירות של גבר לגרש את אשתו. אדם הנושא אשה מקבל על עצמו לשמור לה אמונים ולחיות איתה באהבה שלום ורעות ובמיוחד חייב לעשות מעשים כבירים לשם כך אם יש להם ילדים ולכן התנייה מוסרית וביהמ"ש קיים את התנייה והוא חדל מלרשת. זהו פס"ד משנת 1971, כיום ככל הנראה לא היו מאשרים את התניה הזו. 


סעיף 38 לחוק הירושה- ביטול מקצת הצוואה

(א)     נקבע בצוואה דבר בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי כתנאי לזכיה או כחיוב לפי סעיף 45, בטל התנאי או החיוב, ואין בכך כדי לבטל את הזכיה שהיתה מותנית או שהחיוב היה מוטל עליה.

(ב)     בטלים חלק, הוראה או תנאי של צוואה שלא כאמור בסעיף קטן (א) אין בכך כדי לבטל שאר חלקיה, הוראותיה או תנאיה אלא במידה שנראה לבית המשפט שהם קשורים קשר בל ינתק במה שבטל או שהמצווה לא היה רוצה בהם בלעדיו.

לפי סעיף זה במידה ונקבע בצוואה תנאי בלתי חוקי למשל, אזי התנאי הספציפי בטל והיורש יירש את הירושה ללא שום תנאי.
במצב דברים זה התנאי נמחק וכל יתר הוראות הצוואה נשארות על פניו.

לדוגמה: פס"ד גולד– בני זוג התגרשו לאחר ריב קשה מאוד. בת אחת התגוררה עם האב ובת נוספת עם האם. האם קבעה בצוואתה שהבת אשר התגוררה עם האב יורשת שקל ואילו זו שהתגוררה עימה יורשת את כל רכושה ובתנאי שלא תהייה בקשר עם האחות, עם אביה, ועם כל משפחתו של אביה.ביהמ"ש העליון תנאי זה בלתי מוסרי ובטל היות ואי אפשר ליישם אותו.

עקיפת תנייה ע"י הסתלקותלא ניתן לעקוף תנייה בצוואה ע"י הסתלקות ממנה.
פס"ד נשר
– האב קבע שהבנים יירשו אותו לאחר שהאם תמות. הבנים אמרו שהם מסתלקים מהירושה ואז יוצא מצב שהם יירשו את העזבון ללא התניות. ביהמ"ש קבע שאם היורשים מסתלקים מהעזבון על מנת לנטרל את התנאי זה לא תקף והותיר את התנאי על כנו.

סעיף 8א(א)- צוואות הדדיות
צוואות הדדיות נעשות תוך הסתמכות של הצדדים על צוואת בן זוגו. ולכן, במידה ולאחר מות אחד מבני הזוג בן הזוג מעוניין לשנות את צוואתו יהא עליו להחזיר את מה שקיבל מהירושה לעיזבון. במקרים מסוימים ניתן לצמצם את הזכות הזו, ובמידה וזה פורט בצוואה.

לקבלת ייעוץ ראשוני חינם וללא כל התחייבות התקשרו: 074.7047104

 

הכתבות באתר זה הנן כלליות, ונועדו בין היתר ליתן מושג ראשוני באשר למצב המשפטי בסוגיה הנדונה. המלצתנו הנה בכל מקרה לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין, בטרם נקיטת פעולה כלשהי, וזאת בין היתר מאחר והדין הנו דינאמי ומשתנה , כאשר לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ישנה חשיבות מכרעת, והוא כולל סייגים רבים וחובות אשר אי מילוי אחריהם  עשוי לגרוע ו/או לפגוע בזכויות ובטענות. כמו כן, יתכן וחלו שינויים במצב המשפטי מאז פרסום המידע באתר זה . אין האמור במאמר זה כדי להוות תחליף להיוועצות בעורך דין ו/או המלצה לייעוץ ספציפי. 

לייעוץ ראשוני ללא עלות התקשר 074-7047104 או צור עימנו קשר ופנייתך תיענה באופן מיידי.