חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
Rate this post

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975

נזיקין וביטוח – פיצויים לנפגעי ת"ד – עורך דין תאונות דרכים – תביעה בגין תאונת דרכים – עורך דין נזיקין

 

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975*

פרק א': פרשנות

הגדרות

  1. בחוק זה –

(תיקון מס' 8) תשנ"א-1990

"תאונת דרכים" – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

(תיקון מס' 5) תשמ"ה-1985

"נזק גוף" – מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים;

(תיקון מס' 8) תשנ"א-1990

"שימוש ברכב מנועי" – נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד;

(תיקון מס' 8) תשנ"א-1990

"נפגע" – אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970;

"פקודת הביטוח" – פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) [נוסח חדש], תש"ל–1970;

"מבטח" – כמשמעו בפקודת הביטוח, לרבות מי שפטור מחובת ביטוח לפי סעיפים 4 עד 6 לפקודת הביטוח;

(תיקון מס' 4) תשמ"ג-1983

"רכב מנועי" או "רכב" – רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות;

(תיקון מס' 10) תשנ"ה-1994

"ישראלי" – אדם הרשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965, וכן מי שבידו אשרה לישיבת ארעי לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952;

"האזור", "ההסכם", "שטחי האחריות הפלסטינית", "מבטח מהאזור" ו"מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית" – כהגדרתם בפקודת הביטוח.

(תיקון מס' 11) תשנ"ה-1995

"האזורים" – כמשמעותם בחוק יישום חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, תשנ"ה-1995;

(תיקון מס' 14) תשנ"ח-1997

"נוסע יוצא", "נוסע נכנס", "עובד" ו-"שדה התעופה" – (פקעה).

פרק ב': אחריות

(תיקון מס' 7)  תשמ"ט-1989

סימן א': פיצויים על נזקי גוף

אחריות נוהג ברכב

  1. (א)  המשתמש ברכב מנועי (להלן – הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב.

(תיקון מס' 10) תשנ"ה-1994 (תיקון מס' 11) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 14) תשנ"ח-1997 (תיקון מס' 15) תשנ"ח-1998

(א1)        הנוהג ברכב ישראלי חייב לפצות נפגע שהוא ישראלי או תייר חוץ, על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב אף אם התאונה אירעה באזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית או באזורים ויראו את התאונה כאילו אירעה בישראל;

לענין סעיף זה –

"תייר חוץ" – כמשמעותו בחוק שרותי תיירות, תשל"ו-1976, למעט תושב האזור או תושב שטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ובלבד שהוא נפגע במהלך סיור כמשמעותו בחוק האמור;

"רכב ישראלי" – רכב הרשום בישראל או החייב ברישום בישראל לפי כל דין, או רכב שאינו חייב ברישום שבעליו הוא ישראלי.

(תיקון מס' 14) תשנ"ח-1997

(א2)        (פקע).

(ב)  היה השימוש ברכב על פי התר מאת בעל הרכב או המחזיק בו, תחול האחריות גם על מי שהתיר את השימוש.

(תיקון מס' 23) תשס"ט-2009

(ב1)        (1)    על אף הוראות סעיפים קטנים (א), (א1) ו-(ב), חובתו של הנוהג, וכן של מי שהתיר את השימוש ברכב כאמור בסעיף קטן (ב), לפצות את הנפגע, לא תחול לגבי נפגע שהוא תושב כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן – חוק ביטוח בריאות ממלכתי), בשל שירותי בריאות הכלולים בתוספת השניה או בצו לפי סעיף 8(ז) לחוק האמור, ובלבד שהנפגע זכאי להם לפי אותו חוק;

(2)   אין באמור בפסקה (1), כדי לגרוע מהחובה לפצות נפגע שהוא תושב בתקופת המתנה לפי סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, חייל שחוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל עליו לפי סעיף 55 לחוק האמור, או מי שזכאי בשל הפגיעה לגמלה לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

(ג)   האחריות היא מוחלטת ומלאה, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים.

תאונה שבה מעורבים מספר כלי רכב

  1. (א)  בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו.

(תיקון מס' 5) תשמ"ה-1985

(ב)  נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד; בינם לבין עצמם ישאו בנטל החיוב בחלקים שווים. לענין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע.

(תיקון מס' 20) תשס"ח-2008

(ג)   אירעה תאונת דרכים שבה היו מעורבים אופנוע אחד או יותר ורכב אחר אחד או יותר שאינו אופנוע, ישלמו המבטחים של הרכב האחר למבטחים של האופנוע, 75% מהפיצויים על נזקי גוף שהמבטחים של האופנוע חייבים בתשלומם עקב התאונה, למעט חבות לפי סעיף קטן (ב); המבטחים של הרכב האחר יהיו חייבים יחד ולחוד כלפי המבטחים של האופנוע, ובינם לבין עצמם יישאו בנטל החיוב בחלקים שווים; לעניין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות הסיפה של סעיף קטן (ב); בסעיף קטן זה –

"אופנוע" – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין אם חובר אליו רכב צדי ובין אם לאו, ולרבות קטנוע ותלת-אופנוע;

"תלת-אופנוע" – רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים ואשר סווג ברישיונו כתלת-אופנוע או תלת-קטנוע ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 400 ק"ג.

(תיקון מס' 20) תשס"ח-2008

(ד)  שר האוצר, רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את יחס חלוקת החבות כאמור ברישה של סעיף קטן (ג), ובלבד שחלפו שנתיים ממועד התחילה של הסעיף הקטן האמור.

תרופה על נזק גוף

  1. (א)  על זכותו של נפגע לפיצוי על נזק גוף יחולו הוראות סעיפים 19 עד 22, 76 עד 83, 86, 88 ו-89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין), ואולם –

(תיקון מס' 5) תשמ"ה-1985

(1)   בחישוב הפיצויים בשל אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק (להלן – הכנסה מרבית); היה שיעור אבדן השתכרותו ואבדן כושר השתכרותו של הנפגע פחות ממאה אחוזים, תופחת גם ההכנסה המרבית שתובא בחשבון בחישוב הפיצויים, בשיעור שבו פחת ממאה אחוזים;

לענין פסקה זו, "השכר הממוצע במשק" – השכר הממוצע במשק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, כפי שהם ערב קביעת הפיצוי, הכל לפי הגבוה יותר.

(תיקון מס' 5)  תשמ"ה-1985

(2)   היו הפיצויים האמורים פטורים ממס הכנסה יחושבו הפסדי הנפגע לענין פיצויים אלה לפי הכנסתו לאחר ניכוי מס הכנסה החל עליה בעת קביעתם, ובלבד שההפחתה בשל ניכוי המס כאמור לא תעלה על 25 אחוזים מן ההכנסה שלפיה יחושבו פיצויים אלה.

(3)   הפיצויים בשל הנזק שאינו נזק ממון לא יעלו על מאה אלף לירות; שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להגדיל סכום זה.

(תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989

(ב)  הסכום המקסימלי לפי סעיף קטן (א)(3) יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן מיום תחילת חוק זה או מיום הגדלת הסכום, לפי הענין; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות מבחנים לחישוב הפיצויים האמורים באותה פסקה.

(תיקון מס' 5) תשמ"ה-1985

(ג)   בית המשפט רשאי ליתן פסק דין על דרך הפשרה לענין זכותו של נפגע לפיצוי לפי חוק זה, אם בעלי הדין הסכימו לתת לבית המשפט סמכות כאמור; פסק הדין יהיה ניתן לערעור ככל פסק דין אחר.

(תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989

סימן ב': תשלומים תכופים

תשלום תכוף (תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989

  1. 5.(א)  בפרק זה:

"תלויים" – מי שזכאי לפיצויים לפי סעיף 78 לפקודת הנזיקין.

"דרישה" – כפי שנקבע בתקנות.

(ב)  מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה ישלם, כחלק מהם, לנפגע או למי מהתלויים בו, תוך 60 ימים מקבלת דרישתו בכתב –

(1)   הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אישפוז בבית חולים;

(2)   תשלומים חדשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בענין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו, לפי הענין; התשלומים לצרכי מחיה ייקבעו תוך התחשבות בהכנסתו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים, ובלבד שאם הכנסתו עלתה על ההכנסה המרבית תילקח בחשבון ההכנסה המרבית בלבד.

(תיקון מס' 10) תשנ"ה-1994

(ג)   הוראות סעיף זה יחולו גם על מבטח שביטח חבות לפי חוק זה, לרבות ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח.

(ד)  תשלום לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ב) ייקרא להלן "תשלום תכוף".

(תיקון מס' 23) תשס"ט-2009

(ה)  (1)   חובת התשלום לפי סעיף קטן (ב)(1) לא תחול לגבי נפגע שהוא תושב כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, לגבי הוצאות בשל שירותי בריאות הכלולים בתוספת השניה או בצו לפי סעי ף8(ז) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובלבד שהנפגע זכאי להם לפי אותו חוק;

(2)   אין באמור בפסקה (1), כדי לגרוע מחובת התשלום כאמור לגבי נפגע שהוא תושב בתקופת המתנה לפי סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, חייל שחוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל עליו לפי סעיף 55 לחוק האמור, או מי שזכאי בשל הפגיעה לגמלה לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

בקשה לתשלום תכוף לבית המשפט (תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989

5א.     (א)  עברו 60 ימים מיום שהוגשה לחייב דרישה לתשלום לפי סעיף 5 והדורש לא קיבלו, רשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה לתשלום תכוף, אף בנפרד מהתביעה ליתר הפיצויים בשל אותה תאונת דרכים (להלן – התביעה העיקרית).

(ב)  על אף האמור בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, תוגש בקשה לתשלום תכוף לבית משפט השלום שיש לו סמכות מקומית לדון בענין, אולם אם הוגשה כבר התביעה העיקרית לבית משפט שלום פלוני או לבית משפט מחוזי, תוגש לאותו בית משפט גם הבקשה לתשלום תכוף.

החלטת בית-המשפט (תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989

5ב.     (א)  סבר בית המשפט כי לכאורה זכאי המבקש לפיצויים לפי חוק זה, רשאי הוא להחליט שישולם לו תשלום תכוף; בהחלטה כאמור יקבע בית המשפט את המועד האחרון להגשת התביעה העיקרית (להלן – המועד האחרון), אולם אין בקביעה כאמור כדי לפגוע בהוראות סעיף 5 לחוק ההתישנות, תשי"ח-1958.

(ב)  לא הגיש המבקש את התביעה העיקרית עד המועד האחרון, יופסק התשלום התכוף מאותו מועד; הגיש המבקש את התביעה העיקרית וביטלה לאחר מכן, יופסק התשלום התכוף מיום ביטול התביעה.

החלטה בבקשה אינה מעשה בית דין (תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989

5ג.      החלטת בית המשפט בבקשה לתשלום תכוף לא תהווה מעשה בית דין לגבי התביעה העיקרית.

ריבית פיגורים  (תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989

5ד.     חייב שלא שילם תשלום תכוף על-פי דרישה במועד, ישלם על הסכום שהושהה תוספת הפרשי הצמדה וריבית צמודה בשיעור של 12% לשנה, שיחושבו החל במועד האמור עד יום התשלום בפועל, זולת אם מצא בית-המשפט נסיבות המצדיקות שיעור ריבית נמוך מזה.

בסעיף זה –

"מועד" –

(1)  לענין סעיף 5(ב)(1) – 60 ימים מקבלת הדרישה;

(2)  לענין סעיף 5(ב)(2) – היום שקבע בית המשפט כמועד התשלום החודשי;

"הפרשי הצמדה" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.

סייגים לענין בקשה (תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989

5ה.     (א)  נתן בית המשפט החלטה בבקשה לתשלום תכוף, לא ייזקק לבקשה נוספת לתשלום תכוף או לבקשה בדבר שינויה של ההחלטה הקודמת, אלא אם כן עברו ששה חדשים מיום שניתנה ההחלטה הקודמת והנסיבות השתנו במידה המצדיקה מתן החלטה חדשה; בקשה להחלטה נוספת או בקשה לשינוי החלטה קודמת שיש להגישה לבית משפט שלום תוגש לאותו בית משפט שבו הוגשה הבקשה הקודמת.

(ב)  לא יפסוק בית המשפט תשלום תכוף בעד תקופה העולה על שנתיים מיום קרות תאונת הדרכים שבגינה הוגשה הבקשה לתשלום תכוף.

(ג)   בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לשנות את התקופות הקבועות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).

תקנות (תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989

5ו.      שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות –

(1)  סדר דין מיוחד בבקשה לתשלום תכוף;

(2)  הגדרות של "צרכי מחייה" ו"צרכי סיעוד" לענין סעיף 5(ב)(2).

זכות חזרה בתשלום תכוף  (תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989

5ז.      (א)  בנסיבות האמורות בסעיף 5ב(ב), וכן אם נדחתה התביעה העיקרית לאחר שהנתבע כבר שילם לתובע תשלום תכוף, יהא הנתבע זכאי להחזר התשלום מאת אחד מאלה:

(1)   התובע;

(2)   מי שאחראי לנזק לפי כל דין;

(3)   הקרן כמשמעותה בפרק ג' (להלן – הקרן);

הוא הדין לענין סכום ששילם הנתבע לתובע כתשלום תכוף, והעולה על הסכום שנפסק לטובתו בתביעה העיקרית.

(ב)  שילמה הקרן לתובע תשלום תכוף כאמור בסעיף קטן (א) או החזירה תשלום כאמור לנתבע, תהא לה זכות חזרה על התובע או על מי שאחראי לנזק לפי כל דין, וחבותם כלפיה על פי חוק זה תהא ביחד ולחוד; לענין תקופה ההתישנות בתביעות לפי סעיף קטן זה, יראו את היום שבו שולם או הוחזר תשלום כאמור כיום שבו נולדה עילת התובענה.

(ג)   החזירה הקרן לנתבע תשלום לפי סעיף קטן (א), חייב הנתבע להושיט לה כל עזרה שתבקש ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע לה במימוש זכותה לפי סעיף קטן (ב9, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכות האמורה או למנוע בעד מימושה.

(ד)  כספים שיש להחזירם לפי סעיף קטן (א) ו-(ב) יוחזרו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.

(תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989

סימן ג': שונות

תשלומים עיתיים

  1. שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות –

(1)  סמכות בית המשפט לפסוק, שהפיצויים בשל הפסד כושר השתכרות והוצאות מתמשכות, כולם או מקצתם, ישולמו בתשלומים עיתיים שיהיו צמודים למדד המחירים לצרכן;

(2)  מקרים שבהם רשאי הנפגע לבקש הגדלת התשלומים שנפסקו;

(3)  זכותם של תלויים בנפגע שנפטר לאחר שנפסקו לו תשלומים עיתיים.

מומחה רפואי (תיקון מס' 5)  תשמ"ה-1985

6א.     (א)  שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוק חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה.

(ב)  מונה מומחה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:

(1)   בעלי דין יהיו רשאים להזמין את המומחה לבית-המשפט לחקירה, אולם לא יהיו רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לענין הנדון אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו;

(2)   כל צד יהיה רשאי להפנות אל המומחה, בכתב, שאלות הבהרה לחוות הדעת שנתן;

(3)   בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, והוא ישולם בידי בעלי הדין או אחד מהם, כפי שיורה בית המשפט.

קביעת דרגת נכות לפי חוק אחר (תיקון מס' 5)  תשמ"ה-1985

6ב.     נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

הגבלת זכאותם של נפגעים (תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989

  1. נפגעים אלה אינם זכאים לפי חוק זה:

(1)  מי שגרם לתאונה במתכוון;

(2)  מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות), תשכ"ד-1964, וכן מי שהיה מצוי ברכב ביודעו שהנוהגים בו כאמור;

(תיקון מס' 22) תשס"ט-2008

(3)  מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה שהוטלה לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;

(4)  מי שהרכב שימש לו, או סייע בידו, לביצוע פשע;

(תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989

(5)  מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;

(תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989

(6)  בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו.

זכאותו של נוהג בהיתר לתבוע פיצויים (תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989

7א.     על אף האמור בסעיף 7(5), מי שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או את המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות הענין גם לא היה סביר שיידע, יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף 12(ב).

זכאותם של תלויים לתבוע פיצויים (תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989

7ב.     תלויים בנפגע יהיו זכאים לתבוע פיצויים לפי חוק זה גם אם הנפגע עצמו לא היה זכאי לכך לפי סעיף 7, ואם היו תלויים במי שנפגע כשנהג ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח אינו מכסה את החבות הנדונה, יהיו זכאים לתבוע כאמור מן הקרן.

ייחוד העילה (תיקון מס' 10) תשנ"ה-1994

  1. (א)  מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון.

(תיקון מס' 6) תשמ"ט-1989

(ב)  מי שאלמלא הוראות סעיף 22(ב), היתה תאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), דינו לענין הוראות סעיף זה, כדין מי שיש לו עילת תביעה על פי חוק זה.

(ג)   אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי לגרוע מתביעה על פי פקודת הנזיקין של מי שאין לו עילת תביעה על פי חוק זה.

זכות חזרה

  1. (א)  מי ששילם פיצויים המגיעים לפי חוק זה לא תהא לו זכות חזרה על אדם אחר החייב בפיצויים לפי חוק זה זולת הזכות לחזור על אחד מאלה:

(1)   מי שאינו זכאי לפיצויים כאמור בסעיף 7;

(2)   מי שאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה, למעט מי שהיה לו ביטוח שנתי שתקפו פג תוך 30 יום לפני התאונה;

(תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989

(3)   בעל הרכב או המחזיק בו כאמור בסעיף 7א.

(ב)  חבותו של מי שחוזרים עליו לפי סעיף קטן (א), תהיה לפי פקודת הנזיקין.

(ג)   אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכות החזרה של מעורבים בתאונה לפי סעיף 3(ב) בינם לבין עצמם.

פרק ג': קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

הקמת הקרן (תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989

  1. מוקמת בזה קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

הקרן – תאגיד מבוקר

  1. הקרן תהא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית; היא תהא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב].

תפקיד הקרן

  1. (א)  תפקידה של הקרן היא לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק זה ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מחמת אחת מאלה:

(1)   הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע;

(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995 ת"ט תשנ"ו-1996

(2)   אין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה; הוראה זו לא תחול לגבי נפגע שאינו ישראלי אשר נהג ברכב המכוסה בכרטיס ביטוח רכב בין-לאומי לפי הוראות פקודת הביטוח;

(תיקון מס' 9)  תשנ"ג-1993 (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

(2א) למבטח מונה מנהל מורשה לפי סעיף 68(א)(3) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן – מנהל מורשה), בהוראת הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק האמור (להלן – הממונה), בשל כך שהמבטח אינו יכול לקיים התחייבויותיו, ושר האוצר, לפי המלצת הממונה, אישר כי מן הראוי שהקרן תפעל לפי סעיף זה;

(3)   המבטח נמצא בפירוק.

(ב)  במקרים המנויים בסעיף קטן (א) זכאי הנפגע לקבל פיצויים מהקרן כשם שהיה זכאי לקבל ממבטח וכן חייבת הקרן לשלם לבית החולים את הוצאות הטיפול בנפגע כשם שמבטח חייב לשלמן לפי סעיף 28 לפקודת הביטוח.

(תיקון מס' 2) תש"ם-1980 (תיקון מס' 10) תשנ"ה-1994

(ג)   הקרן רשאית לסייע למימון פעולותיה של קרן שתפקידה לפצות, במקרים כאמור בסעיף קטן (א), נפגע שפגיעתו אירעה באזור; הסכם בדבר סיוע כאמור טעון אישור שר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים ושר התחבורה.

(תיקון מס' 10) תשנ"ה-1994 (תיקון מס' 11)  תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 14) תשנ"ח-1997 (תיקון מס' 15) תשנ"ח-1998

(ד)  אירעה תאונת דרכים באזור או בשטחי האחריות הפלסטינית, או באזורים, תפצה הקרן נפגע שאינו ישראלי הזכאי לפיצויים ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מן הטעמים המנויים בפסקאות (2א) ו-(3) של סעיף קטן (א); הפיצוי יהיה בהתאם לדין החל במקום התאונה, ולקרן יהיו הזכויות האמורות בסעיפים 12א ו-12ב, לפי הענין.

(תיקון מס' 15) תשנ"ח-1998

(ד1) (1)   הגיש נפגע, שהוא ישראלי, לבית משפט בישראל תביעה או בקשה לתשלום תכוף (להלן – התביעה), נגד מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, נגד הקרן הפלסטינית כמשמעותה בהסכם, או נגד המועצה הפלסטינית (להלן – הנתבע), בשל תאונת דרכים שאירעה בישראל, באזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית והנתבע לא הגיש כתב הגנה לאחר שנמסר לו כתב התביעה כדין, או חדל מלהתגונן, יורה בית המשפט על המצאת כתב התביעה לקרן והיא תודיע על כך למועצה הפלסטינית, או למי שהיא הסמיכה לענין זה; לא הגיש הנתבע כתב הגנה או לא הודיע על חידוש הגנתו, לפי הענין, בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הודעה כאמור, תנהל הקרן את ההגנה בתביעה ותפצה את הנפגע בהתאם לפסק הדין שיינתן בה; הפיצוי יהיה בהתאם לדין החל במקום התאונה ובשיעור שחל שם;

(2)   המדינה תשפה את הקרן בשל הוצאות ותשלומים  ששילמה הקרן בשל התביעה, והיא רשאית לקזזם מן הסכומים המועברים כמשמעותם בסעיף 12 לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1994, ויראו אותם לכל ענין, לרבות לענין ערבות המועצה לפי ההסכם, כתשלום בשל פסק דין נגד הנתבע, שאין עליו עוד ערעור.

(תיקון מס' 10) תשנ"ה-1994 (תיקון מס' 11) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 14) תשנ"ח-1997 (תיקון מס' 15) תשנ"ח-1998

(ה)  הקרן תשלם לנפגע שהוא ישראלי, נוסע יוצא או נוסע נכנס, אשר נפגע בתאונת דרכים שאירעה באזור או בשטחי האחריות הפלסטינית, או באזורים, או בשדה התעופה, ואשר החבות לגביה אינה מכוסה בפוליסה שהוציא מבטח, השלמת פיצויים בסכום ההפרש שבין הפיצויים שהיה זכאי להם אילו אירעה התאונה בישראל, לבין הפיצויים שהוא זכאי לקבל לפי הדין במקום התאונה; הקרן רשאית לשלם לבית חולים את הוצאות הטיפול בנפגע כאמור, כשם שמבטח חייב לשלמן לפי סעיף 28 לפקודת הביטוח.

(תיקון מס' 10) תשנ"ה-1994

(ו)   הקרן רשאית לייצג נפגע, שהוא ישראלי, בהתאם לייפוי כוח שנתן לה, במשא ומתן עם מבטח מהאזור או משטחי עזה ויריחו או עם קרן באזור או בשטחי עזה ויריחו, או בהליכים משפטיים נגדם, וכן רשאית היא להצטרף להליכים משפטיים כאמור אם יש לה ענין בתוצאותיהם.

(תיקון מס' 10) תשנ"ה-1994

(ז)   שר האוצר רשאי לקבוע כללים בכל הנוגע למילוי תפקידי הקרן על פי ההסכם ולהוראות סעיפים קטנים (ד) עד (ו).

הקרן כנושה (תיקון מס' 5)  תשמ"ה-1985 (תיקון מס' 9)  תשנ"ג-1993

12א.   (א)  חלה על הקרן חבות כאמור בסעיף 12(א)(2א), יראו את הקרן כנושה של המבטח, או של המפרק אם מונה מפרק למבטח, לגבי סכום החבות.

(ב)  חלה על הקרן חבות כאמור בסעיף 12(א)(3), יראו את הקרן, כלפי המפרק, כנושה של המבטח לגבי סכום החבות.

זכויות הקרן בפירוק (תיקון מס' 5)  תשמ"ה-1985

12ב.   (א)  היה מבטח, שמונה לו מנהל מורשה או שנמצא בפירוק, מבוטח בביטוח משנה בפני חבויות שהוא עשוי להתחייב בהן כלפי צד שלישי ולגבי המקרה חלה חבות הקרן כאמור בסעיף 12(א)(2א) או (3), יעברו זכויותיו של המבטח כלפי מבטח המשנה לגבי אותו מקרה לקרן, על אף האמור בדין אחר, והקרן תהא רשאית לתבוע את מבטח המשנה על פי זכויות אלה.

(ב)  טענה שמבטח המשנה יכול לטעון כלפי המבטח תעמוד לו גם כלפי הקרן.

(ג)   חוזה ביטוח משנה ופעולה של המבטח אין בכוחם לגרוע מזכויות שהוקנו לקרן לפי חוק זה.

נכסים וחבויות של אבנר (תיקון מס' 16) תשס"א-2000

12ג.  בלי לגרוע מתפקידי הקרן לפי סעיף 12, הקרן תקבל כל עודף בנכסים או תישא ביתרת החבויות מכל סוג שהוא, של אבנר כהגדרתו בחוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר), תשנ"ז-1997 (להלן – חוק תנאי תחרות), ובהתאם להוראות החוק האמור; הקרן תפעל כאמור בסעיף זה במועד שיקבע שר האוצר להעברת הנכסים או החבויות לפי אותו חוק.

עלות אספקת השירותים הרפואיים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 23) תשס"ט-2009

12ד.  (א)  בסעיף זה ובסעיף 12ה, "עלות אספקת השירותים" – עלות אספקת השירותים הרפואיים לנפגעי תאונות דרכים הניתנים בידי קופות החולים.

(ב)  שר האוצר יפרסם עד יום י"ג בתשרי התש"ע (1 באוקטובר 2009), בהודעה ברשומות, את עלות אספקת השירותים[1].

(ג)   עלות אספקת השירותים תתעדכן מדי שנה בדרך שבה מתעדכנת עלות סל שירותי הבריאות לפי הוראות סעיף 9(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; שר האוצר יפרסם בהודעה ברשומות, מדי שנה ובסמוך למועד העדכון, את עלות אספקת השירותים.

העברת סכומים מהמבטחים לקרן והוראות לעניין העברת מידע (תיקון מס' 23) תשס"ט-2009

12ה. (א)  לצורך מימון עלות אספקת השירותים, יעביר מבטח לקרן, עד ה-10 בכל חודש, שיעור שיקבע שר האוצר לגביו, בצו[2], מדמי הביטוח שגבה אותו מבטח בחודש הקודם, בעד כל הפוליסות שהוציא לפי פקודת הביטוח; בסעיף קטן זה, "דמי ביטוח" – סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי, למעט התוספת למימון הקרן לפי סעיף 15.

(ב)  עד סוף חודש מרס של כל שנה ימציא מבטח לשר האוצר ולקרן אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיף קטן (א), בשל השנה שקדמה לה.

(ג)   הקרן רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לצורך בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיף קטן (א), ואם הורה שר האוצר לקרן להעביר לעיונו את המידע שהועמד לרשותה לפי סעיף קטן זה, כולו או חלקו – תעביר הקרן את המידע האמור לפי התנאים שנקבעו באותה הוראה; לעניין סעיף זה, "מידע" – למעט מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

(ד)  שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין המידע שעל כל מבטח להעביר לגורם כפי שיקבע באותן הוראות, וכן לעניין מתכונת העברת המידע והמועדים להעברתו; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לפי כל דין, לרבות לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981.

(ה)  שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בכל הנוגע לביצועו של סעיף זה.

העברת סכומים למוסד לביטוח לאומי ולקופות החולים (תיקון מס' 23) תשס"ט-2009

12ו.  (א)  הקרן תעביר למוסד לביטוח לאומי את הסכומים שקיבלה לפי סעיף 12ה מיד לאחר קבלתם אצלה.

(ב)  המוסד לביטוח לאומי יעביר לקופות החולים את הסכומים שקיבל לפי סעיף קטן (א) במועד ההעברה הראשון שחל לאחר המועד שבו התקבלו אצלו הסכומים לפי אותו סעיף קטן, בהתאם לכללי ההקצאה שנקבעו לפי סעיף 17 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; בסעיף קטן זה, "מועד ההעברה" – מועד מבין המועדים שבהם המוסד לביטוח לאומי מעביר לקופות החולים את הכספים שקיבל ממקורות המימון של שירותי הבריאות הניתנים לפי החוק האמור.

(ג)   שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בכל הנוגע לביצועו של סעיף זה; הוראות לעניין סעיף קטן (ב) ייקבעו בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים.

הנהלת הקרן

  1. (א)  הנהלת הקרן תהיה בידי מינהלה של שבעה חברים שימנה שר האוצר לתקופה של שלוש שנים, רובם נציגי הממשלה ומיעוטם נציגי ציבור ובהם מי שעוסקים בביטוח; שר האוצר ימנה אחד מנציגי הממשלה ליושב ראש המינהלה.

(ב)  המינהלה הראשונה תתמנה לא יאוחר מששה חדשים מיום קבלת חוק זה בכנסת.

(ג)   קיום הקרן, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המינהלה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

גמול והחזר הוצאות (תיקון מס' 24) תשע"ה-2014

13א.   (א)  חבר המינהלה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב, עובד גוף נתמך או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במינהלה, זכאי לקבל מהקרן גמול בעבור השתתפות בישיבות המינהלה, לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.

(ב)  חבר המינהלה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהקרן החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המינהלה, לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, החזר הוצאות.

(ג)   שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולמו גמול והחזר הוצאות לחבר המינהלה לפי סעיף זה ואת שיעוריהם.

(ד)  בסעיף זה, "עובד המדינה", "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודותה תקציב, התשמ"ה-1985.

התקנון

  1. (א)  המינהלה תתקין, תוך ששה חדשים מיום מינויה, את תקנון הקרן ובו יהיו, בין השאר, הוראות בדבר פעולות הקרן, הנוהל בהגשת תביעות לקרן והטיפול בהן ודרכי הבאת שינויים בתקנון.

(ב)  התקנון וכל שינוי או תיקון בו טעונים אישור שר המשפטים וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ויפורסמו ברשומות.

המימון (תיקון מס' 10) תשנ"ה-1994 (תיקון מס' 16) תש"ס-2000

  1. (א)  לשם מימון פעולות הקרן והבטחת יציבותה יקבע שר האוצר בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם שר התחבורה –

(1)   שיעור באחוזים מדמי הביטוח או סכום בשקלים חדשים מתוך דמי הביטוח, אשר יועבר ישירות או באמצעות כל מבטח לחשבון הקרן;

(2)   שיעור באחוזים או סכום בשקלים חדשים מתוך דמי הביטוח, שעל הגופים הפטורים מחובת ביטוח לפי סעיפים 4 עד 6 לפקודת הביטוח להעביר לקרן.

(ב)  שר האוצר רשאי לקבוע בצו לפי סעיף קטן (א), תנאים, מועדים והוראות בכל הנוגע להעברת סכומי ההשתתפות במימון הקרן.

(ג)   הקרן תקבל מן הקרן הפלסטינית כמשמעותה בהסכם סכומים כאמור בהסכם.

(תיקון מס' 25) תשע"ו-2016

(ד)  (1)   מצאה הרשות כהגדרתה בפקודת הביטוח (בסעיף זה – הרשות) כי בחשבון הקרן קיים סכום העולה על הנדרש לשם מימון פעולותיה והבטחת יציבותה כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – הסכום העודף), רשאית היא להורות לקרן להעביר למבוטחים בענף ביטוח רכב מנועי סכום בשקלים חדשים, במישרין או בדרך אחרת שתקבע הרשות, ובכלל זה להפחית את שיעור דמי הביטוח, והכול בהסכמת שר המשפטים;

(2)   מצאה הרשות כי הסכום העודף עלה על 350 מיליון שקלים חדשים, תורה לקרן, בהסכמת שר המשפטים, להעביר למבוטחים את הסכום העודף או את חלקו, אלא אם כן אישרה ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת שלא לעשות כן, ובלבד שאישור כאמור יינתן עד ליום ה-1 באוקטובר של השנה הקודמת לשנה שבה לא צפויה העברה כאמור.

(תיקון מס' 25) תשע"ו-2016

(ה)  הרשות תדווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ב-1 במאי של כל שנה, על אלה:

(1)   הסכום שהיה קיים בחשבון הקרן ביום 31 בדצמבר בשנה שקדמה לדיווח, ובכלל זה הסכום שנשמר לשם מימון פעולותיה והבטחת יציבותה כאמור בסעיף קטן (א) והסכום העודף;

(2)   הסכום שהעבירה הקרן למבוטחים לפי סעיף קטן (ד) בשנה שקדמה למועד הדיווח והדרך שבה הועבר;

(3)   הסכום שצפויה הקרן להעביר למבוטחים לפי סעיף קטן (ד) בשנת הדיווח והדרך שבה היא צפויה להעבירו.

מסים (תיקון מס' 5)  תשמ"ה-1985

15א.   לענין תשלום מסים, דין הקרן כדין המדינה.

מסירת מידע מהקרן (תיקון מס' 21) תשס"ח-2008

15א1. (א)  הקרן תמסור מידע שקיבלה לפי סעיף 15, בדבר שם המבטח של רכב ומספר הפוליסה שלו, לפי מספר הרישוי של הרכב, לנפגע או לגוף שייקבע, בהתאם לבקשתו שבה יצוין כי המידע נדרש לו לשם מימוש זכויותיו בקשר לתאונת דרכים; נוסף על המידע האמור, תמסור הקרן למשטרת ישראל מספרי רישוי ותקופות ביטוח של כלי רכב, לשם חקירת תאונות דרכים ואכיפת הוראות הדין הנוגעות לכך ולשם אכיפת הוראות פקודת הביטוח.

(ב)  שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע את הגופים הזכאים לקבל מידע לפי סעיף קטן (א), ואת האופן, המועד והתנאים למסירת המידע מהקרן לנפגעים, לגופים כאמור ולמשטרת ישראל, וכן את התשלום שרשאית הקרן לגבות בעד מסירתו, ורשאי שר האוצר, לקבוע הוראות שונות לגבי מבקשי מידע שונים.

ת"ט תשל"ו-1976

פרק ד': הוראות שונות

סייג לתחולה על כלי תחרותי (תיקון מס' 19) תשס"ו-2005

15ב.   הוראות חוק זה לא יחולו לגבי שימוש בכלי תחרותי, שניתן עליו רישיון כלי תחרותי, למעט שימוש בכלי כאמור בעת נהיגה ספורטיבית בקטע קישור או בעת נהיגה שאינה נהיגה ספורטיבית, שהותרה לפי סעיף 12(ד) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005; לענין זה, "כלי תחרותי", "נהיגה ספורטיבית", "רישיון כלי תחרותי" ו"קטע קישור" – כמשמעותם בחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005.

שכר טרחה

  1. (א)  המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תקבע, באישור שר המשפטים, תעריף מקסימלי לשכר טרחה של עורך דין בעד הטיפול בתביעות לפי חוק זה, ובלבד ששכר טרחה שנקבע לפי תוצאות הטיפול לא יעלה על 8% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע, ואם היו הליכים משפטיים – על 13% מהסכום שנפסק; מי ששילם שכר טרחה העולה על התעריף המקסימלי, זכאי להחזר העודף.

(ב)  הרשות הנתונה לועד מחוזי של לשכת עורכי הדין לפי הסיפה של סעיף 82 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, לא תהא נתונה לו לגבי תעריף שנקבע לפי סעיף זה.

(תיקון מס' 13) תשנ"ז-1997

  1. 17.(בוטל).

הסדרים לחלוקת  נטל הפיצויים (תיקון מס' 16) תשס"א-2000

17א.   שר האוצר, לאחר שמיעת הארגון היציג של חברות הביטוח, באישור הועדה כהגדרתה בסעיף 10א לחוק תנאי תחרות, רשאי לקבוע הסדרים לחלוקת נטל הפיצויים בין המבטחים בהתחשב בסוגי הרכב השונים.

(תיקון מס' 18) תשס"ד-2004

17ב[3]. (בוטל).

תיקונים לפקודת הביטוח

  1. בפקודת הביטוח –

(1)  בשם הפקודה, "(סיכוני צד שלישי)" – יימחק;

(2)  בסעיף 1, הגדרת "דרך ציבורית" – בטלה, ובמקום הגדרת "רכב מנועי" יבוא:

"רכב מנועי" – רכב המונע בכוח מיכני, לרבות אופנוע עם רכב צידי, תלת אופנוע, אופניים ותלת-אופן עם מנוע עזר, ולרבות רכב הנגרר או נתמך על ידי רכב מנועי;

(3)  בסעיף 2 –

(1)   בכותרת השוליים המלים "לסיכוני צד שלישי" – יימחק;

(2)   בסעיף קטן (א), המלים "בדרך ציבורית" ו"לסיכוני צד שלישי" – יימחקו;

(4)  במקום סעיף 3 יבוא:

"הדרישה לגבי פוליסה

  1. (א)   פוליסה לפי דרישותיה של פקודה זו היא פוליסה שהוציא מבטח שהיה מורשה בשעת הוצאתה והיא מבטחת את –

(1)   בעל הרכב והנוהג בו – מפני כל חבות שהם עשויים לחוב לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן – החוק), ומפני חבות אחרת שהם עשויים לחוב בשל מותו או חבלת גופו של אדם שנגרמו על ידי השימוש ברכב מנועי או עקב השימוש בו;

(2)   בעל הרכב הנוהג בו וכל אדם הנוהג בו בהתר ממנו – מפני נזק גוף שנגרם להם בתאונות דרכים כמשמעותם בחוק.

(ב)   המבוטח בביטוח לפי סעיף קטן (א)(2) יהא זכאי לפיצוי כפי שהיה זכאי לקבל נפגע אחר לפי החוק.";

(5)  אחרי סעיף 6 יבוא:

"חובת פיצוי

6א. מי שפטור מחובת ביטוח לפי סעיפים 4 עד 6 יהא חייב לתת כל פיצוי שמבטח היה חייב לתת אילו היתה קיימת פוליסה לפי סעיף 3(א).";

(6)  בסעיף 12, בסופו יבוא "וכן לפצות את המבוטח הנוהג ברכב או את הנוהג בהתר ממנו על נזק גוף שנגרם להם בתאונת דרכים כמשמעותם בחוק.";

(7)  בסעיף 14, סעיף קטן (ב) – בטל;

(8)  בסעיף 16, הסיפה המתחילה במלים "וכל סכום ששילם מבטח" תימחק;

(9)  בסעיף 19, בסופו יבוא "מבטח", לענין סעיף זה – לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.";

(10) סעיף 22 – בטל;

(11) בסעיף 39 ובסעיף 40, המלים "בדרך ציבורית" – יימחקו.

תיקון חוק הביטוח הלאומי

  1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח–1968, בסעיף 150(א), אחרי "לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975".

תיקון חוק שירות המדינה (גמלאות)

  1. בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970, בסעיף 60(א), אחרי "(להלן – פקודת הנזיקין)" יבוא "או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975".

תיקון חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל

  1. בחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות), תשי"ד-1954, בסעיף 49(א), אחרי "לפי פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944, יבוא "או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975".

אחריות המדינה ושלוחיה (תיקון מס' 6)  תשמ"ט-1989

  1. (א)  בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), דין המדינה לענין אחריות לפי חוק זה כדין כל אדם.

(ב)  בנסיבות שבהן אין המדינה אחראית בנזיקים לפי אחד הסעיפים 5 עד 7 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952, היא תהא פטורה מאחריות גם לפי חוק זה או לפי פקודת הביטוח, והוא הדין במי שפטור מאחריות בנזיקים לפי סעיף 7ב לחוק האמור.

(ג)   סעיף זה יחול אף לגבי מעשה או מחדל שנעשו לפני יום תחילתו, ואולם אין בו כדי לפגוע בפסק דין סופי שניתן לפני היום האמור.

תחילה והוראת מעבר

  1. (א)  תחילתו של חוק זה היא ביום א' בתשרי תשל"ז (25 בספטמבר 1976); על תאונות דרכים שאירעו לפני תחילתו של חוק זה יחול הדין הקודם.

(ב)  עם תחילת חוק זה יעבור לידי הקרן רכושה של קרן נפגעי תאונות דרכים המתנהלת בידי האיגוד הישראלי של חברות הביטוח, והקרן תמשיך לטפל, לפי התנאים והנהלים של אותו הגוף, בתביעות הנובעות מתאונות דרכים שאירעו לפני תחילתו של חוק זה.

אפרים קציר                  יצחק רבין                 חיים י' צדוק

נשיא המדינה                    ראש הממשלה                    שר המשפטים

* פורסם ס"ח תשל"ה מס' 780 מיום 8.8.1975 עמ' 234 (ה"ח תשל"ד מס' 1079 עמ' 407).

ת"ט ס"ח תשל"ו מס' 807 מיום 22.4.1976 עמ' 175.

תוקן ס"ח תשל"ח מס' 880 מיום 5.1.1978 עמ' 49 (ה"ח תשל"ח מס' 1314 עמ' 42) – תיקון מס' 1.

ס"ח תש"ם מס' 961 מיום 21.2.1980 עמ' 69 (ה"ח תש"ם מס' 1429 עמ' 83) – תיקון מס' 2.

ס"ח תש"ם מס' 980 מיום 5.8.1980 עמ' 188 (ה"ח תש"ם מס' 1476 עמ' 394) – תיקון מס' 3.

ס"ח תשמ"ג מס' 1075 מיום 31.1.1983 עמ' 42 (ה"ח תשמ"ב מס' 1566 עמ' 81) – תיקון מס' 4; $$$ תחילתו 3 חדשים מיום פרסומו. ###

ס"ח תשמ"ה מס' 1129 מיום 8.1.1985 עמ' 16 (ה"ח תשמ"ד מס' 1674 עמ' 192) – תיקון מס' 5.

ס"ח תשמ"ט מס' 1269 מיום 8.3.1989 עמ' 16 (ה"ח תשמ"ה מס' 1715 עמ' 118) – תיקון מס' 6 בסעיף 2 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (מס' 3), תשמ"ט-1989.

ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 44 (ה"ח תשמ"ח מס' 1885 עמ' 198) – תיקון מס' 7; $$$ תחילתו 60 יום מיום פרסומו ור' סעיף 10 לענין הוראות מעבר. ת"ט *** ס"ח תשמ"ט מס' 1276מיום 6.6.1989 עמ' 58.

  1. (א) תחילתו של חוק זה שישים יום מיום פרסומו.

(ב) הוראות סעיפים 4, 5 ו-7 יחולו גם על בקשות לתשלום תכוף התלויות ועומדות לפני בית המשפט ערב תחילתו של חוק זה, וכן על תביעות עיקריות כאמור שבהן לא הסתיימה שמיעת הראיות. ### ###

ס"ח תשנ"א מס' 1329א מיום 30.9.1990 עמ' 2 (ה"ח תש"ן מס' 1962 עמ' 33) – תיקון מס' 8. ת"ט *** ס"ח תשנ"א מס' 1345 מיום 22.2.1991 עמ' 96. ###

ס"ח תשנ"ג מס' 1409 מיום 20.1.1993 עמ' 44 (ה"ח תשנ"ג מס' 2152 עמ' 38) – תיקון מס' 9.

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 83 (ה"ח תשנ"ד מס' 2299 עמ' 588) – תיקון מס' 10 בסעיף 51 לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1994; $$$ ר' סעיף 52 בענין תחילה.

  1. (א) תחילתו של פרק זה ביום כ"ג באייר התשנ"ד (4 במאי 1994).

(ב) פוליסה שהוצאה לפני תחילתו של פרק זה בידי מבטח שהורשה בידי רשויות מוסמכות ביהודה והשומרון, שכיסתה מפני חבות טעונת ביטוח, רואים אותה כפוליסה שהוצאה לפי דרישותיה של פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

(ג) אירעה תאונת דרכים באזור או בשטחי עזה ויריחו לפני תחילתו של פרק זה, תפצה הקרן כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – החוק), נפגע הזכאי לתבוע פיצויים בשל תאונת הדרכים ואין בידו לתבוע את הפיצויים מאת מבטח מן הטעם שבפסקה (2א) לסעיף 12א לחוק. ###

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 111 (ה"ח תשנ"ה מס' 2351 עמ' 252) – תיקון מס' 11 בסעיף 5 לחוק יישום חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, תשנ"ה-1995; ר' סעיף 8 בענין תחילה $$$ 8. תחילתו של חוק זה ביום ז' בכסלו התשנ"ה (10 בנובמבר 1994). ###

ס"ח תשנ"ה מס' 1526 מיום 9.6.1995 עמ' 325 (ה"ח תשנ"ה מס' 2393 עמ' 433) – תיקון מס' 12 בסעיף 10 לחוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה והוראות שונות), תשנ"ה-1995. ת"ט *** ס"ח תשנ"ו מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 386 – פריט 5 לת"ט דפוס. ###

ס"ח תשנ"ז מס' 1633 מיום 31.7.1997 עמ' 206 (ה"ח תשנ"ז מס' 2631 עמ' 412) – תיקון מס' 13 בסעיף 10 לחוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת והסדרים לתקופת מעבר), תשנ"ז-1997; $$$ ר' סעיף 16 בענין תחילה. תוקן *** ס"ח תש"ס מס' 1722 מיום 4.1.2000 בעמ' 58 ובס"ח תשס"א מס' 1770 מיום 28.12.2000 עמ' 111.

  1. תחילתו של חוק זה ביום כ"ז בתמוז התשנ"ז (1 באוגוסט 1997);ואולם תחילתם של סעיפים 9, 10 ו-11(1) לחוק זה, ביום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000) או במועד מוקדם יותר שנקבע לפי סעיף 8. ### ###

ס"ח תשנ"ח מס' 1639 מיום 25.11.1997 עמ' 13 (ה"ח תשנ"ח מס' 2653 עמ' 84) – תיקון מס' 14 בסעיף 11 לחוק יישום מזכר ההבנה בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית (שימוש משותף בשדה התעופה עקבה) (הוראת שעה), תשנ"ח-1997; $$$ ר' סעיף 14 לענין תחילה ותוקף. תוקן *** ס"ח תשנ"ח מס' 1683 מיום 5.8.1998 עמ' 316 (ה"ח תשנ"ח מס' 2731 עמ' 438) – תיקון מס' 14 (תיקון) תשנ"ח-1998; $$$ תחילתו ביום 1.7.1998.

  1. תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 4, ביום י"א בחשון התשנ"ח (11 בנובמבר 1997), והוא יעמוד בתוקפו עד יום ו' בתמוז התשנ"ח (30 ביוני 1998). ### ### ###

ס"ח תשנ"ח מס' 1678 מיום 29.7.1998 עמ' 286 (ה"ח תשנ"ח מס' 2725 עמ' 415) – תיקון מס' 15 בסעיף 2 לחוק ביטוח רכב ופיצוי נפגעי תאונות דרכים (מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית) (תיקוני חקיקה), תשנ"ח-1998; $$$ ר' סעיף 3 לענין תחילה ותחולה.

  1. (א) תחילתו של חוק זה לגבי שטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – פקודת הביטוח), כנוסחה בחוק זה, ביום ט"ו באלול התשנ"ה (10 בספטמבר 1995).

(ב) הוראות חוק זה יחולו לגבי שטחי עזה ויריחו, כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת הביטוח ערב פרסומו של חוק זה, מיום כ"ג באייר התשנ"ד (4 במאי 1994) עד יום י"ד באלול התשנ"ה (9 בספטמבר 1995). ###

ס"ח תש"ס מס' 1722 מיום 4.1.2000 עמ' 58 (ה"ח תש"ס מס' 2827 עמ' 124) – תיקון מס' 16 בסעיף 5 לחוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת והסדרים לתקופת מעבר) (תיקון), תש"ס-2000.

ס"ח תשס"א מס' 1770 מיום 28.12.2000 עמ' 111 (ה"ח תשס"א מס' 2946 עמ' 306) – תיקון מס' 16 בסעיף 10 לחוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת והסדרים לתקופת מעבר) (מס' 2), תשס"א-2000.

ס"ח תשס"א מס' 1786 מיום 4.4.2001 עמ' 228 (ה"ח תשס"א מס' 2929 עמ' 56) – תיקון מס' 17 בסעיף 5 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), תשס"א-2001.

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 142 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) – תיקון מס' 18 בסעיף 100 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; $$$ תחילתו ביום 1.1.2004 ור' סעיף 101 לענין תחולה.

  1. סעיף 17ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה-1975, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, יחול על דמי ביטוח המשתלמים בעד פוליסות שהוציא מבטח לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, אשר נכנסו לתוקף לא יאוחר מיום ז' באדר התשס"ד (29 בפברואר 2004). ###

ס"ח תשס"ו מס' 2043 מיום 29.12.2005 עמ' 123 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 146 עמ' 474, ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 48 עמ' 140) – תיקון מס' 19 בסעיף 34 לחוק הנהיגה הספורטיבית, תשס"ו-2005; $$$ תחילתו תשעה חודשים מיום פרסומו. ###

ס"ח תשס"ח מס' 2133 מיום 10.2.2008 עמ' 198 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 172 עמ' 293) – תיקון מס' 20; $$$ תחילתו ביום 1.6.2008. ###

ס"ח תשס"ח מס' 2161 מיום 3.7.2008 עמ' 610 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 335 עמ' 16, 164) – תיקון מס' 21.

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 65 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 260 עמ' 16, 90) – תיקון מס' 22 בסעיף 47 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), תשס"ט-2008; $$$ תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו. ###

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 192 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348) – תיקון מס' 23 בסעיף 39 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009; $$$ ר' סעיף 41 לענין תחילה ותחולה.

  1. (א) תחילתו של פרק זה, למעט סעיף 12ד לחוק פיצויים כנוסחו בסעיף 39(3) לחוק זה, ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010).

(ב) סעיף 3(ה) לפקודת ביטוח רכב מנועי, כנוסחו בסעיף 38 לחוק זה, וסעיפים 2(ב1) ו-5(ה) לחוק פיצויים, כנוסחם בסעיף 39(1) ו-(2) לחוק זה, יחולו לגבי שירותי בריאות הכלולים בתוספת השניה או בצו לפי סעיף 8(ז) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, שיינתנו לנפגעי תאונות דרכים הזכאים להם לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, מיום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) ואילך.

(ג) סעיף 12ה לחוק פיצויים, כנוסחו בסעיף 39(3) לחוק זה, יחול לגבי דמי ביטוח כהגדרתם בסעיף האמור שגובה מבטח בעד פוליסות ביטוח בענף ביטוח רכב מנועי שנכרתו ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) או במועד מאוחר יותר; לעניין זה, "מבטח" – כהגדרתו בחוק פיצויים. ###

ס"ח תשע"ה מס' 2479 מיום 4.12.2014 עמ' 44 (ה"ח הממשלה תשע"ד מס' 837 עמ' 332) – תיקון מס' 24.

ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 718 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 990 עמ' 318) – תיקון מס' 25.

ס"ח תשע"ו מס' 2582 מיום 21.8.2016 עמ' 1262 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1032 עמ' 890) – תיקון מס' 26 בסעיף 10 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), תשע"ו-2016; ר' סעיף 24 לענין תחילה.

  1. תחילתו של חוק זה ביום ל' בתשרי התשע"ז (1 בנובמבר 2016) (להלן – יום התחילה), ורשאי השר, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לדחות את יום התחילה אם מצא כי הדחייה דרושה לשם היערכות להפעלת הוראות חוק זה.

[1] עלות אספקת השירותים במחירי שנת 2008 היא 398 מיליון שקלים חדשים: י"פ תש"ע מס' 6003 מיום 1.10.2009 עמ' 72.

[2] ר' ק"ת תש"ע מס' 6818 מיום 1.10.2009 עמ' 46: השיעור הוא 9.4%.

[3] הסעיף כנוסחו טרם הביטול יחול על דמי ביטוח המשתלמים בעד פוליסות שהוציא מבטח ואשר נכנסו לתוקף לא יאוחר מיום 29.2.2004.

 

עורך דין בהרצליה  עורך דין אזרחי  עורך דין נזיקין   עורך דין תאונות דרכים