חוק הגנת הצרכן

חוק הגנת הצרכן
Rate this post

חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981

משפט אזרחי – מסחר  – הגנת הצרכן  – עורך דין אזרחי – עורך דין מסחרי 

חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981*

פרק א': פרשנות

הגדרות

  1. בחוק זה –

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

"אכיפה מינהלית" – עיצום כספי, התראה מינהלית והתחייבות להימנע מהפרה;

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

"הוועדה המייעצת" – הוועדה שמונתה לפי סעיף 22א;

"הממונה" – הממונה שנתמנה לפי סעיף 19;

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

"הרשות" – הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שהוקמה לפי סעיף 19א;

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

"זכיין" – בעל זכות שימוש בשם העוסק המקיים מערכת עסקית חשבונאית נפרדת מהעוסק;

"חוק זה" – לרבות התקנות לפיו;

"מכר" – לרבות השכרה, מקח-אגב-שכירות, הצגה למכירה, הצעה למכירה, וחליפין;

(תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

"מספר זהות" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט-1999;

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

"מפקח" – מי שהממונה הסמיכו למפקח בהתאם להוראות סעיף 20א;

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

"מקום העסק" – מקום שבו מתנהל עסקו של העוסק, לרבות סניף שלו, ובלבד שהסניף אינו מנוהל על ידי זכיין;

"נכס" – טובין, מקרקעין, זכויות, ניירות ערך כמשמעותם בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, ואיגרות חוב ממשלתיות;

"עוסק" – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;

"עיסקה" – מכירת נכס או מתן שירות;

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

"פקודת מעצר וחיפוש" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;

(תיקון מס' 9) תש"ס-2000

"פרסומת" – לרבות פרסום שמומן או שנתמך בידי גורם מסחרי הקשור לנושא הפרסום, או שהמפרסם קיבל בעדו, מראש או בדיעבד, תשלום או כל טובת הנאה אחרת, או התחייבות לקבלם מאת גורם מסחרי כאמור;

"צרכן" – מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי;

(תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

"שם", לענין יחיד – השם הפרטי ושם המשפחה, ולענין תאגיד – השם הרשום של התאגיד במרשם המתנהל בהתאם לדין שעל פיו הוקם ומענו;

"השר" – שר התעשיה, המסחר והתיירות.

פרק ב': הטעיה וניצול מצוקה

איסור הטעיה ת"ט תשמ"א-1981 (תיקון מס' 18) תשס"ו-2005

  1. (א)  לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:

(1)   הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;

(2)   המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס;

(3)   מועד ההספקה או מועד מתן השירות;

(תיקון מס' 50) תשע"ז-2017

(3א) המקום שאליו יסופק לצרכן הנכס או השירות, לרבות הספקה לאזור, כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;

(תיקון מס' 1) תשמ"ח-1988

(4)   השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם;

(5)   דרכי הטיפול בנכס;

(תיקון מס' 1) תשמ"ח-1988

(6)   זהות היצרן, היבואן או נותן השירות;

(7)   השם או הכינוי המסחרי של הנכס או השירות;

(8)   מקום הייצור של הנכס;

(9)   תאריך הייצור של הנכס או תאריך תפוגתו;

(10)  החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו לייצור הנכס או למכירתו או למתן השירות;

(11)  התאמתו של הנכס או השירות לתקן, למיפרט או לדגם;

(12)  קיומם של חלפים, אביזרים או חמרים המיוחדים או המתאימים לתיקון הנכס או לשימוש בו;

(13)  המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית;

(תיקון מס' 1) תשמ"ח-1988

(14)  חוות דעת מקצועית או תוצאות של בדיקה שניתנו לגבי טיב הנכס או השירות, מהותם, תוצאות השימוש בהם, והסיכונים הכרוכים בהם;

(15)  השימוש הקודם שנעשה בנכס או היותו חדש או משופץ;

(16)  שירות אחזקה ותנאיו;

(17)  תנאי אחריות לנכס או לשירות;

(18)  כמות הטובין שבמלאי מסוג נושא העסקה;

(19)  היות העסקה שלא במהלך עסקים;

(תיקון מס' 8)  תשנ"ט-1999

(20)  היות מקורו של הנכס הנמכר בפשיטת רגל, בכינוס נכסים או בפירוק של חברה;

(תיקון מס' 23) תשס"ח-2008

(21)  תנאי הביטול של עסקה.

(ב)  לא ימכור עוסק, לא ייבא ולא יחזיק לצרכי מסחר נכס שיש בו הטעיה ולא ישתמש בנכס כאמור למתן שירות.

(תיקון מס' 2) תשנ"ג-1993

(ב1)        לא יציב עוסק שלט ולא יודיע בכל דרך אחרת, שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו.

(תיקון מס' 9) תש"ס-2000

(ב2)        עוסק המודיע, בכל דרך שהיא, שאין לצרכן זכות לבטל עסקה, או לקבל חזרה את כספו, יסייג את הודעתו באופן שיובהר כי האמור בהודעה אינו חל במקרים שנקבעו לפי חוק.

(תיקון מס' 1) תשמ"ח-1988

(ג)   הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת.

איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

  1. (א)  לא יעשה עוסק, במעשה או במחדל (בסעיף זה – מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (להלן – הפעלת השפעה בלתי הוגנת).

(ב)  בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו עוסק שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן, כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:

(1)   הגביל את יכולתו של צרכן לעזוב מקום או יצר בפני צרכן את הרושם שהוא מוגבל ביכולתו לעזוב מקום;

(2)   מנע מצרכן את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה;

(3)   ערך ביקורים חוזרים ונשנים בבית צרכן כדי לשכנעו לקשור עמו עסקה, אף שהצרכן הביע, במפורש או במשתמע, את רצונו כי יימנע מכך;

(4)   ביצע פניות חוזרות ונשנות לצרכן או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך;

(5)   ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן, כשהוא יודע או היה עליו לדעת על קיומה של מוגבלות כאמור;

(6)   ניצל את העובדה שצרכן אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;

(7)   איים או נקט אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו;

(8)   סיפק לצרכן נכס או שירות בתשלום, ללא בקשה מפורשת של הצרכן;

(9)   יצר רושם כי צרכן זכה או יזכה בפרס או בהטבה אחרת, אף שאין פרס או הטבה כאמור או שנדרש תשלום מהצרכן או תנאי אחר כדי לקבל את הפרס או את ההטבה ואלה לא פורסמו מראש;

(תיקון מס' 45) תשע"ו-2016

(10)  מנע מצרכן להביא למקום העסק או מקום אחר המנוהל על ידי עוסק (בפסקה זו – מקום) מזון או שתייה מאותו סוג הנמכר במקום, אלא אם כן המקום במהותו הוא בית אוכל; הוראות פסקה זו לא יחולו אם המשטרה או ממונה ביטחון כהגדרתו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, הורו על מניעה כאמור מטעמי ביטחון הציבור.

חובת גילוי לצרכן

  1. (א)  עוסק חייב לגלות לצרכן –

(1)   כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס;

(2)   כל תכונה בנכס המחייבת החזקה או שימוש בדרך מיוחדת כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לאדם אחר או לנכס תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל;

(3)   כל פרט מהותי לגבי נכס שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

אולם תהא זו הגנה לעוסק אם הוכיח כי הפגם, האיכות או התכונה או הפרט המהותי בנכס היו ידועים לצרכן.

(תיקון מס' 1) תשמ"ח-1988

(ב)  הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על שירות.

חוזה אחיד ומידע אחר המיועד לצרכן (תיקון מס' 26)  תש"ע-2010 (תיקון מס' 27)  תש"ע-2010

4א.     השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין –

(1)  האותיות, כולן או חלקן, בחוזה אחיד כמשמעותו בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (בסעיף זה – חוזה אחיד), או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן, לרבות בפרסומת, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע, ואופן כתיבתן והצגתן;

(2)  רשימת תנאים מהותיים בחוזה אחיד, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי פסקה זו יכול שיהיו לפי סוגי עוסקים או שירותים.

זהות העוסק (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

4ב.     עוסק חייב לגלות לצרכן את שמו ומספר הזהות שלו על גבי כל אחד מאלה:

(1)  תכתובת מטעמו המופנית לצרכן מסוים; לענין פסקה זו, "תכתובת" – טופס הזמנה, תעודת אחריות ואישור התקנה;

(2)  הצעה מטעמו לכריתת חוזה;

(3)  חוזה שעליו הוא חותם;

(4)  שובר תשלום באשראי או חשבונית מס.

חובת גילוי מדיניות החזרת טובין (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005 ת"ט תשס"ז-2006

4ג.      (א)  עוסק המציע, המציג, או המוכר טובין לצרכן, יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם; במודעה יצוין אם ניתן להחזיר טובין כאמור, לרבות הגבלות להחזרת הטובין, תנאי ההחזרה, אופן וסוג ההחזר שיקבל הצרכן (בחוק זה – מדיניות החזרת טובין); צוין במודעה כי לא ניתן להחזיר טובין, הן בדרך כלל והן במקרים מסוימים, יחולו הוראות סעיף 2(ב2).

(ב)  ביקש הצרכן להחזיר לעוסק טובין שלא עקב פגם, בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה, והעוסק לא פעל בהתאם לאותה מדיניות, רשאי הצרכן להחזירם לעוסק בתוך שבעה ימים מיום שסורב, והעוסק יהיה חייב להשיב לו את מלוא התמורה שקיבל באופן שבו שילם הצרכן, ובלבד שלא חלה הרעה במצב הטובין; לענין זה, פתיחת האריזה כשלעצמה לא תיחשב כהרעה במצב הטובין, אלא אם כן השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע אחרת לגבי טובין או סוגי טובין.

(ג)   לא הציג עוסק מודעה כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם היא מתן אפשרות לצרכן להחזיר לו את הטובין, וההוראות לפי סעיף קטן (ב) יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים.

(ד)  הוראות סעיף זה לא יחולו על –

(1)   מוצרי מזון או טובין פסידים;

(2)   טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק, או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית;

(3)   טובין שיוצרו במיוחד לפי הזמנה של הצרכן;

(4)   טובין שבהתאם להוראות שניתנו לפי דין אין להחזירם;

(5)   טובין שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(ה)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות העומדת לצרכן במקרה של הפרת תנאי עסקה לפי כל דין.

(ו)   השר רשאי לקבוע הוראות לענין סעיף זה, לרבות בדבר הצגת המודעה במקום העסק כאמור בסעיף קטן (א), ובדבר גודל האותיות.

חשיפה נאותה של מצרכי מזון בפיקוח (תיקון מס' 38) תשע"ד-2014

4ד.     (א)  בסעיף זה, "מצרך מזון בפיקוח" – מצרך מזון שחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, הוחל עליו בצו, ונקבע לו מחיר או מחיר מרבי לפי פרק ה' לחוק האמור או הוחל עליו פיקוח לפי פרק ו' לחוק האמור.

(ב)  השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין חובת עוסק להקצות שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח, בשטח, במיקום, באופן ובמועדים שיקבע, ובשים לב, בין השאר, לגודלו של העוסק, לסוג המצרך ולדרך אחסנתו.

עריכת חוזה בכתב ומסירתו (תיקון מס' 1) תשמ"ח-1988

  1. (א)  היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או ניצול מצוקת הצרכן, רשאי הוא לקבוע בתקנות, לגבי סוגי עסקים או שירותים, כי עוסק חייב לערוך חוזה בכתב עם הצרכן, ולציין בו את הפרטים שנקבעו בתקנות.

(ב)  עוסק, העומד לחתום על חוזה עם צרכן, חייב לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני חתימתו, וכן למסור לו עותק ממנו לאחר החתימה.

אחריות להטעיה באריזה

  1. (א)  היתה הטעיה בעיצוב הנכס או באריזתו, על גבי האריזה או במצורף לה, יראו גם את היצרן, היבואן, האורז והמעצב כמפירים את הוראות סעיף 2.

(ב)  בתובענה בשל עוולה לפי סעיף זה תהא ליצרן, ליבואן, לאורז ולמעצב הגנה אם הוכיח שלא הוא אחראי להטעיה אלא פלוני שנקב בשמו ובמענו.

אחריות להטעיה בפרסומת

  1. (א)  היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות סעיף 2 –

(1)   את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו;

(2)   אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה – אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.

(תיקון מס' 1) תשמ"ח-1988

(ב)  הובאו בפרסומת עובדות בדבר התכונות של נכס או של שירות או בדבר ממצאי בדיקה שנעשתה בהם, או בדבר התוצאות הצפויות מהשימוש בהם, יהא הממונה רשאי לדרוש ממי שמטעמו נעשתה הפרסומת או ממי שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו שיציג ראיות להוכחת אותן עובדות; לא הציג ראיות כאמור להנחת דעתו של הממונה, תהא בכך ראיה לכאורה שהפרסומת היתה מטעה, אולם תהא זו הגנה למי שמטעמו נעשתה הפרסומת ולאדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו כי לא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהפרסומת מטעה.

(תיקון מס' 1) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 9)  תש"ס-2000

(ג)   (1)   פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה;

(תיקון מס' 9)  תש"ס-2000

(2)   המפרסם פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה;

(תיקון מס' 9)  תש"ס-2000

(3)   לענין סעיף קטן זה, השתתפות עיתונאי, לרבות מגיש, קריין או מנחה בכל כלי תקשורת, בפרסומת, יראו אותה כפרסומת מטעה, אם אין בה הבחנה ברורה בין עבודתו המקצועית לבין הפרסומת;

(תיקון מס' 9)  תש"ס-2000

(4)   השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר הנוסח והדרך שבהם על המפרסם לציין או לשדר כי מדובר בפרסומת.

 

(תיקון מס' 1) תשמ"ח-1988

(ד)  חזקה שפרסומת נעשתה בידי מי שמצויין בה כמציע הנכס או השירות, אלא אם כן צויין אחרת בפרסומת עצמה.

(ה)  פרסומת העלולה להטעות צרכן בישראל – אחת היא, לענין סעיף זה, אם נעשתה בישראל או מחוצה לה.

פרסומת או דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים (תיקון מס' 1) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 9)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 26)  תש"ע-2010

7א.     (א)  לא יפרסם אדם פרסומת ולא ינקוט דרך שיווק אחרת אם הפרסומת או דרך השיווק כאמור עלולות להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו או לעודד פעילות שיש בה כדי לפגוע בגופו או בבריאותו הגופנית או הנפשית.

(תיקון מס' 26)  תש"ע-2010

(ב)  השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת וכן לדרכי שיווק המכוונים לקטינים, לרבות איסור פרסומת או דרכי שיווק העלולים להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו, או חוסר נסיונו, או המעודדת פעילות שיש בה כדי לפגוע בגופו או בבריאותו הגופנית או הנפשית; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל מסויים.

סייגים לשימוש בשם (תיקון מס' 9)  תש"ס-2000

7ב.     (א)  מי שהתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (ב), לא יציג ולא יפרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, ולא יקרא או יכנה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור.

(ב)  (1)   פועל משיקולים עסקיים או למטרות רווח.

(2)   ממומן או נתמך בידי גורם מסחרי.

(3)   הכנסותיו, כולן או חלקן, הן –

(א)   מפרסום מידע מסחרי;

(ב)   מתשלומים של גורמים מסחריים המשתתפים  בסקרים שהוא עורך;

(ג)    מדמי חבר קבועים או חד-פעמיים המשולמים על ידי גורמים מסחריים;

(ד)    מתשלומים של גורמים מסחריים בעבור השימוש בתוצאות של סקרים, בדיקות או תחרויות הנערכות על ידיו;

(ה)   ממתן חסות לפעילות מסחרית.

(4)   פרסומיו כוללים פרסומת, גלויה או מוסווית, בתשלום או שלא בתשלום, של גורם מסחרי.

(תיקון מס' 23) תשס"ח-2008

פרק ג': הוראות לעניין סוגים של עסקאות

הגדרות

  1. בפרק זה –

"מחיר במזומן" – המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;

(תיקון מס' 1) תשמ"ח-1988

"מחיר באשראי" – המחיר שנקבע לנכס או לשירות אם הוא כולל תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;

"מחיר לשיעורין" – תשלומים לשיעורין של המחיר שנקבע לנכס או לשירות שאינם כוללים תוספת על המחיר במזומן בשל כך שאינו משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;

ת"ט תשמ"א-1981 (תיקון מס' 9)  תש"ס-2000

"מכירה מיוחדת" – מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת לצרכן הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים של העסק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך מתן הנחה לצרכן פלוני;

"עסקה באשראי" – עסקה שנקבע לה מחיר באשראי;

"מקדמה" – תשלום מראש של המחיר, כולו או מקצתו, לפני מסירת הנכס או מתן השירות; לענין זה יראו כתשלום גם מתן שטר, כמשמעותו בפקודת השטרות, אף אם ניתן למועד מאוחר ממועד הוצאתו;

(תיקון מס' 1) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 9)  תש"ס-2000

"רוכלות" – הצעת עסקה לצרכן מאת עוסק, או מי מטעמו, שבא שלא לפי הזמנה למקום מגוריו, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו או לקרבתם, וכן לכל מקום שאינו בית עסק של העוסק או של מי מטעמו (להלן – מקום הצרכן), או פניה יזומה של עוסק לצרכן בכל דרך שהיא, שבעקבותיה הגיע העוסק, או מי מטעמו, למקום הצרכן כדי לקשור עסקה.

הודעת פרטים בעסקת אשראי

  1. (א)  השר רשאי לקבוע בצו טובין ושירותים שעוסק לא יקבע להם מחיר באשראי, בעסקה עם צרכן אלא אם הודיע לו לגביהם מראש, בדרך שנקבעה באותו צו, פרטים אלה, כולם או מקצתם:

(1)   המחיר באשראי והמחיר במזומן;

(2)   שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבמחיר באשראי;

(3)   מהותה וסכומה של כל תוספת אחרת למחיר;

(4)   שיעורי התשלום של המחיר באשראי, ובמקח אגב שכירות – של דמי השכירות, ומועדיהם;

(5)   כל תניה שעל פיה ייפגעו זכויות הצרכן, וכל ריבית או קנס שיוטל עליו, בשל אי-קיום תנאי מתנאי העסקה;

(6)   כל התניה על דיני הראיות, על סדרי הדין או על סמכות מקומית של בית המשפט;

(7)   כל פרט אחר.

(ב)  השר רשאי בצו לקבוע טובין ושירותים אשר, אם נמכרו או ניתנו תמורת מחיר לשיעורין, תהא חובה על העוסק להודיע בכתב לצרכן על כל תניה כמפורט בסעיף קטן (א)(4), (5) ו-(6) שנקבעה לעסקה.

נקיבת הפרש כוזב

  1. נמצא כי ההפרש בין המחיר במזומן למחיר באשראי, או שיעור הריבית, או סכומה של תוספת אחרת, גדול למעשה מזה שעליו הודיע העוסק לפי סעיף 9, או כי המחיר לשיעורין גבוה מהמחיר במזומן, רשאי הצרכן לשלם לפי הסכום הנמוך, זולת אם הוכיח העוסק כי מקור אי ההתאמה בטעות בתום לב שהצרכן יכול היה להבחין בה בנסיבות העסקה.

אי-קיום צו

  1. לא קיים העוסק את הוראותיו של צו שניתן לפי סעיף 9, רשאי בית המשפט, לפי בקשת צרכן ובהתחשב בנסיבות הענין, לרבות המועד שבו הוגשה הבקשה, לבטל את העסקה ולצוות על החזרת נושא העסקה לעוסק והתמורה או חלקה לצרכן, ורשאי הוא לחייב את העוסק בהוצאות שנגרמו לצרכן וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת.

תניה לענין תשלומים

  1. (א)  התנה העוסק, בעסקה באשראי או בעסקה שהמחיר בה הוא מחיר לשיעורין, כי הנכס יחולט או כי הסכום הנותר יעמוד במלואו לפרעון אם יפגר הצרכן בתשלום שיעור אחד – התנאי בטל, זולת אם היתה העסקה מסוג עסקאות שהשר קבע בצו שהן ניתנות לביטול בשל פיגור כאמור ונתמלאו התנאים לכך שבאותו צו.

(ב)  בעסקה כאמור בסעיף קטן (א) שהעוסק לא עמד בתנאי מהותי מתנאיה, לא יראו אף בפיגור של יותר משיעור אחד עילה לחילוט הנכס או לדרישה לפרעון מיידי של יתרת הסכום.

מקדמות וערובות

  1. (א)  השר רשאי לקבוע בצו עסקאות שבהן לא יהא רשאי העוסק לקבל מקדמה מצרכן בשיעור העולה על זה שנקבע בצו, אלא בתנאים מסויימים שנקבעו בצו, או אם נתן לצרכן ערובה כפי שנקבע בצו.

 

(תיקון מס' 1) תשמ"ח-1988

(ב)  שילם הצרכן מקדמה בעסקה והנכס לא סופק לו או השירות לא ניתן לו, בשל טעמים שהמוכר או נותן השירות אחראים להם, תוך שבועיים מיום שהוסכם עליו, ואם לא הוסכם – תוך שני חדשים מיום התשלום, יהא העוסק חייב בתשלום ריבית בשיעור הקבוע בסעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, מהיום שהוסכם עליו ועד ליום ההספקה או מתן השירות בפועל.

(ג)   לא נתן העוסק ערובה שהיה עליו לתתה לפי סעיף קטן (א), ישלם מיום קבלת המקדמה עד ליום ההספקה כפל הריבית שבסעיף קטן (ב) על האיחור האמור.

עסקה לתקופה קצובה (תיקון מס' 22) תשס"ח-2008

13א.   (א)  בסעיף זה –

"מועד סיום העסקה או ההתחייבות" – אחד ממועדים אלה, לפי העניין:

(1)   מועד סיום העסקה לפי פסקה (1) להגדרה "עסקה לתקופה קצובה";

(2)   מועד סיום התקופה שבה נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם לפי פסקה (2) להגדרה האמורה;

(3)   מועד סיום ההשפעה בעסקאות קשורות לפי פסקה (3) להגדרה האמורה;

"עסקה" – כהגדרתה בסעיף 1, למעט עסקה במקרקעין או התחייבות לעשות עסקה, כמשמעותן בסעיפים 6 ו-7 בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;

"עסקה לתקופה קצובה" – כל אחת מאלה:

(1)   עסקה לתקופה מסוימת לרכישת טובין או שירותים;

(2)   עסקה שבה, בתקופה מסוימת, נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם, בין אם העסקה עצמה היא לתקופה בלתי מסוימת ובין אם היא לתקופה מסוימת, למעט עסקה שבמהלכה, לתקופה מוגבלת ובלא כל תנאי, הוזיל העוסק את מחיר הטובין או השירותים, או הציע הטבה אחרת;

(3)   עסקה הקשורה לעסקה אחרת, כך שהמחיר בעבור רכישת טובין או שירותים בעסקה אחת מושפע, לתקופה מסוימת, מהמחיר המשולם בעסקה האחרת או משפיע עליו;

"תקופת ההודעה" – התקופה החלה בין שישים הימים שלפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לבין שלושים הימים שלפני אותו מועד.

(ב)  בעסקה לתקופה קצובה שבה מחייבת עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב חשבון או לפי הרשאה לחיוב כרטיס אשראי כהגדרתו בסעיף 14ב(ב), יודיע העוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; המועד האמור יצוין גם בכל אחד מאלה:

(1)   בחוזה, אם קיים חוזה בכתב, או במסמך לפי הוראות סעיף 14ג(ב);

(תיקון מס' 44) תשע"ו-2016

(2)   בכל חשבונית, או קבלה או הודעת תשלום, הנשלחת לצרכן בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ובלבד שאם נשלחת לצרכן אחת מאלה יותר מאשר פעם בחודש, תחול הוראה זו אחת לחודש בלבד; המועד האמור יצוין בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות;

(תיקון מס' 44) תשע"ו-2016

(3)   במסרון למספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק, אם מסר – 21 ימים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ואם חל מועד מסירת ההודעה לפי פסקה זו בשבת או בחג – ביום שלאחר השבת או החג.

(ג)   (1)   לתנאי בחוזה הקובע כי ההתקשרות בין הצדדים תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לא יהיה תוקף, ויראו כאילו נקבע בחוזה שהוא בטל באותו מועד;

(2)   הציע עוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו; הציע עוסק לצרכן, לאחר תקופת ההודעה, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה, יוארך תוקף החוזה בין הצדדים כפי שהסכימו, ואולם במהלך שלושים הימים הראשונים שבתקופת ההארכה לא יהיה העוסק רשאי להעלות את מחירי העסקה או לשנות את תנאיה לרעת הצרכן והצרכן יהיה רשאי להודיע על ביטול הסכמתו.

(ד)  הוראות סעיף קטן (ג)(1) לא יחולו על –

(1)   טובין או שירותים או סוגים של טובין או שירותים, המפורטים בתוספת השלישית, ובלבד שהעוסק הודיע בכתב לצרכן, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; העוסק יפרט בהודעה את תנאי העסקה ויציין בה במפורש כי ההתקשרות ביניהם תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות אלא אם כן יודיע הצרכן כי ברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת השלישית, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות או תנאים נוספים שיחולו לגבי טובין או שירותים המפורטים באותה תוספת;

(2)   עסקה כאמור בפסקאות (2) או (3) שבהגדרה "עסקה לתקופה קצובה", ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(א)   סכומי התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות ננקבו באופן ברור ומפורט במסמך בכתב שנמסר לצרכן בעת ההתקשרות בין העוסק לצרכן, ויכול שיצוין במסמך כאמור שהסכומים שננקבו יוצמדו למדד כהגדרתו בסעיף 31(ב)(3); ואולם אם התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות נקבעים בידי הממשלה או בידי שר, יציין העוסק בהודעה את מחיר העסקה במועד מתן ההודעה, וכן כי המחיר ייקבע כאמור;

(ב)   ניתנה לצרכן, בתקופת ההודעה, הודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שההודעה ניתנה בכתב ופורטו בה תנאי העסקה; ואולם לא תהיה חובה לתת הודעה כאמור, אם מועד סיום העסקה או ההתחייבות חל לא יאוחר מארבעה חודשים ממועד ההתקשרות בעסקה, והצרכן יהיה רשאי להודיע על סיום ההתקשרות בינו לבין העוסק, לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, בלי שיחויב בתשלום כלשהו בשל סיום ההתקשרות.

(ה)  לעניין סעיף זה, נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים להאריך את ההתקשרות בינו לבין העוסק הוא על העוסק.

ביטול עסקה לתקופה קצובה (תיקון מס' 37) תשע"ד-2014

13א1. (א)  צרכן רשאי בכל עת לבטל עסקה לתקופה קצובה, מסוג המנוי בתוספת הרביעית, בדרך ובתנאים המפורטים בה, ויחולו על ביטול עסקה כאמור ההוראות המפורטות לצדה באותה תוספת; לעניין סעיף זה, "עסקה לתקופה קצובה" – לרבות עסקה לרכישת נכס.

(ב)  השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את התוספת הרביעית.

(תיקון מס' 47) תשע"ו-2016

(ג)   הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות סעיפים 14, 14א, 14ג, 14ג1 ו-14ו ולא לגרוע מהן.

משלוח חשבוניות והודעות תשלום לצרכן (תיקון מס' 22) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 33) תשע"ב-2012

13ב.   (א)  בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעסקה מתמשכת שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב חשבון או לפי הרשאה לחיוב כרטיס אשראי כהגדרתו בסעיף 14ב(ב), ישלח העוסק לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק, או בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת מראש (בסעיף זה – מען), אחת לשישה חודשים לפחות, את פירוט התשלומים ששילם בששת החודשים שחלפו, או העתק מהחשבוניות המתייחסות לתשלומים ששילם הצרכן בתקופה האמורה, הכוללות פירוט התשלומים כאמור, אם לא נשלחו קודם לכן למען הצרכן.

(ב)  סעיף קטן (א) לא יחול על עסקה שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט התשלומים כאמור באותו סעיף קטן.

(תיקון מס' 33) תשע"ב-2012

(ב1)        (1)    נוסף על הוראות סעיף קטן (א), בעסקה מתמשכת ישלח העוסק לצרכן, למענו, בחודש מרס בכל שנה, הודעה ובה פירוט חיובים שנתי; פירוט החיובים השנתי יכלול את פירוט הסכומים שבהם חויב הצרכן מ-1 בינואר ועד 31 בדצמבר של השנה שחלפה, לרבות חיובים בשל עסקאות נלוות לעסקה מתמשכת, את הסכום הכולל של אותם חיובים ואת יתרת החובות שהצרכן לא שילם עד מועד משלוח ההודעה בשל אותם חיובים;

(2)   לעניין החובות שהיה על העוסק לכלול בפירוט החיובים השנתי לפי פסקה (1), נטל ההוכחה כי לצרכן חוב נוסף על הסכומים הכלולים בפירוט החיובים השנתי הוא על העוסק;

(3)   פירוט החיובים השנתי הראשון יישלח לצרכן, למענו הרשום אצל העוסק; פירוט חיובים שנתי לאחר מכן יכול שיישלח בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן לה את הסכמתו המפורשת, כאמור בסעיף קטן (א).

(תיקון מס' 33) תשע"ב-2012

(ב2)        סעיף קטן (ב1) לא יחול על עסקה מתמשכת למכירת טובין שהתשלום בה קבוע, אחיד ובלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט החיובים השנתי.

(תיקון מס' 33) תשע"ב-2012

(ג)   השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למתן או למשלוח חשבוניות, הודעות תשלום, קבלות או פירוט חיובים שנתי לצרכן וכן כי ההוראות בדבר פירוט חיובים שנתי לא יחולו על סוגי עוסקים שקבע.

מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקון מס' 29) תשע"א-2011

13ב1. (א)  על אף האמור בכל דין, בעסקה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבון, יציע העוסק לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העוסק רשאי להציע לצרכן מועדים נוספים לחיוב.

(ב)  לא בחר צרכן במועד חיוב, יחייב העוסק את חשבונו של הצרכן ב-10 בחודש.

(ג)   עוסק לא יהיה רשאי לגבות תוספת לסכום התשלום, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה או קנס, בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע הוראות סעיף זה.

משלוח הודעת חוב לצרכן (תיקון מס' 46) תשע"ו-2016

13ב2. (א)  עוסק הטוען כי צרכן לא שילם חיוב במועד שנקבע לכך, ישלח אליו הודעת חוב כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך ארבעה חודשים מהמועד האמור (בסעיף זה – הודעת חוב).

(ב)  עוסק לא ינקוט פעולה שמטרתה גביית חוב מהצרכן, לרבות שליחת התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ולמעט שליחת הודעה ובה פירוט חיובים שנתי כאמור בסעיף 13ב(ב1), בטרם חלפו 14 ימים מיום שליחת הודעת חוב.

(ג)   עוסק לא יחייב צרכן בהוצאות גבייה, אלא אם כן שלח לו הודעת חוב וטרם חלפו 14 הימים האמורים בסעיף קטן (ב); בסעיף זה, "הוצאות גבייה" – לרבות תשלום בשל משלוח הודעת חוב ולמעט חיוב הצרכן בהפרשי הצמדה וריבית על פי דין או על פי הסכם או תוספת אחרת שסכומה או שיעורה נקבעו בחיקוק.

(ד)  (1)   העוסק ישלח לצרכן את הודעת החוב בכתב ובמסמך נפרד, למען הרשום של הצרכן אצל העוסק, ואם אין מען כאמור – למענו הרשום במרשם האוכלוסין;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), עוסק רשאי לשלוח לצרכן הודעת חוב במסרון או בדרך ממוחשבת, ובלבד שהצרכן נתן את הסכמתו המפורשת מראש לקבלת דברי דואר מהעוסק בדרך ממוחשבת, או לקבלת מסרונים בעניין הודעת חוב, לפי העניין;

(3)   הודעת חוב תישלח לצרכן במישרין על ידי העוסק ולא באמצעות אחר;

(4)   נטל ההוכחה כי העוסק שלח את הודעת החוב לצרכן הוא על העוסק;

(5)   הודעת חוב תכלול פרטים אלה באופן ברור:

(א)   שם העוסק, לרבות שמו המסחרי;

(ב)   פרטי העסקה, לרבות מועד עשייתה, תוקפה ומהותה;

(ג)    פירוט החוב ואופן חישובו;

(ד)    דרכי התקשרות עם העוסק לבירור החוב.

(ה)  ביקש צרכן, בכתב או בעל פה, לקבל תיעוד המאשר את קיומה של העסקה שלגביה נשלחה אליו הודעת חוב, ישלח לו העוסק תיעוד כאמור בתוך 14 ימים ממועד הבקשה.

(ו)   תבע עוסק מצרכן הוצאות גבייה בתובענה שהגיש נגדו לבית המשפט או ללשכת ההוצאה לפועל או בהליכי גבייה שנקט נגדו, ונוכח בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל כי העוסק לא שלח לצרכן הודעת חוב, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת הצרכן, להפחית מהחוב את הוצאות הגבייה, כולן או חלקן.

חובות גילוי בעסקה מתמשכת (תיקון מס' 23) תשס"ח-2008

13ג.   (א)  בחוק זה –

"עסקה מתמשכת" – עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, לרבות כל שינוי בעסקה או תוספת לה שאינם מהווים עסקה חדשה, והכל בין אם העסקה היא עסקה לתקופה קצובה ובין אם היא לתקופה בלתי קצובה, ולמעט עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז;

"גז", "ספק גז" ו"צרכן גז" – כהגדרתם בסעיף 14 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989.

(ב)  עוסק העומד להתקשר עם צרכן בעסקה מתמשכת, חייב לגלות לו, בעל פה, טרם ההתקשרות בעסקה, פרטים אלה:

(תיקון מס' 52) תשע"ז-2017

(1)   זכות הצרכן לבטל עסקה מתמשכת ודרכי ביטולה, לרבות זכותו כאמור לעניין עסקה לתקופה בלתי קצובה, וכן הצורך במסירת פרט מזהה לשם ביטול בהתאם להוראות סעיף 13ד(ב);

(2)   בעסקה לתקופה קצובה – את משך העסקה ומועד סיומה;

(3)   פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל הביטול, ככל שישנם, לפי תנאי העסקה המתמשכת, ודרך חישוב התשלומים כאמור, ככל שנקבעה;

(תיקון מס' 52) תשע"ז-2017

(4)   הכתובת ומספר הטלפון של העוסק, וכן מספר הפקסימיליה וכתובת הדואר האלקטרוני שלו, אם קיימים, שבאמצעותם ניתן למסור לעוסק הודעת ביטול.

(ג)   נערכה העסקה המתמשכת בחוזה בכתב, יכלול העוסק את הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב) גם בחוזה שנחתם עם הצרכן; נערכה העסקה המתמשכת בעל פה, ימסור העוסק לצרכן, לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים, מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים; הפרטים יופיעו בחוזה או במסמך בכתב בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות.

(ד)  הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) באות להוסיף על הוראות סעיפים 4ב ו-14ג, ולא לגרוע מהן; ואולם היתה העסקה המתמשכת עסקה מכר מרחוק כאמור בסעיף 14ג, רשאי העוסק לכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב) במסמך לפי הוראות סעיף 14ג(ב).

(תיקון מס' 52) תשע"ז-2017

(ה)  בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), בעסקה מתמשכת –

(1)   יציין עוסק בכל חשבונית, קבלה או הודעת תשלום הנשלחת לצרכן, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות, את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב)(4), לצורך מסירת הודעת ביטול;

(2)   יפרסם עוסק באתר האינטרנט שלו, אם קיים, את הדרכים לביטול עסקה מתמשכת וכן את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב)(4) ובסעיף 4ב.

ביטול עסקה מתמשכת (תיקון מס' 23) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 52) תשע"ז-2017

13ד.   (א)  צרכן המבטל עסקה מתמשכת רשאי למסור לעוסק הודעת ביטול באמצעות אחד מאלה, לפי בחירת הצרכן (בחוק זה – הודעת ביטול):

(1)   בעל פה – בטלפון או בהודעה בעל פה במקום העסק;

(2)   בכתב – בדואר רשום, או בדואר אלקטרוני או פקסימיליה, אם יש לעוסק.

(תיקון מס' 52) תשע"ז-2017

(ב)  (1)   בהודעת ביטול יפרט הצרכן את שמו ומספר הזהות שלו, ואם נמסרה הודעת הביטול בעל פה כאמור בסעיף קטן (א)(1) – פרט מזהה נוסף אם הוסכם עליו עם הצרכן בעת ההתקשרות;

(2)   לעניין הודעת ביטול שנמסרה לעוסק בכתב כאמור בסעיף קטן (א)(2), רשאי השר לקבוע סוגי עסקאות מתמשכות שבהן יהיה עוסק רשאי לדרוש מצרכן למסור לו, נוסף על שמו ומספר הזהות שלו, גם את כתובתו או פרט מזהה אחר, שיש בו צורך לשם ביטול העסקה המתמשכת.

(תיקון מס' 52) תשע"ז-2017

(ג)   חוזה בעסקה מתמשכת יסתיים בתוך שלושה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת ביטול לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ואם נמסרה הודעת הביטול באמצעות דואר רשום – בתוך שישה ימי עסקים מיום מסירתה למשלוח, והכל אם לא נקב הצרכן במועד מאוחר יותר בהודעת הביטול (בפסקה זו – מועד הביטול); במועד הביטול יפסיק העוסק את הספקת הטובין או השירותים, ולא יחייב את הצרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול.

(תיקון מס' 52) תשע"ז-2017

(ד)  מסר הצרכן הודעת ביטול לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה המתמשכת עקב נסיבות שהעוסק לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, וביטול העסקה המתמשכת היה בלתי אפשרי בשל נסיבות אלה, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ג) וסעיף 31א(א)(2ב), כל עוד התקיימו אותן נסיבות.

החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת (תיקון מס' 35) תשע"ב-2012

13ד1. (א)  בעסקה מתמשכת שבה מחייב העוסק את חשבונו של הצרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבון או לפי הרשאה לחיוב כרטיס אשראי כהגדרתו בסעיף 14ב(ב) –

(1)   טען צרכן כי העוסק גבה ממנו סכום נוסף על הסכום שהוא רשאי לגבות בהתאם לתנאי ההתקשרות (בסעיף זה – סכום עודף), יברר העוסק את טענותו בתוך עשרה ימי עסקים;

(2)   מצא העוסק כי גבה מהצרכן סכום עודף, ישיבו לצרכן בתוך ארבעה ימי עסקים, בתוספת הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום הגבייה ובתוספת תשלום בשל הוצאות הצרכן בסכום של 16 שקלים חדשים (בסעיף זה – סכום ההחזר); היה סכום ההחזר נמוך מחמישים שקלים חדשים, רשאי העוסק לזכות את הצרכן בסכום ההחזר במועד החיוב הבא, ובלבד שהודעת התשלום לעניין אותו חיוב נשלחת לצרכן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1).

(ב)  עוסק ישלח לצרכן תשובה מנומקת בכתב על ממצאי הבירור, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימי עסקים מיום פנייתו.

(ג)   הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, החל ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013), בהתאם לשיעור השינוי בין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה למועד העדכון לבין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה לכך; בסעיף זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ד)  השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין ושירותים שלגביהם יהיה עוסק רשאי לברר את טענת הצרכן או להשיב לו את הסכום העודף בתקופה ארוכה מהאמור בסעיף זה, כפי שיקבע.

עסקת מתמשכת בעניין שירותי רפואה (תיקון מס' 28)  תש"ע-2010 (תיקון מס' 43) תשע"ו-2016

13ה.   (א)  בחוק זה –

"מוסד רפואי" – כהגדרתו בסעיף 24(א) לפקודת בריאות העם, 1940;

"מעון" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965;

"קופת חולים" – כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;

"שירותי רפואה" – טיפול רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, לרבות שירותי תמיכה רפואית ובכלל זה הסעה באמבולנס, ייעוץ רפואי או ביקור רופא, הפעלת מוקדים להיענות באמצעות לחצן מצוקה או אספקה של מכשיר או ציוד רפואי אחר, ולמעט טיפול כאמור הניתן על ידי קופת חולים או על ידי מעון, בין בעצמם ובין באמצעות אחר מטעמם, וטיפול כאמור הניתן במוסד רפואי.

(ב)  לא יעשה עוסק עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)   נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן בעברית או בשפה שבה מסר לו העוסק מידע על העסקה (בסעיף זה ובסעי, 13ו – החוזה);

(2)   העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס, בשפה כאמור בפסקה (1), החתום בידי העוסק, ובו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ג) (בסעיף זה – טופס הגילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי סעיף 4א יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.

(ג)   עוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:

(1)   פרטי העוסק: שמו, מספר הזהות שלו, כתובתו ומספר הטלפון שלו, וכן מספר הפקסימילה וכתובת הדואר האלקטרוני שלו, אם קיימים; היה העוסק תאגיד – יפרט העוסק גם את סוג התאגיד;

(2)   פירוט השירותים, המכשירים והציוד הכלולים בעסקה, לרבות תנאים ומגבלות, ככל שישנם, לגבי פעולת המכשירים והציוד, וכן האזורים שבהם יינתנו השירותים או שאליהם יסופקו המכשירים או הציוד על פי העסקה והימים והשעות שבהם יינתנו או יסופקו;

(3)   פרטים בדבר מחירה הכולל של העסקה, והסכומים שישולמו במהלך תקופת העסקה אם המחיר הכולל אינו משתלם כולו בעת עשייתה, וכן אופן התשלום ותנאיו;

(4)   לגבי עסקה לתקופה קצובה – משך העסקה ומועד סיומה, וכן התנאים והארכתה לאחר מועד סיומה כאמור בסעיף קטן (ו);

(5)   פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה בהתאם להוראות סעיף 13ו(א)(1) וכן פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל ביטול העסקה קודם למועד סיומה, ככל שנקבעו בחוזה תשלומים כאמור בהתאם להוראות סעיף 13ו(א)(2);

(6)   פרטים בדבר האחריות לשירות, למכשירים ולציוד הכלולים בעסקה, ותנאי האחריות.

(ד)  הוראות סעיף 13ג יחולו לעניין עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)   סעיפים קטנים (ב) עד (ד) לא יחולו; ואולם לעניין חובת הגילוי, הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות סעיפים 4ב ו-14ג(א)(ב) ולא לגרוע מהן;

(תיקון מס' 52) תשע"ז-2017

(2)   בסעיף קטן (ה) –

(א)   בפסקה (1), במקום "בסעיף קטן (ב)(4)" יקראו "בסעיף 13ה(ג)(1)";

(ב)   בפסקה (2), במקום "בסעיף קטן (ב)(4) ובסעיף 4ב" יקראו "בסעיף 13ה(ג)(1)".

(ה)  בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לא יתקשר עוסק עם צרכן, לתקופה העולה על שנה.

(ו)   על אף הוראות סעיף 13א(ג)(1), רשאי עוסק להאריך את תוקפה של עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, לאחר מועד סיומה, לתקופה שלא תעלה על חצי שנה בכל פעם, אף אם לא קיבל את הסכמת הצרכן לכך במהלך תקופת ההודעה כהגדרתה בסעיף 13א(א), ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1)   בתקופת ההארכה לא ישונו תנאי העסקה, לרבות מחירה;

(2)   העוסק הודיע לצרכן, בכתב, במהלך תקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה, פירט בהודעה את תנאי העסקה וציין במפורש כי ההתקשרות תימשך לאחר מועד סיום העסקה, אלא אם כן הצרכן יודיע שברצונו לסיימה, וכי זכותו של הצרכן לסיים את ההתקשרות בכל עת.

(ז)   לא יהיה תוקף לתנאי החוזה לעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, הקובע, במפורש או במשתמע, כי לאחר העתקת מקום מגוריו של הצרכן למעון, אשפוזו לתקופה ממושכת במוסד רפואי או פטירתו, ימשיכו החיובים המוטלים על הצרכן לפי החוזה לחול עליו, או יחולו על אדם אחר, ויראו כאילו נקבע בחוזה שתנאי כאמור בטל באותו מועד.

ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה (תיקון מס' 28) תש"ע-2010

13ו.   (א)  בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה, ובלבד –

(1)   שאם ביטל את העסקה בתוך שלושים ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות סעיף 13ה(ב)(2), לפי המאוחר – לא יגבה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אף אם הוחל במתן השירות;

(2)   שאם העסקה היא לתקופה קצובה והוא ביטול אותה לפני מועד סיומה ולאחר תום שלושים הימים כאמור בפסקה (1) – לא יגסה העוסק מהצרכן דמי ביטול כלשהם, אלא אם כן נקבעו מראש בחוזה דמי ביטול בשל ביטול העסקה לפני מועד סיומה ובסכום כפי שנקבע בחוזה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הסכום המרבי של דמי ביטול שניתן לקבוע בחוזה.

(תיקון מס' 52) תשע"ז-2017

(ב)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 13ד.

תוצאות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה (תיקון מס' 28) תש"ע-2010

13ז.   משבוטלה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה –

(1)  ישיב העוסק לצרכן, במועד הביטול כהגדרתו בסעיף 13ד(ג), את אותו חלק ממחיר העסקה ששילם בעד התקופה שלאחר מתן ההודעה על הביטול או יבטל את חיובו של הצרכן בעד התקופה כאמור, וכן ימסור לצרכן עותק מהודעת ביטול החיוב; בוטלה עסקה שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, ואם קיבל מכשירים או ציוד במסגרת העסקה, יעמידם לרשות העוסק במקום שבו נמסרו לו ויודיע על כך לעוסק;

(2)  התקין העוסק מכשירים או ציוד בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים.

תעריף שנקבע לפי דין – איסור גביית עמלה ודרכי תשלום (תיקון מס' 30) תשע"א-2011

13ח.   (א)  בסעיף זה –

(תיקון מס' 34) תשע"ב-2012

"בנק הדואר" – החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק מטעם החברה הבת כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור;

"כרטיס אשראי" – כהגדרתו בסעיף 14ב(ב);

"עמלה" – תשלום בשל פעולה הנעשית לשם חישוב או קביעה של חיוב או בשל דרך תשלום החיוב, למעט תשלום לפי דין בשל איחור בתשלום החיוב.

(ב)  (1)   עוסק המספק טובין או שירותים שנקבע להם תעריף לתשלום בידי צרכן לפי דין (בסעיף זה – שירותים או טובין מפוקחים) לא יהיה רשאי לגבות מצרכן עמלה לגבי אותם טובין או שירותים;

(2)   הוראת פסקה (1) תחול גם לגבי שירותים או טובין שאינם שירותים או טובין מפוקחים, אם התשלום לגביהם מתבצע לפי חשבונית או הודעת תשלום מאת עוסק המספר שירותים או טובין מפוקחים, והחשבונית או הודעת התשלום כוללת גם חיובים בעד שירותים או טובין מפוקחים.

(ג)   עוסק כאמור בסעיף קטן (ב) יאפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים, בעסקה מתמשכת, גם בדרכים אלה:

(1)   הרשאה לחיוב חשבון בכרטיס אשראי;

(2)   הרשאה לחיוב חשבון בהוראת קבע;

(3)   תשלום, לרבות במזומן או בשיק, בבנק הדואר או בגופים אחרים שהתחייבו בהסכם עם העוסק שלא לגבות עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, ובלבד שאפשרות התשלום באותם גופים במצטבר תהיה בפריסה ארצית, כפי שאישר השר.

(ד)  אישור השר כאמור בסעיף קטן (ג)(3) יינתן לעוסק בהתחשב בפריסה הארצית של בנק הדואר.

(ה)  נקבעו לפי דין אחר או ברישיון שניתן לעוסק הוראות לעניין תשלום במזומן, רשאי שר הממונה על הסדרת הענף שבו פועל העוסק, או גוף אחר שנתונות לו על פי דין סמכויות לעניין הסדרת הענף שבו פועל העוסק, להורות כי הוראות סעיף קטן (ג)(3) לא יחולו על סוג מסוים של צרכנים.

עסקה ברוכלות

  1. (א)  בעסקה ברוכלות רשאי הצרכן לבטל את ההסכם –

(תיקון מס' 6) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 26) תש"ע-2010

(1)   במכר – מיום עשיית ההסכם עד ארבעה-עשר ימים מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר מביניהם;

(תיקון מס' 6) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 26) תש"ע-2010

(2)    בשירות, תוך ארבעה-עשר ימים מיום עשיית ההסכם או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת – בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת, אם טרם הוחל במתן השירות.

(תיקון מס' 26) תש"ע-2010 (תיקון מס' 47) תשע"ו-2016

(ב)  משבוטל הסכם לפי סעיף קטן (א) או סעיף 14ג1(ב) –

(1)    ישיב העוסק לצרכן את התמורה ששילם; לעניין ביטול לפי סעיף קטן (א)(1) – הצרכן ישיב לעוסק את הנכס נושא העסקה בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן, ולעניין ביטול עסקה מתמשכת לפי סעיף קטן (א)(2), אם הוחל במתן השירות – ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו, וכן ישיב לעוסק טובין שקיבל לצורך מתן השירות, אם קיבל טובין כאמור;

(2)    התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי ההסכם, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.

(תיקון מס' 26) תש"ע-2010

(ב1)        אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.

(תיקון מס' 26) תש"ע-2010 (תיקון מס' 47) תשע"ו-2016

(ג)   הוראות סעיף קטן (א) או סעיף 14ג1(ב) לא יחולו על עסקה בטובין פסידים.

(תיקון מס' 1) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 26) תש"ע-2010

(ד)  השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, פרטים שעוסק חייב למסור לצרכן.

(ה)  השר רשאי בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על עסקאות אחרות הנעשות שלא במקום עסק קבוע.

עסקה בענין רכישה של יחידות נופש (תיקון מס' 6)  תשנ"ח-1998

14א.   (א)  לא יעשה עוסק עסקה בענין רכישה של יחידת נופש, אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)   נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן (בסעיף זה – החוזה);

(2)   העוסק מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה, טופס חתום בידיו, שבו כלולים כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) (להלן – טופס גילוי); טופס הגילוי יימסר בנפרד מהחוזה, והצרכן יאשר בחתימת ידו את קבלתו; תקנות לפי סעיף 4א יחולו, בשינויים המחויבים, על טופס הגילוי.

(ב)  העוסק יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את כל המידע שלהלן, ואותו בלבד:

(תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

(1)   פרטי העוסק: שמו המלא, מספר הזהות שלו ומענו המלא בארץ ובחוץ לארץ; היה העוסק תאגיד – גם את סוג התאגיד, מספרו ומקום רישומו;

(2)   אם העוסק אינו הבעלים של הזכויות באתר יחידות הנופש – פרטי בעל הזכויות המנויים בפסקה (1), הגדרת מעמד העוסק ביחס לאתר יחידות הנופש והקשר המשפטי בינו לבין הבעלים של הזכויות באתר;

(3)   תיאור מפורט של אתר יחידות הנופש ומיקומו, וכן של יחידת הנופש הנמכרת;

(4)   מהות הזכות הנמכרת בעסקה ותקופת תוקפה;

(5)   אם בניית אתר יחידות הנופש טרם הושלמה – שלב הבניה שבו מצוי האתר, המועד המשוער לסיום הבניה והמועד שבו מתחייב העוסק, שניתן יהיה לממש לראשונה את הזכויות באתר יחידות הנופש;

(6)   התחייב העוסק ליתן לצרכן בטוחות להבטחת תשלומיו או זכויותיו על פי החוזה – פרטי הבטוחות;

(7)   פירוט השירותים הכלולים בזכויות ביחידת הנופש;

(8)   פירוט השטחים המשותפים באתר יחידות הנופש, שבהם תהיה לצרכן זכות שימוש, ותנאי השימוש בהם;

(9)   מחיר יחידת הנופש, לרבות כל תשלום נוסף שהצרכן יידרש לשלם כדי לרכוש את הזכויות בעסקה;

(10)  הסכומים שהצרכן יידרש לשלם כחלקו בניהול ובתחזוקת יחידת הנופש ואתר יחידות הנופש, לרבות שיטת חישוב הסכומים ומועדי תשלומם;

(11)  זכותו של הצרכן לשימוש בזכויות דומות באתרי יחידות נופש אחרים, אם קיימות, התשלומים הנדרשים בשל כך, דרכי קביעתם ומועדי תשלומם;

(12)  הגבלות בזכותו של הצרכן להשתמש, להעביר או לסחור בזכויותיו על פי החוזה, אם קיימות;

(13)  פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);

(14)  פרטים בדבר סמכות בית משפט בישראל או מחוץ לישראל, בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).

(ג)   בעסקה בענין רכישה של יחידת נופש רשאי הצרכן לבטל את החוזה בתוך ארבעה-עשר ימים מיום חתימת החוזה על ידי שני הצדדים, או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי בהתאם להוראות סעיף קטן (א), לפי המאוחר מביניהם; הביטול ייעשה בדרך של מתן הודעה בכתב לעוסק.

(ג)   לבית המשפט המוסמך בישראל תהיה הסמכות לדון בכל תובענה הקשורה בעסקה לפי סעיף זה; ואולם לגבי יחידת נופש הנמצאת מחוץ לישראל, רשאי הצרכן להגיש תובענה בבית משפט במדינה שבה נמצאת אותה יחידה.

(ה)  בסעיף זה –

"אתר יחידות נופש" – בנין או מיזם, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, שבו מתנהל, או אמור להתנהל, הסדר של יחידות נופש;

"יחידת נופש" – זכות, בין קנינית ובין שלא קנינית, המקנה לבעליה זכות שימוש לסירוגין, בחדר או במקום מגורים אחר, בארץ או בחוץ לארץ, במשך שלוש שנים לפחות, לתקופה של יומיים או יותר במהלך כל שנה.

תשלום בכרטיס אשראי (תיקון מס' 6) תשנ"ח-1998

14ב.   (א)  התחייב צרכן לשלם את תמורתה של עסקה, כאמור בסעיף 14א, באמצעות כרטיס אשראי, לא יחייב מנפיק הכרטיס את הלקוח בסכום החיוב, כולו או חלקו, לפני שחלפו 30 ימים לפחות מהמועד שבו הופקד בידיו מסמך המעיד על העסקה בין הלקוח לבין הספק; הודיע הלקוח למנפיק, בתוך 30 הימים האמורים, כי העסקה בוטלה בהתאם להוראות סעיף 14א(ג), לא יחייבו המנפיק בסכום כלשהו בשל אותה עסקה.

(ב)  בסעיף זה –

"חוק כרטיסי חיוב" – חוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986;

"כרטיס אשראי" ו"לקוח" – כהגדרתם בחוק כרטיסי חיוב;

"מסמך המעיד על העסקה" – מסמך כמשמעותו בסעיף 8 לחוק כרטיסי חיוב, החתום בידי הלקוח.

עסקת מכר מרחוק (תיקון מס' 6) תשנ"ח-1998 חוק (מס' 7) תשנ"ח-1998

14ג.   (א)  בשיווק מרחוק חייב העוסק לגלות לצרכן פרטים אלה לפחות:

(תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

(1)   השם, מספר הזהות והכתובת של העוסק בארץ ובחוץ לארץ;

(2)   התכונות העיקריות של הנכס או של השירות;

(3)   מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום האפשריים;

(4)   מועד ודרך הספקת הנכס או השירות;

(5)   התקופה שבה ההצעה תהיה בתוקף;

(6)   פרטים בדבר אחריות לנכס;

(תיקון מס' 47) תשע"ו-2016

(7)   פרטים בדבר זכות הצרכן לבטל את החוזה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או סעיף 14ג1(ג).

(ב)  בעסקת מכר מרחוק יספק העוסק לצרכן בכתב, בעברית או בשפה שבה נעשתה הפניה לשיווק, לא יאוחר ממועד הספקת הנכס או השירות, מסמך הכולל פרטים אלה:

(1)   הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו-(2);

(2)   מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום החלים על העסקה;

(תיקון מס' 47) תשע"ו-2016

(3)   האופן שבו יכול הצרכן לממש את זכותו לבטל את העסקה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או סעיף 14ג1(ג);

(4)   שם היצרן וארץ ייצור הנכס;

(5)   מידע בדבר האחריות לנכס או לשירות;

(6)   תנאים נוספים החלים על העסקה.

(תיקון מס' 52) תשע"ז-2017

(ג)   בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל בכתב את העסקה –

(1)   בנכס – מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס, או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר מביניהם;

(תיקון מס' 26) תש"ע-2010

(2)   בשירות – בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת – בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת – בתנאי שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.

(תיקון מס' 26) תש"ע-2010 (תיקון מס' 47) תשע"ו-2016

(ד)  הוראות סעיף קטן (ג) וסעיף 14ג1(ג) לא יחולו על עסקת מכר מרחוק של –

(1)   טובין פסידים;

(תיקון מס' 26) תש"ע-2010

(2)   שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי, אם מועד ביטול העסקה חל בתוך שבעה ימים שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן;

(3)   מידע כהגדרתו בחוק המחשבים, תשנ"ה-1995;

(4)   טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן בעקבות העסקה;

(5)   טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית.

(ה)  השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עסקאות של מכר מרחוק, שאינן מנויות בסעיף קטן (ד), שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן.

(ו)   בסעיף זה –

"מחיר הנכס" – מחירו הכולל של הנכס או של השירות, לרבות דמי ההובלה וכן כל תוספת או הוצאה אחרות שיחולו על הצרכן;

"עסקת מכר מרחוק" – התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה;

"שיווק מרחוק" – פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים.

ביטול עסקה ברוכלות ועסקת מכר מרחוק על ידי צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש (תיקון מס' 47) תשע"ו-2016

14ג1. (א)  בסעיף זה –

"אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;

"אזרח ותיק" – מי שמלאו לו 65 שנים;

"עולה חדש" – מי שטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו תעודה עולה או תעודת זכאות כעולה ממשרד העלייה והקליטה;

"עסקת מכר מרחוק" – כהגדרתה בסעיף 14ג(ו);

"תעודת זכאות כעולה" – תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה על פי נוהלי המשרד.

(ב)  בעסקה ברוכלות שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית ההסכם, מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף 14(ד), לפי העניין, לפי המאוחר.

(ג)   בעסקת מכר מרחוק שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית העסקה, מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף 14ג(ב), לפי העניין, לפי המאוחר, ובלבד שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן, ובכלל זה שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית.

(ד)  ביקש צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, לבטל עסקה ברוכלות לפי סעיף קטן (ב) או עסקת מכר מרחוק לפי סעיף קטן (ג), רשאי העוסק לדרוש ממנו להציג לפניו תעודה המוכיחה שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, ובלבד שלא ידרוש ממנו הוכחה נוספת לשם מימוש זכות הביטול כאמור; הצרכן יציג לפני העוסק אחד מהמסכים שלהלן, לפי העניין, או ישלח לו עותק שלו, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית או פקסימיליה:

(1)   תעודה שניתנה לצרכן מהמדינה המעידה על כך שהוא אזרח ותיק;

(2)   תעודת עולה או תעודת זכאות כעולה;

(3)   תעודה המעידה על כך שהצרכן הוא אדם עם מוגבלות לתקופה העולה על שישה חודשים, שניתנה מגורם המוסמך על פי חוק לקבוע קיומה של מוגבלות כאמור;

(4)   תעודה המנויה בתוספת החמישית; השר, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, רשאי, בצו, לשנות את התוספת החמישית.

(ה)  הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות סעיפים 14 ו-14ג ולא לגרוע מהן.

דרך ביטול בכתב של עסקה (תיקון מס' 7)  תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 47) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 52) תשע"ז-2017

14ד.   לענין הוראות סעיף 14א(ג), 14ג(ג) ו-14ג1(ג), ביטול בכתב יכול שייעשה גם באמצעות פקסימיליה או תקשרות אלקטרונית.

תוצאות ביטול עסקה (תיקון מס' 7)  תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 26)  תש"ע-2010 (תיקון מס' 47) תשע"ו-2016

14ה.   (א) ביטל צרכן חוזה לפי סעיפים 14א(ג), 14ג(ג) או 14ג1(ג) עקב פגם בנכס נושא החוזה או העסקה, עקב אי התאמה בין הנכס או בין השירות, לבין הפרטים שנמסרו לו לפי סעיפים 14א(א) ו-(ב) או 14ג(א) ו-(ב), עקב אי-אספקת הנכס או השירות במועד שנקבע לכך בחוזה או בשל כל הפרה אחרת של החוזה בידי העוסק –

(תיקון מס' 26) תש"ע-2010

(1)   יחזיר העוסק לצרכן בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן דמי ביטול כלשהם;

(2)   קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יעמידו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לו הנכס ויודיע על כך לעוסק, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.

(תיקון מס' 47) תשע"ו-2016

(ב)  ביטל צרכן חוזה לפי סעיפים 14א(ג), 14ג(ג) או 14ג1(ג), שלא מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א) –

(תיקון מס' 26) תש"ע-2010

(1)   יחזיר העוסק לצרכן, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה וימסור לו עותק מהודעת ביטול החיוב כאמור ולא יגבה מהצרכן סכום כלשהו, זולת דמי ביטול בשיעור שלא יעלה על 5% ממחיר הנכס נושא החוזה או העסקה, או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם;

(2)   קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה או החוזה, יחזירו לעוסק במקום עסקו, והוא הדין לגבי נכס כלשהו שקיבל הצרכן בעקבות עשיית העסקה או החוזה.

(תיקון מס' 26) תש"ע-2010 (תיקון מס' 47) תשע"ו-2016

(ב1)        בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בוטלה עסקה מתמשכת כאמור בסעיף 14ג(ג) או 14ג1(ג), שהוחל במתן השירות לפיה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעד השירות שניתן לו.

(תיקון מס' 26) תש"ע-2010

(ב2)        התקין העוסק טובין בבית הצרכן לצורך מתן שירות לפי העסקה, יהיה רשאי לגבות מהצרכן תשלום בשל הוצאות ההתקנה, בסכום שלא יעלה על 100 שקלים חדשים; השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן יהיה עוסק רשאי לגבות סכומים אחרים בשל הוצאות ההתקנה ואת הסכומים שייגבו.

(ג)   אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.

(ד)  בסעיף זה, "דמי ביטול" – לרבות הוצאות או התחייבות בשל משלוח, אריזה או כל הוצאה או התחייבות אחרת, שלטענת העוסק הוצאו על ידו או שהוא התחייב בהן בשל ההתקשרות בעסקה או בחוזה, או בשל ביטולה.

החזר כספי או זיכוי בשל החזרת טובין (תיקון מס' 16) תשס"ה-2005

14ו.   (א) בעסקה לרכישת טובין, סוגי טובין, שירותים או סוגי שירותים, שקבע השר, רשאי צרכן לבטל את הסכם הרכישה בתוך תקופה שקבע השר, ובלבד שאם העסקה היא לרכישת טובין והצרכן קיבל את הטובין שרכש –

(1)   הוא יחזיר אותם לעוסק;

(2)   הטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש.

(ב)  השר יקבע הוראות לצורך ביצוע הוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לענין החזרת התמורה ששילם הצרכן בעבור הטובין או השירותים, לרבות אופן וסוג ההחזר הכספי, וכן נסיבות שבהן –

(1)   הזכות לבטל את העסקה תחול, לא תחול או תוגבל;

(2)   יהיה רשאי העוסק לנכות מסכום ההחזר הכספי דמי ביטול, בשיעור שיקבע.

(ג)   תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

זיכוי בשל ביטול עסקה (תיקון מס' 32) תשע"ב-2012

14ז.   (א) ביטל צרכן הסכם לרכישת טובין או שירותים ולא היה זכאי להחזר כספי לפי הוראות כל דין, והעוסק נתן לו שובר זיכוי בשל הביטול (בסעיף זה – שובר זיכוי), יחולו הוראות אלה:

(1)   שובר הזיכוי יודפס או ייכתב באופן שימנע את מחיקת הכתוב בו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה;

(2)   הסכום הנקוב בשובר הזיכוי יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העסקה;

(3)   שובר הזיכוי יהיה תקף לשנתיים לפחות מיום מסירתו;

(4)   מימוש שובר הזיכוי לא יותנה בהצגת החשבונית שניתנה לצרכן בעת ביצוע העסקה;

(5)   לא יהיה תוקף לתנאי המגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי, לרבות לעניין מימושו במכירה מיוחדת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סייגים להוראה זו.

(ב)  תקופת תוקף שובר הזיכוי וציון האפשרות להשתמש בו בלא תנאים מגבילים, או בסייגים שקבע השר לפי סעיף קטן (א)(5), יופיעו על גבי השובר, באותיות ברורות ובהבלטה מיוחדת, בהתאם להוראות לפי סעיף 4א, לעניין תנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן.

(ג)   מימש צרכן שובר זיכוי ברכישת טובין או שירותים שמחירם נמוך מהסכום הנקוב בשובר, וההפרש לא עלה על 5% מהסכום הנקוב בשובר או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם, יהיה הצרכן זכאי לקבל את העודף במזומן.

(ד)  הוראות סעיף זה יחולו גם על שובר מתנה.

תווי קנייה (תיקון מס' 36) תשע"ד-2014

14ח.[1] (א)  בסעיף זה, "תו קנייה" – כרטיס או מסמך הנרכש בכסף או בשווה כסף, המאפשר לאוחז בו לרכוש טובין או שירותים אצל עוסק, בסכום הנקוב בו, למעט כרטיס או מסמך המיועד לשימוש בעבור סוג מסוים של מוצר או שירות בלבד.

(ב)  מנפיק תו קנייה המבקש להגביל את תוקף תו הקנייה שהוא מנפיק יציין על גבי תו הקנייה, באותיות ברורות ובאופן בולט, נוסף על שמו, גם את מועד ההנפקה ואת מועד פקיעת התוקף, ובלבד שתקופת תוקפו של התו לא תפחת מחמש שנים ממועד ההנפקה; ואולם ניתן נגד מנפיק תו קנייה צו פשיטת רגל או צו פירוק, לא יוכל האוחז בתו לרכוש באמצעותו טובין או שירותים ממועד מתן הצו.

(ג)   הסכום הנקוב בתו הקנייה יהיה אחיד לגבי כל העוסקים המנויים בו.

(ד)  עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כעודף בשל מימוש תו קנייה יאפשר שימוש בשובר הזיכוי בכל אחד מסניפיו, ואולם הוא רשאי להגביל את השימוש בשובר הזיכוי בסניף הנושא שם מסחרי אחר.

(ה)  על אף האמור בסעיף 14ז(א)(5), עוסק שנתן לצרכן שובר זיכוי כנגד החזרת מוצר שנרכש בתו קנייה, רשאי להגביל את האפשרות לממש את שובר הזיכוי באותם תנאים מגבילים המופיעים על גבי תו הקנייה, ובלבד שיופיעו על גבי השובר.

(ו)   השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין תווי קנייה, ובכלל זה לעניין תנאים המגבילים את אפשרות מימושם, בין השאר בסוגי מכירות או לגבי בעלי הנחות קבועות אצל עוסקים או בבתי עסק מסוימים.

מכירה מיוחדת  (תיקון מס' 9) תש"ס-2000

  1. (א)  עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת, יבהיר אילו טובין או שירותים כלולים בה ואילו טובין או שירותים אינם כלולים בה, את מחירם אצלו לפני המכירה ואת שיעור ההנחה או המחיר לאחר ההנחה, וכן תנאי המכירה המיוחדת.

(תיקון מס' 9) תש"ס-2000

(ב)  הודיע עוסק על מכירה מיוחדת ורצה לשנות את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), יפרסם על כך הודעה באותה הדרך שבה פרסם את ההודעה הראשונה.

(תיקון מס' 25) תשס"ח-2008

(ב1)        עוסק שהודיע ברבים, למעט במקום העסק, על מכירה מיוחדת של טובין או שירותים, יכלול בפרסום את המספר המזערי של הפריטים המוצעים באותה מכירה מיוחדת, ואת המספר המזערי של הפריטים המוצעים בה בהנחה המרבית; הוראות סעיף זה לא יחולו על טובין או שירותים שמחירם לצרכן, במכירה המיוחדת, אינו עולה על 50 שקלים חדשים; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להעלות או להפחית את הסכום האמור לגבי סוגי טובין או שירותים שקבע, וכן לקבוע כי הוראות בדבר פרסום מספר מזערי של פריטים המוצעים במכירה מיוחדת לא יחולו על סוגי טובין או סוגי שירותים שקבע.

(תיקון מס' 25) תשס"ח-2008

(ב2)        עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת של טובין, יחזיק, בהתחשב במהותה ובהיקפה של ההודעה, מלאי סביר של הטובין הכלולים במכירה המיוחדת, זולת אם ציין העוסק בהודעתו אחרת.

(תיקון מס' 25) תשס"ח-2008

(ב3)        אזל מלאי הטובין שהוצעו במכירה מיוחדת, או שהשירותים, כולם או חלקם, אינם מוצעים עוד במכירה מיוחדת, לא ימשיך העוסק לפרסם ברבים או במקום העסק את ההודעה שפרסם על אותה מכירה; ואולם אזל חלק מהפריטים שבמלאי כאמור, רשאי העוסק להמשיך לפרסם את ההודעה שפרסם רק במקום העסק, ובלבד שיפרסם במקום העסק הודעה על הפריטים שאזלו.

(תיקון מס' 9) תש"ס-2000

(ג)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין בענין הצגת מחירים של טובין או שירותים.

מחיר מיוחד

  1. 16.עוסק שהודיע על מכירה בהנחה, או מחיר מיוחד, של טובין פגומים, או של טובין שאיכותם נמוכה מהרגיל או שמתקרב מועד תפוגתם על פי דין או נוהג או המלצת היצרן, יכלול בהודעתו את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד.

(תיקון מס' 11) תשס"ב-2002

פרק ד': סימון טובין והצגת מחירים

סימון טובין ואריזתם

  1. (א)  על עוסק לסמן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם פרטים בדבר –

(1)   שם המצרך וכינויו המסחרי;

(2)   ארץ הייצור;

(תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

(3)   שם היצרן, מספר זהותו ומענו, ואם המצרך מיובא – שם היבואן, מספר זהותו ומענו;

(4)   כמות המצרך ופירוט חמרי היסוד שמהם הוא מורכב.

(ב)  השר רשאי לקבוע בצו –

(1)   טובין שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם;

(תיקון מס' 12)  תשס"ב-2002

(2)   פרטים נוספים שיש לסמן, לרבות פרטים בדבר מחיר הטובין לצרכן, תאריך ייצורם, מועד תפוגתם, היותם מסוכנים לשימוש, דרך כלל או לשימוש של ילדים לקבוצות גיל שונות כפי שיקבע, דרך השימוש בהם, איכותם, סבילותם, עמידותם או תכונותיהם האחרות, לרבות תכונות שיש בהן לעשותם כשרים בעיני הציבור כולו או מקצתו;

(3)   חובה לסמן טובין לפני יבואם;

(4)   הוראות בדבר הדרך והצורה שבהן יסומנו טובין.

(תיקון מס' 5) תשנ"ח-1998

(ב1)        השר, בהתייעצות עם ארגון צרכנים יציג, רשאי לקבוע בצו תנאים שבהתקיימם יסומן מצרך בשם או בכינוי שיש בו כדי להעיד על טיבו או על מהותו, וכן שיש בו כדי למנוע טעות או הטעיה, בזיהוי, ברכישה או בשימוש במוצרי מזון.

(תיקון מס' 9) תש"ס-2000

(ב2)        השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של עוסק לסמן טובין, בדרך ובצורה שקבע, באופן שיאפשר את זיהוי היצרן.

(תיקון מס' 10) תשס"א-2001

(ב3)        (1)    השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מתן מידע הקשור לקרינה בלתי מייננת הנפלטת ממכשיר פולט קרינה או הנוצרת בהפעלתו, לרבות רמת הקרינה המותרת ומידע נוסף לענין זה כפי שיקבע, וכן דרכים למתן המידע, בין בדרך של סימון על גבי המכשיר פולט הקרינה, בין במצורף אליו ובין בדרך אחרת שיקבע;

(2)   בתקנות לפי סעיף קטן זה, יכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פולטי קרינה;

ת"ט תשס"ג-2003

(3)   בסעיף קטן זה –

"מכשירים פולטי קרינה" –

(א)   מכשירי טלפון נייד המקושרים בעזרת מערכת של מיתקני אלחוט, הבנויה בשיטה התאית;

(ב)   מכשיר או מכונה המיועדים לצרכן והפולטים קרינה בלתי מייננת, או שבהפעלתם נוצרת קרינה כאמור;

"קרינה בלתי מיינת" או "קרינה" – פליטת גלים אלקטרומגנטיים, שהאנרגיה שלהם נמוכה מכדי לגרום להיווצרות יונים.

(ג)   הסימון יהיה בעברית זולת אם נקבע אחרת.

(ד)  ראה השר כי הדבר דרוש כדי להגן על הצרכן, רשאי הוא בצו כללי או לסוגים לקבוע חובה לארוז טובין בדרך, בצורה או באופן שנקבעו בצו.

(תיקון מס' 5) תשנ"ח-1998

(ה)  (בוטל).

(ו)   נכללה בחיקוק אחר הוראה לצורך הגנה על הצרכן והיא סותרת את סעיף קטן (א) או צו לפי סעיף קטן (ב) – ההוראות בחיקוק האחר עדיפות.

הגדרות לענין פרק ד'  (תיקון מס' 11) תשס"ב-2002

17א.   בפרק זה, "המחיר הכולל" – מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי עוסק, לרבות –

(1)  מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה;

(2)  כל תשלום אחר הנלווה לרכישת אותו נכס או שירות, בלי שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה.

חובת הצגת מחיר על טובין  והמחיר המחייב (תיקון מס' 11) תשס"ב-2002

17ב.   (א) עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל.

(ב)  הצגת המחיר כאמור בסעיף קטן (א) תהיה –

(1)   של המחיר הכולל בלבד, ורק במטבע ישראלי;

(2)   במקום הנראה לעין, בספרות ברורות וקריאות.

(ג)   הוראות סעיפים קטנים (א) ו- (ב) יחולו גם על טובין המוצגים על ידי עוסק לראווה בכל דרך שהיא, באופן הנותן יסוד להניח שהטובין, או טובין הדומים להם, מוצעים על ידיו לצרכן למכירה.

(ד)  המחיר המחייב של טובין יהיה המחיר שהוצג עליהם בהתאם להוראות סעיף זה, אף אם מחירם בקופה גבוה מהמחיר האמור.

(ה)  השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין שלגביהם תהיה חובה להציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, הכל כפי שיקבע.

הצגת מחירי שירותים  (תיקון מס' 11) תשס"ב-2002

17ג.   השר רשאי לקבוע שכל עוסק, שעסקו או חלק מעסקו הוא עשיית שירותים בתחום שקבע, יציג במקום עסקו את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן השירות או עשייתו; הצגת המחיר הכולל תהיה רק במטבע ישראלי, במקום הנראה לעין ובספרות ברורות וקריאות.

פרסום ונקיבה של מחירי נכסים ושירותים  (תיקון מס' 11)  תשס"ב-2002 (תיקון מס' 13)  תשס"ד-2004

17ד.   לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות המוצע לצרכן, אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי.

סייג להצגה של המחיר הכולל  (תיקון מס' 11) תשס"ב-2002

17ה. על אף הוראות סעיפים 17א עד 17ג, רשאי עוסק, במשך שבעה ימים מיום שהוגדל או שהופחת שיעורם של מס, אגרה או כל תשלום חובה אחר החל על המכירה, שלא לכלול במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה, בתנאי שציין באופן בולט במקום העסק, כי המחיר אינו כולל את השיעור המוגדל או המופחת.

כללים שונים  לפרסום מחירי נכסים ושירותים  (תיקון מס' 11) תשס"ב-2002

17ו.   השר, או כל שר בתחום סמכותו יחד עם השר, רשאים לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כללים לפרסום או להצגה באופן שונה של מחירי נכס או שירות, או של סוגי נכסים או שירותים.

פטור  (תיקון מס' 11) תשס"ב-2002

17ז.   (א)  הוראות פרק זה לא יחולו –

(1)   על נכס המיועד להימכר מחוץ לישראל, או על שירות המיועד להתבצע במלואו מחוץ לישראל; לענין זה, "מחוץ לישראל" – למעט האזור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1976;

(תיקון מס' 13) תשס"ד-2004

(2)   (נמחקה);

(תיקון מס' 17) תשס"ו-2005

(3)   על נכס או שירות המפורט בחלק א' של התוספת הראשונה, ובתנאים הקבועים בה.

(תיקון מס' 13) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 17) תשס"ו-2005

(ב)  על אף האמור בסעיפים 17ב(ב)(1), 17ג ו-17ד, הצגה, פרסום ונקיבה של מחירו הכולל של נכס או של שירות, כמפורט בחלק ב' של התוספת הראשונה, יכול שיהיה במטבע חוץ, ובלבד שמחירו במטבע ישראלי ייקבע לפי שער החליפין הקבוע בה.

(תיקון מס' 17) תשס"ו-2005

(ג)   השר, ולגבי תחומים שבסמכותו של שר אחר – בהתייעצות עם אותו שר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה.

איסור מכירה והחזקה (תיקון מס' 11) תשס"ב-2002

  1. לא ימכור עוסק ולא יחזיק למטרת מכירה טובין שלא קויימה לגביהם חובה מכוח פרק זה.

(תיקון מס' 9)  תש"ס-2000

פרק ד'1: אחריות ושירות לאחר מכירה

אחריות לטובין ולשירותים (תיקון מס' 9)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 24) תשס"ח-2008

18א.   (א)  השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בתקנות, לחייב יצרן, יבואן, סיטונאי או קמעונאי של טובין או שירותים, לתת שירות לצרכן לאחר מכירה, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות לענין זה לרבות באלה –

(1)   תיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין, בשלמותם או בחלקם, בלי תשלום, במשך תקופה שיקבע;

(2)   מתן השירות במענו של הצרכן;

(3)   הדרכים והמועדים לביצוע השירות;

(4)   קיום תחנות שירות במקומות או באזורים מסוימים;

(5)   מתן תעודות אחריות, תוכנן, ואיסור התנאה בתעודות כאמור על זכויות הצרכן לפי דין.

(תיקון מס' 31) תשע"א-2011

(א1)        (1)    עוסק המוכר טובין לצרכן ומוסר לו תעודת אחריות, ידביק או ימסור לו מדבקה לשם הדבקתה על הטובין, שבה יצוין תום תקופת האחריות (בחוק זה – מדבקת אחריות);

(2)   הציג צרכן לעוסק טובין שמודבקת עליהם מדבקת אחריות תקפה ומקורית, לא ידרוש העוסק מהצרכן להציג את תעודת האחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות;

(3)   השר יקבע הוראות לעניין מדבקת אחריות, לרבות סוג המדבקה, תוכנה ומידע שייכלל בה, צורתה, גודלה וגודל האותיות, וכן רשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע סוגי טובין שהחובה הקבועה בפסקה (1) לא תחול לגביהם;

(4)   על אף הוראות פסקה (1) ובכפוף להוראות לפי פסקה (5), עוסק המוכר טובין לצרכן, והטובין מזוהים במספר סידורי או במספר זיהוי ייחודי, פטור מהחובה לפי אותה פסקה, אם הוא מקיים את כל אלה:

(א)   הוא אינו דורש מהצרכן להציג תעודת אחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות, אלא מזהה את הטובין ואת מועד רכישתם לפי המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי;

(ב)   הוא מאפשר לצרכן לבדוק את תום תקופת האחריות בכל עת באתר אינטרנט, בטלפון בשיחת חינם ובאמצעות מסרון, באמצעות המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי;

(5)   השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין או מקרים שהוראות פסקה (4) לא יחולו לגביהם.

(תיקון מס' 24) תשס"ח-2008

(ב)  השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(2) עד (4), לעניין חוזה למתן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה, לרבות תיקון והחלפה כאמור בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א), ולעניין חוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות טובין הנמצאים אצל הצרכן.

(תיקון מס' 24) תשס"ח-2008

(ג)   (1)   נדרש ביקור טכנאי במענו של צרכן, לשם קיום חיובים לפי סעיף קטן (א) בתקופת אחריות שנקבעה לפי אותו סעיף קטן, או בהתאם לחוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות הטובין הנמצאים אצל הצרכן, או בהתאם לחוזה למתן שירות מסוג שקבע השר, יתאם מי שמחויב לתת שירות לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – נותן השירות) את המועד ואת שעת הביקור עם הצרכן;

(תיקון מס' 40) תשע"ד-2014

(1א) ביקור טכנאי במענו של צרכן יהיה בין השעות 8:00 ו-19:00 בימי חול, ובין השעות 8:00 ו-13:00 בימי שישי וערבי חג, בהתאם לתיאום מראש לפי הוראות פסקה (1); הוראות פסקה זו לא יחולו על מתן שירות לסוגי טובין או על סוגי עוסקים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

(2)   זמן ההמתנה לטכנאי כאמור בפסקה (1) לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שתואמה, ואולם נותן השירות רשאי להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית כתחליף לתיאום האמור, ובלבד שזמן ההמתנה של הצרכן במענו לא יעלה על שעתיים והובהר לצרכן שהוא רשאי לסרב להצעה כאמור אם אין בה כדי להקל עליו;

(3)   נותן השירות רשאי להודיע לצרכן, לא יאוחר משעה 20:00 בערב שקדם למועד הביקור שתואם, על דחיית ביקור טכנאי, ולתאם עמו מועד ושעה חדשים לביקור, ובלבד שאין בדחיה כאמור כדי לדחות את מתן השירות מעבר לפרק הזמן שנקבע לכך לפי דין.

(תיקון מס' 24) תשס"ח-2008

(ד)  הפר נותן השירות את הוראות סעיף קטן (ג), יהיה הצרכן זכאי, בשל אותה הפרה, לפיצוי בלא הוכחת נזק, כמפורט להלן:

(1)   תואם מועד לביקור טכנאי בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) וחלפו שעתיים מעבר לזמן ההמתנה כאמור בסעיף קטן (ג)(2) – פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים; חלפו שלוש שעות מעבר לזמן ההמתנה האמור – פיצוי בסכום של 600 שקלים חדשים;

(2)   פעל נותן השירות בניגוד להוראות סעיף קטן (ג)(2) לעניין הקריאה הטלפונית – פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים.

(תיקון מס' 24) תשס"ח-2008

(ה)  נותן השירות רשאי להציע לצרכן הזכאי לפיצוי לפי הוראות סעיף קטן (ד), פיצוי בשווה כסף, בטובין או בשירותים, ובלבד שהודיע לצרכן כי הוא רשאי לבחור בין הפיצוי הכספי לבין הפיצוי המוצע והצרכן נתן את הסכמתו לכך; נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים לפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא על נותן השירות.

(תיקון מס' 24) תשס"ח-2008

(ו)   נבע האיחור מסיבות שנותן השירות לא ידע עליהן בעת קביעת המועד ושעת הביקור של טכנאי ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה לראותן מראש, ולא יכולה יה למנען, לא יהיה הצרכן זכאי לפיצוי לפי סעיף זה.

מתן שירות טלפוני חינם (תיקון מס' 17) תשס"ו-2005

18ב.   (א)  עוסק המנוי בתוספת השניה –

(תיקון מס' 42) תשע"ה-2014

(1)   יספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה של צרכן (בסעיף זה – שירות טלפוני); השירות הטלפוני יכלול גם מענה אנושי;

(2)   יגלה לצרכן, באופן ברור ובולט, את מספר הטלפון שבו ניתן לקבל את השירות הטלפוני וכן את השעות שבהן ניתן השירות הטלפוני, בכל אחד מאלה, אם קיים:

(א)   הסכם בין העוסק לבין הצרכן;

(ב)   כל חשבונית שהוציא העוסק לצרכן;

(ג)    אתר האינטרנט של העוסק.

(ב)  השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי –

(1)   לקבוע הוראות בכל הנוגע למתן שירות טלפוני לפי הוראות סעיף זה;

(2)   לשנות את התוספת השניה.

זיהוי טלפוני של עוסק (תיקון מס' 41) תשע"ד-2014

18ג.   (א)  נציג של עוסק יזדהה בכל שיחה טלפונית עם צרכן בשמו המלא או בשמו הפרטי בציון פרט נוסף שיאפשר את זיהויו בפנייה לעוסק.

(ב)  (1)   פנייה טלפונית של עוסק לצרכן תיעשה ממספר טלפון מזוהה שניתן לחייג אליו; חובה זו לא תחול על טכנאי הפונה לצרכן מטעמו של עוסק;

(2)   לא היה מענה מצד הצרכן לפנייה הטלפונית של העוסק כאמור בפסקה (1), יודיע לו העוסק, לרבות טכנאי כאמור באותה פסקה, על מספר טלפון שבאמצעותו יוכל הצרכן ליצור קשר עם העוסק.

(ג)   בסעיף זה, "עוסק" – כל אחד מאלה: עוסק המנוי בתוספת השנייה, עוסק המחויב לתת שירות לצרכן לאחר מכירה כאמור בסעיף 18א(א), או עוסק הנותן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה כאמור בסעיף 18א(ב).

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

פרק ה': הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והממונה, תפקידו וסמכויותיו

הממונה

  1. הממשלה תמנה, לפי המלצת השר, ממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

19א.   (א)  מוקמת בזה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

(ב)  הממונה יהיה מנהל הרשות.

תקציב הרשות (תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

19ב.   תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; הממונה על סעיף תקציב זה לענין החוק האמור יהיה הממונה.

עסקאות הרשות (תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

19ג.   לצורך ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

עובדי הרשות (תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

19ד.   (א)  עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959.

(ב)  עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.

תפקידי הממונה

  1. (א)  תפקידי הממונה יהיו –

(1)   לפקח על ביצוע הוראות חוק זה;

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(1א) לחקור חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה ולהביא את העבריין לדין;

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(1ב) לנקוט הליכי אכיפה מינהלית נגד מפר לפי הוראות חוק זה;

(2)   לטפל בתלונות שראה בהן ממש על הפרת הוראות חוק זה או על פגיעה אחרת בצרכן;

(3)   לערוך וליזום סקרים ומחקרים בעניני צרכנות;

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

(3א) לטפל בכבילות בין עוסק לצרכן, הפוגעות ביכולת הצרכן לעבור מעוסק לעוסק;

(4)   לטפל בכל ענין אחר הקשור להגנת הצרכן ואשר לא הוטל בדין על רשות אחרת.

(ב)  הגיעה לממונה תלונה בענין שבו לפי חיקוק יש לרשות אחרת סמכות לפיקוח ולנקיטת אמצעים בעקבות בירור תלונה, ייוועץ באותה רשות לפני שיטפל בתלונה, ורשאי הוא אף להעביר את התלונה אליה; העביר הממונה את התלונה כאמור, תודיע הרשות לממונה על תוצאות הטיפול.

הסמכת מפקחים (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

20א.   (א)  הממונה רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות, או – בהסכמת השר – מבין עובדי משרד הכלכלה, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן; הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

(ב)  לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1)   משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2)   הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון הפנים;

(3)   הוא עומד בתנאי כשירות וקיבל הכשרה מתאימה בתחום הגנת הצרכן, כפי שהורה הממונה.

(ג)   הסמכתו של מפקח לפי סעיף זה תהיה בתעודה החתומה בידי הממונה, שמעידה על תפקידו כמפקח ועל סמכויותיו לפי חוק זה (להלן – תעודת מפקח); תוקפה של תעודת מפקח לא יעלה על שלוש שנים מיום שניתנה, וכל עוד המפקח משמש בתפקידו.

זיהוי מפקח (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

20ב.   מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, לאחר שהזדהה, ובהתקיים שניים אלה:

(1)  הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2)  יש בידו תעודת מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.

סמכויות פיקוח (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

  1. לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מפקח –

(1)  לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)  לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; לעניין זה, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 (בחוק זה – חוק המחשבים);

(3)  לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה, וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(4)  להיכנס למקום העסק בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט; חובת ההזדהות וענידת התג לפי סעיף 20ב לא תחול לעניין סמכות זו.

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

21א.   (בוטל).

צו מינהלי לשמירת טובין במקום העסק (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

21ב.   (א)  נוכח הממונה או מפקח כי עוסק לא סימן טובין בהתאם להוראות סעיף 17, רשאי הוא לצוות כי לא ייעשה כל שימוש בטובין האמורים והם יישמרו במקום העסק, באופן שיקבע ולפרק זמן שיקבע שלא יעלה על שישה חודשים; על אף האמור, רשאי הממונה או המפקח להתיר לעוסק להוציא את הטובין ממקום העסק כדי לסמנם כאמור במקום אחר; בסעיף זה, "מקום העסק" – לרבות מחסן של העוסק, לפי בחירת העוסק.

(ב)  הודיע העוסק לממונה או למפקח כי סימן את הטובין, יבדוק הממונה או המפקח, בסמוך לאחר הודעת העוסק, ולא יאוחר משבעה ימי עסקים ממועד ההודעה, אם הטובין סומנו בהתאם להוראות סעיף 17, ואם נוכח כי הטובין סומנו כאמור – יבטל את הצו.

צו מינהלי להפסקה או למניעה של הפעלת השפעה בלתי הוגנת (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

21ג.   נוכח הממונה כי עוסק הפעיל השפעה בלתי הוגנת על צרכן בניגוד להוראות סעיף 3(א), רשאי הוא לצוות על העוסק להפסיק את ההפרה האמורה או לצוות עליו לבצע פעולה הדרושה למניעת אותה הפרה, באופן ובתנאים שיורה בצו; נתן הממונה צו כאמור בטרם ניתנה לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו, לא יהיה בכך כדי לפגוע בתוקף הצו, ואולם העוסק רשאי לטעון את טענותיו בפני הממונה, בכתב או בעל-פה, כפי שיורה הממונה, בתוך שבעה ימי עסקים מיום הוצאת הצו.

בקשה לביטול צו מינהלי על ידי בית המשפט (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

21ד.   (א)  הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי סעיפים 21ב או 21ג (בסעיף זה – הצו), רשאי להגיש לבית משפט השלום המוסמך לדון בעבירה לפי חוק זה, בקשה לביטולו.

(ב)  הגשת בקשה לביטול הצו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי.

(ג)   בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

סמכות לחקור חשד לביצוע עבירה (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

  1. 22.(א)  היה לממונה או למפקח חשד כי עוסק עבר עבירה על הוראות חוק זה, רשאי הוא –

(1)   לחקור כל אדם הקשור לעבירה או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לביצוע העבירה; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;

(2)   לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים;

(3)   לתפוס כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש בשינויים המחויבים.

(ב)  בסעיף זה, "חפץ" – לרבות מסמך ולמעט מחשב וחומר מחשב כהגדרתם בחוק המחשבים.

הוועדה המייעצת (תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

22א.   (א)  השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה ועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לממונה, לפי דרישתו, בכל ענין הנוגע להגנת הצרכן ולסחר הוגן, וכן לייעץ לו בהכנת הדין וחשבון השנתי כאמור בסעיף 22ב ובהכנת תכנית העבודה של הרשות.

(ב)  הוועדה המייעצת תהיה בת שישה חברים והם:

(1)   עובד משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;

(2)   עובד משרד האוצר, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי;

(3)   שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;

(4)   נציג ארגון צרכנים כהגדרתו בסעיף 31(ג), שיקבע השר;

(5)   נציג העוסקים, שיקבע השר.

(ג)   השר, בהסכמת שר האוצר, ימנה את אחד מחברי הוועדה המייעצת להיות יושב ראש הוועדה.

(ד)  חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו שלוש תקופות רצופות.

דין וחשבון שנתי (תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

22ב.   הממונה, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, יכין דין וחשבון שנתי על פעילות הרשות באותה שנה, ויגישו לממשלה, באמצעות השר.

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

פרק ה'1: אכיפה מינהלית[2]

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

סימן א': עיצום כספי

עיצום כספי (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22ג.   (א)  הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 22,000 שקלים חדשים, ואם העוסק אינו תאגיד – בסכום של 7,000 שקלים חדשים:

(1)   הודיע או הציב שלט המודיע שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו, בניגוד להוראות סעיף 2(ב1);

(2)   הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות סעיף 2(ב2);

(3)   לא גילה לצרכן פרט מהותי שהיה עליו לגלותו, בהתאם להוראות לפי סעיף 4(א)(3);

(4)   לא קיים את ההוראות לפי סעיף 4א(1) לגבי אותיות בחוזה אחיד או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן;

(5)   לא קיים את ההוראות לפי סעיף 4א(2) לעניין ההבלטה ואופן הניסוח של תנאים מהותיים בחוזה אחיד או לעניין צירוף מסמך נפרד לגביהם;

(6)   לא גילה לצרכן את שמו ואת מספר הזהות שלו בהתאם להוראות סעיף 4ב;

(7)   לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות סעיף 4ג(ב) או (ג);

(8)   לא קיים את ההוראות לפי סעיף 4ד לעניין הקצאת שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח;

(9)   לא ערך חוזה בכתב עם הצרכן בהתאם להוראות לפי סעיף 5(א) או לא נתן לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה או לא מסר לו עותק כאמור בסעיף 5(ב);

(10)  קבע מחיר באשראי בעסקה עם צרכן, בלי שמסר לצרכן הודעה מראש בהתאם להוראות לפי סעיף 9;

(11)  לא הודיע לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בהתאם להוראות סעיף 13א(ב);

(12)  לא שלח לצרכן פירוט תשלומים או העתקי חשבוניות בהתאם להוראות לפי סעיף 13ב(א);

(13)  לא שלח לצרכן הודעה ובה פירוט חיובים שנתי בהתאם להוראות סעיף 13ב(ב1);

(14)  לא הציע לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום בהתאם להוראות סעיף 13ב1;

(תיקון מס' 46) תשע"ו-2016

(14א) לא שלח לצרכן הודעת חוב או תיעוד המאשר את קיומה של עסקה, בהתאם להוראות סעיף 13ב2(א) או (ה);

(תיקון מס' 46) תשע"ו-2016

(14ב) נקט פעולה שמטרתה גביית חוב או חייב בהוצאות גבייה בניגוד להוראות סעיף 13ב2(ב) או (ג);

(15)  לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות סעיף 13ג(ב);

(תיקון מס' 52) תשע"ז-2017

(16)  לא כלל את הפרטים האמורים בסעיף 13ג(ב) במסמך לפי הוראות סעיף 14ג(ב) או בחוזה שנחתם עם צרכן, או שלא מסר לצרכן מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים, בהתאם להוראות, או בחשבונית, קבלה או הודעת תשלום הנשלחת לצרכן, לפי סעיף 13ג(ג) ו-(ה)(1);

(תיקון מס' 52) תשע"ז-2017

(17)  לא פרסם באתר האינטרנט שלו את הדרכים לביטול עסקה מתמשכת ואת הפרטים האמורים בסעיף 13ג(ב)(4) או בסעיף 4ב, בהתאם להוראות סעיף 13ג(ה)(2);

(18)  עשה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה בלי שהתקיימו התנאים לפי סעיף 13ה(ב);

(19)  גבה מצרכן עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, בניגוד להוראות סעיף 13ח(ב);

(20)  לא אפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים בעסקה מתמשכת באחת הדרכים המנויות בסעיף 13ח(ג);

(21)  בעסקה ברוכלות, לא מסר לצרכן פרטים שהיה עליו למסרם בהתאם להוראות לפי סעיף 14(ד);

(22)  עשה עסקה בעניין רכישה של יחידות נופש, בלי שהתקיימו התנאים לפי סעיף 14א(א);

(23)  חייב לקוח, בניגוד להוראות סעיף 14ב;

(24)  לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות סעיף 14ג(א);

(25)  לא סיפק לצרכן מסמך בכתב בהתאם להוראות סעיף 14ג(ב);

(26)  לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי סעיף 14ו;

(27)  לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (בסעיף זה – שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות סעיף 14ז(א) או (ד) או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה;

(28)  לא ציין על גבי השובר את הפרטים האמורים בסעיף 14ז(ב);

(29)  לא נתן לצרכן שמימש שובר עודף במזומן בהתאם להוראות סעיף 14ז(ג);

(30)  הנפיק תו קנייה בניגוד להוראות סעיף 14ח(ב) ו-(ג);

(31)  לא אפשר שימוש בשובר זיכוי שניתן כעודף בשל מימוש תו קנייה בהתאם להוראות סעיף 14ח(ד);

(32)  הודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת ולא הבהיר את הפרטים או התנאים האמורים בסעיף 15(א) או שלא החזיק מלאי סביר של טובין בהתאם להוראות סעיף 15(ב2);

(33)  הודיע ברבים על מכירה מיוחדת ולא כלל בפרסום את הפרטים שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי סעיף 15(ב1);

(34)  המשיך לפרסם ברבים או במקום העסק הודעה שפרסם על מכירה מיוחדת, בניגוד להוראות סעיף 15(ב3);

(35)  לא כלל בהודעה על מכירה בהנחה או במחיר מיוחד, את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד, בניגוד להוראות סעיף 16;

(36)  לא סימן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם, פרטים בהתאם להוראות לפי סעיף 17;

(37)  לא הציג על גבי טובין או על גבי אריזתם את מחירם הכולל בהתאם להוראות סעיף 17ב(א), (ב) ו-(ג);

(38)  חייב צרכן במחיר הגבוה מהמחיר המחייב של טובין, בניגוד להוראות סעיף 17ב(ד);

(39)  לא הציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, בהתאם להוראות לפי סעיף 17ב(ה);

(40)  לא הציג את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן שירות או עשייתו בהתאם להוראות לפי סעיף 17ג;

(41)  פרסם או נקב מחיר של נכס או שירות שלא בהתאם להוראות סעיף 17ד;

(42)  לא כלל במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה של מס, אגרה או תשלום חובה בהתאם להוראות סעיף 17ה;

(43)  קבע מחיר במטבע ישראלי לנכס או לשירות כמפורט בחלק ב' של התוספת הראשונה, שמחירו הוצג, פורסם או ננקב במטבע חוץ, שלא לפי שער החליפין הקבוע בתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 17ז(ב);

(44)  מכר או החזיק למטרת מכירה, טובין שלא קוימה לגביהם חובה מכוח פרק ד', בניגוד להוראות סעיף 18;

(45)  לא נתן לצרכן שירות או תעודת אחריות, או לא הדביק או לא מסר מדבקת אחריות, בהתאם להוראות לפי סעיף 18א;

(46)  לא סיפק שירות טלפוני חינם בהתאם להוראות לפי סעיף 18ב(א)(1) או (ב);

(47)  לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות סעיף 18ב(א)(2);

(תיקון מס' 41) תשע"ד-2014

(48)  פנה טלפונית לצרכן שלא בהתאם להוראות סעיף 18ג(ב).

(ב)  הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 45,000 שקלים חדשים, ואם הוא אינו תאגיד – בסכום של 25,000 שקלים חדשים:

(1)   עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות סעיף 2(א) או (ג);

(2)   מכר, ייבא או החזיק נכס שיש בו הטעיה, או השתמש בנכס כאמור למתן שירות, בניגוד להוראות סעיף 2(ב);

(3)   הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור בסעיף 3(ב), למעט פסקה (7) שבו;

(4)   לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות סעיף 4(א)(1) או (2);

(5)   פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות סעיף 7(ג);

(6)   פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 7א;

(7)   מתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים בסעיף 7ב(ב) והוא הציג או פרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, או קרא או כינה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור, בניגוד להוראות סעיף 7ב(א);

(8)   המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות סעיף 13א(ג);

(9)   לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי בתוספת הרביעית, בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות סעיף 13א1 או סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37), התשע"ד-2014;

(10)  המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות סעיף 13ד(ג);

(11)  לא השיב לצרכן סכום עודף בחיוב עסקה מתמשכת בהתאם להוראות סעיף 13ד1(א);

(12)  התקשר עם צרכן לתקופה העולה על שנה, בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, בניגוד להוראות סעיף 13ה(ה);

(13)  גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות סעיף 13ו(א)(1) או (2);

(14)  לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות סעיף 13ז;

(15)  לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות סעיף 14(ב);

(16)  לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות סעיף 14ה;

(17)  הפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב התחייבות שהגיש לממונה, שעליו לעמוד בהם בהתאם להוראות סעיף 22טז(ג).

הפרה בנסיבות מחמירות (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22ד.   (א)  היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 22ג, בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי סעיף 22ג.

(ב)  בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" – הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים; לעניין זה, חזקה כי הפרה שנעשתה על ידי עוסק ביותר מסניף אחד או נקודת מכירה אחת המופעלים על ידו, היא הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים.

הודעה על כוונת חיוב (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22ה.   (א)  היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 22ג (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף או לפי סעיף 22ד, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב)  בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:

(1)   המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה;

(2)   סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו, בהתאם להוראות סעיף 22יא;

(3)   זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 22ו;

(4)   שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 22י.

זכות טיעון (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22ו.   (א)  מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 22ה, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.

(ב)  הממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.

החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22ז.   (א)  טען המפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 22ו, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 22ח.

(ב)  (1)   החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור בסעיף 22ט ואת התקופה לתשלומו כאמור בסעיף 22יא;

(2)   החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.

(ג)   בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.

(ד)  לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 22ו(א), בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי סעיף 22ו(ב), ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

סכומים מופחתים (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22ח.   (א)  הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב)  השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים בסימן זה, בשיעורים שיקבע.

סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22ט.   (א)  העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 22ו – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי סעיף 22כ(א) והסכים הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי לפי סעיף 22כ(ב), יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

(ב)  סכומי העיצום הכספי כאמור בסעיף 22ג יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)   הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22י.    (א)  בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, "הפרה נמשכת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 22ג, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה בסעיף 22יג, בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור בסעיף 22יד.

(ב)  בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 22ג, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע, ואולם לעניין הפרה לפי סעיף 22ג(א)(37) או (38) – בתוך תשעה חודשים מהפרה קודמת של הוראות אלה.

המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22יא.  העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 22ז.

הפרשי הצמדה וריבית (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22יב.  לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו; בפרק זה, "הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961.

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

סימן ב': התראה מינהלית

התראה מינהלית (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22יג.  (א)  היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 22ג, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הממונה להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות סעיף זה.

(ב)  בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 22י, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 22יד.

בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22יד.  (א)  נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 22יג, רשאי הוא לפנות לממונה, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:

(1)   הוא לא ביצע את ההפרה;

(2)   המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.

(ב)  קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקי ההחלטה.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22טו. (א)  נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 22י(א); דרישת תשלום אינה גורעת מזכותו של העוסק לטעון כאמור בסעיף 22ו לעניין סכום העיצום הכספי ולעניין הימשכות ההפרה, ויחולו הוראות סעיפים 22ו ו-22ז, בשינויים המחויבים.

(ב)  נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ולעניין הפרה לפי סעיף 22ג(א)(37) או (38) – בתוך תשעה חודשים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 22י(ב), והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, ויחולו הוראות סעיפים 22ו ו-22ז, בשינויים המחויבים.

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה

התחייבות להימנע מהפרה (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22טז. (א)  היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 22ג, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, רשאי הוא להציע למפר, בהודעה בכתב, להגיש לו כתב התחייבות ועירבון מסוג שייקבע בנהלים, לפי הוראות סימן זה, במקום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי הוראות סימן א'.

(ב)  בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה בתוך תקופה שיקבע הממונה, שתחילתה ביום מסירת ההודעה כאמור באותו סעיף קטן , ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על התקופה האמורה בהגדרה "הפרה חוזרת" שבסעיף 22י(ב), לפי העניין (בסימן זה – תקופת ההתחייבות).

(ג)   הממונה רשאי לדרוש כי המפר יכלול בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעליו לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה, ובכלל זה –

(1)   החזרת כסף או נכס לצרכן או לציבור צרכנים, בתוך תקופה שיורה עליה הממונה;

(2)   פרסום מודעות ברבים בעניין ההפרה ובעניין כתב ההתחייבות, כפי שיורה הממונה ובתוך התקופה שיורה עליה.

(ד)  הממונה יקבע את גובה העירבון שעל המפר להפקיד נוסף על כתב ההתחייבות; גובה העירבון יהיה בגובה העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומן של נסיבות הפחתה בהתאם להוראות לפי סעיף 22ח(ב).

תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתם (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22יז.  (א)  הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי סימן זה, בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף 22טז(א), לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה.

(ב)  לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף 22טז(א), ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

הפרת התחייבות (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22יח.  (א)  הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי סימן זה והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:

(1)   המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת, כאמור בסעיף 22י(א);

(2)   חזר המפר והפר, בתקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יחלט הממונה את העירבון ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 22י(ב); הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;

(3)   הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 22טז(ג) – יודיע הממונה למפר על כוונתו לחלט את העירבון; המפר רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, בתוך 45 ימים מיום הודעת הממונה, והממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך תקופה זו בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.

(ב)  לעניין פרק זה, יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.

(ג)   הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, וחזר המפר והפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא ימסור לו הממונה הודעה בדבר אפשרות להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה.

השבת העירבון (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22יט.  עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי סימן זה, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית, יוחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתו עד יום החזרתו.

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

סימן ד': הוראות כלליות

ערעור (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22כ.   (א)  על דרישת תשלום ועל התראה מינהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המינהלית.

(ב)  אין בהגשת ערעור על דרישת תשלום כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

(ג)   החליט בית המשפט לקבל ערעור על דרישת תשלום והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת סכום העיצום הכספי, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, יוחזר סכום העיצום הכספי ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת הפרשה הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

פרסום (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22כא. (א)  הוטל עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם הממונה באתר האינטרנט של הרשות וכן בדרך נוספת אם החליט כך, את הפרטים שלהלן, באופן שיבטיח שקיפות של הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

(1)   דבר הטלת העיצום הכספי;

(2)   מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;

(3)   סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4)   אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ואחוזי ההפחתה;

(5)   פרטים על אודות המפר;

(6)   שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.

(ב)  הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי סעיף 22כ, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.

(ג)   על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.

(ד)  על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן הוא רשאי שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ה)  פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים.

(ו)   שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום באינטרנט לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל הניתן, את העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א) או (ג), בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ה); לא הותקנו תקנות כאמור, יפרסם הממונה באינטרנט את הפרטים המנויים בסעיפים קטנים (א) או (ג), לפי העניין, באופן שימנע ככל הניתן את זיהויו של המפר.

שמירת אחריות פלילית (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22כב. (א)  תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 22ג, שהיא עבירה על הוראות לפי חוק זה.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), נמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב, או התראה מינהלית או הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון, בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.

(ג)   שילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יוחזר לו הסכום ששילם או העירבון; סכום ששילם המפר כאמור או עירבון, למעט ערבות בנקאית, יוחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו.

(ד)  הוגש נגד עוסק כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה.

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22כג. על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 22ג ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

אישור נהלים ופרסומם (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22כד. נהלי הממונה לפי סעיפים 22יג ו-22טז טעונים אישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי שהוא הסמיך לכך, והם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.

אצילת סמכויות (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22כה. הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי פרק זה, למעט לעניין קביעת נהלים לפי סעיפים 22יג ו-22טז, לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים.

דיווח לכנסת – הוראת שעה (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

22כו.  הממונה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר במשך חמש שנים מתום שנה מיום תחילתו של חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39), התשע"ד-2014.

פרק ו': עונשין ותרופות

עונשין (תיקון מס' 9)  תש"ס-2000

  1. (א)  עוסק שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס פי שבעה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) –

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(1)   עשה דבר העלול להטעות צרכן בניגוד להוראות סעיף 2(א), (ב) או (ג);

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(2)   הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור בסעיף 3(ב);

(3)   פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות לפי סעיף 7(ג);

(תיקון מס' 26) תש"ע-2010

(4)   פרסם פרסומת או נקט דרכי שיווק אחרות המכוונות לקטינים בניגוד להוראות סעיף 7א;

(5)   בעסקה בענין רכישה של יחידות נופש, לא קיים את הוראות סעיף 14א;

(6)   הפריע לאדם הפועל כדין לפי חוק זה מלבצע את סמכויותיו, או סירב, בלי הצדק סביר, להתייצב לפני אדם כאמור, או למסור מידע או דבר אחר לפי דרישתו, בניגוד להוראות סעיפים 21 ו-22;

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(6א) הפר צו מינהלי שניתן בהתאם להוראות סעיף 21ג;

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(7)   (נמחקה).

(ב)  עוסק שעשה אחד מאלה, דינו – קנס פי שבעה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין –

(1)   לא גילה לצרכן דבר בניגוד להוראות לפי סעיף 4;

(2)   השתמש בשם שמשתמע ממנו כי מטרתו הגנה על הצרכן בניגוד להוראות סעיף 7ב;

(3)   הפר הוראות לפי סעיף 13 לענין מקדמות וערובות;

(תיקון מס' 28) תש"ע-2010

(3א) בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה –

(א)   לא חתם על חוזה בכתב עם הצרכן, לא מסר לצרכן טופס גילוי או התקשר עם צרכן בעסקה לתקופה קצובה, לתקופה העולה על שנה, והכל בניגוד להוראות סעיף 13ה;

(ב)   בעקבות ביטול העסקה על ידי הצרכן, גבה מהצרכן דמי ביטול בניגוד להוראות סעיף 13ו(א)(1) או (2), או שלא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששילם או לא ביטל את חיובו, בניגוד להוראות סעיף 13ז;

(4)   בעסקה ברוכלות, לא קיים הוראות לפי סעיף 14;

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(5)   (נמחקה);

(6)   בשיווק מרחוק או בעסקת מכר מרחוק, לא גילה לצרכן פרטים או לא סיפק מסמך בכתב בניגוד להוראות סעיף 14ג;

(7)   בעקבות ביטול עסקה על ידי צרכן, נהג בניגוד להוראות סעיף 14ה;

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(8)   (נמחקה).

(ג)   עוסק שעשה אחד מאלה, דינו – קנס פי שלושה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין –

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(1)   (נמחקה);

(2)   הפר הוראות לפי סעיף 5 לענין עריכת חוזה, העיון בו ומסירתו;

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(3)   (נמחקה);

(4)   הפר הוראות לפי סעיף 10 לענין התשלום בסכום הנמוך;

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(5)   (נמחקה);

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(6)   (נמחקה);

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(7)   (נמחקה);

(תיקון מס' 11) תשס"ב-2002

(8)   הפר הוראות לפי סעיפים 17ב(א) עד (ג), 17ב(ד), 17ג, 17ד או 17ו לענין חובת הצגה או פרסום של מחירי נכסים ושירותים או לענין גביית מחירם המחייב;

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(9)   (נמחקה);

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(10)  (נמחקה).

(ד)  היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של עד חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר למועד שבו נמסרה הודעה או ניתן צו, או מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו, לפי המאוחר; לענין זה –

"הודעה" – הודעה שניתנה לפי סעיף 21(4);

"צו" – צו שנתן בית המשפט לפי סעיף 30.

(ה)  עבר אדם, בתוך שלוש שנים, פעם נוספת עבירה לפי סעיף זה דינו –

(1)   בעבירות לפי סעיף קטן (א) – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות;

(2)   בעבירות לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) – כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות.

(ו)   נעברה עבירה מן העבירות המנויות בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.

(ז)   על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

נסיבות מחמירות  (תיקון מס' 9) תש"ס-2000 (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

23א.   (א) נעברה עבירה לפי סעיף 23(א)(1) או (2) בנסיבות מחמירות – דינו של עובר העבירה מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרים מהקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ב)  בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" – אחת מאלה:

(1)   המעשה מתייחס למספר רב במיוחד של צרכנים;

(2)   המעשה גרם נזק חמור במיוחד לצרכן או לקבוצת צרכנים;

(3)   עובר העבירה הפיק רווחים, או טובות הנאה גדולים במיוחד מהמעשה;

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(4)   העבירה נעברה או היתה מכוונת כלפי קשישים, חסרי ישע או קטינים, או כלפי ציבור של צרכנים הנתונים במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית, או כלפי מי שאינם יודעים את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(5)   נעברה עבירה לפי סעיף 23(א)(1) תוך טענת עובדה אשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת.

הטלת קנס לאחר שנפסקו פיצויים לדוגמה לפי סעיף 31א (תיקון מס' 21) תשס"ח-2007

23ב.   בבואו להטיל קנס על עוסק שהורשע בעבירה לפי סעיף 23, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו עוסק, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי סעיף 31א.

סמכויות נוספות של בית המשפט

  1. הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 23, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, לצוות –

(1)  כי טובין של הנאשם שבהם או לגביהם נעברה העבירה או דמי מכרם יחולטו, כולם או מקצתם;

(2)  כי עסק של הנאשם ייסגר לתקופה שיקבע בית המשפט ובדרך שיקבע;

(3)  כי רשיון שניתן לנאשם יבוטל או יותלה לתקופה שיקבע בית המשפט.

אחריות מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד (תיקון מס' 9)  תש"ס-2000

  1. (א)  מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור בסעיף 23 בידי עובד מעובדיו, מורשהו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי הענין; המפר הוראת סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" – דירקטור, מנהל פעיל, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

(ב)  נעברה עבירה לפי סעיף 23 בידי עובד, מורשה, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעביד, המרשה או נושא המשרה בתאגיד, לפי הענין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

(תיקון מס' 9) תש"ס-2000

  1. (בוטל).

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

  1. (בוטל).

התחייבות העוסק (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

  1. (א)  היה הממונה סבור כי אדם עבר עבירה על הוראות סעיף 25, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, לקבל ממנו התחייבות בכתב כלפיו –

(תיקון מס' 9)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(1)   להימנע ממעשה או מחדל המפורש בכתב ההתחייבות, אשר לדעת הממונה הוא מהווה עבירה לפי חוק זה; התחייבות לפי פסקה זו תהיה מלווה בערובה, בערבים או בלי ערבים, בסכום שלא יעלה על גובה הקנס כאמור בסעיף 23(א), ולתקופה שלא תעלה על שנתיים;

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(2)   (נמחקה);

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(3)   (נמחקה).

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(ב)  אדם שנתן התחייבות כאמור בסעיף קטן (א) לא יינקטו כלפיו הליכים פליליים לפי סעיף 25 בשל מעשה או מחדל ששימש עילה למתן ההתחייבות.

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(ג)   הורשע אדם בעבירה שהתחייב להימנע ממנה לפי סעיף קטן (א)(1), רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה:

(1)   לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולא להטיל על הנאשם עונש נוסף;

(2)   להטיל עונש בשל העבירה אך להשאיר את הערובה בתקפה בלי לחלטה;

(3)   לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, ולהטיל כל עונש אחר בשל העבירה.

(תיקון מס' 9) תש"ס-2000

(ד)  (בוטל).

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

(ה)  בסעיף זה, "אדם" – למעט תאגיד.

פטור ת"ט תשמ"ב-1981

  1. נמכר נכס בידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, או בידי מי שמוכר מטעם המדינה נכס שחולט או נעזב לטובתה או נכס אחר שהמדינה לא רכשה אותו או לא השתמשה בו, לא יראו במכר עסקה לענין סעיפים 2, 4, 6 ו-7, ובלבד שההצעה למכירה גילתה את העובדה שמציעים למכירה נכסים מסוג זה והזהירה את הצרכן כי מהות התכונות העיקריות לגביהם אינה ידועה וכי הרשות אינה נושאת באחריות להן.

צו בית המשפט למניעת עבירה

  1. לפי בקשה של היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או הממונה, רשאי בית המשפט –

(1)   לצוות על כל אדם להימנע ממעשה שיש בו עבירה לפי חוק זה ולתת ערובה לכך;

(2)   לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת עבירה כאמור.

פיצויים (תיקון מס' 21) תשס"ח-2007

  1. (א)  דין מעשה או מחדל בניגוד לפרקים ב', ג', ד' או ד'1 כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

(תיקון מס' 8) תשנ"ט-1999

(א1)        הזכות לסעדים בשל עוולה כאמור נתונה לצרכן שנפגע מהעוולה, וכן לעוסק שנפגע, במהלך עסקו, מהטעיה כאמור בסעיף 2.

(תיקון מס' 8) תשנ"ט-1999

(א2)        פרק ו'1 לא יחול על עוסק שנפגע מעוולה כאמור במהלך עסקו.

ת"ט תשמ"א-1981 צו תשמ"א-1981 צו תשמ"ד-1984 צו תשמ"ו- 1986 צו תשמ"ח-1987 צו תשנ"א-1991 צו תשנ"ג-1993 צו תשנ"ה-1995

(ב)  (1)   הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון צרכנים בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע או מסכום של 14,750 שקלים חדשים, על פי הגבוה; שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור;

(תיקון מס' 1) תשמ"ח-1988

(2)   שינוי הסכום לפי שינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש שבו נקבע לאחרונה, אינו טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ואולם לא יוגדל הסכום לפי פסקה זו לפני שחלפו שלושה חדשים מיום ההגדלה הקודמת;

(תיקון מס' 1) תשמ"ח-1988

(3)   בסעיף קטן זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)   בסעיף זה, "ארגון צרכנים" – המועצה הישראלית לצרכנות או ארגון אחר ששר המשפטים אישר לענין זה.

פיצויים לדוגמה (תיקון מס' 21) תשס"ח-2007

31א.   (א)  נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר  לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים:

(1)   ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי סעיף 4ג(ב), לאחר שהעוסק לא פעל בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה לפי סעיף 4ג(א) – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;

(תיקון מס' 50) תשע"ז-2017

(1א) ביקש צרכן כי עוסק יספק את הנכס או השירות למקום כפי שהוסכם בין הצדדים, לאחר שהעוסק הטעה אותו בעניין המקום שאליו יסופק הנכס או השירות כאמור בסעיף 2(א)(3א) – והעוסק לא סיפק את הנכס או השירות למקום שהוסכם בין הצדדים כאמור;

(2)   ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי סעיף 4ג(ב) ו-(ג), לאחר שהעוסק לא הציג מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם, לפי סעיף 4ג(א) – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;

(תיקון מס' 22) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 28) תש"ע-2010

(2א) בעסקה לתקופה קצובה – ביקש צרכן כי עוסק יפסיק לחייבו בתשלומים לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות לפי סעיף 13א(ג), או לא נמסרה לצרכן הודעה בכתב לפי סעיף 13א(ד) או לפי סעיף 13ה(ו)(2), לפי העניין – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בניגוד לאותן הוראות;

(תיקון מס' 23) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 52) תשע"ז-2017

(2ב) ביקש צרכן לבטל עסקה מתמשכת באמצעות הודעת ביטול לפי הוראות סעיף 13ד – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה, בניגוד להוראות אותו סעיף;

(תיקון מס' 35) תשע"ב-2012

(2ב1) טען צרכן כי עוסק גבה ממנו סכום עודף – והעוסק לא השיב לצרכן את סכום ההחזר המגיע לו לפי הוראת סעיף 13ד1;

(תיקון מס' 30) תשע"א-2011

(2ג)  ביקש צרכן מעוסק לשלם בעד שירותים או טובין בלא עמלה כאמור בסעיף 13ח(ב), או לשלם כאמור באחת הדרכים המנויות בסעיף 13ח(ג) – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;

(תיקון מס' 47) תשע"ו-2016

(3)   ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את מה שהעוסק קיבל מכוח הסכם רוכלות, לפי סעיף 14(ב), בעקבות ביטול ההסכם לפי סעיף 14(א) או 14ג1(ב) – והעוסק לא השיב לצרכן את מה שקיבל מכוח ההסכם כאמור;

(תיקון מס' 47) תשע"ו-2016

(4)   ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו, לפי סעיף 14ה(א)(1) או 14ה(ב)(1), בעקבות ביטול חוזה לרכישה של יחידת נופש לפי סעיף 14א(ג) או ביטול עסקת מכר מרחוק לפי סעיף 14ג(ג) או 14ג1(ג) – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;

(תיקון מס' 28) תש"ע-2010

(4א) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו לפי סעיף 13ז(1), בעקבות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה לפי סעיף 13ו(א)(1) או (2) – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;

(5)   ביקש צרכן מעוסק כי יחויב במחיר שהוצג על הטובין, לפי סעיף 17ב(ד), אף אם מחירם בקופה גבוה יותר – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;

(6)   ביקש צרכן לשלם את מחירו של נכס או שירות במטבע ישראלי בהתאם לשער החליפין הקבוע בתוספת הראשונה, לפי סעיף 17ז(ב) – והעוסק סירב לאפשר תשלום כאמור;

(תיקון מס' 31) תשע"א-2011

(7)   ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק לקבל תעודת אחריות, כפי שנדרש לפי סעיף 18א(5) או ביקש צרכן מעוסק לקבל מדבקת אחריות, כפי שנדרש לפי סעיף 18א(א1) – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא מסר תעודה או מדבקה כאמור;

(8)   ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק, שיתקן קלקול שנתגלה בטובין שנמכרו לו או שיספק חלקי חילוף לשם תיקון הטובין, כפי שנדרש לפי סעיף 18א(1) – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא תיקן כל קלקול כאמור במהלך תקופת האחריות בלא תמורה או לא סיפק חלקי חילוף כאמור עד תום תקופת האחריות, בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי אותו סעיף.

(תיקון מס' 23) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 47) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 52) תשע"ז-2017

(ב)  לא תוגש נגד עוסק תביעה לפיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה לפי אותו סעיף קטן, בכתב, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית; לעניין פסקה (2ב), די אם הצרכן מסר הודעת ביטול בכתב כאמור בסעיף 13ד(א)(2) ו-(ב); ולעניין פסקה (4), די אם הצרכן ביטל את העסקה כאמור בסעיפים 14א(ג), 14ג(ג) ו-14ג1(ג).

(ג)   (1)   על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן פיצויים לדוגמה בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים ובלבד שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, אם מצא כי ההפרה היא הפרה חוזרת או הפרה נמשכת או שהיא נעשתה בנסיבות מחמירות כהגדרתן בסעיף 23א(ב).

(2)   בסעיף קטן זה –

"הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי אחת הפסקאות שבסעיף קטן (א), בתוך שנתיים מהפרה קודמת של סעיף המנוי באותה פסקה שבשלה הורשע לפי סעיף 23;

"הפרה נמשכת" – הפרת הוראה מהוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א), לאחר שנמסרה הודעה לפי סעיף 21(4) או שניתן צו לפי סעיף 30, או לאחר שנסתיימה תקופת הזמן שנקבעה בהודעה או בצו כאמור, לפי המאוחר.

(ד)  בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה לעוסק, בשל הפרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו עוסק הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי סעיף 23.

(ה)  בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לצרכן כתוצאה מביצוע ההפרה:

(1)   אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;

(2)   עידוד הצרכן למימוש זכויותיו;

(3)   חומרת ההפרה, היקפה הכספי ונסיבותיה;

(4)   שווייה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה;

(5)   ההיקף הכספי של עסקי העוסק;

(6)   גובה הקנס הקבוע בשל אותה הפרה לפי סעיפים 23 או 23א, אם קבוע קנס כאמור.

(ו)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של צרכן לפיצויים לפי סעיף 31 או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.

ביטול עסקה (תיקון מס' 1) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 26) תש"ע-2010

  1. (א)  נעשתה עסקה והוברר כי נעשה לגביה מעשה או מחדל שיש בו משום הטעיה או ניצול מצוקה כאמור בסעיפים 2 ו-3, והם מהותיים בנסיבות הענין, ובהטעיה – אף אם לא העוסק היה המטעה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע לו על ההטעיה או מהמועד שבו נודע לו שפסק ניצול המצוקה, לפי העניין.

(תיקון מס' 26)  תש"ע-2010

(ב)  בוטלה עסקה כאמור בסעיף קטן (א), ישיב העוסק לצרכן, בתוך שבעה ימים מיום שקיבל הודעה על הביטול, את התמורה ששילם הצרכן בעד העסקה, באותו אופן שבו שילם הצרכן, ואם היתה העסקה עסקה למכירת נכס – ישיב הצרכן לעוסק את הנכס נושא העסקה, בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן; היתה העסקה עסקה מתמשכת שהוחל במתן השירות לפיה – ישלם הצרכן לעוסק את התמורה היחסית לפי תנאי העסקה, בעד השירות שניתן לו עד למסירת ההודעה על הביטול.

(תיקון מס' 26)  תש"ע-2010

(ב1)        אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של עוסק לתבוע את נזקיו, בשל כך שערך הנכס נושא העסקה פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.

(תיקון מס' 26) תש"ע-2010

(ג)   השר רשאי בתקנות לקבוע פרטים אשר אי-גילויים לצרכן ישמש עילה לביטול העסקה; הוראות סעיף זה יחולו אף על ביטול כאמור.

פרסום פסק דין או תיקון פרסום

  1. (א)  בית המשפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים, בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום.

(ב)  הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.

ראיה לפרסום

  1. הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס פרסום מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן נעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.

סמכויות המכס

  1. לענין סמכויותיהם של רשות המכס ושל פקידי המכס, יראו יבוא בניגוד לסעיפים 2(ב) ו-17 כעבירה על דיני המכס, ופקיד המכס יהא רשאי לתפוס את הטובין שנעברה העבירה בהם או לגביהם בחזקת טובין מחולטים כמשמעותם בפקודת המכס.

(תיקון מס' 19) תשס"ו-2006

פרק ו'1: (בוטל)

(תיקון מס' 19) תשס"ו-2006

35א.   (בוטל).

(תיקון מס' 19) תשס"ו-2006

35ב.   (בוטל).

(תיקון מס' 19) תשס"ו-2006

35ג.   (בוטל).

(תיקון מס' 19) תשס"ו-2006

35ד.   (בוטל).

(תיקון מס' 19) תשס"ו-2006

35ה.   (בוטל).

(תיקון מס' 19) תשס"ו-2006

35ו.   (בוטל).

(תיקון מס' 19) תשס"ו-2006

35ז.   (בוטל).

(תיקון מס' 19) תשס"ו-2006

35ח.   (בוטל).

(תיקון מס' 19) תשס"ו-2006

35ט.   (בוטל).

(תיקון מס' 19) תשס"ו-2006

35י.    (בוטל).

פרק ז': הוראות שונות

החוק מחייב

  1. הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד.

ביצוע ותקנות

  1. (א)  השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

(א1)        תקנות וצווים לפי חוק זה ייקבעו בהתייעצות עם הממונה או על פי הצעתו.

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

(ב)  תקנות לפי חוק זה שנתייחדו לענין נכסים או שירותים שבשטח פעולתו של משרד ממשרדי הממשלה יותקנו גם בהתייעצות עם השר הממונה על אותו משרד.

סמכות הממונה לאצול

  1. הממונה רשאי לאצול סמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, חוץ  מסמכויות לפי סעיפים 28 או 30, לעובד המדינה אחר.

סייג לתחולה

  1. 39.הוראות חוק זה לא יחולו על שירות הניתן בידי אחד מאלה:

(1)  תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981;

(2)  מבטח או סוכן ביטוח כמשמעותם בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ"א-1981;

(תיקון מס' 48) תשע"ו-2016

(3)  נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016.

ביטול

  1. בטלים –

(1)  חוק המסחר ברכב משומש, תשל"ז-1977;

(2)  סעיפים 29א עד 29י לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957;

(3)  הגדרת "סימן מסחרי" בסעיף 2 וכן סעיפים 3(1)(א), (ב) ו- (ה), 4, 5, 8, 9 ו-15א עד 15ז לפקודת סימני סחורות.

שמירת דינים

  1. חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

דין המדינה

  1. לענין חוק זה דין המדינה כעוסק כדין כל עוסק אחר.

תחילה

  1. תחילתו של חוק זה ביום א' באב תשמ"א (1 באוגוסט 1981).

פרסום

  1. חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

(תיקון מס' 11) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 17) תשס"ו-2005

תוספת ראשונה

(סעיף 17ז)

(תיקון מס' 13) תשס"ד-2004

חלק א'

(סעיף קטן (א)(3))

צו תשס"ה-2005

  1. שירותי מלונאות בישראל המוצגים בבית מלון והניתנים לתייר, ובלבד שמחירם יוצג בהתאם לתקנות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, בהתייעצות עם שר התיירות.

צו תשס"ה-2005

  1. שירות השכרת רכב מנועי לתייר, לנהיגה עצמית בישראל ובלבד שמחירו יינקב ויפורסם בהתאם לתקנות שקבע השר, בהתייעצות עם שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

צו תשס"ה-2005

  1. לענין פרטים 1 ו-2, "תייר" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.

(תיקון מס' 11) תשס"ב-2002

חלק ב'

(סעיף קטן (ב))

בחלק זה –

"השער היציג", של מטבע חוץ פלוני – השער היציג שמפרסם בנק ישראל לאותו מטבע חוץ;

"שער המכירה" – שער המכירה להעברות והמחאות שבו מוכר בנק בישראל את מטבע החוץ.

(תיקון מס' 13) תשס"ד-2004

  1. תשלומים, אגרות, היטלים או מסים, שנקבעו לפי חיקוק אחר, המשתלמים לרשות שדות התעופה או לרשות הנמלים, לגבי כניסת נוסעים לישראל או יציאתם ממנה או לגבי הסעה ושינוע של טובין לישראל או הוצאתם ממנה, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער החליפין האמור בחיקוק האמור.
  1. טובין במחסן למכירה ליוצאים מישראל כהגדרתו בתקנה 12 לתקנות המכס, תשכ"ו-1965, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי השער היציג שפורסם לאחרונה לפני מועד עשיית העסקה עם הצרכן.

(תיקון מס' 13) תשס"ד-2004

  1. שירות של הולכת נוסעים או הובלת מטענים באוויר, ביבשה או בים, מישראל או אליה, לרבות במסופי המעבר היבשתיים, וכן של החכרת כלי שיט או כלי טיס למטרות האמורות, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל. ההוראה בסעיף זה, כי המחיר בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון, לא תחול על הובלת מטענים בין-לאומית בים או באוויר, שנקבע לגביה הסדר בין מוביל בים או באוויר לבין איגוד בין-לאומי של חברות תעופה או ספנות, כמשמעותו בסעיף
    3(7) בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988.
  1. שירות של חבילות תיירות ונופש היוצאות מישראל, ובלבד שמחירן בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל.

(תיקון מס' 17) תשס"ו-2005

תוספת שניה

(סעיף 18ב)

צו תשע"ב-2012

  1. בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (בחוק זה – חוק התקשורת), לרבות בעל רישיון כללי ייחודי.

צו תשע"ב-2012

  1. בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד וכן בעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי חוק התקשורת.
  2. בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי חוק התקשורת.
  3. בעל רישיון לשידורי לוויין לפי חוק התקשורת.
  4. בעל רישיון ספק גז כמשמעותו בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989.
  5. בעל רישיון ספק שירות חיוני כמשמעותו בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996.
  6. ספק מים כמשמעותו בחוק המים, התשי"ט-1959.

צו תשע"ב-2012

  1. בעל רישיון מיוחד כהגדרתו בחוק התקשורת למתן שירותי גישה לאינטרנט לפי החוק האמור, או מי שפועל לפי היתר כללי למתן שירותי גישה לאינטרנט לפי אותו חוק.

צו תשע"ב-2012

  1. עוסק העושה עם צרכן עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה כמשמעותה בסעיף 13ה לחוק.

(תיקון מס' 22) תשס"ח-2008

תוספת שלישית

(סעיף 13א)

  1. שירותי טלפון בסיסיים הניתנים על ידי מי שקיבל רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים או רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד, לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.
  2. שירות להספקת גז שנותן ספק גז לצרכן גז.

(תיקון מס' 28) תש"ע-2010

  1. (נמחק).

(תיקון מס' 37) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 52) תשע"ז-2017

תוספת רביעית

(סעיף 13א1)

בתוספת זו –

"דמי ביטול" – כל תשלום שהצרכן נדרש לשלם בשל ביטול העסקה, יהא כינויו אשר יהא;

"הפרשי הצמדה" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;

סוג העסקה דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף תנאים לעניין הביטול
1. עסקה בעניין רכישה של יחידת נופש מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב כאמור בסעיף 13ד(א)(2); ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום המועד השנתי הסמוך לאחר מסירת הודעת הביטול, ואם נמסרה במהלך המועד השנתי – בתום אותו מועד (א) עוסק לא יגבה דמי ביטול; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות מהצרכן את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:

(1) החלק היחסי ממחיר יחידת הנופש בעד זכות השימוש שיש לצרכן בה עד למועד כניסת הביטול לתוקף;

(2) 50% מהסכום שנותר ממחיר יחידת הנופש לאחר ניכוי הסכום לפי פסקה (1), ובלבד שהעוסק לא הגביל את זכותו של הצרכן להמחות את זכויותיו על פי החוזה, לרבות בדרך של חיוב בתשלום.

(ב) עוסק ישיב לצרכן כל סכום שהצרכן שילם בעד התקופה שלאחר מועד כניסת הביטול לתוקף, בתוספת הפרשי הצמדה מיום תשלומו עד יום החזרתו, או יבטל את חיובו בעד התקופה כאמור, והכול למעט הסכומים שהוא רשאי לנכות בהתאם לסעיף קטן (א)(2).

בפרט זה –

"יחידת נופש" – כהגדרתה בסעיף 14א;

"המועד השנתי" – התקופה בשנה קלנדרית שבה יש לצרכן זכות שימוש ביחידת הנופש על פי העסקה;

"מחיר יחידת נופש" – כמשמעותו בסעיף 14א(ב)(9).

2. עסקה בעניין רכישת שירותים במכון כושר מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב כאמור בסעיף 13ד(א)(2); ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום חודש ממועד מסירת הודעת הביטול (א) עוסק ישיב לצרכן את התמורה ששילם או יבטל את חיובו בשל העסקה; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:

(1) החלק היחסי מהתמורה בעד זכות השימוש שיש לצרכן בתקופה שעד למועד כניסת הביטול לתוקף;

(2) דמי ביטול בגובה מכפלת מספר החודשים מהמועד שבו הוחל בביצוע העסקה ועד מועד כניסת הביטול לתוקף, בהפרש שבין המחיר החודשי בעסקה ובין המחיר החודשי במסלול חלופי, ובלבד שהעוסק גילה לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות, את המחיר החודשי במסלול החלופי.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), דמי הביטול לא יעלו על הסכום הנמוך מבין הסכומים המחושבים לפי פסקה (1) או (2) להלן:

(1) 25% מהתמורה – אם בוטלה בשליש הראשון של התקופה הקצובה, על 20% מהתמורה – אם בוטלה בשליש השני של התקופה הקצובה, או על 17% מהתמורה – אם בוטלה בשליש האחרון של התקופה הקצובה;

(2) הסכום שהיה על הצרכן לשלם לולא הביטול, בעד יתרת התקופה הקצובה ממועד כניסת הביטול לתוקף ועד לתום תקופת העסקה.

בפרט זה –

"מכון כושר" – כהגדרתו בחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ"ד-1994, וכן מקום שניתנים בו שירותי ספורט או מועדון בריאות, לרבות שירותי בריכת שחייה, תרגילי התעמלות ועיצוב הגוף, מרחץ אדים או אמבט זרמים, והכול למעט חוג המבוסס על תכנית לימודים, שניתן להצטרף אליו בהרשמה מראש ולא ניתן להצטרף אליו במועד מאוחר יותר ולמעט מקום שניתנים בו שירותי בריכת שחייה בלבד, הפעילה בתקופה שאינה עולה על חמישה חודשים בשנה;

"מחיר חודשי במסלול חלופי" – המחיר החודשי בעד אותם שירותים הניתנים לצרכן בעסקה לתקופה קצובה, לו ההתקשרות היתה לתקופה בלתי קצובה, כפי שהוצע לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות;

"מחיר חודשי בעסקה" – המחיר שעל הצרכן לשלם בעד זכות השימוש במכון הכושר בתקופה הקצובה בהתאם לעסקה כשהוא מחולק במספר החודשים שבהם יש לצרכן זכות שימוש כאמור;

"תמורה" – כל תשלום שעל צרכן לשלם לעוסק בקשר לעסקה עם מכון הכושר, ובכלל זה דמי רישום.

(תיקון מס' 47) תשע"ו-2016

תוספת חמישית

(סעיף 14ג1)

  1. תעודה המעידה על נכות או אישור זכאות לקצבה בשל מוגבלות שניתנו לצרכן על ידי המוסד לביטוח לאומי.
  2. תעודה המעידה על נכות שניתנה לצרכן לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב].

(תיקון מס' 49) תשע"ז-2017

  1. החלטת ועדת אבחון לפי חוק הסעד (טיפול אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969, בדבר היותו של אדם אדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית.
  2. אישור זכאות, לרבות זכאות חלקית, לקבלת שירותי תמיכה לתקשורת, שניתן בהתאם לתע"ס כהגדרתן בתקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ"ו-1986 (להלן – תע"ס).
  3. תעודת עיוור או לקוי ראייה שניתנה בהתאם לתע"ס.
  4. אישור על הכרה של השירות לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה ושירותים החברתיים שניתנה בהתאם לתע"ס.

        יצחק נבון                   מנחם בגין                    גדעון פת

נשיא המדינה                      ראש הממשלה                 שר התעשיה המסחר והתיירות

 

* ס"ח תשמ"א מס' 1023 מיום 26.4.1981 עמ' 248 (ה"ח תש"ם מס' 1469 עמ' 302).

ת"ט ס"ח תשמ"א מס' 1028 מיום 28.5.1981 עמ' 298.

ת"ט ס"ח תשמ"ב מס' 1035 מיום 22.12.1981 עמ' 16.

ק"ת תשמ"ד מס' 4599 מיום 28.2.1984 עמ' 1028 – צו תשמ"ד-1984.

ק"ת תשמ"ו מס' 4909 מיום 6.3.1986 עמ' 594 – ק"ת תשמ"ו-1986.

ק"ת תשמ"ח מס' 5071 מיום 17.12.1987 עמ' 254 – צו תשמ"ח-1987; תחילתו 30 יום מיום פרסומו.

ס"ח תשמ"ח מס' 1250 מיום 20.5.1988 עמ' 82 – (ה"ח תשמ"ו מס' 1774 עמ' 177) – תיקון מס' 1.

ק"ת תשנ"א מס' 5331 מיום 7.2.1991 עמ' 508 – צו תשנ"א-1991; תחילתו 30 יום מיום פרסומו.

ק"ת תשנ"ג מס' 5511 מיום 24.3.1993 עמ' 694 – צו תשנ"ג-1993; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשנ"ג מס' 1432 מיום 13.8.1993 עמ' 188 (ה"ח תשנ"ג מס' 2179 עמ' 148) – תיקון מס' 2; תחילתו בתום חודשיים מפרסומו.

ס"ח תשנ"ד מס' 1474 מיום 22.7.1994 עמ' 252 (ה"ח תשנ"ד מס' 2260 עמ' 396) – תיקון מס' 3.

ק"ת תשנ"ה מס' 5658 מיום 1.2.1995 עמ' 670 – צו תשנ"ה-1995; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשנ"ה מס' 1512 מיום 24.3.1995 עמ' 158 (ה"ח תשנ"ה מס' 2336 עמ' 178) – תיקון מס' 4.

ס"ח תשנ"ח מס' 1645 מיום 15.1.1998 עמ' 52  (ה"ח תשנ"ח מס' 2650 עמ' 20) – תיקון מס' 5 בסעיף 4 בחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת 1998 (תיקוני חקיקה), תשנ"ח-1998.

ס"ח תשנ"ח מס' 1663 מיום 31.3.1998 עמ' 182 (ה"ח תשנ"ז מס' 2566 עמ' 87) – תיקון מס' 6.

ס"ח תשנ"ח מס' 1679 מיום 30.7.1998 עמ' 298 (ה"ח תשנ"ז מס' 2566 עמ' 87, ה"ח תשנ"ח מס' 2710 עמ' 340) – תיקון מס' 7.

ס"ח תשנ"ט מס' 1709 מיום 29.4.1999 עמ' 159 (ה"ח תשנ"ו מס' 2471 עמ' 346) – תיקון מס' 8 בסעיף 27 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט–1999; ראה סעיף 29 בענין תחילה: 6 חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תש"ס מס' 1740 מיום 11.6.2000 עמ' 201 (ה"ח תשנ"ח מס' 2747 עמ' 563) – תיקון מס' 9.

ס"ח תשס"א מס' 1772 מיום 10.1.2001 עמ' 125 (ה"ח תשס"א  מס' 2921 עמ' 20) – תיקון מס' 10.

ס"ח תשס"ב מס' 1834 מיום 14.3.2002 עמ' 194 (ה"ח תשנ"ז מס' 2563 עמ' 76, ה"ח תש"ס מס' 2856 עמ' 318) – תיקון מס' 11.

ס"ח תשס"ב מס' 1849 מיום 13.6.2002 עמ' 427 (ה"ח תשס"ב מס' 3109 עמ' 462) – תיקון מס' 12.

ת"ט ס"ח תשס"ג מס' 1904 מיום 11.9.2003 עמ' 574.

ס"ח תשס"ד מס' 1946 מיום 30.6.2004 עמ' 426 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 76 עמ' 295) – תיקון מס' 13.

ס"ח תשס"ד מס' 1950 מיום 19.7.2004 עמ' 454 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 46 עמ' 124) – תיקון מס' 14; תחילתו ביום 1.1.2005.

ס"ח תשס"ה מס' 1974 מיום 17.1.2005 עמ' 96 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 58 עמ' 34) – תיקון מס' 15; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו. ת"ט ס"ח תשס"ז מס' 2073 מיום 21.12.2006 עמ' 27; תחילתו ביום 17.7.2005.

ס"ח תשס"ה מס' 1974 מיום 17.1.2005 עמ' 97 (ה"ח הכנסת תשס"ה  מס' 58 עמ' 35) – תיקון מס' 16.

ק"ת תשס"ה מס' 6419 מיום 31.8.2005 עמ' 945 – צו תשס"ה-2005; תחילתו ביום 30.9.2005.

ס"ח תשס"ו מס' 2039 מיום 15.12.2005 עמ' 87 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 88 עמ' 197) – תיקון מס' 17; תחילתו 90 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ו מס' 2041 מיום 22.12.2005 עמ' 104 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 93 עמ' 254) – תיקון מס' 18; ר' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 279 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 93 עמ' 232) – תיקון מס' 19 בסעיף 33 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.

ס"ח תשס"ו מס' 2057 מיום 15.6.2006 עמ' 320 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 236 עמ' 298) – תיקון מס' 20 בסעיף 25 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), תשס"ו-2006; תחילתו ביום 1.7.2006.

ס"ח תשס"ח מס' 2114 מיום 24.10.2007 עמ' 14 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 272 עמ' 177) – תיקון מס' 21.

ס"ח תשס"ח מס' 2150 מיום 10.4.2008 עמ' 490 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 202 עמ' 152) – תיקון מס' 22; תחילתו תשעה חודשים מיום פרסומו ור' סעיף 4 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ח מס' 2150 מיום 10.4.2008 עמ' 493 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 210 עמ' 211) – תיקון מס' 23; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו ור' סעיף 6 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ח מס' 2159 מיום 26.6.2008 עמ' 576 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 202 עמ' 156) – תיקון מס' 24; תחילתו שלושה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ח מס' 2161 מיום 3.7.2008 עמ' 606 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 225 עמ' 278) – תיקון מס' 25; תחילתו ביום 1.1.2009.

ק"ת תשס"ט מס' 6732 מיום 23.12.2008 עמ' 231 – צו תשס"ט-2008; תוקפו מיום 10.1.2009 עד יום 9.1.2012.

ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 305 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 288 עמ' 286) – תיקון מס' 26; תחילתו ביום 15.3.2010.

ס"ח תש"ע מס' 2241 מיום 3.6.2010 עמ' 514 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 310 עמ' 110) – תיקון מס' 27 בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים (תיקון מס' 3), תש"ע-2010; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו ור' סעיף 6 לענין הוראת מעבר.

ס"ח תש"ע מס' 2255 מיום 29.7.2010 עמ' 636 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 476 עמ' 204) – תיקון מס' 28; תחילתו שלושה חודשים מיום פרסומו ור' סעיף 5 לענין תחולה.

ס"ח תשע"א מס' 2305 מיום 20.7.2011 עמ' 981 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 378 עמ' 128) – תיקון מס' 29 בסעיף 1 לחוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה), תשע"א-2011; תחילתו ביום 1.1.2012 ור' סעיף 5 לענין הוראות מעבר.

ס"ח תשע"א מס' 2310 מיום 11.8.2011 עמ' 1021 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 377 עמ' 125) – תיקון מס' 30; תחילתו ביום 1.1.2012 ור' סעיף 4 לענין תחולה.

ס"ח תשע"א מס' 2310 מיום 11.8.2011 עמ' 1022 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 396 עמ' 204) – תיקון מס' 31; תחילתו ביום 1.6.2012.

ס"ח תשע"ב מס' 2349 מיום 1.4.2012 עמ' 279 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 409 עמ' 248) – תיקון מס' 32; תחילתו שלושים ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ב מס' 2349 מיום 1.4.2012 עמ' 280 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 424 עמ' 50) – תיקון מס' 33; תחילתו ביום 1.1.2013 ותחולתו גם על עסקאות שנעשו ערב תחילתו.

ק"ת תשע"ב מס' 7116 מיום 2.5.2012 עמ' 1099 – צו תשע"ב-2012; תחילתו 60 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ב מס' 2373 מיום 31.7.2012 עמ' 582 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 664 עמ' 402) – תיקון מס' 34 בסעיף 47 לחוק הדואר (תיקון מס' 11), תשע"ב-2012; תחילתו ביום 31.1.2018. תוקן ק"ת תשע"ג מס' 7273 מיום 30.7.2013 עמ' 1564 – צו תשע"ג-2013 (דחיית המועד הקובע). ק"ת תשע"ד מס' 7335 מיום 30.1.2014 עמ' 585 – צו תשע"ד-2014 (דחיית המועד הקובע). ק"ת תשע"ד מס' 7403מיום 31.7.2014 עמ' 1570 – צו (מס' 2) תשע"ד-2014 (דחיית המועד הקובע). ק"ת תשע"ה מס' 7488 מיום 1.2.2015 עמ' 832 – צו תשע"ה-2015 (דחיית המועד הקובע). ק"ת תשע"ה מס' 7534 מיום 20.7.2015 עמ' 1384 – צו (מס' 2) תשע"ה-2015 (דחיית המועד הקובע). ק"ת תשע"ו מס' 7611 מיום 31.1.2016 עמ' 683 – צו תשע"ו-2016 (דחיית המועד הקובע). ק"ת תשע"ו מס' 7695 מיום 31.7.2016 עמ' 1704 – צו (מס' 2) תשע"ו-2016 (דחיית המועד הקובע). ק"ת תשע"ז מס' 7771 מיום 31.1.2017 עמ' 643 – צו תשע"ז-2017 (דחיית המועד הקובע). ק"ת תשע"ז מס' 7841 מיום 26.7.2017 עמ' 1386 – צו (מס' 2) תשע"ז-2017 (דחיית היום הקובע).

ס"ח תשע"ב מס' 2375 מיום 2.8.2012 עמ' 615 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 473 עמ' 218) – תיקון מס' 35; תחילתו ביום 1.1.2013 ותחולתו על פניות צרכנים מאותו יום.

ס"ח תשע"ד מס' 2428 מיום 8.1.2014 עמ' 262 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 523 עמ' 10) – תיקון מס' 36; תחולתו על תווי קנייה שהונפקו מיום 1.7.2014.

ס"ח תשע"ד מס' 2444 מיום 24.3.2014 עמ' 402 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 473 עמ' 216) – תיקון מס' 37; ר' סעיף 3 לענין תחילה, תחולה והוראות מעבר. תוקן ס"ח תשע"ז מס' 2650 מיום 26.7.2017 עמ' 1046 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 697 עמ' 138) – תיקון מס' 37 (תיקון) תשע"ז-2017 בסעיף 11 לתיקון מס' 52; תחילתו ארבעה חודשים מיום פרסומו.

  1. (א) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו, והוא יחול על עסקאות שנעשו מיום פרסומו (בסעיף זה – יום הפרסום).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין ביטול עסקה המנויה בפרט 1 לתוספת הרביעית לחוק העיקרי, כנוסחה בסעיף 2 לחוק זה, שנעשתה ערב יום הפרסום יחולו תנאים אלה:

(1) העסקה תבוטל במסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב כאמור בסעיף 13ד(א)(2);

(2) ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום המועד השנתי הסמוך לאחר מועד מסירת הודעת הביטול, ואם נמסרה במהלך המועד השנתי – בתום אותו מועד; לעניין זה, "המועד השנתי" – התקופה בשנה הקלנדרית שבה יש לצרכן זכות שימוש ביחידת הנופש על פי העסקה;

(3) עוסק לא יגבה דמי ביטול או סכום כלשהו בשל הביטול, יהא כינויו אשר יהא, ואולם הוא רשאי שלא להשיב לצרכן את החלק היחסי ממחיר יחידת הנופש בעד זכות השימוש בה בעד התקופה שממועד כניסת הביטול לתוקף ואילך; בסעיף זה, "מחיר יחידת הנופש" – כמשמעותו בסעיף 14א(ב)(9) לחוק העיקרי.

ס"ח תשע"ד מס' 2447 מיום 27.3.2014 עמ' 454 (ה"ח הממשלה תשע"ג מס' 769 עמ' 830) – תיקון מס' 38 בסעיף 49 לחוק קידום התחרות בענף המזון, תשע"ד-2014.

ס"ח תשע"ד מס' 2461 מיום 24.7.2014 עמ' 622 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 620 עמ' 2) – תיקון מס' 39; תחילתו ביום 1.1.2015 ור' סעיפים 14, 15 לענין תחילה והוראות מעבר.

  1. תחילתו של חוק זה ביום י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015) (להלן – יום התחילה), ובלבד שעד לאותו מועד הותקנו תקנות לפי סעיף 22ח(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 9 לחוק זה; לא הותקנו תקנות כאמור עד לאותו מועד, ידחה שר הכלכלה, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את מועד תחילתו של חוק זה בתקופה שלא תעלה על שישה חודשים נוספים בכל פעם.
  2. (א) עובד משרד הכלכלה או עובד הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן שהיה מוסמך לפי סעיפים 21, 21א או 22 לחוק העיקרי ערב פרסומו של חוק זה (להלן – יום הפרסום), יראו אותו כאילו הוסמך כמפקח לפי סעיף 20א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, אף אם לא התקיימו בו הוראות סעיף 20א(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה.

(ב) הסמכתו של עובד כאמור בסעיף קטן (א), תעמוד בתוקפה עד תום שלוש שנים מיום הפרסום או עד שיוסמך בידי הממונה כמפקח לפי סעיף 20א לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, לפי המוקדם.

ס"ח תשע"ד מס' 2467 מיום 7.8.2014 עמ' 734 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 541 עמ' 74) – תיקון מס' 40; תחילתו ביום 1.2.2015.

ס"ח תשע"ד מס' 2467 מיום 7.8.2014 עמ' 734 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 535 עמ' 74) – תיקון מס' 41; ר' סעיף 3 לענין תחילה.

  1. (א) תחילתו של סעיף 18ג לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

(ב) תחילתו של סעיף 22ג(א)(48) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, ביום תחילתו של חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39), התשע"ד-2014.

ס"ח תשע"ה מס' 2481 מיום 16.12.2014 עמ' 66 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 561 עמ' 130) – תיקון מס' 42; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ו מס' 2534 מיום 6.3.2016 עמ' 611 (ה"ח הכנסת תשע"ה מס' 586 עמ' 38) – תיקון מס' 43 בסעיף 79 לחוק אומנה לילדים, תשע"ו-2016; תחילתו תשעה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ו מס' 2536 מיום 10.3.2016 עמ' 620 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 611 עמ' 28) – תיקון מס' 44; ר' סעיף 2 לענין תחילה ותחולה.

  1. (א) תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה).

(ב) הוראות חוק זה יחולו גם על עסקה לתקופה קצובה שנעשתה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות אלה:

(1) לעניין סעיף 13א(ב)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1(1) לחוק זה – אם מועד סיום העסקה או ההתחייבות הוא שלושה חודשים לפחות אחרי יום התחילה;

(2) לעניין סעיף 13א(ב)(3) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק זה – אם מועד סיום העסקה או ההתחייבות הוא 21 ימים לפחות אחרי יום התחילה.

(ג) בסעיף זה, "מועד סיום העסקה או ההתחייבות" – כהגדרתו בסעיף 13א(א) לחוק העיקרי.

ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 717 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 624 עמ' 70) – תיקון מס' 45; תחילתו שלושים ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ו מס' 2555 מיום 16.6.2016 עמ' 897 (ה"ח הכנסת תשע"ה מס' 601 עמ' 128) – תיקון מס' 46; ר' סעיף 3 לענין תחילה ותחולה.

  1. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו, והוא יחול גם על עסקאות שנכרתו לפני יום תחילתו, ובלבד שהחוב נוצר מיום פרסומו ואילך.

ס"ח תשע"ו מס' 2569 מיום 28.7.2016 עמ' 1094 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 635 עמ' 108) – תיקון מס' 47; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו ותחולתו על עסקאות שנערכו מאותו יום.

ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1130 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 975 עמ' 202) – תיקון מס' 48 בסעיף 108 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016; תחילתו ביום 1.6.2017 אך ר' סעיף 114(ב) שם.

ס"ח תשע"ז מס' 2596 מיום 10.1.2017 עמ' 331 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 665 עמ' 12) – תיקון מס' 49 בסעיף 8 לחוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה), תשע"ז-2017.

ס"ח תשע"ז מס' 2608 מיום 1.3.2017 עמ' 442 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 638 עמ' 120) – תיקון מס' 50 בסעיף 2 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון מס' 4), תשע"ז-2017; תחולתו על עסקאות שנעשו מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ז מס' 2627 מיום 3.4.2017 עמ' 593 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 682 עמ' 82) – תיקון מס' 51; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ז מס' 2650 מיום 26.7.2017 עמ' 1044 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 697 עמ' 138) – תיקון מס' 52; ר' סעיף 12 לענין תחילה ותחולה.

  1. (א) תחילתו של חוק זה ארבעה חודשים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה).

(ב) הוראות סעיף 14ט(ד) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 7 לחוק זה, יחולו על עסקאות שעוסק התקשר לגביהן עם צרכן ביום התחילה ואילך.

ס"ח תשע"ז מס' 2661 מיום 7.8.2017 עמ' 1156 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 684 עמ' 86) – תיקון מס' 53; ר' סעיף 5 לענין תחילה, תחולה והוראת מעבר.

  1. (א) תחילתו של חוק זה ארבעה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול גם על תכנית הטבות שהפעיל עוסק או מנפיק ערב יום התחילה, ובלבד שלא הודיע לצרכן או ללקוח, לפי העניין, על שינוי תכנית ההטבות או על סיומה עד ליום התחילה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה של שנה מיום התחילה לא יחולו הוראות חוק זה על שינוי שערך עוסק או מנפיק בתכנית הטבות שהוא מפעיל, אם מתקיימים כל אלה:

(1) השינוי הוא צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות לפי התכנית על ידי גורם אחר, לפי התקשרות שהיתה בתוקף ערב יום התחילה בינו לבין עוסק או מנפיק כאמור, והעוסק או המנפיק ערך את השינוי לבקשתו של אותו גורם בהתאם לאותה התקשרות;

(2) העוסק או המנפיק הודיע על השינוי לצרכן או ללקוח, לפי העניין, באחת הדרכים הקבועות בסעיף 16א(ה) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בסעיף 5א2(ה) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, או בסעיף 44א(ה) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, כנוסחם בחוק זה.

(ג) בסעיף זה, "מנפיק" – מנפיק כהגדרתו בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, או בעל רישיון הנפקה כמשמעותו בפרק ג'2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016.

[1] הסעיף יחול על תווי קנייה שיונפקו מיום 1.7.2014.

[2] סמכויות הממונה, למעט לעניין קביעת נהלים לפי סעיפים 22יג ו-22טז, הואצלו לסגן הממונה ולעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים: י"פ תשע"ה מס' 7008 מיום 22.3.2015 עמ' 4280.

משרד עורכי דין מסחרי  •  עורך דין מסחרי •  עורך דין חברות •  עורך דין אזרחי • עורך דין מקרקעין