תקנות המקרקעין (אגרות)

תקנות המקרקעין (אגרות)
Rate this post

תקנות המקרקעין (אגרות), תשל"ה-1974

משפט אזרחי – קניין –מקרקעין –  עורך דין מקרקעין – עורך דין נדל"ן – עורך דין מכר דירות – עורך דין רכישת דירה

תקנות המקרקעין (אגרות), תשל"ה-1974*

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 149, 150 ו-168 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לענין פרק ב', אני מתקין תקנות אלה:

פרק א': הוראות כלליות

הגדרות

  1. בתקנות אלה –

"שוויים של מקרקעין" – המחיר שאפשר לקבל במכירת המקרקעין כשהם נקיים מכל משכנתא מאת מוכר מרצון לקונה מרצון;

"רשות מקומית" – עיריה, מועצה מקומית, ועד מקומי לפי סעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות או איגוד ערים;

"קרוב" – בן-זוג, לרבות מי שהיה בן-זוג במשך ששה חדשים שקדמו לרישום העסקה, הורה, צאצא, אח ואחות;

"מוסד ציבורי" – כמשמעותו בסעיף 61(ד) לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963;

תק' (מס' 3) תשל"ז-1977

"נכה" –

(1)   כמשמעותו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], או בחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954, הזכאי לתגמולים לפי אחד החוקים האלה;

(2)   נכה כמשמעותו בחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957, או נכה תאונת עבודה כמשמעותו בסעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, או נכה כתוצאה מתאונת דרכים או משיתוק, או קטוע יד או רגל, שדרגת נכותם אינה פחותה מ-50%;

(3)   נכה אחר שדרגת נכותו היא 100%;

"נפגע" – נפגע ספר כמשמעותו בחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי"ז-1957, וכן נפגע כמשמעותו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, לרבות שאיריו של נפגע כאמור, הזכאים לקיצבה;

"בן משפחה של חייל שנספה במערכה" – כמשמעותו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950, לרבות הורה של נספה ואלמנתו, שאינם זכאים לתגמולים מחמת גילם או שיעורי הכנסותיהם, ויתום עד גיל 30, ולרבות אלמנה של הנספה, שנישאה ונישואיה השניים הופקעו, וחל עליה סעיף 12א(ג) לחוק האמור;

"עולה" – כמשמעותו בתקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס), תשל"ה-1974;

"המנהל הכללי" – המנהל הכללי של משרד המשפטים;

"הממונה" – הממונה על המרשם, כמשמעותו בסעיף 118 לחוק;

"המפקח" – המפקח על רישום מקרקעין, כמשמעותו בסעיף 117 לחוק;

"רשם" – רשם כמשמעותו בסעיף 116 לחוק;

תק' תשל"ו-1976

"שכירות" – שכירות לתקופה שאינה עולה על עשר שנים, לרבות שאילה כמשמעותה בחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971, לתקופה כאמור; לענין זה יראו כתקופת השכירות את התקופה המקסימלית שאליה יכולה השכירות להגיע מכוח זכות ברירה הנתונה לשוכר בהסכם;

תק' תשס"ד-2004

"ספק שירותי מידע אלקטרוני" – מי שהמנהל הכללי הרשהו להפיץ נתונים מפנקסי המקרקעין באמצעים אלקטרוניים;

תק' תשס"ד-2004

"צפיה במידע" – צפיה בנתונים שהופצו מפנקסי המקרקעין לרבות באמצעות ספק שירותי מידע אלקטרוני.

אגרות רישום תק' תשמ"ג-1982

  1. (א)  בעד רישום ובעד שירות אחר של הרשם יגבה הרשם אגרות כמפורט בתוספת.

תק' תשע"א-2011

(ב)  סכומי האגרות לפי תקנת משנה (א) ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לה.

תק' תשע"א-2011

(ב1) סכום אגרה שהשתנה כאמור, יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של 50 אגורות יעוגל כלפי מעלה.

תק' תשמ"ג-1982

(ג)   המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות הודעה ובה נוסח התוספת, כפי שהיא מתוקנת עקב האמור בתקנה זו.

תק' תשמ"ג-1982

(ד)  בתקנה זו, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

קביעת שוויים של מקרקעין תק' תשמ"א-1981

  1. (א)  מקום שתקנות אלה קובעות אגרות לפי שוויים של המקרקעין, תחושב האגרה לפי השווי שנקבע לאותם מקרקעין על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961, לאותה שנת מס שבה נרשמת העסקה.

(ב)  לגבי מקרקעין שלא הוטל עליהם מס רכוש לשנה שבה נרשמת העסקה, תחושב האגרה לפי שוויים בשעת הרישום; אולם אם היה שוויים בשעת הרישום פחות מהתמורה שהוסכם עליה בין הצדדים לעסקה, תחושב האגרה לפי אותה תמורה.

שווי המקרקעין בשעת הרישום, כאמור לעיל, יישום בידי מי ששר המשפטים מינהו לכך ותוקף השומה הוא לששה חדשים בלבד; המפקח רשאי להאריך את המועד, אם נוכח כי בנסיבות המקרה יש טעם סביר לעשות כן.

אי-התחשבות בשכירות לקרוב

  1. ברישום שכירות או משכנתה בסכום בלתי מסויים במקרקעין המושכרים לקרובו של המשכיר, והשכירות נעשתה תוך חמש שנים לפני הרישום ולא נרשמה, לא תבוא השכירות בחשבון שוויים של המקרקעין לצורך קביעת האגרה.

פרק ב': פטורים והנחות

תאגידים שנוסדו בחוק

  1. רשות הפיתוח, המוסד לביטוח לאומי, יד ושם, מגן דוד אדום בישראל, המוסד לבטיחות ולגיהות, שירות התעסוקה, רשות הנמלים, רשות השידור והרשות לבינוי ופינוי של אזורי שיקום, פטורים מכל אגרה.

מוסדות לאומיים

  1. ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, יונייטד ישראל אפיל אוף קנדה אינק', יונייטד ישראל אפיל אינק' וחברת הימנותא בע"מ, פטורים מכל אגרה.

חברות ממשלתיות עירוניות לשיכון

  1. "פרזות", חברה ממשלתית-עירונית לשיכון ירושלים בע"מ, "חלמיש", חברה ממשלתית-עירונית לשיקום הדיור בתל-אביב-יפו ו"שקמונה", חברה ממשלתית-עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע"מ, פטורים מכל אגרה.

הועד למען החייל

  1. האגודה למען החייל, "הועד למען החייל" וכן "האגודה למען החייל נכסי החייל, (נח)" פטורות מכל אגרה.

אפוטרופוס

  1. האפוטרופוס לנכסי נפקדים והאפוטרופוס לנכסי גרמנים פטורים מכל אגרה.

האפוטרופוס הכללי תק' (מס' 3) תש"ם-1980 תק' תשס"ט-2009

9א.     על אף האמור בתקנה 20(א), האפוטרופוס הכללי פטור מאגרה בעד כל אחד מאלה:

(1)   קבלת העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו;

(2)   עיון ברישום הנוגע בכל נכס או זכות;

(3)   רישום הערת אזהרה ומחיקתה על פי בקשתו.

החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה תק' תשס"ט-2009

9ב.     על אף האמור בתקנה 20(א), החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ כמשמעותה בסעיף 3 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006, פטורה מאגרה בעד כל אחד מאלה:

(1)  קבלת העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו, כדרוש לה לביצוע תפקידיה;

(2)  עיון ברישום הנוגע בכל נכס או זכות כאמור בפסקה (1).

רשויות מקומיות

  1. רשות מקומית פטורה מאגרה בעד רישום שכירות או משכנתא, אם שוכנע המפקח שאין עמם ושלא תהיה בהם בעתיד הכנסה.

מוסדות ציבור

  1. מוסד ציבור פטור מאגרה בעד רישום שכירות במקרקעין או רישום משכנתא, אם שוכנע הממונה כי המקרקעין או ההלוואה שלהבטחתה נרשמת המשכנתה משמשים או מיועדים לשמש את המוסד במישרין.

הפקדת סכום לרישום משכנתה תק' (מס' 2)  תשל"ז-1977

11א.  אישר שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, כי בעת עשיית התחייבות לרישום משכנתה במקרקעין, הופקד בידיו או בידי מורשהו סכום האגרה שהיתה משתלמת אילו נרשמה המשכנתה אותה שעה, יראו אותו סכום כאילו הוא האגרה שנגבתה ושולמה בעד רישום המשכנתה לפי תקנות אלה.

נכים, נפגעים ומשפחות חיילים שנספו במערכה תק' תשמ"ג-1982

  1. (א)  נכה, נפגע ובן משפחה של חייל שנספה במערכה, פטורים מאגרה בעד רישום משכנתה ורישום שכירות.

(ב)  פטור כאמור יינתן גם לבן הזוג של נכה, נפגע ובן משפחה של חייל שנספה במערכה.

(ג)   נרשמה המשכנתה במשותף לחובת שני יחידים שאחד מהם זכאי לפטור לפי תקנה זו, והם נישאו תוך שנים-עשר חדשים מיום הרישום, תוחזר האגרה ששילם בן זוגו של הזכאי לפטור.

עולים

  1. (א)  עולה פטור מאגרה בעד רישום משכנתה, ובלבד שההלוואה שלהבטחתה נרשמת המשכנתה משמשת כערובה לתשלום מחיר מקרקעין שבעד רכישתם קיבל פטור מתוספת מס על פי תקנה 12 לתקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס), תשל"ה-1974.

(ב)  פטור כאמור יינתן גם לבן זוגו של העולה.

(ג)   נרשמה המשכנתה במשותף לחובת שני יחידים שאחד מהם עולה, והם נישאו תוך שנים עשר חדשים מיום הרישום, תוחזר האגרה ששילם בן זוגו של העולה.

תק' תשל"ו-1976

(ד)  שולמה אחרי יום כ' באדר ב' תשכ"ז (1 באפריל 1967) אגרה בעד העברת מקרקעין לעולה על פי תקנות המקרקעין (אגרות), תש"ל-1970 (להלן – התקנות הפוקעות), או הופקדה אגרה כאמור בתקנה 11(א) לתקנות הפוקעות, ורישום ההעברה היה פטור מאגרה אותה שעה – יוחזר הסכום ששולם לפי הוראות הממונה.

רישום לפי חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה), תשי"ט-1959

  1. רישום שכירות במקרקעין, בתוקף חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה), תשי"ט-1959, פטור מכל אגרה.

מדינות חוץ

  1. (א)  אישר המנהל הכללי של משרד החוץ, כי מדינת חוץ פלונית היא צד לאמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים מיום 18 באפריל 1961, ונוהגת כלפי ישראל בהתאם להוראות האמנה האמורה, תהיה אותה מדינת חוץ פטורה מכל אגרה בעד רישום בשמה של שכירות או משכנתה במקרקעין המשמשים, או המיועדים לשמש, משרד לנציגות הדיפלומטית של מדינת החוץ או מקום מגורים לראש הנציגות.

(ב)  המנהל הכללי רשאי, על-פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרה כאמור בתקנת משנה (א), כולה או מקצתה, מדינת חוץ שאינה צד לאמנה האמורה, או לדחות תשלומה, אם אותה מדינה גומלת כך לישראל.

(ג)   המנהל הכללי רשאי, על-פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרה, כולה או מקצתה, רישום שכירות או משכנתה במקרקעין על שם מדינת חוץ, או לדחות תשלומה, בין אם אותה מדינה היא צד לאמנת וינה ובין אם אינה צד לה, ובלבד שהיא גומלת כך לישראל ונתמלא אחד התנאים האלה:

(1)   המקרקעין משמשים, או מיועדים לשמש, מקום מגורים לחברי הסגל הדיפלומטי, או משרד או מקום מגורים לנציגות הקונסולרית של מדינת החוץ והסגל שלה;

(2)   המקרקעין והכנסותיהם מיועדים לצרכי דת, תרבות, חינוך, מדע או טיפול רפואי.

העברה מתאגיד לתאגיד

  1. הממונה רשאי, אם שוכנע כי בנסיבות המקרה מן הצדק לעשות כן, לפטור מאגרה, כולה או מקצתה, רישום העברת שכירות או משכנתה במקרקעין –

(1)   מתאגיד שהוקם על פי דין אחד לתאגיד שהוקם על פי דין אחר, אם הוכח להנחת דעתו כי שני התאגידים זהים באפיים, במטרותיהם ובפעולותיהם, כי לא חל שינוי יסודי בשליטה בהם וכי לא ניתנה כל תמורה בעד ההעברה האמורה;

(2)   מכל תאגיד לכל תאגיד, אם הוכח להנחת דעתו כי שני התאגידים נתמזגו, או כי התאגיד הנעבר הוקם על ידי מיזוג התאגיד המעביר עם תאגידים אחרים, וכי ההעברה נעשית אגב העברת השכירות במקרקעין של כל התאגידים המתמזגים לתאגיד הנעבר, או אגב העברה של כל המשכנתאות הרשומות בשמם.

מפעלים מאושרים

  1. (א)  בשכירות מקרקעין שלפי אישור מרכז ההשקעות הם כלולים בתכנית מאושרת כמשמעותה בחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959, ידחה הממונה את תשלום האגרה, כפי שנקבעה בעת הרישום, לחמש שנים.

(ב)  בעד רישום שכירות או שכירות משנה שערב תחילתן של התקנות הפוקעות (בתקנה זו – יום התחילה), חל על רישומן סעיף 3(ט) לתוספת לתקנות המקרקעין (אגרות), תשכ"ו-1966, תהא האגרה 40 לירות, ובלבד שהרישום יבוצע לפני יום י"א בטבת תשל"ז (1 בינואר 1977) והוכח להנחת דעתו של מפקח, כי ההשקעה בוצעה לפני יום התחילה וכי הרישום לא בוצע לפני כן מסיבות שלשוכר לא היתה שליטה עליהן.

מקרקעין שהוקם עליהם מיתקן

  1. (א)  בתקנה זו, "מיתקן" – מבנה, נטיעה, צינור, מכונה, משאבה, באר וכיוצא באלה.

(ב)  נרשמה שכירות במקרקעין שיש בהם או עליהם מיתקן, והוכח להנחת דעתו של המפקח, שהמיתקן הוקם בידי מי שהזכות נרשמה בשמו והוא שכר את המקרקעין לפני הקמת המיתקן, תחושב האגרה על רישום הזכות לפי שווי המקרקעין בשעת הרישום בלי המיתקן שהוקם.

מתן פטורים והחזר אגרה

  1. (א)  כל מקום שמתן פטור או הנחה (לשניהם ייקרא בתקנה זו – פטור) מסור בתקנות אלה למנהל הכללי, לממונה או למפקח, מוסמכים הם – כל אחד בתחום הפטורים המסורים לשיקולו – לענין קביעת הפטור כאמור בסעיף 149(ג) לחוק.

(ב)  בנוסף לתנאים שנקבעו בפרק זה למתן פטור, יהא רשאי המוסמך ליתן פטור לפי תקנות אלה לקבוע לכל פטור תנאי, שמקבלו יעשה מעשה פלוני או יימנע מעשייתו; הפר מקבל הפטור תנאי שנקבע כאמור, או תנאי שנקבע בפרק זה למתן הפטור, יורה הממונה על גביית האגרה שהיתה משתלמת אילולא הפטור.

(ג)   סכום האגרה שניתן לגביה פטור על תנאי יהיה שעבוד על המקרקעין והרשם יציין זאת בפנקסים; קיים מקבל הפטור את התנאי, יורה הממונה על מחיקת השעבוד.

(ד)  בכל מקרה שתקנות אלה קובעות פטור, רשאי המנהל הכללי או הממונה – כל אחד בתחום סמכותו לפי תקנות אלה – להורות על החזרת האגרה או עודף האגרה ששולמה, לפי הענין, אם נתמלאו התנאים שנקבעו בתקנות אלה למתן הפטור והוא משוכנע כי בנסיבות המקרה מן הצדק לעשות כן.

(ה)  הממונה רשאי להורות על החזרת אגרה או עודף אגרה ששולמו על-פי התקנות הפוקעות, אם נוכח כי מי ששילם אגרה כאמור היה זכאי לפטור על-פיהן.

סייג לפטורים

  1. (א)  שום דבר האמור בפרק זה לא יתפרש כמעניק פטור מאגרה בעד קבלת נסחים או בעד עיון.

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א) יהיו פטורים:

(1)   מי שחלות עליו תקנות 6 ו-15 – מאגרות בעד קבלת נסחים או בעד עיון;

(2)   מי שחלה עליו תקנה 10 – מאגרה בעד עיון ביחס לכל נכס הנמצא בתחום שיפוטו;

(3)   מי שהוכר כבן משפחה של חייל שנספה במערכה או של חייל שנעדר כמשמעותו בסעיף 3 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950 – מאגרה בעד נסח רישום או בעד עיון ביחס לכל נכס הרשום בשמו של החייל.

פרק ג': הוראות משלימות

מי חייב בתשלום אגרה

  1. אגרה לפי תקנות אלה ישלם –

(1)   בעד רישום משכנתה – הממשכן;

(2)   בעד רישום עסקה אחרת – מי שזכות לפיה נרשמת על שמו;

(3)   בעד שירות אחר של הרשם – מבקש השירות.

דין שבר של לירה

  1. בקביעת אגרה לפי תקנות אלה יהא דין שבר של לירה העולה על חמישים אגורות כדין לירה, ושבר שאינו עולה על חמישים אגורות לא יובא בחשבון.

החזרת אגרה ששולמה בטעות

  1. (א)  הממונה רשאי להורות על החזרת אגרה או עודף אגרה ששולמו בגלל טעות שבחישוב או פעולה שלא בוצעה.

(ב)  הממונה יורה על החזרת כל סכום ששולם ביתר בהסתמך על שומה ששונתה לאחר מכן בערר או בערעור.

ביטול

  1. (א)  תקנות המקרקעין (אגרות), תש"ל-1970 – בטלות.

(ב)  פטור או הנחה שניתנו לפני תחילתן של תקנות אלה מכוח חיקוק שהיה אותה שעה בתקפו, יעמדו בתקפם בהתאם להוראות אותו חיקוק.

הוראת מעבר

  1. הוגשה בקשה לרישום לפני תחילתן של תקנות אלה והרוכש לא שילם בגין רכישה זאת תוספת מס לפי סעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963, תשולם בעד אותו רישום האגרה שהיתה חלה ערב תחילתן של תקנות אלה.

תחילה

  1. תחילתן של תקנות אלה ביום ב' בחשון תשל"ה (18 באוקטובר 1974).

השם

  1. לתקנות אלה ייקרא "תקנות המקרקעין (אגרות), תשל"ה-1974".

הודעה תשע"ז-2017

תוספת

(תקנה 2)

בשכירות, במשכנתאות ובפעולות המנויות להלן יהיו האגרות לרישום ולשירותים האחרים כמפורט להלן, בכפוף לשיעורי האגרות, לפטורים, להנחות ולהקלות ולשאר ההוראות שבפרק ב' לתקנות, אשר יראו אותם כחלק מכל הוראה שבתוספת לפי העניין.

  1. שכירות, שכירות משנה והעברתן –

(א)             בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו) –

(1)   רישום שכירות – 3% מהתמורה שהוסכם עליה בין הצדדים לעסקה או 3% מהסכום המתקבל מהכפלת שוויים של המקרקעין במספר שנות השכירות או שכירות המשנה כשהוא מחולק לעשרים וחמש, הכל לפי הסכום הגבוה יותר, ובלבד שהאגרה לא תפחת מ-125 שקלים חדשים, דין חלק של שנה כדין שנה;

(2)   לעניין סעיף קטן זה, יראו כתקופת השכירות את התקופה המרבית שאליה יכולה השכירות להגיע מכוח זכות ברירה הנתונה לשוכר.

(ב)  הוגשה בקשה לרישום –

(1)   של שכירות ושכירות משנה כאחד, כשבעל המקרקעין או השוכר הראשי הוא המדינה או תאגיד ששר המשפטים אישר אותו כגוף ציבורי לעניין סעיף זה; או

(2)   של שכירות משנה ושכירות שלישית, כשהשוכר הראשי הוא המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל, ושוכר המשנה הוא תאגיד כאמור בפסקה (1) – תהא האגרה על שכירותו של התאגיד האמור – 125 שקלים חדשים.

(ג)   בהעברת שכירות או שכירות משנה יראו כתקופת השכירות את פרק הזמן שנשאר עד תום תקופת השכירות המקורית, אלא שאם היתה עמה ברירה להאריך את תקופתה יראו כתקופת השכירות את פרק הזמן שנשאר עד תום כל התקופות שבהן יכולים להאריכה לפי הברירה.

(ד)  היתה השכירות, שכירות המשנה או העברת חוזה השכירות לטובת קרובו של המשכיר או המעביר, תהא האגרה שליש מהאגרה הרגילה ובלבד שהאגרה לא תפחת מ-125 שקלים חדשים.

(ה)  ביטול רישום שכירות או שכירות משנה – האגרה שהיתה משתלמת בעד רישום שכירות או שכירות משנה לפרק הזמן שנשאר עד תום תקופת השכירות המתבטלת.

(ו)   תיקון תנאי השכירות –

(1)   אם הוארכה תקופת השכירות – האגרה המשתלמת בעד רישום השכירות לתקופה שהוספה;

(2)   אם קוצרה תקופת השכירות – האגרה המשתלמת בעד רישום שכירות לתקופה שנגרעה;

(3)   בכל מקרה אחר – 125 שקלים חדשים.

  1. משכנתה –

(א)  בעד רישום משכנתה או משכנתה נוספת, או הגדלת סכום ההלוואה – 125 שקלים חדשים;

(ב)  בעד רישום כל אחד מאלה – 125 שקלים חדשים:

(1)   העברת משכנתה;

(2)   העברת מקרקעין כפוף למשכנתה;

(3)   שינוי או תיקון בתנאי משכנתה, או בשמות הצדדים לעסקת המשכנתה או בשם החייב;

(4)   העברת טובת ההנאה במשכנתה ליורשו של בעל המשכנתה שנפטר או למנהל עיזבונו.

(ג)   רישום פדיון מלא או חלקי ממשכנתה קיימת:

(1)   אם הכסף משתלם במישרין לבעל המשכנתה – פטור מכל אגרה;

(2)   אם הכסף מופקד בלשכה – 125 שקלים חדשים.

  1. ירושה –

(א)  בקשה לרישום ירושה על פי דין או על פי צוואה – 125 שקלים חדשים.

(ב)  הגיש את הבקשה בן משפחתו של אדם שמת בשירות כמשמעותו בסעיף 14 לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 – פטור מכל אגרה.

(ג)   העברת שכירות במקרקעין לאלמנה של מוריש או לאלמן של מורישה על פי ויתור של יורש, אם הוויתור נעשה בלא תמורה אגב ביצוע רישום הירושה – 125 שקלים חדשים.

(ד)  האגרה המשתלמת לפי סעיף זה תשולם גם במקרה של רישום מקרקעי עיזבון, או של זכות בהם הטעונה רישום, על שם אפוטרופוס או מנהל העיזבון וגם במקרה של רישום עסקה שבוצעה בידי אפוטרופוס או מנהל עיזבון במקרקעי העיזבון במישרין; במקרה האחרון תשולם האגרה נוסף על האגרה בעד רישום אותה עסקה או מס רכישת מקרקעין שחל עליה.

(ה)  העברת זכות במקרקעין מאפוטרופוס, או ממנהל עיזבון, ליורש על פי צו ירושה – 125 שקלים חדשים.

(ו)   במקרה של רישום שכירות במקרקעין על שם יורשו של שוכר שנפטר, תשולם האגרה לפי סעיף זה ולא לפי סעיף 1, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של מפקח כי השכירות הקודמת נתבטלה מכוח תנאיה במות השוכר והשכירות החדשה נרשמת ליתרת התקופה.

  1. רישום הערה על צו קיום צוואה או מינוי מנהל עיזבון –

עם רישום ההערה תשולם אגרה בסך 125 שקלים חדשים, נוסף על כל אגרה אחרת המשתלמת לפי תוספת זו, אולם אין לגבות אגרת הערה לגבי עיזבון אחד אלא פעם אחת בלבד.

  1. פיצול (פרצלציה) ואיחוד –

(א)  בעד פיצול – 125 שקלים חדשים בעד כל חלקה שנוצרה בפיצול;

(ב)  בעד איחוד – 125 שקלים חדשים בעד כל חלקה המתאחדת עם אחרת או עם אחרות לחלקה מאוחדת, אם היו החלקות בבעלותו של אותו אדם.

  1. בתים משותפים –

(א)  רישום בית משותף –

(1)   בעד בקשה לרישום בית בפנקס הבתים המשותפים       125

(2)   בעד רישום הבית כאמור, לגבי כל דירה                        74

תק' תשע"ו-2015

(3)   ביטול חכירה לדורות והקניית בעלות לחוכר כאמור על פי תקנה 63 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011 – פטורים מכל אגרה.

(ב)  תיקון צו רישום –

(1)   בעד הבקשה לתיקון צו רישום                                   125

(2)   עם הגשת טענות                                                      125

(3)   לגבי כל דירה שהוספה בצו התיקון                              74

(ג)   ביטול הרישום בפנקס הבתים המשותפים –

(1)   בעד הבקשה לביטול                                                125

(2)   עם הגשת טענות                                                      125

(3)   בוטל הרישום ותוך שבועיים מיום מתן צו הביטול הוגשה בקשה לרישום הבית מחדש בפנקס הבתים המשותפים, והוכח להנחת דעתו של מפקח כי הביטול והרישום מחדש קשורים בביצוע הוראה של הועדה המקומית לתכנון ולבניה או נובעים ממנה, יהיו הבקשה לרישום מחדש והרישום פטורים מאגרה; המפקח רשאי להאריך את תקופת השבועיים האמורה אם נוכח כי מן הצדק לעשות כן.

(ד)  רישום תקנון מוסכם –

(1)   בעד רישום תקנון מוסכם כאמור בסעיף 62 לחוק          125

(2)   בעד רישום תיקון בתקנון שנרשם                               125

(ה)  הכרעה בסכסוכים –

בהליכים להכרעה בסכסוך לפי סימן ד' לפרק ו' של החוק יחולו ההוראות החלות על אגרות המשתלמות בבית משפט השלום בהליכים בתביעה אזרחית.

(ו)   בקשה למנות נציגות ומינוי נציגות –                                          פטור מאגרה

תק' תשע"ו-2015

  1. (א)  בעד העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו –                                                        73

תק' תשע"ו-2015

(א1) בעד נסח מרוכז של הדירות בבית משותף –                                      129

(א2) בעד כל נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות לרבות נסח מרוכז של דירות בית משותף, שהוא מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת; בפרט משנה זה, "מסר אלקטרוני" ו"חתימה אלקטרונית מאובטחת" – כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001                        15

תק' תשע"ו-2015

(ב)  (נמחק)

תק' תשע"ו-2015

(ג)   (נמחק)

תק' תשע"ו-2015

(ד)  (נמחק)

תק' (מס' 2) תשע"ו-2015

(ד1) עיון באמצעות קבלת עותק ממסמכי תיק רישום בית משותף שנסרקו בסריקה ממוחשבת; עותק כאמור יהיה חתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת וקבלתו תהיה על גבי תקליטור או באופן מקוון מרחוק; בפרט משנה זה –          33

"חתימה אלקטרונית מאובטחת" – כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;

"סריקה ממוחשבת" – כהגדרתה בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969;

(ה)  מידע ממוחשב אחר – בעד כל שירות                                               125

תק' תש"ע-2010

  1. עיון –

(1)  בעד כל נכס או זכות שביחס אליהם נדרש העיון                                  71

(2)  בתיק פיזי של בית משותף כשקיימת לגביו אפשרות לעיון כאמור בפרט 7(ד1) וקבלת עותק מצולם ממנו                 215

  1. תיקון בפנקס –

(א)  תיקון בפנקס, על פי צו של מפקח כאמור בתקנה 90 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התש"ל-1969 (להלן – תקנות הרישום), אם הטעות נגרמה בעטיו של הרשם – פטור מכל אגרה; בכל מקרה אחר – 125 שקלים חדשים.

(ב)  חידוש רישום, על פי סעיף 135 לחוק – פטור מאגרה.

(ג)   מבוצע תיקון על פי הוראות בית משפט מוסמך, או על פי הוראות הממונה או רשות מוסמכת אחרת, תשולם האגרה לפי מהות הפעולה.

  1. ביצוע שירות מחוץ ללשכת רישום המקרקעין –

(א)  אם מבצע השירות הוא עובד אחד – 254 שקלים חדשים; אם משתתפים בביצוע יותר מעובד אחד – תוספת של 254 שקלים חדשים בעד כל עובד נוסף.

(ב)  אם השירות מבוצע במקומות אחדים או בתיקים אחדים – תיגבה מלוא האגרה לגבי כל מקום וכל תיק.

  1. רישום זיקת הנאה –

(א)  בעד רישום זיקת הנאה – 125 שקלים חדשים, בעד כל רישום לגבי החלקה הכפופה ובעד כל רישום לגבי החלקה הזכאית.

(ב)  בעד מחיקת רישום זיקת הנאה – בעד כל מחיקת רישום לגבי החלקה הכפופה ובעד כל מחיקת רישום לגבי החלקה הזכאית – 74 שקלים חדשים.

  1. רישום ראשון של מקרקעין או של זכות במקרקעין – 2% משווים של המקרקעין או של הזכות.
  1. הערת אזהרה –

(א)  בעד רישום הערת אזהרה –

(1)   בעד כל רישום – 125 שקלים חדשים.

(2)   היה נושא הערת האזהרה דירה בבית העתיד להירשם בפנקס הבתים המשותפים והבית נבנה על מספר חלקות – 125 שקלים חדשים בעד רישום הערת האזהרה על כל החלקות.

(3)   היה נושא הערת האזהרה דירה בבית מתוך מספר בתים שהוקמו או יוקמו על מספר חלקות – 125 שקלים חדשים, ובלבד שהמבקש את הרישום ייחס את ההערה לחלקה או לחלקות שעליהן ייבנה הבית.

(ב)  בעד מחיקת הערת אזהרה, על פי בקשת הצדדים – 74 שקלים חדשים.

  1. הערה על הגבלת כשרות –

בעד רישום הערה בדבר הגבלת כשרות, בעד כל רישום – 125 שקלים חדשים.

  1. הערה על הצורך בהסכמה –

(א)  בעד רישום הערה על הצורך בהסכמה, בעד כל רישום – 125 שקלים חדשים.

(ב)  בעד מחיקת הערה על הצורך בהסכמה, בעד כל מחיקה – 74 שקלים חדשים.

תק' תשע"ו-2015

15א.    הערה בדבר מקלט ומחסה – רישום הערה לפי תקנה 28 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011 – פטור מכל אגרה.

  1. אגרת בקשה –

(א)  בעד בקשה לרישום עסקה או לשירות אחר של הרשם (למעט בקשה לנסח רישום) – 27 שקלים חדשים, נוסף על האגרה המשתלמת בעד הרישום או השירות.

(ב)  הוגשה בקשה לרישום עסקה או פעולה במקרקעין והחליט הרשם כי המסמכים שצורפו לבקשה אינם קבילים – תשולם האגרה שנקבעה בסעיף קטן (א), בעד בקשה נוספת שתוגש לכשיצורפו אליה מסמכים מתוקנים.

  1. שינוי מקום הסמכות לרישום עסקה –

(א)  בעד העברת הסמכות לרישום עסקה מן הרשם של הלשכה שבה מוחזקים הפנקסים הנוגעים בדבר אל הרשם של לשכה אחרת – 125 שקלים חדשים לכל עסקה.

(ב)  שולמה האגרה לפי סעיף זה והועברו התיקים, ולאחר מכן לא הושלמה העסקה, לא תוחזר האגרה, אלא אם כן החליט הממונה להחזירה, כולה או מקצתה.

  1. שינוי שם –

רישום שם ששונה לפי חוק השמות, תשט"ז-1956, פטור מכל אגרה.

  1. מחיקת רישום של זכות שפקעה –

בעד מחיקת הרישום של זכות שפקעה – 74 שקלים חדשים.

  1. רישום זכות קדימה –

(א)  בעד רישום זכות קדימה, לכל רישום – 125 שקלים חדשים.

(ב)  בעד מחיקת רישום של זכות קדימה, לכל מחיקה – 74 שקלים חדשים.

  1. כל רישום וכל שירות שלא נקבעה להם אגרה בתוספת זו – 125 שקלים חדשים.

 

י"ח בחשון תשל"ה (3 בנובמבר 1974)

חיים י' צדוק

שר המשפטים

 

* פורסמו ק"ת תשל"ה מס' 3245 מיום 10.11.1974 עמ' 222.

תוקנו ק"ת תשל"ה מס' 3284 מיום 23.1.1975 עמ' 712 – תק' תשל"ה-1975.

ק"ת תשל"ו מס' 3513 מיום 23.4.1976 עמ' 1412 – תק' תשל"ו-1976.

ק"ת תשל"ז: מס' 3597 מיום 6.10.1976 עמ' 38 – תק' תשל"ז-1976. מס' 3662 מיום 9.2.1977 עמ' 880 – תק' (מס' 2) תשל"ז-1977. מס' 3694 מיום 14.4.1977 עמ' 1368 – תק' (מס' 3) תשל"ז-1977; תחילתן ביום 7.10.1976.

ק"ת תשל"ט: מס' 3926 מיום 28.12.1978 עמ' 396 – תק' תשל"ט-1978; ר' תקנה 2 לענין הוראת מעבר. מס' 4025 מיום 11.9.1979 עמ' 1864 – תק' (מס' 2) תשל"ט-1979 (תוקנו ק"ת תשמ"ג מס' 4410מיום 23.9.1982 עמ' 7 – תק' (תיקון) תשמ"ג-1982 בתקנה 4 לתק' תשמ"ג-1982; תחילתן ביום 1.10.1982).

ק"ת תש"ם: מס' 4101 מיום 17.3.1980 עמ' 1172 – תק' תש"ם-1980; תחילתן ביום 1.2.1980 (ת"ט מס' 4110 מיום 15.4.1980 עמ' 1346). מס' 4133 מיום 9.6.1980 עמ' 1806 – תק' (מס' 2) תש"ם-1980. מס' 4152 מיום 7.8.1980 עמ' 2178 – תק' (מס' 3) תש"ם-1980.

ק"ת תשמ"א: מס' 4168 מיום 29.9.1980 עמ' 24 – הודעה תשמ"א-1980; תחילתה ביום 1.10.1980. מס' 4235 מיום 18.5.1981 עמ' 1000 – תק' תשמ"א-1981. מס' 4264 מיום 30.8.1981 עמ' 1367 – הודעה (מס' 2) תשמ"א-1981; תחילתה ביום 1.10.1981.

ק"ת תשמ"ב מס' 4281 מיום 2.11.1981 עמ' 214 – תק' תשמ"ב-1981.

ק"ת תשמ"ג: מס' 4410 מיום 23.9.1982 עמ' 2 – תק' תשמ"ג-1982; תחילתן ביום 1.10.1982. מס' 4444 מיום 30.12.1982 עמ' 517 – הודעה תשמ"ג-1982; תחילתה ביום 2.1.1983. מס' 4508 מיום 1.7.1983 עמ' 1635 – הודעה (מס' 2) תשמ"ג-1983; תחילתה ביום 1.7.1983.

ק"ת תשמ"ד: מס' 4569 מיום 25.12.1983 עמ' 656 – הודעה תשמ"ד-1983; תחילתה ביום 1.1.1984. מס' 4650 מיום 24.6.1984 עמ' 1784 – הודעה (מס' 2) תשמ"ד-1984; תחילתה ביום 1.7.1984. מס' 4674 מיום 29.7.1984 עמ' 2067 – תק' תשמ"ד-1984 (ת"ט מס' 4690 מיום 21.8.1984 עמ' 2392; תחילתו ביום 29.7.1984).

ק"ת תשמ"ה: מס' 4740 מיום 30.12.1984 עמ' 427 – הודעה תשמ"ה-1984; תחילתה ביום 1.1.1985. מס' 4822 מיום 23.6.1985 עמ' 1505 – הודעה (מס' 2) תשמ"ה-1985; תחילתה ביום 1.7.1985.

ק"ת תשמ"ז מס' 5053 מיום 10.9.1987 עמ' 1264 – תק' תשמ"ז-1987.

ק"ת תשמ"ח מס' 5121 מיום 21.7.1988 עמ' 982 – הודעה תשמ"ח-1988; תחילתה ביום 1.7.1988.

ק"ת תשמ"ט: מס' 5154 מיום 25.12.1988 עמ' 274 – הודעה תשמ"ט-1988; תחילתה ביום 1.1.1989. מס' 5193 מיום 20.6.1989 עמ' 982 – הודעה (מס' 2) תשמ"ט-1989; תחילתה ביום 2.7.1989.

ק"ת תש"ן: מס' 5234 מיום 14.12.1989 עמ' 152 – הודעה תש"ן-1989; תחילתה ביום 1.1.1990. מס' 5274 מיום 18.6.1990 עמ' 734 – הודעה (מס' 2) תש"ן-1990; תחילתה ביום 1.7.1990.

ק"ת תשנ"א: מס' 5307 מיום 15.11.1990 עמ' 198 – תק' תשנ"א-1990. מס' 5313 מיום 6.12.1990 עמ' 275 – הודעה תשנ"א-1990; תחילתה ביום 1.1.1991 (ת"ט מס' 5315 מיום 18.12.1990 עמ' 338). מס' 5364 מיום 18.6.1991 עמ' 960 – הודעה (מס' 2) תשנ"א-1991; תחילתה ביום 1.7.1991.

ק"ת תשנ"ב: מס' 5402 מיום 9.12.1991 עמ' 487 – הודעה תשנ"ב-1991; תחילתה ביום 1.1.1992. מס' 5447 מיום 2.6.1992 עמ' 1130 – הודעה (מס' 2) תשנ"ב-1992; תחילתה ביום 1.7.1992.

ק"ת תשנ"ג: מס' 5485 מיום 10.12.1992 עמ' 163 – הודעה תשנ"ג-1992; תחילתה ביום 1.1.1993. מס' 5529 מיום 30.6.1993 עמ' 934 – הודעה (מס' 2) תשנ"ג-1993; תחילתה ביום 1.7.1993.

ק"ת תשנ"ד: מס' 5566 מיום 16.12.1993 עמ' 264 – הודעה תשנ"ד-1993; תחילתה ביום 1.1.1994. מס' 5610 מיום 30.6.1994 עמ' 1102 – הודעה (מס' 2) תשנ"ד-1994; תחילתה ביום 1.7.1994.

ק"ת תשנ"ה: מס' 5646 מיום 22.12.1994 עמ' 433 – הודעה תשנ"ה-1994; תחילתה ביום 1.1.1995. מס' 5685 מיום 15.6.1995 עמ' 1535 – הודעה (מס' 2) תשנ"ה-1995; תחילתה ביום 1.7.1995.

ק"ת תשנ"ו: מס' 5722 מיום 14.12.1995 עמ' 249 – הודעה תשנ"ו-1995; תחילתה ביום 1.1.1996. מס' 5764 מיום 18.6.1996 עמ' 1154 – הודעה (מס' 2) תשנ"ו-1996; תחילתה ביום 1.7.1996.

ק"ת תשנ"ז: מס' 5798 מיום 10.12.1996 עמ' 205 – הודעה תשנ"ז-1996; תחילתה ביום 1.1.1997. מס' 5834 מיום 10.6.1997 עמ' 844 – הודעה (מס' 2) תשנ"ז-1997; תחילתה ביום 1.7.1997.

ק"ת תשנ"ח: מס' 5865 מיום 10.12.1997 עמ' 131 – הודעה תשנ"ח-1997; תחילתה ביום 1.1.1998 (ת"ט מס' 5868 מיום 24.12.1997 עמ' 214). מס' 5907 מיום 22.6.1998 עמ' 952 – הודעה (מס' 2) תשנ"ח-1998; תחילתה ביום 1.7.1998.

ק"ת תשנ"ט מס' 5945 מיום 31.12.1998 עמ' 244 – הודעה תשנ"ט-1998; תחילתה ביום 1.1.1999.

ק"ת תש"ס מס' 6009 מיום 14.12.1999 עמ' 147 – הודעה תש"ס-1999; תחילתה ביום 2.1.2000.

ק"ת תשס"ב: מס' 6145 מיום 10.1.2002 עמ' 305 – הודעה תשס"ב-2002; תחילתה ביום 1.1.2002. מס' 6184 מיום 16.7.2002 עמ' 1003 – הודעה (מס' 2) תשס"ב-2002; תחילתה ביום 1.7.2002.

ק"ת תשס"ג מס' 6215 מיום 23.12.2002 עמ' 319 – הודעה תשס"ג-2002; תחילתה ביום 1.1.2003.

ק"ת תשס"ד: מס' 6285 מיום 15.1.2004 עמ' 148 – תק' תשס"ד-2004. מס' 6296 מיום 1.3.2004 עמ' 282 – תק' (מס' 2) תשס"ד-2004.

ק"ת תשס"ו מס' 6502 מיום 26.7.2006 עמ' 1011 – הודעה תשס"ו-2006; תחילתה ביום 1.7.2006.

ק"ת תשס"ח: מס' 6630 מיום 20.12.2007 עמ' 227 – הודעה תשס"ח-2007; תחילתה ביום 1.1.2008. מס' 6685 מיום 1.7.2008 עמ' 1075 – הודעה (מס' 2) תשס"ח-2008; תחילתה ביום 1.7.2008.

ק"ת תשס"ט: מס' 6739 מיום 1.1.2009 עמ' 325 – הודעה תשס"ט-2009; תחילתה ביום 1.1.2009. מס' 6762 מיום 3.3.2009 עמ' 586 – תק' תשס"ט-2009; ר' תקנה 3 לענין הוראת מעבר.

ק"ת תש"ע: מס' 6843 מיום 29.12.2009 עמ' 341 – הודעה תש"ע-2009; תחילתה ביום 1.1.2010. מס' 6905 מיום 5.7.2010 עמ' 1346 – הודעה (מס' 2) תש"ע-2010; תחילתה ביום 1.7.2010. מס' 6913מיום 28.7.2010 עמ' 1431 – תק' תש"ע-2010.

ק"ת תשע"א: מס' 6964 מיום 11.1.2011 עמ' 496 – הודעה תשע"א-2011; תחילתה ביום 1.1.2011. מס' 7009 מיום 28.6.2011 עמ' 1092 – תק' תשע"א-2011; תחילתן ביום 30.6.2011.

ק"ת תשע"ב מס' 7063 מיום 25.12.2011 עמ' 403 – הודעה תשע"ב-2011; תחילתה ביום 1.1.2012.

ק"ת תשע"ג מס' 7199 מיום 30.12.2012 עמ' 395 – הודעה תשע"ג-2012; תחילתה ביום 1.1.2013.

ק"ת תשע"ד מס' 7326 מיום 8.1.2014 עמ' 462 – הודעה תשע"ד-2014; תחילתה ביום 1.1.2014.

ק"ת תשע"ה מס' 7479 מיום 14.1.2015 עמ' 694 – הודעה תשע"ה-2015; תחילתה ביום 1.1.2015.

ק"ת תשע"ו מס' 7593 מיום 31.12.2015 עמ' 470 – תק' תשע"ו-2015; ר' תקנות 2, 3 לענין תחילה והוראת שעה.

  1. (א) תחילתו של פרט 7(א2) לתוספת לתקנות העיקריות, כנוסחו בתקנות אלה, ותחילתה של תקנה 1(ב)(3) לתקנות אלה, לגבי כל לשכת רישום מקרקעין, ביום שבו החלה הפעלת מערכת המחשוב החדשה באותה לשכה (להלן – יום התחילה), כפי שיפורט להלן לצד כל לשכה:

(1) לשכת תל אביב – ט' באב התשע"ד (5 באוגוסט 2014);

(2) לשכת חולון – י"ג באלול התשע"ד (8 בספטמבר 2014);

(3) לשכת נתניה – כ"א באלול התשע"ד (16 בספטמבר 2014);

(4) לשכת ירושלים – כ"ט בתשרי התשע"ה (23 באוקטובר 2014);

(5) לשכת רחובות – י"א בחשוון התשע"ה (4 בנובמבר 2014);

(6) לשכת באר שבע – ד' בניסן התשע"ה (24 במרס 2015);

(7)   לשכת נצרת – י"ד באייר התשע"ה (3 במאי 2015);

(8) לשכת חיפה – כ' בסיוון התשע"ה (7 ביוני 2015);

(9) לשכת פתח תקווה – כ"ה בתמוז התשע"ה (12 ביולי 2015).

ק"ת תשע"ו מס' 7593 מיום 31.12.2015 עמ' 471 – תק' (מס' 2) תשע"ו-2015.

ק"ת תשע"ו מס' 7628 מיום 9.3.2016 עמ' 809 – הודעה תשע"ו-2016; תחילתה ביום 1.1.2016.

ק"ת תשע"ז מס' 7764 מיום 17.1.2017 עמ' 581 – הודעה תשע"ז-2017; תחילתה ביום 1.1.2017.

משרד עורכי דין נדל"ן  •  עורך דין מסחרי •  עורך דין חברות •  עורך דין אזרחי • עורך דין מקרקעין • עו"ד הסכמי מכר